דילוג לתוכן

מענה לטענות של דוד טופורוביץ

  • @לייזרזון
    תוכל להעלות את החוברת?
    גם אם אני לא מסכים איתו אבל אני נהנה לקרוא את טענותיו

  • @צמיחה said:

    @שואף-ליותר
    גזירת האס אנד פי.pdf

    2 נקודות על הקובץ "גזירת הגיוס"
    קודם כל אני מבהיר שרק קראתי שורה פה שורה שם ולא באמת התעמקתי אבל:
    א. מי שכותב מאמר ומפחד אפילו לכתוב את השם שלו, אז הוא לא שווה אפילו שיקראו את החומר.
    ב. הוא כותב שהוא "דורש מהרבנים וגדולי ישראל כו' וכו'" ועוד הוא דורש מגדו"י וכו' וכו'. - לא לענין בכלל

  • בקרוב אפרסם תגובה למאמר.

  • @צמיחה said:

    @שואף-ליותר
    גזירת האס אנד פי.pdf

    2 נקודות על הקובץ "גזירת הגיוס"
    קודם כל אני מבהיר שרק קראתי שורה פה שורה שם ולא באמת התעמקתי אבל:
    א. מי שכותב מאמר ומפחד אפילו לכתוב את השם שלו, אז הוא לא שווה אפילו שיקראו את החומר.
    ב. הוא כותב שהוא "דורש מהרבנים וגדולי ישראל כו' וכו'" ועוד הוא דורש מגדו"י וכו' וכו'. - לא לענין בכלל

    @חיסכון-לחתונה הוא לא כתב שהוא "דורש" הוא כתב שהוא "קורא לרבנים"
    ועל אף שאני חולק עליו עד כמה שאני מבין
    אבל אני לא רואה את זה בתור חוצפה בס"ה הוא כתב שלאור הנתונים שהוא מציג
    הוא קורא לגדול"י שהציבור לא יקח הלואות כדי להשקיע הוא לא אמר לרבנים אתם טועים
    אלא תראו את הנתונים ותחליטו.

  • @צמיחה said:

    @שואף-ליותר
    גזירת האס אנד פי.pdf

    2 נקודות על הקובץ "גזירת הגיוס"
    קודם כל אני מבהיר שרק קראתי שורה פה שורה שם ולא באמת התעמקתי אבל:
    א. מי שכותב מאמר ומפחד אפילו לכתוב את השם שלו, אז הוא לא שווה אפילו שיקראו את החומר.
    ב. הוא כותב שהוא "דורש מהרבנים וגדולי ישראל כו' וכו'" ועוד הוא דורש מגדו"י וכו' וכו'. - לא לענין בכלל

    @חיסכון-לחתונה
    אני חושב שצריך להתייחס יותר לגוף הטענות בצורה מקצועית,
    להציג את הצד שבעד ואת הצד שנגד.
    שאר הדברים פחות מעניינים בצורה מקצועית,
    יש לו קטע שהוא קורא לכולם ילדים, וכבר קראתי תגובות של כאלו שמרגישים פגועים מזה.
    אני לא חושב שזה דורש התייחסות, זה האיש, זה הסגנון שלו.

  • כמה הערות(יש עוד הרבה):

    1. חלק עצום מהאנשים אותם הוא מצטט מושקעים בשוק ובאחוזים ניכרים,
      וורן באפט, לדוגמא , הוא מציין שברקשייר מחזיקה קרוב ל־40% במזומן, השיעור הגבוה ביותר אי פעם.
      אמת, אבל בל נשכח שהוא מחזיק את כ־60% הנותרים במניות. אם הוא (או המנכ"ל החדש, או ביל אקמן) היו סבורים שאנו עומדים בפני אחד המשברים החמורים ביותר בהיסטוריה, הם לא היו מחזיקים שיעור כ"כ גבוה של מניות. (חלק ניכר מהחזקותיהם הן מניות מרכזיות המרכיבות את השוק, כגון אפל, גוגל, מטא,אמזון, ומיקרוסופט).

    2. חלק מהאנשים שהוא מצטט, כמו מייקל ברי (בעריש), נחשבים בוול סטריט לכאלה ש"חזו עשרה מתוך שני המשברים האחרונים". 😊

    3. יש הבדל עצום בין לומר ש"השוק יקר" לבין לטעון שצפויה "קריסה מוחלטת". אף אחד כמעט לא חולק על כך שהשוק יקר ביחס להיסטוריה, אך גם קצב הצמיחה, הרווחיות ותזרימי המזומנים של החברות גבוהים מאוד בהשוואה היסטורית. כל אלו לא דומים כלל לבועת הדוט קום. לכן, נכון שהשוק יקר ומסתבר בהחלט שיגיע תיקון בהמשך, אך אף אחד לא יודע מתי הוא יגיע, באיזו עוצמה, או כמה השוק עוד עשוי לעלות עד אז.

