דילוג לתוכן

איך זכות הבחירה שלכם בורחת מהחלון?...

  • במאמר הקודם נחשפנו לשתי המערכות שמנהלות לנו את המחשבות בתוך הראש. למדנו שמערכת מס' 1 אוהבת לזרום על אוטומט, ומערכת מס' 2, השקולה והמחושבת, נוטה לפעמים להתעצל. היום, נדבר על הצעד השלישי במודל ארבעת הצעדים שלנו - הצעד שבו אנחנו מפסיקים להיות נגררים ומתחילים להוביל.
    בשביל להבין את זה, תשמעו סיפור:
    שני הציידים מוכשרים חזרו מיערות העד באפריקה עם שלל כבד במיוחד: שני פילים אפריקאיים עצומים. הטייס של המטוס הקל נבהל וזעק: "אין סיכוי שהמטוס ימריא עם משקל כזה, כולנו נתרסק!". אבל הציידים, מלאי ביטחון עצמי, נפנפו אותו ואמרו: "אל דאגה, גם בשנה שעברה הטייס אמר בדיוק אותו דבר, ולבסוף הסכים!". המטוס המריא, התנדנד קשות, ותוך חצי דקה התרסק לתוך צלע הר סמוך. כשהם יצאו פצועים וחבולים. מבין השברים, הביט אחד הציידים למרחק ואמר: "מעניין, בשנה שעברה התרסקנו רק במעלה ההר הסמוך...".

    זה נשמע מצחיק, אבל תחשבו על זה רגע בכנות: כמה מאיתנו מנסים בכל חודש מחדש לדחוף "פילים" לתוך המטוס המשפחתי שלהם?
    בכלכלת הבית, כמו בטיסה, יש חוקים מוחלטים. אם ההכנסות שלכם החודש הן 20,000 ש"ח, אין שום היגיון כלכלי בעולם שתוציאו 20,001 ש"ח. שטרות כסף אינם משכפלים את עצמם במהלך החודש.
    הבעיה היא שלכל אחד מאיתנו יש בתוך הראש "עורך דין להשכרה". המוח שלנו הוא מומחה בלייצר תירוצים ובהסבר של למה ה"פיל" התורן שהכנסנו החודש לעגלה הוא דווקא הגיוני, מוכרח ואסור לוותר עליו. אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, מייצרים "שטחים אפורים" ומסרבים להביט למציאות הריאלית בעיניים.

    אבל הבעיה האמיתית מתחילה כשאנחנו בוחנים את עוגת התקציב שלנו דרך כלי שאנו מכנים: מדד זכות הבחירה. התקציב החודשי שלנו מורכב משני סוגי הוצאות עיקריים:

    • הוצאות קשיחות: אלו ההוצאות ה"בוקר טוב", הקבועות שיוצאות אוטומטית מהחשבון ואין לנו עליהן שום זכות בחירה באותו חודש (משכנתא, שכר לימוד, ביטוחים, והחזרי הלוואות קבועות).
    • הוצאות רכות: ההוצאות השוטפות שבהן יש לנו זכות בחירה מלאה בכל יום מחדש (מזון, ביגוד, פורים, פסח, מתנות).

    הכלל הכלכלי פשוט: ככל שההוצאות הקשיחות שלכם תופסות נתח גדול יותר מההכנסות — כך זכות הבחירה שלכם מצטמצמת. כשרוב המשכורת נבלעת מיד בתחילת החודש על התחייבויות והחזרי הלוואות מהעבר, אתם נותרים עם שקלים בודדים למחיה ותחושת מחנק קשה. אתם מרגישים שהכסף מנהל אתכם, ולא אתם אותו.
    כדי להבין את המשמעות האמיתית של אובדן זכות הבחירה, אנחנו בגוטפלוס תמיד ממליצים להפסיק להסתכל על כסף רק במונחים של שקלים, אלא בתרגום ישיר לשעות עבודה. כשאתם משלמים מאות שקלים בחודש על ריביות של מינוס נצחי או הלוואות לצריכה, אתם לא רק מפסידים כסף – אתם משתעבדים לעוד ועוד שעות עבודה מתישות רק כדי לממן את העבר. אתם עובדים בפרך, משקיעים אנרגיות, קמים מוקדם בבוקר – והכל הולך ישירות לכיסוי ה"פילים" של החודשים הקודמים.

    תרגיל מהיר לבדיקה עצמית: סכמו את כל ההוצאות הקשיחות שלכם החודש (כולל החזרי הגמ"חים והבנקים) ובדקו איזה אחוז הן מהוות מההכנסות. אם הן עוברות את ה-67%, הגיע הזמן לעצור, לבחון את הנתונים והאופציות העומדות לרשותנו ולחשב מסלול מחדש.
    הדרך הנכונה, היחידה והאמיצה להחזיר את האורות הגבוהים למטוס המשפחתי שלכם, לקחת מנהיגות ולשלוט בהוצאות מתוך יישוב הדעת ושמחה פנימית, היא ללמוד להגדיר ולבנות תקציב נכון, מדויק וריאלי עבור הבית שלנו.

