מעשה בועד בית מפולפל
-
פרק א
אני רוצה להתייעץ אתכם על עסקה כלכלית שקיבלתי, השכן מהקומה הראשונה מעונין להרחיב את עסק השעונים שהוא פתח בביתו, עסק משגשג שפרח מאד מאז הקורונה, כעת הגיע הזמן לצאת לחנות ברחוב, השכן שחי מההכנסות של החנות, לא יכול לאפשר לעצמו הוצאה כזו הגיע אלי בהצעה מעניינת, אני אשקיע אצלו בתמורה לבעלות על אחוז מסוים מהחנות, על פניו עסקה מושלמת.
אלא שהשכן מקומה השניה מבקש את אותו הסכום על חנות לממכר מוצרי האפיה שפתח בביתו עם גימיק יחודי שמביא אליו לקוחות גם משכונות רחוקות, ושלא נדבר על השכן מקומה רביעית שמייבא מוצר שאסור לדבר עליו מעלי אקספרס ומוכר אותו במאות אחוזי רווח שחשב להתרחב לאתר אינטרנט וכמובן מבקש אותי כמשקיע, חושבים שאני הגביר של הבנין ואני אנה אני בא.
וכל זה כלום עד שנכנס ועד הבית לסיפור
ועד הבית מסתבר הוא השכן היצירתי ביותר בבנין, הוא כבר מזמן חולם על הרגע שהחנויות יצאו מהבנין והניקיון בחדר המדרגות יחזור לעצמו לימים שטרום היחידות, הלקוחות, הרעש והבלגן עד אמצע הלילה, בלי קרטונים ויבואנים, בלי ספקים ומשאיות, שקט, בנין פסטורלי.
ההצעה שלו אומרת, בואו נשקיע בכולם, כל השכנים בכולם, כמובן לאחר בדיקה דרישה וחקירת עומק שזה אכן עסק שיכול להניב כראוי וכיאה, וככה כולנו נהיה מושקעים בכל העסקים יחד, גם אם אחד מהם יחווה תקופה קשה, אנחנו נניב רווחים מהשאר, תוכנית לא רעה בכלל. קרן סל מחקה מדד הבנין, מענין מה הדמי ניהול שהוא יגבה..
ואם חשבתם שכאן האירוע נגמר, מסתבר שיש חילוקי דעות בין השכנים האם את רווחי החנויות שמגיעים לנו המשקיעים יחזור לועד הבית מידי חודש, הוא יגבה את המס שלו ויחזור וישקיע שוב בקרן, או להפך נרצה שהם יושקעו אוטמטית חזרה בחנויות כדי ליצור לנו רווח גדול יותר, או בקיצור האם הקרן סל שמחקה את מדד הבנין תהיה צוברת דבידנדים או מחלקת דבידנדים.
וזה היה שיעור קצר ומוחשי, מהי מניה, מה הם קרנות סל, מה הרעיון בהם, ומה ההבדל בין אלו הצוברות דבידנדים לבין המחלקות
בקצרה והמחשה:
מניה: בעלות על חלק מהעסק של השכן.
מדד: ממוצע הרווח של כל העסקים בבנין.
קרן סל: מלקטת את כל העסקים לרכישה אחת.
דבידנדים: רווחים.
צוברת: הרווחים החודשיים או הרבעוניים נצברים חזרה לתוך ההשקעה ומושקעים שוב.
מחלקת: אחת לתקופה תקבלו את הרווחים - שיושקעו חזרה לסל - רק אחרי ניכוי מס דיבידנד.
-
פרק א
אני רוצה להתייעץ אתכם על עסקה כלכלית שקיבלתי, השכן מהקומה הראשונה מעונין להרחיב את עסק השעונים שהוא פתח בביתו, עסק משגשג שפרח מאד מאז הקורונה, כעת הגיע הזמן לצאת לחנות ברחוב, השכן שחי מההכנסות של החנות, לא יכול לאפשר לעצמו הוצאה כזו הגיע אלי בהצעה מעניינת, אני אשקיע אצלו בתמורה לבעלות על אחוז מסוים מהחנות, על פניו עסקה מושלמת.
אלא שהשכן מקומה השניה מבקש את אותו הסכום על חנות לממכר מוצרי האפיה שפתח בביתו עם גימיק יחודי שמביא אליו לקוחות גם משכונות רחוקות, ושלא נדבר על השכן מקומה רביעית שמייבא מוצר שאסור לדבר עליו מעלי אקספרס ומוכר אותו במאות אחוזי רווח שחשב להתרחב לאתר אינטרנט וכמובן מבקש אותי כמשקיע, חושבים שאני הגביר של הבנין ואני אנה אני בא.
וכל זה כלום עד שנכנס ועד הבית לסיפור
ועד הבית מסתבר הוא השכן היצירתי ביותר בבנין, הוא כבר מזמן חולם על הרגע שהחנויות יצאו מהבנין והניקיון בחדר המדרגות יחזור לעצמו לימים שטרום היחידות, הלקוחות, הרעש והבלגן עד אמצע הלילה, בלי קרטונים ויבואנים, בלי ספקים ומשאיות, שקט, בנין פסטורלי.
