דילוג לתוכן

קרן השתלמות לעובדי הוראה. האם היא באמת יותר משתלמת מקרן השתלמות רגילה?

הועבר פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
52 18 3.7k 15
  • @רחל-עומסי אני יודע על שתילים וכן אורחות חינוך/פרח ששניהם עמותות לא קטנות בנוסף לעוד עמותה קטנה

    @מתעניין-1
    ישנם עמותות המעדיפות להשאיר את ההפקדה ל-8.4 כדי להימנע מקיזוז של משרד החינוך במקרה של בקרה.
    מבחינה חוקית ניתן להפריש 7.5 במקרה של קופה רגילה, אך משרד החינוך רשאי לקזז את התקצוב.

  • @מתעניין-1
    ישנם עמותות המעדיפות להשאיר את ההפקדה ל-8.4 כדי להימנע מקיזוז של משרד החינוך במקרה של בקרה.
    מבחינה חוקית ניתן להפריש 7.5 במקרה של קופה רגילה, אך משרד החינוך רשאי לקזז את התקצוב.

    @רחל-עומסי מפורש ככה נאמר!

  • @רחל-עומסי מפורש ככה נאמר!

    @מתעניין-1
    משרד החינוך מבצע בקרות ועלול לקזז למוסד בתקצוב.
    הואיל והוא מתקצב לפי קרן השתלמות של מורים.
    זאת לא בעיה חוקית, אלא פרקטית.

  • תכלס לא הבנתי האם שווה למשוך מקרן השתלמות למורים בקיזוז 11 אחוז
    בשביל להשקיע בקרן השתלמות עם מיסוי 25 אחוז לטווח ארוך או עדיף להשאיר בקרן למורים

  • תכלס לא הבנתי האם שווה למשוך מקרן השתלמות למורים בקיזוז 11 אחוז
    בשביל להשקיע בקרן השתלמות עם מיסוי 25 אחוז לטווח ארוך או עדיף להשאיר בקרן למורים

    @החושב
    אין אפשרות להשקיע את הכספים בקרן השתלמות אלא בגמל להשקעה שיהיה חייב במס.
    שיקול של כל אחד בהתאם לנתונים שלו.
    אפשרות א'- אם מדובר בהשקעה לטווח ארוך מעל 10 שנים כדאי למשוך ולהעביר לגמל להשקעה עם מיסוי.
    אפשרות ב'- במידה ויש הוצאה מתוכננת בטווח הקרוב כדאי להשתמש בכספים האלו (לא לבזבוז אלא לשימוש)

  • @החושב
    אין אפשרות להשקיע את הכספים בקרן השתלמות אלא בגמל להשקעה שיהיה חייב במס.
    שיקול של כל אחד בהתאם לנתונים שלו.
    אפשרות א'- אם מדובר בהשקעה לטווח ארוך מעל 10 שנים כדאי למשוך ולהעביר לגמל להשקעה עם מיסוי.
    אפשרות ב'- במידה ויש הוצאה מתוכננת בטווח הקרוב כדאי להשתמש בכספים האלו (לא לבזבוז אלא לשימוש)

  • @שמואל בקרן השתלמות מבקשים ממך פירוט לשם מה אתה מושך, ולא נותנים למשוך סתם.
    יש קריטריונים ברורים לשם מה אפשר למשוך למשל צורך רפואי - עם מסמכים.
    או במקום לקחת משכנתא - רק עם אישור עקרוני ועוד דברים.
    אבל שמעתי שמספיק לכתוב להם שאתה מחתן ילדים... או משהו בסגנון....

  • השאלה שלי היא כזאת אחת שכבר יש לה קה"ש למורים 5 שנים של הפרשות, עכשיו החלטתי לפתוח קה"ש רגילה מכיון שככה"נ לא אצא לשבתון, זה הבנתי שא"א להעביר את הצבירה מהקה"ש למורים לקה"ש הרגיל, וע"כ הסכום שיש לי עד כה (84000) ישאר צבור בקה"ש של המורים, ורק מהיום והלאה ההפרשות ילכו לקה"ש רגילה, השאלה היא מה יקרה אם בעוד שנתיים שלוש אני יחליט בסוף כן לצאת לשבתון האם יהיה לי עדיין את ההטבות של הקה"ש למורים כגון ותק ופנסיה וכו' או מכיון שהפסקתי להפריש לקה"ש למורים אז כבר לא יהיו ההטבות

