דילוג לתוכן

משקיע פאסיבי? אם אי אפשר לבחור מניות – אולי אפשר לפחות לתזמן את השוק?

שוק ההון והשקעות
2 2 29 2
  • 90d70d38-afde-42ee-9164-6037d9d4e218-image.jpeg
    אם אי אפשר לבחור מניות – אולי אפשר לפחות לתזמן את השוק?

    ברצוני לנסות לנתח את אחת האסטרטגיות המפתות ביותר בעולם ההשקעות: תזמון השוק.

    הרעיון נשמע כמעט מובן מאליו.
    אם יודעים לזהות מתי השוק יקר — מוכרים.
    כאשר הוא זול — קונים.

    מי שיצליח לעשות זאת בצורה עקבית לא רק ינצח את המדד — אלא יעשה זאת בפער גדול, וכנראה שהדבר האחרון שיטריד אותו זה איך לחתן ילדים...

    אז למה לא לעשות זאת?
    למה כל הזמן אומרים לנו לקנות כל חודש, ולא לחכות לירידה הגדולה של ה-S&P 500?
    לקנות אותו במחיר זול?

    הרי אם אני מחכה כל השנה לקנות ספה ב-30% הנחה בבלאק פריידי — זה עובד מצוין.
    אז למה בשוק המניות זה לא עובד?

    אז זהו רעיון טוב… אבל ברגע שמגיעים לפרקטיקה, כאן הבעיה מתחילה!

    כי כדי שתזמון שוק יעבוד באמת, צריך להצליח בשתי החלטות קשות מאוד:

    1. מתי לצאת מהשוק אחרי שכבר קנית(נקודת הגאות), או לחילופין מתי להיכנס לראשונה.
    2. מתי לחזור אליו (כלומר נקודת השפל).

    וההיסטוריה מראה שזה הרבה יותר מסובך ממה שנדמה.

    הבעיה עם יציאה מהשוק​

    כאשר השוק מתחיל לרדת, רבים מרגישים שהפעם זה שונה.
    הכותרות בעיתונים נעשות פסימיות יותר, התחזיות הכלכליות מתדרדרות, ולעיתים נראה הגיוני מאוד להקטין חשיפה למניות.

    אבל דווקא בתקופות כאלה מתרחשת לעיתים תופעה מעניינת:

    הימים הטובים ביותר בשוק נוטים להופיע קרוב מאוד לימים הגרועים ביותר.

    כלומר, פעמים רבות — ממש מיד אחרי ירידות חדות — מגיעות גם העליות החדות ביותר.

    למעשה, נתונים היסטוריים מראים שכ-7 מתוך 10 ימי העלייה הטובים ביותר בהיסטוריה התרחשו בטווח של כשבועיים מהימים הגרועים ביותר.

    משמעות הדבר היא שמשקיע שיצא מהשוק בזמן ירידות עלול להחמיץ גם את תחילת ההתאוששות! שהיא הכי דרסטית ע"פ רוב..

    ובשוק ההון, לפעמים כמה ימים בודדים של עליות חדות אחראים לחלק גדול מאוד מהתשואה ארוכת הטווח.

    כמה ימים שעושים את כל ההבדל

    מחקר של J.P. Morgan Asset Management בדק מה היה קורה למשקיע במדד S&P 500 במהלך 20 השנים האחרונות — אם הוא היה מפספס את הימים הטובים ביותר בשוק.

    התוצאות די מדהימות, אפשר לומר.

    משקיע שנשאר מושקע כל התקופה השיג תשואה שנתית ממוצעת של כ-9.8%.

    אבל אם הוא החמיץ רק את 10 הימים הטובים ביותר — התשואה שלו כבר יורדת לכ-5.3% בלבד.

    אם החמיץ 30 ימים טובים — התשואה כמעט נעלמת ומגיעה לכ-0.4% בלבד.

    ואם החמיץ 40 ימים טובים — הוא כבר עובר להפסד ריאלי.

    כלומר לפעמים כל ההבדל בין השקעה מוצלחת לבין השקעה מאכזבת… מסתכם בכמה ימים בודדים בשוק!, תקראו את זה שוב...

    והבעיה היא כמובן שאי אפשר לדעת מראש מתי בדיוק יתרחשו הימים האלה.

    לעיתים קרובות הם מגיעים דווקא כאשר האווירה בשוק מפחידה במיוחד.