    4. שמעתי שהוא משווה את ה־S&P 500 לנאסד"ק 100 של שנת 2000. כדאי לזכור שבשנת 2000, כאשר הנאסד"ק צנח ביותר מ־80% (ועדיין חזר לשיאו בתוך פחות מ־20 שנה, עם תשואה שנתית מורכבת של מעל 10%), מכפיל הרווח שלו עמד, לפי הערכות שונות, באזור ה-100, יותר מפי שלושה ממכפיל הרווח של ה-S&P כיום.

    5. לדעתו שהשוק הולך לקרוס בוודאות כל כך גבוהה אזי : אני יוצא בקריאה נרגשת לרבנים ולגדולי ישראל להוציא קול קורא על לקיחת הלוואות ולמנף את הכסף ואף למשכן את הדירה בשביל להשקיע בקרנות ממונפות בחסר פי 3! (ח"ו אין בדעתי להתנגח, אני רק טוען שאם הסיכוי למשבר הוא כזה גדול, למה לא לעשות שורט על השוק?,הרי אין הבדל מהותי בין שורט ללונג בשניהם המטרה היא להשיג תשואה, השאלה היא רק מה יחסי הסיכוי סיכון, ואחד שחושב ואף בטוח שהשוק לקראת קריסה מומלץ לו לעשות שורט על השוק ואם לא הוא יפסיד כסף רב, לא להרוויח זה להפסיד (חוץ מהפן הפסיכולוגי)).

  • מתוך דבריו על ממוצע התשואה...
    דבר ראשון הסטטיסטיקה המפורסמת הוא על לפחות עשרים שנה ולא עשר שנים - התשואה על ה-SP בין מרץ 2000 למרץ 2010 היתה אפסית (מה שמפורסם בשם העשור האבוד)
    דבר שני הנתון הוא לא עובדה, אלא ממוצע של 8-10% - נקודה קריטית שאנשים לא מבינים שממוצע זה לא קבוע. התשואה על ה-SP ממרץ 2000 למרץ 2020 היתה 3-5% שנתי, כולל דיבידנדים, לפני מס ועמלות.
    איך מישהו פעם הגדיר יפה מה המשמעות של ממוצע - מאה אנשים עניים מרודים היו בחדר, ג'ף בייזוס נכנס לחדר, ועכשיו בממוצע כולם מיליונרים.
    הווארד מארקס אוהב להשתמש במשל המפורסם דלהלן להסביר לאנשים מה הסכנה שיש בממוצע בשוק ההון
    המשל הוא כך - אדם בגובה 2 מטר טבע בנהר שהגובה הממוצע שלו היה 1.8 מטר - הבעיה היתה שהוא נכנס בדיוק במקום שהנהר היה מאד עמוק
    והנמשל בשוק ההון, הממוצע לא יעזור למי שנכנס בזמן מאד מאד גרוע
    דבר שלישי הנתון הזה הוא אך ורק על ה-SP 500 ולא על שאר מדדים - שכמובן מעורר את השאלה הפשוטה, למה זה רק במדד הזה, עי' לקמן
    דבר רביעי ל-SP-500 יש היסטוריה קצרה יחסית של רק כ-70 שנה, והיא לא עברה את מלחמת עולם השניה ועוד כל מיני זעזועים שונים. אבל במדדים יותר ישנים שעברו תקופות קשות אין כזה נתון
    דבר חמישי - כמו שאמרתי בראיון הראשון עם הרב ליבוביץ, ה-SP של היום שונה לחלוטין מה-SP של פעם, וכיום הוא חשוף לסיכונים שלא היה בעבר

    אם יש לכם גישה ואתם יודעים לקרוא אנגלית
    אני ממליץ לכם בחום לקרוא את הממו הזה של הווארד מארקס
    https://www.oaktreecapital.com/insights/memo/on-bubble-watch

  • מתוך דבריו על ממוצע התשואה...
    דבר ראשון הסטטיסטיקה המפורסמת הוא על לפחות עשרים שנה ולא עשר שנים - התשואה על ה-SP בין מרץ 2000 למרץ 2010 היתה אפסית (מה שמפורסם בשם העשור האבוד)
    דבר שני הנתון הוא לא עובדה, אלא ממוצע של 8-10% - נקודה קריטית שאנשים לא מבינים שממוצע זה לא קבוע. התשואה על ה-SP ממרץ 2000 למרץ 2020 היתה 3-5% שנתי, כולל דיבידנדים, לפני מס ועמלות.
    איך מישהו פעם הגדיר יפה מה המשמעות של ממוצע - מאה אנשים עניים מרודים היו בחדר, ג'ף בייזוס נכנס לחדר, ועכשיו בממוצע כולם מיליונרים.
    הווארד מארקס אוהב להשתמש במשל המפורסם דלהלן להסביר לאנשים מה הסכנה שיש בממוצע בשוק ההון
    המשל הוא כך - אדם בגובה 2 מטר טבע בנהר שהגובה הממוצע שלו היה 1.8 מטר - הבעיה היתה שהוא נכנס בדיוק במקום שהנהר היה מאד עמוק
    והנמשל בשוק ההון, הממוצע לא יעזור למי שנכנס בזמן מאד מאד גרוע
    דבר שלישי הנתון הזה הוא אך ורק על ה-SP 500 ולא על שאר מדדים - שכמובן מעורר את השאלה הפשוטה, למה זה רק במדד הזה, עי' לקמן
    דבר רביעי ל-SP-500 יש היסטוריה קצרה יחסית של רק כ-70 שנה, והיא לא עברה את מלחמת עולם השניה ועוד כל מיני זעזועים שונים. אבל במדדים יותר ישנים שעברו תקופות קשות אין כזה נתון
    דבר חמישי - כמו שאמרתי בראיון הראשון עם הרב ליבוביץ, ה-SP של היום שונה לחלוטין מה-SP של פעם, וכיום הוא חשוף לסיכונים שלא היה בעבר