  • השאלה שלי היא כזאת אחת שכבר יש לה קה"ש למורים 5 שנים של הפרשות, עכשיו החלטתי לפתוח קה"ש רגילה מכיון שככה"נ לא אצא לשבתון, זה הבנתי שא"א להעביר את הצבירה מהקה"ש למורים לקה"ש הרגיל, וע"כ הסכום שיש לי עד כה (84000) ישאר צבור בקה"ש של המורים, ורק מהיום והלאה ההפרשות ילכו לקה"ש רגילה, השאלה היא מה יקרה אם בעוד שנתיים שלוש אני יחליט בסוף כן לצאת לשבתון האם יהיה לי עדיין את ההטבות של הקה"ש למורים כגון ותק ופנסיה וכו' או מכיון שהפסקתי להפריש לקה"ש למורים אז כבר לא יהיו ההטבות

    @האברך-מירושלים
    כדאי לברר זאת מול קרן השתלמות למורים

  • אין אפשרות לנייד את כל הסכום שבקה"ש למורים לקה"ש רגילה?

  • אין אפשרות לנייד את כל הסכום שבקה"ש למורים לקה"ש רגילה?

    @בוטח-בה
    לא,
    יש אפשרות למשוך את הכסף,
    רק אם הצלחת לשכנע אותם שיש קושי כלכלי.
    אבל אין אפשרות לנייד.

  • @בוטח-בה
    לא,
    יש אפשרות למשוך את הכסף,
    רק אם הצלחת לשכנע אותם שיש קושי כלכלי.
    אבל אין אפשרות לנייד.

    @צמיחה
    תן לי לדייק אותך
    על הרטרו אי אפשר אא"כ יש קושי וכדו' אך מכאן ולהבא יש אפשרות לנייד (נראה לי שצריך את הסכמת המעביד).

  • @צמיחה
    תן לי לדייק אותך
    על הרטרו אי אפשר אא"כ יש קושי וכדו' אך מכאן ולהבא יש אפשרות לנייד (נראה לי שצריך את הסכמת המעביד).

    @איש-קיש
    ההגדרה הנכונה היא מהיום והלאה ניתן לפתוח קרן השתלמות רגילה (לא ניוד)

  • תודה לכולם
    אשמח לדעת המבינים -
    (אשתי) מורה בקרן השתלמות למורים
    שנה שישית
    לא מתכננת שבתון
    בעקבות האשכול בדקתי את התשואה הממוצעת שהיתה ונחרדתי ממש
    שורה תחתונה מה לעשות כעת?
    לפתוח קרן השתלמות חדשה? ומה לעשו עם הכסף שנצבר עד כה בקרן למורים?
    יש הבדל אם עובר כבר היום לקרן חדשה או לחכות לסוף השנה?
    והאם יש קרן מומלצת?

  • תודה לכולם
    אשמח לדעת המבינים -
    (אשתי) מורה בקרן השתלמות למורים
    שנה שישית
    לא מתכננת שבתון
    בעקבות האשכול בדקתי את התשואה הממוצעת שהיתה ונחרדתי ממש
    שורה תחתונה מה לעשות כעת?
    לפתוח קרן השתלמות חדשה? ומה לעשו עם הכסף שנצבר עד כה בקרן למורים?
    יש הבדל אם עובר כבר היום לקרן חדשה או לחכות לסוף השנה?
    והאם יש קרן מומלצת?

    @מתוחכם
    אם באמת היא לא מתכננת לצאת לשבתון בכלל גם בעתיד,
    אז בהחלט כדאי לפתוח קרן השתלמות רגילה חדשה.
    ובהחלט כדאי כבר היום עוד לפני סוף שנה,
    כי רק אחרי 6 שנים אפשר למשוך את הכסף.
    למרות שלא מומלץ למשוך אחרי 6 שנים.
    אבל זה תלוי מה יעדים,
    ובהתאם לזה המסלול.
    ואת הכסף שנצבר תוכלו להוציא [את חלקו] אם תצליחו להוכיח קושי כלכלי.

