דילוג לתוכן

איך זכות הבחירה שלכם בורחת מהחלון?...

  • במאמר הקודם נחשפנו לשתי המערכות שמנהלות לנו את המחשבות בתוך הראש. למדנו שמערכת מס' 1 אוהבת לזרום על אוטומט, ומערכת מס' 2, השקולה והמחושבת, נוטה לפעמים להתעצל. היום, נדבר על הצעד השלישי במודל ארבעת הצעדים שלנו - הצעד שבו אנחנו מפסיקים להיות נגררים ומתחילים להוביל.
    בשביל להבין את זה, תשמעו סיפור:
    שני הציידים מוכשרים חזרו מיערות העד באפריקה עם שלל כבד במיוחד: שני פילים אפריקאיים עצומים. הטייס של המטוס הקל נבהל וזעק: "אין סיכוי שהמטוס ימריא עם משקל כזה, כולנו נתרסק!". אבל הציידים, מלאי ביטחון עצמי, נפנפו אותו ואמרו: "אל דאגה, גם בשנה שעברה הטייס אמר בדיוק אותו דבר, ולבסוף הסכים!". המטוס המריא, התנדנד קשות, ותוך חצי דקה התרסק לתוך צלע הר סמוך. כשהם יצאו פצועים וחבולים. מבין השברים, הביט אחד הציידים למרחק ואמר: "מעניין, בשנה שעברה התרסקנו רק במעלה ההר הסמוך...".

    זה נשמע מצחיק, אבל תחשבו על זה רגע בכנות: כמה מאיתנו מנסים בכל חודש מחדש לדחוף "פילים" לתוך המטוס המשפחתי שלהם?
    בכלכלת הבית, כמו בטיסה, יש חוקים מוחלטים. אם ההכנסות שלכם החודש הן 20,000 ש"ח, אין שום היגיון כלכלי בעולם שתוציאו 20,001 ש"ח. שטרות כסף אינם משכפלים את עצמם במהלך החודש.
    הבעיה היא שלכל אחד מאיתנו יש בתוך הראש "עורך דין להשכרה". המוח שלנו הוא מומחה בלייצר תירוצים ובהסבר של למה ה"פיל" התורן שהכנסנו החודש לעגלה הוא דווקא הגיוני, מוכרח ואסור לוותר עליו. אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, מייצרים "שטחים אפורים" ומסרבים להביט למציאות הריאלית בעיניים.

    אבל הבעיה האמיתית מתחילה כשאנחנו בוחנים את עוגת התקציב שלנו דרך כלי שאנו מכנים: מדד זכות הבחירה. התקציב החודשי שלנו מורכב משני סוגי הוצאות עיקריים:

    • הוצאות קשיחות: אלו ההוצאות ה"בוקר טוב", הקבועות שיוצאות אוטומטית מהחשבון ואין לנו עליהן שום זכות בחירה באותו חודש (משכנתא, שכר לימוד, ביטוחים, והחזרי הלוואות קבועות).
    • הוצאות רכות: ההוצאות השוטפות שבהן יש לנו זכות בחירה מלאה בכל יום מחדש (מזון, ביגוד, פורים, פסח, מתנות).

    הכלל הכלכלי פשוט: ככל שההוצאות הקשיחות שלכם תופסות נתח גדול יותר מההכנסות — כך זכות הבחירה שלכם מצטמצמת. כשרוב המשכורת נבלעת מיד בתחילת החודש על התחייבויות והחזרי הלוואות מהעבר, אתם נותרים עם שקלים בודדים למחיה ותחושת מחנק קשה. אתם מרגישים שהכסף מנהל אתכם, ולא אתם אותו.
    כדי להבין את המשמעות האמיתית של אובדן זכות הבחירה, אנחנו בגוטפלוס תמיד ממליצים להפסיק להסתכל על כסף רק במונחים של שקלים, אלא בתרגום ישיר לשעות עבודה. כשאתם משלמים מאות שקלים בחודש על ריביות של מינוס נצחי או הלוואות לצריכה, אתם לא רק מפסידים כסף – אתם משתעבדים לעוד ועוד שעות עבודה מתישות רק כדי לממן את העבר. אתם עובדים בפרך, משקיעים אנרגיות, קמים מוקדם בבוקר – והכל הולך ישירות לכיסוי ה"פילים" של החודשים הקודמים.

    תרגיל מהיר לבדיקה עצמית: סכמו את כל ההוצאות הקשיחות שלכם החודש (כולל החזרי הגמ"חים והבנקים) ובדקו איזה אחוז הן מהוות מההכנסות. אם הן עוברות את ה-67%, הגיע הזמן לעצור, לבחון את הנתונים והאופציות העומדות לרשותנו ולחשב מסלול מחדש.
    הדרך הנכונה, היחידה והאמיצה להחזיר את האורות הגבוהים למטוס המשפחתי שלכם, לקחת מנהיגות ולשלוט בהוצאות מתוך יישוב הדעת ושמחה פנימית, היא ללמוד להגדיר ולבנות תקציב נכון, מדויק וריאלי עבור הבית שלנו.

    איך עושים את זה בלי להיכנס לדקדוקי עניות אלא מתוך חישובי שקולים ותחושת רווחה? על כך נרחיב בעז"ה במאמר הבא.