    אם יש לכם גישה ואתם יודעים לקרוא אנגלית
    אני ממליץ לכם בחום לקרוא את הממו הזה של הווארד מארקס
    https://www.oaktreecapital.com/insights/memo/on-bubble-watch

    @אנונימי2 התבלבלתי, אתה מסכים עם הרב טופורוביץ או חולק עליו?

  • @אנונימי2 התבלבלתי, אתה מסכים עם הרב טופורוביץ או חולק עליו?

    @לייזרזון said:

    @אנונימי2 התבלבלתי, אתה מסכים עם הרב טופורוביץ או חולק עליו?

    לדעתי הוא מסכים איתו.

  • מתוך דבריו על ממוצע התשואה...
    דבר ראשון הסטטיסטיקה המפורסמת הוא על לפחות עשרים שנה ולא עשר שנים - התשואה על ה-SP בין מרץ 2000 למרץ 2010 היתה אפסית (מה שמפורסם בשם העשור האבוד)
    דבר שני הנתון הוא לא עובדה, אלא ממוצע של 8-10% - נקודה קריטית שאנשים לא מבינים שממוצע זה לא קבוע. התשואה על ה-SP ממרץ 2000 למרץ 2020 היתה 3-5% שנתי, כולל דיבידנדים, לפני מס ועמלות.
    איך מישהו פעם הגדיר יפה מה המשמעות של ממוצע - מאה אנשים עניים מרודים היו בחדר, ג'ף בייזוס נכנס לחדר, ועכשיו בממוצע כולם מיליונרים.
    הווארד מארקס אוהב להשתמש במשל המפורסם דלהלן להסביר לאנשים מה הסכנה שיש בממוצע בשוק ההון
    המשל הוא כך - אדם בגובה 2 מטר טבע בנהר שהגובה הממוצע שלו היה 1.8 מטר - הבעיה היתה שהוא נכנס בדיוק במקום שהנהר היה מאד עמוק
    והנמשל בשוק ההון, הממוצע לא יעזור למי שנכנס בזמן מאד מאד גרוע
    דבר שלישי הנתון הזה הוא אך ורק על ה-SP 500 ולא על שאר מדדים - שכמובן מעורר את השאלה הפשוטה, למה זה רק במדד הזה, עי' לקמן
    דבר רביעי ל-SP-500 יש היסטוריה קצרה יחסית של רק כ-70 שנה, והיא לא עברה את מלחמת עולם השניה ועוד כל מיני זעזועים שונים. אבל במדדים יותר ישנים שעברו תקופות קשות אין כזה נתון
    דבר חמישי - כמו שאמרתי בראיון הראשון עם הרב ליבוביץ, ה-SP של היום שונה לחלוטין מה-SP של פעם, וכיום הוא חשוף לסיכונים שלא היה בעבר

    אם יש לכם גישה ואתם יודעים לקרוא אנגלית
    אני ממליץ לכם בחום לקרוא את הממו הזה של הווארד מארקס
    https://www.oaktreecapital.com/insights/memo/on-bubble-watch

    @אנונימי2 said:

    דבר שני הנתון הוא לא עובדה, אלא ממוצע של 8-10% - נקודה קריטית שאנשים לא מבינים שממוצע זה לא קבוע. התשואה על ה-SP ממרץ 2000 למרץ 2020 היתה 3-5% שנתי, כולל דיבידנדים, לפני מס ועמלות.
    איך מישהו פעם הגדיר יפה מה המשמעות של ממוצע - מאה אנשים עניים מרודים היו בחדר, ג'ף בייזוס נכנס לחדר, ועכשיו בממוצע כולם מיליונרים.
    הווארד מארקס אוהב להשתמש במשל המפורסם דלהלן להסביר לאנשים מה הסכנה שיש בממוצע בשוק ההון
    המשל הוא כך - אדם בגובה 2 מטר טבע בנהר שהגובה הממוצע שלו היה 1.8 מטר - הבעיה היתה שהוא נכנס בדיוק במקום שהנהר היה מאד עמוק
    והנמשל בשוק ההון, הממוצע לא יעזור למי שנכנס בזמן מאד מאד גרוע

    אתה מתעלם מחוק המספרים הגדולים. כאשר מדברים על השקעה לטווח ארוך, התוחלת השנתית מתכנסת לממוצע הרב שנתי. בשונה מכל המשלים שהבאת שבהם מדובר על בחירת אירוע קיצון אחד מתוך רבים אצלנו מדובר על רצף של אירועים רבים, שיחד מרכיבים את הממוצע.