ההצעה שלו אומרת, בואו נשקיע בכולם, כל השכנים בכולם, כמובן לאחר בדיקה דרישה וחקירת עומק שזה אכן עסק שיכול להניב כראוי וכיאה, וככה כולנו נהיה מושקעים בכל העסקים יחד, גם אם אחד מהם יחווה תקופה קשה, אנחנו נניב רווחים מהשאר, תוכנית לא רעה בכלל. קרן סל מחקה מדד הבנין, מענין מה הדמי ניהול שהוא יגבה..
ואם חשבתם שכאן האירוע נגמר, מסתבר שיש חילוקי דעות בין השכנים האם את רווחי החנויות שמגיעים לנו המשקיעים יחזור לועד הבית מידי חודש, הוא יגבה את המס שלו ויחזור וישקיע שוב בקרן, או להפך נרצה שהם יושקעו אוטמטית חזרה בחנויות כדי ליצור לנו רווח גדול יותר, או בקיצור האם הקרן סל שמחקה את מדד הבנין תהיה צוברת דבידנדים או מחלקת דבידנדים.
וזה היה שיעור קצר ומוחשי, מהי מניה, מה הם קרנות סל, מה הרעיון בהם, ומה ההבדל בין אלו הצוברות דבידנדים לבין המחלקות
בקצרה והמחשה:
מניה: בעלות על חלק מהעסק של השכן.
מדד: ממוצע הרווח של כל העסקים בבנין.
קרן סל: מלקטת את כל העסקים לרכישה אחת.
דבידנדים: רווחים.
צוברת: הרווחים החודשיים או הרבעוניים נצברים חזרה לתוך ההשקעה ומושקעים שוב.
מחלקת: אחת לתקופה תקבלו את הרווחים - שיושקעו חזרה לסל - רק אחרי ניכוי מס דיבידנד.
אם חשבתי שסאגת ההשקעה מאתמול תגמר בועד בית, התבדיתי, השכונה כולה כמרקחה, הבנין ליד יצר גם הוא מדד משלו וקרנות מחקות בנינים החלו לצוץ כמו פטריות והתחרות בשיאה, באיזה בנין ישקיעו התושבים, מי המדד המוביל של התקופה, בעלון השכונתי החל מיני קמפיין עם דמויות מפתח בשכונה שקוראות לציבור להשקיע במדד של הבנין הנכון, ובמדור המכתבים של המגזין הנחשב באזור, הצליח אחד המשווקים לדחוף מכתב תמים על אחוזי צמיחה מדהימים של המדד של הבנין שלו.
מי שטרף את הקלפים היה ראש העיר ששמע על המהומה שמתחוללת בשכונה, וכינס את כל בעלי העסקים בעיר שמנסים לצמוח באמצעות כספי השכנים - המשקיעים לכנס השקה זריז, סביב שולחן מפואר, גדוש בבקבוקי סודה קטנים וכוסות זכוכית, הצהיר ראש העיר על תוכנית מהפכנית לפיתוח ושגשוג העיר והקמת קרן סל מחקה של העיר כולה, "אם כבר פיזור לכו על פיזור מושלם" צעק אל המיקרופון לקול תשואות העוזרים והצלמים.
והעיר שושן צהלה ונבוכה
מרעיון יצירתי של ועד בית בבנין מיושן ההעסק הלך והשתכלל, והיזמים הצעירים ניצלו את גודל השעה, הנועז שבהם החליט לפנות לאכלוסיית השמנת בעיר, החוצניקים, אלו שלא מאמינים בכלכלה הישראלית ומתמקדים בהשקעות בתפוח הגדול.
הסטארט-אפ שלו היה יצירתי וגם קצת חוצפן, העסקים הישראלים נסחרים בשקל, וקהל היעד שלו מעדיף להשקיע בדולר, הוא הבטיח להם שההשקעה שלהם "תחשב כהשקעה דולרית". הם הביאו לו דולרים, והוא פרט אותם לשקלים אצל הצ'יינג' השכונתי כדי להשקיע בעסקים, ביום שרצו למשוך את ההשקעה, הוא המיר חזרה את השקלים לדולרים, הם ישקיעו בדולרים ויקבלו דולרים בחזרה, בלי להתייחס ליחס של שער הדולר אל מול השקל, למעשה, ההשקעה הייתה בשקל שהתחפש לדולר, אם הדולר היה מתחזק מול השקל, הם היו מרוויחים יותר בדולרים, אבל אם היה נחלש, הרווחים שלהם בשקלים היו נחתכים ואולי אף נעלמים במונחי דולרים, תרבות בלוף ישראלית.
