דילוג לתוכן

האם ביטוח לאומי יפסיק להתערב בהחלטות של הרופאים בוועדות הרפואיות?

כלכלת המשפחה
5 2 61 2
  • בג"ץ בקביעה תקדימית: ביטוח לאומי לא ימנה יותר את הרופאים בוועדות, כדי לשמור על עצמאותן. אולם עדיין נותרו לו לא מעט דרכים להשפיע וכפי שנפרט.

    במשך שנים נשמעות טענות רבות, שלפיהן בעוד שלפי החוק אמורים הרופאים בוועדות הרפואיות להיות עצמאיים ולהחליט לפי שיקול דעת רפואי בלבד, בלי התערבות של ביטוח לאומי הרי שבפועל לביטוח לאומי השפעה רבה עליהם ועל החלטותיהם. בין היתר דרך ההחלטה אילו רופאים למנות לוועדות: לפי הטענות, רופאים שהחלטותיהם לא תואמות את ציפיות ביטוח לאומי לא מאריכים להם את המינוי.

    זאת, אף שהחוק קובע שלפחות לגבי חלק מהוועדות, שר העבודה הוא זה שממנה את הרופאים, ולא ביטוח לאומי. בפועל, שר העבודה אמנם חתם על המינויים, אך מי שבחר את הרופאים ומי שהחליט למי להאריך את המינוי ולמי לא היה ביטוח לאומי. בעקבות כך הוגשו לאורך השנים עתירות רבות לבית הדין לעבודה ולבג"ץ, ובסופן קבע בג"ץ: לביטוח לאומי אסור לסייע לשר העבודה כלל בבחירת הרופאים אפילו לא בסיוע שכביכול טכני בלבד.

    עד כאן הכל טוב ויפה
    לכאורה, סגרנו את דרכו של ביטוח לאומי להתערבות בעבודת הוועדות. אבל יש הסתייגויות כבדות משקל העומדות בינינו לבין המסקנה הזו.
    ראשית, פסק הדין נכנס לתוקף רק בעוד שנה. עד אז, עולם כמנהגו נוהג.
    שנית, בנכות כללית ההישג מוגבל: את הרופאים בדרג ראשון ממנה ביטוח לאומי עצמו, ללא מעורבות שר העבודה. כלומר, בכל הנוגע לנכות כללית, פסיקת בג"ץ רלוונטית רק לוועדות ערר.
    וגם אם אכן הקביעה תיושם בפועל, וביטוח לאומי לא יצליח "למסמס" אותה סביר שבתחום המינויים תיפחת שליטתו. אך גם אז תיוותר לו השפעה רבה מאוד על הנעשה בוועדות ועל ההחלטות המתקבלות בהן.
    מעבר לעובדה הבסיסית שהוא שולט בשיבוץ הרופאים איזה תיק יגיע לאיזו ועדה, איזה רופא ישב ימים רבים ואיזה פחות, מי ישב בסניף חרדי ומי בסניף ערבי, שיבוץ שנראה אולי עניין טכני, אך בפועל מקנה לו השפעה של ממש על ההחלטות.

    הכלי שהציבור כמעט אינו מכיר: תיקון פרוטוקולים
    מעבר לכל אלו לביטוח לאומי כלי חזק ועוצמתי במיוחד להשפיע על החלטות הוועדה. כלי שלמרות שהציבור הרחב כמעט אינו מכיר אותו, הוא בשימוש יום יומי בביטוח לאומי - תיקון פרוטוקולים.

    ביטוח לאומי נוהג כמעשה שבשגרה לבצע תיקונים בפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות. לאחר שהוועדה מסתיימת, מגיע הפרוטוקול לידי הפקיד המטפל, ואם ההחלטה אינה מוצאת חן בעיניו במקרים רבים הוא פשוט משנה את הפרוטוקול, כדי להתאים את ההחלטה לצורכי ביטוח לאומי.
    וועדה רפואית.jpg
    האם זה חוקי
    ללא חתימת הרופא, ביטוח לאומי ודאי אינו רשאי לשנות את הפרוטוקול. כאשר הרופא חותם על הפרוטוקול המתוקן, ביטוח לאומי טוען שיש לו על פי חוק אפשרות לבצע "תיקון טעויות סופר" בפרוטוקול. אלא שמתברר, שההגדרה של "טעויות סופר" בביטוח לאומי רחבה מאוד.

