דילוג לתוכן

סקר האם אני מלווה בריבית ח''ו או שותף לחילולי שבת רח''ל ???

שוק ההון והשקעות
36 6 621 7
  • @998877
    תעבור ע"ז
    טיפים לכלכלה נכונה חוברת 25 הרב לבקוביץ על מניית בנק הפועלים.pdf
    ואם צריך, אצרף את המאמר של הרב שפרן, או שתחפש את זה כאן בפורום, צירפתי את זה בעבר.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #16

    @צמיחה כתב:

    תעבור ע"ז

    @צמיחה כתב:

    אם צריך, אצרף את המאמר

    @צמיחה כתב:

    אתה יכול לשאול היום את הרב שפרן, ואת ר' אשר וויס

    @צמיחה כתב:

    תוכל גם לברר אצל הרב אריה דביר

    עם כל כך הרבה תוכל לברר בלי לכתוב משהו ברור ששאלת וענו לך כך וכך רחוק מאוד מאוד מלכתוב

    @צמיחה כתב:

    באמת נכון שלדעת הרבה פוסקים אפשר גם בלי כשרות, בעיקר הפוסקים מהדור הקודם.
    אפשר לחפש בספרים,

  • כתב נערך לאחרונה על ידי הון_כשר
    #17

    נראה שיש כאן בלבול בין שתי נושאים שונים.
    א) החזקה של מניות
    נחלקו הפוסקים כבר כ180 שנה.

    • בחלק מהאחרונים נראה שנהגו העם להקל
    • בטעם הדבר אין שני פוסקים שמסכימים אחד עם השני, הטעמים שכתבו לתרץ מנהג העולם בד"כ קשים מאד להבנה.
    • בעיקר סומכים היום על דעת ר' אלישיב והאג"מ, שהתירו להחזיק מניות אם אין השפעה.
    • בתשובות שלהם דיברו רק על חברה עם גרעין שליטה, יש שטוענים שחברה בלי גרעין שליטה זה אחרת, תלמידי ר' אלישיב לא מחלקים (למרות שלא שמעו כן בהדיא ממנו, אבל מבינים שאין הבדל).
      *כל הנושא הזה הוא רק לגבי מניות, לא לגבי אג"ח, ולא לגבי הלואות אחרות הקיימים בפנסיה וגמל!!
    • המ"מ במאמר הנ"ל חלקם אינם קשורים לנושא (מדברים על התנהלות מול חברה, לא קניית מניות של החברה), וחלקם אינם ראיות, כמו ר' שלמה זלמן שכתב בהדיא במקום אחר שבעלי מניות נחשבים בעלים על החברה, ואכמ"ל.

    ב) מסלול פנסיה/גמל/קרנות בלי פיקוח

    • במסלולים האלו קיימים הרבה נכסים שונים, מעבר למניות.
    • בחברות/מסלולים מסוימים יש נכסים האסורים לכל הדעות.
    • ר' אלישיב סבר שאין צורך בכשרות, כי זה נחשב הלואה לחברה, ונכסים שלהם (נחלקו תלמידיו אם לפי זה צריך הת"ע, הרב דביר כנראה נוקט שזה לא מעכב, וצריך הסבר). הרב שפרן חלק עליו בתוקף בתשובה שלו, ולא ידוע לי על פוסקים אחרים שהסכימו אתו.
      -טעמי הרב שפרן בתשובה שכתב, אינם תקפים במציאות של היום. (כתוב מפורש שאין חשש לדאו' של הלואת עמיתים, היום בחברות מסוימות יש. סברתו בנויה על זה שהמדינה חייבת לספק מסלולים כשרים, היום יש)
      -עצת הרב שפרן להודיע לחברה שלא רוצים חלק בנכסים אסורים - אותם ת"ח בסקר הנ"ל כנראה לא עשו, וכבר תמהו עליו רבים בעצה הזו.

    ולכן כרגע מי שנמצא במסלול בלי כשרות מסתמך על שיטת ר' אלישיב, שהוא ככל הנראה דעת יחיד.

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #18

    ועכשו אני יחשוף את מה ששמעתי מזעזע
    יותר מ 80% מאברכים בני תורה מתוך מקום של 4000 אברכים מחזיקים לפחות קופה אחת (אפשרי לא פעילה) בלי כשרות לצערם וליגונם שלא ידעו ולא בדקו

  • כתב נערך לאחרונה על ידי 998877
    #19

    הדרך הכי פשוטה לבדיקה האם הקרנות שלכם כשרות לדעתי זה דרך המפה שבאתר ''הון כשר'' של ידידנו הגאון @הון_כשר

  • כתב נערך לאחרונה על ידי 998877
    #20

    אפשר בנדרים פלוס לפי חיפוש חוסכים כשר בעלות של בדיקה עיין שם
    https://www.choschimkasher.org/

    image.jpeg

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #21

    גילוי נאות
    אני לא מרוויח שקל לא מחוסכים כשר ולא מהון כשר

  • פלוספ פלוס התייחס לנושא זה
  • @צמיחה כתב:

    אבל זה באמת נכון שלדעת הרבה פוסקים אפשר גם בלי כשרות, בעיקר הפוסקים מהדור הקודם.
    אפשר לחפש בספרים, וכמדומני שכבר כתבתי ע"ז כאן באשכול אחר.

    998877 כתב:

    בלי שרב ידע מה כלול כל דבר במציאות קשה להגיד

    לא כל מה שמופיע בפוסקים קיים בקרנות של היום

    אין אף פוסק קודם שמדבר על קרן או חברה שכוללת בתוכה גם מניות חלק עם זכות הצבעה וחלק בלי חברות עם גרעין שליטה וחברות בלי, גם אגחים למדינה גם אגחים קונצרניים לחברות בריבית קצוצה וחלקם בלי התר עיסקא או הת''ע רק לחברת האם ולא לבת, הלוואות ליחידים מתוך הקרן ועוד ועוד

    אפ' אם תמצא בפוסקים שמתירים מניות של פעם זה עדיין רחוק מהשאלות שיש לך היום בכל קופה לא כשרה
    ולכן לבוא ולהגיד ש

    @דוד-בן-זיקרי כתב:

    יש פוסקים שמתירים

    ו ש

    @בצלו-חמדתי כתב:

    וודאי יש לו על מי לסמוך ועל זה נאמר כל אחד יעשה כפי שיורה לו רבו

    ו ש

    @צמיחה כתב:

    באמת נכון שלדעת הרבה פוסקים אפשר גם בלי כשרות, בעיקר הפוסקים מהדור הקודם.
    אפשר לחפש בספרים,

    הדרך רחוקה רחוקה

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #22

    @998877
    אני שמעתי מהרב פנירי שלא צריך כשרות בעולם הגמל
    (אל תסתמכו עלי שכל אחד ישאל את רבותיו)

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #23

    הוא הסביר למה?

  • נראה שיש כאן בלבול בין שתי נושאים שונים.
    א) החזקה של מניות
    נחלקו הפוסקים כבר כ180 שנה.

