דילוג לתוכן

הגישות השונות בין ספרדים חסידים וליטאים לכסף והשקעות ועסקים

כלכלת המשפחה
4 2 273 2
  • איך חסידים, ליטאים וספרדים באמת מתנהלים עם כסף?

    .
    (באופן כללי, כלומר הכי כללי, דהיינו ממש כללי, אין ענין להכנס לרזולציות הקטנות!)
    .

    ליטאים מיינסטרים

    ● גישה לעבודה:

    • אידיאלית – תורה בלבד, אברך כולל או ר"מ לנצח.
    • בפועל – רבים יוצאים לשוק העבודה בגיל 30–35, אחרי כ-10 שנות כולל.
    • נשים עובדות, לעיתים בעבודות טכניות, הוראה, מזכירות, ולעיתים הייטק.
    • קיים חינוך לחיסכון, אך גם תלות בגמ"חים / עזרה מהורים בתחילת הדרך.

    ● הרגלי צריכה:

    • חיסכון אגרסיבי בהוצאות, קנייה בסופר זול, חנויות יד שנייה (בעיקר לבגדי ילדים).
    • קניית דירה – בגיל צעיר, לרוב עם החזר משכנתא חודשי גבוה מאוד ביחס להכנסה.

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • תמיכה ברכישת דירה אחת לכל ילד (או לפחות חתירה לכך).
    • נטייה חזקה בציבור לרכישת נדל"ן להשקעה.
    • לא משקיעים בשוק ההון לרוב (באופן כללי - ועד לאחרונה).
    • לא משקיעים בעסקים קטנים או גדולים.

    חסידים

    ● גישה לעבודה:

    • גמישה יותר מהליטאים. חלק גדול מהחסידים משתלב בפרנסה כבר מגיל צעיר.
    • דגש על מעשיות. הרבה עובדים בעסקים משפחתיים, שירותים, שיווק, סחר, ייבוא.
    • שילוב של תורה ופרנסה, מקובל לגמרי ודרך חיים רצוי.

    ● הרגלי צריכה:

    • יותר פתיחות לבזבוז – חתונות גדולות, בגדים מותגיים, השקעה במראה החיצוני.
    • תנועה קהילתית – קנייה קבוצתית, מבצעים, לחץ חברתי לעמוד ברמת חיים המקובלת בקהילה.

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • השקעה בדירות להשכרה לפעמים מקובלת יותר.
    • נטייה להשקיע גם בחו"ל (קהילות עם קשרים עסקיים בחו"ל).
    • פתיחות רבה יותר למסחר, נדל"ן, עסקים קטנים.

    ספרדים בני תורה

    ● גישה לעבודה:

    • פרגמטית יותר – הרבה ספרדים יוצאים לעבוד מוקדם יחסית.
    • ערך התורה חשוב, אבל לא בצורה אבסולוטית כמו אצל הליטאים.
    • הנשים לרוב עובדות (לעיתים בעבודות פשוטות, ולעיתים מקצועות טיפוליים).

    ● הרגלי צריכה:

    • משפחות גדולות, מגמה לחיות בצמצום, חיים פשוטים יותר "מקובלים" בציבור.
    • פחות נוהגים להסתמך על עזרה מההורים – יותר דגש על "נסתדר".

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • רכישת דירה נחשבת הישג, אך לא חובה, ולא לכל אחד.
    • פחות עיסוק בהשקעות מתוחכמות, אך יש פתיחות לעבודה בעולמות המסחר, שיפוצים, תחבורה וכו'.

    .................................

    אי אפשר להחזיק את כל החבל — אבל אפשר ללמוד מהקצה השני.

    .
    לא כל אחד יכול להיות גם אברך בכולל, גם משקיע בנדל״ן, גם יזם, גם מחנך וגם "אבא של שבת".

    המציאות דוחפת אותנו לבחור, להתמקד, ולוותר.

    אבל לוותר על דרך – לא אומר לסגור עיניים לדרכים אחרות.

