דילוג לתוכן

סעיף 14 - טוב לעובד או למעסיק?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
2 2 25 2
  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    שומעים עליו כל כך הרבה.

    יש לי סעיף 14.
    אצלי אין סעיף 14.
    אם יש סעיף 14 המעסיק לא צריך להשלים פיצויים.
    אם התפטרתי, סעיף 14 שומר לי את הפיצויים.

    אבל מה באמת אומר סעיף 14, ולמי הוא טוב יותר – לעובד או למעסיק?

    נתחיל מהבסיס: מהו בכלל סעיף 14?
    בדרך הרגילה, כאשר עובד זכאי לפיצויי פיטורים, הפיצויים מחושבים לפי הכללים הקבועים בחוק ובהתאם לשכר הקובע ולתקופת העבודה.

    סעיף 14 יוצר מנגנון אחר: הכספים שהמעסיק מפקיד לאורך שנות העבודה לרכיב הפיצויים יכולים לבוא במקום פיצויי הפיטורים לגבי השכר והתקופה שעליהם חל ההסדר.

    כלומר, במקום לחכות לסיום העבודה ולהתחשבן אז על מלוא הפיצויים, חלקם או כולם משולמים למעשה לאורך הדרך באמצעות ההפקדות לקופה.

    אבל כאן מגיע פרט חשוב שרבים מפספסים:

    לא תמיד סעיף 14 חל על מלוא 8.33% הפיצויים.
    מאז החלת פנסיית החובה במשק, על ההפקדה שהמעסיק חייב להפקיד לרכיב הפיצויים מכוח צו ההרחבה חל סעיף 14 באופן אוטומטי, ללא צורך בחתימה אישית של העובד.

    כיום מדובר בדרך כלל ב־6% מהשכר המבוטח.
    לעומת זאת, לגבי 2.33% הנוספים, שמשלימים את שיעור הפיצויים ל־8.33%, צריך לבדוק האם גם עליהם הוחל סעיף 14.

    ולכן השאלה "יש לי סעיף 14 או אין לי?" אינה תמיד מדויקת.
    לפעמים התשובה היא:
    על חלק מהפיצויים – כן. על החלק הנוסף – צריך לבדוק.

    ומה קורה אם המעסיק מפריש רק 6% לפיצויים?
    נניח שעובד זכאי לפיצויי פיטורים בסיום עבודתו.
    המעסיק הפקיד לאורך השנים 6% לרכיב הפיצויים, ועל הכספים האלה חל סעיף 14.
    הכספים שנצברו מההפקדות האלה שייכים לעובד בהתאם להסדר, והמעסיק נדרש להשלים את החלק שלא הופקד בהתאם לכללים החלים ולזכאות לפיצויי פיטורים.

    ומה אם הכספים בקופה הרוויחו יפה?
    נניח שהמעסיק הפקיד לאורך השנים 100,000 ₪ לרכיב הפיצויים, וההשקעות בקופה הצליחו כך שהסכום כבר צמח ל־130,000 ₪.
    האם המעסיק יכול לומר: "הרווחים כבר השלימו את החסר, ולכן אני לא צריך להשלים את ה־2.33%"? לא.
    כאשר מדובר בכספים שעליהם חל סעיף 14, הרווחים שנצברו עליהם נשארים בקופה ואינם מקזזים את חובת ההשלמה בגין החלק שלא הופקד.
    אם העובד זכאי לפיצויי פיטורים והמעסיק הפקיד רק את החלק שעליו חל סעיף 14, העובדה שההשקעות השיגו תשואה יפה אינה פוטרת אותו מהשלמת החלק שנותר.

    בביטוחי מנהלים ותיקים ניתן לעיתים לראות בדוח חלוקה בין "פיצויים למס" ל"פיצויים למעסיק", ולכן חשוב לבדוק את אופן ההתחשבנות ולא להסתמך רק על יתרת הפיצויים הכוללת.

