דילוג לתוכן

תיק ההשקעות הכי בטוח: להפסיק לממן את הריביות של עצמכם

  • הדיון בחדרי הקפה עלה לטונים גבוהים.
    זה צועק בקול ניחר שהכלכלה האמריקאית בדרך לקריסה, ושהתמחור הנוכחי הוא בועה.
    השני משיב: אם ארה"ב קורסת - הדבר האחרון שיעניין אותנו הוא קרן ההשתלמות.
    והשלישי בכלל טוען: אבל אין לך פיזור גדול מזה שהרי לא מדובר רק בכלכלה האמריקאית.
    ובתוך בית המדרש הדיון אחר לגמרי:
    האם בכלל יש חובת השתדלות? וממתי אברכים נעשו לסוחרים? מה ניתן לדייק מדברי ה“חפץ חיים” בעניין? והאם מישהו שאל לדעת גדולי ישראל?
    ומסביב יש את המתלבטים:
    בין הפקדה בגמ"ח רגיל, שהרי כתוב “פירותיה בעולם הזה”, לבין גמ"ח המתחייב להלוואה. ואולי בכלל לשלב ביניהם. וכלשון העמים: "לובסט"...
    זה בכה וזה בכה, בסוף, כל אחד יעשה על פי דעת רבותיו, שורש נשמתו, ואולי גם על פי עצת אנשי מקצוע.
    ואולי בכלל ישלב ביניהם ויזכה לחתן בנקל...
    ויהיו את אלה שפשוט יבחרו: "שב ואל תעשה עדיף" כלל שתמיד עובד כשאנחנו חסרי החלטה.
    אך בתוך כל הקלחת הזו של גישות וחשבונות, נדמה שמתחולל כאן שינוי שורשי בהרבה מהשאלה הטכנית 'איפה להשקיע'.
    השינוי האמיתי הוא התעוררות המודעות הכלכלית ביומיום. נכון, נושא חתונות הילדים הוא הזרז שמעלה את הטונים, אבל הוא רק חלק אחד בפאזל הרחב של ניהול חיים תקין.
    משפחות רבות חיו עד היום ללא סדר ברור, מבלי לבדוק באמת האם רמת החיים שלהן בכלל פוגשת את המציאות בחשבון הבנק.
    אך ברגע שהדיון הציבורי על חיסכון לטווח ארוך וכוחה של ה'ריבית דריבית' חלחל פנימה,המציאות השתנתה. גם מי שבסוף יחליט שלא להשקיע, כבר לא יוכל להישאר אדיש או 'לעצום עיניים' מול ניהול הכסף שלו ב'כאן ועכשיו'.
    שמעתי פעם משפט הדרכה שנאמר לאברך בתחילת חיי הנישואין "יש אמנם מצוות עשה דאורייתא של הלוואה - אבל היא נאמרה למלווה ולא ללווה".
    במשך שנים השתרשה אצלנו התפיסה שהחיים הם רצף של התרוצצויות מגמ"ח לגמ"ח, ושפשוט 'אין דרך אחרת'. אך דווקא היום, כשהדיון הציבורי עוסק בתכנון של עשרים שנה קדימה, הנורמה של גלגול חובות תמידי מתחילה להתערער.
    וזה לא קורה על ידי מסע שכנועים או סיסמאות שאין תוחלת בלחיות ממה שאין, ולא דרך קמפיינים תורניים מחז"ל שמדגישים שאין להוציא יותר מהיכולת ושההוצאות צריכות להיות כפי ממונו של אדם. (רש"י חולין פד ע"ב ורמב"ם הל' דעות פ"ה ה"י)
    אלא זה קורה דווקא כאשר הציבור כולו מתעסק בהיבטים השונים של חיסכון ושל השקעה.
    בשורה התחתונה: בין אם תבחרו לחסוך ולהשקיע ובין אם לאו, עצם העובדה שאתם מתחילים לחשוב קדימה ולבחון את הנתונים של ההווה - יש בה כבר שינוי משמעותי. המעבר להתנהלות כלכלית נבונה הוא רווח ודאי לכל משפחה ומשפחה.

