דילוג לתוכן

"חובות וסיוטים"

הועבר כלכלת המשפחה
3 3 293 1
  • לחיות בחשבון: השקט הנפשי שבא עם ניהול נכון של הכסף
    רבי נחמן מברסלב אמר פעם: "עדיף שיהיה חייב לעצמו מאשר לאחרים". המשפט הזה נושא בתוכו תובנה עמוקה על איך אנו מנהלים את חיינו, ובמיוחד את משאבינו הכספיים. זה לא רק עניין של כסף – זה עניין של שלוות נפש, תחושת חירות, ואיכות החיים שלנו.
    בתרבות המודרנית, שבה החומריות חוגגת והרשתות החברתיות מציגות בפנינו תמונה מושלמת של חיים נוצצים, רבים מאיתנו מרגישים צורך "לחיות כמו כולם" – לצאת למסעדות, לטוס לחופשות, לקנות מותגים. אבל כמה פעמים שאלנו את עצמנו: האם אנחנו באמת יכולים להרשות לעצמנו את זה? האם המחיר של "החוויה" שווה את תחושת הכבדות שנשארת אחר כך, כשאנחנו מביטים על חשבון הבנק?

    המחיר האמיתי של חובות
    אנשים רבים מצדיקים הוצאות גדולות בכך שזה "בשביל המשפחה" או "בשביל הזוגיות". אבל האם זוגיות באמת מתחזקת כשנכנסים למינוס? הלחץ הכלכלי הוא בין הגורמים המרכזיים למתחים בזוגיות. התחושה ש"כבר אי אפשר להסתדר", ההבנה שחובות נערמים, עלולות להפוך את המסעדה ההיא, שהייתה אמורה להיות חוויה כיפית, לעול שמלווה אותנו זמן רב.
    כשאנחנו בוחרים לחיות מעבר ליכולתנו הכלכלית, אנחנו בעצם בוחרים להיות חייבים – לא רק לאחרים, אלא לעצמנו. חייבים לעצמנו שקט נפשי, חייבים לעצמנו יציבות. במקום לנסות "ליישר קו" עם אחרים, אולי כדאי לנו לחשוב איך אנחנו יכולים ליצור מציאות שבה אנחנו חיים בשלום עם מה שיש לנו, ומצליחים לחסוך למטרות שבאמת חשובות לנו.

    החיים בחשבון – רגע לנשום
    כשאנחנו בוחרים לנהל את הכסף שלנו בחשבון, אנחנו לא מוותרים על החוויות, אלא דוחים אותן לרגע הנכון. לדוגמה, במקום לצאת למסעדה כשאין תקציב, אפשר להחליט לשים בצד סכום קטן מדי חודש – וכשהוא מצטבר, לחגוג בגדול, בלי רגשות אשמה ובלי דאגה.
    חיים בחשבון לא רק נותנים לנו שקט כלכלי – הם נותנים לנו רגע לעצור, לחשוב, ולבחור במה שבאמת חשוב לנו. כשאנחנו חיים מתוך איזון, אנחנו לא מפחדים לפתוח את האפליקציה של הבנק או את כרטיס האשראי. התחושה הזו, שאין "הפתעות" בסוף החודש, שווה יותר מכל ארוחה במסעדה.

    הפלוס שבחיים מאוזנים
    אחד היתרונות הגדולים של חיים בחשבון הוא שאפשר, בסופו של דבר, ליהנות מהדברים שאנחנו אוהבים – אבל בלי הלחץ. כשיש לנו תוכנית כלכלית, וכשאנחנו חיים בהתאם ליכולתנו, אנחנו מגלים שדווקא יש לנו כסף לדברים כמו מסעדות, חופשות או מתנות. ההבדל הוא שזה קורה בלי חובות, בלי חרדות ועם הרבה יותר רוגע.
    לדוגמה, במקום לצאת למסעדה יקרה באמצע חודש כשאין כסף, אפשר– לבשל יחד, להנות ! ולשמור את החיסכון לארוחה חגיגית באמת כשיש זמן ומשאבים לכך. החוויה הזו הופכת ליותר מספקת, בדיוק משום שהיא מגיעה מתוך מקום של שלווה ולא של לחץ.