    לדעתי, הנושא המרכזי כאן הוא בדיקת הממוצעים הרב שנתיים. כלומר, בחינת "חלונות מתגלגלים" של 20 שנה, בדיקת סטיית התקן שלהם,
    והבדל נוסף בין המשליםשהבאת לשוק ההון הוא המושג שנקרא חציון והקרבה לו.
    ככל הידוע לי, סטיית התקן בחלונות של 20 שנה היא נמוכה, והחציון קרוב מאוד לממוצע (וקל וחומר בטווחים ארוכים עוד יותר).

    אציין כי למרות שבטווח הארוך התשואה השנתית מתקרבת לממוצע והסטייה קטנה הרי שמנגד, ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר, כך הבדל קטן בתשואה השנתית יניב פער עצום בתשואה הכוללת. 9% בשנה לטווח של 30 שנה יכפילו את הכסף פי 13, בעוד ש-11% יכפילו אותו פי 22.

    @אנונימי2 said:

    והנמשל בשוק ההון, הממוצע לא יעזור למי שנכנס בזמן מאד מאד גרוע

    קשה מאוד לקבוע שעכשיו זה "זמן מאוד מאוד גרוע" לא חסרים מומחים שחושבים שעכשיו זה אחת מתקופות הצמיחה הגדולות בהיסטוריה.
    אמנם אני מסכים שבהרבה מדדים התמחור יקר אפילו מאוד, אבל ישנם גם מדדים מסוימים שהשוק הוא לא כזה יקר, PEG למשל , אז דבר ראשון אי אפשר לתזמן את השוק כך סבורים רוב רובם של המומחים והמחקרים, שנית בדיוק בשביל זה ניתן להשקעה במנות דהיינו שגם ההשקעה תהיה ממוצעת לא רק התשואה (יש סיכון רצף תשואות ואכמ"ל).

  • @שמש-מרפא said:

    המוגל העסקי הוא שטבעו של עולם שכלכלה טובה צומחת, ושטיבן של חברות חזקות להמשיך ולשגשג (או שחברות אחרות במקומן יעברו לשגשג, ונשקיע גם בהן בתורן). כמובן שכמו כל דבר בעולם החיזוק לכך הוא מהנסיון (במקרה הזה נסיון של מאות שנים), אבל כמובן שממוצע כזה או אחר אינו ערובה לכלום. באופן כללי הנימוק להשקיע פאסיבית בשוק ההון הוא כי זו החלופה הטובה ביותר מבין כל האחרות.

    לא יודע איך הגיע המודל העסקי לכאן. זה לא עסק, זו בראש ובראשונה השקעה. מניות דיבדנדים, בניגוד אולי לדברי אושית רשת כזו או אחרת, אינן שונות מאד מהותית ממניות שאינן מחלקות דיבדנד.

    הפולמוס הישן על השוק היעיל הוא נושא בפני עצמו.

    אה, זה כבר טענה אחרת שהסיבה להשקיע היא כדי למנוע את שחיקת האינפלציה, אבל להשקיע בהשקעה שיש לה פופולריות כהשקעה זה לא נראה דבר נכון, כי ביום שמרבית האנשים יחליטו שכהשקעה זה לא טוב להם אז גם ערך ההשקעות לא יישמר.

    (לכן אם התשואה הריאלית של סנופי הייתה אמורה להיות 3% והיא 85 זה דרמטי כי יום אחד זה יתוקן ואז הפסדת יותר מהאינפלציה, לכן צריך לדעת מה התשואה הריאלית של כל השקעה, וגם זהב אינו נכס גידור כיום מאותה סיבה).

    (ובקצרה, אי אפשר להפוך חברות נושמות ל"טיבעא")

    @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    @שמש-מרפא said:

    המוגל העסקי הוא שטבעו של עולם שכלכלה טובה צומחת, ושטיבן של חברות חזקות להמשיך ולשגשג (או שחברות אחרות במקומן יעברו לשגשג, ונשקיע גם בהן בתורן). כמובן שכמו כל דבר בעולם החיזוק לכך הוא מהנסיון (במקרה הזה נסיון של מאות שנים), אבל כמובן שממוצע כזה או אחר אינו ערובה לכלום. באופן כללי הנימוק להשקיע פאסיבית בשוק ההון הוא כי זו החלופה הטובה ביותר מבין כל האחרות.

    לא יודע איך הגיע המודל העסקי לכאן. זה לא עסק, זו בראש ובראשונה השקעה. מניות דיבדנדים, בניגוד אולי לדברי אושית רשת כזו או אחרת, אינן שונות מאד מהותית ממניות שאינן מחלקות דיבדנד.

    הפולמוס הישן על השוק היעיל הוא נושא בפני עצמו.

    אה, זה כבר טענה אחרת שהסיבה להשקיע היא כדי למנוע את שחיקת האינפלציה, אבל להשקיע בהשקעה שיש לה פופולריות כהשקעה זה לא נראה דבר נכון, כי ביום שמרבית האנשים יחליטו שכהשקעה זה לא טוב להם אז גם ערך ההשקעות לא יישמר.

