דילוג לתוכן

משקיע פאסיבי? אם אי אפשר לבחור מניות – אולי אפשר לפחות לתזמן את השוק?

שוק ההון והשקעות
5 3 209 3
  • 90d70d38-afde-42ee-9164-6037d9d4e218-image.jpeg
    אם אי אפשר לבחור מניות – אולי אפשר לפחות לתזמן את השוק?

    ברצוני לנסות לנתח את אחת האסטרטגיות המפתות ביותר בעולם ההשקעות: תזמון השוק.

    הרעיון נשמע כמעט מובן מאליו.
    אם יודעים לזהות מתי השוק יקר - מוכרים.
    כאשר הוא זול - קונים.

    מי שיצליח לעשות זאת בצורה עקבית לא רק ינצח את המדד - אלא יעשה זאת בפער גדול, וכנראה שהדבר האחרון שיטריד אותו זה איך לחתן ילדים...

    אז למה לא לעשות זאת?
    למה כל הזמן אומרים לנו לקנות כל חודש, ולא לחכות לירידה הגדולה של ה-S&P 500?
    לקנות אותו במחיר זול?

    הרי אם אני מחכה כל השנה לקנות ספה ב-30% הנחה בבלאק פריידי - זה עובד מצוין.
    אז למה בשוק המניות זה לא עובד?

    אז זהו רעיון טוב… אבל ברגע שמגיעים לפרקטיקה, כאן הבעיה מתחילה!

    כי כדי שתזמון שוק יעבוד באמת, צריך להצליח בשתי החלטות קשות מאוד:

    1. מתי לצאת מהשוק אחרי שכבר קנית(נקודת הגאות), או לחילופין מתי להיכנס לראשונה.
    2. מתי לחזור אליו (כלומר נקודת השפל).

    וההיסטוריה מראה שזה הרבה יותר מסובך ממה שנדמה.

    הבעיה עם יציאה מהשוק​

    כאשר השוק מתחיל לרדת, רבים מרגישים שהפעם זה שונה.
    הכותרות בעיתונים נעשות פסימיות יותר, התחזיות הכלכליות מתדרדרות, ולעיתים נראה הגיוני מאוד להקטין חשיפה למניות.

    אבל דווקא בתקופות כאלה מתרחשת לעיתים תופעה מעניינת:

    הימים הטובים ביותר בשוק נוטים להופיע קרוב מאוד לימים הגרועים ביותר.

    כלומר, פעמים רבות - ממש מיד אחרי ירידות חדות - מגיעות גם העליות החדות ביותר.

    למעשה, נתונים היסטוריים מראים שכ-7 מתוך 10 ימי העלייה הטובים ביותר בהיסטוריה התרחשו בטווח של כשבועיים מהימים הגרועים ביותר.

    משמעות הדבר היא שמשקיע שיצא מהשוק בזמן ירידות עלול להחמיץ גם את תחילת ההתאוששות! שהיא הכי דרסטית ע"פ רוב..

    ובשוק ההון, לפעמים כמה ימים בודדים של עליות חדות אחראים לחלק גדול מאוד מהתשואה ארוכת הטווח.

    כמה ימים שעושים את כל ההבדל

    מחקר של J.P. Morgan Asset Management בדק מה היה קורה למשקיע במדד S&P 500 במהלך 20 השנים האחרונות - אם הוא היה מפספס את הימים הטובים ביותר בשוק.

    התוצאות די מדהימות, אפשר לומר.

    משקיע שנשאר מושקע כל התקופה השיג תשואה שנתית ממוצעת של כ-9.8%.

    אבל אם הוא החמיץ רק את 10 הימים הטובים ביותר - התשואה שלו כבר יורדת לכ-5.3% בלבד.

    אם החמיץ 30 ימים טובים - התשואה כמעט נעלמת ומגיעה לכ-0.4% בלבד.

    ואם החמיץ 40 ימים טובים - הוא כבר עובר להפסד ריאלי.

    כלומר לפעמים כל ההבדל בין השקעה מוצלחת לבין השקעה מאכזבת… מסתכם בכמה ימים בודדים בשוק!, תקראו את זה שוב...

