דילוג לתוכן

הגישות השונות בין ספרדים חסידים וליטאים לכסף והשקעות ועסקים

כלכלת המשפחה
4 2 473 2
  • איך חסידים, ליטאים וספרדים באמת מתנהלים עם כסף?

    .
    (באופן כללי, כלומר הכי כללי, דהיינו ממש כללי, אין ענין להכנס לרזולציות הקטנות!)
    .

    ליטאים מיינסטרים

    ● גישה לעבודה:

    • אידיאלית – תורה בלבד, אברך כולל או ר"מ לנצח.
    • בפועל – רבים יוצאים לשוק העבודה בגיל 30–35, אחרי כ-10 שנות כולל.
    • נשים עובדות, לעיתים בעבודות טכניות, הוראה, מזכירות, ולעיתים הייטק.
    • קיים חינוך לחיסכון, אך גם תלות בגמ"חים / עזרה מהורים בתחילת הדרך.

    ● הרגלי צריכה:

    • חיסכון אגרסיבי בהוצאות, קנייה בסופר זול, חנויות יד שנייה (בעיקר לבגדי ילדים).
    • קניית דירה – בגיל צעיר, לרוב עם החזר משכנתא חודשי גבוה מאוד ביחס להכנסה.

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • תמיכה ברכישת דירה אחת לכל ילד (או לפחות חתירה לכך).
    • נטייה חזקה בציבור לרכישת נדל"ן להשקעה.
    • לא משקיעים בשוק ההון לרוב (באופן כללי - ועד לאחרונה).
    • לא משקיעים בעסקים קטנים או גדולים.

    חסידים

    ● גישה לעבודה:

    • גמישה יותר מהליטאים. חלק גדול מהחסידים משתלב בפרנסה כבר מגיל צעיר.
    • דגש על מעשיות. הרבה עובדים בעסקים משפחתיים, שירותים, שיווק, סחר, ייבוא.
    • שילוב של תורה ופרנסה, מקובל לגמרי ודרך חיים רצוי.

    ● הרגלי צריכה:

    • יותר פתיחות לבזבוז – חתונות גדולות, בגדים מותגיים, השקעה במראה החיצוני.
    • תנועה קהילתית – קנייה קבוצתית, מבצעים, לחץ חברתי לעמוד ברמת חיים המקובלת בקהילה.

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • השקעה בדירות להשכרה לפעמים מקובלת יותר.
    • נטייה להשקיע גם בחו"ל (קהילות עם קשרים עסקיים בחו"ל).
    • פתיחות רבה יותר למסחר, נדל"ן, עסקים קטנים.

    ספרדים בני תורה

    ● גישה לעבודה:

    • פרגמטית יותר – הרבה ספרדים יוצאים לעבוד מוקדם יחסית.
    • ערך התורה חשוב, אבל לא בצורה אבסולוטית כמו אצל הליטאים.
    • הנשים לרוב עובדות (לעיתים בעבודות פשוטות, ולעיתים מקצועות טיפוליים).

    ● הרגלי צריכה:

    • משפחות גדולות, מגמה לחיות בצמצום, חיים פשוטים יותר "מקובלים" בציבור.
    • פחות נוהגים להסתמך על עזרה מההורים – יותר דגש על "נסתדר".

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • רכישת דירה נחשבת הישג, אך לא חובה, ולא לכל אחד.
    • פחות עיסוק בהשקעות מתוחכמות, אך יש פתיחות לעבודה בעולמות המסחר, שיפוצים, תחבורה וכו'.

    .................................

    אי אפשר להחזיק את כל החבל — אבל אפשר ללמוד מהקצה השני.

    .
    לא כל אחד יכול להיות גם אברך בכולל, גם משקיע בנדל״ן, גם יזם, גם מחנך וגם "אבא של שבת".

    המציאות דוחפת אותנו לבחור, להתמקד, ולוותר.

    אבל לוותר על דרך – לא אומר לסגור עיניים לדרכים אחרות.

    ליטאי שרואה חסיד שמתעסק בייבוא – שלא יחשוב: "זה לא שייך אלינו."
    חסידי שרואה ספרדי שחי בצמצום ושקט – שלא יאמר: "הוא פשוט לא יודע לחיות."
    חסיד שרואה ליטאי שמתעקש על עוד שנה בכולל – אולי ימצא בזה השראה לאידאל רוחני.