    כמו שאמר באפט "אהיה חמדן כשכולם פחדנים, ואהיה פחדן כשכולם חמדנים".

    גם מקצוענים מתקשים בזה​

    תזמון השוק לא מפתה רק משקיעים פרטיים.
    גם מנהלי קרנות וקרנות גידור מנסים לעיתים לבצע התאמות כאלה.

    אבל גם כאן התוצאות אינן מרשימות במיוחד לאורך זמן.

    הסיבה פשוטה: כדי להצליח בתזמון שוק צריך לא רק לחזות מגמות כלכליות — אלא גם לנחש כיצד מיליוני משקיעים אחרים יגיבו אליהן.

    וזה כבר משחק הרבה יותר מורכב.

    פער ההתנהגות של המשקיעים.

    יש אפילו מושג שמנסה לתאר את התופעה הזו:
    פער ההתנהגות.

    חברת המחקר DALBAR בוחנת כבר שנים את ביצועי המשקיעים בפועל לעומת ביצועי המדדים.

    והנתון חוזר על עצמו שוב ושוב:

    בעוד שמדד S&P 500 הניב לאורך עשורים תשואה ממוצעת של כ-10% בשנה,
    המשקיע הממוצע השיג בפועל רק כ-6%–7%.

    למה?

    לא בגלל עמלות גבוהות במיוחד.
    ולא בגלל בחירת מניות גרועה.

    בעיקר בגלל תזמון.

    אנשים נוטים לקנות אחרי עליות — כשהכול נראה בטוח (ע"ע מדד ת"א שלפתע כולם נזכרים שהוא קיים).
    ולמכור דווקא בזמן ירידות — כשהפחד גדול.

    במילים אחרות: לקנות ביוקר ולמכור בזול. שזה המודל העסקי הכי גרוע, תעצרו לחשוב רגע מה קורה לבעל מכולת שקונה ביוקר ומוכר בזול?

    הסטטיסטיקה של השוק עצמו​

    עוד נקודה מעניינת היא איך השוק מתנהג לאורך זמן.

    מחקרים היסטוריים על מחזורי השוק מראים:

    שוק שורי — תקופות של עליות — נמשך בממוצע כ-6.6 שנים עם תשואה מצטברת של כ-209%.

    לעומת זאת, שוק דובי — תקופות ירידה — נמשך בממוצע רק כ-1.3 שנים עם ירידה של כ-33%.

    כלומר העליות הן המצב הטבעי והממושך של השוק הממוצע, בעוד הירידות נוטות להיות קצרות ומהירות.

    ולכן המתנה לירידה גדולה היא למעשה הימור נגד הסטטיסטיקה.

    ומה לגבי לחכות למחיר זול?

    כאן חוזרת התיאוריה של הספה בבלאק פריידי.

    כאשר אתה מחכה למבצע על ספה — אתה יודע שהמחיר הרגיל הוא למשל 5,000 ₪, ובמבצע הוא ירד ל-3,500 ₪.

    אבל מניות אינן ספה.

    המחיר שלהן הוא מטרה נעה.

    אם חיכית ל"הנחה" של 20%, אבל בזמן שחיכית (עלול לקחת כמה שנים) המניה עלתה ב-50% —
    גם אחרי הירידה, אתה קונה במחיר גבוה בהרבה מהמחיר שבו סירבת לקנות קודם.

    ומה קורה בפועל למשקיעים שמחכים?

    מחקר של Schwab בדק ארבעה סוגי משקיעים לאורך 20 שנה:

    הראשון — המתזמן המושלם — שקונה בדיוק בשפל של כל שנה.
    השני — המשקיע המיידי — שמשקיע מיד כשהכסף נכנס.
    השלישי — המתזמן הגרוע — שקונה בדיוק בשיא.
    והרביעי — המהסס — שמחכה במזומן לזמן הנכון.

    התוצאות אולי יפתיעו.

    המתזמן המושלם כמובן הגיע למקום הראשון.

    אבל המשקיע שהשקיע מיד הגיע למקום השני — בפער קטן מאוד ממנו.

    ואפילו המשקיע שקנה תמיד בשיאים… עדיין הרוויח משמעותית לאורך זמן.

    המפסיד הגדול ביותר היה דווקא המהסס — זה שישב על הגדר וחיכה להזדמנות המושלמת.

    אז מה עושים משקיעים רבים בפועל?

    בדיוק בגלל הקושי הזה, לא מעט משקיעים הגיעו למסקנה אחרת.