    (לכן אם התשואה הריאלית של סנופי הייתה אמורה להיות 3% והיא 85 זה דרמטי כי יום אחד זה יתוקן ואז הפסדת יותר מהאינפלציה, לכן צריך לדעת מה התשואה הריאלית של כל השקעה, וגם זהב אינו נכס גידור כיום מאותה סיבה).

    (ובקצרה, אי אפשר להפוך חברות נושמות ל"טיבעא")

    לא לא לא. איך הגעת לזה? כדי להמנע מאינפלציה יש מכשירים כמו אג"ח צמוד מדד. הרציונל מאחורי השקעה בשוק ההון הוא שכל עוד הקב"ה ברא את האדם עם קנאה תאווה וכבוד הוא ירצה להגדיל את הונו עוד ועוד, שחברות חזקות נוטות להתחזק עוד יותר (או לחילופין, לפנות את מקומם לכוכבות אחרות), ושהכלכלה העולמית באופן כללי נוטה לצמיחה. זה עקרון שנכון מאות שנים (למעשה כנראה יותר, אלא שקשה יותר למדוד אתזה מעבר לכך). באופן נקודתי אולי יהיו חברות שיכשלו, אולי אפילו יהיו סקטורים שידשדשו וגם על המדינות כן יאמר, אבל המגמה הכללית ולטווח ארוך היא למעלה. כך טיבעו של עולם.

  • @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    @שמש-מרפא said:

    המוגל העסקי הוא שטבעו של עולם שכלכלה טובה צומחת, ושטיבן של חברות חזקות להמשיך ולשגשג (או שחברות אחרות במקומן יעברו לשגשג, ונשקיע גם בהן בתורן). כמובן שכמו כל דבר בעולם החיזוק לכך הוא מהנסיון (במקרה הזה נסיון של מאות שנים), אבל כמובן שממוצע כזה או אחר אינו ערובה לכלום. באופן כללי הנימוק להשקיע פאסיבית בשוק ההון הוא כי זו החלופה הטובה ביותר מבין כל האחרות.

    לא יודע איך הגיע המודל העסקי לכאן. זה לא עסק, זו בראש ובראשונה השקעה. מניות דיבדנדים, בניגוד אולי לדברי אושית רשת כזו או אחרת, אינן שונות מאד מהותית ממניות שאינן מחלקות דיבדנד.

    הפולמוס הישן על השוק היעיל הוא נושא בפני עצמו.

    אה, זה כבר טענה אחרת שהסיבה להשקיע היא כדי למנוע את שחיקת האינפלציה, אבל להשקיע בהשקעה שיש לה פופולריות כהשקעה זה לא נראה דבר נכון, כי ביום שמרבית האנשים יחליטו שכהשקעה זה לא טוב להם אז גם ערך ההשקעות לא יישמר.

    (לכן אם התשואה הריאלית של סנופי הייתה אמורה להיות 3% והיא 85 זה דרמטי כי יום אחד זה יתוקן ואז הפסדת יותר מהאינפלציה, לכן צריך לדעת מה התשואה הריאלית של כל השקעה, וגם זהב אינו נכס גידור כיום מאותה סיבה).

    (ובקצרה, אי אפשר להפוך חברות נושמות ל"טיבעא")

    לא לא לא. איך הגעת לזה? כדי להמנע מאינפלציה יש מכשירים כמו אג"ח צמוד מדד. הרציונל מאחורי השקעה בשוק ההון הוא שכל עוד הקב"ה ברא את האדם עם קנאה תאווה וכבוד הוא ירצה להגדיל את הונו עוד ועוד, שחברות חזקות נוטות להתחזק עוד יותר (או לחילופין, לפנות את מקומם לכוכבות אחרות), ושהכלכלה העולמית באופן כללי נוטה לצמיחה. זה עקרון שנכון מאות שנים (למעשה כנראה יותר, אלא שקשה יותר למדוד אתזה מעבר לכך). באופן נקודתי אולי יהיו חברות שיכשלו, אולי אפילו יהיו סקטורים שידשדשו וגם על המדינות כן יאמר, אבל המגמה הכללית ולטווח ארוך היא למעלה. כך טיבעו של עולם.

    @שמש-מרפא said:

    לא לא לא. איך הגעת לזה? כדי להמנע מאינפלציה יש מכשירים כמו אג"ח צמוד מדד. הרציונל מאחורי השקעה בשוק ההון הוא שכל עוד הקב"ה ברא את האדם עם קנאה תאווה וכבוד הוא ירצה להגדיל את הונו עוד ועוד, שחברות חזקות נוטות להתחזק עוד יותר (או לחילופין, לפנות את מקומם לכוכבות אחרות), ושהכלכלה העולמית באופן כללי נוטה לצמיחה. זה עקרון שנכון מאות שנים (למעשה כנראה יותר, אלא שקשה יותר למדוד אתזה מעבר לכך). באופן נקודתי אולי יהיו חברות שיכשלו, אולי אפילו יהיו סקטורים שידשדשו וגם על המדינות כן יאמר, אבל המגמה הכללית ולטווח ארוך היא למעלה. כך טיבעו של עולם.