    במקום להתרחק מהשונה – אפשר להתרשם.

    במקום לשפוט – אפשר ללמוד.

    כי האמת? לאף מגזר אין מונופול על חכמה, לא על פרנסה, ולא על איזון בין רוחניות וגשמיות.

    אם מישהו מצליח – לא משנה מאיזה זרם הוא – זה לא איום עלינו. זו הזדמנות בשבילנו.

    אז לא, אי אפשר ליהנות מכל העולמות.

    אבל אפשר להיות בעולם שלך — עם עיניים פתוחות לכולם, ולהרחיב אופקים !

  • פוסט זה נמחק!
  • איך חסידים, ליטאים וספרדים באמת מתנהלים עם כסף?

    .
    (באופן כללי, כלומר הכי כללי, דהיינו ממש כללי, אין ענין להכנס לרזולציות הקטנות!)
    .

    ליטאים מיינסטרים

    ● גישה לעבודה:

    • אידיאלית – תורה בלבד, אברך כולל או ר"מ לנצח.
    • בפועל – רבים יוצאים לשוק העבודה בגיל 30–35, אחרי כ-10 שנות כולל.
    • נשים עובדות, לעיתים בעבודות טכניות, הוראה, מזכירות, ולעיתים הייטק.
    • קיים חינוך לחיסכון, אך גם תלות בגמ"חים / עזרה מהורים בתחילת הדרך.

    ● הרגלי צריכה:

    • חיסכון אגרסיבי בהוצאות, קנייה בסופר זול, חנויות יד שנייה (בעיקר לבגדי ילדים).
    • קניית דירה – בגיל צעיר, לרוב עם החזר משכנתא חודשי גבוה מאוד ביחס להכנסה.

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • תמיכה ברכישת דירה אחת לכל ילד (או לפחות חתירה לכך).
    • נטייה חזקה בציבור לרכישת נדל"ן להשקעה.
    • לא משקיעים בשוק ההון לרוב (באופן כללי - ועד לאחרונה).
    • לא משקיעים בעסקים קטנים או גדולים.

    חסידים

    ● גישה לעבודה:

    • גמישה יותר מהליטאים. חלק גדול מהחסידים משתלב בפרנסה כבר מגיל צעיר.
    • דגש על מעשיות. הרבה עובדים בעסקים משפחתיים, שירותים, שיווק, סחר, ייבוא.
    • שילוב של תורה ופרנסה, מקובל לגמרי ודרך חיים רצוי.

    ● הרגלי צריכה:

    • יותר פתיחות לבזבוז – חתונות גדולות, בגדים מותגיים, השקעה במראה החיצוני.
    • תנועה קהילתית – קנייה קבוצתית, מבצעים, לחץ חברתי לעמוד ברמת חיים המקובלת בקהילה.

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • השקעה בדירות להשכרה לפעמים מקובלת יותר.
    • נטייה להשקיע גם בחו"ל (קהילות עם קשרים עסקיים בחו"ל).
    • פתיחות רבה יותר למסחר, נדל"ן, עסקים קטנים.

    ספרדים בני תורה

    ● גישה לעבודה:

    • פרגמטית יותר – הרבה ספרדים יוצאים לעבוד מוקדם יחסית.
    • ערך התורה חשוב, אבל לא בצורה אבסולוטית כמו אצל הליטאים.
    • הנשים לרוב עובדות (לעיתים בעבודות פשוטות, ולעיתים מקצועות טיפוליים).

    ● הרגלי צריכה:

    • משפחות גדולות, מגמה לחיות בצמצום, חיים פשוטים יותר "מקובלים" בציבור.
    • פחות נוהגים להסתמך על עזרה מההורים – יותר דגש על "נסתדר".

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • רכישת דירה נחשבת הישג, אך לא חובה, ולא לכל אחד.
    • פחות עיסוק בהשקעות מתוחכמות, אך יש פתיחות לעבודה בעולמות המסחר, שיפוצים, תחבורה וכו'.

    .................................

    אי אפשר להחזיק את כל החבל — אבל אפשר ללמוד מהקצה השני.