    סיכום: חשבון נפש כלכלי
    לחיות בחשבון זה לא רק לחסוך כסף – זה לבחור בשקט נפשי, בביטחון וביכולת לחיות מתוך שליטה על חיינו. הבחירה הזו לא קלה, במיוחד בעולם שבו הלוואות זמינות והלחץ החברתי גבוה. אבל דווקא הבחירה להישאר בפלוס – לא רק בבנק, אלא גם במחשבות וברגש – נותנת לנו את הכוח ליהנות באמת מהחיים.
    אז בפעם הבאה שאתם עומדים בפני החלטה כלכלית – חשבו, האם זה משרת אתכם בטווח הארוך? האם החוויה הזו שווה את המחיר של חיים במינוס? התשובה הנכונה, כך נראה, היא להישאר נאמנים לעצמכם ולחיות מתוך חכמה – גם בכסף וגם בלב.

  • לחיות בחשבון: השקט הנפשי שבא עם ניהול נכון של הכסף
    רבי נחמן מברסלב אמר פעם: "עדיף שיהיה חייב לעצמו מאשר לאחרים". המשפט הזה נושא בתוכו תובנה עמוקה על איך אנו מנהלים את חיינו, ובמיוחד את משאבינו הכספיים. זה לא רק עניין של כסף – זה עניין של שלוות נפש, תחושת חירות, ואיכות החיים שלנו.
    בתרבות המודרנית, שבה החומריות חוגגת והרשתות החברתיות מציגות בפנינו תמונה מושלמת של חיים נוצצים, רבים מאיתנו מרגישים צורך "לחיות כמו כולם" – לצאת למסעדות, לטוס לחופשות, לקנות מותגים. אבל כמה פעמים שאלנו את עצמנו: האם אנחנו באמת יכולים להרשות לעצמנו את זה? האם המחיר של "החוויה" שווה את תחושת הכבדות שנשארת אחר כך, כשאנחנו מביטים על חשבון הבנק?

    המחיר האמיתי של חובות
    אנשים רבים מצדיקים הוצאות גדולות בכך שזה "בשביל המשפחה" או "בשביל הזוגיות". אבל האם זוגיות באמת מתחזקת כשנכנסים למינוס? הלחץ הכלכלי הוא בין הגורמים המרכזיים למתחים בזוגיות. התחושה ש"כבר אי אפשר להסתדר", ההבנה שחובות נערמים, עלולות להפוך את המסעדה ההיא, שהייתה אמורה להיות חוויה כיפית, לעול שמלווה אותנו זמן רב.
    כשאנחנו בוחרים לחיות מעבר ליכולתנו הכלכלית, אנחנו בעצם בוחרים להיות חייבים – לא רק לאחרים, אלא לעצמנו. חייבים לעצמנו שקט נפשי, חייבים לעצמנו יציבות. במקום לנסות "ליישר קו" עם אחרים, אולי כדאי לנו לחשוב איך אנחנו יכולים ליצור מציאות שבה אנחנו חיים בשלום עם מה שיש לנו, ומצליחים לחסוך למטרות שבאמת חשובות לנו.

    החיים בחשבון – רגע לנשום
    כשאנחנו בוחרים לנהל את הכסף שלנו בחשבון, אנחנו לא מוותרים על החוויות, אלא דוחים אותן לרגע הנכון. לדוגמה, במקום לצאת למסעדה כשאין תקציב, אפשר להחליט לשים בצד סכום קטן מדי חודש – וכשהוא מצטבר, לחגוג בגדול, בלי רגשות אשמה ובלי דאגה.
    חיים בחשבון לא רק נותנים לנו שקט כלכלי – הם נותנים לנו רגע לעצור, לחשוב, ולבחור במה שבאמת חשוב לנו. כשאנחנו חיים מתוך איזון, אנחנו לא מפחדים לפתוח את האפליקציה של הבנק או את כרטיס האשראי. התחושה הזו, שאין "הפתעות" בסוף החודש, שווה יותר מכל ארוחה במסעדה.

    הפלוס שבחיים מאוזנים
    אחד היתרונות הגדולים של חיים בחשבון הוא שאפשר, בסופו של דבר, ליהנות מהדברים שאנחנו אוהבים – אבל בלי הלחץ. כשיש לנו תוכנית כלכלית, וכשאנחנו חיים בהתאם ליכולתנו, אנחנו מגלים שדווקא יש לנו כסף לדברים כמו מסעדות, חופשות או מתנות. ההבדל הוא שזה קורה בלי חובות, בלי חרדות ועם הרבה יותר רוגע.
    לדוגמה, במקום לצאת למסעדה יקרה באמצע חודש כשאין כסף, אפשר– לבשל יחד, להנות ! ולשמור את החיסכון לארוחה חגיגית באמת כשיש זמן ומשאבים לכך. החוויה הזו הופכת ליותר מספקת, בדיוק משום שהיא מגיעה מתוך מקום של שלווה ולא של לחץ.