    • בחלק מהאחרונים נראה שנהגו העם להקל
    • בטעם הדבר אין שני פוסקים שמסכימים אחד עם השני, הטעמים שכתבו לתרץ מנהג העולם בד"כ קשים מאד להבנה.
    • בעיקר סומכים היום על דעת ר' אלישיב והאג"מ, שהתירו להחזיק מניות אם אין השפעה.
    • בתשובות שלהם דיברו רק על חברה עם גרעין שליטה, יש שטוענים שחברה בלי גרעין שליטה זה אחרת, תלמידי ר' אלישיב לא מחלקים (למרות שלא שמעו כן בהדיא ממנו, אבל מבינים שאין הבדל).
      *כל הנושא הזה הוא רק לגבי מניות, לא לגבי אג"ח, ולא לגבי הלואות אחרות הקיימים בפנסיה וגמל!!
    • המ"מ במאמר הנ"ל חלקם אינם קשורים לנושא (מדברים על התנהלות מול חברה, לא קניית מניות של החברה), וחלקם אינם ראיות, כמו ר' שלמה זלמן שכתב בהדיא במקום אחר שבעלי מניות נחשבים בעלים על החברה, ואכמ"ל.

    ב) מסלול פנסיה/גמל/קרנות בלי פיקוח

    • במסלולים האלו קיימים הרבה נכסים שונים, מעבר למניות.
    • בחברות/מסלולים מסוימים יש נכסים האסורים לכל הדעות.
    • ר' אלישיב סבר שאין צורך בכשרות, כי זה נחשב הלואה לחברה, ונכסים שלהם (נחלקו תלמידיו אם לפי זה צריך הת"ע, הרב דביר כנראה נוקט שזה לא מעכב, וצריך הסבר). הרב שפרן חלק עליו בתוקף בתשובה שלו, ולא ידוע לי על פוסקים אחרים שהסכימו אתו.
      -טעמי הרב שפרן בתשובה שכתב, אינם תקפים במציאות של היום. (כתוב מפורש שאין חשש לדאו' של הלואת עמיתים, היום בחברות מסוימות יש. סברתו בנויה על זה שהמדינה חייבת לספק מסלולים כשרים, היום יש)
      -עצת הרב שפרן להודיע לחברה שלא רוצים חלק בנכסים אסורים - אותם ת"ח בסקר הנ"ל כנראה לא עשו, וכבר תמהו עליו רבים בעצה הזו.

    ולכן כרגע מי שנמצא במסלול בלי כשרות מסתמך על שיטת ר' אלישיב, שהוא ככל הנראה דעת יחיד.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #24

    @הון_כשר כתב:

    נראה שיש כאן בלבול בין שתי נושאים שונים.
    א) החזקה של מניות
    נחלקו הפוסקים כבר כ180 שנה.

    • בחלק מהאחרונים נראה שנהגו העם להקל
    • בטעם הדבר אין שני פוסקים שמסכימים אחד עם השני, הטעמים שכתבו לתרץ מנהג העולם בד"כ קשים מאד להבנה.
    • בעיקר סומכים היום על דעת ר' אלישיב והאג"מ, שהתירו להחזיק מניות אם אין השפעה.

    זו גם דעת הדיין ר' שמחה זליג ריגר זצ"ל גאב"ד בריסק, וכן דעת הרב מטשעבין, וכן המנחת יצחק. וגם הרב עובדיה, שהחזקת מניות זה רק לרווח והפסד ואינה בעלות מבחינה הלכתית.

    • בתשובות שלהם דיברו רק על חברה עם גרעין שליטה, יש שטוענים שחברה בלי גרעין שליטה זה אחרת, תלמידי ר' אלישיב לא מחלקים (למרות שלא שמעו כן בהדיא ממנו, אבל מבינים שאין הבדל).
      *כל הנושא הזה הוא רק לגבי מניות, לא לגבי אג"ח, ולא לגבי הלואות אחרות הקיימים בפנסיה וגמל!!

    למה לא לגבי אג"ח,
    הרי אג"ח קונצרני מחברה בע"מ הוא שייך לאותו נידון האם לחברה בע"מ יש באמת בעלים, אם יש בעלים אז גם אסור להלוות לו בריבית, ואם לחברה בע"מ אין בעלים אז גם מותר להלוות לה בריבית.
    ובדומה לנידון של אג"ח ממשלתי, שיש שסברו שאין למדינה בעלות עד כדי שזה מתיר להלוות למדינה בריבית ולא צריך לזה היתר עיסקא לפי גלאט הון.
    כמובן שיש חילוק בין מדינה לחברה בע"מ. אבל עכ"פ יש דעות שגם התירו באג"ח קונצרני.

    • המ"מ במאמר הנ"ל חלקם אינם קשורים לנושא (מדברים על התנהלות מול חברה, לא קניית מניות של החברה), וחלקם אינם ראיות, כמו ר' שלמה זלמן שכתב בהדיא במקום אחר שבעלי מניות נחשבים בעלים על החברה, ואכמ"ל.

    ב) מסלול פנסיה/גמל/קרנות בלי פיקוח

    • במסלולים האלו קיימים הרבה נכסים שונים, מעבר למניות.
    • בחברות/מסלולים מסוימים יש נכסים האסורים לכל הדעות.

    אשמח אם תחכים אותנו באיזה נכסים מדובר שאסורים לכל הדעות.

    • ר' אלישיב סבר שאין צורך בכשרות, כי זה נחשב הלואה לחברה, ונכסים שלהם (נחלקו תלמידיו אם לפי זה צריך הת"ע, הרב דביר כנראה נוקט שזה לא מעכב, וצריך הסבר). הרב שפרן חלק עליו בתוקף בתשובה שלו, ולא ידוע לי על פוסקים אחרים שהסכימו אתו.
      -טעמי הרב שפרן בתשובה שכתב, אינם תקפים במציאות של היום. (כתוב מפורש שאין חשש לדאו' של הלואת עמיתים, היום בחברות מסוימות יש. סברתו בנויה על זה שהמדינה חייבת לספק מסלולים כשרים, היום יש)

    נכון שיש הלוואת עמיתים, אבל בפועל כמעט לכל החברות יש כשרות על חלק מהמסלולים, ויש לחברה היתר עיסקא. והגופי כשרות מתירים לקחת הלוואת עמיתים, למרות שהכספים הללו מגיעים מהמסלולים שאין עליהם כשרות.
    מה שאומר שחלק מהנפק"מ אם אתה בוחר במסלול כשר או לא, זה האם ילוו את הכסף שלך בריבית לעמיתים אחרים. אבל למעשה גופי הכשרות מתירים את זה.

    -עצת הרב שפרן להודיע לחברה שלא רוצים חלק בנכסים אסורים - אותם ת"ח בסקר הנ"ל כנראה לא עשו, וכבר תמהו עליו רבים בעצה הזו.

    זה בהחלט חידוש לומר, שאני מכניס כסף למסלול לא מפוקח ואני אומר להם תעשו עם זה רק דברים כשרים. הרי החברה לא יכולה להתנהל לפי מה שכל אחד יגיד לה, היא מעמידה מסלולים וכל אחד יכול לבחור את המסלול המתאים לו.

    ולכן כרגע מי שנמצא במסלול בלי כשרות מסתמך על שיטת ר' אלישיב, שהוא ככל הנראה דעת יחיד.

    האם אתה מתכוון לומר שהרבנים הנוספים שמתירים זה בגלל שהם לא למדו מספיק את הסוגיא, או שאתה מתכוון שהם מסתמכים על הרב אלישיב. או שאתה בכלל אומר שאין עוד כאלו רבנים. ואם כן יש, הם לא בסדר גודל כמו של הרב אלישיב.

