דילוג לתוכן

פתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא

תורני
17 7 1.1k 6
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    ישנם בתי השקעות שבוחנים כעת את האפשרות להקים קרנות נאמנות מחקות מדדים, שיהיו כשרות לכתחילה, ללא צורך בהסתמכות על היתר עיסקא, וללא רכישת מניות.
    מי שמתעניין בהשקעות בשוק ההון באופן של לכתחילא גמור (ומבלי להפוך לסוחר עצמאי ואקטיבי), יכול לשלוח מייל ל: a33121214@gmail.com‏, ויקבל אוטומטית מייל חוזר עם פרטים מלאים.

  • ישנם בתי השקעות שבוחנים כעת את האפשרות להקים קרנות נאמנות מחקות מדדים, שיהיו כשרות לכתחילה, ללא צורך בהסתמכות על היתר עיסקא, וללא רכישת מניות.
    מי שמתעניין בהשקעות בשוק ההון באופן של לכתחילא גמור (ומבלי להפוך לסוחר עצמאי ואקטיבי), יכול לשלוח מייל ל: a33121214@gmail.com‏, ויקבל אוטומטית מייל חוזר עם פרטים מלאים.

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    @יושבי-יעבץ אם זה אפשרי למה שחברות הביטוח לא יעשו את זה היום?

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי טריידר
    #3

    ציטוט מתוך המייל חוזר:

    "על פי התכנית הראשונית, הקרן עתידה לחקות מדדים מובילים בחשיפה של 100% למניות.
    (החשיפה למניות תתבצע ע"י חוזים עתידיים או אופציות על מדדים,
    ומרכיב האג"ח יהיה אג"ח ממשלתי בחו"ל, שהם דברים המותרים לכתחילה לכ"ע)."

    האם אין כיום מסלול מחקה מדד מוביל, דרך חוזים עתידיים ואופציות ???

    או שכולם מגובים/מגודרים באג"ח ממשלתי ישראלי ?

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    איך אפשר לדעת שזה לא יהפוך למלכודת מס כמו הקרנות הישראליות שמתחילות עם דמי ניהול נמוכים ובהמשך מעלות את הדמי ניהול, לעומת הקרנות חוץ שלא מעלות את הדמי ניהול?

  • ציטוט מתוך המייל חוזר:

    "על פי התכנית הראשונית, הקרן עתידה לחקות מדדים מובילים בחשיפה של 100% למניות.
    (החשיפה למניות תתבצע ע"י חוזים עתידיים או אופציות על מדדים,
    ומרכיב האג"ח יהיה אג"ח ממשלתי בחו"ל, שהם דברים המותרים לכתחילה לכ"ע)."

    האם אין כיום מסלול מחקה מדד מוביל, דרך חוזים עתידיים ואופציות ???

    או שכולם מגובים/מגודרים באג"ח ממשלתי ישראלי ?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    @טריידר כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא:

    או שכולם מגובים/מגודרים באג"ח ממשלתי ישראלי ?

    אכן, כנגד האופציות יש אג"ח.
    כאן אותו אדם רוצה שהאג"ח יהיה במדינות חו"ל. בגלל הנידון ההלכתי האם אפשר לקחת אג"ח מממשלת ישראל בלי היתר עיסקא.

  • איך אפשר לדעת שזה לא יהפוך למלכודת מס כמו הקרנות הישראליות שמתחילות עם דמי ניהול נמוכים ובהמשך מעלות את הדמי ניהול, לעומת הקרנות חוץ שלא מעלות את הדמי ניהול?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #6

    @גמל-און כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא:

    איך אפשר לדעת שזה לא יהפוך למלכודת מס כמו הקרנות הישראליות שמתחילות עם דמי ניהול נמוכים ובהמשך מעלות את הדמי ניהול, לעומת הקרנות חוץ שלא מעלות את הדמי ניהול?

    מה הקשר בין מלכודת מס להעלאת דמי הניהול?

  • @גמל-און כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא:

    איך אפשר לדעת שזה לא יהפוך למלכודת מס כמו הקרנות הישראליות שמתחילות עם דמי ניהול נמוכים ובהמשך מעלות את הדמי ניהול, לעומת הקרנות חוץ שלא מעלות את הדמי ניהול?

    מה הקשר בין מלכודת מס להעלאת דמי הניהול?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    @סייעתא-דשמיא כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא:

    @גמל-און כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא:

    איך אפשר לדעת שזה לא יהפוך למלכודת מס כמו הקרנות הישראליות שמתחילות עם דמי ניהול נמוכים ובהמשך מעלות את הדמי ניהול, לעומת הקרנות חוץ שלא מעלות את הדמי ניהול?