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    115 צפיות
    מ
    [image: 1775170697997-49165541-1d43-4312-be55-ec92a0dbb34b-image.jpeg] אחרי שסידרנו את עצמנו, הגיע הזמן לדבר על היקר מכל – הילדים. כמו כל הורה למופת גם אני רוצה שהילדים יצאו ת"ח, בעלי מידות, ו.. אם אפשר בעלי תיק השקעות שיסדר אותם לכל החיים. חנוך לנער על אס אנד פו, גם כי יזקין לא ימכור... הנה כמה תובנות מהשבוע האחרון. 1. דמי כיס חיים (בן 9) ניגש אלי אתמול וביקש 5 שקלים לקנות קלפים של רבנים. הסתכלתי עליו במבט מחנך ואמרתי: "חיים, שב. בא נעשה חשבון. 5 שקלים היום, בריבית דריבית של 8% ל- 50 שנה – זה יוצא כמעט 500 שקלים! אתה באמת רוצה לבזבז 500 שקל על תמונה של רב?!" הילד יצא מבולבל. בסוף הוא ויתר על הקלפים, והלך ללמוד משניות לעילוי נשמתם. 2. האפיקומן. בליל הסדר האחרון כשהילדים מצאו את האפיקומן, ההתרגשות הייתה בשיאה. "מה אתם רוצים?" שאלתי ברוחב לב. "אופניים!" צעק הגדול. "רחפן!" צעק הקטן. חייכתי אליהם את החיוך של וורן באפט. "ילדים חמודים, אופניים זה נכס מתכלה, ורחפן זה נכס בסיכון. השנה אבא קונה לכם משהו שלא מאבד ערך... אני קונה לכם יחידות בקרן מחקה מדד!". הייתה דממה בבית. לא ראיתי אכזבה כזו מהשבת האחרונה שגילינו שאין קידוש. ניסיתי להסביר להם שבעוד 20 שנה הם יודו לי. בינתיים הם הודו לי בזה שהם החביאו לי את האפיקומן בחזרה... 3. שיחת טלפון מהמלמד. אתמול הרב'ה של חיים התקשר. הלב שלי דפק. "מה חיים עשה?" שאלתי, "דיבר בתפילה? הרביץ?" "יותר גרוע," נאנח המלמד. "בהפסקה הוא פתח 'גמ"ח הלוואות' לחברים שרוצים ארטיק. הוא לוקח להם עמלות, ומחתים אותם על היתר עסקה. והכי גרוע? הוא התחיל למכור 'אופציות' על המקום בתור למגלשה." התמלאתי גאווה. "נו, והוא מרוויח?" שאלתי. "הוא מושעה ליומיים," ענה המלמד. "אנחנו לא בוול סטריט פה". 4. קניות בסופר. אנחנו כבר עומדים בקופה. מיכל בוכה שהיא רוצה ביצת הפתעה. אני מרים את הביצה ומסביר בקול רם (שכל התור ישמע): "את מבינה שביצה עולה 5 שקלים, והשוקולד בפנים שווה אגורה וחצי? זה יחס P/E (מחיר לרווח) לא הגיוני! זו בועה! אנחנו לא משקיעים בבועות!". מאחוריי שמעתי אישה לוחשת לבעלה: "נראה לי המסכן קרא קצת טורים שלך..." רגע ברצינות: חינוך פיננסי לילדים הוא לא רק ללמד אותם מה זה ריבית דריבית, אלא ללמד אותם גם דחיית סיפוקים. הילד שמבין היום ש-5 שקלים זה לא סתם מטבע אלא פוטנציאל לערך עתידי, הוא המבוגר שלא ייקח הלוואה לטיול או לרכב שהוא לא צריך, ובע"ה יזכה לשקט שיאפשר לו לעסוק בעבודת ה'. כמובן שאנחנו רוצים לפנק את הילדים, ואפשר (וצריך!) לקנות להם אופניים, במבה וביצי הפתעה. השמחה שלהם היא ההשקעה הכי טובה שיש. אבל המטרה בטור הזה היא להזכיר ששנייה לפני ששולפים את האשראי, יש לנו הזדמנות פדגוגית - להסביר להם שכל בחירה היום היא ויתור על משהו אחר מחר.