    אז למי סעיף 14 טוב יותר – לעובד או למעסיק?
    התשובה היא: תלוי.
    מצד העובד, יש לסעיף 14 יתרון משמעותי:
    הכספים שעליהם חל ההסדר נשארים, ככלל, לזכותו גם כאשר הוא מתפטר ולא רק כאשר הוא מפוטר, בכפוף לכללים החלים על הכספים.
    מצד שני, כאשר סעיף 14 חל על מלוא 8.33%, והמעסיק הפקיד את מלוא הפיצויים לאורך הדרך, הוא בדרך כלל אינו נדרש בסיום העבודה לבצע השלמה בגלל עליות שכר בתקופה שעליה חל ההסדר.

    ומה קורה כשהשכר עולה?
    נניח שעובד התחיל לעבוד בשכר של 8,000 ₪, ובמשך השנים התפקיד והיקף השעות נשאר זהה אך שכרו עלה ל־15,000 ₪.
    כאשר מלוא 8.33% הופקדו ועליהם חל סעיף 14, ההפקדות של השנים שבהן העובד השתכר 8,000 ₪ נשארות כפי שהופקדו אז.
    במקרה כזה סעיף 14 עשוי להיות דווקא יתרון משמעותי למעסיק, משום שעליית השכר אינה יוצרת לו חובת השלמה על התקופה שכבר כוסתה במלואה באמצעות סעיף 14.

    ומה אם השכר דווקא ירד או שהשכר השתנה?
    במקרים של הפחתת שכר קיימים כללים לחישוב הפיצויים בהתאם לתקופות, לתפקידים ולהיקף המשרה שהיה בכל אחת מהן.
    לעומת זאת, לגבי תקופה שעליה חל סעיף 14 במלואו, הכספים שהופקדו בכל חודש בהתאם לשכר שהיה באותו חודש הם אלה שעומדים לזכות העובד.

    לכן סעיף 14 יוצר במידה רבה ודאות לשני הצדדים:
    אם השכר עולה, המעסיק אינו נדרש להשלים בגין העלייה עבור התקופה שכוסתה במלואה.
    ואם השכר יורד, ההפקדות שכבר בוצעו בתקופה שבה השכר היה גבוה יותר אינן מחושבות מחדש לפי השכר הנמוך.

    ומה לגבי עובדים ותיקים, שעבדו עוד לפני שסעיף 14 חל עליהם?
    סעיף 14 מכוח פנסיית החובה החל באופן אוטומטי רק על ההפקדות שנעשו בהתאם לצו ההרחבה החל משנת 2008, ובשנים הראשונות גם שיעורי ההפקדה לפיצויים היו נמוכים יותר ועלו בהדרגה.
    לכן עובד שהתחיל לעבוד, למשל, בשנת 2000 והמשיך אצל אותו מעסיק גם לאחר 2008, עשוי למעשה להחזיק כמה תקופות שונות בתוך אותה תקופת עבודה.
    על השנים שקדמו לתחולת סעיף 14, אם לא היה הסכם קיבוצי, הסכם מתאים או הסדר אחר שהחיל את סעיף 14 יחולו כללי פיצויי הפיטורים הרגילים.
    ועל הכספים שהופקדו בהמשך מכוח פנסיית החובה יחול סעיף 14 בהתאם לשיעורים שהיו בתוקף בכל תקופה.
    כלומר, לא תמיד אפשר לקחת את כל שנות העבודה ולעשות עליהן חישוב אחד.
    וזה משמעותי במיוחד כאשר היו לאורך השנים שינויים בשכר.

    ומה ההבדל בין התפטרות לפיטורים?
    כאשר עובד מתפטר בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, בדרך כלל אין למעסיק חובה להשלים לו את יתרת הפיצויים שלא הופקדה.
    אבל הכספים שכבר הופקדו ושעליהם חל סעיף 14 נשארים ככלל לזכות העובד, בכפוף להוראות הדין ולהגבלות על משיכת הכספים.

    לעומת זאת, אם העובד מפוטר או מסיים עבודה בנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים, ואם המעסיק הפקיד רק חלק מהפיצויים שעליו חל סעיף 14, יש לבחון את ההשלמה בגין החלק שלא הופקד.
    אם מלוא 8.33% הופקדו ועל מלוא הסכום חל סעיף 14 בדרך כלל לא תהיה השלמה נוספת בגין אותה תקופה ואותו שכר.