    מה הקשר בין מלכודת מס להעלאת דמי הניהול?

    לדוגמה, רכשת קרן בסכום של 100 אלף ש"ח והשגת תשואה של 50% תוך ארבע שנים. כעת, אם החברה מחליטה להעלות את דמי הניהול, אתה ניצב בפני בעיה—כדי לעבור לקרן אחרת, תצטרך למכור את ההשקעה ולשלם מס רווחי הון.

  • איך אפשר לדעת שזה לא יהפוך למלכודת מס כמו הקרנות הישראליות שמתחילות עם דמי ניהול נמוכים ובהמשך מעלות את הדמי ניהול, לעומת הקרנות חוץ שלא מעלות את הדמי ניהול?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #8

    @גמל-און
    אם הפתרון יעבוד דרך חברות ביטוח זה לא יהיה מלכודת
    בעבר קרנות העלו באחוזים כל כך גבוהים שזה נהיה פחות כלכלי מקופת גמל?

  • איך אפשר לדעת שזה לא יהפוך למלכודת מס כמו הקרנות הישראליות שמתחילות עם דמי ניהול נמוכים ובהמשך מעלות את הדמי ניהול, לעומת הקרנות חוץ שלא מעלות את הדמי ניהול?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #9

    @גמל-און כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא:

    איך אפשר לדעת שזה לא יהפוך למלכודת מס כמו הקרנות הישראליות שמתחילות עם דמי ניהול נמוכים ובהמשך מעלות את הדמי ניהול, לעומת הקרנות חוץ שלא מעלות את הדמי ניהול?

    אין סיבה שזה יהיה שונה משאר הקרנות הישראליות שמחקות מדדים.

  • @גמל-און כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא:

    איך אפשר לדעת שזה לא יהפוך למלכודת מס כמו הקרנות הישראליות שמתחילות עם דמי ניהול נמוכים ובהמשך מעלות את הדמי ניהול, לעומת הקרנות חוץ שלא מעלות את הדמי ניהול?

    אין סיבה שזה יהיה שונה משאר הקרנות הישראליות שמחקות מדדים.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #10

    @צמיחה
    לעת עתה - לפי המדובר, זה כנראה יהיה קרן ישראלית שתרכוש אג"ח זר,
    לגבי השאלה של עלות הדמי ניהול, זה נושא שנשתדל לעסוק גם בו, ולראות איך נותנים בטחון לציבור בנקודה זו

  • ישנם בתי השקעות שבוחנים כעת את האפשרות להקים קרנות נאמנות מחקות מדדים, שיהיו כשרות לכתחילה, ללא צורך בהסתמכות על היתר עיסקא, וללא רכישת מניות.
    מי שמתעניין בהשקעות בשוק ההון באופן של לכתחילא גמור (ומבלי להפוך לסוחר עצמאי ואקטיבי), יכול לשלוח מייל ל: a33121214@gmail.com‏, ויקבל אוטומטית מייל חוזר עם פרטים מלאים.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #11

    @יושבי-יעבץ כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא:

    ישנם בתי השקעות שבוחנים כעת את האפשרות להקים קרנות נאמנות מחקות מדדים, שיהיו כשרות לכתחילה, ללא צורך בהסתמכות על היתר עיסקא, וללא רכישת מניות.
    מי שמתעניין בהשקעות בשוק ההון באופן של לכתחילא גמור (ומבלי להפוך לסוחר עצמאי ואקטיבי), יכול לשלוח מייל ל: a33121214@gmail.com‏, ויקבל אוטומטית מייל חוזר עם פרטים מלאים.

    עדכון להודעה
    מי שמתעניין בהשקעות בשוק ההון באופן של לכתחילה, יכול לשלוח מייל לכתובת: a33121214@gmail.com‏, עם המילה "פרטים" בשורת הנושא, ויקבל אוטומטית מייל חוזר עם פרטים מלאים.

  • @צמיחה
    לעת עתה - לפי המדובר, זה כנראה יהיה קרן ישראלית שתרכוש אג"ח זר,
    לגבי השאלה של עלות הדמי ניהול, זה נושא שנשתדל לעסוק גם בו, ולראות איך נותנים בטחון לציבור בנקודה זו

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #12

    @יושבי-יעבץ כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא:

    לעת עתה - לפי המדובר, זה כנראה יהיה קרן ישראלית שתרכוש אג"ח זר,

    רק אג"ח או גם מניות?

