דילוג לתוכן

פתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא

תורני
17 7 525 6

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    6 פוסטים
    334 צפיות
    שמש מרפאש
    חשבתי פעם על השקעה בברייקשיר הת'אווי של וורן באפט, שזה אומר להיות שותף עם המשקיע מס' 1. למפרע זה היה יכול להיות רעיון טוב. אמנם כשהנ"ל עומד לפני פרישה (בגיל 94!) זה לא ממש רלוונטי. בכל אופן השקעה רוחבית מבוססת על הרעיון שהשוק בכללותו תמיד עולה. הגיון כלכלי פשוט שגם עומד יפה במבחן ההיסטוריה, והוא נשען על יסוד יציב יותר מאסטרטגיית השקעה של אדם אחד, אגדי ככל שיהיה.
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    318 צפיות
    א. מבני ברקא
    אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    273 צפיות
    shimonS
    @צמיחה יש שרשור מיוחד בנושא זה https://forum.benakel.org/post/907
  • כשרות חברות בע"מ ומניות

    תורני כשרות
    4
    1 הצבעות
    4 פוסטים
    278 צפיות
    פלוספ
    @משה-ברוך-00 פתוח!
  • ללא שום חשש ריבית

    תורני
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    348 צפיות
    I
    @i90990 בספר הזכרונות לגר"ח קנייבסקי זצ"ל בסימן נ' אותיות ט' וי' [עמוד תקיז'] מביא בשם החזו"א להשתדל לא לסמוך על היתר עיסקא והטעם מובא בהערות משום שלא תמיד ההיתר עיסקא נעשה באופן כשר על פי דין [ודרך אגב מובא שר' חיים פתח חשבון בבנק הדואר כי אין שם הלוואה בריבית העיקר להתרחק מזה!] ובסעיף י' שלתת כסף לבנק שהם יעשו עם זה עסקאות והם ישלמו לך על זה ריבית [קצת דומה לקופות גמל לכאורה לענ"ד...] אמר החזו"א שלעשות היתר עיסקא על זה עם קנין [אגב סודר או בדרך התגרים לפי הזמן] ולכתוב על הפינקס של הבנק [דהיינו השטר הלוואה או חוזה וכו'] שזה על פי היתר עיסקא ומבואר שלקחת כסף מהבנק בהיתר עיסקא יש יותר חשש לאסור כי לא תמיד זה לצורך עיסקא אבל להלוות לבנק והם עושים עיסקא מותר ודרך אגב מפורש שם בהערה 22 ששאלו את ר' חיים האם להשים את הכסף בגמ"ח רגיל או להלוות לבנק בהיתר עיסקא לצורך חתונת הילדים והשיב לו ר' חיים שאם ההיתר נעשה כהוגן רשאי לעשות כרצונו ובסעיף ז' אמר ששמע בשם החזו"א שאותן הגמחי"ם שמחייבין את הלוה ליתן תרומה לגמ"ח יש בזה חשש ריבית קצוצה אע"פ שקוראים לזה דמי חבר או תרומה וכו'.. ]