לעומתו יזם מקביל ישר יותר שפנה אל אותו קהל היעד היה פתרון, המשקיעים רק רוצים להגן על כספם משינויים בשער המטבע, ולכן הוא הקים קרן שגם היא המירה את הדולרים לשקלים והשקיעה בעסקים, אבל במקביל, הוא ביצע "הסכם עתידי" עם מנהל הבנק, בו קבע מראש את השער שבו יחליף את השקלים חזרה לדולרים, וכך "נעל" את השער בלי לחשוש מתנודות עתידיות של הדולר, ההשקעה בקרן שלו הפכה לקרן מנוטרלת מט"ח - המשקיעים עדיין השקיעו בדולרים וקיבלו דולרים בחזרה, אבל הרווח או ההפסד שלהם שיקף רק את ביצועי העסקים, ולא את תנודות השקל אל מול הדולר.
וגם לקהל הישראלי לא חסרו פונים, יזם יצירתי הגיח לאזור עם הצעה משלו, למה לא לנסות לעשות מהכסף שכבר מושקע עוד יותר כסף, ההצעה שלו ששווקה כתוכנית כלכלית סדורה לחתן את הילדים ברוגע, הציעה הרפתקאה יצירתית, באמצעות הלוואות שהוא השיג, הכסף שתשקיעו דרכו יחשף בצורה כפולה עם 100 אחוז מינוף, כשיהיו רווחים תרויחו כפול, אבל גם ההפסדים הם כפולים, אם השוק הוביל הצלחה הרווחתם כפול, אבל אם העסקים יקרסו, הפסדתם בכפליים, בתמורה לאחוזים מכובדים של דמי ניהול, הוא הצליח לאתר כמה משפחות שלמדו את הנושא ברצינות מוגזמת ולקחו את הסיכון ונכנסו להשקעה ממונפת.
דווקא מי שנגע בנקודה שחוללה שינוי במערך ההשקעות העירוני, היו אברכי הכולל שם טען אחד הצורבים, שאין היגיון בחלוקה הנוכחית של הקרנות האזוריות שמחלקות שווה בשווה את הכסף המושקע בין העסקים, בזמן שלחלק מהם יש משמעות גדולה בהרבה על המדד האזורי, היות והם גדולות ומניבות הרבה יותר ואילו אחרות עדיין קטנות ולא מניבות, ולמה שהכסף שלנו שמושקע בקרנות למעשה יניב לנו פחות רק בגלל החלוקה הלא הגיונית של שווה בשווה, הטענה הזו ששינתה את צורת ההשקעה האזורית לחלוטין תחרט בדפי ההיסטוריה של העיר ותלמד ללא ספק בבתי הספר למסחר בעולם כולו, כשמרבית הקרנות שצצו באזור החלו להשקיע בעסקים ביחס לגודלם הנוכחי ולא על פי חלוקה אחידה.
וכך, מסיפור פשוט על ועד הבית בבניין ובשכונה התוססת, למדנו כמה מושגים חשובים בשוק ההון, שנוגעים גם למשקיע הפאסיבי, הבנו מהו פיזור רחב, הכרנו את עקרון קרן מנוטרלת מט"ח, הצצנו לסיכונים בקרנות ממונפות, והתוודענו לקרן שווה משקל.
בקצרה והמחשה:
פיזור: קרן סל שתחקה מדד רחב יותר יש יותר סיכוי שהיא ריווחית
קרן מנוטרלת מטח: השקעה שלא חשופה לשינוי במטבע חוץ, רק על פי המטבע שאתה השקעת.
קרן ממונפת: השקעה של הכסף שהשקעת במינוף של 100 אחוז לטב ולמוטב.
קרן משקל שוק: קרן שמשקיעה בחברות במדד לפי גודלם ולא בחלוקה שיוונית.
קרן משקל שווה: קרן שמחקה את המדד בצורה שווה בלי לתת תעדוף לחברות חזקות.
אני לא יועץ, אין לי רשיון יעוץ, והדברים נכתבים ללמידה בעלמא גרידא.
הפרק הזה כמו הקודם ועוד תכנים כלכליים מעולים עולים מידי יום בקבוצה שלי, להצטרפות חפשו בגוגל טיפים לכלכלה נכונה.
נמאס לכם לראות מינוס?
רוצים לחיות עם יתרה גדולה יותר בבנק?
לחתן את הילדים, בלי חובות ובלי גמחי"ם?
קבלו גישה בחינם להדרכה מרתקת מבית כלכלה חכמה
לחצו כאן
ההדרכה מאת הרב אבישי וינגולד - מרצה ומאמן כלכלי בכיר, ומלווה מקצועי בצוות 'כלכלה חכמה' -
אם חשבתי שסאגת ההשקעה מאתמול תגמר בועד בית, התבדיתי, השכונה כולה כמרקחה, הבנין ליד יצר גם הוא מדד משלו וקרנות מחקות בנינים החלו לצוץ כמו פטריות והתחרות בשיאה, באיזה בנין ישקיעו התושבים, מי המדד המוביל של התקופה, בעלון השכונתי החל מיני קמפיין עם דמויות מפתח בשכונה שקוראות לציבור להשקיע במדד של הבנין הנכון, ובמדור המכתבים של המגזין הנחשב באזור, הצליח אחד המשווקים לדחוף מכתב תמים על אחוזי צמיחה מדהימים של המדד של הבנין שלו.