    לתגובות והארות: info@ygutman.co.il

נושאים מוצעים


  • 9 הצבעות
    9 פוסטים
    417 צפיות
    E
    @פשוט-יהודי בשלב זה עדיין לא, יש את מה שיש בגוף הפוסט אם יש לך שאלות נוספות אני זמין במייל או כאן, לבחירתך
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    290 צפיות
    shimonS
    מצרף מאמר יפה בעניין ממליץ מאוד להצטרף לרשימת התפוצה https://safe-view-link.ravsend1.co.il/link?sqs=7e6a089b-7dd0-4fc0-9070-a3665070af99&msg=UJMMPNL&rcp=PKJCEJGH&lnk=aHR0cHM6Ly9nLWVjb25vbWljcy5jb20v&acc=REDDEHEG&lists=52412 מסמך חדש.pdf
  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    145 צפיות
    מ
    [image: 1775170697997-49165541-1d43-4312-be55-ec92a0dbb34b-image.jpeg] אחרי שסידרנו את עצמנו, הגיע הזמן לדבר על היקר מכל – הילדים. כמו כל הורה למופת גם אני רוצה שהילדים יצאו ת"ח, בעלי מידות, ו.. אם אפשר בעלי תיק השקעות שיסדר אותם לכל החיים. חנוך לנער על אס אנד פו, גם כי יזקין לא ימכור... הנה כמה תובנות מהשבוע האחרון. 1. דמי כיס חיים (בן 9) ניגש אלי אתמול וביקש 5 שקלים לקנות קלפים של רבנים. הסתכלתי עליו במבט מחנך ואמרתי: "חיים, שב. בא נעשה חשבון. 5 שקלים היום, בריבית דריבית של 8% ל- 50 שנה – זה יוצא כמעט 500 שקלים! אתה באמת רוצה לבזבז 500 שקל על תמונה של רב?!" הילד יצא מבולבל. בסוף הוא ויתר על הקלפים, והלך ללמוד משניות לעילוי נשמתם. 2. האפיקומן. בליל הסדר האחרון כשהילדים מצאו את האפיקומן, ההתרגשות הייתה בשיאה. "מה אתם רוצים?" שאלתי ברוחב לב. "אופניים!" צעק הגדול. "רחפן!" צעק הקטן. חייכתי אליהם את החיוך של וורן באפט. "ילדים חמודים, אופניים זה נכס מתכלה, ורחפן זה נכס בסיכון. השנה אבא קונה לכם משהו שלא מאבד ערך... אני קונה לכם יחידות בקרן מחקה מדד!". הייתה דממה בבית. לא ראיתי אכזבה כזו מהשבת האחרונה שגילינו שאין קידוש. ניסיתי להסביר להם שבעוד 20 שנה הם יודו לי. בינתיים הם הודו לי בזה שהם החביאו לי את האפיקומן בחזרה... 3. שיחת טלפון מהמלמד. אתמול הרב'ה של חיים התקשר. הלב שלי דפק. "מה חיים עשה?" שאלתי, "דיבר בתפילה? הרביץ?" "יותר גרוע," נאנח המלמד. "בהפסקה הוא פתח 'גמ"ח הלוואות' לחברים שרוצים ארטיק. הוא לוקח להם עמלות, ומחתים אותם על היתר עסקה. והכי גרוע? הוא התחיל למכור 'אופציות' על המקום בתור למגלשה." התמלאתי גאווה. "נו, והוא מרוויח?" שאלתי. "הוא מושעה ליומיים," ענה המלמד. "אנחנו לא בוול סטריט פה". 4. קניות בסופר. אנחנו כבר עומדים בקופה. מיכל בוכה שהיא רוצה ביצת הפתעה. אני מרים את הביצה ומסביר בקול רם (שכל התור ישמע): "את מבינה שביצה עולה 5 שקלים, והשוקולד בפנים שווה אגורה וחצי? זה יחס P/E (מחיר לרווח) לא הגיוני! זו בועה! אנחנו לא משקיעים בבועות!". מאחוריי שמעתי אישה לוחשת לבעלה: "נראה לי המסכן קרא קצת טורים שלך..." רגע ברצינות: חינוך פיננסי לילדים הוא לא רק ללמד אותם מה זה ריבית דריבית, אלא ללמד אותם גם דחיית סיפוקים. הילד שמבין היום ש-5 שקלים זה לא סתם מטבע אלא פוטנציאל לערך עתידי, הוא המבוגר שלא ייקח הלוואה לטיול או לרכב שהוא לא צריך, ובע"ה יזכה לשקט שיאפשר לו לעסוק בעבודת ה'. כמובן שאנחנו רוצים לפנק את הילדים, ואפשר (וצריך!) לקנות להם אופניים, במבה וביצי הפתעה. השמחה שלהם היא ההשקעה הכי טובה שיש. אבל המטרה בטור הזה היא להזכיר ששנייה לפני ששולפים את האשראי, יש לנו הזדמנות פדגוגית - להסביר להם שכל בחירה היום היא ויתור על משהו אחר מחר.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    113 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 5 הצבעות
    9 פוסטים
    365 צפיות
    ניסן עציונינ
    @שמיל-שמיל כתב באיך כולנו משלמים מס על מס, ואז מס הכנסה על המס על המס.: @ניסן-עציוני בא נשאל כך חוץ ממס הבלו יש מדינה בעולם שלא פועלת בצורה דומה? אין לי מושג למען האמת אני לא מתעסק בכלל במיסים ואני בספק כמה הטורים האלו נחוצים יש דעה שאומרת שהידע הזה הוא חשוב כדי להסתכל על התמונה הרחבה, אבל יש גם דעה שאומרת לא להטריח עם הפרטים הקטנים, שאלה.