    איך עושים את זה בלי להיכנס לדקדוקי עניות אלא מתוך חישובי שקולים ותחושת רווחה? על כך נרחיב בעז"ה במאמר הבא.

    לתגובות והארות: info@ygutman.co.il

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    3 פוסטים
    136 צפיות
    ה
    @דוד-גולדברג מאמר יפה, אין חולק שסדר וארגון זה דבר שמוסיף הרבה לאיכות חיים ולמעלות שציינת אבל מינימליזם לא שיטה נכונה לכולם מיקבע שיותר בלטות זה יותר יפה יש אנשים שהשפע עושה להם רחבות הדעת דווקא ותחושת עושר ובעלות כמו על כמה נכסים.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    162 צפיות
    אבי ר.א
    @אברהם-פרידמן שאלת השאלות. כמובן שלכל אחד יהיה בזה תשובה לפי דרכו וסגנונו וכך גם כל אחד יעשה לפי אישיותו. אני חושב שדבר ראשון זה לכתוב כל הוצאה והכנסה בין אם על מחשב בקובץ אקסל (שמחשב לבד) או על מחברת (יותר פרקטי) (יש לשים לב שתהיה מחברת גדולה עם מספר שורות מתאים) ובסוף כל חודש לחשב הוצאות = הכנסות. טיפ: לא צריך שזה יהיה דווקא לפי 1 לחודש עד 30 לחודש, אלא תלוי כל אחד לפי זמן המשכורת העיקרית שלו, (לדוגמה אם המשכורת נכנסת ב10 ניתן לעשות כל חודש מ10 עד ה9 הבא וכך תוכל לחשב במהלך החודש כמה יש לך עוד בשביל המשך החודש. דבר שני לעשות טבלה מסודרת (כנ"ל או באקסל או במחברת) של הוצאות והכנסות קבועות לפי תאריך בחודש, כך דבר ראשון תדע כמה בכלל יש לך אופציה בחודש קלאסי להוצאות משתנות, וכך גם בקלות יותר תוכל לצפות במצבך להמשך החודש, (לא תמיד זוכרים את כל ההוצאות הקבועות כמו חינוך תקשורת קופ"ח וכד' וע"י פתיחה קלה של המחברת או האקסל תוכל לראות הכל בברור) ובאופן כללי אני (ולא רק...) ממליץ להשתמש כמה שיותר במזומן, כך אתה הרבה יותר מודע לכמה יש לך וכמה אתה מוציא.
  • 6 הצבעות
    19 פוסטים
    460 צפיות
    ס
    @אבי-ר. כתב ביוזמה: הרצאות לבנות סמינרים על שוק ההון וחסכון פנסיוני: נראה לי שאתה מדבר על הרצאות "בין הסדרים" ונראה שכאן דובר על להכניס את זה "לסדרים" לא יודע אם יש נפק"מ כ"כ, היות ובכיתה ו' יש המון הרצאות "בין הסדרים" שמשם הם יונקים את כל ה"השקופע" על בית של תורה וכו'. ויש שם מספיק זמן ללמד אותם את הנושאים הללו בצורה יסודית. וכידוע, אצל הרבה אנשים רבים עיקר הידיעות הם מבין הסדרים...
  • 1 הצבעות
    10 פוסטים
    441 צפיות
    ס
    @שבתי-בבית-ה @שבתי-בבית-ה כתב באיך מקבלים דמי לידה כשאין תלוש (ועבודה)??: מן הסתם אפשר לערער במקרה של טעות, אין צורך אפי' לערער, פשוט שולחים פנייה באזור האישי של ביטוח לאומי ומבקשים לחשב שוב לפי 6/3 חודשים (הגבוה מביניהם), הם מחשבים שוב ושולחים את ההפרש. @שבתי-בבית-ה כתב באיך מקבלים דמי לידה כשאין תלוש (ועבודה)??: הרי כל הדיווח מתנהל מול הבוס/ית? המעסיק רק שולח את התלושים לביטוח לאומי אם יש לו הסכם מולם, ואם אין לו הסכם עם ביטו"ל אתה צריך לשלוח להם את התלושים, אבל בכל מקרה את החישוב ביטו"ל עושה, אם יש טעות בחישוב הכתובת היא ביטוח לאומי ולא המעסיק.
  • 1 הצבעות
    12 פוסטים
    530 צפיות
    א
    @דוד-גולדברג פן אם לא העיקרי אך חשוב מאד הוא הדוגמא האישית, ילד שגודל בבית שההתנהלות הכלכלית בריאה ונבונה, יקבל את הכלים שגדל עליהם, כמובן אם אין אוירה של לחץ או דוחק ודקדוקי עניות שיכולים לפעול לקיצון הפוך, אלא בנינוחות ושמחה. במיוחד אם יסבירו באופן מושכל ולפי הענין את סיבות ושרשי ההתנהלות, וכ"ש אם יש תוצאות בשטח על הרווחה בהתנהלות הזו (כגון שרואים איך מצליחים באופן סביר או יותר לעבור תקופות מורכבות מבחינה כלכלית כחגים, חתונות וכיוצ"ב), ייש"כ על הנושא, ואולי גם זה כלול במצווה של חינוך...