  • תודה לכולם
    אשמח לדעת המבינים -
    (אשתי) מורה בקרן השתלמות למורים
    שנה שישית
    לא מתכננת שבתון
    בעקבות האשכול בדקתי את התשואה הממוצעת שהיתה ונחרדתי ממש
    שורה תחתונה מה לעשות כעת?
    לפתוח קרן השתלמות חדשה? ומה לעשו עם הכסף שנצבר עד כה בקרן למורים?
    יש הבדל אם עובר כבר היום לקרן חדשה או לחכות לסוף השנה?
    והאם יש קרן מומלצת?

    @מתוחכם כתב בקרן השתלמות לעובדי הוראה. האם היא באמת יותר משתלמת מקרן השתלמות רגילה?:

    יש הבדל אם עובר כבר היום לקרן חדשה או לחכות לסוף השנה?

    תתייעץ זכור לי שיותר קשה למשוך אם לא השלימו שש שנים

  • @מתוחכם כתב בקרן השתלמות לעובדי הוראה. האם היא באמת יותר משתלמת מקרן השתלמות רגילה?:

    יש הבדל אם עובר כבר היום לקרן חדשה או לחכות לסוף השנה?

    תתייעץ זכור לי שיותר קשה למשוך אם לא השלימו שש שנים

    @מתעניין-1
    אתה מתכוון למשיכה שבתוך השש שנים, וכלפי זה אין נפק"מ האם הוא הפקיד כל חודש במשך שש שנים, או הפקדה אחת ח"פ בחודש הראשון בתחילת השש שנים.
    ולמעשה, אין בזה נפק"מ, כי בכל מקרה קשה להוציא את הכספים גם אחרי שעברו שש שנים.

  • שלום
    אשתי ג"כ בקרן השתלמות למורים, ואני רוצה להעביר אותה לקרן השתלמות רגילה בשביל הסיכון הגבוה, אבל לא הבנתי מספיק מה יהיה עם כל הכסף שנצבר עד כה, שזה סכום גבוה יחסית, כי הרבה כאן כתבו שקשה מאוד להוציא את זה, זאת אומרת שאני הולך להפסיד את כל הכסף הזה שנצבר עד כה ?

  • שלום
    אשתי ג"כ בקרן השתלמות למורים, ואני רוצה להעביר אותה לקרן השתלמות רגילה בשביל הסיכון הגבוה, אבל לא הבנתי מספיק מה יהיה עם כל הכסף שנצבר עד כה, שזה סכום גבוה יחסית, כי הרבה כאן כתבו שקשה מאוד להוציא את זה, זאת אומרת שאני הולך להפסיד את כל הכסף הזה שנצבר עד כה ?

    @ישראלי כתב בקרן השתלמות לעובדי הוראה. האם היא באמת יותר משתלמת מקרן השתלמות רגילה?:

    שלום
    אשתי ג"כ בקרן השתלמות למורים, ואני רוצה להעביר אותה לקרן השתלמות רגילה בשביל הסיכון הגבוה, אבל לא הבנתי מספיק מה יהיה עם כל הכסף שנצבר עד כה, שזה סכום גבוה יחסית, כי הרבה כאן כתבו שקשה מאוד להוציא את זה, זאת אומרת שאני הולך להפסיד את כל הכסף הזה שנצבר עד כה ?

    אתה לא מפסיד כלום אתה מחכה שיעבור שש שנים מההפקדה ומושך את כל הכסף שנצבר ומשקיע אותו מחדש בקופת גמל

  • @ישראלי כתב בקרן השתלמות לעובדי הוראה. האם היא באמת יותר משתלמת מקרן השתלמות רגילה?:

    שלום
    אשתי ג"כ בקרן השתלמות למורים, ואני רוצה להעביר אותה לקרן השתלמות רגילה בשביל הסיכון הגבוה, אבל לא הבנתי מספיק מה יהיה עם כל הכסף שנצבר עד כה, שזה סכום גבוה יחסית, כי הרבה כאן כתבו שקשה מאוד להוציא את זה, זאת אומרת שאני הולך להפסיד את כל הכסף הזה שנצבר עד כה ?