מי שטרף את הקלפים היה ראש העיר ששמע על המהומה שמתחוללת בשכונה, וכינס את כל בעלי העסקים בעיר שמנסים לצמוח באמצעות כספי השכנים - המשקיעים לכנס השקה זריז, סביב שולחן מפואר, גדוש בבקבוקי סודה קטנים וכוסות זכוכית, הצהיר ראש העיר על תוכנית מהפכנית לפיתוח ושגשוג העיר והקמת קרן סל מחקה של העיר כולה, "אם כבר פיזור לכו על פיזור מושלם" צעק אל המיקרופון לקול תשואות העוזרים והצלמים.
והעיר שושן צהלה ונבוכה
מרעיון יצירתי של ועד בית בבנין מיושן ההעסק הלך והשתכלל, והיזמים הצעירים ניצלו את גודל השעה, הנועז שבהם החליט לפנות לאכלוסיית השמנת בעיר, החוצניקים, אלו שלא מאמינים בכלכלה הישראלית ומתמקדים בהשקעות בתפוח הגדול.
הסטארט-אפ שלו היה יצירתי וגם קצת חוצפן, העסקים הישראלים נסחרים בשקל, וקהל היעד שלו מעדיף להשקיע בדולר, הוא הבטיח להם שההשקעה שלהם "תחשב כהשקעה דולרית". הם הביאו לו דולרים, והוא פרט אותם לשקלים אצל הצ'יינג' השכונתי כדי להשקיע בעסקים, ביום שרצו למשוך את ההשקעה, הוא המיר חזרה את השקלים לדולרים, הם ישקיעו בדולרים ויקבלו דולרים בחזרה, בלי להתייחס ליחס של שער הדולר אל מול השקל, למעשה, ההשקעה הייתה בשקל שהתחפש לדולר, אם הדולר היה מתחזק מול השקל, הם היו מרוויחים יותר בדולרים, אבל אם היה נחלש, הרווחים שלהם בשקלים היו נחתכים ואולי אף נעלמים במונחי דולרים, תרבות בלוף ישראלית.
לעומתו יזם מקביל ישר יותר שפנה אל אותו קהל היעד היה פתרון, המשקיעים רק רוצים להגן על כספם משינויים בשער המטבע, ולכן הוא הקים קרן שגם היא המירה את הדולרים לשקלים והשקיעה בעסקים, אבל במקביל, הוא ביצע "הסכם עתידי" עם מנהל הבנק, בו קבע מראש את השער שבו יחליף את השקלים חזרה לדולרים, וכך "נעל" את השער בלי לחשוש מתנודות עתידיות של הדולר, ההשקעה בקרן שלו הפכה לקרן מנוטרלת מט"ח - המשקיעים עדיין השקיעו בדולרים וקיבלו דולרים בחזרה, אבל הרווח או ההפסד שלהם שיקף רק את ביצועי העסקים, ולא את תנודות השקל אל מול הדולר.
וגם לקהל הישראלי לא חסרו פונים, יזם יצירתי הגיח לאזור עם הצעה משלו, למה לא לנסות לעשות מהכסף שכבר מושקע עוד יותר כסף, ההצעה שלו ששווקה כתוכנית כלכלית סדורה לחתן את הילדים ברוגע, הציעה הרפתקאה יצירתית, באמצעות הלוואות שהוא השיג, הכסף שתשקיעו דרכו יחשף בצורה כפולה עם 100 אחוז מינוף, כשיהיו רווחים תרויחו כפול, אבל גם ההפסדים הם כפולים, אם השוק הוביל הצלחה הרווחתם כפול, אבל אם העסקים יקרסו, הפסדתם בכפליים, בתמורה לאחוזים מכובדים של דמי ניהול, הוא הצליח לאתר כמה משפחות שלמדו את הנושא ברצינות מוגזמת ולקחו את הסיכון ונכנסו להשקעה ממונפת.
דווקא מי שנגע בנקודה שחוללה שינוי במערך ההשקעות העירוני, היו אברכי הכולל שם טען אחד הצורבים, שאין היגיון בחלוקה הנוכחית של הקרנות האזוריות שמחלקות שווה בשווה את הכסף המושקע בין העסקים, בזמן שלחלק מהם יש משמעות גדולה בהרבה על המדד האזורי, היות והם גדולות ומניבות הרבה יותר ואילו אחרות עדיין קטנות ולא מניבות, ולמה שהכסף שלנו שמושקע בקרנות למעשה יניב לנו פחות רק בגלל החלוקה הלא הגיונית של שווה בשווה, הטענה הזו ששינתה את צורת ההשקעה האזורית לחלוטין תחרט בדפי ההיסטוריה של העיר ותלמד ללא ספק בבתי הספר למסחר בעולם כולו, כשמרבית הקרנות שצצו באזור החלו להשקיע בעסקים ביחס לגודלם הנוכחי ולא על פי חלוקה אחידה.