  • @יושבי-יעבץ כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא:

    לעת עתה - לפי המדובר, זה כנראה יהיה קרן ישראלית שתרכוש אג"ח זר,

    רק אג"ח או גם מניות?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #13

    @דוד-גולדברג כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא:

    @יושבי-יעבץ כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא:

    לעת עתה - לפי המדובר, זה כנראה יהיה קרן ישראלית שתרכוש אג"ח זר,

    רק אג"ח או גם מניות?

    לכאורה תהיה קרן מחקה מדד, וההרכב יהיה מחוזים עתידיים/אופציות ואג"ח זר
    או שתהיה קרן עם ניהול אקטיבי, אבל המרכיב היציב של האג"ח יהיה זר

  • @דוד-גולדברג כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא:

    @יושבי-יעבץ כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא:

    לעת עתה - לפי המדובר, זה כנראה יהיה קרן ישראלית שתרכוש אג"ח זר,

    רק אג"ח או גם מניות?

    לכאורה תהיה קרן מחקה מדד, וההרכב יהיה מחוזים עתידיים/אופציות ואג"ח זר
    או שתהיה קרן עם ניהול אקטיבי, אבל המרכיב היציב של האג"ח יהיה זר

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #14

    @יושבי-יעבץ
    זה אומר שמבחינת הרווחים זה יוכל להיות כמו מסלולי המחקי מדד שקיימים היום או שזה מוצר שונה?
    סליחה על הבורות

  • @יושבי-יעבץ
    זה אומר שמבחינת הרווחים זה יוכל להיות כמו מסלולי המחקי מדד שקיימים היום או שזה מוצר שונה?
    סליחה על הבורות

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #15

    @דוד-גולדברג
    הריעון ליצור קרן מחקה מדד כמו שיש היום, אבל שהיא תהיה כשרה ברמה גבוהה מבלי להסתמך על היתר עיסקא, ובלי להשקיע בדברים השנויים במחלוקת כמו באג"ח ממשלת ישראל, ומניות.

  • @דוד-גולדברג
    הריעון ליצור קרן מחקה מדד כמו שיש היום, אבל שהיא תהיה כשרה ברמה גבוהה מבלי להסתמך על היתר עיסקא, ובלי להשקיע בדברים השנויים במחלוקת כמו באג"ח ממשלת ישראל, ומניות.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי טריידר
    #16

    @צמיחה כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא:

    @דוד-גולדברג
    הריעון ליצור קרן מחקה מדד כמו שיש היום, אבל שהיא תהיה כשרה ברמה גבוהה מבלי להסתמך על היתר עיסקא, ובלי להשקיע בדברים השנויים במחלוקת כמו באג"ח ממשלת ישראל, ומניות.

    למה צריך בכלל את מרכיב האג"ח בקרנות עוקבות מדד ?
    למה לא מספיק חוזים עתידיים בלבד ?

  • ישנם בתי השקעות שבוחנים כעת את האפשרות להקים קרנות נאמנות מחקות מדדים, שיהיו כשרות לכתחילה, ללא צורך בהסתמכות על היתר עיסקא, וללא רכישת מניות.
    מי שמתעניין בהשקעות בשוק ההון באופן של לכתחילא גמור (ומבלי להפוך לסוחר עצמאי ואקטיבי), יכול לשלוח מייל ל: a33121214@gmail.com‏, ויקבל אוטומטית מייל חוזר עם פרטים מלאים.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי טריידר
    #17

    @יושבי-יעבץ כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא:

    מי שמתעניין בהשקעות בשוק ההון באופן של לכתחילא גמור (ומבלי להפוך לסוחר עצמאי ואקטיבי)

    מי שכן מוכן לסחור עצמאית (פאסיבי),
    בקרוב יכנסו לשוק חוזים עתידיים חדשים מחקי מדד בדיוק רב,
    ללא תוקף קצר כרגיל (כל רבעון) - אלא עם תוקף של כ-5 שנים,
    ומחיר כניסה מוזל (כ-500 דולר) עבור כל יחידה.