    אתה לא מפסיד כלום אתה מחכה שיעבור שש שנים מההפקדה ומושך את כל הכסף שנצבר ומשקיע אותו מחדש בקופת גמל

    @חופש-כלכלי
    כדאי לבדוק כדאיות של מהלך כזה, בד"כ כדאי רק אם מדובר על השקעה לטווח ארוך:

    1. כי דמי הניהול בקרן השתלמות למורים מוזלים יותר
    2. קרן השתלמות פטורה ממס על הרווחים וגמל להשקעה- חייב.
      נ.ב. בקרן השתלמות למורים במשיכה לפני גיל פרישה תקבל רק 89% מחלק המעסיק

נושאים מוצעים


  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    143 צפיות
    י
    האם גם הפנסיה שלך עברה ל־S&P 500? שמתי לב להרבה מאוד שאלות שעולות לאחרונה בין חברים ובפורומים, בין היתר גם כאן, שאלות שקשורות לכדאיות ההשקעה במדדי מניות לאורך זמן. לכן ישבתי לכתוב את הטור הבא, החשוב במיוחד משום שהוא עשוי למנוע טעויות יקרות בהמשך הדרך. שימו לב: אני לא נכנס כאן בכלל למהות ההשקעה במדדי מניות, אלא מתמקד באחד הסיכונים המרכזיים שלה - ההתנהגות של המשקיע בזמן משבר. אשמח מאוד לשמוע תגובות, הערות או הארות. אפשר לסכם את ההיגיון של השקעה פסיבית במדדי מניות רחבים במשפט אחד של ג'ון בוגל: "במקום לנסות למצוא את המחט בתוך ערימת השחת, פשוט קנה את כל ערימת השחת". במקום לנסות למצוא את המניה הבאה שתניב את התשואה הגבוהה ביותר, פשוט להיות הבעלים של כולן, וכך ליהנות מהממוצע של הכלכלה כולה. אחד הסיכונים המרכזיים בהשקעה במדדי מניות הוא מימוש התיק דווקא בתקופות ירידה. ולכן הגישה של המשקיע הפסיבי היא לא להיבהל מהתנודתיות, אלא להבין שירידות הן חלק טבעי מהדרך. מי שמצליח להישאר לאורך זמן, בסופו של דבר נהנה מהתיקון ומהצמיחה. רוב המשקיעים נמשכים לפשטות של ההשקעה הפסיבית. כאשר מסתכלים על הגרפים ועל העלייה המתמשכת לאורך השנים, ההשקעה נראית קלה, כמעט “אוטומטית”, ולכן נוצרת תחושה שגם בזמן משבר נעמוד בזה בלי קושי. זה מזכיר לי שאלה שאני אוהב לשאול: האם הייתם רוצים לזכות בלוטו, למרות שלא מעט מחקרים ועדויות מצביעים על כך שזוכים רבים מאבדים בסופו של דבר את הונם? ובכל זאת, כמעט כולם עונים מיד: “אצלי זה יהיה אחרת”. מדוע אנחנו כל כך בטוחים שאצלנו הדברים ייראו אחרת? קל לנו לחשוב בצורה הגיונית כאשר השוק עולה לאורך זמן. כולנו בטוחים שאין שום סיכוי שנממש הפסד בזמן ירידות. אבל בפועל, בני אדם פועלים לא רק מתוך היגיון, אלא גם מתוך פחד. תנסו לדמיין מצב שבו תיק השקעות של 400,000 ש"ח נחתך ל־200,000 ש"ח ונשאר תקופה ארוכה בירידות. האם גם אז תהיו בטוחים שלא תעשו טעויות? שלא תתחילו לחשוב שאולי “הפעם זה שונה”? צ׳ארלי מאנגר, שותפו הוותיק של וורן באפט ואחד המשקיעים המוערכים בעולם, אמר פעם שאם אינך מסוגל להגיב ברוגע לירידה של 50% בשווי תיק המניות שלך, תופעה שמתרחשת פעמיים־שלוש במאה שנה, כנראה ששוק המניות אינו מתאים עבורך. אז כיצד ניתן להשקיע בצורה אחראית, כאשר ברור שיש סיכוי שגם אנחנו נעמוד יום אחד מול ירידות חדות ופחד אמיתי? להלן כמה עקרונות שיכולים לסייע: א. להבין שכל השקעה כוללת סיכון אין השקעה בלי סיכון. אם הייתה דרך בטוחה להתעשר ללא אפשרות להפסד, כולם