  • אפשר בנדרים פלוס לפי חיפוש חוסכים כשר בעלות של בדיקה עיין שם
    https://www.choschimkasher.org/

    image.jpeg

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #25

    @998877 כתב:

    אפשר בנדרים פלוס לפי חיפוש חוסכים כשר בעלות של בדיקה עיין שם

    בדיקה לא אמורה לעלות כסף!!!
    כל סוכן ביטוח ישמח לעשות לך אותה בחינם!

    מרגיז שמנצלים את הבורות של האברכים כאילו עושים להם טובה

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #26

    הכי פשוט לבדוק לבד מה מסובך בזה?

  • @הון_כשר כתב:

    נראה שיש כאן בלבול בין שתי נושאים שונים.
    א) החזקה של מניות
    נחלקו הפוסקים כבר כ180 שנה.

    • בחלק מהאחרונים נראה שנהגו העם להקל
    • בטעם הדבר אין שני פוסקים שמסכימים אחד עם השני, הטעמים שכתבו לתרץ מנהג העולם בד"כ קשים מאד להבנה.
    • בעיקר סומכים היום על דעת ר' אלישיב והאג"מ, שהתירו להחזיק מניות אם אין השפעה.

    זו גם דעת הדיין ר' שמחה זליג ריגר זצ"ל גאב"ד בריסק, וכן דעת הרב מטשעבין, וכן המנחת יצחק. וגם הרב עובדיה, שהחזקת מניות זה רק לרווח והפסד ואינה בעלות מבחינה הלכתית.

    • בתשובות שלהם דיברו רק על חברה עם גרעין שליטה, יש שטוענים שחברה בלי גרעין שליטה זה אחרת, תלמידי ר' אלישיב לא מחלקים (למרות שלא שמעו כן בהדיא ממנו, אבל מבינים שאין הבדל).
      *כל הנושא הזה הוא רק לגבי מניות, לא לגבי אג"ח, ולא לגבי הלואות אחרות הקיימים בפנסיה וגמל!!

    למה לא לגבי אג"ח,
    הרי אג"ח קונצרני מחברה בע"מ הוא שייך לאותו נידון האם לחברה בע"מ יש באמת בעלים, אם יש בעלים אז גם אסור להלוות לו בריבית, ואם לחברה בע"מ אין בעלים אז גם מותר להלוות לה בריבית.
    ובדומה לנידון של אג"ח ממשלתי, שיש שסברו שאין למדינה בעלות עד כדי שזה מתיר להלוות למדינה בריבית ולא צריך לזה היתר עיסקא לפי גלאט הון.
    כמובן שיש חילוק בין מדינה לחברה בע"מ. אבל עכ"פ יש דעות שגם התירו באג"ח קונצרני.

    • המ"מ במאמר הנ"ל חלקם אינם קשורים לנושא (מדברים על התנהלות מול חברה, לא קניית מניות של החברה), וחלקם אינם ראיות, כמו ר' שלמה זלמן שכתב בהדיא במקום אחר שבעלי מניות נחשבים בעלים על החברה, ואכמ"ל.

    ב) מסלול פנסיה/גמל/קרנות בלי פיקוח

    • במסלולים האלו קיימים הרבה נכסים שונים, מעבר למניות.
    • בחברות/מסלולים מסוימים יש נכסים האסורים לכל הדעות.

    אשמח אם תחכים אותנו באיזה נכסים מדובר שאסורים לכל הדעות.

    • ר' אלישיב סבר שאין צורך בכשרות, כי זה נחשב הלואה לחברה, ונכסים שלהם (נחלקו תלמידיו אם לפי זה צריך הת"ע, הרב דביר כנראה נוקט שזה לא מעכב, וצריך הסבר). הרב שפרן חלק עליו בתוקף בתשובה שלו, ולא ידוע לי על פוסקים אחרים שהסכימו אתו.
      -טעמי הרב שפרן בתשובה שכתב, אינם תקפים במציאות של היום. (כתוב מפורש שאין חשש לדאו' של הלואת עמיתים, היום בחברות מסוימות יש. סברתו בנויה על זה שהמדינה חייבת לספק מסלולים כשרים, היום יש)

    נכון שיש הלוואת עמיתים, אבל בפועל כמעט לכל החברות יש כשרות על חלק מהמסלולים, ויש לחברה היתר עיסקא. והגופי כשרות מתירים לקחת הלוואת עמיתים, למרות שהכספים הללו מגיעים מהמסלולים שאין עליהם כשרות.
    מה שאומר שחלק מהנפק"מ אם אתה בוחר במסלול כשר או לא, זה האם ילוו את הכסף שלך בריבית לעמיתים אחרים. אבל למעשה גופי הכשרות מתירים את זה.

    -עצת הרב שפרן להודיע לחברה שלא רוצים חלק בנכסים אסורים - אותם ת"ח בסקר הנ"ל כנראה לא עשו, וכבר תמהו עליו רבים בעצה הזו.

    זה בהחלט חידוש לומר, שאני מכניס כסף למסלול לא מפוקח ואני אומר להם תעשו עם זה רק דברים כשרים. הרי החברה לא יכולה להתנהל לפי מה שכל אחד יגיד לה, היא מעמידה מסלולים וכל אחד יכול לבחור את המסלול המתאים לו.

    ולכן כרגע מי שנמצא במסלול בלי כשרות מסתמך על שיטת ר' אלישיב, שהוא ככל הנראה דעת יחיד.

    האם אתה מתכוון לומר שהרבנים הנוספים שמתירים זה בגלל שהם לא למדו מספיק את הסוגיא, או שאתה מתכוון שהם מסתמכים על הרב אלישיב. או שאתה בכלל אומר שאין עוד כאלו רבנים. ואם כן יש, הם לא בסדר גודל כמו של הרב אלישיב.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #27

    @צמיחה כתב:

    זו גם דעת הדיין ר' שמחה זליג ריגר זצ"ל גאב"ד בריסק, וכן דעת הרב מטשעבין, וכן המנחת יצחק. וגם הרב עובדיה, שהחזקת מניות זה רק לרווח והפסד ואינה בעלות מבחינה הלכתית.

    ר' שמחה שעליג לא דיבר על זה.
    הוא מדבר על הלואה לחברה, שהוא ניתנה ל"רוב" בעלי המניות.
    הוא לא מדבר על מחזיק במניות, כשהחברה מלווה לאחרים.
    הרב מטשעבין - אשמח למקור (לא רק ציטוט בשמו בחשב האפוד, שציין למ"מ, ולא פסק הלכה).
    מנחת יצחק? ממש לא. - אומר מפורש שאם יש זכות הצבעה זה נחשב בעלות על החברה.

  • @הון_כשר כתב:

    נראה שיש כאן בלבול בין שתי נושאים שונים.
    א) החזקה של מניות
    נחלקו הפוסקים כבר כ180 שנה.

    • בחלק מהאחרונים נראה שנהגו העם להקל
    • בטעם הדבר אין שני פוסקים שמסכימים אחד עם השני, הטעמים שכתבו לתרץ מנהג העולם בד"כ קשים מאד להבנה.
    • בעיקר סומכים היום על דעת ר' אלישיב והאג"מ, שהתירו להחזיק מניות אם אין השפעה.