    דהיינו שהדיבידנד של ההשקעה יצדיק את עצמו לאחר זמן, זה לא נראה המצב בסנופי.

  • @שמש-מרפא said:

    לא לא לא. איך הגעת לזה? כדי להמנע מאינפלציה יש מכשירים כמו אג"ח צמוד מדד. הרציונל מאחורי השקעה בשוק ההון הוא שכל עוד הקב"ה ברא את האדם עם קנאה תאווה וכבוד הוא ירצה להגדיל את הונו עוד ועוד, שחברות חזקות נוטות להתחזק עוד יותר (או לחילופין, לפנות את מקומם לכוכבות אחרות), ושהכלכלה העולמית באופן כללי נוטה לצמיחה. זה עקרון שנכון מאות שנים (למעשה כנראה יותר, אלא שקשה יותר למדוד אתזה מעבר לכך). באופן נקודתי אולי יהיו חברות שיכשלו, אולי אפילו יהיו סקטורים שידשדשו וגם על המדינות כן יאמר, אבל המגמה הכללית ולטווח ארוך היא למעלה. כך טיבעו של עולם.

    דהיינו שהדיבידנד של ההשקעה יצדיק את עצמו לאחר זמן, זה לא נראה המצב בסנופי.

    @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    @שמש-מרפא said:

    לא לא לא. איך הגעת לזה? כדי להמנע מאינפלציה יש מכשירים כמו אג"ח צמוד מדד. הרציונל מאחורי השקעה בשוק ההון הוא שכל עוד הקב"ה ברא את האדם עם קנאה תאווה וכבוד הוא ירצה להגדיל את הונו עוד ועוד, שחברות חזקות נוטות להתחזק עוד יותר (או לחילופין, לפנות את מקומם לכוכבות אחרות), ושהכלכלה העולמית באופן כללי נוטה לצמיחה. זה עקרון שנכון מאות שנים (למעשה כנראה יותר, אלא שקשה יותר למדוד אתזה מעבר לכך). באופן נקודתי אולי יהיו חברות שיכשלו, אולי אפילו יהיו סקטורים שידשדשו וגם על המדינות כן יאמר, אבל המגמה הכללית ולטווח ארוך היא למעלה. כך טיבעו של עולם.

    דהיינו שהדיבידנד של ההשקעה יצדיק את עצמו לאחר זמן, זה לא נראה המצב בסנופי.

    מה עניין דיבידנד לכאן? דיבידנד זה סך הכל גילוח של הרווח, מבחינתי הוא יכול להישאר להשקעה בתוך החברות ולהמשיך לצבור ריבית דריבית.

  • הציבור עם טופורוביץ

    נתוני הניודים לחודש מאי בקופות המסלוליות בישראל

    ‏סך הניודים נטו (כניסה בניכוי יציאה) -
    ‏מסלולי S&P500 - ניוד שלילי (יציאה) של כ-1.4 מיליארד ש"ח
    ‏מסלולי מניות ישראל - ניוד חיובי (כניסה) של כ-800 מיליון ש"ח

    ‏בינתיים בחודש יוני (נותרו עוד 2 ימי מסחר) - מסלול S&P500 עם ביצוע עודף של כ-13% על מסלולי ישראל (במונחים שקליים)

    (@מתן שטרית)
    9e918f61-c345-4a72-a96a-82a68b658111-image.jpeg

    קרדיט @יוסף-מינצברג

  • הציבור עם טופורוביץ

    נתוני הניודים לחודש מאי בקופות המסלוליות בישראל

    ‏סך הניודים נטו (כניסה בניכוי יציאה) -
    ‏מסלולי S&P500 - ניוד שלילי (יציאה) של כ-1.4 מיליארד ש"ח
    ‏מסלולי מניות ישראל - ניוד חיובי (כניסה) של כ-800 מיליון ש"ח

    ‏בינתיים בחודש יוני (נותרו עוד 2 ימי מסחר) - מסלול S&P500 עם ביצוע עודף של כ-13% על מסלולי ישראל (במונחים שקליים)

    (@מתן שטרית)
    9e918f61-c345-4a72-a96a-82a68b658111-image.jpeg

    קרדיט @יוסף-מינצברג

    @חופש-כלכלי said:

    הציבור עם טופורוביץ

    נתוני הניודים לחודש מאי בקופות המסלוליות בישראל

    ‏סך הניודים נטו (כניסה בניכוי יציאה) -
    ‏מסלולי S&P500 - ניוד שלילי (יציאה) של כ-1.4 מיליארד ש"ח
    ‏מסלולי מניות ישראל - ניוד חיובי (כניסה) של כ-800 מיליון ש"ח

    ‏בינתיים בחודש יוני (נותרו עוד 2 ימי מסחר) - מסלול S&P500 עם ביצוע עודף של כ-13% על מסלולי ישראל (במונחים שקליים)

    הציבור כן הנתונים כמו שכתבת לא!
    הנוהר אחר תשואות העבר אכן עדיף שישקיע באג"ח ישראל.

