דילוג לתוכן

בורסה בלי דפיקות לב: למה לא אכפת לי שהשוק יורד?

שוק ההון והשקעות
2 2 15 2
  • דמיין שאתה הולך לקנות רכב.
    המוכר אומר לך: "היום המחיר 100,000 ש"ח, אבל אין לי מושג מה יהיה המחיר מחר. אולי 80,000 ואולי 120,000". מה תעשה? אם תשים את כל הכסף עכשיו, אתה עלול לצאת פראייר של החיים בעוד יומיים.

    שיטת המיצוע אומרת: אל תנסה לנצח את המוכר. פשוט תקנה "חתיכות" מהרכב כל חודש.

    1. לנצח את ה"פחד מהפספוס"
    הבעיה הכי גדולה שלנו היא שאנחנו תמיד מרגישים שפספסנו את הרכבת. אם השוק עולה – אנחנו מפחדים לקנות כי "יקר עכשיו". אם השוק יורד – אנחנו מפחדים לקנות כי "זה ימשיך לרדת".
    המיצוע הוא פקודת עבודה. אתה לא שואל שאלות. הגיע ה-1 בחודש? קונים. זה מוריד ממך את המשא הכבד של לקבל החלטה כל פעם מחדש.

    2. הקסם שקורה כשהשוק "מדמם"
    זה נשמע מוזר, אבל בשיטת המיצוע, הירידות הן הרווח הכי גדול שלך.
    כשהבורסה צוללת, כולם בורחים. אתה, לעומת זאת, ממשיך להפקיד את אותו סכום. מכיוון שהמחיר נמוך, אתה אוסף "סחורה" בכמויות גדולות יותר.
    כשהשוק יתקן ויעלה חזרה (והוא תמיד עושה את זה בסוף), ה"מכה" שנתת כשהיה זול היא זו שתקפיץ לך את התיק לשמיים.

    3. מבחן הכרית: איך לישון בלילה?
    תחשוב על משקיע ששם מיליון ש"ח ביום אחד. למחרת השוק ירד ב-5%. הוא הפסיד "על הנייר" 50,000 ש"ח ביום. הוא לא יירדם בלילה.
    עכשיו תחשוב על מישהו שמשקיע 10,000 ש"ח כל חודש. השוק ירד ב-5%? הוא "הפסיד" 500 ש"ח. זה לא מזיז לו. הוא יודע שבחודש הבא הוא פשוט יקנה יותר בזול.
    המיצוע קונה לך שקט נפשי, וזה הנכס הכי יקר בבורסה.

    4. השורה התחתונה: פשטות מנצחת תחכום
    יש אנשים שיושבים עם 4 מסכים, מנתחים גרפים ומנסים למצוא את ה"תחתית". רובם מפסידים כסף או פשוט מבזבזים המון זמן.
    המשקיע הממצע הוא זה שמתעסק בחיים שלו, בעבודה שלו ובמשפחה שלו, בזמן שהתיק שלו נבנה מעצמו בשיטת "שגר ושכח".

    מיצוע זה לא לחפש "מציאות", זה פשוט להיות עקבי. זה להבין שאתה לא יודע מה יקרה מחר, אבל אתה בטוח שבעוד 10 שנים השוק יהיה גבוה יותר מהיום.

  • דמיין שאתה הולך לקנות רכב.
    המוכר אומר לך: "היום המחיר 100,000 ש"ח, אבל אין לי מושג מה יהיה המחיר מחר. אולי 80,000 ואולי 120,000". מה תעשה? אם תשים את כל הכסף עכשיו, אתה עלול לצאת פראייר של החיים בעוד יומיים.

    שיטת המיצוע אומרת: אל תנסה לנצח את המוכר. פשוט תקנה "חתיכות" מהרכב כל חודש.

    1. לנצח את ה"פחד מהפספוס"
    הבעיה הכי גדולה שלנו היא שאנחנו תמיד מרגישים שפספסנו את הרכבת. אם השוק עולה – אנחנו מפחדים לקנות כי "יקר עכשיו". אם השוק יורד – אנחנו מפחדים לקנות כי "זה ימשיך לרדת".
    המיצוע הוא פקודת עבודה. אתה לא שואל שאלות. הגיע ה-1 בחודש? קונים. זה מוריד ממך את המשא הכבד של לקבל החלטה כל פעם מחדש.

