דילוג לתוכן

למה אנחנו "מכניסים עוד פיל" לתקציב החופש כל שנה?

  • בס"ד

    זוג ציידים נסעו כל שנה לצוד ביערות אפריקה
    שנה אחת צדו שני פילים ענקיים, קראו לטייס שיבוא לקחת אותם
    הטייס הביט בפילים ואמר: "אין סיכוי, המטוס לא יעלה עם המשקל הזה."
    אז הם אמרו לו: "אבל שנה שעברה עשית את זה." הוא הסכים
    דחסו את הפילים פנימה, המטוס בקושי המריא - והתרסק על ההר
    הטייס והציידים יצאו מההריסות, וצייד אחד אמר לשני: "אתה זוכר? בדיוק פה התרסקנו גם שנה שעברה."
    זה בדיוק המשל שנתתי אתמול במשדר "חופש טוב ומבורך"
    כל שנה אנחנו יודעים בדיוק "כמה המטוס שלנו יכול להכיל" - מה ההכנסה שלנו, מה התקציב הריאלי
    ובכל זאת, כל שנה מחדש, אנחנו "מכניסים עוד פיל" לחופש הגדול -
    כי "אצל השכנים זה עבד" או "שנה שעברה גם ככה יצא ביוקר, אז מה זה עוד קצת"
    אתמול, יחד עם ידידי הרב נחום ברוק ממסילה, דיברנו על זה בדיוק:
    🔹 למה הפער בין מה שתכננו למה שהוצאנו בפועל מגיע ל-10,000-15,000 ש"ח
    🔹 למה ההוצאות חייבות להגיע מההכנסות - בלי הלוואות, בלי אשראי דוחה תשלומים
    🔹 ולמה חשוב לזכור: אם התרסקנו באותו מקום שנה שעברה, אולי הגיע הזמן לבדוק מה משנים השנה

    תודה לכל מי שהצטרף אתמול - מקווה שתצאו לחופש עם ראש שקט ותקציב מסודר.
    מי שלא הספיק להיות איתנו, ההקלטה המלאה מחכה לכם - בהרשמה חינמית, בלינק כאן >>

    יש שם גם כלי נחמד - סימולטור שמחשב באופן אישי, לפי מספר הילדים וימי החופשה שלכם,
    כמה סביר שהחופש הזה יעלה לכם בפועל. ממליץ להזין את המספרים שלכם ולראות את התוצאה.

    יש לכם שאלה על התקציב שלכם לחופש?
    מוזמנים לשאול אותי כאן בפורום, אשתדל לענות לכל אחד.

    בסייעתא דשמיא
    ישראל גוטמן
    מאסטר לכלכלת המשפחה ויו"ר גוטפלוס

  • וואוו חזק!!!

  • ישראל היקר, בא לי עוד קורס אצלך...
    יש סיכוי?
    מתגעגעים איזה תוכן.

  • אהבתי !!!!!!
    את הסיפור בפני עצמו
    וכמובן את הנמשל שיצא ממנו.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    219 צפיות
    מ
    אפשר לפתוח חשבון בבנק אחר על שם כל המפקידים וכן על שם בעל הקופה. וכל אחד עושה הו"ק מהחשבון שלו לחשבון המשותף. ומהחשבון המשותף מעבירים הו"ק אחת לקופה.
  • 1 הצבעות
    12 פוסטים
    553 צפיות
    א
    @דוד-גולדברג פן אם לא העיקרי אך חשוב מאד הוא הדוגמא האישית, ילד שגודל בבית שההתנהלות הכלכלית בריאה ונבונה, יקבל את הכלים שגדל עליהם, כמובן אם אין אוירה של לחץ או דוחק ודקדוקי עניות שיכולים לפעול לקיצון הפוך, אלא בנינוחות ושמחה. במיוחד אם יסבירו באופן מושכל ולפי הענין את סיבות ושרשי ההתנהלות, וכ"ש אם יש תוצאות בשטח על הרווחה בהתנהלות הזו (כגון שרואים איך מצליחים באופן סביר או יותר לעבור תקופות מורכבות מבחינה כלכלית כחגים, חתונות וכיוצ"ב), ייש"כ על הנושא, ואולי גם זה כלול במצווה של חינוך...
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    189 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    156 צפיות
    אלחנן זליקוביץ'א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • פכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    8
    6 הצבעות
    8 פוסטים
    543 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @זבדיאל כתב בפכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?": האמת שאף פעם זה לא 15 שקל זה 25 בעמלות לנבק 15 באשראי כפול 2 10 בטלפון 20 בחשמל 15 בללכת שת דקות לסופר במקום במכולת 15 בלעבור חברת גז וכו' וכו' בסוף זה מגיע ל100/150 שקל בחודש בדוק אצלי ואצל אחרים מסכים איתך לגמרי רק אוסיף ואומר שמניסיוני זה מגיע למאות ואלפי ש''ח לחודש! כן זו האמת!