    סיכום: חשבון נפש כלכלי
    לחיות בחשבון זה לא רק לחסוך כסף – זה לבחור בשקט נפשי, בביטחון וביכולת לחיות מתוך שליטה על חיינו. הבחירה הזו לא קלה, במיוחד בעולם שבו הלוואות זמינות והלחץ החברתי גבוה. אבל דווקא הבחירה להישאר בפלוס – לא רק בבנק, אלא גם במחשבות וברגש – נותנת לנו את הכוח ליהנות באמת מהחיים.
    אז בפעם הבאה שאתם עומדים בפני החלטה כלכלית – חשבו, האם זה משרת אתכם בטווח הארוך? האם החוויה הזו שווה את המחיר של חיים במינוס? התשובה הנכונה, כך נראה, היא להישאר נאמנים לעצמכם ולחיות מתוך חכמה – גם בכסף וגם בלב.

    @נחמן-רוזנבלום יפה מאוד... תועלי ומתמצת.

  • לחיות בחשבון: השקט הנפשי שבא עם ניהול נכון של הכסף
    רבי נחמן מברסלב אמר פעם: "עדיף שיהיה חייב לעצמו מאשר לאחרים". המשפט הזה נושא בתוכו תובנה עמוקה על איך אנו מנהלים את חיינו, ובמיוחד את משאבינו הכספיים. זה לא רק עניין של כסף – זה עניין של שלוות נפש, תחושת חירות, ואיכות החיים שלנו.
    בתרבות המודרנית, שבה החומריות חוגגת והרשתות החברתיות מציגות בפנינו תמונה מושלמת של חיים נוצצים, רבים מאיתנו מרגישים צורך "לחיות כמו כולם" – לצאת למסעדות, לטוס לחופשות, לקנות מותגים. אבל כמה פעמים שאלנו את עצמנו: האם אנחנו באמת יכולים להרשות לעצמנו את זה? האם המחיר של "החוויה" שווה את תחושת הכבדות שנשארת אחר כך, כשאנחנו מביטים על חשבון הבנק?

    המחיר האמיתי של חובות
    אנשים רבים מצדיקים הוצאות גדולות בכך שזה "בשביל המשפחה" או "בשביל הזוגיות". אבל האם זוגיות באמת מתחזקת כשנכנסים למינוס? הלחץ הכלכלי הוא בין הגורמים המרכזיים למתחים בזוגיות. התחושה ש"כבר אי אפשר להסתדר", ההבנה שחובות נערמים, עלולות להפוך את המסעדה ההיא, שהייתה אמורה להיות חוויה כיפית, לעול שמלווה אותנו זמן רב.
    כשאנחנו בוחרים לחיות מעבר ליכולתנו הכלכלית, אנחנו בעצם בוחרים להיות חייבים – לא רק לאחרים, אלא לעצמנו. חייבים לעצמנו שקט נפשי, חייבים לעצמנו יציבות. במקום לנסות "ליישר קו" עם אחרים, אולי כדאי לנו לחשוב איך אנחנו יכולים ליצור מציאות שבה אנחנו חיים בשלום עם מה שיש לנו, ומצליחים לחסוך למטרות שבאמת חשובות לנו.

    החיים בחשבון – רגע לנשום
    כשאנחנו בוחרים לנהל את הכסף שלנו בחשבון, אנחנו לא מוותרים על החוויות, אלא דוחים אותן לרגע הנכון. לדוגמה, במקום לצאת למסעדה כשאין תקציב, אפשר להחליט לשים בצד סכום קטן מדי חודש – וכשהוא מצטבר, לחגוג בגדול, בלי רגשות אשמה ובלי דאגה.
    חיים בחשבון לא רק נותנים לנו שקט כלכלי – הם נותנים לנו רגע לעצור, לחשוב, ולבחור במה שבאמת חשוב לנו. כשאנחנו חיים מתוך איזון, אנחנו לא מפחדים לפתוח את האפליקציה של הבנק או את כרטיס האשראי. התחושה הזו, שאין "הפתעות" בסוף החודש, שווה יותר מכל ארוחה במסעדה.

