דילוג לתוכן

השפעת שינוי כלכלי על קבלת החלטות

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
1 1 107 1
  • האם שינוי כלכלי משנה את הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות

    לאורך השנים אני פוגשת לא מעט אנשים בנקודות של שינוי.
    לפעמים זו ירושה, לפעמים שינוי בהכנסות, ובכל פעם לפני שאנחנו נכנסים למספרים אני עוצרת ושואלת שאלה אחת פשוטה: מה באמת חשוב לכם. כי רק משם אפשר לבנות תכנון שמחזיק לאורך זמן.

    לאחרונה הגיע אליי זוג יקר, אנשים שחיים בפשטות ובצניעות מתוך בחירה. זו לא הייתה תקופה, אלא דרך חיים ברורה שעל פיה הם גם חינכו את ילדיהם. בשלב מסוים נכנסה לחייהם ירושה משמעותית, ושם התחילה ההתלבטות.

    האם הכסף משנה את הדרך, או שהוא צריך לשרת אותה.

    הם הגיעו עם רצון ברור להמשיך לחיות כפי שחיו עד היום, בלי להיסחף לשינויים שלא מתאימים להם. מתוך ההבנה הזו בנינו יחד תכנון שלא מתחיל מהכסף, אלא מהם.

    התכנון כלל הסתכלות רחבה קדימה, לא רק על הצרכים שלהם בהווה, אלא גם על הילדים ועל הנכדים שיגיעו בעתיד, כדי לייצר יציבות אמיתית לאורך שנים.

    כך נוצר מצב שבו:
    החיים נשארים כפי שהם בחרו לחיות, יש יכולת לסייע למשפחה בצורה מסודרת והעתיד הכלכלי שלהם מקבל מענה ברור ושקט.

    כשהתכנון נכון, הכסף לא משנה אתכם, אלא משתלב בתוך החיים שלכם.

    מצד השני, אני פוגשת גם מצבים שבהם דווקא לחץ כלכלי יוצר השפעה הפוכה. כשאין סדר ואין בהירות, ההחלטות מתקבלות מתוך תגובה ולא מתוך בחירה, ולעיתים זה מוביל להתחייבויות שלא מתאימות ליכולת האמיתית.

    ולכן, מעבר למספרים, כדאי לעצור לרגע ולשאול:
    האם ההחלטות שלי היום תואמות את הדרך שאני רוצה לחיות בה,
    האם אני פועל מתוך שיקול דעת או מתוך לחץ רגעי
    האם יש לי תכנון שמחזיק אותי יציב גם כשיש שינוי

    כי כסף הוא כלי. הוא לא קובע את הדרך, אלא אמור לתמוך בה.
    וכאשר אין תכנון, הוא עלול לבלבל. כאשר יש תכנון נכון, הוא מייצר שקט ובהירות.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
    unnamed.png