    אז מה כדאי לבדוק?
    מה שיעור ההפקדה לרכיב הפיצויים?
    האם מדובר ב־6% או ב־8.33%?
    על איזה שכר בוצעו ההפקדות?
    האם סעיף 14 חל גם על ה־2.33% הנוספים?
    והאם קיימות שנות עבודה קודמות שעליהן סעיף 14 כלל לא חל?

    לסיכום
    סעיף 14 אינו בהכרח "טוב לעובד" או "טוב למעסיק".
    הוא משנה את הדרך שבה הפיצויים משולמים ומחושבים.
    לעובד הוא מעניק יתרון בכך שהכספים שעליהם חל ההסדר נשארים ככלל לזכותו גם במקרה של התפטרות.
    למעסיק הוא מעניק ודאות לגבי החבות העתידית, ובמקרה של החלה על מלוא 8.33% הוא עשוי למנוע השלמות משמעותיות בעקבות עליות שכר.
    ובמקרה של עובד ותיק, התמונה יכולה להיות מורכבת יותר, משום שחלק משנות העבודה עשויות להיות מחושבות לפי הכללים הרגילים וחלקן לפי סעיף 14.

    לכן השאלה הנכונה היא לא רק:
    האם יש לי סעיף 14?
    אלא:
    ממתי הוא חל עליי, על איזה שיעור מהפיצויים הוא חל, וכמה באמת הופקד עבורי בכל תקופה?

    רחל עומסי, יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה- אובייקטיבית וללא זיקה לחברות הביטוח.
    rachel@romesi.com 08-9243178

  • שומעים עליו כל כך הרבה.

    יש לי סעיף 14.
    אצלי אין סעיף 14.
    אם יש סעיף 14 המעסיק לא צריך להשלים פיצויים.
    אם התפטרתי, סעיף 14 שומר לי את הפיצויים.

    אבל מה באמת אומר סעיף 14, ולמי הוא טוב יותר – לעובד או למעסיק?

    נתחיל מהבסיס: מהו בכלל סעיף 14?
    בדרך הרגילה, כאשר עובד זכאי לפיצויי פיטורים, הפיצויים מחושבים לפי הכללים הקבועים בחוק ובהתאם לשכר הקובע ולתקופת העבודה.

    סעיף 14 יוצר מנגנון אחר: הכספים שהמעסיק מפקיד לאורך שנות העבודה לרכיב הפיצויים יכולים לבוא במקום פיצויי הפיטורים לגבי השכר והתקופה שעליהם חל ההסדר.

    כלומר, במקום לחכות לסיום העבודה ולהתחשבן אז על מלוא הפיצויים, חלקם או כולם משולמים למעשה לאורך הדרך באמצעות ההפקדות לקופה.

    אבל כאן מגיע פרט חשוב שרבים מפספסים:

    לא תמיד סעיף 14 חל על מלוא 8.33% הפיצויים.
    מאז החלת פנסיית החובה במשק, על ההפקדה שהמעסיק חייב להפקיד לרכיב הפיצויים מכוח צו ההרחבה חל סעיף 14 באופן אוטומטי, ללא צורך בחתימה אישית של העובד.

    כיום מדובר בדרך כלל ב־6% מהשכר המבוטח.
    לעומת זאת, לגבי 2.33% הנוספים, שמשלימים את שיעור הפיצויים ל־8.33%, צריך לבדוק האם גם עליהם הוחל סעיף 14.

    ולכן השאלה "יש לי סעיף 14 או אין לי?" אינה תמיד מדויקת.
    לפעמים התשובה היא:
    על חלק מהפיצויים – כן. על החלק הנוסף – צריך לבדוק.

    ומה קורה אם המעסיק מפריש רק 6% לפיצויים?
    נניח שעובד זכאי לפיצויי פיטורים בסיום עבודתו.
    המעסיק הפקיד לאורך השנים 6% לרכיב הפיצויים, ועל הכספים האלה חל סעיף 14.
    הכספים שנצברו מההפקדות האלה שייכים לעובד בהתאם להסדר, והמעסיק נדרש להשלים את החלק שלא הופקד בהתאם לכללים החלים ולזכאות לפיצויי פיטורים.

