דילוג לתוכן
  • אני לא נגד השקעה פאיסיבית רק צריך לזכור שקרו מקרים שגם נושאות מטוסים כמו יפן טבעו בהמשך לדימוי שלך

  • אני לא נגד השקעה פאיסיבית רק צריך לזכור שקרו מקרים שגם נושאות מטוסים כמו יפן טבעו בהמשך לדימוי שלך

    @דוד-בן-זיקרי said:

    אני לא נגד השקעה פאיסיבית רק צריך לזכור שקרו מקרים שגם נושאות מטוסים כמו יפן טבעו בהמשך לדימוי שלך

    אז אתה אומר שהמשל לא כ"כ דומה לנמשל, נכון.

  • המשל לא מסביר כלום. הוא מגיע אחרי ההנחה שהשקעה פסיבית היא בהכרח ריווחית יותר ומסוכנת פחות מאקטיבית (הנחה ככל הנראה נכונה), וגם משברים לא מפריעים לה לטווח הארוך.
    אחרי ההנחה הזו אפשר להשתפך כמה שרוצים עם משלים ומליצות ותיאורים על חרדות האקטיביים מול שלוות הפסיביים. אבל המשל עצמו לא מסביר כלום.
    כרגע הסיכון הכי גדול למשקיעים הפסיביים, הוא הסתערות המונית ובלתי נשלטת של מנטורים, מדריכים, כותבים, ומלווים שטחיים שמדקלמים את מה שהם למדו בקורס האחרון על שוק ההון במגוון וריאציות, סיפורים וגרפיקות בסיועה האדיב והנדיב של גב' בינה תחי'. תוך המטרת קללות וגידופים על כל מי שמעז לחשוב על השקעה אחרת....

  • דווקא אני כן הבנתי מה המשל מסביר.

    הסירה הקטנה נמשלת למשקיע האקטיבי, שקונה ומוכר מניות מסוימות, ואצלו כל שינוי ותזוזה באותה מניה היא ממש כמו גלי הים שמאיימים להטביע אותה.
    והנושאת מטוסים נמשלה למשקיע פאסיבי, שקונה את כל השוק ולא מניות מסוימות, כך שגם אם יש איזה גל במניה או סקטור מסוים, הוא מסתכל על כל השוק שתמיד הוא בתהליך של התפתחות, גם כשיש משברים.
    וכן נהניתי מהדימוי למשקפיים שרואות את הכלכלה בטווח של 20 שנה, שכשרואים כך לא רואים בכלל את כל התנודות היומיות השבועיות והחודשיות, וגם משברים יותר רציניים רואים אותם כתיקון לקראת המשך העליה, וכך לא נבהלים מכל התנודות העכשוויות.

  • המשל לא מסביר כלום. הוא מגיע אחרי ההנחה שהשקעה פסיבית היא בהכרח ריווחית יותר ומסוכנת פחות מאקטיבית (הנחה ככל הנראה נכונה), וגם משברים לא מפריעים לה לטווח הארוך.
    אחרי ההנחה הזו אפשר להשתפך כמה שרוצים עם משלים ומליצות ותיאורים על חרדות האקטיביים מול שלוות הפסיביים. אבל המשל עצמו לא מסביר כלום.
    כרגע הסיכון הכי גדול למשקיעים הפסיביים, הוא הסתערות המונית ובלתי נשלטת של מנטורים, מדריכים, כותבים, ומלווים שטחיים שמדקלמים את מה שהם למדו בקורס האחרון על שוק ההון במגוון וריאציות, סיפורים וגרפיקות בסיועה האדיב והנדיב של גב' בינה תחי'. תוך המטרת קללות וגידופים על כל מי שמעז לחשוב על השקעה אחרת....

    @איש-בנימין said:

    כרגע הסיכון הכי גדול למשקיעים הפסיביים, הוא הסתערות המונית ובלתי נשלטת של מנטורים, מדריכים, כותבים, ומלווים שטחיים שמדקלמים את מה שהם למדו בקורס האחרון על שוק ההון במגוון וריאציות, סיפורים וגרפיקות בסיועה האדיב והנדיב של גב' בינה תחי'.

    בהחלט סיכון נוראי,
    לסירה הקטנה....

    @איש-בנימין said:

    תוך המטרת קללות וגידופים על כל מי שמעז...

  • דווקא אני כן הבנתי מה המשל מסביר.

    הסירה הקטנה נמשלת למשקיע האקטיבי, שקונה ומוכר מניות מסוימות, ואצלו כל שינוי ותזוזה באותה מניה היא ממש כמו גלי הים שמאיימים להטביע אותה.
    והנושאת מטוסים נמשלה למשקיע פאסיבי, שקונה את כל השוק ולא מניות מסוימות, כך שגם אם יש איזה גל במניה או סקטור מסוים, הוא מסתכל על כל השוק שתמיד הוא בתהליך של התפתחות, גם כשיש משברים.
    וכן נהניתי מהדימוי למשקפיים שרואות את הכלכלה בטווח של 20 שנה, שכשרואים כך לא רואים בכלל את כל התנודות היומיות השבועיות והחודשיות, וגם משברים יותר רציניים רואים אותם כתיקון לקראת המשך העליה, וכך לא נבהלים מכל התנודות העכשוויות.

    פוסט זה נמחק!
  • אני לא מכיר את הכותב ולא יכול לחוות דעה על רמת הידע שלו .

    מה שבאתי לומר בהקשר של נושאת המטוסים זה שחייב לחייב לזכור שגם להשקעה פאסיבית יש סיכון וכן היו מקרים שאנשים איבדו שם כסף .
    חשוב להבין שהמצב הזה שהשוק עולה בצורה לא פרופורציונלית כנראה לא ימשך המון זמן , ואם בדימויים עסקינן זה דומה לזוג צעיר שמתחתן ולא משלם שכר דירה בשנה ראשונה ועלול לחשוב שכל החיים הולכים להראות ככה

    @אבי-ר. אני מסכים איתך שישנה אינפלציה של מומחים , כל אחד חייב חייב להקשיב רק למי שעושה לו שכל ותמיד בכל השקעה לחפש גם את הצד השני , אם אין צד שני זה על סף ההונאה .

  • פוסט זה נמחק!

    פוסט זה נמחק!
  • פוסט זה נמחק!

    פוסט זה נמחק!
  • dcc5613e-5ec7-49ac-b1a0-c13dbbc093cb-image.jpeg
    בעולם ההשקעות המודרני, אנו חיים בתוך סערה בלתי פוסקת של מידע.

    קל מאוד ללכת לאיבוד בתוך ים של כותרות מרעישות, מהדורות חדשות כלכליות שמשדרות תחושת דחיפות תמידית.

    מדי יום, אנו נחשפים לניתוחים מלומדים ומעמיקים של מיטב המומחים על "מכפילי רווח מנופחים שעומדים להתפוצץ", על "הטיה מסוכנת וחסרת תקדים של המדד לטובת ענקיות הטכנולוגיה", או מקבלים אזהרות חמורות על כך שזהו "תזמון גרוע במיוחד" להשקיע בשוק המניות או במדינה מסוימת בשל נתונים מאקרו-כלכליים כאלה ואחרים.

    ולפעמים זה הפוך, ואנחנו שומעים מומחים אופטימיים והכותרות בכל האתרים והעיתונות, מבטיחות רק עליות, בתקופות כאלה, הניתוחים המזהירים מתחלפים בתירוצים למה חייבים להיכנס "עכשיו": טענה ש"הטכנולוגיה החדשה שינתה את חוקי הכלכלה, ולכן מכפילי רווח גבוהים כבר לא רלוונטיים", או שהם מציגים את השוק כרכבת דוהרת שמי שלא יעלה עליה עכשיו, יפספס הזדמנות של פעם בדור, הסברים שהריבית נמוכה או שהאפיקים האחרים חלשים, ולכן המניות "חייבות" להמשיך לעלות מחוסר ברירה, כמו "הדולר נמוך אז אתם קונים יותר מניות עם הכסף שלכם"..

    כנ"ל לגבי המניה המנצחת, שאותה אנחנו שמענו מפי המומחה התורני,
    הוא מסתכל עלינו במבט של יודע כל, או משרבט לנו מאמר בז'רגון המקצועי, ואומר לנו - מניה פלונית היא מציאה על הריצפה, כן כן, למרות שאנחנו בעיקרון פאסיבים, אך אל לנו להיות שוטים המאבדים מה שנותנים לנו.
    כמשקיעים, האינסטינקט הטבעי שלנו הוא להקשיב למומחים הללו. אחרי הכל, הם מקדישים את חייהם המקצועיים לניתוח דו"חות כספיים, מגמות מסחר ונתוני אינפלציה.