    והבעיה היא כמובן שאי אפשר לדעת מראש מתי בדיוק יתרחשו הימים האלה.

    לעיתים קרובות הם מגיעים דווקא כאשר האווירה בשוק מפחידה במיוחד.

    כמו שאמר באפט "אהיה חמדן כשכולם פחדנים, ואהיה פחדן כשכולם חמדנים".

    גם מקצוענים מתקשים בזה​

    תזמון השוק לא מפתה רק משקיעים פרטיים.
    גם מנהלי קרנות וקרנות גידור מנסים לעיתים לבצע התאמות כאלה.

    אבל גם כאן התוצאות אינן מרשימות במיוחד לאורך זמן.

    הסיבה פשוטה: כדי להצליח בתזמון שוק צריך לא רק לחזות מגמות כלכליות - אלא גם לנחש כיצד מיליוני משקיעים אחרים יגיבו אליהן.

    וזה כבר משחק הרבה יותר מורכב.

    פער ההתנהגות של המשקיעים.

    יש אפילו מושג שמנסה לתאר את התופעה הזו:
    פער ההתנהגות.

    חברת המחקר DALBAR בוחנת כבר שנים את ביצועי המשקיעים בפועל לעומת ביצועי המדדים.

    והנתון חוזר על עצמו שוב ושוב:

    בעוד שמדד S&P 500 הניב לאורך עשורים תשואה ממוצעת של כ-10% בשנה,
    המשקיע הממוצע השיג בפועל רק כ-6%–7%.

    למה?

    לא בגלל עמלות גבוהות במיוחד.
    ולא בגלל בחירת מניות גרועה.

    בעיקר בגלל תזמון.

    אנשים נוטים לקנות אחרי עליות - כשהכול נראה בטוח (ע"ע מדד ת"א שלפתע כולם נזכרים שהוא קיים).
    ולמכור דווקא בזמן ירידות - כשהפחד גדול.

    במילים אחרות: לקנות ביוקר ולמכור בזול. שזה המודל העסקי הכי גרוע, תעצרו לחשוב רגע מה קורה לבעל מכולת שקונה ביוקר ומוכר בזול?

    הסטטיסטיקה של השוק עצמו​

    עוד נקודה מעניינת היא איך השוק מתנהג לאורך זמן.

    מחקרים היסטוריים על מחזורי השוק מראים:

    שוק שורי - תקופות של עליות - נמשך בממוצע כ-6.6 שנים עם תשואה מצטברת של כ-209%.

    לעומת זאת, שוק דובי - תקופות ירידה - נמשך בממוצע רק כ-1.3 שנים עם ירידה של כ-33%.

    כלומר העליות הן המצב הטבעי והממושך של השוק הממוצע, בעוד הירידות נוטות להיות קצרות ומהירות.

    ולכן המתנה לירידה גדולה היא למעשה הימור נגד הסטטיסטיקה.

    ומה לגבי לחכות למחיר זול?

    כאן חוזרת התיאוריה של הספה בבלאק פריידי.

    כאשר אתה מחכה למבצע על ספה - אתה יודע שהמחיר הרגיל הוא למשל 5,000 ₪, ובמבצע הוא ירד ל-3,500 ₪.

    אבל מניות אינן ספה.

    המחיר שלהן הוא מטרה נעה.

    אם חיכית ל"הנחה" של 20%, אבל בזמן שחיכית (עלול לקחת כמה שנים) המניה עלתה ב-50% - גם אחרי הירידה, אתה קונה במחיר גבוה בהרבה מהמחיר שבו סירבת לקנות קודם.

    ומה קורה בפועל למשקיעים שמחכים?

    מחקר של Schwab בדק ארבעה סוגי משקיעים לאורך 20 שנה:

    הראשון - המתזמן המושלם - שקונה בדיוק בשפל של כל שנה.
    השני - המשקיע המיידי - שמשקיע מיד כשהכסף נכנס.
    השלישי - המתזמן הגרוע - שקונה בדיוק בשיא.
    והרביעי - המהסס - שמחכה במזומן לזמן הנכון.