    ומה אם הכספים בקופה הרוויחו יפה?
    נניח שהמעסיק הפקיד לאורך השנים 100,000 ₪ לרכיב הפיצויים, וההשקעות בקופה הצליחו כך שהסכום כבר צמח ל־130,000 ₪.
    האם המעסיק יכול לומר: "הרווחים כבר השלימו את החסר, ולכן אני לא צריך להשלים את ה־2.33%"? לא.
    כאשר מדובר בכספים שעליהם חל סעיף 14, הרווחים שנצברו עליהם נשארים בקופה ואינם מקזזים את חובת ההשלמה בגין החלק שלא הופקד.
    אם העובד זכאי לפיצויי פיטורים והמעסיק הפקיד רק את החלק שעליו חל סעיף 14, העובדה שההשקעות השיגו תשואה יפה אינה פוטרת אותו מהשלמת החלק שנותר.

    בביטוחי מנהלים ותיקים ניתן לעיתים לראות בדוח חלוקה בין "פיצויים למס" ל"פיצויים למעסיק", ולכן חשוב לבדוק את אופן ההתחשבנות ולא להסתמך רק על יתרת הפיצויים הכוללת.

    אז למי סעיף 14 טוב יותר – לעובד או למעסיק?
    התשובה היא: תלוי.
    מצד העובד, יש לסעיף 14 יתרון משמעותי:
    הכספים שעליהם חל ההסדר נשארים, ככלל, לזכותו גם כאשר הוא מתפטר ולא רק כאשר הוא מפוטר, בכפוף לכללים החלים על הכספים.
    מצד שני, כאשר סעיף 14 חל על מלוא 8.33%, והמעסיק הפקיד את מלוא הפיצויים לאורך הדרך, הוא בדרך כלל אינו נדרש בסיום העבודה לבצע השלמה בגלל עליות שכר בתקופה שעליה חל ההסדר.

    ומה קורה כשהשכר עולה?
    נניח שעובד התחיל לעבוד בשכר של 8,000 ₪, ובמשך השנים התפקיד והיקף השעות נשאר זהה אך שכרו עלה ל־15,000 ₪.
    כאשר מלוא 8.33% הופקדו ועליהם חל סעיף 14, ההפקדות של השנים שבהן העובד השתכר 8,000 ₪ נשארות כפי שהופקדו אז.
    במקרה כזה סעיף 14 עשוי להיות דווקא יתרון משמעותי למעסיק, משום שעליית השכר אינה יוצרת לו חובת השלמה על התקופה שכבר כוסתה במלואה באמצעות סעיף 14.

    ומה אם השכר דווקא ירד או שהשכר השתנה?
    במקרים של הפחתת שכר קיימים כללים לחישוב הפיצויים בהתאם לתקופות, לתפקידים ולהיקף המשרה שהיה בכל אחת מהן.
    לעומת זאת, לגבי תקופה שעליה חל סעיף 14 במלואו, הכספים שהופקדו בכל חודש בהתאם לשכר שהיה באותו חודש הם אלה שעומדים לזכות העובד.

    לכן סעיף 14 יוצר במידה רבה ודאות לשני הצדדים:
    אם השכר עולה, המעסיק אינו נדרש להשלים בגין העלייה עבור התקופה שכוסתה במלואה.
    ואם השכר יורד, ההפקדות שכבר בוצעו בתקופה שבה השכר היה גבוה יותר אינן מחושבות מחדש לפי השכר הנמוך.

    ומה לגבי עובדים ותיקים, שעבדו עוד לפני שסעיף 14 חל עליהם?
    סעיף 14 מכוח פנסיית החובה החל באופן אוטומטי רק על ההפקדות שנעשו בהתאם לצו ההרחבה החל משנת 2008, ובשנים הראשונות גם שיעורי ההפקדה לפיצויים היו נמוכים יותר ועלו בהדרגה.
    לכן עובד שהתחיל לעבוד, למשל, בשנת 2000 והמשיך אצל אותו מעסיק גם לאחר 2008, עשוי למעשה להחזיק כמה תקופות שונות בתוך אותה תקופת עבודה.
    על השנים שקדמו לתחולת סעיף 14, אם לא היה הסכם קיבוצי, הסכם מתאים או הסדר אחר שהחיל את סעיף 14 יחולו כללי פיצויי הפיטורים הרגילים.
    ועל הכספים שהופקדו בהמשך מכוח פנסיית החובה יחול סעיף 14 בהתאם לשיעורים שהיו בתוקף בכל תקופה.
    כלומר, לא תמיד אפשר לקחת את כל שנות העבודה ולעשות עליהן חישוב אחד.
    וזה משמעותי במיוחד כאשר היו לאורך השנים שינויים בשכר.