    הם יושבים עם עניבות, חליפות, עם כוס קפה שחור וחם מהביל בכל רגע שקיים לידם...

    הם מציגים גרפים מרשימים, משתמשים בז'רגון מקצועי משכנע, ולעיתים קרובות הטענות שלהם מגובות בנתונים עובדתיים שקשה להתווכח איתם.

    ואכן, המשותף לכל הטענות הללו הוא שהן עשויות להיות נכונות לחלוטין – אך הן מגיעות מתוך תפיסת עולם ספציפית מאוד: תפיסת העולם של ההשקעה האקטיבית.

    עבור המשקיע הפסיבי, זה שבוחר לעקוב אחר השוק ולא לנסות להכות אותו, הוויכוח האם הטענות הללו נכונות או שגויות הוא לחלוטין משני.

    למעשה, בבסיס השיטה הפסיבית עומדת ההבנה העמוקה שהטענות הללו, נכונות ככל שיהיו בעולם האקטיבי, הן פשוט חסרות משמעות ואפילו מזיקות כאשר בוחנים אותן דרך המשקפיים של משקיע לטווח ארוך.

    כדי להבין מדוע נבואות הזעם/התחזיות האופטמיות פשוט לא רלוונטיות כשמרכיבים משקפיים פסיביים,עלינו להבין תחילה את הפער התהומי שבין שתי הפילוסופיות הללו.

    שתי ספינות, בים אחד.​
    כדי להמחיש את חוסר הרלוונטיות של טענות המומחים האקטיביים עבור המשקיע הפסיבי, ניאלץ להפליג בדימיננו אל עבר אחת הנמלים אי שם בארה"ב:

    הסירה הקטנה: המאבק המתמיד בתנודות
    במרחק לא רב מהחוף, היכן שהזרמים מתחילים להתחזק, נראתה סירה קטנה, עשויה עץ קל ומהיר. הקברניט שלה, איש נמרץ ודרוך, עמד ליד ההגה בעיניים שאינן נחות לרגע. זוהי סירתו של המשקיע האקטיבי, התזמונאי שמנסה לנחש את כיוון הרוח בכל דקה נתונה. עבורו, הים אינו מרחב של יציבות אלא שדה קרב של גלים וסערות קטנות.

    הסירה הקטנה קרובה מאוד לפני המים. כל גל של מטר, שבעולם הספנות הגדול נחשב כמעט לזניח, מרגיש לה כמו סערה קיומית. כשהמים עולים ויורדים בחדות – הדימוי המושלם לתנודתיות של השוק – המשקיע בסירה הזו חש את הטלטלה בכל גופו. הוא חייב להסתכל ללא הרף על ה'מכפילים' של כל גל ועל ה'תזמונים' של הזרם. אם הוא לא ינווט בדיוק מתמטי מול כל גל וגל, אם הוא יאחר בשנייה להטות את ההגה, הסירה שלו עלולה להתהפך או להתמלא במים.

    המחיר של הניווט הזה הוא כבד. הקברניט מרגיש כל טלטלה של השוק במעיים שלו. המתח הזה מוביל לטעויות – פנייה פתאומית מדי ימינה כשהיה צריך לפנות שמאלה, או ניסיון לעקוף גל שבסופו של דבר רק מעכב אותו. הוא מבזבז כמות אדירה של דלק ואנרגיה בניסיון להגיב לכל תנודה קטנה, ולעיתים קרובות הוא מוצא את עצמו מותש, בלב ים, כשהוא עדיין מנסה לתזמן את הגל הבא במקום להתקדם לעבר היעד.

    נושאת המטוסים: עוצמת המסה והשקט​
    לא רחוק משם, בנתיב מקביל, שטה עוצמה אחרת לגמרי. היא לא שטה – היא שולטת במרחב. זוהי נושאת המטוסים האדירה, כלי שיט מסיבי שגודלו אינו נתפס בעיני המתבונן מהצד. זוהי ספינתו של המשקיע הפאסיבי, זה שבחר בפיזור רחב ובחוסן מנטלי ככלי הניווט העיקרי שלו.

    נושאת המטוסים אינה 'נלחמת' בגלים. היא פשוט עוברת דרכם. גל שגורם לסירה קטנה לרעוד עד היסוד, שבקושי מזיז את הקירות בסיפון של נושאת המטוסים. על הסיפון הרחב והיציב, הצוות יכול להמשיך בשגרת יומו גם כשהים גועש בחוץ. הקברניט הפאסיבי יודע שהמסה של הספינה שלו – המייצגת את הפיזור על פני כל השוק – נותנת לו הגנה טבעית ששום מהירות תמרון לא יכולה להחליף.

    הקברניט של הענקית הזו לא בודק את המכפיל של כל גל בדרך. הוא לא צריך. הוא מסתכל על המכ"ם לטווח של מאות קילומטרים. היעד שלו נמצא עשרות שנים קדימה, והוא יודע שהדרך לשם רצופה בשינויי מזג אוויר, אבל הספינה שלו חזקה מספיק כדי לספוג את הכל. תנודות קטנות בערך המניה או רעשים פוליטיים רגעיים הם עבורו כמו טיפות גשם על פלדה – הם לא משנים את המסלול ולא מערערים את הביטחון.
    9af25df2-7c30-441a-a243-3e20a1d2349f-image.jpeg
    ||ספוילר: שיח חרשים!
    קברניט הסירה: "נושאת המטוסים 'התקווה', כאן הסירה 'זריזות'! אתם רואים את מה שאני רואה?! יש גוש של עננים שחורים ב-15 מעלות צפון. המכפילים של הגלים שם זינקו ב-20% בעשר הדקות האחרונות! אני שובר חזק ימינה, יוצא מהמים האלה עכשיו!"

    קברניט נושאת המטוסים:"כאן 'התקווה'. כן, רואים את העננים, 'זריזות'. נראה כמו גשם מקומי. אנחנו ממשיכים באותו נתיב, מהירות קבועה."

    קברניט הסירה:"אתה משוגע?! המים שם רותחים! ראית מה קרה לחברה... כלומר, לסירה 'טכנולוגיה עילית'? היא חטפה גל אחד לא נכון וכמעט טבעה! אני עובר למצב ידני, מנסה לתזמן את הכניסה בין הגלים. אתה פשוט עומד לתת לסערה הזאת להכות בך?"

    קברניט נושאת המטוסים:"תראה, 'זריזות', אני מבין אותך. בגובה שלך, כל גל הוא הר. אבל אני נמצא 30 מטר מעל פני המים. המסה שלי מורכבת מממשקל השווה ל-500 הספינות הגדולות בעולם, ומשולבת בכל נתיבי הסחר. אם הגל הזה יזיז אותי במילמטר, סימן שכל האוקיינוס בבעיה. ובמקרה כזה – גם הנמל שלך לא יהיה בטוח."

    קברניט הסירה:"אבל אתה מפסיד את ההזדמנות! אם תפנה עכשיו, תוכל לחזור כשהשמש תצא בחיים!!! אני עובד קשה כאן, מנווט, מזיע, מנתח כל זרם. אתה פשוט יושב שם ולא עושה כלום?"

    קברניט נושאת המטוסים:"זה בדיוק העניין. 'לעשות משהו' בספינה שלי זה המעשה הכי מסוכן שאני יכול לעשות. כדי לסובב את ההגה שלי אני צריך אישור משלושה אגפים ובזבוז של טונות אנרגיה. היתרון שלי הוא לא התמרון, אלא ההתמדה. אני לא מנסה לנצח את הים, אני פשוט סומך על זה שבטווח הארוך, הים תמיד זז קדימה. בזמן שאתה נלחם על החיים שלך מול גל של מטר, אני מוודא שהטבחים מכינים ארוחת צהריים לצוות. היעד שלי הוא בעוד 20 שנה, לא בעוד 20 דקות."

    קברניט הסירה (נשימות כבדות):"אני לא מסוגל להבין את האדישות הזאת. אני מרגיש כל טלטלה! אני חייב להגיב!"

    קברניט נושאת המטוסים:"נכון, אתה חייב. כי בנית סירה קטנה. אבל אל תתבלבל – העבודה הקשה שלך היא לא ערובה לרווח. אתה פשוט מנסה לא לטבוע. ניפגש בנמל המבטחים בעוד כמה עשורים? אם יישאר לך דלק..."||

    משקיע פסיבי מרכיב משקפיים של עשורים, לא של ימים או חודשים.

    מבעד למשקפיים הללו, טענת ה"תזמון הגרוע" ועוד שלל הטענות מתגלות כמגוחכות.

    לא כי הם נכונות תמיד, אלא כי הם בוחנים את המציאות במשקפיים אקטיביות!

    המשקיע שהרכיב את המשקפיים הפאסיביות, רואה רק דבר אחד:

    ממוצע השוק!