    יצוין כי גם בנושא זה תלויה ועומדת עתירה נגד ביטוח לאומי בבית הדין הארצי לעבודה, ובשבוע הבא צפוי דיון נוסף בה.
    במסגרת העתירה התגלה נוהל פנימי של ביטוח לאומי מלפני מספר שנים, שמשום מה לא פורסם לציבור אף שבאופן עקרוני כל נהלי ביטוח לאומי אמורים להיות מפורסמים. בנוהל נכתב במפורש שבוועדות מדרג ראשון אפשר לשנות בפרוטוקול גם החלטות מהותיות, ולא רק טעויות סופר מה שאומר למעשה שביטוח לאומי משנה החלטות אחרי שכבר התקבלו.

    ביטוח לאומי עומד על כך שהכול לטובת הלקוח. הנה ציטוט של קטע מהנוהל, כדי שתבינו עד כמה הם דואגים לנו:
    "באבחון רפואי בדרג ראשון בנכות כללית ניתן לתקן טעויות, על אף שהן לא טעויות קולמוס כלשונן, וזאת על מנת להגיע להחלטה איכותית ולמנוע טרטור הלקוחות והגשת ועדות ערר מיותרות. גישה זו חוסכת למבוטח לגשת לעררים ומבטיחה את מיצוי זכויותיו."

    ואם כבר נזכרה אותה "דאגה כנה" ביטוח לאומי רוצים לחסוך לנו גם את הכעס על שינוי הפרוטוקול והחליטו באותו הנוהל כי בוועדות של דרג ראשון אין צורך לעדכן כלל את הלקוח ויש לשלוח את הפרוטוקול המתוקן כמות שהוא, בלי כל ידיעה שמדובר בפרוטוקול שעבר "שיפוץ".

    היחיד שיכול לשים לב לכך הוא מי שעוקב אחרי סטטוס הוועדה הרפואית כל הזמן: לאחר שהדיון כבר הוגדר כ"הסתיים", הפרוטוקול מוגדר לפתע שוב כ"בטיפול". זו נקודת הרגישות היחידה שמסגירה את השינוי ומי שאינו עוקב, לא יֵדע לעולם.

    נציין שבעבר היו פרסומים בכלי תקשורת שונים על אנשים זריזים שהספיקו להוריד את הפרוטוקול ולראות שאושרה להם קצבה, וגילו לאחר מכן, להפתעתם, כי הפרוטוקול תוקן לפתע והקצבה נשללה.

    ללמד זכות
    ורק לשם שלמות התמונה: לטענת ביטוח לאומי, 83% מהפרוטוקולים שהם מתקנים הם דווקא לטובת הלקוח. כנראה שהכוונה היא לחסוך למבוטח ועדות מיותרות וטרטורים לחינם - זו הרי המטרה, לא כן?

    חשוב להבין שבאמצעות תיקון הפרוטוקולים ביטוח לאומי למעשה "מחנך" את הרופאים שנתנו החלטות שלא לרוחו, ודורש מהם לתקן את הפרוטוקול. הדבר מכשיר אותם להיות ממושמעים מראש בפעם הבאה, כדי לחסוך כאב ראש ובלגן.

    החשיפה של כל הדברים הללו במסגרת העתירה המתנהלת בבית הדין לעבודה מעניקה לנו ידע נוסף על מידת הכנות והיושר שבהם ביטוח לאומי מתנהל, ועל הדרך שבה הוא "דואג" למבוטחים.