    ורק הערה קטנה, האם אנו צפויים לקריסת השוק בגלל יציאת הפסיביים?😊

  • הציבור עם טופורוביץ

    נתוני הניודים לחודש מאי בקופות המסלוליות בישראל

    ‏סך הניודים נטו (כניסה בניכוי יציאה) -
    ‏מסלולי S&P500 - ניוד שלילי (יציאה) של כ-1.4 מיליארד ש"ח
    ‏מסלולי מניות ישראל - ניוד חיובי (כניסה) של כ-800 מיליון ש"ח

    ‏בינתיים בחודש יוני (נותרו עוד 2 ימי מסחר) - מסלול S&P500 עם ביצוע עודף של כ-13% על מסלולי ישראל (במונחים שקליים)

    (@מתן שטרית)
    9e918f61-c345-4a72-a96a-82a68b658111-image.jpeg

    קרדיט @יוסף-מינצברג

    @חופש-כלכלי said:

    הציבור עם טופורוביץ

    עוילם גוילם.
    בגלל שבשנים האחרונות היו עליות בישראל הם מעבירים מה-S&P, ואחרי שיהיו עליות בS&P הם יחזירו לשם. כך יצאו קרחים מכאן ומכאן.
    ואגב אין שום קשר לטופורוביץ שמתנגד גם להשקעות בתל אביב וקורא בכלל להעביר לאג"ח ממשלתי.

  • @חופש-כלכלי said:

    הציבור עם טופורוביץ

    עוילם גוילם.
    בגלל שבשנים האחרונות היו עליות בישראל הם מעבירים מה-S&P, ואחרי שיהיו עליות בS&P הם יחזירו לשם. כך יצאו קרחים מכאן ומכאן.
    ואגב אין שום קשר לטופורוביץ שמתנגד גם להשקעות בתל אביב וקורא בכלל להעביר לאג"ח ממשלתי.

    @שמש-מרפא said:

    @חופש-כלכלי said:

    הציבור עם טופורוביץ

    עוילם גוילם.
    בגלל שבשנים האחרונות היו עליות בישראל הם מעבירים מה-S&P, ואחרי שיהיו עליות בS&P הם יחזירו לשם. כך יצאו קרחים מכאן ומכאן.
    ואגב אין שום קשר לטופורוביץ שמתנגד גם להשקעות בתל אביב וקורא בכלל להעביר לאג"ח ממשלתי.

    הטיפשים מאוד אוהבים לקנות ביוקר ולמכור בזול!
    אני אוהב לקנות מהם...

  • הם גם רכשו נדל''ן בשנים שהמחירים עלו בסחרור,
    ועכשיו כשהמחירים העצרו הם יוצאים מהמשחק ומוכרים בהפסד.

    כשהמחירים ימשיכו לעלות הם ירוצו מהר מהר חזרה לשוק הנדל''ן.

    כמו שאמר לי אחד השבוע
    עוד מעט מחתן ילדים ועדיין לא עשה כלום-
    הוא חושב עכשיו למשכן את הדירה שלו ולהכניס כסף לשוק ההון,
    הוא ראה שהגיסים שלו עשו את זה לפני 3 שנים ועכשיו הם מאוד הרוויחו...

    (כשהם עשו את זה לא היה לו אומץ..)