    ליטאי שרואה חסיד שמתעסק בייבוא – שלא יחשוב: "זה לא שייך אלינו."
    חסידי שרואה ספרדי שחי בצמצום ושקט – שלא יאמר: "הוא פשוט לא יודע לחיות."
    חסיד שרואה ליטאי שמתעקש על עוד שנה בכולל – אולי ימצא בזה השראה לאידאל רוחני.

    במקום להתרחק מהשונה – אפשר להתרשם.

    במקום לשפוט – אפשר ללמוד.

    כי האמת? לאף מגזר אין מונופול על חכמה, לא על פרנסה, ולא על איזון בין רוחניות וגשמיות.

    אם מישהו מצליח – לא משנה מאיזה זרם הוא – זה לא איום עלינו. זו הזדמנות בשבילנו.

    אז לא, אי אפשר ליהנות מכל העולמות.

    אבל אפשר להיות בעולם שלך — עם עיניים פתוחות לכולם, ולהרחיב אופקים !

  • פוסט זה נמחק!
  • איך חסידים, ליטאים וספרדים באמת מתנהלים עם כסף?

    .
    (באופן כללי, כלומר הכי כללי, דהיינו ממש כללי, אין ענין להכנס לרזולציות הקטנות!)
    .

    ליטאים מיינסטרים

    ● גישה לעבודה:

    • אידיאלית – תורה בלבד, אברך כולל או ר"מ לנצח.
    • בפועל – רבים יוצאים לשוק העבודה בגיל 30–35, אחרי כ-10 שנות כולל.
    • נשים עובדות, לעיתים בעבודות טכניות, הוראה, מזכירות, ולעיתים הייטק.
    • קיים חינוך לחיסכון, אך גם תלות בגמ"חים / עזרה מהורים בתחילת הדרך.

    ● הרגלי צריכה:

    • חיסכון אגרסיבי בהוצאות, קנייה בסופר זול, חנויות יד שנייה (בעיקר לבגדי ילדים).
    • קניית דירה – בגיל צעיר, לרוב עם החזר משכנתא חודשי גבוה מאוד ביחס להכנסה.

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • תמיכה ברכישת דירה אחת לכל ילד (או לפחות חתירה לכך).
    • נטייה חזקה בציבור לרכישת נדל"ן להשקעה.
    • לא משקיעים בשוק ההון לרוב (באופן כללי - ועד לאחרונה).
    • לא משקיעים בעסקים קטנים או גדולים.

    חסידים

    ● גישה לעבודה:

    • גמישה יותר מהליטאים. חלק גדול מהחסידים משתלב בפרנסה כבר מגיל צעיר.
    • דגש על מעשיות. הרבה עובדים בעסקים משפחתיים, שירותים, שיווק, סחר, ייבוא.
    • שילוב של תורה ופרנסה, מקובל לגמרי ודרך חיים רצוי.

    ● הרגלי צריכה:

    • יותר פתיחות לבזבוז – חתונות גדולות, בגדים מותגיים, השקעה במראה החיצוני.
    • תנועה קהילתית – קנייה קבוצתית, מבצעים, לחץ חברתי לעמוד ברמת חיים המקובלת בקהילה.

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • השקעה בדירות להשכרה לפעמים מקובלת יותר.
    • נטייה להשקיע גם בחו"ל (קהילות עם קשרים עסקיים בחו"ל).
    • פתיחות רבה יותר למסחר, נדל"ן, עסקים קטנים.

    ספרדים בני תורה

    ● גישה לעבודה:

    • פרגמטית יותר – הרבה ספרדים יוצאים לעבוד מוקדם יחסית.
    • ערך התורה חשוב, אבל לא בצורה אבסולוטית כמו אצל הליטאים.
    • הנשים לרוב עובדות (לעיתים בעבודות פשוטות, ולעיתים מקצועות טיפוליים).

    ● הרגלי צריכה:

    • משפחות גדולות, מגמה לחיות בצמצום, חיים פשוטים יותר "מקובלים" בציבור.
    • פחות נוהגים להסתמך על עזרה מההורים – יותר דגש על "נסתדר".