  • וואו
    יישר כח על הדברים
    לא שזה יעזור לנו הרבה רק להתעצבן יותר
    בכל אופן אני מעלה "השערה" שיש שם גם הרבה כסף שאנשים מסוימים מקבלים
    וא"כ אני לא רואה אותם הולכים להפסיד את זה

  • וואו
    יישר כח על הדברים
    לא שזה יעזור לנו הרבה רק להתעצבן יותר
    בכל אופן אני מעלה "השערה" שיש שם גם הרבה כסף שאנשים מסוימים מקבלים
    וא"כ אני לא רואה אותם הולכים להפסיד את זה

    @בן-עליה כתב:

    וואו
    יישר כח על הדברים
    לא שזה יעזור לנו הרבה רק להתעצבן יותר
    בכל אופן אני מעלה "השערה" שיש שם גם הרבה כסף שאנשים מסוימים מקבלים
    וא"כ אני לא רואה אותם הולכים להפסיד את זה

    לא ברור לי מה אתה מתכוון לגבי הרבה כסף שאנשים מסוימים מקבלים

  • מי בוחר את הרופאים
    כמו כל המכרזים שיש

  • מי בוחר את הרופאים
    כמו כל המכרזים שיש

    @בן-עליה כתב:

    מי בוחר את הרופאים
    כמו כל המכרזים שיש

    למען האמת ביטוח לאומי מפרסם כל הזמן שחסרים לו רופאים
    בתחומים מסוימים הוא פשוט במצוקה ומחסור ומחפש כל הזמן רופאים
    יש כמובן רופאים שאותם הם לא רוצים
    וגם לאחר שנבחרו לא מאריכים להם את המינוי
    או שמקצצים להם בשעות וכו'
    ובכלל רוב הרופאים לא ממש רעבים ללחם, ואם מתחיל עימות או משהו לא נעים עם הצוות בסניף הם פשוט מוותרים על התענוג לעבוד בוועדות הרפואיות ועוברים לעבוד במקום אחר.

    אני מוכרח לציין שרוב הרופאים בוועדות הרפואיות בביטוח לאומי גם הקשוחים שבהם, הם אנשים טובים ורופאים מקצועיים, שרוצים לעשות את תפקידם ועבודתם ולסייע למי שזקוק לסייע ולא לתת למי שלא מגיע לו,
    כמו בכל מקום יש את המיעוט שמתנהל אחרת.