    המשקפיים של הפאסיבי,

    אינם מטושטשות, כפי שחושבים האקטיביים.

    אלא ההיפך הוא הנכון, בעוד שמשקפיו של המשקיע האקטיבי מראים לו את כל התמונה1776256776943.png

    המשקפיים הפאסיביות צופות את התפתחות הכלכלה העולמית, ומבקשות להתמקד רק בממוצע השוק.

    עד כדי כך שאני יכול לחשוף לכם, שאחת מרשתות האופטיקה הגדולות בישראל שקלה למכור אותם יחד עם אטמי אוזניים!

    מסקנא מתבקשת - את ההשקעה הפאסיבית ניתן לראות אך ורק דרך משקפיים ייעודיות הנמכרות באופטיקת המשקיע הפאסיבי, זה נמצא רק שם.

    אין לראות בכתוב: המלצה, הצעה, או חוות דעת לקנייה/מכירה של ניירות ערך או נכסים פיננסיים מכל סוג שהוא, הכותב אינו יועץ השקעות מוסמך. כל פעולה שתתבצע על סמך המידע במאמר זה היא על דעת הקורא ועל אחריותו הבלעדית בלבד.

    @איש-ההון היקר! אתה כותב ממש יפה תמשיך ככה ניכר שאתה ממש משקיע בכל מאמר ומאמר בנוסח יפה בגרפיקה ובעיקר בהרבה תוכן!!, אני רואה שאתה חדש כאן בפורום אז אני חייב לומר לך תהיה נושאת מטוסים אל תהיה סירה קטנה כי כאן בפורום לצערנו הרב יש קומץ אנשים שאוהבים להעיר בצורה מאוד פוגענית ולא מכבדת הם הגלים שמאיימים להטביע כל סירה קטנה פשוט תמשיך כמו הנושאת מטוסים בדרך אל היעד. (כמובן שמותר וחובה לקבל ביקורת אבל אסור להגיב לאנשים מבקרים בצורה מסויימת).

  • @איש-ההון היקר! אתה כותב ממש יפה תמשיך ככה ניכר שאתה ממש משקיע בכל מאמר ומאמר בנוסח יפה בגרפיקה ובעיקר בהרבה תוכן!!, אני רואה שאתה חדש כאן בפורום אז אני חייב לומר לך תהיה נושאת מטוסים אל תהיה סירה קטנה כי כאן בפורום לצערנו הרב יש קומץ אנשים שאוהבים להעיר בצורה מאוד פוגענית ולא מכבדת הם הגלים שמאיימים להטביע כל סירה קטנה פשוט תמשיך כמו הנושאת מטוסים בדרך אל היעד. (כמובן שמותר וחובה לקבל ביקורת אבל אסור להגיב לאנשים מבקרים בצורה מסויימת).

    @בית-שמש תודה רבה לך!
    עודדת אותי להמשיך!
    לא ידעתי שיש כאן כאלו, אבל אני לומד תוך כדי תנועה...

  • העץ הרענןה העץ הרענן התייחס לנושא זה ב
  • dcc5613e-5ec7-49ac-b1a0-c13dbbc093cb-image.jpeg
    בעולם ההשקעות המודרני, אנו חיים בתוך סערה בלתי פוסקת של מידע.

    קל מאוד ללכת לאיבוד בתוך ים של כותרות מרעישות, מהדורות חדשות כלכליות שמשדרות תחושת דחיפות תמידית.

    מדי יום, אנו נחשפים לניתוחים מלומדים ומעמיקים של מיטב המומחים על "מכפילי רווח מנופחים שעומדים להתפוצץ", על "הטיה מסוכנת וחסרת תקדים של המדד לטובת ענקיות הטכנולוגיה", או מקבלים אזהרות חמורות על כך שזהו "תזמון גרוע במיוחד" להשקיע בשוק המניות או במדינה מסוימת בשל נתונים מאקרו-כלכליים כאלה ואחרים.

    ולפעמים זה הפוך, ואנחנו שומעים מומחים אופטימיים והכותרות בכל האתרים והעיתונות, מבטיחות רק עליות, בתקופות כאלה, הניתוחים המזהירים מתחלפים בתירוצים למה חייבים להיכנס "עכשיו": טענה ש"הטכנולוגיה החדשה שינתה את חוקי הכלכלה, ולכן מכפילי רווח גבוהים כבר לא רלוונטיים", או שהם מציגים את השוק כרכבת דוהרת שמי שלא יעלה עליה עכשיו, יפספס הזדמנות של פעם בדור, הסברים שהריבית נמוכה או שהאפיקים האחרים חלשים, ולכן המניות "חייבות" להמשיך לעלות מחוסר ברירה, כמו "הדולר נמוך אז אתם קונים יותר מניות עם הכסף שלכם"..

    כנ"ל לגבי המניה המנצחת, שאותה אנחנו שמענו מפי המומחה התורני,
    הוא מסתכל עלינו במבט של יודע כל, או משרבט לנו מאמר בז'רגון המקצועי, ואומר לנו - מניה פלונית היא מציאה על הריצפה, כן כן, למרות שאנחנו בעיקרון פאסיבים, אך אל לנו להיות שוטים המאבדים מה שנותנים לנו.
    כמשקיעים, האינסטינקט הטבעי שלנו הוא להקשיב למומחים הללו. אחרי הכל, הם מקדישים את חייהם המקצועיים לניתוח דו"חות כספיים, מגמות מסחר ונתוני אינפלציה.

    הם יושבים עם עניבות, חליפות, עם כוס קפה שחור וחם מהביל בכל רגע שקיים לידם...

    הם מציגים גרפים מרשימים, משתמשים בז'רגון מקצועי משכנע, ולעיתים קרובות הטענות שלהם מגובות בנתונים עובדתיים שקשה להתווכח איתם.

    ואכן, המשותף לכל הטענות הללו הוא שהן עשויות להיות נכונות לחלוטין – אך הן מגיעות מתוך תפיסת עולם ספציפית מאוד: תפיסת העולם של ההשקעה האקטיבית.

    עבור המשקיע הפסיבי, זה שבוחר לעקוב אחר השוק ולא לנסות להכות אותו, הוויכוח האם הטענות הללו נכונות או שגויות הוא לחלוטין משני.

    למעשה, בבסיס השיטה הפסיבית עומדת ההבנה העמוקה שהטענות הללו, נכונות ככל שיהיו בעולם האקטיבי, הן פשוט חסרות משמעות ואפילו מזיקות כאשר בוחנים אותן דרך המשקפיים של משקיע לטווח ארוך.

    כדי להבין מדוע נבואות הזעם/התחזיות האופטמיות פשוט לא רלוונטיות כשמרכיבים משקפיים פסיביים,עלינו להבין תחילה את הפער התהומי שבין שתי הפילוסופיות הללו.

    שתי ספינות, בים אחד.​
    כדי להמחיש את חוסר הרלוונטיות של טענות המומחים האקטיביים עבור המשקיע הפסיבי, ניאלץ להפליג בדימיננו אל עבר אחת הנמלים אי שם בארה"ב:

    הסירה הקטנה: המאבק המתמיד בתנודות
    במרחק לא רב מהחוף, היכן שהזרמים מתחילים להתחזק, נראתה סירה קטנה, עשויה עץ קל ומהיר. הקברניט שלה, איש נמרץ ודרוך, עמד ליד ההגה בעיניים שאינן נחות לרגע. זוהי סירתו של המשקיע האקטיבי, התזמונאי שמנסה לנחש את כיוון הרוח בכל דקה נתונה. עבורו, הים אינו מרחב של יציבות אלא שדה קרב של גלים וסערות קטנות.

    הסירה הקטנה קרובה מאוד לפני המים. כל גל של מטר, שבעולם הספנות הגדול נחשב כמעט לזניח, מרגיש לה כמו סערה קיומית. כשהמים עולים ויורדים בחדות – הדימוי המושלם לתנודתיות של השוק – המשקיע בסירה הזו חש את הטלטלה בכל גופו. הוא חייב להסתכל ללא הרף על ה'מכפילים' של כל גל ועל ה'תזמונים' של הזרם. אם הוא לא ינווט בדיוק מתמטי מול כל גל וגל, אם הוא יאחר בשנייה להטות את ההגה, הסירה שלו עלולה להתהפך או להתמלא במים.

    המחיר של הניווט הזה הוא כבד. הקברניט מרגיש כל טלטלה של השוק במעיים שלו. המתח הזה מוביל לטעויות – פנייה פתאומית מדי ימינה כשהיה צריך לפנות שמאלה, או ניסיון לעקוף גל שבסופו של דבר רק מעכב אותו. הוא מבזבז כמות אדירה של דלק ואנרגיה בניסיון להגיב לכל תנודה קטנה, ולעיתים קרובות הוא מוצא את עצמו מותש, בלב ים, כשהוא עדיין מנסה לתזמן את הגל הבא במקום להתקדם לעבר היעד.