    ● גישה לנדל"ן והשקעות:

    • רכישת דירה נחשבת הישג, אך לא חובה, ולא לכל אחד.
    • פחות עיסוק בהשקעות מתוחכמות, אך יש פתיחות לעבודה בעולמות המסחר, שיפוצים, תחבורה וכו'.

    .................................

    אי אפשר להחזיק את כל החבל — אבל אפשר ללמוד מהקצה השני.

    .
    לא כל אחד יכול להיות גם אברך בכולל, גם משקיע בנדל״ן, גם יזם, גם מחנך וגם "אבא של שבת".

    המציאות דוחפת אותנו לבחור, להתמקד, ולוותר.

    אבל לוותר על דרך – לא אומר לסגור עיניים לדרכים אחרות.

    ליטאי שרואה חסיד שמתעסק בייבוא – שלא יחשוב: "זה לא שייך אלינו."
    חסידי שרואה ספרדי שחי בצמצום ושקט – שלא יאמר: "הוא פשוט לא יודע לחיות."
    חסיד שרואה ליטאי שמתעקש על עוד שנה בכולל – אולי ימצא בזה השראה לאידאל רוחני.

    במקום להתרחק מהשונה – אפשר להתרשם.

    במקום לשפוט – אפשר ללמוד.

    כי האמת? לאף מגזר אין מונופול על חכמה, לא על פרנסה, ולא על איזון בין רוחניות וגשמיות.

    אם מישהו מצליח – לא משנה מאיזה זרם הוא – זה לא איום עלינו. זו הזדמנות בשבילנו.

    אז לא, אי אפשר ליהנות מכל העולמות.

    אבל אפשר להיות בעולם שלך — עם עיניים פתוחות לכולם, ולהרחיב אופקים !

    @טריידר
    אתה כישרון גדול,
    כתיבה יפיפייה ממש,
    וסיכום מתומצת וברור,
    שאפו!

  • @טריידר
    אתה כישרון גדול,
    כתיבה יפיפייה ממש,
    וסיכום מתומצת וברור,
    שאפו!

    @שמואל כתב בהגישות השונות בין ספרדים חסידים וליטאים לכסף והשקעות ועסקים:

    כתיבה יפיפייה ממש,

    גילוי נאות, החלק השני נכתב בעזרת AI...
    ניחנתי בכושר כתיבה מוגדרת ובהירה,
    אך לא בכושר כתיבה ספרותית,
    תודה לה' שחנן אותנו עם כלי המשלים את החסר...