    התוצאות אולי יפתיעו.

    המתזמן המושלם כמובן הגיע למקום הראשון.

    אבל המשקיע שהשקיע מיד הגיע למקום השני - בפער קטן מאוד ממנו.

    ואפילו המשקיע שקנה תמיד בשיאים… עדיין הרוויח משמעותית לאורך זמן.

    המפסיד הגדול ביותר היה דווקא המהסס - זה שישב על הגדר וחיכה להזדמנות המושלמת.

    אז מה עושים משקיעים רבים בפועל?

    בדיוק בגלל הקושי הזה, לא מעט משקיעים הגיעו למסקנה אחרת.

    במקום לנסות לנחש את רגעי הכניסה והיציאה מהשוק, הם מעדיפים להישאר מושקעים לאורך זמן ולפזר השקעה על פני תקופות שונות.

    הגישה הזו לא מבטיחה להימנע מירידות, כמובן.
    שוק המניות תמיד יהיה תנודתי.

    אבל היא מבוססת על רעיון פשוט:

    אם קשה מאוד לדעת מתי השוק יעלה או ירד בטווח הקצר -
    ייתכן שהאסטרטגיה הסבירה ביותר היא פשוט להישאר בשוק לאורך זמן.

    אבל חשוב להבהיר נקודה מעניינת.

    כאשר מדברים על השקעה פאסיבית, רבים מקבלים את הרושם שמדובר בגישה נוקשה מאוד:
    קונים מדד, לא נוגעים בו, ומתעלמים לגמרי ממה שקורה בשוק.

    אבל המציאות מעט יותר מורכבת מזה.

    השקעה פאסיבית איננה בהכרח עיוורון מוחלט למה שקורה בשוק - עד כדי אי עשיית שום פעולה...
    היא בעיקר ויתור על הניסיון לנחש את העתיד בטווח הקצר.

    יש הבדל גדול בין ניסיון לחזות בכל רגע מה יעשה השוק מחר, לבין קבלת החלטות השקעה כלליות יותר על בסיס עקרונות רחבים לטווחים ארוכים.

    לדוגמה, משקיעים פאסיביים רבים עדיין מבצעים פעולות כמו איזון תקופתי של התיק.

    אם המניות עלו מאוד ביחס לאג"ח - הם מאזנים חזרה.
    אם הייתה ירידה גדולה - לפעמים דווקא מוסיפים חשיפה.

    במבט מסוים, גם זו צורה מסוימת של "תזמון", שהרי בסיס האיזון הוא למכור ביוקר ולקנות בזול...
    אבל זהו תזמון שונה לחלוטין מזה שמנסים לבצע משקיעים שמחכים לרגע המושלם, כי הוא תזמון של בדיעבד...

    זה לא ניסיון לחזות את השוק - אלא פשוט ניהול סיכונים.

    הגישה הפאסיבית אינה אומרת "אל תעשה כלום".
    היא אומרת בעיקר: אל תנסה להיות נביא של השוק.

    ולכן עבור משקיעים רבים, הפתרון הוא שילוב בין שני רעיונות:

    מצד אחד - להישאר מושקעים במדדים רחבים לאורך זמן.
    ומצד שני - לנהל את התיק בצורה פשוטה ושיטתית, בלי לנסות לנחש מתי בדיוק יגיע המשבר הבא או מתי תתחיל העלייה הבאה.

    כי בסופו של דבר, ההיסטוריה מראה שהשוק יודע להפתיע כמעט את כולם.

    ולכן לפעמים דווקא מי שמנסה פחות לחזות את העתיד - ומקווה ושואף להשיג את הממוצע.
    מצליח ליהנות ממנו יותר.

    ואם אתה עדיין מרגיש שאתה יכול לחזות את השוק…

    אני ממליץ לך לשבת שעה-שעתיים מול גרף ולנסות כל חמש דקות לנחש לאן הוא ילך עכשיו.

    בהצלחה!