    2. הקסם שקורה כשהשוק "מדמם"
    זה נשמע מוזר, אבל בשיטת המיצוע, הירידות הן הרווח הכי גדול שלך.
    כשהבורסה צוללת, כולם בורחים. אתה, לעומת זאת, ממשיך להפקיד את אותו סכום. מכיוון שהמחיר נמוך, אתה אוסף "סחורה" בכמויות גדולות יותר.
    כשהשוק יתקן ויעלה חזרה (והוא תמיד עושה את זה בסוף), ה"מכה" שנתת כשהיה זול היא זו שתקפיץ לך את התיק לשמיים.

    3. מבחן הכרית: איך לישון בלילה?
    תחשוב על משקיע ששם מיליון ש"ח ביום אחד. למחרת השוק ירד ב-5%. הוא הפסיד "על הנייר" 50,000 ש"ח ביום. הוא לא יירדם בלילה.
    עכשיו תחשוב על מישהו שמשקיע 10,000 ש"ח כל חודש. השוק ירד ב-5%? הוא "הפסיד" 500 ש"ח. זה לא מזיז לו. הוא יודע שבחודש הבא הוא פשוט יקנה יותר בזול.
    המיצוע קונה לך שקט נפשי, וזה הנכס הכי יקר בבורסה.

    4. השורה התחתונה: פשטות מנצחת תחכום
    יש אנשים שיושבים עם 4 מסכים, מנתחים גרפים ומנסים למצוא את ה"תחתית". רובם מפסידים כסף או פשוט מבזבזים המון זמן.
    המשקיע הממצע הוא זה שמתעסק בחיים שלו, בעבודה שלו ובמשפחה שלו, בזמן שהתיק שלו נבנה מעצמו בשיטת "שגר ושכח".

    מיצוע זה לא לחפש "מציאות", זה פשוט להיות עקבי. זה להבין שאתה לא יודע מה יקרה מחר, אבל אתה בטוח שבעוד 10 שנים השוק יהיה גבוה יותר מהיום.

    @דוד-גולדברג said:

    בשיטת המיצוע, הירידות הן הרווח הכי גדול שלך.

    מה תגיד על מישהו ששם כל חודש סכום, ומתכנן להוציא בעוד 15 שנה. ב10% השנים הראשונות חווה עליה של ממוצע 10% שנתי, וב5 השנים האחרונות היה משבר, והשוק הפסיד ממוצע של 2.5% (2004-2008).
    מי שהשקיע בשיטת המיצוע, הרויח 35% בסה"כ.
    אבל מי שהשקיע הכל בהתחלה הרוויח 128%.
    אז זה לא תמיד נכון, זה נכון רק אם הירידות היו בהתחלה והעליות בסוף, ולא להיפך.
    מי ששם סכום גדול בבת אחת, ככל שהוא משאיר אותו לטווח יותר ארוך, הסיכוי שלו לנצח את המשקיע במיצוע - גדל. (תחשבן את זה. כבר אין לי כח לחשבן בחינם בשביל אנשים שזו אמורה להיות העבודה שלהם...)