    נושאת המטוסים: עוצמת המסה והשקט​
    לא רחוק משם, בנתיב מקביל, שטה עוצמה אחרת לגמרי. היא לא שטה – היא שולטת במרחב. זוהי נושאת המטוסים האדירה, כלי שיט מסיבי שגודלו אינו נתפס בעיני המתבונן מהצד. זוהי ספינתו של המשקיע הפאסיבי, זה שבחר בפיזור רחב ובחוסן מנטלי ככלי הניווט העיקרי שלו.

    נושאת המטוסים אינה 'נלחמת' בגלים. היא פשוט עוברת דרכם. גל שגורם לסירה קטנה לרעוד עד היסוד, שבקושי מזיז את הקירות בסיפון של נושאת המטוסים. על הסיפון הרחב והיציב, הצוות יכול להמשיך בשגרת יומו גם כשהים גועש בחוץ. הקברניט הפאסיבי יודע שהמסה של הספינה שלו – המייצגת את הפיזור על פני כל השוק – נותנת לו הגנה טבעית ששום מהירות תמרון לא יכולה להחליף.

    הקברניט של הענקית הזו לא בודק את המכפיל של כל גל בדרך. הוא לא צריך. הוא מסתכל על המכ"ם לטווח של מאות קילומטרים. היעד שלו נמצא עשרות שנים קדימה, והוא יודע שהדרך לשם רצופה בשינויי מזג אוויר, אבל הספינה שלו חזקה מספיק כדי לספוג את הכל. תנודות קטנות בערך המניה או רעשים פוליטיים רגעיים הם עבורו כמו טיפות גשם על פלדה – הם לא משנים את המסלול ולא מערערים את הביטחון.
    9af25df2-7c30-441a-a243-3e20a1d2349f-image.jpeg
    ||ספוילר: שיח חרשים!
    קברניט הסירה: "נושאת המטוסים 'התקווה', כאן הסירה 'זריזות'! אתם רואים את מה שאני רואה?! יש גוש של עננים שחורים ב-15 מעלות צפון. המכפילים של הגלים שם זינקו ב-20% בעשר הדקות האחרונות! אני שובר חזק ימינה, יוצא מהמים האלה עכשיו!"

    קברניט נושאת המטוסים:"כאן 'התקווה'. כן, רואים את העננים, 'זריזות'. נראה כמו גשם מקומי. אנחנו ממשיכים באותו נתיב, מהירות קבועה."

    קברניט הסירה:"אתה משוגע?! המים שם רותחים! ראית מה קרה לחברה... כלומר, לסירה 'טכנולוגיה עילית'? היא חטפה גל אחד לא נכון וכמעט טבעה! אני עובר למצב ידני, מנסה לתזמן את הכניסה בין הגלים. אתה פשוט עומד לתת לסערה הזאת להכות בך?"

    קברניט נושאת המטוסים:"תראה, 'זריזות', אני מבין אותך. בגובה שלך, כל גל הוא הר. אבל אני נמצא 30 מטר מעל פני המים. המסה שלי מורכבת מממשקל השווה ל-500 הספינות הגדולות בעולם, ומשולבת בכל נתיבי הסחר. אם הגל הזה יזיז אותי במילמטר, סימן שכל האוקיינוס בבעיה. ובמקרה כזה – גם הנמל שלך לא יהיה בטוח."

    קברניט הסירה:"אבל אתה מפסיד את ההזדמנות! אם תפנה עכשיו, תוכל לחזור כשהשמש תצא בחיים!!! אני עובד קשה כאן, מנווט, מזיע, מנתח כל זרם. אתה פשוט יושב שם ולא עושה כלום?"

    קברניט נושאת המטוסים:"זה בדיוק העניין. 'לעשות משהו' בספינה שלי זה המעשה הכי מסוכן שאני יכול לעשות. כדי לסובב את ההגה שלי אני צריך אישור משלושה אגפים ובזבוז של טונות אנרגיה. היתרון שלי הוא לא התמרון, אלא ההתמדה. אני לא מנסה לנצח את הים, אני פשוט סומך על זה שבטווח הארוך, הים תמיד זז קדימה. בזמן שאתה נלחם על החיים שלך מול גל של מטר, אני מוודא שהטבחים מכינים ארוחת צהריים לצוות. היעד שלי הוא בעוד 20 שנה, לא בעוד 20 דקות."

    קברניט הסירה (נשימות כבדות):"אני לא מסוגל להבין את האדישות הזאת. אני מרגיש כל טלטלה! אני חייב להגיב!"

    קברניט נושאת המטוסים:"נכון, אתה חייב. כי בנית סירה קטנה. אבל אל תתבלבל – העבודה הקשה שלך היא לא ערובה לרווח. אתה פשוט מנסה לא לטבוע. ניפגש בנמל המבטחים בעוד כמה עשורים? אם יישאר לך דלק..."||

    משקיע פסיבי מרכיב משקפיים של עשורים, לא של ימים או חודשים.

    מבעד למשקפיים הללו, טענת ה"תזמון הגרוע" ועוד שלל הטענות מתגלות כמגוחכות.

    לא כי הם נכונות תמיד, אלא כי הם בוחנים את המציאות במשקפיים אקטיביות!

    המשקיע שהרכיב את המשקפיים הפאסיביות, רואה רק דבר אחד:

    ממוצע השוק!

    המשקפיים של הפאסיבי,

    אינם מטושטשות, כפי שחושבים האקטיביים.

    אלא ההיפך הוא הנכון, בעוד שמשקפיו של המשקיע האקטיבי מראים לו את כל התמונה1776256776943.png

    המשקפיים הפאסיביות צופות את התפתחות הכלכלה העולמית, ומבקשות להתמקד רק בממוצע השוק.

    עד כדי כך שאני יכול לחשוף לכם, שאחת מרשתות האופטיקה הגדולות בישראל שקלה למכור אותם יחד עם אטמי אוזניים!

    מסקנא מתבקשת - את ההשקעה הפאסיבית ניתן לראות אך ורק דרך משקפיים ייעודיות הנמכרות באופטיקת המשקיע הפאסיבי, זה נמצא רק שם.

    אין לראות בכתוב: המלצה, הצעה, או חוות דעת לקנייה/מכירה של ניירות ערך או נכסים פיננסיים מכל סוג שהוא, הכותב אינו יועץ השקעות מוסמך. כל פעולה שתתבצע על סמך המידע במאמר זה היא על דעת הקורא ועל אחריותו הבלעדית בלבד.

    @איש-ההון כתיבה מעולה ודמוי נפלא תמשיך לכתוב ותוסיף בינה לאנשים, האמת שבפורום פה רוב האנשים טוענים ענינית גם אם הם טועים וכך נוצר שיח מכבד, לפעמים יש מעט חריפות ועקצנות טבעים בויכוחים(שגם אני חוטא בזה ומקווה שלא עובר את הגבול אם כן אשמח שיעירו לי) לדעתי הכלל שצריך להנחות אנשים שאם מגיבים אחד לשני זה צריך להיות בלי כינוים ועקיצות וכמה שיותר עניני מה שיוצר שיח אמיתי ומכבד, לגבי להגיב על דברים חיצונים מברי השיח פה כל אחד יכתוב כרצונו גם אם לא כולם אוהבים את הסגנון כמובן בכפוף ללהיות אנושי.

  • @איש-ההון כתיבה מעולה ודמוי נפלא תמשיך לכתוב ותוסיף בינה לאנשים, האמת שבפורום פה רוב האנשים טוענים ענינית גם אם הם טועים וכך נוצר שיח מכבד, לפעמים יש מעט חריפות ועקצנות טבעים בויכוחים(שגם אני חוטא בזה ומקווה שלא עובר את הגבול אם כן אשמח שיעירו לי) לדעתי הכלל שצריך להנחות אנשים שאם מגיבים אחד לשני זה צריך להיות בלי כינוים ועקיצות וכמה שיותר עניני מה שיוצר שיח אמיתי ומכבד, לגבי להגיב על דברים חיצונים מברי השיח פה כל אחד יכתוב כרצונו גם אם לא כולם אוהבים את הסגנון כמובן בכפוף ללהיות אנושי.

    @השומר said:

    @איש-ההון כתיבה מעולה ודמוי נפלא תמשיך לכתוב ותוסיף בינה לאנשים, האמת שבפורום פה רוב האנשים טוענים ענינית גם אם הם טועים וכך נוצר שיח מכבד, לפעמים יש מעט חריפות ועקצנות טבעים בויכוחים(שגם אני חוטא בזה ומקווה שלא עובר את הגבול אם כן אשמח שיעירו לי) לדעתי הכלל שצריך להנחות אנשים שאם מגיבים אחד לשני זה צריך להיות בלי כינוים ועקיצות וכמה שיותר עניני מה שיוצר שיח אמיתי ומכבד, לגבי להגיב על דברים חיצונים מברי השיח פה כל אחד יכתוב כרצונו גם אם לא כולם אוהבים את הסגנון כמובן בכפוף ללהיות אנושי.