  • 1 הצבעות
    55 פוסטים
    2k צפיות
    הקול השפויה
    @בן-עליה הורדת מחיר הקרקע זה רווח ליזמים ותו לא.
  • 2 הצבעות
    8 פוסטים
    445 צפיות
    ה. שלמהה
    @ברמיזא כתב באחרי מהפכת החיסכון לחתונות בישראל זה הגיע גם לארה"ב, (אולי עושים את זה יותר טוב מכאן): @רואה-את-הנולד זה יותר טוב מכאן כי יש הדרכה עד הסוף באופן נגיש וקל, גם לאיש הפשוט ביותר. כאן בארץ נתקלתי בהדרכה נגישה רק בתשלום לצערי. יש לך אזרחות ארה"ב? לגבי המינימום - זה מועיל מאוד להגדלת ראש.
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    321 צפיות
    נ.ר.א.נ
    בד"כ לאחר שאני מסיים לשכנע את ידידיי שיש צורך אמיתי בחסכון לחתונות ילדים, וזה צריך להיכנס להוצאות הקבועות בתקציב, יש שאלה שאני רגיל להישאל, "עד שאני יתחיל לחסוך, עדיף לי לסיים קודם עם חובותי או / ולגמור לפרוע את המשכנתא. בהסבר פשוט יובן שהעדיפות למי שלא יכול גם לפרוע וגם לחסוך היא לחסוך ולא לפרוע, נניח שב"ה בעוד 20 שנה תעמוד תחת חופת ביתך /בינך, ובס"ד עצומה סיימת לפרוע את כל חובותיך, זו באמת הרגשה טובה, אבל עדיין בשביל להתחיל לחתן ילד צריך כסף! וזה אין לך, אתה בלי גרוש בצד! אין לך להוצאות הנצרכות ובודאי לא כסף שיכול לשמש כהון עצמי כדי להשלים לקיחת משכנתא לך או לזוג, לעומת זאת באם לא פרעת את חוב המשכנתא שלך וחסכת כל חודש סכום מכובד בצד, ב"ה תגיע לחתונה אכן עם תשלום משכנתא מסויים כל חודש אבל עם סך חיסכון של מאות אלפי ש"ח שיוכל לשמש אותך, להוצאות החתונה, הרגשה הכי עצומה ונפלאה שיכול להיות. בכך גם תרוויח תועלתיות נוספות שיש בשימוש בחתונות ילדים בכסף "שלך" לעומת שימוש בכספי הלוואה או משכנתא, כגון שימוש מושכל ומדוד ( זה כסף שהשקעת עליו) לעומת כספי הלוואה שהרבה יותר קל בהרגשה לבזבז, תרוויח לחתן עם מה שיש לך ולא להתחיל עכשיו את גלגל החובות וההלוואות, גלגל שאין לו סוף. זאת מלבד השיקול שע"פ נתוני העבר בחיסכון לטווח ארוך אחוזי התשואה שאמורים להיות הם יותר מתשלומי הריבית של המשכנתא (מבלי להיכנס לנושא האם עדיף לקחת משכנתא כדי להפקיד בשוק ההון). קיים שיקול נוסף, שבחסכון בקרן השתלמות או קופת גמל להשקעה או מחתנים בנקל, יש אפשרות לקבל הלוואות מוזלות ע"ח הקרן, זה אומר שבבוא העת למשיכת הכסף הדבר הכדאי הוא, לקיחת הלוואה מוזלת ע"ח הקרן והכסף המושקע ימשיך להרוויח. בהצלחה...
  • 5 הצבעות
    59 פוסטים
    4k צפיות
    צ
    @אבי-ה-נערה תסתכל שם בלשונית החזקות שם כתוב באיזה דברים זה מושקע, גם Sַַ&P500, גם נאסד"ק 100, גם ת"א 90, ת"א 125, אופציות על ת"א 35.