נושאים מוצעים


  • 15 הצבעות
    35 פוסטים
    2k צפיות
    שמיל שמילש
    רק צריך לציין טרי סמית אינה חדשה, היא מתחילה מ2010 והחמירה עם השנים בעיקר בשנים האחרונות. בקיצור אם תקח את החברה האלו והיית מקשיה להם מאז שהם פתחו את הפה שלהם היית מפסיד ה-ר-ב-ה כסף, אין צורך להתרגש מכל משקיע שמסכים או אומר את מה שטופורובץ חושב, האם זאת הדעה הרווחת בקרב המשקיעים?, התושבה היא לא. האםי שנם דברים לא הגיוניים שקורים בכלכלה? גם יכול להיות. אך המציאות לדעתם היתה צריכה לקרוס עוד לפני הרבה זמן, והיא לא קרתה, אז שיקחו בחשבוון שיכול להיות שהיא גם לא תקרה בעתיד, וגם אם כן תקרה, היא לא תקרה בדיוק לפי איך שהם חושבים. בקיצור קצת ענוה.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    161 צפיות
    ד
    במאמר הקודם https://forum.benakel.org/topic/1086/האם-מבנה-השוק-החדש-מנפח-את-ה-s-p-500/6 צללנו לתיאוריה של גאבה וקוין, שמזהירה אותנו מפני מצב שבו השוק הופך ל"קשיח". לפי החשש הזה, בגלל שכולנו משקיעים "על עיוור" במדדים כמו S&P 500, אנחנו יוצרים בועה: הכסף זורם פנימה אוטומטית, דוחף את המחירים למעלה, ויוצר רצפה לא רציונלית – כלומר, המחיר לא יכול לרדת כי תמיד יש מישהו (המדד) שקונה. אבל כדי להיות משקיעים חכמים (ועצלנים בלב שקט), כדאי להכיר את התשובות של ענקית ההשקעות Vanguard למיתוסים האלו. 1. המיתוס: "המדד קונה הכל על עיוור ומנפח מחירים" החשש: המדד לא בודק אם מניה היא טובה או יקרה, הוא פשוט קונה אותה כי היא קיימת, ובכך הוא הופך ל"מנוע" שדוחף את השוק למעלה ללא הפסקה. התשובה של ונגראד המחקר מראה שקרנות המדד אחראיות רק על כ-1.2% מהמסחר היומי בבורסה בארה"ב. מי קובע את המחיר באמת? המשקיעים ה"חרוצים" – אלו שקוראים דוחות ומחליטים אם למכור או לקנות. הם מהווים כמעט 99% מהתנועה בשוק. המדד הוא בסך הכל "טרמפיסט" שמשקף את המחיר שהמקצוענים קבעו. נ.ב. זו גם הסיבה לריכוזיות במדד . 2. המיתוס: "הזרם הפסיבי יצר רצפה מלאכותית שמונעת מהשוק לרדת" החשש: אם מיליוני אנשים מפקידים כל חודש לפנסיה והכסף הולך אוטומטית למדד, השוק לעולם לא יחזור להיות "אמיתי" כי אין מי שימכור. השוק אמור להפוך ל"שקט" וחסר תנודות. התשובה של ונאגרד כאן נכנס לתמונה ה-VIX "מדד הפחד" של הבורסה, שבוחן כמה השוק תנודתי . ואנגארד מראים בנתונים שמאז 1990, בזמן שנכסי המדדים זינקו בטירוף, מדד ה-VIX לא ירד. להיפך, אנחנו עדיין רואים קפיצות ענקיות בתנודתיות בזמן משברים (כמו בקורונה או ב-2008). זה מוכיח שהשוק ממש לא איבד את היכולת שלו "לרעוד" או לרדת. כשקורה משהו רע בעולם, המשקיעים האקטיביים (אלו שמחזיקים ב-99% מהמסחר) עדיין מוכרים ודוחפים את המחירים למטה בעוצמה. ה"רצפה" שחששנו ממנה פשוט לא קיימת במבחן המציאות. 3. המיתוס: "המדד מנפח רק את חברות הענק" החשש: המדד הופך את המניות הגדולות (כמו אפל) לעוד יותר גדולות באופן מלאכותי. התשובה של ונגראד באופן מפתיע, שיעור הבעלות של קרנות המדד בחברות הענק נמוך יותר מאשר בחברות הבינוניות (Mid-Cap). הסיבה שאפל כל כך גדולה במדד היא כי היא חברה מצליחה בעולם האמיתי, לא בגלל המנגנון האוטומטי של המדד. בשורה התחתונה: מה עושים עם זה? חשוב להיות כנים: גם על המחקר הזה של Vanguard יש טענות. יש חוקרים שטוענים שהם מודדים רק חלק מהשוק והבעיה האמיתית גדולה יותר. השוק הוא מערכת מורכבת שמשלבת גם כוחות פסיביים וגם אקטיביים. הנקודה שחשוב לקחת היא זו הוויכוחים של המומחים לא צריכים להפחיד אתכם. הכוח הכי גדול של משקיע "עצלן" הוא לא לנסות להיות חכם יותר מהשוק, אלא להיות חזק יותר מהרגש שלו. הנתונים מראים שהשוק עדיין יודע להעניש חברות גרועות ולתגמל טובות. האסטרטגיה שלכם צריכה להישאר פשוטה: להחזיק חזק. לא משנה אם השוק קופץ (תנודתיות) או אם אומרים שהכל "מנופח" – ההיסטוריה מראה שמי שנשאר בפנים לאורך זמן, מנצח . אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 4 הצבעות
    34 פוסטים
    1k צפיות
    א
    @השומר כתב בהצעת שיפור לפרויקט החשוב של 'בנקל': @אפ_על_פי_כן ברור שבציבור הליטאי שנותנים סכום יחסית גדול זה יישר אותם בהמשך הדרך לתרבות הקהילתית הזאת אבל בעומק שהראש יתישב להבין את משחק הכסף האמיתי בלי חינוך לוקח זמן. בקיצור, כולנו מסכימים שצריך חינוך...
  • 4 הצבעות
    6 פוסטים
    346 צפיות
    ה
    @חופש-כלכלי אני ציטטתי מאתר הבנק, אין לי מידע בעניין אבל איך שאני מבין בתור הבנת הנקרא התשובה היא שלא
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    375 צפיות
    אבי ה-נערהא
    @שבתי-בבית-ה ביקשתי מGPT בשבילך למרות ירי טילים ומצב בטחוני רגיש, הבורסה בת"א ממשיכה לעלות, כשהמשקיעים מתעלמים מהסיכונים ומתמקדים בתרחישים אופטימיים. הכסף המוסדי שזורם לשוק תורם לעליות, אך קיימת אזהרה: תרחישים שליליים רבים, כמו מלחמות, פגיעה בתשתיות, וגירעון תקציבי - אינם מתומחרים כראוי. תוספת שלי: כולם אוהבים ווינרים, כשנתחיל לדשדש או להנזק מעבר לסטנדרט הבורסה תגיב אחרת.