    זו גם דעת הדיין ר' שמחה זליג ריגר זצ"ל גאב"ד בריסק, וכן דעת הרב מטשעבין, וכן המנחת יצחק. וגם הרב עובדיה, שהחזקת מניות זה רק לרווח והפסד ואינה בעלות מבחינה הלכתית.

    • בתשובות שלהם דיברו רק על חברה עם גרעין שליטה, יש שטוענים שחברה בלי גרעין שליטה זה אחרת, תלמידי ר' אלישיב לא מחלקים (למרות שלא שמעו כן בהדיא ממנו, אבל מבינים שאין הבדל).
      *כל הנושא הזה הוא רק לגבי מניות, לא לגבי אג"ח, ולא לגבי הלואות אחרות הקיימים בפנסיה וגמל!!

    למה לא לגבי אג"ח,
    הרי אג"ח קונצרני מחברה בע"מ הוא שייך לאותו נידון האם לחברה בע"מ יש באמת בעלים, אם יש בעלים אז גם אסור להלוות לו בריבית, ואם לחברה בע"מ אין בעלים אז גם מותר להלוות לה בריבית.
    ובדומה לנידון של אג"ח ממשלתי, שיש שסברו שאין למדינה בעלות עד כדי שזה מתיר להלוות למדינה בריבית ולא צריך לזה היתר עיסקא לפי גלאט הון.
    כמובן שיש חילוק בין מדינה לחברה בע"מ. אבל עכ"פ יש דעות שגם התירו באג"ח קונצרני.

    • המ"מ במאמר הנ"ל חלקם אינם קשורים לנושא (מדברים על התנהלות מול חברה, לא קניית מניות של החברה), וחלקם אינם ראיות, כמו ר' שלמה זלמן שכתב בהדיא במקום אחר שבעלי מניות נחשבים בעלים על החברה, ואכמ"ל.

    ב) מסלול פנסיה/גמל/קרנות בלי פיקוח

    • במסלולים האלו קיימים הרבה נכסים שונים, מעבר למניות.
    • בחברות/מסלולים מסוימים יש נכסים האסורים לכל הדעות.

    אשמח אם תחכים אותנו באיזה נכסים מדובר שאסורים לכל הדעות.

    • ר' אלישיב סבר שאין צורך בכשרות, כי זה נחשב הלואה לחברה, ונכסים שלהם (נחלקו תלמידיו אם לפי זה צריך הת"ע, הרב דביר כנראה נוקט שזה לא מעכב, וצריך הסבר). הרב שפרן חלק עליו בתוקף בתשובה שלו, ולא ידוע לי על פוסקים אחרים שהסכימו אתו.
      -טעמי הרב שפרן בתשובה שכתב, אינם תקפים במציאות של היום. (כתוב מפורש שאין חשש לדאו' של הלואת עמיתים, היום בחברות מסוימות יש. סברתו בנויה על זה שהמדינה חייבת לספק מסלולים כשרים, היום יש)

    נכון שיש הלוואת עמיתים, אבל בפועל כמעט לכל החברות יש כשרות על חלק מהמסלולים, ויש לחברה היתר עיסקא. והגופי כשרות מתירים לקחת הלוואת עמיתים, למרות שהכספים הללו מגיעים מהמסלולים שאין עליהם כשרות.
    מה שאומר שחלק מהנפק"מ אם אתה בוחר במסלול כשר או לא, זה האם ילוו את הכסף שלך בריבית לעמיתים אחרים. אבל למעשה גופי הכשרות מתירים את זה.

    -עצת הרב שפרן להודיע לחברה שלא רוצים חלק בנכסים אסורים - אותם ת"ח בסקר הנ"ל כנראה לא עשו, וכבר תמהו עליו רבים בעצה הזו.

    זה בהחלט חידוש לומר, שאני מכניס כסף למסלול לא מפוקח ואני אומר להם תעשו עם זה רק דברים כשרים. הרי החברה לא יכולה להתנהל לפי מה שכל אחד יגיד לה, היא מעמידה מסלולים וכל אחד יכול לבחור את המסלול המתאים לו.

    ולכן כרגע מי שנמצא במסלול בלי כשרות מסתמך על שיטת ר' אלישיב, שהוא ככל הנראה דעת יחיד.

    האם אתה מתכוון לומר שהרבנים הנוספים שמתירים זה בגלל שהם לא למדו מספיק את הסוגיא, או שאתה מתכוון שהם מסתמכים על הרב אלישיב. או שאתה בכלל אומר שאין עוד כאלו רבנים. ואם כן יש, הם לא בסדר גודל כמו של הרב אלישיב.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #28

    @צמיחה כתב:

    הרי אג"ח קונצרני מחברה בע"מ הוא שייך לאותו נידון האם לחברה בע"מ יש באמת בעלים, אם יש בעלים אז גם אסור להלוות לו בריבית, ואם לחברה בע"מ אין בעלים אז גם מותר להלוות לה בריבית.

    זה היה נכון אם רוב בעלי החברה היו גוים.
    אבל מדובר בחברות שרוב הבעלים (כולל בעלי השפעה) יהודים. ולכן זה לא יעזור לצרף השיטות שבעל מניות בלי השפעה אינו בעלים.

  • @הון_כשר כתב:

    נראה שיש כאן בלבול בין שתי נושאים שונים.
    א) החזקה של מניות
    נחלקו הפוסקים כבר כ180 שנה.

    • בחלק מהאחרונים נראה שנהגו העם להקל
    • בטעם הדבר אין שני פוסקים שמסכימים אחד עם השני, הטעמים שכתבו לתרץ מנהג העולם בד"כ קשים מאד להבנה.
    • בעיקר סומכים היום על דעת ר' אלישיב והאג"מ, שהתירו להחזיק מניות אם אין השפעה.

    זו גם דעת הדיין ר' שמחה זליג ריגר זצ"ל גאב"ד בריסק, וכן דעת הרב מטשעבין, וכן המנחת יצחק. וגם הרב עובדיה, שהחזקת מניות זה רק לרווח והפסד ואינה בעלות מבחינה הלכתית.

    • בתשובות שלהם דיברו רק על חברה עם גרעין שליטה, יש שטוענים שחברה בלי גרעין שליטה זה אחרת, תלמידי ר' אלישיב לא מחלקים (למרות שלא שמעו כן בהדיא ממנו, אבל מבינים שאין הבדל).
      *כל הנושא הזה הוא רק לגבי מניות, לא לגבי אג"ח, ולא לגבי הלואות אחרות הקיימים בפנסיה וגמל!!

    למה לא לגבי אג"ח,
    הרי אג"ח קונצרני מחברה בע"מ הוא שייך לאותו נידון האם לחברה בע"מ יש באמת בעלים, אם יש בעלים אז גם אסור להלוות לו בריבית, ואם לחברה בע"מ אין בעלים אז גם מותר להלוות לה בריבית.
    ובדומה לנידון של אג"ח ממשלתי, שיש שסברו שאין למדינה בעלות עד כדי שזה מתיר להלוות למדינה בריבית ולא צריך לזה היתר עיסקא לפי גלאט הון.
    כמובן שיש חילוק בין מדינה לחברה בע"מ. אבל עכ"פ יש דעות שגם התירו באג"ח קונצרני.

