לא עובדים ורוצים לפתוח קרן פנסיה?

[רחל עומסי]

כיועצת פנסיונית, אני נתקלת לא פעם בבקשה של לקוחות שאינם עובדים כרגע:
"אני רוצה לפתוח קרן פנסיה ולהפקיד אליה באופן עצמאי."
על פניו זה נשמע הגיוני. רוצים לדאוג לעתיד, ולכן רוצים להתחיל להפקיד לפנסיה.
אבל לפני שפותחים קרן פנסיה, חשוב להבין מה המטרה שלה – והאם היא אכן המוצר המתאים למטרה שלנו.
קרן פנסיה היא לא רק חיסכון
המטרה המרכזית של קרן הפנסיה היא ליצור תחליף להכנסה מעבודה.
בגיל הפרישה, הכספים שנצברו מיועדים לספק קצבה חודשית שתשמש אותנו כאשר המשכורת כבר אינה נכנסת.
ובמהלך שנות העבודה, קרן הפנסיה כוללת גם כיסויים ביטוחיים שנועדו לתת מענה במקרים שבהם ההכנסה מעבודה נפגעת, בהתאם לתנאי הקרן ולמסלול הביטוח.
לכן, כאשר אדם אינו עובד באופן קבוע ואין כרגע הכנסה מעבודה שאותה צריך להחליף, לא בהכרח נכון לפתוח באופן אוטומטי קרן פנסיה רק מפני שרוצים לחסוך לעתיד.
יש עוד נקודה חשובה: הכסף מיועד לפרישה
אחד היתרונות של קרן הפנסיה הוא גם אחת המגבלות שלה.
הכספים מיועדים לגיל הפרישה ואינם חיסכון שנועד להיות זמין לכל צורך שעשוי להתעורר בדרך.
מצד אחד, דווקא העובדה שהכסף מיועד לטווח ארוך מאפשרת לבנות לאורך השנים סכום שנועד לספק הכנסה בתקופת הפרישה.
מצד שני, כשמדובר בהפקדה עצמאית של אדם שאינו עובד, חשוב לשאול לפני שמפקידים: האם אני באמת רוצה לייעד את הכסף הזה לפרישה, או שייתכן שאזדקק לו קודם?
אם קיימים צרכים עתידיים שעבורם נרצה שהכסף יהיה נגיש, לעיתים נכון לבחון גם מוצרי חיסכון והשקעה גמישים יותר.
המטרה אינה רק "לחסוך", אלא לבחור מוצר שמתאים למטרה, לטווח הזמן ולצורך בנזילות.
ומה קורה לכיסוי הביטוחי בהפקדה עצמאית?
כאשר מפקידים לקרן פנסיה באופן עצמאי, גובה ההפקדה משמש גם לקביעת השכר המבוטח בקרן.
ברירת המחדל היא שיעור הפקדה של 16%, ולכן כאשר לא נבחר שיעור אחר, השכר המבוטח מחושב בהתאם לסכום ההפקדה ולשיעור זה.
לדוגמה, כאשר שיעור ההפקדה שנקבע הוא 16%, הפקדה עצמאית של 800 ₪ בחודש משקפת שכר מבוטח של 5,000 ₪.
כלומר, לא מספיק לומר "אני מפקיד לפנסיה". חשוב להבין מה המשמעות של סכום ההפקדה, איזה שכר מבוטח הוא יוצר ומהם הכיסויים הביטוחיים הנגזרים ממנו, בהתאם למסלול הביטוח ולתקנון הקרן.
ומה אם כרגע לא עובדים, אבל מדובר במצב זמני?
אם מדובר בתקופה זמנית ללא עבודה, כדאי להסתכל על הנושא משני כיוונים.

הראשון הוא היום: מה קורה לכיסוי הביטוחי בקרן בתקופה שבה אין הפקדות, האם הוא נשמר ולכמה זמן, והאם יש צורך לבצע פעולה כדי לשמור על הרצף הביטוחי.
אבל יש גם את המחר: כל חודש שבו לא מפקידים לפנסיה הוא חודש שבו לא מתווסף כסף לחיסכון לפרישה.
וכאשר מדובר בתקופה של מספר חודשים, ובוודאי אם היא מתארכת, המשמעות אינה רק סכום ההפקדות שלא נכנס. הכסף הזה גם לא נמצא בקרן לאורך השנים הבאות ולא משתתף בצבירה ובתשואות העתידיות.
לכן הפסקה זמנית בהפקדות יכולה להתבטא בסופו של דבר בצבירה נמוכה יותר – ובהתאם גם בקצבה עתידית נמוכה יותר.
זה לא אומר שבכל תקופה ללא עבודה חייבים להמשיך להפקיד את אותו הסכום. לעיתים דווקא בתקופה כזו יש צורך גדול יותר בכסף נזיל ובהוצאות השוטפות.
אבל כן כדאי לקבל את ההחלטה מתוך ראייה רחבה: כמה זמן צפויה להימשך ההפסקה, מה המשמעות שלה לכיסוי הביטוחי, ומה תהיה ההשפעה האפשרית שלה על החיסכון שיצטבר עד הפרישה.

לסיכום
אם אינכם עובדים באופן קבוע ורוצים להפקיד כסף לעתיד,
אל תתחילו דווקא מהשאלה: "איזו קרן פנסיה לפתוח?",
התחילו משאלה אחרת קודם:
מה אני רוצה שהכסף הזה יעשה עבורי?
האם הוא מיועד לפרישה בלבד?
האם חשוב לי שהוא יהיה נזיל גם קודם?
האם אני זקוק לכיסוי הביטוחי שבקרן?
ואם מדובר בתקופה זמנית ללא עבודה, כדאי לבדוק גם את הקרן הקיימת ולחשוב בשני טווחי זמן: איך שומרים על מה שחשוב לנו היום, ומה המשמעות של הפסקת ההפקדות עבור הפנסיה שלנו בעתיד.
רק לאחר שמגדירים את המטרה ואת הצרכים, אפשר לבחון איזה פתרון מתאים.
כי תכנון פנסיוני נכון אינו מתחיל בפתיחת מוצר.
הוא מתחיל בהבנה מה אנחנו צריכים ממנו – היום ובעתיד.