    .
    לא כל אחד יכול להיות גם אברך בכולל, גם משקיע בנדל״ן, גם יזם, גם מחנך וגם "אבא של שבת".

    המציאות דוחפת אותנו לבחור, להתמקד, ולוותר.

    אבל לוותר על דרך – לא אומר לסגור עיניים לדרכים אחרות.

    ליטאי שרואה חסיד שמתעסק בייבוא – שלא יחשוב: "זה לא שייך אלינו."
    חסידי שרואה ספרדי שחי בצמצום ושקט – שלא יאמר: "הוא פשוט לא יודע לחיות."
    חסיד שרואה ליטאי שמתעקש על עוד שנה בכולל – אולי ימצא בזה השראה לאידאל רוחני.

    במקום להתרחק מהשונה – אפשר להתרשם.

    במקום לשפוט – אפשר ללמוד.

    כי האמת? לאף מגזר אין מונופול על חכמה, לא על פרנסה, ולא על איזון בין רוחניות וגשמיות.

    אם מישהו מצליח – לא משנה מאיזה זרם הוא – זה לא איום עלינו. זו הזדמנות בשבילנו.

    אז לא, אי אפשר ליהנות מכל העולמות.

    אבל אפשר להיות בעולם שלך — עם עיניים פתוחות לכולם, ולהרחיב אופקים !

    @טריידר
    אתה כישרון גדול,
    כתיבה יפיפייה ממש,
    וסיכום מתומצת וברור,
    שאפו!

  • @טריידר
    אתה כישרון גדול,
    כתיבה יפיפייה ממש,
    וסיכום מתומצת וברור,
    שאפו!

    @שמואל כתב בהגישות השונות בין ספרדים חסידים וליטאים לכסף והשקעות ועסקים:

    כתיבה יפיפייה ממש,

    גילוי נאות, החלק השני נכתב בעזרת AI...
    ניחנתי בכושר כתיבה מוגדרת ובהירה,
    אך לא בכושר כתיבה ספרותית,
    תודה לה' שחנן אותנו עם כלי המשלים את החסר...