    לכאורה - ללא שום חשש הלכתי,
    לתשומת לב @יושבי-יעבץ
    (חוץ מאולי משחק בקוביא לדעה המחמירה בראשונים,
    ולפי הפרשנות המחמירה בפוסקים בני זמנינו, וגם זה לא בטוח)

    **אין לרכוש חוזים עתידיים ללא הבנה מפורטת בניהול הכלי !
    מדובר בכלי מורכב שיכול לגרום לאיפוס החשבון בשימוש לא נכון !

  • טריידרט טריידר התייחס לנושא זה ב

נושאים מוצעים


  • ראיון חדש עם הרב ארז סלע - אוצר החכמה

    תורני ראיונות
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    188 צפיות
    ב
    בניוזלטר של נקודה הוצאה לאור יש ראיון יפה מאד עם הרב ארז סלע אני מעלה את זה כאן לתועלת משתתפי הפורום הרב ארז סלע – "אוצר החכמה" בעקבות הסקר אותו ניתחנו בהרחבה במדור הקודם, ביקשנו לשמוע כיצד רואים ב"אוצר החכמה" את היחס בין ספר מודפס – למאגר דיגיטלי. פנינו אפוא לרב ארז סלע, מייסד אוצר החכמה, והוא נענה לבקשתנו לערוך ריאיון במשרדי החברה. לאחר הקדמה קצרה אנו ניגשים היישר לשאלה שהעלינו בסקר. נדמה לי, אומר הרב סלע, שאחת הטעויות היא להציג את השאלה כבחירה בין הספר המודפס לבין המאגר הדיגיטלי. אנחנו אוהבים ספרים, ו"אוצר החכמה" עצמו נבנה מלכתחילה סביב צילום הספר המקורי. אך אין סתירה בין הדברים. אפשר לשבת מול גמרא פתוחה, ולצידה להשתמש באוצר כדי לפתוח בתוך רגע עשרות ספרים הנוגעים לסוגיא. החידוש הגדול של המאגר איננו שהספר הפך למסך. החידוש הוא שאלפי מדפי ספרים נעשו נגישים ללומד, ולמצוא בתוכם בקלות את מה שהוא מחפש. מה לדעתך אחוז המשתמשים בציבור החרדי? קשה לתת אחוז מדויק, משום שאין בידינו נתונים שמאפשרים למדוד איזה חלק מכלל הציבור משתמש במאגרים תורניים. מה שאנחנו בהחלט רואים, שהשימוש הולך ומתרחב משנה לשנה. בעבר מאגר תורני ממוחשב היה בעיקר כלי עבור חוקרים, מחברי ספרים ואנשים שעסקו בחיפוש מקורות. היום הוא נעשה כלי עבודה רגיל אצל ציבור רחב הרבה יותר של תלמידי חכמים, רבנים, דיינים, מורי הוראה, בני ישיבות, וגם הרבה מאד יהודים פשוטים אוהבי ספר. האם אפשר לאפיין מי משתמש יותר? מטבע הדברים השימוש הכבד ביותר הוא אצל מי שזקוק למגוון גדול של ספרים וליכולת לאתר מקורות במהירות: מחברי ספרים, עורכים תורניים, רבנים, דיינים, מורי הוראה וחוקרים. אבל עם השנים אנחנו רואים שהגבול הזה מיטשטש. ככל שהמאגרים נעשים פשוטים ונוחים יותר, גם מי שאינו "חוקר" משתמש בהם כחלק מסדר הלימוד הרגיל שלו. יש מי שנכנס לאוצר כדי לחפש, ויש מי שנכנס אליו כדי ללמוד. כיצד אתם בוחרים אלו ספרים נכנסים למאגר ואלו לא? השאיפה הבסיסית של "אוצר החכמה" היא לשקף בצורה רחבה ככל האפשר את ארון הספרים היהודי והתורני לדורותיו. לכן איננו בונים את המאגר רק לפי רשימה מצומצמת של "ספרים חשובים", אלא משתדלים לכלול גם ספרים נדירים, ספרים של מחברים פחות מוכרים וספרים שעשויים להיות חשובים דווקא לחוקר או ללומד בתחום מסוים. כמובן יש שיקולים של זכויות יוצרים, קבלת רשות מבעלי הזכויות, איכות החומר וההתאמה לאופיו של המאגר. כמדומני שכאן המקום לשאול: מה יש לך לומר למחברי הספרים בדורנו אנו? אני סבור, כי הכנסת ספר למאגר אינה רק עוד דרך להפיץ אותו, היא מאפשרת לספר להיות חלק מבית המדרש הגדול. ספר שנמצא במאגר ונגיש לחיפוש, עשוי להגיע ללומדים שלא היו יודעים על קיומו ולא היו מגיעים אליו בדרך אחרת. פעמים רבות אדם מחפש עניין מסוים ומגיע מתוך כך לספר שלא הכיר ו/או למחבר שלא שמע אודותיו קודם לכן. מעבר לעדכון במספר הספרים משנה לשנה, אילו