    אשמח לשמוע, אם אהבתם? הצביעו!
    המאמר הינו חומר למידה בלבד! ואין בדברים משום ייעוץ או המלצה.​

  • מאמר נפלא ומחכים!

    מעניין אם הציבור יסכים להגדרה של המשקיע הפאסיבי?

  • מאמר נפלא ומחכים!

    מעניין אם הציבור יסכים להגדרה של המשקיע הפאסיבי?

    @אבי-ר. תודה על החיזוק! נותן חשק לעוד...

  • כרגיל מאמר מצוין וברור
    עוזר המון למתחילים כמוני

  • כרגיל מאמר מצוין וברור
    עוזר המון למתחילים כמוני

    @בן-עליה תודה על המשוב, איזה כיףףף

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    26 צפיות
    קונטרול פיננסיק
    עבור רוב המטפלים, היועצים והמאמנים, הבחירה במקצוע נבעה מתחושת שליחות עמוקה, רצון לסייע לאנשים ויכולת הקשבה יוצאת דופן. עם זאת, ברגע שהקליניקה קורמת עור וגידים, המציאות מציבה בפניהם אתגר נוסף ולא תמיד צפוי: הצורך לנהל עסק לכל דבר ועניין. המעבר הרגשי והפרקטי בין כובע המטפל המכיל לבין כובע המנהל הקשוח מייצר פעמים רבות "צווארי בקבוק" תפעוליים ופיננסיים. במאמר זה נסקור את האתגרים הייחודיים של ניהול קליניקה ונבחן כיצד מערך קונטרול פיננסי ותפעולי מותאם יכול להפוך את הקליניקה לעסק משגשג ויציב. הדילמה המובנית: בין חמלה לבין גביית כספים אחד האתגרים המורכבים ביותר עבור מטפלים הוא ניהול השיח הכלכלי מול המטופלים. כאשר נוצר קשר טיפולי קרוב המבוסס על אמון ורגישות, קשה מאוד לעבור באותה נשימה לדרישת תשלום, מעקב אחר חובות פתוחים או אכיפת מדיניות ביטולים. ההשלכה העסקית: חובות נגררים, סדרות טיפולים שלא שולמו במלואן ותחושת אי-נעימות שמשפיעה לרעה על המרחב הטיפולי. הפתרון התפעולי: יצירת "הפרדת רשויות". כאשר גורם חיצוני ומקצועי (קונטרולר) מנהל את מערך הגבייה והתשלומים בצורה מסודרת, השיח הפיננסי מנותק מהתהליך הטיפולי. הגבייה מתבצעת ברגישות ובאדיבות, אך מתוך סיסטם עסקי ברור ששומר על גבולות העסק ועל כבוד המטופל. לאן נעלם הזמן? האדמיניסטרציה השוחקת קליניקה פעילה מייצרת כמות עצומה של משימות רקע: תיאום וסנכרון יומנים, מעקב אחר ניצול חבילות ומפגשים, הפקת קבלות, ריכוז הוצאות שוטפות (שכירות, שיווק, תוכנות) והתנהלות מול רואה החשבון. מטפלים רבים מוצאים את עצמם משקיעים שעות יקרות בשעות הערב או בסופי השבוע בניסיון "לעשות סדר" בניירת, דבר המוביל לשחיקה מהירה ומקטין את הזמן הפנוי לקבלת מטופלים חדשים. קונטרול פיננסי: להחזיר את השליטה לידיים שלכם ניהול פיננסי ותפעולי במיקור חוץ (קונטרול) אינו רק "עזרה בירוקרטית", אלא מעטפת אסטרטגית מקיפה שנבנית במיוחד לצרכי המטפל: תחזית וניהול תזרים מזומנים: בניית תמונת מצב בהירה המשקפת את ההכנסות בפועל מול צפי ההוצאות הקבועות והמשתנות של הקליניקה. התאמות בנקים ואופטימיזציה: מעקב מדויק אחר כל תנועה בחשבון, מניעת טעויות וחיסכון בעלויות מיותרות. סדר דיגיטלי מלא: ריכוז ומיון שוטף של כל מסמכי העסק והעברתם