    תודה על התגובה, האמת שממש נדהמתי מכך שההנהלה לא מטפלת בזה.
    הפורום צריך להיות מקום חיובי.

  • @השומר said:

    @איש-ההון כתיבה מעולה ודמוי נפלא תמשיך לכתוב ותוסיף בינה לאנשים, האמת שבפורום פה רוב האנשים טוענים ענינית גם אם הם טועים וכך נוצר שיח מכבד, לפעמים יש מעט חריפות ועקצנות טבעים בויכוחים(שגם אני חוטא בזה ומקווה שלא עובר את הגבול אם כן אשמח שיעירו לי) לדעתי הכלל שצריך להנחות אנשים שאם מגיבים אחד לשני זה צריך להיות בלי כינוים ועקיצות וכמה שיותר עניני מה שיוצר שיח אמיתי ומכבד, לגבי להגיב על דברים חיצונים מברי השיח פה כל אחד יכתוב כרצונו גם אם לא כולם אוהבים את הסגנון כמובן בכפוף ללהיות אנושי.

    תודה על התגובה, האמת שממש נדהמתי מכך שההנהלה לא מטפלת בזה.
    הפורום צריך להיות מקום חיובי.

    @איש-ההון said:

    האמת שממש נדהמתי מכך שההנהלה לא מטפלת בזה.

    ce864361-d52f-458a-a629-58d3971dc3bf-image.jpeg
    אפשר לדווח להם על פוסט פוגעני בלחיצה על שלושת הנקודות, ו"דיווח על פוסט זה".

  • תודה לכל המגיבים, חיזקתם!

  • @איש-ההון
    ראשית, אני מתנצל מאד אם נפגעת באופן אישי ממה שכתבתי.
    אני לא חוזר בי מעצם הדברים, על כל המנטורים שצצים חדשים לבקרים, אבל התגובה באופן ישיר על דבריך אכן הייתה לא ראויה, והייתי צריך לכתוב את דעתי זו שלא באופן ישיר על מישהו מסוים.
    הכתיבה שלך אכן יפה מאד, ויכולה להועיל למתחילים בשוק ההון להבין את השפה.
    המאמר שלך הופיע בהקשר של פולמוס שמתנהל כאן בימים האחרונים, ולכן הגבתי לו בעוקצנות, מכיון שהיה נראה לי שהוא בא כטיעון בויכוח. וככזה הגבתי לו.
    ואני שוב מתנצל, זה ממש לא אישי.
    וטיפ קטן: לעולם אל תיקח ללב דברים שקורים בפורומים אנונימיים. החיים האמיתיים לא נמצאים שם...

  • @איש-ההון
    ראשית, אני מתנצל מאד אם נפגעת באופן אישי ממה שכתבתי.
    אני לא חוזר בי מעצם הדברים, על כל המנטורים שצצים חדשים לבקרים, אבל התגובה באופן ישיר על דבריך אכן הייתה לא ראויה, והייתי צריך לכתוב את דעתי זו שלא באופן ישיר על מישהו מסוים.
    הכתיבה שלך אכן יפה מאד, ויכולה להועיל למתחילים בשוק ההון להבין את השפה.
    המאמר שלך הופיע בהקשר של פולמוס שמתנהל כאן בימים האחרונים, ולכן הגבתי לו בעוקצנות, מכיון שהיה נראה לי שהוא בא כטיעון בויכוח. וככזה הגבתי לו.
    ואני שוב מתנצל, זה ממש לא אישי.
    וטיפ קטן: לעולם אל תיקח ללב דברים שקורים בפורומים אנונימיים. החיים האמיתיים לא נמצאים שם...

    @איש-בנימין מעריך מאוד את ההבהרה שלך!