    • המ"מ במאמר הנ"ל חלקם אינם קשורים לנושא (מדברים על התנהלות מול חברה, לא קניית מניות של החברה), וחלקם אינם ראיות, כמו ר' שלמה זלמן שכתב בהדיא במקום אחר שבעלי מניות נחשבים בעלים על החברה, ואכמ"ל.

    ב) מסלול פנסיה/גמל/קרנות בלי פיקוח

    • במסלולים האלו קיימים הרבה נכסים שונים, מעבר למניות.
    • בחברות/מסלולים מסוימים יש נכסים האסורים לכל הדעות.

    אשמח אם תחכים אותנו באיזה נכסים מדובר שאסורים לכל הדעות.

    • ר' אלישיב סבר שאין צורך בכשרות, כי זה נחשב הלואה לחברה, ונכסים שלהם (נחלקו תלמידיו אם לפי זה צריך הת"ע, הרב דביר כנראה נוקט שזה לא מעכב, וצריך הסבר). הרב שפרן חלק עליו בתוקף בתשובה שלו, ולא ידוע לי על פוסקים אחרים שהסכימו אתו.
      -טעמי הרב שפרן בתשובה שכתב, אינם תקפים במציאות של היום. (כתוב מפורש שאין חשש לדאו' של הלואת עמיתים, היום בחברות מסוימות יש. סברתו בנויה על זה שהמדינה חייבת לספק מסלולים כשרים, היום יש)

    נכון שיש הלוואת עמיתים, אבל בפועל כמעט לכל החברות יש כשרות על חלק מהמסלולים, ויש לחברה היתר עיסקא. והגופי כשרות מתירים לקחת הלוואת עמיתים, למרות שהכספים הללו מגיעים מהמסלולים שאין עליהם כשרות.
    מה שאומר שחלק מהנפק"מ אם אתה בוחר במסלול כשר או לא, זה האם ילוו את הכסף שלך בריבית לעמיתים אחרים. אבל למעשה גופי הכשרות מתירים את זה.

    -עצת הרב שפרן להודיע לחברה שלא רוצים חלק בנכסים אסורים - אותם ת"ח בסקר הנ"ל כנראה לא עשו, וכבר תמהו עליו רבים בעצה הזו.

    זה בהחלט חידוש לומר, שאני מכניס כסף למסלול לא מפוקח ואני אומר להם תעשו עם זה רק דברים כשרים. הרי החברה לא יכולה להתנהל לפי מה שכל אחד יגיד לה, היא מעמידה מסלולים וכל אחד יכול לבחור את המסלול המתאים לו.

    ולכן כרגע מי שנמצא במסלול בלי כשרות מסתמך על שיטת ר' אלישיב, שהוא ככל הנראה דעת יחיד.

    האם אתה מתכוון לומר שהרבנים הנוספים שמתירים זה בגלל שהם לא למדו מספיק את הסוגיא, או שאתה מתכוון שהם מסתמכים על הרב אלישיב. או שאתה בכלל אומר שאין עוד כאלו רבנים. ואם כן יש, הם לא בסדר גודל כמו של הרב אלישיב.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #29

    @צמיחה כתב:

    אשמח אם תחכים אותנו באיזה נכסים מדובר שאסורים לכל הדעות.

    הלואת עמיתים אסורה לכל הדעות, אלא אם כן יש התיחסות מיוחדת לזה בהת"ע. בחברות מסוימות אין. (תלוי מי עשה ההת"ע)

  • @הון_כשר כתב:

    נראה שיש כאן בלבול בין שתי נושאים שונים.
    א) החזקה של מניות
    נחלקו הפוסקים כבר כ180 שנה.

    • בחלק מהאחרונים נראה שנהגו העם להקל
    • בטעם הדבר אין שני פוסקים שמסכימים אחד עם השני, הטעמים שכתבו לתרץ מנהג העולם בד"כ קשים מאד להבנה.
    • בעיקר סומכים היום על דעת ר' אלישיב והאג"מ, שהתירו להחזיק מניות אם אין השפעה.

    זו גם דעת הדיין ר' שמחה זליג ריגר זצ"ל גאב"ד בריסק, וכן דעת הרב מטשעבין, וכן המנחת יצחק. וגם הרב עובדיה, שהחזקת מניות זה רק לרווח והפסד ואינה בעלות מבחינה הלכתית.

    • בתשובות שלהם דיברו רק על חברה עם גרעין שליטה, יש שטוענים שחברה בלי גרעין שליטה זה אחרת, תלמידי ר' אלישיב לא מחלקים (למרות שלא שמעו כן בהדיא ממנו, אבל מבינים שאין הבדל).
      *כל הנושא הזה הוא רק לגבי מניות, לא לגבי אג"ח, ולא לגבי הלואות אחרות הקיימים בפנסיה וגמל!!

    למה לא לגבי אג"ח,
    הרי אג"ח קונצרני מחברה בע"מ הוא שייך לאותו נידון האם לחברה בע"מ יש באמת בעלים, אם יש בעלים אז גם אסור להלוות לו בריבית, ואם לחברה בע"מ אין בעלים אז גם מותר להלוות לה בריבית.
    ובדומה לנידון של אג"ח ממשלתי, שיש שסברו שאין למדינה בעלות עד כדי שזה מתיר להלוות למדינה בריבית ולא צריך לזה היתר עיסקא לפי גלאט הון.
    כמובן שיש חילוק בין מדינה לחברה בע"מ. אבל עכ"פ יש דעות שגם התירו באג"ח קונצרני.

    • המ"מ במאמר הנ"ל חלקם אינם קשורים לנושא (מדברים על התנהלות מול חברה, לא קניית מניות של החברה), וחלקם אינם ראיות, כמו ר' שלמה זלמן שכתב בהדיא במקום אחר שבעלי מניות נחשבים בעלים על החברה, ואכמ"ל.

    ב) מסלול פנסיה/גמל/קרנות בלי פיקוח

    • במסלולים האלו קיימים הרבה נכסים שונים, מעבר למניות.
    • בחברות/מסלולים מסוימים יש נכסים האסורים לכל הדעות.

    אשמח אם תחכים אותנו באיזה נכסים מדובר שאסורים לכל הדעות.

    • ר' אלישיב סבר שאין צורך בכשרות, כי זה נחשב הלואה לחברה, ונכסים שלהם (נחלקו תלמידיו אם לפי זה צריך הת"ע, הרב דביר כנראה נוקט שזה לא מעכב, וצריך הסבר). הרב שפרן חלק עליו בתוקף בתשובה שלו, ולא ידוע לי על פוסקים אחרים שהסכימו אתו.
      -טעמי הרב שפרן בתשובה שכתב, אינם תקפים במציאות של היום. (כתוב מפורש שאין חשש לדאו' של הלואת עמיתים, היום בחברות מסוימות יש. סברתו בנויה על זה שהמדינה חייבת לספק מסלולים כשרים, היום יש)

    נכון שיש הלוואת עמיתים, אבל בפועל כמעט לכל החברות יש כשרות על חלק מהמסלולים, ויש לחברה היתר עיסקא. והגופי כשרות מתירים לקחת הלוואת עמיתים, למרות שהכספים הללו מגיעים מהמסלולים שאין עליהם כשרות.
    מה שאומר שחלק מהנפק"מ אם אתה בוחר במסלול כשר או לא, זה האם ילוו את הכסף שלך בריבית לעמיתים אחרים. אבל למעשה גופי הכשרות מתירים את זה.