וכך, מסיפור פשוט על ועד הבית בבניין ובשכונה התוססת, למדנו כמה מושגים חשובים בשוק ההון, שנוגעים גם למשקיע הפאסיבי, הבנו מהו פיזור רחב, הכרנו את עקרון קרן מנוטרלת מט"ח, הצצנו לסיכונים בקרנות ממונפות, והתוודענו לקרן שווה משקל.
בקצרה והמחשה:
פיזור: קרן סל שתחקה מדד רחב יותר יש יותר סיכוי שהיא ריווחית
קרן מנוטרלת מטח: השקעה שלא חשופה לשינוי במטבע חוץ, רק על פי המטבע שאתה השקעת.
קרן ממונפת: השקעה של הכסף שהשקעת במינוף של 100 אחוז לטב ולמוטב.
קרן משקל שוק: קרן שמשקיעה בחברות במדד לפי גודלם ולא בחלוקה שיוונית.
קרן משקל שווה: קרן שמחקה את המדד בצורה שווה בלי לתת תעדוף לחברות חזקות.
אני לא יועץ, אין לי רשיון יעוץ, והדברים נכתבים ללמידה בעלמא גרידא.
הפרק הזה כמו הקודם ועוד תכנים כלכליים מעולים עולים מידי יום בקבוצה שלי, להצטרפות חפשו בגוגל טיפים לכלכלה נכונה.
@ניסן-עציוני
חיכינו הרבה לפוסט ממך,
מתברר שההמתנה הייתה שווה... -
אם חשבתי שסאגת ההשקעה מאתמול תגמר בועד בית, התבדיתי, השכונה כולה כמרקחה, הבנין ליד יצר גם הוא מדד משלו וקרנות מחקות בנינים החלו לצוץ כמו פטריות והתחרות בשיאה, באיזה בנין ישקיעו התושבים, מי המדד המוביל של התקופה, בעלון השכונתי החל מיני קמפיין עם דמויות מפתח בשכונה שקוראות לציבור להשקיע במדד של הבנין הנכון, ובמדור המכתבים של המגזין הנחשב באזור, הצליח אחד המשווקים לדחוף מכתב תמים על אחוזי צמיחה מדהימים של המדד של הבנין שלו.
מי שטרף את הקלפים היה ראש העיר ששמע על המהומה שמתחוללת בשכונה, וכינס את כל בעלי העסקים בעיר שמנסים לצמוח באמצעות כספי השכנים - המשקיעים לכנס השקה זריז, סביב שולחן מפואר, גדוש בבקבוקי סודה קטנים וכוסות זכוכית, הצהיר ראש העיר על תוכנית מהפכנית לפיתוח ושגשוג העיר והקמת קרן סל מחקה של העיר כולה, "אם כבר פיזור לכו על פיזור מושלם" צעק אל המיקרופון לקול תשואות העוזרים והצלמים.
והעיר שושן צהלה ונבוכה
מרעיון יצירתי של ועד בית בבנין מיושן ההעסק הלך והשתכלל, והיזמים הצעירים ניצלו את גודל השעה, הנועז שבהם החליט לפנות לאכלוסיית השמנת בעיר, החוצניקים, אלו שלא מאמינים בכלכלה הישראלית ומתמקדים בהשקעות בתפוח הגדול.
הסטארט-אפ שלו היה יצירתי וגם קצת חוצפן, העסקים הישראלים נסחרים בשקל, וקהל היעד שלו מעדיף להשקיע בדולר, הוא הבטיח להם שההשקעה שלהם "תחשב כהשקעה דולרית". הם הביאו לו דולרים, והוא פרט אותם לשקלים אצל הצ'יינג' השכונתי כדי להשקיע בעסקים, ביום שרצו למשוך את ההשקעה, הוא המיר חזרה את השקלים לדולרים, הם ישקיעו בדולרים ויקבלו דולרים בחזרה, בלי להתייחס ליחס של שער הדולר אל מול השקל, למעשה, ההשקעה הייתה בשקל שהתחפש לדולר, אם הדולר היה מתחזק מול השקל, הם היו מרוויחים יותר בדולרים, אבל אם היה נחלש, הרווחים שלהם בשקלים היו נחתכים ואולי אף נעלמים במונחי דולרים, תרבות בלוף ישראלית.