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    68 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    116 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    אני מגיע לדרשה בבית כנסת קודם סליחות, יושב ליד חבר טוב, אנחנו מדברים על דא ועל הא, תוך כדי דיבור הוא אומר לי, ממש התלבטתי אם בכלל לבא לדרשה, עדיף לבא ישר לסליחות ולוותר על שלב הדרשה שגורם לי מועקה. שאלתי אותו: מה מעיק עליך? בתגובה לשאלה הוא אומר לי, בטוח לי שהדרשה של הרב תביא אותי למקום של אשמה וצורך בשינוי קיצוני שאין בכוחי לעשות אותו, אני לא יכול להשתנות כאן ועכשיו, לקבל קבלות על ידי חשבון נפש נוקב מתוך מקום שהכל חייב להיפסק ביום אחד. אמרתי לו, אתה חייב לתת צ'אנס, לך תדע, הפעם אתה יכול להיות מופתע ובענק. הרב התחיל את הדרשה: תדעו לכם כל אחד ואחד הוא כאן יקר שביקרים, יש כאן הזדמנות פז שה' יתברך נותן לנו פעם בשנה לשוב אליו ולחשב מסלול מחדש ולבנות לעצמנו דרך סלולה, אנחנו עומדים לפני יום גורלי, ובטוח לי שכל אחד מכם איפה שהוא נמצא יכול לשוב ולהתקדם מתוך מקום אמיתי של דרכי התשובה: • וידוי • חרטה • עזיבת החטא • קבלה לעתיד בזה הרב סיים את דבריו. אך לאחר סליחות אני המשכתי מתוך סקרנות ושאלתי את חבר שלי, נו..... איך היתה הדרשה? חברי אומר לי: בהתחלה הייתי מהוסס ומכווץ ותוך דקות התחלתי להיות יותר נינוח ורגוע. אני פשוט בן אדם אחר קיבלתי חיים במתנה. במעבר חד מההתרוממות הרוחנית עברתי איתו לעולם הכלכלה והחלטתי שאני מעניק לו מתנה נוספת. שאלתי אותו: איך המצב הכלכלי שלך מתנהל בבית ? הוא פשוט התחיל לשפוך, אין לך מושג כמה חובות יש לי, אני חייב לגמור את החודש, אך אני נמצא כל הזמן במקום של אשמה, אין בכוחי לעשות שינוי קיצוני, אני לא יכול להשתנות כאן ועכשיו, אני לא יכול לשנות התנהלות מתוך מקום שהכל חייב להיפסק ביום אחד. אמרתי לו: תדע לך יש לך כאן הזדמנות פז שה' יתברך נותן לך לשוב למצב כלכלי תקין ולחשב מסלול מחדש, זה נכון - אתה צריך לקחת אחריות אך בטוח לי שאיפה שאתה נמצא תוכל להתקדם מתוך מקום אמיתי כמו בדרכי התשובה • וידוי - מודעות כלכלית, תדע איפה אתה עומד בפן הכלכלי בבית. • חרטה – תתחרט ותכאב על כך שהגעת למצב כלכלי כזה אך תהיה נטול אשמה. • עזיבת החטא – תחליט החלטה אמיתית אני עוזב את ההתנהלות השגויה. • קבלה לעתיד – תקבל קבלות אמיתיות ותבנה לעצמך דרך סלולה למצב כלכלי תקין. איך אתם חושבים לשוב, ולחשב מסלול מחדש בהתנהלות הכלכלית שלכם? גמר חתימה טובה !!
  • 5 הצבעות
    9 פוסטים
    376 צפיות
    גיימרג
    @הקול-השפוי נכון ,רק בחסידויות זה התחיל כי הכל שם מגובש מלכתחילה.
  • 2 הצבעות
    9 פוסטים
    388 צפיות
    ר
    @אבישי כתב בטיפים להרצאה לאברכים צעירים: איך לעורר עניין ומוטיבציה לחיסכון והשקעות?: השאלה ששואלים הרבה אברכים, שכבר לא בגדר אברכים צעירים, האם לא כבר מאוחר מדי ? הילדה כבר בת 16 הילד עולה לישיבה גדולה, לא פיספסנו את הרכבת ? במצב כזה ההשקעה לא לטווח ארוך, אבל אין עוד ילדים אחרי?
  • 1 הצבעות
    51 פוסטים
    2k צפיות
    בית שמשב
    @איש-קיש כתב ברכישת רכב הכי כלכלי - מהניילון/ליסינג/יד שניה/גרוטאה/דלק/חשמלי ?: אינסייד שורה תחתונה מנסיון אישי פחות חסכוני מגאז שהיא מאד מאד חסכונית מבחינת החברה בתנאי מעבדה אינסייט יותר חסכוני מג'אז, מה גם שיש לו מנוע 88 כ"ס לעומת 102 של הג'אז וצורה שטוחה שפחות מתנגדת לרוח מה שמביא לחיסכון. @טריידר מניסיוני האישי ושל עוד כמה אנשים בסביבתי אני מצטרף בחום להמלצה של @הקול-השפוי אני מחזיק הונדה אינסייט ומאוד מרוצה ב"ה התיקונים שלו בדר"כ זה רק בלאי סביר שיש בכל רכב והוא חסכוני (אצלי 1 ל16) בסביבות ה25 אל"ש אתה יכול למצוא משהו טוב בס"ד הזכירו כאן את הפריוס (שהיא בעיקרון קצת יותר חסכונית) אבל צריך לשים לב לסוללה שהולכת בדר"כ אחרי 250,000 ק"מ או 12 שנה המוקדם מבניהם ואז הפסדת את כל הדלק שחסכת... חוץ מזה שהמחיר הממוצע שלה יותר יקר בקצת מההונדה.