    ומה ההבדל בין התפטרות לפיטורים?
    כאשר עובד מתפטר בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, בדרך כלל אין למעסיק חובה להשלים לו את יתרת הפיצויים שלא הופקדה.
    אבל הכספים שכבר הופקדו ושעליהם חל סעיף 14 נשארים ככלל לזכות העובד, בכפוף להוראות הדין ולהגבלות על משיכת הכספים.

    לעומת זאת, אם העובד מפוטר או מסיים עבודה בנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים, ואם המעסיק הפקיד רק חלק מהפיצויים שעליו חל סעיף 14, יש לבחון את ההשלמה בגין החלק שלא הופקד.
    אם מלוא 8.33% הופקדו ועל מלוא הסכום חל סעיף 14 בדרך כלל לא תהיה השלמה נוספת בגין אותה תקופה ואותו שכר.

    אז מה כדאי לבדוק?
    מה שיעור ההפקדה לרכיב הפיצויים?
    האם מדובר ב־6% או ב־8.33%?
    על איזה שכר בוצעו ההפקדות?
    האם סעיף 14 חל גם על ה־2.33% הנוספים?
    והאם קיימות שנות עבודה קודמות שעליהן סעיף 14 כלל לא חל?

    לסיכום
    סעיף 14 אינו בהכרח "טוב לעובד" או "טוב למעסיק".
    הוא משנה את הדרך שבה הפיצויים משולמים ומחושבים.
    לעובד הוא מעניק יתרון בכך שהכספים שעליהם חל ההסדר נשארים ככלל לזכותו גם במקרה של התפטרות.
    למעסיק הוא מעניק ודאות לגבי החבות העתידית, ובמקרה של החלה על מלוא 8.33% הוא עשוי למנוע השלמות משמעותיות בעקבות עליות שכר.
    ובמקרה של עובד ותיק, התמונה יכולה להיות מורכבת יותר, משום שחלק משנות העבודה עשויות להיות מחושבות לפי הכללים הרגילים וחלקן לפי סעיף 14.

    לכן השאלה הנכונה היא לא רק:
    האם יש לי סעיף 14?
    אלא:
    ממתי הוא חל עליי, על איזה שיעור מהפיצויים הוא חל, וכמה באמת הופקד עבורי בכל תקופה?

    רחל עומסי, יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה- אובייקטיבית וללא זיקה לחברות הביטוח.
    rachel@romesi.com 08-9243178

    כתב נערך לאחרונה על ידי 998877
    #2

    @רחל-עומסי כתב:

    לא תמיד סעיף 14 חל על מלוא 8.33% הפיצויים.
    מאז החלת פנסיית החובה במשק, על ההפקדה שהמעסיק חייב להפקיד לרכיב הפיצויים מכוח צו ההרחבה חל סעיף 14 באופן אוטומטי, ללא צורך בחתימה אישית של העובד.

    כיום מדובר בדרך כלל ב־6% מהשכר המבוטח.
    לעומת זאת, לגבי 2.33% הנוספים, שמשלימים את שיעור הפיצויים ל־8.33%, צריך לבדוק האם גם עליהם הוחל סעיף 14.

    ולכן השאלה "יש לי סעיף 14 או אין לי?" אינה תמיד מדויקת.
    לפעמים התשובה היא:
    על חלק מהפיצויים – כן. על החלק הנוסף – צריך לבדוק.

    לא הבנתי לכאו' אם על ה2.33% הנוספים אין חיוב 14 אוטומטי אז למה שיהיה לו בלי חתימה ומה שייך בדיקה לגביו אם הוא לא חתם הרי לא חל 14 מעצמו ?

נושאים מוצעים