בצורה מושלמת לרואה החשבון מדי חודש, ללא מאמץ מצד המטפל. סיכום: שקט נפשי למטפל, צמיחה לקליניקה עסק פיננסי מתוקתק הוא הבסיס לקליניקה מצליחה. כאשר המטפל משוחרר מדאגות התזרים, מהמרדף אחר גבייה ומעומס הניירת, הוא יכול להביא את עצמו בצורה המיטבית לחדר הטיפולים. בסופו של דבר, ניהול קונטרול מקצועי מאפשר לכם לעשות את מה שאתם הכי טובים בו – לטיפול באנשים, בזמן שמישהו מקצועי מטפל לכם בעסק. רוצים להעביר את כאב הראש הפיננסי לידיים מקצועיות? צרו קשר לשיחת ייעוץ קצרה ולא מחייבת: מייל: Ctrl6086@gmail.com
  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    87 צפיות
    ש
    אי שם במרתף קטן באחת מערי אירופה, אחרי אין ספור ניסיונות, כישלונות והצלחות, הצליחו ג'וש והארי להגיע לתוצאה המושלמת... בירה שלדעתם תהיה הכי טעימה בעולם. כמובן שהם בחנו, בדקו, שתו וטעמו מכל הבירות שיש בשוק, ולבסוף הגיעו לתוצאה המושלמת מבחינתם. אך הם ידעו שייקח להם הרבה זמן להיכנס לשוק, מכיוון שיש כל כך הרבה סוגים של בירות וטעמים שונים ומגוונים. ️ מוחם החל לתור אחר פתרון קסם שיכניס אותם לשוק בצורה מהירה ובלי הרבה הוצאות. לאחר שעשו סיעור מוחות וחשיבה מחדש, הם הגיעו למסקנה: לא נצטרך שלטי חוצות, פרסומות או תשדירים, אלא בקבוקי בירה ריקים... כל ערב, ג'וש והארי שילמו לחבורת נערים שיפזרו בקבוקי בירה ריקים עם סמל המותג שלהם בפתח של מסעדות ובתי מרזח. לאחר זמן לא רב, החל גל ביקוש של מותג הבירה שלהם, ומפה הכל היסטוריה – החברה שלהם צמחה לממדי ענק שהם לא דמיינו לעצמם! אז מה קרה לנו פה? 🧐 אנחנו, בני האדם, כשאנחנו באים לבחון מוצר חדש, מתנהגים בחשדנות ומנסים לברר לעומק. אבל ברגע שאנחנו רואים כמות של אנשים שנוהרים לקנות את המוצר, אז אנחנו עושים אחד ועוד אחד: אם כולם רצים לקנות, אז בטח הם בדקו את האמינות והאיכות, אז אני אחסוך לעצמי עבודה ופשוט אקנה כמו כולם. ‍️ אבל פה טמונה הנקודה הקריטית, במיוחד בעולם של הרשתות החברתיות שמגבירות את הנהירה של ההמונים. אנחנו צריכים להיות חכמים יותר ולשאול את עצמנו: האם אני קונה את המנייה בגלל שכולם קונים? האם אני חושב כך בגלל שכולם חושבים? 🧠 או שבדקתי, התעמקתי וחקרתי, ואפילו לקחתי בחשבון שהרוב עושה כך – אבל ההחלטה באה משכל ולא מנהירה? ️ לקבלת תוכן פיננסי איכותי ניתן להצטרף לפורום הפיננסי במייל khny887@gmail.com או בווצאפ 0506719079
  • 18 הצבעות
    30 פוסטים
    1k צפיות
    מ
    @dani0111 אין לו מקפים ארוכים.
  • 15 הצבעות
    23 פוסטים
    889 צפיות
    העץ הרענןה
    @הקול-השפוי said: חבל שאתה לא עם אותו שם בשנ הניקים שלך.... טופל!
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    264 צפיות
    ד
    נסית? ניתן ליצור קשר עם צוות ההפצה במייל: info@basisbitcoin.com https://www.cryptojungle.co.il/press-releases/bitcoin-standard-purchase-group/