    במקום לנסות לנחש את רגעי הכניסה והיציאה מהשוק, הם מעדיפים להישאר מושקעים לאורך זמן ולפזר השקעה על פני תקופות שונות.

    הגישה הזו לא מבטיחה להימנע מירידות, כמובן.
    שוק המניות תמיד יהיה תנודתי.

    אבל היא מבוססת על רעיון פשוט:

    אם קשה מאוד לדעת מתי השוק יעלה או ירד בטווח הקצר —
    ייתכן שהאסטרטגיה הסבירה ביותר היא פשוט להישאר בשוק לאורך זמן.

    אבל חשוב להבהיר נקודה מעניינת.

    כאשר מדברים על השקעה פאסיבית, רבים מקבלים את הרושם שמדובר בגישה נוקשה מאוד:
    קונים מדד, לא נוגעים בו, ומתעלמים לגמרי ממה שקורה בשוק.

    אבל המציאות מעט יותר מורכבת מזה.

    השקעה פאסיבית איננה בהכרח עיוורון מוחלט למה שקורה בשוק — עד כדי אי עשיית שום פעולה...
    היא בעיקר ויתור על הניסיון לנחש את העתיד בטווח הקצר.

    יש הבדל גדול בין ניסיון לחזות בכל רגע מה יעשה השוק מחר, לבין קבלת החלטות השקעה כלליות יותר על בסיס עקרונות רחבים לטווחים ארוכים.

    לדוגמה, משקיעים פאסיביים רבים עדיין מבצעים פעולות כמו איזון תקופתי של התיק.

    אם המניות עלו מאוד ביחס לאג"ח — הם מאזנים חזרה.
    אם הייתה ירידה גדולה — לפעמים דווקא מוסיפים חשיפה.

    במבט מסוים, גם זו צורה מסוימת של "תזמון", שהרי בסיס האיזון הוא למכור ביוקר ולקנות בזול...
    אבל זהו תזמון שונה לחלוטין מזה שמנסים לבצע משקיעים שמחכים לרגע המושלם, כי הוא תזמון של בדיעבד...

    זה לא ניסיון לחזות את השוק — אלא פשוט ניהול סיכונים.

    הגישה הפאסיבית אינה אומרת "אל תעשה כלום".
    היא אומרת בעיקר: אל תנסה להיות נביא של השוק.

    ולכן עבור משקיעים רבים, הפתרון הוא שילוב בין שני רעיונות:

    מצד אחד — להישאר מושקעים במדדים רחבים לאורך זמן.
    ומצד שני — לנהל את התיק בצורה פשוטה ושיטתית, בלי לנסות לנחש מתי בדיוק יגיע המשבר הבא או מתי תתחיל העלייה הבאה.

    כי בסופו של דבר, ההיסטוריה מראה שהשוק יודע להפתיע כמעט את כולם.

    ולכן לפעמים דווקא מי שמנסה פחות לחזות את העתיד — ומקווה ושואף להשיג את הממוצע.
    מצליח ליהנות ממנו יותר.

    ואם אתה עדיין מרגיש שאתה יכול לחזות את השוק…

    אני ממליץ לך לשבת שעה-שעתיים מול גרף ולנסות כל חמש דקות לנחש לאן הוא ילך עכשיו.

    בהצלחה!

    אשמח לשמוע, אם אהבתם? הצביעו!
    המאמר הינו חומר למידה בלבד! ואין בדברים משום ייעוץ או המלצה.​

  • מאמר נפלא ומחכים!

    מעניין אם הציבור יסכים להגדרה של המשקיע הפאסיבי?