לעומתו יזם מקביל ישר יותר שפנה אל אותו קהל היעד היה פתרון, המשקיעים רק רוצים להגן על כספם משינויים בשער המטבע, ולכן הוא הקים קרן שגם היא המירה את הדולרים לשקלים והשקיעה בעסקים, אבל במקביל, הוא ביצע "הסכם עתידי" עם מנהל הבנק, בו קבע מראש את השער שבו יחליף את השקלים חזרה לדולרים, וכך "נעל" את השער בלי לחשוש מתנודות עתידיות של הדולר, ההשקעה בקרן שלו הפכה לקרן מנוטרלת מט"ח - המשקיעים עדיין השקיעו בדולרים וקיבלו דולרים בחזרה, אבל הרווח או ההפסד שלהם שיקף רק את ביצועי העסקים, ולא את תנודות השקל אל מול הדולר.
וגם לקהל הישראלי לא חסרו פונים, יזם יצירתי הגיח לאזור עם הצעה משלו, למה לא לנסות לעשות מהכסף שכבר מושקע עוד יותר כסף, ההצעה שלו ששווקה כתוכנית כלכלית סדורה לחתן את הילדים ברוגע, הציעה הרפתקאה יצירתית, באמצעות הלוואות שהוא השיג, הכסף שתשקיעו דרכו יחשף בצורה כפולה עם 100 אחוז מינוף, כשיהיו רווחים תרויחו כפול, אבל גם ההפסדים הם כפולים, אם השוק הוביל הצלחה הרווחתם כפול, אבל אם העסקים יקרסו, הפסדתם בכפליים, בתמורה לאחוזים מכובדים של דמי ניהול, הוא הצליח לאתר כמה משפחות שלמדו את הנושא ברצינות מוגזמת ולקחו את הסיכון ונכנסו להשקעה ממונפת.
דווקא מי שנגע בנקודה שחוללה שינוי במערך ההשקעות העירוני, היו אברכי הכולל שם טען אחד הצורבים, שאין היגיון בחלוקה הנוכחית של הקרנות האזוריות שמחלקות שווה בשווה את הכסף המושקע בין העסקים, בזמן שלחלק מהם יש משמעות גדולה בהרבה על המדד האזורי, היות והם גדולות ומניבות הרבה יותר ואילו אחרות עדיין קטנות ולא מניבות, ולמה שהכסף שלנו שמושקע בקרנות למעשה יניב לנו פחות רק בגלל החלוקה הלא הגיונית של שווה בשווה, הטענה הזו ששינתה את צורת ההשקעה האזורית לחלוטין תחרט בדפי ההיסטוריה של העיר ותלמד ללא ספק בבתי הספר למסחר בעולם כולו, כשמרבית הקרנות שצצו באזור החלו להשקיע בעסקים ביחס לגודלם הנוכחי ולא על פי חלוקה אחידה.
וכך, מסיפור פשוט על ועד הבית בבניין ובשכונה התוססת, למדנו כמה מושגים חשובים בשוק ההון, שנוגעים גם למשקיע הפאסיבי, הבנו מהו פיזור רחב, הכרנו את עקרון קרן מנוטרלת מט"ח, הצצנו לסיכונים בקרנות ממונפות, והתוודענו לקרן שווה משקל.
בקצרה והמחשה:
פיזור: קרן סל שתחקה מדד רחב יותר יש יותר סיכוי שהיא ריווחית
קרן מנוטרלת מטח: השקעה שלא חשופה לשינוי במטבע חוץ, רק על פי המטבע שאתה השקעת.
קרן ממונפת: השקעה של הכסף שהשקעת במינוף של 100 אחוז לטב ולמוטב.
קרן משקל שוק: קרן שמשקיעה בחברות במדד לפי גודלם ולא בחלוקה שיוונית.
קרן משקל שווה: קרן שמחקה את המדד בצורה שווה בלי לתת תעדוף לחברות חזקות.
אני לא יועץ, אין לי רשיון יעוץ, והדברים נכתבים ללמידה בעלמא גרידא.
הפרק הזה כמו הקודם ועוד תכנים כלכליים מעולים עולים מידי יום בקבוצה שלי, להצטרפות חפשו בגוגל טיפים לכלכלה נכונה.
@ניסן-עציוני
אתה מוכשר בצורה נדירה!!! -
אם חשבתי שסאגת ההשקעה מאתמול תגמר בועד בית, התבדיתי, השכונה כולה כמרקחה, הבנין ליד יצר גם הוא מדד משלו וקרנות מחקות בנינים החלו לצוץ כמו פטריות והתחרות בשיאה, באיזה בנין ישקיעו התושבים, מי המדד המוביל של התקופה, בעלון השכונתי החל מיני קמפיין עם דמויות מפתח בשכונה שקוראות לציבור להשקיע במדד של הבנין הנכון, ובמדור המכתבים של המגזין הנחשב באזור, הצליח אחד המשווקים לדחוף מכתב תמים על אחוזי צמיחה מדהימים של המדד של הבנין שלו.