היו עושים זאת. דווקא האפשרות להפסיד היא חלק בלתי נפרד מהסיכוי להרוויח. גם אם השתכנעת שבטווח של 15 שנה “אין סיכוי להפסיד”, חשוב להבין שהסיכון האמיתי הוא מה יקרה עד שיחלפו אותן 15 שנים. ב. ללמוד לפני שמשקיעים אתם עומדים להשקיע מאות אלפי שקלים לאורך שנים? המינימום הנדרש הוא להקדיש לכך כמה שעות לימוד רציניות. מי שפועל רק כי “כולם עושים”, עלול לגלות שבשעת משבר הוא מתנהג בדיוק כמו העדר. ככל שתבינו טוב יותר במה אתם משקיעים, כך יגדל הסיכוי שתישארו רגועים גם בתקופות קשות. ג. להתחיל בהדרגה גם אחרי שלמדנו, עדיין זה לא מבטיח שנעמוד רגשית בירידות. לכן לפעמים נכון להתחיל בסכומים קטנים יחסית, לחוות תנודתיות אמיתית, ולבדוק כיצד אנחנו מגיבים כשהמספרים באמת נצבעים באדום. אם הצלחתם לעבור תקופה כזו בצורה שקולה, יש היגיון להניח שתוכלו להתמודד טוב יותר גם בסכומים גבוהים יותר. ד. לפני ההשקעה להיחשף גם לדעות נגד אל תקשיבו רק לתומכים. עוד לפני ההשקעה או כאשר ההשקעה נמוכה יחסית כשהכול עדיין רגוע, כדאי לקרוא גם ביקורות, לשמוע פודקאסטים של מתנגדים, ולהכיר את הטענות מהצד השני. אם גם אחרי החשיפה הזו אתם שלמים עם הדרך, יש סיכוי גבוה יותר שלא תיבהלו בכל כותרת מלחיצה. ה. פיזור ואג"ח פיזור נכון אינו מבטיח את הרווח המקסימלי, אבל בהחלט עשוי לצמצם סיכונים מיותרים. שקלו שלא לשים את כל הכסף במקום אחד, לא להיות תלויים לחלוטין בסקטור מסוים או במדינה אחת. שילוב מסוים של אג"ח בתיק עשוי להפחית תנודתיות ולאפשר לעבור תקופות קשות בצורה רגועה יותר. ו. “שגר ושכח” אחת הטעויות הנפוצות היא לבדוק את התיק ללא הפסקה. מי שנכנס להשקעה ארוכת טווח צריך להבין מראש שיהיו גם תקופות לא נעימות. מעקב אובססיבי אחרי כל ירידה קטנה בדרך כלל אינו תורם לקבלת החלטות שקולות. ז. להיזהר מצריכת יתר של חדשות כלכליות שמתם לב שכאשר יש תנודות במט"ח, הכותרות בדרך כלל ינוסחו בצורה מלחיצה? אם הדולר עולה, ידברו על היחלשות השקל. ואם הדולר יורד, ידברו על קריסת הדולר. התקשורת הכלכלית נוטה מטבע הדברים להבליט דרמות, ירידות ומשברים, משום שאלו נושאים שמושכים תשומת לב. בתקופות של לחץ, צריכה בלתי פוסקת של כותרות מלחיצות עלולה לגרום גם לאנשים שקולים לקבל החלטות מתוך פחד. ח. להכין מראש תוכנית מתי מורידים סיכון השקעתם כספים עבור חתונת ילד בעוד 15 שנים? תכננו מראש מתי אתם מתחילים להוריד סיכון. שנתיים לפני מועד הצורך בכסף? שלוש? ומה תעשו אם בדיוק אז יהיו ירידות? דווקא החלטות שמתקבלות בשקט, לפני הסערה, עשויות למנוע טעויות יקרות בזמן אמת. ט. לבדוק מראש אילו אלטרנטיבות עומדות לרשותכם מה יקרה אם בדיוק בזמן שתצטרכו את הכסף, השוק יהיה בירידות? בדקו מראש האם קיימת אפשרות אחרת לגשר על התקופה: חיסכון נוסף, קרן חירום, או פתרון אחר שיאפשר לכם לא לממש דווקא בזמן לחץ. י. לא למנף בלי להבין היטב את המשמעות מינוף, כלומר לקיחת הלוואה או משכנתא לצורך השקעה בשוק ההון, אינו משחק. כאשר משקיעים כסף שאינו שלכם, הלחץ הפסיכולוגי גדל משמעותית, ובהתאם גם הסיכוי לקבל החלטות שגויות בזמן משבר. יא. לא לקבל החלטות לבד