נושאים מוצעים


  • 11 הצבעות
    2 פוסטים
    260 צפיות
    איציק התותחא
    השקל שמעבר ל"פתיחת הדלת" בטור הקודם שברנו את האשליה המסוכנת של ה"חודשיים עבודה". עכשיו נגיע ישר לעיקר כי כאן נמצא ההבדל בין מי שרק שורד לבין מי שבאמת בונה חיים כלכליים. אני תמיד אומר ללקוחותי גם העסקיים וגם הפרטיים ברגע שסגרת את פתיחת הדלת של החודש, כל שקל נוסף הוא שלך. נקי. אמיתי. בלי מיסים סמויים של החיים. תיקחו את הדוגמא מהטור הקודם, הכנסה 5,000 ₪, הוצאות מחיה 4,500 ₪. עד 4,500 ₪ אתה עבדת רק כדי לא ליפול. כל השקלים האלה הם עבודה בשביל הבנק, המשכיר, החשמל ועבור יש חסד/אשר עד/רמי לוי. אבל מהשקל ה 4,501 זה השקל הראשון שלך. זה הכסף שיכול להתחיל לבנות לך עתיד. ועכשיו תעבירו את זה לעסק, אתה גאה במחזור של 50,000 ₪ בחודש. אבל אם שכירות, ארנונה, חשמל, משכורות, ספקים, פרסום וכל ההוצאות הקבועות אוכלות 48,000 ₪ =לא הרווחת כלום. עבדת חודש שלם רק כדי שהעסק יישאר פתוח. רק השקלים שמעבר ל 48,000 ₪ הם רווח נקי. רק הם נספרים באמת. השקל הזה, השקל שמעבר לפתיחת הדלת, הוא השקל החשוב, החזק והיקר ביותר בכל חודש. רוב האנשים מתמכרים למספר הגדול, להכנסה הגולמית, למחזור, ל"וואו". המצליחנים האמיתיים מתמקדים אך ורק בשקלים שנותרים אחרי שסגרו את הדלת. הלקח שכדאי לקחת הביתה, תדע בדיוק מהו סף פתיחת הדלת שלך. ואז תשנה את כל השאלות שלך, לא "איך אני מגדיל הכנסה?" אלא "איך אני מגדיל כמה שיותר את השקלים שמעבר לקו הזה?" כי שם ורק שם מתחיל החופש והשקט הנפשי.
  • 0 הצבעות
    9 פוסטים
    484 צפיות
    Y
    האם הוא יכול לבקש בשבילי המקדמה
  • 11 הצבעות
    18 פוסטים
    2k צפיות
    חופש כלכליח
    כ-450 אלף משקי בית עברו מחברת החשמל לספקי חשמל פרטיים מאז פתיחת השוק. בראש רשימת הערים עם הכי הרבה משקי בית שעברו לספק פרטי - מודיעין עילית.
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    390 צפיות
    צ
    @משפחה-אחת א"א להמליץ לך, וגם אין תוכנית מומלצת. העיקרון הוא שלטווח הארוך אפשר וכדאי לקחת סיכונים, כלומר להשקיע במניות. מתוך ההנחה שגם אם יהיו ירידות, יש להם מספיק זמן להתאושש ולעלות הרבה יותר. ואילו לטווח הקצר, ממש לא כדאי לקחת סיכונים, ולכן לא כדאי להשקיע במניות. מה נקרא טווח ארוך? מקובל להגיד שבהפקדות חודשיות מ-7 שנים ומעלה זה טווח ארוך. איזה מסלולים יש שמשקיעים במניות בחסכון לכל ילד הלכה? אינפיניטי הלכה זה במדד העולמי, מיטב דש הלכה זה S&P500, מור הלכה זה במדד עולמי ובת"א 125 [כמדומני, לא בדקתי כרגע]. הראל הלכה זה במדד עולמי ובת"א 125 [גם זה לא בדקתי כרגע]. אבל זה רק 75% חשיפה למניות. בשונה מהחברות שמוזכרות בראש הרשימה שהם כמעט 100% חשיפה למניות. אני נשאל הרבה בנוגע לזה, והתשובות צריכות להיות מותאמות, ראשית, כמה כסף כבר נצבר, אם לא נצבר הרבה כסף, ייתכן שאפשר להשקיע במניות גם בגיל יותר בוגר. מתוך ההבנה שגם אם יהיו ירידות לא יפסידו הרבה כסף, ויהיה אפשר להסתדר, ולפחות יש סיכוי של עליות. ואולי בכלל לא תמיד כדאי למשוך את הכספים כמו שכבר כתבו כאן, ואז אין שום מניעה מלהשקיע במניות.
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    284 צפיות
    ח
    מצרפת לכם עדכון שרלוונטי לכולם:) עליית דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות לעצמאיים, שכירים ובעצם לכל המגזרים שבמשק עצמאים: עד הכנסה של 7,522 ש"ח 7.7% (במקום 5.97% בשנת 2024) מ-7,522 ש"ח ועד תקרה של 50,695 ש"ח 18% (במקום 17.83% בשנת 2024) עצמאי שאינו עונה להגדרה / בעל הכנסה פאסיבית: ​(לדוג' הכנסה מהשכרת חנות) עד הכנסה של 3,134 ש"ח - פטור מדמי ביטוח (כמו שנה קודמת) מהכנסה של 3,134 ש"ח עד הכנסה של 7,522 ש"ח - אחוז דמי ביטוח לאומי: 12% בשנת 2025 (לעומת 9.61% בשנת 2024) לא עובד: תשלום ביטוח לאומי חודשי 250 ש"ח (במקום 204 ש"ח) עובדים שכירים: ​עד הכנסה של 7,522 ש"ח אחוזי מעסיק: 4.51% (במקום 3.55%) אחוזי עובד: 4.27% (במקום 3.5%) הכנסה מ-7,522 ש"ח ועד 50,695 ש"ח אחוזי מעסיק: 7.6% (ללא שינוי) אחוזי עובד: 12.16% (במקום 12%) שינוי נוסף: ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח עומדת ע"ס 50,695 ש"ח (במקום 49,050 ש"ח בשנת 2024). מה המשמעות עבורכם? עלייה זו תתבטא בעלויות גבוהות יותר במקדמות החודשיות או בתלוש השכר החודשי. לכן חשוב לבצע התאמות בתזרים המזומנים ולהיערך לתשלומים מוגדלים. אני ממליצה לבצע בדיקה תקופתית של התשלומים לביטוח לאומי ולהיערך בהתאם. בברכה, [image: LOGO CCF5.png]