מי שטרף את הקלפים היה ראש העיר ששמע על המהומה שמתחוללת בשכונה, וכינס את כל בעלי העסקים בעיר שמנסים לצמוח באמצעות כספי השכנים - המשקיעים לכנס השקה זריז, סביב שולחן מפואר, גדוש בבקבוקי סודה קטנים וכוסות זכוכית, הצהיר ראש העיר על תוכנית מהפכנית לפיתוח ושגשוג העיר והקמת קרן סל מחקה של העיר כולה, "אם כבר פיזור לכו על פיזור מושלם" צעק אל המיקרופון לקול תשואות העוזרים והצלמים.
והעיר שושן צהלה ונבוכה
מרעיון יצירתי של ועד בית בבנין מיושן ההעסק הלך והשתכלל, והיזמים הצעירים ניצלו את גודל השעה, הנועז שבהם החליט לפנות לאכלוסיית השמנת בעיר, החוצניקים, אלו שלא מאמינים בכלכלה הישראלית ומתמקדים בהשקעות בתפוח הגדול.
הסטארט-אפ שלו היה יצירתי וגם קצת חוצפן, העסקים הישראלים נסחרים בשקל, וקהל היעד שלו מעדיף להשקיע בדולר, הוא הבטיח להם שההשקעה שלהם "תחשב כהשקעה דולרית". הם הביאו לו דולרים, והוא פרט אותם לשקלים אצל הצ'יינג' השכונתי כדי להשקיע בעסקים, ביום שרצו למשוך את ההשקעה, הוא המיר חזרה את השקלים לדולרים, הם ישקיעו בדולרים ויקבלו דולרים בחזרה, בלי להתייחס ליחס של שער הדולר אל מול השקל, למעשה, ההשקעה הייתה בשקל שהתחפש לדולר, אם הדולר היה מתחזק מול השקל, הם היו מרוויחים יותר בדולרים, אבל אם היה נחלש, הרווחים שלהם בשקלים היו נחתכים ואולי אף נעלמים במונחי דולרים, תרבות בלוף ישראלית.
לעומתו יזם מקביל ישר יותר שפנה אל אותו קהל היעד היה פתרון, המשקיעים רק רוצים להגן על כספם משינויים בשער המטבע, ולכן הוא הקים קרן שגם היא המירה את הדולרים לשקלים והשקיעה בעסקים, אבל במקביל, הוא ביצע "הסכם עתידי" עם מנהל הבנק, בו קבע מראש את השער שבו יחליף את השקלים חזרה לדולרים, וכך "נעל" את השער בלי לחשוש מתנודות עתידיות של הדולר, ההשקעה בקרן שלו הפכה לקרן מנוטרלת מט"ח - המשקיעים עדיין השקיעו בדולרים וקיבלו דולרים בחזרה, אבל הרווח או ההפסד שלהם שיקף רק את ביצועי העסקים, ולא את תנודות השקל אל מול הדולר.
וגם לקהל הישראלי לא חסרו פונים, יזם יצירתי הגיח לאזור עם הצעה משלו, למה לא לנסות לעשות מהכסף שכבר מושקע עוד יותר כסף, ההצעה שלו ששווקה כתוכנית כלכלית סדורה לחתן את הילדים ברוגע, הציעה הרפתקאה יצירתית, באמצעות הלוואות שהוא השיג, הכסף שתשקיעו דרכו יחשף בצורה כפולה עם 100 אחוז מינוף, כשיהיו רווחים תרויחו כפול, אבל גם ההפסדים הם כפולים, אם השוק הוביל הצלחה הרווחתם כפול, אבל אם העסקים יקרסו, הפסדתם בכפליים, בתמורה לאחוזים מכובדים של דמי ניהול, הוא הצליח לאתר כמה משפחות שלמדו את הנושא ברצינות מוגזמת ולקחו את הסיכון ונכנסו להשקעה ממונפת.
דווקא מי שנגע בנקודה שחוללה שינוי במערך ההשקעות העירוני, היו אברכי הכולל שם טען אחד הצורבים, שאין היגיון בחלוקה הנוכחית של הקרנות האזוריות שמחלקות שווה בשווה את הכסף המושקע בין העסקים, בזמן שלחלק מהם יש משמעות גדולה בהרבה על המדד האזורי, היות והם גדולות ומניבות הרבה יותר ואילו אחרות עדיין קטנות ולא מניבות, ולמה שהכסף שלנו שמושקע בקרנות למעשה יניב לנו פחות רק בגלל החלוקה הלא הגיונית של שווה בשווה, הטענה הזו ששינתה את צורת ההשקעה האזורית לחלוטין תחרט בדפי ההיסטוריה של העיר ותלמד ללא ספק בבתי הספר למסחר בעולם כולו, כשמרבית הקרנות שצצו באזור החלו להשקיע בעסקים ביחס לגודלם הנוכחי ולא על פי חלוקה אחידה.