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    14 צפיות
    העץ הרענןה
    [image: 1780407063444-d394afc6-c180-4bb5-a453-92c8e0eb7459-image.jpeg] בכל פעם שהדולר נחלש מול השקל, או שהשקל מתחזק מול הדולר, זה תמיד חוזר על עצמו. משקיעים שמחזיקים קרנות על מדדים עולמיים רואים ירידות בשווי השקלי של האחזקות שלהם — ומיד מתחיל הדיון הקבוע: “למה בכלל להיחשף לדולר?” “אולי עדיף פשוט לקנות קרן מגודרת לשקל?” “חבל להפסיד כסף רק בגלל מטבע”. "קניתי S&P500 לפני חודשיים ולמרות שהיא עלתה בגרף אני הפסדתי כבר 7%" זו תגובה מאוד טבעית, אבל שטוחה למדי. בסוף, כולנו מסתכלים על המסך בשקלים וזה מובן, כי המשכנתא, המטרנה, והמשכורת, הכל בשקל. כשהמספר של הסכום שם יורד, התחושה היא שמשהו “הלך לאיבוד”, אני בירידות... אני מפסיד... אבל כאן בדיוק מתחיל הבלבול בין תנודתיות משקרת, לבין שינוי אמיתי בערך הכלכלי של הנכס! וככל שחושבים על זה לעומק, עולה טענה מעט לא אינטואיטיבית: ייתכן שגידור מט"ח הוא לא רק יקר כפי שיש טוענים (אגב, לא תמיד הוא יקר...) — אלא שבמקרים רבים הוא בכלל פותר בעיה שלא באמת קיימת, או גרוע מכך יוצר סיכון רב יותר. האמת שהנושא הזה מעט סבוך, ויש בזה כמה חלקים, אשתדל להסביר ולעשות סדר בנושא, כך שכל אחד יוכל להבין בקלות את הנושא. בשתי מילים: גידור מהו? גידור הוא מערכת מורכבת למדי, וכדי שלא להאריך במקום שיש לקצר, אכתוב זאת בקצרצרה. אדם שמגדר הוא בעצם משמר את יחסי המטבעות הנוכחיים אחד מול השני, כלומר הם יחס הדולר כעת הוא שדולר אחד שווה 2.80₪, אזי על ידי פעולת הגידור, מסוכם עם הגוף מולו נעשה ההסכם כי שער זה יישמר ויהי מה. אז בעצם זה נשמע חלום, תחשבו על מי שגידר מיד אחרי הטבח של שמחת תורה, כששער הדולר היה 4₪, הרי שהשקעותיו לא מושפעים כלל מהתנודתיות המעצבנת שאנו חווים. אם אתם ממש מעמיקים ותרצו להבין כיצד עושים זאת ברמה הפרקטית תוכלו לראות כאן >>> אז למה בעצם לא לעשות זאת?! 1. הסיבה הראשונה שלא לגדר היא: עלויות! [image: 1780407130592-0704bdfb-2e44-4126-9e2f-87088c8965f7-image.jpeg] קרן מחקה מדדי מניות, מגודרת מט"ח איננה קסם. מאחורי הגידור עומדים חוזים עתידיים, עסקאות החלף ועלויות מימון שנגזרות בין היתר מפערי הריביות בין ישראל לארה"ב. כשהריבית הדולרית גבוהה מהריבית השקלית, עלות הגידור יכולה להיות משמעותית מאוד לאורך זמן. מה גם שהבעיה היא שלא מדובר בעלות חד־פעמית בהפקדה או ברכישה של נייר הערך, אלא בשחיקה מצטברת, לאורך שנים. חצי אחוז שנגרע מדי שנה מהתשואה אולי נשמע זניח בטווח קצר, אבל לאורך 20–30 שנה הוא מתחיל לעבוד נגד המשקיע בדיוק באותו מנגנון שבו הריבית דריבית אמורה לעבוד לטובתו. משקיעים רבים נוטים לחשוב שקרן מנוטרלת מטבע (מגודרת) היא סוג של "תעודת ביטוח חינמית" מפני תנודות שער החליפין. המציאות הפוכה: לגידור יש תג מחיר קבוע, שקוף וכבד מאוד בפרט אם זה נעשה לאורך שנים. כאשר משקיע משלם אחוז מסוים בכל שנה רק כדי "להגן" על התיק מפני תנודות המטבע, העלות הזו לא רק יורדת מהתשואה הנוכחית – היא נגרעת מההון המרכזי שאמור היה להמשיך לצמוח. בטווח הארוך של 20 או 30 שנה, השחיקה של אפקט הריבית דריבית עקב עלויות הגידור עלולה להגיע למאות אלפי שקלים מכספו של המשקיע! היסטורית, שערי חליפין של מטבעות חזקים נוטים לנוע בגלים ולחזור לממוצע לאורך זמן הניסיון "להרוויח" או "להימנע מהפסד" מהמטבע בטווח הקצר עולה ביוקר, בעוד שבטווח הארוך התנודות הללו נוטות להתקזז באופן טבעי וללא עלות. כך שלרוב בכלל מתיייתר הצורך בגידור, אבל גם אם המטבע שלנו יתחזק מאוד לטווח הארוך ואנחנו נהיה עדים לשינוי בממוצע, עם כל זאת נצטרך שהמטבע ייחלש בעוד עשרות אחוזים בשביל שהגידור יצדיק את עצמו. ובמקרה שכזה, שהמטבע אכן מתחזק לאורך זמן, אין ספק שהחוזק של השקל יחלחל לכל שכבות המשק לאורך זמן, בפרט בשוק מקומי קטן, כמו זה של ישראל, בו הרוב המוחלט של המוצרים הנמכרים ומוצרי הגלם מיובאים מחו"ל, אין דרך שבה השוק ימשיך להיות כל כך יקר בעוד המטבע כל כך חזק לאורך זמן, מטבע חזק נוטה להפעיל לחץ להוזלת מוצרים מיובאים ולהתאמת המחירים המקומיים ביחס למטבע. נניח והיום נמכר שולחן פלסטיק מיובא ב120, ברגע שהמטבע התחזק ב30%, זאת אומרת שכל אחד יכול לייבא את השולחן ב30% פחות, אין סיבה שחנות שרוצה למשוך לקוחות לא תעשה זאת, למעשה, אם המחירים הגבוהים יישארו לאורך זמן, הגיוני מאוד כי המשק על ידי התחרותיות הבריאה שלו יתמחר זאת היטב. מחובתי לומר שייתכן מצבים בהם עלות הגידור היא אפסית, ולפעמים עלולה אפילו לתת תשואה עודפת למשקיע מגדר בטווח הקצר, אך לא אכנס לזה במאמר זה... 2. למה זה לא נכון לגדר. לפני שבועיים התקשר אליי חבר, והוא אומר לי, "אתה לא מאמין מה אינווסקו מציעים לי, הצעה חלומית!". אני שומע ובאמת מתלהב, הוא ממשיך... "התקשר אליי המנהל שלהם לעדכן אותי שהוא מוכן לתת לי גידור בחינם לכל החיים, אמרתי לו כן, מיד!". הבנתי את ההתלהבות שלו... ואז קצתי מהחלום שחלמתי בהקיץ. לו היה הסיפור אמיתי, הייתי מיד אומר לו, "אל תעשה זאת" זה נראה טוב, אבל זה סיכון גדול! כדי להבין מדוע, אנחנו חייבים להפריד בין שני מושגים שמשקיעים נוטים לבלבל ביניהם: מחיר (המספר שכתוב במטבע מסוים) לבין ערך הנכס הריאלי עצמו, כלומר הסיבה שממנה נגזרת המחיר שבני אדם מוכנים לשלם עבור אותו מצרך/נכס. גם אם נוכל לקבל גידור בחינם, אני לא בטוח שזהו הצעד הנכון, אחרי שהבנו מהו גידור, ואיך הוא מקבע את היחס של המטבעות לרמה מסוימת, אם כן, הרי שאם המטבע שלי (השקל) ייחלש אהיה חשוף לסיכון גדול מאוד. תארו לכם מצב של היפר אינפלציה, כמו שיש עכשיו באיראן, מצב בו כיכר לחם עולה 10,000₪, מהו יחס השקל דולר? ככל הנראה 5000 שקל עבור כל דולר. אבל אני שהייתי החכם וקיבלתי את הגידור בחינם, וגידרתי בזמן שיחס הדולר שקל עמד על 3.5₪ לדולר אמריקני ממשיך לקבל את אותו היחס. בזמן שהחבר שלי שלא גידר את ההשקעה שלו, מקבל שקלים בשווי של הדולר הנוכחי (יחס 5000₪ לדולר), הבה נבחן את זה - כלומר אם יש לו תיק השקעות בשווי של 1000 דולר הרי שבמכירת ניירות הערך שלו הוא יקבל 5,000,000 שקל, אבל אני שהייתי הבחור הכי מבריק עם קשרים עמוקים בחברת אינווסקו, אקבל תמורת מכירת התיק שלי 3,500₪ שלא מספיקים אפילו לכיכר לחם בודד! זאת אומרת שגידור של מטבע הוא הימור חזק בעד מטבע השקל, ע"פ הדולר האמריקאי. 3. אבל אולי בכל זאת כיון שזה ספק של 50/50 יהיה כדאי לגדר? אזי כמו יהודי טוב, אענה בשאלה... במקרה שקניתי מניה לטווח של 20 שנה קדימה, מה אני מחזיק ביד? דולר או נכס, או שתיהם? מה בעצם קנינו כאן? כשאדם קונה נייר ערך אשר מחקה את ביצועי המדד במה הוא באמת מחזיק? הרבה משקיעים מרגישים כאילו הם “קנו דולרים / השקיעו בַדולר”. בפועל, זה לא ממש מדויק. הם קנו בעלות חלקית על חברות אמיתיות — מפעלים, תוכנה, נדל"ן, פטנטים, מותגים, תזרימי מזומנים, ורווחים. נכון, המניות נסחרות בארה"ב ומתומחרות בדולרים. אבל הדולר הוא בעיקר יחידת המדידה שבה השוק משתמש כרגע כדי לתמחר את אותן חברות, ולספר לנו מה הא הערך והמחיר שלהם. וזו הבחנה חשובה. אם מחיר של חברה אמריקאית מוצג היום ב־100 דולר ומחר ב־100 דולר, אבל שער החליפין השתנה, כעת הדולר נהיה זול... האם החברה עצמה השתנתה? האם המפעלים שלה קטנו? האם ההכנסות שלה נעלמו? כמעט תמיד התשובה היא לא! מה שהשתנה הוא בעיקר התרגום בין המטבעות. 