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה ב

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    40 צפיות
    רחל עומסיר
    ההחלטות שמקבלים בתחילת הדרך עשויות לקבוע עם כמה אפשרויות נגיע לפרישה בפגישות עם פורשים אני רואה עד כמה שנות חיסכון חסרות יכולות להשפיע על החיים אחרי העבודה. חלקם התחילו לעבוד בגיל מאוחר. אחרים עבדו במשך שנים, אבל המעסיקים החלו להפקיד עבורם לפנסיה רק בעקבות פנסיית החובה. הם עבדו, התפרנסו והחזיקו את הבית. אבל היום, כשבודקים מה תהיה ההכנסה החודשית שלהם בפרישה, מתברר שהכסף שנצבר לא תמיד מספיק. לראות אדם אחרי שנות עבודה שמנסה להבין כיצד יממן את הוצאות המחיה שלו, זו מציאות קשה מאוד. לצעירים של היום יש הזדמנות להגיע למקום אחר. בשונה מחלק מהפורשים כיום, צעירים שמפקידים לפנסיה כבר בתחילת דרכם יכולים לצבור חיסכון לאורך עשרות שנים. אם ישמרו על רצף הפקדות, יימנעו ממשיכות שפוגעות בחיסכון ויקבלו החלטות שמתאימות לצרכים שלהם, יש להם פוטנציאל להגיע לפרישה עם חיסכון משמעותי יותר מזה שצברו רבים מהפורשים היום. לכן ההצעה של המועצה הלאומית לכלכלה לבטל את חובת ההפרשה של העובד לפנסיה עד גיל 40 מעוררת אצלי דאגה. חשוב לדייק: ההצעה אינה מבטלת את כל ההפקדות לפנסיה. היא עוסקת בחלקו של העובד, תוך השארת הפקדות המעסיק. הפרסום שעליו מבוסס הדיוור מציג הצעה לשינוי, ולא הוראה שמאפשרת להפסיק להפקיד. המטרה היא להגדיל את ההכנסה הפנויה של צעירים בשנים שבהן ההוצאות כבדות. והקושי הזה אמיתי. דיור, ילדים, חשבונות והוצאות בלתי צפויות, לפעמים כל תוספת לנטו יכולה לעזור. אבל דווקא בשנים האלה יש לחיסכון יתרון שקשה להשלים בהמשך: זמן. כסף שמופקד בגיל צעיר יכול להיות מושקע במשך עשרות שנים. כאשר נצברות תשואות, גם הן יכולות להמשיך לצבור תשואה וזהו אפקט הריבית דריבית. התשואה אינה מובטחת, אבל ככל שמתחילים מוקדם יותר, יש לכסף יותר זמן לצמוח. לכן, כשמוותרים על הפקדה היום, מוותרים גם על פוטנציאל הצמיחה שלה עד הפרישה. “נחסוך יותר בגיל 40” נשמע כמו פתרון פשוט. אלא שבגיל 40 לא בהכרח יהיו פחות הוצאות, והשלמת הפער עלולה לדרוש הפקדות גבוהות יותר. ומה יקרה לכסף שיישאר בנטו? אצל חלק מהמשפחות הוא יסייע לצרכים חיוניים. אצל אחרות הוא עלול להיבלע בהוצאות השוטפות או בשדרוג רמת החיים, בלי להיבנות כחיסכון חלופי. ההקלה תורגש מיד. הפער בחיסכון יתגלה הרבה יותר מאוחר. וזו בדיוק הנקודה שמעסיקה אותי כשאני פוגשת פורשים: בשלב הזה כבר קשה יותר לתקן. לא תמיד אפשר להמשיך לעבוד, להגדיל הכנסה או להשלים שנים של הפקדות חסרות. מה כדאי לצעירים לקחת מהניסיון של הדור הפורש? לא לחכות לגיל הפרישה כדי לבדוק את הפנסיה. כדאי לוודא שההפקדות מגיעות במלואן, להבין מה דמי הניהול, לבדוק שהכיסוי הביטוחי מתאים ולבחון את מסלול ההשקעה בהתאם למטרות ולטווח הזמן. גם לפני משיכת כספים או שינוי בהפקדות, כדאי להבין מה תהיה המשמעות לעתיד. המטרה היא לבנות איזון שמתאים לחיים היום, ושומר גם על האפשרויות שלנו מחר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 6 הצבעות
    2 פוסטים
    139 צפיות
    ב
    תודה רבה על המידע ועל כל החשיבה על הציבור
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    169 צפיות
    רחל עומסיר
    קיבלתם דוח תקופתי כך תוודאו שהכסף שלכם עובד עבורכם בערב פסח, בין הניקיונות והסידורים, נכנסו גם הדוחות התקופתיים של הפנסיה והחסכונות. אבל כמה מאיתנו באמת פותחים אותם ומבינים מה קורה עם הכסף? רוב האנשים מקבלים את המייל, רואים טבלאות ומספרים, וסוגרים. לא מתוך חוסר אחריות, אלא כי לא ברור מה באמת חשוב לבדוק. אבל בתוך הדוח הזה נמצאת מפת המצב הכלכלית שלכם. לפני שאתם ממשיכים לקרוא, שווה לעצור רגע ולפתוח את הדוח האחרון שקיבלתם. כשתסתכלו עליו, שאלו את עצמכם כמה שאלות פשוטות: האם התשואה שקיבלתם סבירה ביחס למסלול שבו אתם נמצאים? מה גובה דמי הניהול שאתם משלמים, והאם הם מתאימים לגובה הצבירה שלכם? באיזה מסלול השקעה אתם נמצאים, והאם הוא תואם את הגיל ואת רמת הסיכון שמתאימה לכם? האם כל ההפקדות שבוצעו עבורכם אכן נכנסו במלואן? ומה אומרת תחזית הקצבה לגבי רמת החיים העתידית שלכם? לא צריך להבין כל מספר לעומק, אבל כן חשוב להבין את התמונה. הדוח התקופתי אינו מסמך טכני בלבד. הוא כלי שליטה. לא פעם אני רואה אנשים שמגלים באיחור שהם במסלול שאינו מתאים להם, משלמים דמי ניהול גבוהים מהנדרש, או שלא בוצעו הפקדות כפי שסברו. בדיקה אחת בזמן יכולה למנוע טעויות שנגררות שנים. מי שלא בודק, משאיר את הכסף להתנהל על אוטומט. המטרה איננה להילחץ מכל שינוי קטן, אלא לוודא שהכיוון נכון. שהכסף שלכם לא רק מופרש, אלא גם מנוהל בהתאם למטרות שלכם. אם יש נקודות שאינן ברורות, חשוב לא להתעלם מהן. בהירות היום חוסכת אי ודאות מחר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: חתימה קטנה.png]
  • 1 הצבעות
    9 פוסטים
    638 צפיות
    כ
    @סייעתא-דשמיא אני קיבלתי את זה עכשיו בהראל דרך הייטק ביטוח. (אם מישהו השיג במיטב בפחות מ0.7 אשמח לדעת.)
  • 2 הצבעות
    4 פוסטים
    406 צפיות
    מ
    @אבי-ה-נערה ברוך שובך, התגעגענו לכתיבה היפה שלך...