בזמן לחץ רבים מתלבטים בין השקעה עצמאית דרך חשבון מסחר לבין השקעה באמצעות גוף מוסדי. לפעמים עצם העובדה שיש איש מקצוע נוסף בתהליך, סוכן ביטוח, יועץ השקעות או מתכנן פיננסי, יכולה לסייע למשקיע להימנע מהחלטות אימפולסיביות בזמן משבר. כי בסופו של דבר, הצלחה בהשקעות אינה תלויה רק בבחירת המסלול הנכון, אלא בעיקר ביכולת להישאר בו גם בתקופות שבהן הפחד משתלט על השוק. פעמים רבות, האתגר הגדול ביותר של המשקיע אינו השוק עצמו, אלא ההתמודדות מול הרגשות של עצמו. בהצלחה רבה! יהודה נפוסי יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה YN607773@GMAIL.COM | 052-7607773 הטור נועד למטרות העשרה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות אישי או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בשוק ההון. לפני קבלת החלטות פיננסיות משמעותיות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    182 צפיות
    שלום996ש
    @ytzmoore כתב בפתיחת קרן השתלמות לאזרח בריטניה: אני אזרח בריטי ומעונין לפתוח קרן השתלמות, אני מעוניין לדעת האם אמור להיוצר בעיות בקשר למס בישראל ובבריטניה? כמו כן, כשנסיתי להירשם לאחד הקרנות, הוא דרש מיקוד בחו"ל בין 5 ל7 ספרות כשבפועל בבריטניה יש רק 2 ספרות ו3 אותיות והמערכת לא נותנת להתקדם. תודה רבה! האם קיבלת תשובה על השאלה כבר?
  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    267 צפיות
    צ
    @כהנים האמת שזה נושא רחב, בעצם זו הלוואה בריבית, אלא שאתה מסתמך על ההיתר עיסקא שיש לחברה, הרי כמעט לכל החברות יש הכשר על חלק מהמסלולים, וא"כ יש להם יש היתר עיסקא. אלא שהנידון מי המלוה, בעצם הם מלוים מכספי העמיתים ולא מכספי החברה. זאת אומרת שחלק מכספי העמיתים שמפקידים כסף, הולך להלוואות לעמיתים אחרים. וא"כ המלוה לא חתם על היתר עיסקא, ומה עוזר ההיתר עיסקא של החברה. אלא שאנו אומרים שהחברה היא שלוחו של המלוה, וההיתר עיסקא שיש לחברה עוזר גם בשבילו. וכאן באו חלק מהפוסקים וטענו שאם יש חילוני שלא מעניין אותו היתר עיסקא ואין לו שום בעיה להלוות בריבית, איך עוזר ההיתר עיסקא של החברה לאדם שלא רוצה את ההיתר עיסקא. וא"כ יש כאן הלוואה בריבית בלי היתר עיסקא. רק שזה לא מוחלט כי סו"ס העמיתים לא יודעים מה בדיוק החברה עושה, והם סומכים עליהם, ומה אכפת לחילוני להלוות לחרדי שמסכים לשלם ריבית רק אם יש היתר עיסקא. נראה לי שכבר דיברו כאן על הנושא הזה. אבל אני אעלה שוב את תשובות גופי הכשרות בעניין. תשואה כהלכה הלואות עמיתים הלכה ומעשה.pdf הלוואה מחברת הביטוח תשובת בד''ץ העד''ח.pdf התכתבות עם גלאט הון על הלוואה מחברת ביטוח.pdf מכון כת_ר - מאמרים - היתר עסקא במינוף השקעות.pdf תשובות לשאלות נפוצות בכשרות גלאט הון.pdf
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    299 צפיות
    צ
    @דוד-גולדברג אם יוצאים לפנסיה. https://www.kranoth.org.il/מידע-לעמית/משיכת-כספים-הסבר/#section91
  • 2 הצבעות
    5 פוסטים
    397 צפיות
    מ
    @רואה-את-הנולד פטור ממס 25% מהרווח הריאלי (דהיינו בניכוי האינפלציה)