4. כדי לפשט את זה, בואו נצא לרגע משוק ההון ונלך למאפייה או לשוק הירקות. [image: 1780407167151-0c37031c-7537-491e-af2a-1d4ff9a6ce10-image.jpeg] נניח שכיכר לחם שווה ערך מסוים בעולם. בישראל היא תעלה 7 שקלים, ובארה"ב היא תעלה 1.5 דולר. האם הערך המהותי של הלחם הוא "1.5 דולר" או "7 שקלים"? ברור שלא. הלחם הוא לחם. הוא מורכב מקמח, מים, אנרגיה ועבודה. הדולר והשקל הם בסך הכל סרגלי מדידה זמניים שבהם השתמשנו באותו רגע כדי לאמוד את הערך שלו. לפני מאות שנים השתמשו במטבעות זהב בשביל לקנות לחם, ואולי עוד מעט ישתמשו בכלל במטבע דיגיטלי, אבל מה שנשאר, זה הערך של הלחם עבור האנושות. אם מחר בבוקר שער הדולר יזנק או יתרסק ב-20% מול השקל, האם הלחם עצמו השתנה? האם הוא נהיה פחות מזין? לא, האם הוא נהיה פחות מבוקש? לא. הערך הריאלי של הלחם נשאר בדיוק אותו הדבר, רק המספרים על סרגלי המדידה השתנו. כאשר ר' ישראל מחזיק 1,000 שקלים בעו"ש בריבית אפס, הוא אינו חשוף לשער השקל-דולר בטווח הקצר (הנומינלי). אם הדולר יזוז מחר, עדיין יהיו לו 1,000 שקלים בעו"ש. אבל מה קורה אם ר' ישראל לוקח 100 שקלים וקונה איתם בשוק שק תפוחי אדמה, 3 נורות ו-10 פחיות שימורים, ונשאר עם 900 שקלים עודף? השווי הנקי שלו נותר 1,000 שקלים (900 במזומן ומוצרים בשווי 100 שקלים). אך כעת, ר' ישראל חשוף לכלכלה הריאלית. הנורות ופחיות השימורים הן מוצרים גלובליים (או חומרי הגלם שלהם מיובאים). אם הדולר יזנק מחר ב- 50%, (ויחס שערי החליפין יישאר על כנו) מחיר הנורות החדשות בחנות יזנק. ר' ישראל, שמחזיק בנורות פיזיות, יוכל למכור אותן בשוק החופשי ביותר שקלים. הנכס הריאלי שלו שומר על ערכו בעולם, ללא קשר למטבע המקומי, בטווח הארוך מחירי המניות נוטים להתכנס לערך הכלכלי של החברות. כמו כן מניה, היא נכס ריאלי, לא שטר כסף! 1780390612691.png כאשר ר' ישראל לוקח עוד 100 שקלים וקונה יחידה של קרן מחקה S&P 500 בבורסה בתל אביב (בשקלים!), הוא לא קנה "נייר שקלי" וגם לא "נייר דולרי". הוא עשה בדיוק את מה שהוא עשה בשוק הירקות: הוא קנה נכס ריאלי גלובלי – חלק קטנטן מ-500 החברות הגדולות בעולם (כמו אפל, מיקרוסופט ואמזון). החברות הללו הן "כיכרות לחם" ענקיות. הן מייצרות מוצרים, מחזיקות נדל"ן, קניין רוחני ומפעלים, ומייצרות הכנסות בכל רחבי הגלובוס. נכון, מכיוון שהן נסחרות בניו יורק, סרגל המדידה הרשמי שלהן הוא דולר. כשר' ישראל מסתכל על התיק שלו בשקלים, הוא בסך הכל לוקח את סרגל המדידה הדולרי וממיר אותו לסרגל המדידה השקלי. כאשר שער המטבע זז, נוצרים רעשי רקע במסכים. התיק בשקלים יכול להראות ירידה רק בגלל שסרגל המדידה השתנה, למרות שהחברות שבבעלותו לא איבדו גרם אחד מהערך האמיתי שלהן. שווי המניה יתומחר תמיד לפי ערכו הכלכלי האמיתי בעולם, ולא לפי שערי המט"ח. אם אנו מחזיקם בנכס ולא במטבע, אז למה התיק בכל זאת נראה כל כך תנודתי? [image: 1780407503911-1f3bf0de-18d0-4eb0-a0fe-36c73bd454ef-image.jpeg] כי אנחנו מודדים אותו בשקלים, המטבע הוא מד המדידה של הערך. משקיע אמריקאי שמחזיק קרן מחקה מדד S&P 500 רואה את התשואה שלו בדולרים. משקיע ישראלי שמחזיק בדיוק את אותה הקרן דרך הבורסה בתל אביב רואה את התוצאה בשקלים. אלה שני סרגלי מדידה שונים לאותו נכס. ולפעמים הסרגל עצמו זז, אבל הערך לא משתנה... זה לא אומר שאין משמעות לתנודות מטבע בטווח הקצר. בהחלט יש. מי שמתכנן להשתמש בכסף בעוד שנה או שנתיים עשוי להרגיש אותן היטב. אבל בטווחי השקעה ארוכים, השאלה המרכזית היא בדרך כלל לא “מה קרה לשקל מול הדולר החודש”, אלא איזה נכס מוחזק בפועל. השורה התחתונה גידור מט"ח נשמע מצוין. הרי אם השקל מתחזק — התיק נפגע בשקלים. קל להבין למה זה מטריד משקיעים. אבל השקעה גלובלית היא לא החזקת מטבע זר בלבד. זו החזקה בנכסים ריאליים שפועלים בעולם כולו. בטווח הקצר, שערי חליפין בהחלט יכולים ליצור תנודתיות. בטווח הארוך, לעומת זאת, השאלה החשובה יותר היא מהו הנכס עצמו, מה כוח הרווח שלו, ועד כמה הוא שומר על ערך ריאלי לאורך זמן (ופה טמונה גם התשובה לכל אלה שמתלהבים באחרונה ורצים לקנות דולר). ולפעמים, דווקא הניסיון “לנטרל סיכון מטבע” גורם למשקיע להיות תלוי עוד יותר בכלכלה המקומית שממנה ניסה להתגונן מלכתחילה. 5. כדי להוכיח שלא מדובר בפילוסופיה אלא במציאות מתמטית פשוטה. בואו נבחן דוגמה מספרית קונקרטית לאורך שנת מסחר: בתחילת השנה: יחידת קרן מדד מסוימת עולה 1,337 ש"ח, שהם בדיוק 375 דולר בשוק העולמי.​ בסוף השנה: אותה יחידת קרן שווה במסכים 1,719 ש"ח, שהם בדיוק 450 דולר.​ אם נחשב את התשואה הדולרית הטהורה של הקרן, נראה שהיא עלתה בדיוק ב-20%. כדי להבין את הטעות, נשווה בין שני משקיעים: ג'ו ממונטנה וחיים מנתניה. ג'ו קנה יחידה של CSPX בדולרים בארה"ב. באותו היום ובאותה השניה, חיים קנה יחידה של אותה הקרן בדיוק בשקלים בתל אביב. אם חיים יתעקש למדוד את התשואה שלו בשקלים, הוא אכן יקבל מספר אחוזים שונה ממה שג'ו יקבל כשימדוד בדולרים (למשל, פער של 8% לטובת השקלים או לטובת הדולרים, תלוי לאן זז המטבע). אבל הנה השאלה המנצחת: האם הפער הזה של ה-8% מאפשר לחיים לקנות יותר דברים בעולם האמיתי מאשר ג'ו? התשובה היא חד משמעית לא, חיים לא יכול לקנות עם התיק שלו יותר מטילי זהב, לא יותר שעוני רולקס, לא יותר ביטקוין, לא יותר אירו, ובאופן כללי – שום נכס סחיר שאפשר להעביר בקלות בין ישראל לארה"ב.1780390633879.png אם חיים יפדה את הקרן השקלית שלו, יטוס למונטנה כדי לבקר את ג'ו, הוא יגלה שהתשואה העודפת שלו "נעלמה באורח פלא" ברגע שהוא ינסה להמיר את השקלים חזרה לדולרים כדי לקנות מוצרים באמריקה. לחיים ולג'ו יש בדיוק את אותו כוח קנייה, כי הם מחזיקים בדיוק את אותו הנכס הריאלי. לשער השקל-דולר אין שום השפעה על כוח הקנייה הריאלי של חיים ביחס לנכס, ולכן עיקר החשיפה של חיים היא לנכס עצמו, ולא למטבע שבו הוא מתומחר. כדי לחדד את הנקודה הזו עד הסוף, אשתמש בדוגמה קיצונית. נניח שהמשק הישראלי נכנס למשבר עמוק, והשקל עובר פיחות דרסטי של פי 100 ביחס לדולר (כפי שקרה בעבר ללירה הישראלית או לשקל הישן בתקופת ההיפר-אינפלציה של שנות ה-80). במצב כזה, המטבע המקומי (השקל) פרקטית נמחק. מי שהחזיק שקלים במזומן או בתוכניות חיסכון שקליות – איבד את כל עולמו. אבל מה יקרה לחיים שמחזיק בקרן המדד העולמית (בשקלים)? במסכים שלו בתל אביב הוא יראה שהקרן שלו זינקה באלפי אחוזים נומינליים. האם הוא נהיה עשיר יותר? לא, הנכס שלו (החברות בארה"ב) לא השתנה. אבל מכיוון שהסרגל השקלי התכווץ פי (*)100, נדרשים כעת פי 100 שקלים כדי למדוד את אותו הנכס. חיים יוכל למכור את הקרן שלו, לקבל הררי שקלים, להמיר אותם לדולרים או לנכסים קשיחים, ולהמשיך לקנות בדיוק את אותם דברים כמו ידידו ג'ו במונטנה. (*) תדמיינו שבמקום למדוד על ידי יחידות של מטר, אתם מודדים ביחידות של סנטימטר. העובדה שחיים שרד את קריסת השקל מבלי להפסיד סנט מכוח הקנייה שלו, מוכיחה בצורה מוחלטת: הוא מעולם לא היה חשוף לשקל. הוא היה מוגן בנכס ריאלי גלובלי, לו הוא היה מגדר, הוא היה חד משמעית נחשף לשקל.