    -עצת הרב שפרן להודיע לחברה שלא רוצים חלק בנכסים אסורים - אותם ת"ח בסקר הנ"ל כנראה לא עשו, וכבר תמהו עליו רבים בעצה הזו.

    זה בהחלט חידוש לומר, שאני מכניס כסף למסלול לא מפוקח ואני אומר להם תעשו עם זה רק דברים כשרים. הרי החברה לא יכולה להתנהל לפי מה שכל אחד יגיד לה, היא מעמידה מסלולים וכל אחד יכול לבחור את המסלול המתאים לו.

    ולכן כרגע מי שנמצא במסלול בלי כשרות מסתמך על שיטת ר' אלישיב, שהוא ככל הנראה דעת יחיד.

    האם אתה מתכוון לומר שהרבנים הנוספים שמתירים זה בגלל שהם לא למדו מספיק את הסוגיא, או שאתה מתכוון שהם מסתמכים על הרב אלישיב. או שאתה בכלל אומר שאין עוד כאלו רבנים. ואם כן יש, הם לא בסדר גודל כמו של הרב אלישיב.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #30

    @צמיחה כתב:

    האם אתה מתכוון לומר שהרבנים הנוספים שמתירים זה בגלל שהם לא למדו מספיק את הסוגיא, או שאתה מתכוון שהם מסתמכים על הרב אלישיב. או שאתה בכלל אומר שאין עוד כאלו רבנים. ואם כן יש, הם לא בסדר גודל כמו של הרב אלישיב.

    תלוי איזה רבנים.
    תלמידי ר' אלישיב כמובן פוסקים כמו רבם.
    אבל מלבד תלמידיו, לא ידוע לי על אחרים שפוסקים כשיטתם.

    אחרים מסתמכים על הרכב הנכסים, ומכיון שלדעתם מותר לקנות מניות (כדעת תלמידי ר' אילשיב), ואג"ח (כדעת האג"מ), ולכן החליטו שהכל מותר.
    רק, שבמקרה שיש הלואות ליחידים במסלול, זה לא עוזר. (אלא אם כן יש הת"ע המתיחסת להלואות אלו, וכמש"כ, לא בכל חברה יש).

    יש גם שיטת הר שפרן, אבל לא מצאתי אחרים שקיבלו את דעתו בזה.

  • @צמיחה כתב:

    אשמח אם תחכים אותנו באיזה נכסים מדובר שאסורים לכל הדעות.

    הלואת עמיתים אסורה לכל הדעות, אלא אם כן יש התיחסות מיוחדת לזה בהת"ע. בחברות מסוימות אין. (תלוי מי עשה ההת"ע)

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #31

    @הון_כשר כתב:

    @צמיחה כתב:

    אשמח אם תחכים אותנו באיזה נכסים מדובר שאסורים לכל הדעות.

    הלואת עמיתים אסורה לכל הדעות, אלא אם כן יש התיחסות מיוחדת לזה בהת"ע. בחברות מסוימות אין. (תלוי מי עשה ההת"ע)

    וע"ז כבר כתבתי

    נכון שיש הלוואת עמיתים, אבל בפועל כמעט לכל החברות יש כשרות על חלק מהמסלולים, ויש לחברה היתר עיסקא. והגופי כשרות מתירים לקחת הלוואת עמיתים, למרות שהכספים הללו מגיעים מהמסלולים שאין עליהם כשרות.
    מה שאומר שחלק מהנפק"מ אם אתה בוחר במסלול כשר או לא, זה האם ילוו את הכסף שלך בריבית לעמיתים אחרים. אבל למעשה גופי הכשרות מתירים את זה.

    עכ"פ לפחות תכתוב באיזה חברות אין היתר עיסקא טוב.
    לא בדקתי כרגע את ההיתר עיסקא של הכשרויות,

    יש רק 12 חברות בשוק במוצרים הפנסיוניים,
    שמות החברות הקיימות:
    איילון
    אינפיניטי
    אנליסט
    אלטשולר שחם
    הפניקס
    הראל
    ילין לפידות
    כלל
    מגדל
    מור
    מיטב דש
    מנורה

    לכולם יש היתר עיסקא..
    בדקתי במכון היתר עיסקא למהדרין,
    חלקם זה רק היתר עיסקא כללי, ולחלקם יש גם היתר עיסקא פרטי.

    כמו כן לכולם יש כשרות על חלק מהמסלולים או מגלאט הון, או מבד"ץ העד"ח, או מתשואה כהלכה.
    חוץ מאנליסט וילין לפידות.
    וילין לפידות יש קרן נאמנות עם כשרות, אז יש להם היתר עיסקא, אבל נשאיר את זה בצד.
    עכ"פ אני לא מכיר אנשים שנמצאים בחברות הללו, ועדיין לא נתקלתי בשום לקוח שמכיר את החברות הללו.
    חוץ מחיסכון לכל ילד שהרבה אנשים הפקידו באנליסט ע"פ פסק רבם שאי"צ כשרות, ועכ"פ בחיסכון לכל ילד.
    וגם לאנליסט יש היתר עיסקא ממכון כתר, אבל ייתכן שהוא פחות מהודר מהכשרויות המובילות. עכ"פ זה מופיע במכון היתר עיסקא למהדרין.

    מור זה בכשרות הרב אריה דביר.

    אז שורה תחתונה יצא שכל הלוואת עמיתים כפופה להיתר עיסקא בכל החברות,
    כמובן ראוי להדר ולחתום על היתר עיסקא פרטי.
    אבל כבר א"א לומר שזה איסור דאורייתא,
    זה פשוט לא נכון.
    אא"כ אתה אומר שחייבים שזה יהיה מוזכר בהיתר עיסקא.

    אז הכי קל לכתוב באיזה חברות לא מוזכר בהיתר עיסקא הלוואת עמיתים.
    הרי בלא"ה על פי רוב זה לא נפק"מ, כי בד"כ הציבור נמצא בחברות המובילות שכן יש להם היתר עיסקא מצויין.
    אבל מן הראוי לכתוב שגם מי שמחליט להסתמך על הדעות שלא צריך כשרות, והוא בוחר במסלול בלי כשרות, שעכ"פ יבחר בחברות שיש להם היתר עיסקא שכולל הלוואת עמיתים.
    ואשמח אם תכתוב את הרשימה של החברות שצריך להתרחק מהם.
    ואולי אדרבה יהיה אפשר לפעול שגם בהם יהיה היתר עיסקא טוב.

  • @הון_כשר כתב:

    @צמיחה כתב:

    אשמח אם תחכים אותנו באיזה נכסים מדובר שאסורים לכל הדעות.

    הלואת עמיתים אסורה לכל הדעות, אלא אם כן יש התיחסות מיוחדת לזה בהת"ע. בחברות מסוימות אין. (תלוי מי עשה ההת"ע)

    וע"ז כבר כתבתי

    נכון שיש הלוואת עמיתים, אבל בפועל כמעט לכל החברות יש כשרות על חלק מהמסלולים, ויש לחברה היתר עיסקא. והגופי כשרות מתירים לקחת הלוואת עמיתים, למרות שהכספים הללו מגיעים מהמסלולים שאין עליהם כשרות.
    מה שאומר שחלק מהנפק"מ אם אתה בוחר במסלול כשר או לא, זה האם ילוו את הכסף שלך בריבית לעמיתים אחרים. אבל למעשה גופי הכשרות מתירים את זה.