וכך, מסיפור פשוט על ועד הבית בבניין ובשכונה התוססת, למדנו כמה מושגים חשובים בשוק ההון, שנוגעים גם למשקיע הפאסיבי, הבנו מהו פיזור רחב, הכרנו את עקרון קרן מנוטרלת מט"ח, הצצנו לסיכונים בקרנות ממונפות, והתוודענו לקרן שווה משקל.
בקצרה והמחשה:
פיזור: קרן סל שתחקה מדד רחב יותר יש יותר סיכוי שהיא ריווחית
קרן מנוטרלת מטח: השקעה שלא חשופה לשינוי במטבע חוץ, רק על פי המטבע שאתה השקעת.
קרן ממונפת: השקעה של הכסף שהשקעת במינוף של 100 אחוז לטב ולמוטב.
קרן משקל שוק: קרן שמשקיעה בחברות במדד לפי גודלם ולא בחלוקה שיוונית.
קרן משקל שווה: קרן שמחקה את המדד בצורה שווה בלי לתת תעדוף לחברות חזקות.
אני לא יועץ, אין לי רשיון יעוץ, והדברים נכתבים ללמידה בעלמא גרידא.
הפרק הזה כמו הקודם ועוד תכנים כלכליים מעולים עולים מידי יום בקבוצה שלי, להצטרפות חפשו בגוגל טיפים לכלכלה נכונה.
@ניסן-עציוני
מדהים!! -
למרות התרעות הזקנים על בורסות שקורסות בשעות מלחמה, על בריחת משקיעים ברגעי נפילות, והתרעות ממוקדות של פסיכולוגים על תופעות של הלוואות בשביל להשקיע, המדד השכונתי לא הפסיק להפתיע, מאז שהושק הוא רק טיפס לגבהים חדשים וגייס משקיעים רבים מכל העולם, עיתונאים בינלאומיים הגיעו לשכונה כדי לסקר את הסיפור ההיסטורי של חנות שעונים שהחלה כמכירה לא חוקית אצלינו בבנין והפכה את העולם והסוחרים הממולחים כבר יצרו מגנטים למכירה עם דמויות מהשכונה לטובת התיירים.
ההון הצבור של תושבי השכונה הלך ותפח, ואנשים החלו לחשוב ברצינות על פרישה מוקדמת לפנסיה, השכונה הלכה והפכה לאזור אמיד, נוצר מצב שמהעירייה טרחו לשלוח גננים לטפח את האזור דבר יום ביומו, מסתבר שיש כבוד למשלמי הארנונה ללא הנחה.
אבל כידוע, ישראלים הם ישראלים, ואם לא ראית מוקש, כנראה שעדיין לא מצאת אותו, בבוקר סגרירי הודיע המקומון השכונתי על תחקיר ענק שהסעיר את השכונה המנמנמת, מסתבר שבמהלך השנים מנהלי הקרנות בשקט בשקט בלי שאף אחד שם לב, העלו את האחוזים אותם הם גובים מהלקוחות על ניהול התיקים לגבהים מטורפים, עם מלכודת אדירה ומרושעת, כל תושב שירצה להעביר את תיקו המפוצץ ברווחים לקרן זולה יותר, יאלץ לבצע אירוע מכירה ולשלם מס אכזר של 25% לרשויות המס, הכסף המשולם למס יפסיק לצבור ריבית דריבית, והעשירים ירוויחו פחות, מה שנקרא בעברית מדוברת מלכודת מס.
רוצה להבין איך לא ליפול למלכודת מס? מתי ואיך ניתן להפטר מדמי ניהול גבוהים, ממס רווחי הון, מעלויות נסתרות?
זה הזמן שלך להצטרף אלינו לקורס המיוחד לשוק ההון מבית 'מסודרים' לפרטים נוספים לחצו על הקישור בחתימה -
אחלה כתבות
ניסן במיטבו!
תודה רבה ניסן!
 { const baseUrl = 'https://www.google.co.il/search?q=site:forum.benakel.org'; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = '') { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, '_blank'); } } const buttons = {}; buttons.searchAll = { id: 'bb-search-all', label: `חיפוש ${type ? 'בכל הפורום' : ''}`, className: type ? 'btn-secondary' : 'btn-primary', callback: () => search() }; if (type === 'topic') { buttons.searchTopic = { label: 'חיפוש בנושא זה', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/topic/${id}`) }; } else if (type === 'category') { buttons.searchCategory = { label: 'חיפוש בקטגוריה זו', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/category/${id}`) }; } buttons.cancel = { label: 'ביטול', className: 'btn-default', 'data-bs-dismiss': 'modal' }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/system/site-logo.svg" width="80" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on('shown.bs.modal', function () { searchInput = document.getElementById('bb-inp'); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener('keydown', function (e) { if (e.key === 'Enter') { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal('hide'); } } else if (e.key === 'Escape') { e.preventDefault(); dialog.modal('hide'); } }); } const searchAllButton = document.getElementById('bb-search-all'); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = 'לחצו על אנטר כדי לחפש'; } }); })(); void 0;){kind=link}