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    2 פוסטים
    51 צפיות
    הקול השפויה
    https://forum.benakel.org/topic/639/הטור-הכואב-של-נחום-ברוק-על-הגמחים?_=1776244689490
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    112 צפיות
    דוד משה 1ד
    הAI מאוד משפיע על זה מכל הכיונים ....
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    65 צפיות
    ד
    בימים כאלה קשה לפספס את האווירה. מומחים כלכליים מדברים על צמצום, זהירות, על להוריד הוצאות, על קרנות חירום, המסר חוזר שוב ושוב: תחזיקו חזק, תעברו את התקופה. ובבתים רבים זה מתורגם מהר מאוד למציאות אחת: פחות קניות, פחות יציאות, יותר לחץ סביב כל שקל. אבל השאלה האמיתית היא לא אם צריך להיזהר כלכלית. ברור שכן. השאלה היא מה קורה לנו בראש כשאנחנו חיים יותר מדי בתוך פחד. כי יש הבדל בין אחריות לבין צמצום מחשבתי. אחריות היא לדעת לנהל כסף. צמצום מחשבתי הוא מצב שבו כל החיים נהיים תגובה לפחד מהעתיד. ופה מתחיל משהו מעניין. דווקא בתקופות כאלה — מלחמה, חוסר ודאות, ירידה בעבודה , אנשים מגלים משהו שהם לא ציפו לו: החיים לא קורסים כמו שדמיינו. אדם יכול להיות חודש בלי עבודה. עסק יכול להיעצר. שגרה יכולה להיעלם. ועדיין איכשהו, הדברים ממשיכים, מסתדרים, חוזרים לזוז. והרגע הזה משנה משהו עמוק. כי פתאום אתה מבין שה”תחתית” שדמיינת בראש הרבה יותר מפחידה מהתחתית האמיתית. דוגמה פשוטה לזה היא פשיטת רגל. מי שלא חווה כישלון כלכלי פעם אחת, חי בתוך פחד מאוד גדול ממנו. אבל מי שכבר עבר את זה, שיקם את עצמו והמשיך הלאה — כבר לא מפחד מאותו דבר באותה צורה. הוא מבין שזה קשה, אבל לא סוף החיים. וזה משנה את כל הדרך שבה הוא מקבל החלטות. אפשר לומר שאותו הדבר קורה במלחמה, רק בקנה מידה רחב יותר. ילד שגדל בישראל, בתוך מציאות לא יציבה, נחשף מוקדם יותר לרעיון שהחיים לא תמיד מסודרים. ילד שגדל בסביבה מאוד יציבה וסטרילית, כמו בחלק ממדינות אירופה, לפעמים פחות רגיל לזעזועים. ולכן כל שינוי קטן מרגיש לו הרבה יותר דרמטי. זה לא אומר מי יותר חזק. זה אומר משהו על נקודת הפתיחה של הפחד. כי מי שכבר ראה שהחיים ממשיכים גם אחרי טלטלה — פחות נשבר מהטלטלה הבאה. וזה נכון גם לעולם ההשקעות. משקיע שלא חווה ירידות חדות נוטה לחשוב שהן סוף המשחק. משקיע שכבר עבר תקופות כאלה, יודע שזה חלק מהמחזור. ולכן הוא פחות פועל מתוך בהלה ויותר מתוך הבנה. משקיע מקצועי יודע שישנם מצבים שהדבר הכי נכון להשקעה הוא לא לחשוב על הכסף , וכן לעיתים גם להוציא כסף בכדי לייצר הרגשה יותר רגועה בבית היא השקעה לא פחות טובה גם מהשקעה בבורסה . בתקופות כאלה אנשים נוטים להיכנס למצב של “סופר־זהירות”: כל הוצאה נבדקת, כל קנייה מרגישה כמעט כמו סיכון. לפעמים זה מגיע למצב שבו גם דברים קטנים שמייצרים אוויר בבית — כמו יציאה משפחתית או משהו שמכניס שמחה לילדים — נדחקים הצידה. כאן עולה שאלה פרקטית מאוד: האם אנחנו באמת חוסכים, או שאנחנו פשוט מכווצים את החיים? כי יש הבדל בין לחסוך כסף לבין לחסוך חיים. יש הוצאות מיותרות — ברור. אבל יש גם הוצאות שמחזיקות את השפיות של הבית. שמונעות מהתקופה להפוך למשהו כבד מדי. ושם, לפעמים, דווקא ההשקעה הקטנה עכשיו מונעת נזק גדול יותר אחר כך — לא רק כלכלי, אלא גם נפשי ומשפחתי. דווקא בתוך תקופות של לחץ, הרבה אנשים מגלים משהו שהם לא הכירו בעצמם קודם: שהמציאות פחות שבירה ממה שדמיינו. שאפשר לעבור ירידה בהכנסה, עצירה בעבודה, חוסר ודאות — ועדיין להמשיך הלאה. והגילוי הזה משנה את היחס לפחד. כי מי שחווה “תחתית” פעם אחת, כבר לא מדמיין אותה כסוף מוחלט. הוא יודע איך היא נראית באמת — וזה לבד מוריד את העוצמה שלה. וזה נוגע בכל תחום ,גם להחלטות היומיומיות: עבודה, השקעות, וגם הבית. כי בתוך תקופות כאלה נוצרת נטייה טבעית להיכנס למצב של כיווץ: כל הוצאה נבחנת רק דרך השאלה “מה אם יחמיר”. ואז, לאט לאט, לא רק הכסף מצטמצם — אלא גם החיים עצמם. זה משנה לא רק את החשבון בבנק, זה משנה את הדרך שבה אנחנו חיים.
  • 5 הצבעות
    66 פוסטים
    1k צפיות
    ה
    @שלמה-ק למה זה רעיון גרוע?
  • חריגה לא משמעותית בחשבון

    שוק ההון והשקעות בנקאות עככ
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    199 צפיות
    איציק התותחא
    @TT446 כתב בחריגה לא משמעותית בחשבון: אם יש לי אובר של 2700 שקל ואני מתקיים מקצבה ובמשך כמה חודשים היא תמחזר את עצמה (לא עובד היום) של קצבה/חריגה זה יגרום לבנק לקום לתחיה? כן, בוודאי. תתקשר לבנק ותסביר להם שאמורים לאשר לך שוב את הקצבה, ולבקש לקחת הלוואה או להגדיל את המסגרת.