    עכ"פ לפחות תכתוב באיזה חברות אין היתר עיסקא טוב.
    לא בדקתי כרגע את ההיתר עיסקא של הכשרויות,

    יש רק 12 חברות בשוק במוצרים הפנסיוניים,
    שמות החברות הקיימות:
    איילון
    אינפיניטי
    אנליסט
    אלטשולר שחם
    הפניקס
    הראל
    ילין לפידות
    כלל
    מגדל
    מור
    מיטב דש
    מנורה

    לכולם יש היתר עיסקא..
    בדקתי במכון היתר עיסקא למהדרין,
    חלקם זה רק היתר עיסקא כללי, ולחלקם יש גם היתר עיסקא פרטי.

    כמו כן לכולם יש כשרות על חלק מהמסלולים או מגלאט הון, או מבד"ץ העד"ח, או מתשואה כהלכה.
    חוץ מאנליסט וילין לפידות.
    וילין לפידות יש קרן נאמנות עם כשרות, אז יש להם היתר עיסקא, אבל נשאיר את זה בצד.
    עכ"פ אני לא מכיר אנשים שנמצאים בחברות הללו, ועדיין לא נתקלתי בשום לקוח שמכיר את החברות הללו.
    חוץ מחיסכון לכל ילד שהרבה אנשים הפקידו באנליסט ע"פ פסק רבם שאי"צ כשרות, ועכ"פ בחיסכון לכל ילד.
    וגם לאנליסט יש היתר עיסקא ממכון כתר, אבל ייתכן שהוא פחות מהודר מהכשרויות המובילות. עכ"פ זה מופיע במכון היתר עיסקא למהדרין.

    מור זה בכשרות הרב אריה דביר.

    אז שורה תחתונה יצא שכל הלוואת עמיתים כפופה להיתר עיסקא בכל החברות,
    כמובן ראוי להדר ולחתום על היתר עיסקא פרטי.
    אבל כבר א"א לומר שזה איסור דאורייתא,
    זה פשוט לא נכון.
    אא"כ אתה אומר שחייבים שזה יהיה מוזכר בהיתר עיסקא.

    אז הכי קל לכתוב באיזה חברות לא מוזכר בהיתר עיסקא הלוואת עמיתים.
    הרי בלא"ה על פי רוב זה לא נפק"מ, כי בד"כ הציבור נמצא בחברות המובילות שכן יש להם היתר עיסקא מצויין.
    אבל מן הראוי לכתוב שגם מי שמחליט להסתמך על הדעות שלא צריך כשרות, והוא בוחר במסלול בלי כשרות, שעכ"פ יבחר בחברות שיש להם היתר עיסקא שכולל הלוואת עמיתים.
    ואשמח אם תכתוב את הרשימה של החברות שצריך להתרחק מהם.
    ואולי אדרבה יהיה אפשר לפעול שגם בהם יהיה היתר עיסקא טוב.

    כתב נערך לאחרונה על ידי הון_כשר
    #32

    @צמיחה כתב:

    וילין לפידות יש קרן נאמנות עם כשרות, אז יש להם היתר עיסקא, אבל נשאיר את זה בצד

    הלואי שזה היה ראיה.
    וגם אם היו לכל חברות הקרנות הת"ע, זה חברה נפרדת מחברת הגמל
    לילין לפידות גמל - אין הת"ע

  • @הון_כשר כתב:

    @צמיחה כתב:

    אשמח אם תחכים אותנו באיזה נכסים מדובר שאסורים לכל הדעות.

    הלואת עמיתים אסורה לכל הדעות, אלא אם כן יש התיחסות מיוחדת לזה בהת"ע. בחברות מסוימות אין. (תלוי מי עשה ההת"ע)

    וע"ז כבר כתבתי

    נכון שיש הלוואת עמיתים, אבל בפועל כמעט לכל החברות יש כשרות על חלק מהמסלולים, ויש לחברה היתר עיסקא. והגופי כשרות מתירים לקחת הלוואת עמיתים, למרות שהכספים הללו מגיעים מהמסלולים שאין עליהם כשרות.
    מה שאומר שחלק מהנפק"מ אם אתה בוחר במסלול כשר או לא, זה האם ילוו את הכסף שלך בריבית לעמיתים אחרים. אבל למעשה גופי הכשרות מתירים את זה.

    עכ"פ לפחות תכתוב באיזה חברות אין היתר עיסקא טוב.
    לא בדקתי כרגע את ההיתר עיסקא של הכשרויות,

    יש רק 12 חברות בשוק במוצרים הפנסיוניים,
    שמות החברות הקיימות:
    איילון
    אינפיניטי
    אנליסט
    אלטשולר שחם
    הפניקס
    הראל
    ילין לפידות
    כלל
    מגדל
    מור
    מיטב דש
    מנורה

    לכולם יש היתר עיסקא..
    בדקתי במכון היתר עיסקא למהדרין,
    חלקם זה רק היתר עיסקא כללי, ולחלקם יש גם היתר עיסקא פרטי.

    כמו כן לכולם יש כשרות על חלק מהמסלולים או מגלאט הון, או מבד"ץ העד"ח, או מתשואה כהלכה.
    חוץ מאנליסט וילין לפידות.
    וילין לפידות יש קרן נאמנות עם כשרות, אז יש להם היתר עיסקא, אבל נשאיר את זה בצד.
    עכ"פ אני לא מכיר אנשים שנמצאים בחברות הללו, ועדיין לא נתקלתי בשום לקוח שמכיר את החברות הללו.
    חוץ מחיסכון לכל ילד שהרבה אנשים הפקידו באנליסט ע"פ פסק רבם שאי"צ כשרות, ועכ"פ בחיסכון לכל ילד.
    וגם לאנליסט יש היתר עיסקא ממכון כתר, אבל ייתכן שהוא פחות מהודר מהכשרויות המובילות. עכ"פ זה מופיע במכון היתר עיסקא למהדרין.

    מור זה בכשרות הרב אריה דביר.

    אז שורה תחתונה יצא שכל הלוואת עמיתים כפופה להיתר עיסקא בכל החברות,
    כמובן ראוי להדר ולחתום על היתר עיסקא פרטי.
    אבל כבר א"א לומר שזה איסור דאורייתא,
    זה פשוט לא נכון.
    אא"כ אתה אומר שחייבים שזה יהיה מוזכר בהיתר עיסקא.

    אז הכי קל לכתוב באיזה חברות לא מוזכר בהיתר עיסקא הלוואת עמיתים.
    הרי בלא"ה על פי רוב זה לא נפק"מ, כי בד"כ הציבור נמצא בחברות המובילות שכן יש להם היתר עיסקא מצויין.
    אבל מן הראוי לכתוב שגם מי שמחליט להסתמך על הדעות שלא צריך כשרות, והוא בוחר במסלול בלי כשרות, שעכ"פ יבחר בחברות שיש להם היתר עיסקא שכולל הלוואת עמיתים.
    ואשמח אם תכתוב את הרשימה של החברות שצריך להתרחק מהם.
    ואולי אדרבה יהיה אפשר לפעול שגם בהם יהיה היתר עיסקא טוב.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #33
    פוסט זה נמחק!
  • @הון_כשר כתב:

    @צמיחה כתב:

    אשמח אם תחכים אותנו באיזה נכסים מדובר שאסורים לכל הדעות.