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    100 צפיות
    ד
    במאמר הקודם עסקנו בשחרור מחפצים כדרך לחירות. אך כפי שצוין בתגובות, "חירות" היא מושג סובייקטיבי. עבור אחד, חדר ריק הוא שלווה; עבור אחר, הוא משדר קור ובדידות. אם המאמר הראשון דיבר על "ניקוי רעלים" מחפצים, הפעם נדבר על השקעה נבונה בנכסים רגשיים. 1. השפע כמקור להשראה (רחבות הדעת) ישנו מושג שנקרא "מקסימליזם מחושב". ישנם אנשים שהספרייה העמוסה, אוסף הכלים או אפילו ערימת הבדים והיצירה בחדר, הם אלו שנותנים להם כוח. עבורם, חפצים הם לא "מניות גרועות", אלא זיכרונות חיים, פוטנציאל ליצירה ותחושת בעלות שמרחיבה את הלב. התובנה: הנכס הוא לא החפץ עצמו, אלא התחושה שהוא מעניק לך. אם חפץ גורם לך להרגיש "עשיר" ונינוח – הוא ממלא את תפקידו נאמנה. 2. ההבדל בין "אגירה" ל"איסוף" המרחק בין רחבות דעת לבין עומס מעיק נמצא במילה אחת: שליטה. אגירה: חפצים ששולטים בנו, נערמים ללא סדר ויוצרים תחושת מחנק. איסוף/שפע: חפצים שנמצאים שם כי בחרנו בהם, כי הם יפים בעינינו וכי יש להם מקום (גם אם המקום הזה צפוף). כשאדם מרגיש שהחפצים שלו הם "נכסים", הוא דואג להם. הוא יודע מה יש לו. זהו לא נטל, אלא ביטוי של אישיות. 3. הבית כראי של הנפש הפסיכולוגיה מלמדת שסביבה "סטרילית" מדי עלולה לעכב יצירתיות אצל סוגים מסוימים של אנשים. יש מי שזקוק לגירויים ויזואליים כדי לחשוב. עבורם, הניסיון לכפות מינימליזם הוא כמו לנסות לחיות בתוך קופסה ריקה. החופש האמיתי הוא לאו דווקא לזרוק הכל, אלא להחליט מה נשאר. 4. המבחן: האם החפץ משרת אותי או שאני משרת אותו? כדי לדעת אם השפע בביתכם הוא "רחבות דעת" או "עומס", שאלו את עצמכם: האם אני נהנה להסתכל על המדף הזה, או שאני מרגיש אשמה כשאני עובר לידו? האם אני מוצא את מה שאני מחפש בתוך השפע, או שהשפע מסתיר ממני את הדברים החשובים? הסוד הוא לא בכמות הבלטות החשופות, אלא בתחושת הביתיות. מי שהשפע עושה לו טוב, שייהנה ממנו – זוהי זכותו על נכסיו. המטרה של התארגנות וסדר היא לא להפוך את הבית למוזיאון ריק, אלא לוודא שכל מה שנמצא בבית, נמצא שם כי הוא מוסיף לנו אור, שמחה ותחושת עושר אמיתית. השנה, במקום רק "לבער", בואו נלמד "להעריך" את מה שבאמת ראוי להישאר איתנו.
  • 1 הצבעות
    51 פוסטים
    3k צפיות
    בית שמשב
    @איש-קיש כתב ברכישת רכב הכי כלכלי - מהניילון/ליסינג/יד שניה/גרוטאה/דלק/חשמלי ?: אינסייד שורה תחתונה מנסיון אישי פחות חסכוני מגאז שהיא מאד מאד חסכונית מבחינת החברה בתנאי מעבדה אינסייט יותר חסכוני מג'אז, מה גם שיש לו מנוע 88 כ"ס לעומת 102 של הג'אז וצורה שטוחה שפחות מתנגדת לרוח מה שמביא לחיסכון. @טריידר מניסיוני האישי ושל עוד כמה אנשים בסביבתי אני מצטרף בחום להמלצה של @הקול-השפוי אני מחזיק הונדה אינסייט ומאוד מרוצה ב"ה התיקונים שלו בדר"כ זה רק בלאי סביר שיש בכל רכב והוא חסכוני (אצלי 1 ל16) בסביבות ה25 אל"ש אתה יכול למצוא משהו טוב בס"ד הזכירו כאן את הפריוס (שהיא בעיקרון קצת יותר חסכונית) אבל צריך לשים לב לסוללה שהולכת בדר"כ אחרי 250,000 ק"מ או 12 שנה המוקדם מבניהם ואז הפסדת את כל הדלק שחסכת... חוץ מזה שהמחיר הממוצע שלה יותר יקר בקצת מההונדה.
  • 3 הצבעות
    15 פוסטים
    731 צפיות
    ia90990I
    @הקול-השפוי צודק... אנחנו קיבלנו לחתונה ברמה בינונית פחות או יותר וזה אילץ אותנו לקנות דירה עם משכנתא שמתאימה לנו כרגע אבל עוד כמה שנים היא תהיה גבוהה מדי [כמו רוב האנשים..] אז מראש כבר זה עורר אותנו להתחיל למצוא עוד הכנסות..
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    307 צפיות
    התותח זה אניה
    להכין אוכל ולא לקנות מוכן בימים שלאישה אין זמן להכין
  • 0 הצבעות
    29 פוסטים
    2k צפיות
    ש
    @י-סנדרס ברוכים הבאים לכותב המוכשר שרבים נושעו מאותיותיו! ראשית אני חופר לכולם את דברי @רחל-עומסי כבר תקופה, גם אם לא תשיג בשוק ההון את הרווחים הנדרשים באותו גובה של ההלוואה של אחד הגמחים, ההוצאות יהיו מחושבות ולא תחרוג מהם בוודאות, כי כשהכסף שלנו אין תזמורת ב18.000 שח, ונחשב על בסיס מה שיש לנו ביד כיום. ולגבי הניסים, מילותיך הרב @י-סנדרס הם בדיוק כמו של רבותינו הדיינים שליט"א, יש ניסים בדרך לארגן את הארוחות צהריים של עזר מציון בטיפול נמרץ אחרי ההתקף לב, ניסים גלויים שהגיע ארוחת צהריים מהודרת בלי שציפינו לה, זהו!