[image: 1780407590311-7ae30d4d-a760-485e-bc27-84aa212f0d2d-image.jpeg]|| 6. ומה לגבי המחירים המקומיים? כמובן, בחיים האמיתיים אין חפיפה מוחלטת של 100% בכל מוצר קטן. כנראה שמחירי הקקטוסים או הדיור במונטנה שונים מאשר בנתניה. בנוסף, בטווח הקצר, יכולות להיות השפעות מקומיות זמניות. לדוגמה: אם השקל עובר פיחות של 3% מול הדולר, אך הממשלה בישראל לא מעדכנת מיד את מחיר החלב המפוקח, אז חיים יכול באותו שבוע לקנות יותר חלב בישראל מאשר ג'ו בארה"ב באמצעות התיק שלו. אבל האם זה בגלל שחיים היה חשוף למט"ח? ממש לא. זה קרה בגלל עיוות מחירים זמני ומלאכותי בשוק החלב הישראלי, שהפך לאפקטיבית זול יותר עבור מי שמחזיק נכס גלובלי. אם הפיחות יימשך, המחלבות בישראל יסרבו להמשיך לייצר חלב במחיר המפוקח הישן מכיוון שחומרי הגלם והמספוא מיובאים מחו"ל, והמחיר המקומי ייאלץ להתיישר לפי השווי הריאלי בעולם. ובטווח הארוך או שהמטבע יתכנס לממוצע, או שהמשק יתמחר זאת כפי שכבר הסברתי. לסיכום: גידור עולה לכם הרבה כסף (פוגע קשות בתשואה לאורך זמן) למשקיע מנייתי ארוך טווח, סיכון המט"ח בדרך כלל פחות חשוב מסיכון המניות עצמן, ולכן לא תמיד משתלם לשלם לאורך שנים כדי לגדר את התנודות של סרגל המדידה, בזמן שכוח הקנייה הריאלי של הנכס נותר זהה אבל הגרוע מכל הוא שגידור מט"ח עושה פעולה הפוכה לחלוטין מניהול סיכונים חכם: הוא קושר את גורלכם הכלכלי ואת הערך הטבעי של ההשקעות שלכם למטבע המקומי. הסיכון הכלכלי הגדול ביותר של משקיע ישראלי שחי עובד ומחזיק בית בישראל, הוא משבר מקומי חריף (ביטחוני או כלכלי) שיפגע בשקל ובמשק המקומי. החזקת תיק מניות גלובלי ללא גידור היא המגן הפיננסי הטוב ביותר שלכם – היא מבטיחה שחלק מההון שלכם נמצא מחוץ למערכת המקומית הקטנה חשופה לסיכונים מבית ומחוץ, ושומר על כוח קנייה עולמי. מי שמגדר את התיק שלו לשקל, משלם כסף רב בכל שנה כדי לקנות "פוליסת ביטוח" שמבטלת את ההגנה הכי חשובה שלו, ומחזירה את כל סיכוני התיק שלו בחזרה לתוך גבולות מדינת ישראל! ​ זה עתה סיימת לקרוא את המאמר שלי, עצור רגע, תפרגן לעצמך, על האחריות, העול, והשאיפה הבלתי מתפשרת להבין היטב מה אתה עושה!, באם תרצה להבין עוד דברים, תוכל לעשות זאת כאן... זו ההזדמנות שלי להודות לכל אלו שתמיד מגיבים, מפרגנים, ומעודדים! אתם נותנים לי את המוטיבציה להמשיך, אז - תמשיכו! המאמר הינו חומר למידה בלבד! ואין בדברים משום ייעוץ או המלצה.
  • 17 הצבעות
    13 פוסטים
    350 צפיות
    י
    גילוי נאות! אני בור ועם הארץ בענייני השקעות. ובכל זאת בא לי לשאול שאלה. ראיתי פעם ב'פרוג', שקיים סוג של השקעה בסנופי, שמושקע רק בחלקים סולידיים כמו קוקה קולה, וכן בחברות שלא רואים בהם ירידות ותנודות (סטיית תקן נמוך, שארפ גבוה), ובכל זאת יש להם תשואה דומה לסנופי של 12 אחוזים ממוצע לשנה. מישהו העיר שם בפרוג, שאם הדברים נכונים, ניתן למנף את הקרן הזה באמצעות הלוואה בלי לפחד משחיקה. ראיתי שם גם ש'מקצועי בלבד' התנגד(ה) לרעיון, אך לא נתנ(ה) הסבר להתנגדות. אולי יש כאן מישהו שיודע או חשב על הרעיון ויחכים אותנו.
  • 17 הצבעות
    15 פוסטים
    510 צפיות
    העץ הרענןה
    @פושט-רגל-מרמה-ד הם טוענים שלמנהלי הקרנות יש יכולות מוגבלות עקב חוקים רגולטוריים. תודה שמחתני!
  • 10 הצבעות
    1 פוסטים
    1k צפיות
    רחל עומסיר
    כללי האם חוסכי מסלולי ההלכה יקבלו יותר אפשרויות השקעה השקל מתחזק – האם הגיע הזמן לעבור למסלול מנוטרל מט"ח? עדכון מסלול השקעה עוקב מדדי מניות 80% מהאנשים מתעלמים מהדוח הזה. ואתם? האם יכול להיות שחצי ועוד חצי שווים יותר ממשרה מלאה אחת? מבנה השכר היום והביטחון הכלכלי של מחר אם שילמתם מס יתכן שפעלתם נכון תחילת שנת מס קרן ההשתלמות: ההטבה הכי משתלמת לפני סוף השנה במשא ומתן עם המעסיק - העלאת שכר או קרן השתלמות? כך תדעו שהייעוץ שאתם מקבלים – באמת משרת את האינטרסים שלכם לוח ניכויים 2025: המספרים, התקרות וההזדמנויות שמומלץ לא לפספס! השקעות משכנתא כדי להשקיע בשוק ההון מה מתאים לכם יותר - קופת גמל או קופת גמל להשקעה? מדריך קצר: כך בוחרים שילוב נכון של דמי ניהול ככה לא מתכננים מס מה ההבדל בין מדד למחקה מדד ארה"ב וסין חתמו על הסכם סחר חדש מה זה אומר על הכסף שלנו? השוק תנודתי? כך פועלים חכם - בלי לתזמן את הרגע הנכון כך פועלים חכם- בלי לתזמן את הרגע הנכון "עם כלביא" - שוק ההון הישראלי בתנופה האינפלציה מזנקת! כך תשמרו על הערך של הכסף שלכם חדש! מסלול כשר עם פיזור ברמת סיכון גבוהה האם זה הזמן הנכון להשקיע ב-s&p500? מה קורה בשוק ההון - ולמה לא להיבהל ? המשכורת נשארת זהה אבל המחירים עולים - מה עושים? השקעה פשוטה, חיסכון מניב – כך עושים את זה נכון! הזדמנויות השקעה חכמות לפניכם אם לא תתכננו, תפסידו! מסלול השקעה פאסיבי מול מסלול אקטיבי: יתרונות וחסרונות למה התשואה שלכם שונה, למרות שמסלול ההשקעה זהה? זה הזמן לנצל את הטבות סוף השנה לחיסכון האישי שלך השקעות- קרן כספית האם קרן כספית עדיין מהווה פתרון נכון לאחר ירידת הריבית? עדכון בשוק הקרנות הכספיות הכשרות קרן כספית עדכון דמי ניהול לשנת 2026 מוצר חדש בשוק ההשקעות הסולידי הכירו "קרן כספית מתחדשת איך לשמור על הערך של הכסף שלך נזיל בלי לשחוק את הערך שלו קרן פנסיה מה קורה לכספי הפנסיה במקרה פטירה? קרן פנסיה המרכיבים שמשפיעים על הקצבה והביטחון הכלכלי שלך למה משיכת כספי פנסיה היא כמעט תמיד טעות האם המעסיק מפקיד לכם לפנסיה כמו שצריך? כמה כדאי להפקיד לפנסיה כעצמאי עצמאים- הפנסיה היא לא מותרות מ-70% ל-100% – השינוי הגדול בעולם הפנסיה האם כספי הפיצויים שלך מנוהלים כמו שצריך? דקה אחת עכשיו - יכולה לחסוך לכם הרבה עגמת נפש בעתיד עוזבים מקום עבודה? רגע לפני שאתם מושכים את כספי הפיצויים חשוב לדעת את זה מי המציא את הפנסיה? ולמה זה עדיין משפיע עלינו היום? מתחילים עבודה חדשה? מה חשוב לבדוק כבר עכשיו? כמה כסף תצטרכו בפרישה - ואיך להיערך מראש? למי יש סיכוי לפרוש בראש שקט שכיר או עצמאי ? 80% מהאנשים מתעלמים מהדוח הזה - ואתם? משכת? ניידת? אולי עשית טעות? איך מחושבת הקצבה החודשית מקרן פנסיה מקיפה בגיל פרישה? הגיעו דוחות החיסכון שלכם - זה הזמן לבדוק את המצב! התנהלות כלכלית האם שינוי כלכלי משנה את הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות אי ודאות כלכלית בתחילת מבצע ומה נכון לעשות כבר עכשיו חינוך פיננסי מתחיל בבית אבל הפעם גם במערכת החינוך להיות מאושרים ולהרוויח יותר הרגלים כלכליים. מתי הם משרתים אותנו ומתי הם מנהלים אותנו? קרן חירום - הביטחון הכלכלי שלכם בשעת מבחן הלוואה אחרי החג? עצרו רגע לחשוב כלכלית חיסכון לכל ילד לא תאמינו כמה כסף אפשר להרוויח מחסכון לכל ילד! לא כל חיסכון חייבים למשוך ברגע שהוא נפתח
  • 0 הצבעות
    13 פוסטים
    1k צפיות
    B
    מדריך נוסף נחמד על מערכת מידע מתקדמת לשוק ההון והבורסה הישראלית