    הלואת עמיתים אסורה לכל הדעות, אלא אם כן יש התיחסות מיוחדת לזה בהת"ע. בחברות מסוימות אין. (תלוי מי עשה ההת"ע)

    וע"ז כבר כתבתי

    נכון שיש הלוואת עמיתים, אבל בפועל כמעט לכל החברות יש כשרות על חלק מהמסלולים, ויש לחברה היתר עיסקא. והגופי כשרות מתירים לקחת הלוואת עמיתים, למרות שהכספים הללו מגיעים מהמסלולים שאין עליהם כשרות.
    מה שאומר שחלק מהנפק"מ אם אתה בוחר במסלול כשר או לא, זה האם ילוו את הכסף שלך בריבית לעמיתים אחרים. אבל למעשה גופי הכשרות מתירים את זה.

    עכ"פ לפחות תכתוב באיזה חברות אין היתר עיסקא טוב.
    לא בדקתי כרגע את ההיתר עיסקא של הכשרויות,

    יש רק 12 חברות בשוק במוצרים הפנסיוניים,
    שמות החברות הקיימות:
    איילון
    אינפיניטי
    אנליסט
    אלטשולר שחם
    הפניקס
    הראל
    ילין לפידות
    כלל
    מגדל
    מור
    מיטב דש
    מנורה

    לכולם יש היתר עיסקא..
    בדקתי במכון היתר עיסקא למהדרין,
    חלקם זה רק היתר עיסקא כללי, ולחלקם יש גם היתר עיסקא פרטי.

    כמו כן לכולם יש כשרות על חלק מהמסלולים או מגלאט הון, או מבד"ץ העד"ח, או מתשואה כהלכה.
    חוץ מאנליסט וילין לפידות.
    וילין לפידות יש קרן נאמנות עם כשרות, אז יש להם היתר עיסקא, אבל נשאיר את זה בצד.
    עכ"פ אני לא מכיר אנשים שנמצאים בחברות הללו, ועדיין לא נתקלתי בשום לקוח שמכיר את החברות הללו.
    חוץ מחיסכון לכל ילד שהרבה אנשים הפקידו באנליסט ע"פ פסק רבם שאי"צ כשרות, ועכ"פ בחיסכון לכל ילד.
    וגם לאנליסט יש היתר עיסקא ממכון כתר, אבל ייתכן שהוא פחות מהודר מהכשרויות המובילות. עכ"פ זה מופיע במכון היתר עיסקא למהדרין.

    מור זה בכשרות הרב אריה דביר.

    אז שורה תחתונה יצא שכל הלוואת עמיתים כפופה להיתר עיסקא בכל החברות,
    כמובן ראוי להדר ולחתום על היתר עיסקא פרטי.
    אבל כבר א"א לומר שזה איסור דאורייתא,
    זה פשוט לא נכון.
    אא"כ אתה אומר שחייבים שזה יהיה מוזכר בהיתר עיסקא.

    אז הכי קל לכתוב באיזה חברות לא מוזכר בהיתר עיסקא הלוואת עמיתים.
    הרי בלא"ה על פי רוב זה לא נפק"מ, כי בד"כ הציבור נמצא בחברות המובילות שכן יש להם היתר עיסקא מצויין.
    אבל מן הראוי לכתוב שגם מי שמחליט להסתמך על הדעות שלא צריך כשרות, והוא בוחר במסלול בלי כשרות, שעכ"פ יבחר בחברות שיש להם היתר עיסקא שכולל הלוואת עמיתים.
    ואשמח אם תכתוב את הרשימה של החברות שצריך להתרחק מהם.
    ואולי אדרבה יהיה אפשר לפעול שגם בהם יהיה היתר עיסקא טוב.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #34

    @צמיחה כתב:

    וגם לאנליסט יש היתר עיסקא ממכון כתר, אבל ייתכן שהוא פחות מהודר מהכשרויות המובילות. עכ"פ זה מופיע במכון היתר עיסקא למהדרין.

    הערת הרב ליון במכון היתר עיסקא למהדרין - "ריעותא בחכמ"א ועדים"

  • כתב נערך לאחרונה על ידי הון_כשר
    #35

    בעקרון - ניתן לערוך רשימה של חברות שאין בעיה של הלואות עמיתים.
    אבל בשביל ציבור, צריך כללים.
    כל זמן שהכלל הוא שצריך גוף כשרות, או רשימה מסודרת, מצוין.
    אבל לפרסם לציבור שלא צריך כשרות, על סמך האג"מ, בלי להתיחס להלואות עמיתים, זה מכשול לרבים.
    מה עם כל אלו שיש קרנות השתלמות בהסדרות המורים.
    מה לגבי הקופות גמל של גל , וגלובל נט?
    וכשמחר יפתח חברה חדשה - מי ידאג להודיע לכולם שהוראה ש"לא צריך כשרות" לא כוללת חברה פלוני.

    ולכן - למי שסומך על ר' אילשיב, מצוין.
    אבל כל הצירופים האחרים להתיר בלי כשרות, אינם אחראים.

    ולדעתי, הראיה שאני צודק הוא ההודאה שלך.
    הרי אתה אחד שמבין בתחום, מכיר הנושא, וגם מיעץ לאחרים.
    ועכ"ז ניתן להתבלבל ברשימת החברות עם הת"ע, בין חברת קרנות לחברת גמל.
    איך אפשר לקחת אחראיות לומר לציבור "לא צריך כשרות"?


נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    9 פוסטים
    510 צפיות
    ד
    דעתי שמשקיע פאסיבי לא יכול לעשות את כל הפליפים האלה וגם בזמן שיש כמה אינדיקציות שמראות שהולך להיות אירוע . אני ממש לא מתנגד להשקעה אקטיבית , אבל אני חושב שצריך ללמוד אותה לעומק זה ממש מש מקצוע .
  • ירידה נוספת של הריבית

    נעול נדל"ן ומשכנתאות ריבית
    5
    1 הצבעות
    5 פוסטים
    367 צפיות
    בית שמשב
    @ia90990 כתב בירידה נוספת של הריבית: ולמה..? למה שואלים כשמעלים לא שמורידים....
  • 0 הצבעות
    9 פוסטים
    783 צפיות
    מ
    משכנתא היא הלוואה בריבית הכי נמוכה בשוק. כמעט כל דבר כדאי לעשות עם הכסף במקום להחזיר משכנתא. אלא אם יש סיבות אחרות שלא קשורות לכסף
  • 0 הצבעות
    14 פוסטים
    973 צפיות
    צ
    @דוד-גולדברג זו שאלה באויר, מה סכום הכסף? מה מטרת ההשקעה? מה גובה המשכנתא? ובכל זאת מבלי לדעת את התשובות ומבלי להמליץ, ברוב המקרים עדיף להשקיע.
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    742 צפיות
    א. מבני ברקא
    אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].