נושאים מוצעים


  • 13 הצבעות
    15 פוסטים
    216 צפיות
    העץ הרענןה
    @פושט-רגל-מרמה-ד הם טוענים שלמנהלי הקרנות יש יכולות מוגבלות עקב חוקים רגולטוריים. תודה שמחתני!
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    113 צפיות
    דוד משה 1ד
    הAI מאוד משפיע על זה מכל הכיונים ....
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    99 צפיות
    ד
    כדי להיות משקיעים רציונליים בשוק ההון של 2026, אנחנו צריכים להבין לא רק אילו חברות נמצאות במדדים, אלא איך הכסף עצמו זורם פנימה. ה-S&P 500 הוא כבר מזמן לא רק רשימה של חברות; הוא הפך למערכת שפועלת לפי כללים חדשים, וחשוב להבין את המכניקה שמאחוריהם. נקודת המוצא להבנה הזו נמצאת במחקר של הכלכלנים קסבייה גאביי וראלף קוין, שמצביע על תופעה מרתקת נראה שבמבנה השוק הנוכחי, על כל דולר אחד שנכנס למדד באופן פסיבי, השווי שלו נוטה לעלות בערך ב-5 דולרים. חשוב להדגיש שלא מדובר במדע מדויק או בחוק טבע קבוע, אלא בתיאור של הדרך שבה השוק נוטה להתנהג ברוב הזמן תחת התנאים של היום. הסיבה לכך שכל דולר נוטה להקפיץ את השוק בעוצמה כזו קשורה לשינוי במאזן הכוחות בבורסה. בשוק מאוזן יותר, המחירים אמורים להיקבע לפי היגיון כלכלי. אם המחיר עולה יותר מדי, אמורים להגיע משקיעים שבודקים את המספרים ומחליטים למכור כי זה כבר לא משתלם. המכירה שלהם יוצרת היצע ומאזנת את השוק. אבל היום, חלק עצום מהכסף שנכנס לבורסה הוא כסף פסיבי שזורם באופן אוטומטי מהפנסיות והחסכונות של כולנו. הכסף הזה פועל לעיתים כ"קונה עיוור" – הוא לא תמיד עוצר לבדוק אם המניה יקרה או זולה, הוא פשוט מושקע בה כי היא חלק מהמדד. מכיוון שיש היום פחות משקיעים אקטיביים שיעמדו בצד השני וימכרו מול הביקוש הזה, נוצר מצב של חוסר איזון. כשיש הרבה יותר ביקוש מאשר אנשים שמוכנים למכור, כל דולר חדש שנכנס לוחץ על הדוושה ומקפיץ את השוק בצורה משמעותית. זהו מצב שבו הכסף זורם פנימה לאו דווקא בגלל ערך חדש שנוצר בחברה, אלא בגלל המבנה הטכני של זרימת הכספים. ההבנה הזו מעמידה אותנו מול שני צדדים מרכזיים שחשוב להכיר כדי לנהל את ההשקעות שלנו בצורה מפוכחת. מצד אחד, המנגנון הזה מייצר רצפה של עוצמה. כל עוד מיליוני אנשים בעולם ממשיכים להפריש כסף לחיסכון החודשי שלהם, נוצר זרם קבוע של ביקוש שדוחף את התשואות שלנו למעלה. כשאנחנו משקיעים ב-S&P 500, אנחנו נהנים מהעובדה שהעולם כולו נותן אמון בחברות הללו. זה נותן צמיחה וביטחון לאורך זמן, כי אנחנו מושקעים בלב הכלכלה האמריקאית, וזה אינטרס משותף של המערכת כולה שהמנוע הזה ימשיך לעבוד. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהסיכון שזה מייצר. כשהביקוש הוא אוטומטי ברובו, המחיר של המניות יכול להתנתק מהשווי הכלכלי האמיתי שלהן בשטח. זה הופך את השוק לרגיש יותר לתנודות, כי העליות לא תמיד נובעות מזה שהחברות הפכו ליותר רווחיות באותו רגע. כמובן שחשוב לזכור שאלו לא הצדדים היחידים בסיפור. שוק ההון הוא מערכת מורכבת שמושפעת מעוד אינספור גורמים – מהחלטות ריבית ועד אירועים גיאופוליטיים – שלא נוכל להקיף במאמר אחד. בשורה התחתונה, להבין את "אפקט ה-5 דולר" זה לא אומר שצריך לחשוש מהשוק, אלא פשוט לדעת מה מניע את הכסף שלכם. רציונליות בשוק ההון מתחילה בידיעה שאנחנו משקיעים בכלכלה מצוינת, אבל עושים את זה בתוך מערכת שיש לה כללים משלה. ככל שנבין טוב יותר את המכניקה הזו, נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר ולשמור על קור רוח גם כשהשוק משתנה. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא .
  • 4 הצבעות
    4 פוסטים
    528 צפיות
    שמיל שמילש
    משהו מנפלאות הAI [image: 1770294405672-efe03dfa-1293-43ad-abea-b52c43afadbc-unnamed-1.png]
  • 9 הצבעות
    1 פוסטים
    941 צפיות
    רחל עומסיר
    כללי עדכון מסלול השקעה עוקב מדדי מניות 80% מהאנשים מתעלמים מהדוח הזה. ואתם? האם יכול להיות שחצי ועוד חצי שווים יותר ממשרה מלאה אחת? מבנה השכר היום והביטחון הכלכלי של מחר אם שילמתם מס יתכן שפעלתם נכון תחילת שנת מס קרן ההשתלמות: ההטבה הכי משתלמת לפני סוף השנה במשא ומתן עם המעסיק - העלאת שכר או קרן השתלמות? כך תדעו שהייעוץ שאתם מקבלים – באמת משרת את האינטרסים שלכם לוח ניכויים 2025: המספרים, התקרות וההזדמנויות שמומלץ לא לפספס! השקעות משכנתא כדי להשקיע בשוק ההון מה מתאים לכם יותר - קופת גמל או קופת גמל להשקעה? מדריך קצר: כך בוחרים שילוב נכון של דמי ניהול ככה לא מתכננים מס מה ההבדל בין מדד למחקה מדד ארה"ב וסין חתמו על הסכם סחר חדש מה זה אומר על הכסף שלנו? השוק תנודתי? כך פועלים חכם - בלי לתזמן את הרגע הנכון כך פועלים חכם- בלי לתזמן את הרגע הנכון "עם כלביא" - שוק ההון הישראלי בתנופה האינפלציה מזנקת! כך תשמרו על הערך של הכסף שלכם חדש! מסלול כשר עם פיזור ברמת סיכון גבוהה האם זה הזמן הנכון להשקיע ב-s&p500? מה קורה בשוק ההון - ולמה לא להיבהל ? המשכורת נשארת זהה אבל המחירים עולים - מה עושים? השקעה פשוטה, חיסכון מניב – כך עושים את זה נכון! הזדמנויות השקעה חכמות לפניכם אם לא תתכננו, תפסידו! מסלול השקעה פאסיבי מול מסלול אקטיבי: יתרונות וחסרונות למה התשואה שלכם שונה, למרות שמסלול ההשקעה זהה? זה הזמן לנצל את הטבות סוף השנה לחיסכון האישי שלך השקעות- קרן כספית עדכון בשוק הקרנות הכספיות הכשרות קרן כספית עדכון דמי ניהול לשנת 2026 מוצר חדש בשוק ההשקעות הסולידי הכירו "קרן כספית מתחדשת איך לשמור על הערך של הכסף שלך נזיל בלי לשחוק את הערך שלו קרן פנסיה למה משיכת כספי פנסיה היא כמעט תמיד טעות האם המעסיק מפקיד לכם לפנסיה כמו שצריך? כמה כדאי להפקיד לפנסיה כעצמאי עצמאים- הפנסיה היא לא מותרות מ-70% ל-100% – השינוי הגדול בעולם הפנסיה האם כספי הפיצויים שלך מנוהלים כמו שצריך? דקה אחת עכשיו - יכולה לחסוך לכם הרבה עגמת נפש בעתיד עוזבים מקום עבודה? רגע לפני שאתם מושכים את כספי הפיצויים חשוב לדעת את זה מי המציא את הפנסיה? ולמה זה עדיין משפיע עלינו היום? מתחילים עבודה חדשה? מה חשוב לבדוק כבר עכשיו? כמה כסף תצטרכו בפרישה - ואיך להיערך מראש? למי יש סיכוי לפרוש בראש שקט שכיר או עצמאי ? 80% מהאנשים מתעלמים מהדוח הזה - ואתם? משכת? ניידת? אולי עשית טעות? איך מחושבת הקצבה החודשית מקרן פנסיה מקיפה בגיל פרישה? הגיעו דוחות החיסכון שלכם - זה הזמן לבדוק את המצב! התנהלות כלכלית אי ודאות כלכלית בתחילת מבצע ומה נכון לעשות כבר עכשיו חינוך פיננסי מתחיל בבית אבל הפעם גם במערכת החינוך להיות מאושרים ולהרוויח יותר הרגלים כלכליים. מתי הם משרתים אותנו ומתי הם מנהלים אותנו? קרן חירום - הביטחון הכלכלי שלכם בשעת מבחן הלוואה אחרי החג? עצרו רגע לחשוב כלכלית חיסכון לכל ילד לא תאמינו כמה כסף אפשר להרוויח מחסכון לכל ילד! לא כל חיסכון חייבים למשוך ברגע שהוא נפתח