תכונות וחידושים צפויים לנו? אחד התחומים שבהם משקיעים כיום ב"אוצר החכמה" מאמצים רבים, הוא שיפור פענוח הטקסט של הספרים הסרוקים (OCR). דבר שיביא לשיפור משמעותי של החיפוש ושל צורת הצגת התוצאות. וכיצד משתלבת הבינה המלאכותית? אני מנסה לאתגר את הרב סלע. נראה שהתפרצתי לדלת פתוחה, גיוס הבינה המלאכותית לטובת עולם התורה, אכן עומד בחזית הפיתוח. אנחנו עורכים פיענוח חוזר של כל הספרים שבמאגר באמצעות בינה מלאכותית, אומר הרב סלע, והוא מציג בפניי "צילומי מסך" של כתב רש"י ישן שבור ומטושטש שהבינה הצליחה לפענח ממנו מילים רבות. אך איננו מסתפקים בכך, השאיפה היא להגיע לדיוק מקסימאלי. לשם כך יזמו ב"אוצר החכמה" גיוס חכמת ההמונים לאימון המודל. המיזם עלה כמה ימים לאחר שיחתנו, "אוצר החכמה" השיק אתר ייעודי בו התבקשו המשתמשים לבחון את הפיענוח של התוכנה ולדייק אותו. כאשר הפיענוח יהיה מדויק יותר, גם בספרים עם טקסט קשה לקריאה, תוצאות החיפושים תהיינה טובות יותר. אגב, את היכולות הללו מנגישים באוצר החכמה לציבור גם במסגרת שירות נפרד לפענוח כתבי יד וסריקות. מדהים. כמה פעמים חיפשתי מונח שידעתי בוודאות שהוא קיים בספר מסוים, אבל המונח לא עלה בתוצאות החיפוש. אין ספק, שישנם עוד ספרים רבים שהיה אפשר לדלות מהם חידושים, אך מחמת ליקויי הפיענוח אנחנו מפסידים תורה. אבל זה לא הכל, מוסיף הרב סלע, בין השאר, הכוונה היא שתוצאות החיפוש לא יוצגו רק באמצעות סימון המקום בדף הצילום כפי שהיה עד היום, אלא גם בצורה טקסטואלית. הלומד יוכל לראות כבר ברשימת התוצאות את הטקסט שסביב המילים שחיפש, וכך להבין במהירות אם התוצאה נוגעת לעניינו עוד לפני פתיחת הספר. במקביל אנחנו עובדים על פרויקט גדול נוסף, שהוא במידה רבה המשך והשלמה ל"מפרשי האוצר". הפרויקט החדש מבקש להרחיב את אותו רעיון גם לעולם ההפניות שבין ספר לספר. אבל עוד חזון למועד. נשאיר קצת הפתעות לעדכון 25... הרב סלע, אולי תנסה לשרטט לנו את החזון: היכן לדעתך יהיה "אוצר החכמה" בעוד עשר שנים? החזון שלנו הוא, ש"אוצר החכמה" יהיה לא רק המקום שבו נמצא ארון הספרים התורני הגדול ביותר, אלא גם הדרך הטובה ביותר להתמצא בתוכו. ככל שכמות הספרים גדלה, האתגר כבר איננו רק להעמיד עוד ספרים לרשות הלומד, אלא לעזור לו למצוא בתוך האוצר העצום הזה בדיוק את מה שהוא מבקש. בעוד עשר שנים היינו רוצים שלומד העוסק בסוגיא יוכל להגיע בצורה פשוטה ומהירה למכלול הספרים והמקומות הנוגעים לעניין – ובה בעת להמשיך לראות את הספר עצמו, את צורת הדף ואת המקור כפי שנדפס. מבחינתנו, חותם הרב סלע, הטכנולוגיה איננה המטרה, אלא רק כלי שמאפשר לשרת את לומדי התורה!
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    970 צפיות
    מ
    אולי תביא קישור?....
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    4k צפיות
    ס
    @ילוז-אברהם כתב ברשימה של קרנות כספיות כשרות: אני צריך רשימה של קרנות כספיות כשרות אפשר לשלוח לכאן או לעדכן איפה יש רשימה כזו תודה רבה תראה כאן את הטבלה המפורטת של אהרן זלץ, יש שם רשימה של כל הקרנות הכשרות כולל קרנות כספיות. הנה צילום מסך מתוך הטבלה שלו: [image: caecc93b-90ff-4608-80f7-7b695e0eacc2-image.png]
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    679 צפיות
    א. מבני ברקא
    אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    568 צפיות
    shimonS
    @צמיחה יש שרשור מיוחד בנושא זה https://forum.benakel.org/post/907