    הפלוס שבחיים מאוזנים
    אחד היתרונות הגדולים של חיים בחשבון הוא שאפשר, בסופו של דבר, ליהנות מהדברים שאנחנו אוהבים – אבל בלי הלחץ. כשיש לנו תוכנית כלכלית, וכשאנחנו חיים בהתאם ליכולתנו, אנחנו מגלים שדווקא יש לנו כסף לדברים כמו מסעדות, חופשות או מתנות. ההבדל הוא שזה קורה בלי חובות, בלי חרדות ועם הרבה יותר רוגע.
    לדוגמה, במקום לצאת למסעדה יקרה באמצע חודש כשאין כסף, אפשר– לבשל יחד, להנות ! ולשמור את החיסכון לארוחה חגיגית באמת כשיש זמן ומשאבים לכך. החוויה הזו הופכת ליותר מספקת, בדיוק משום שהיא מגיעה מתוך מקום של שלווה ולא של לחץ.

    סיכום: חשבון נפש כלכלי
    לחיות בחשבון זה לא רק לחסוך כסף – זה לבחור בשקט נפשי, בביטחון וביכולת לחיות מתוך שליטה על חיינו. הבחירה הזו לא קלה, במיוחד בעולם שבו הלוואות זמינות והלחץ החברתי גבוה. אבל דווקא הבחירה להישאר בפלוס – לא רק בבנק, אלא גם במחשבות וברגש – נותנת לנו את הכוח ליהנות באמת מהחיים.
    אז בפעם הבאה שאתם עומדים בפני החלטה כלכלית – חשבו, האם זה משרת אתכם בטווח הארוך? האם החוויה הזו שווה את המחיר של חיים במינוס? התשובה הנכונה, כך נראה, היא להישאר נאמנים לעצמכם ולחיות מתוך חכמה – גם בכסף וגם בלב.

    @נחמן-רוזנבלום
    ממש יפה!
    אהבתי את: 'להיות חייב לעצמו במקום לאחרים'
    ממש חזק!

  • מונטיפיורימ מונטיפיורי העביר נושא זה מ-מאמרים ב-

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    431 צפיות
    פרנסה משמיםפ
    אני שמעתי על ''זול'' 100 לחודש ועל ''יקר'' 200 לחודש
  • והרצים יצאו דחופים // ניסן עציוני

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    2
    3 הצבעות
    2 פוסטים
    250 צפיות
    אבי ה-נערהא
    נראה לי בשם הגראי"ל אמרו שהכל נכלל ב'כופין על הצדקה'. מתחבר לתוכן, הייתי מכוון יותר לעני קרוב שמתחבא בבית כנסת או בכולל ואנחנו יודעים שהוא נזקק כפשוטו, גופי הצדקה הגדולים עושים גם עושים וכופין על הצדקה בכל דרך חדשנית שניתן לשער. יש לכולנו עני קרוב, ת"ח או שלא, מישהו שלא נדון למה הוא במצב קשה ולמה הוא לא מתנהל נכון כלכלית ולמה אנחנו לא צריכים לתת לו כדי שילמד לחיות נכון, נפסיק להכנס לנעליים הקרועות של השני וניתן ביד רחבה ונעשה את המצווה שלנו והקב"ה יעשה את שלו.
  • מאמר נפלא ואקטואלי שפורסם ב"דרשו"

    כלכלת המשפחה
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    210 צפיות
    נ.ר.א.נ
    תובנות מהחיים // יוחנן וסרמן אחד האנשים הכי אומללים על פני היקום, הוא אדם מאוד מפורסם, המתגורר בדירת פאר, מוקף באנשים שמשרתים אותו, ומחזיק בסכומי כסף שיספיקו לו ולנכדיו לחיות בטוב ובנעימים עוד שנים רבות. האיש הזה, לא מסוגל להעלות חיוך על שפתיו. רוב שעות היממה הוא ישן, מתוך דיכאון כבד, וכשהוא כן ער, הוא יושב באפס מעש, מסתכל מהחלון או סתם בוהה בחלל. לאיש הזה קוראים בשאר אל אסד, מי שעד לא מכבר היה נשיא סוריה. במשך קרוב לחצי יובל שנים הוא היה שליט מדינה, מעין מלך אשר על פיו יישק דבר. הרבה מאוד אנשים שילמו בחייהם משום שהעזו להמרות את פיו, מיליוני בני אדם עבדו אצלו וטרחו יומם ולילה כדי שרצונו יתמלא ושהחלטותיו יתקיימו. הוא גדל עם כפית של זהב בפה, ובמשך למעלה מיובל שנים התגורר בארמון פאר. שום דבר לא חסר לו וגם היום הוא מתגורר בדירה מפוארת ומאובזרת היטב. אז למה הוא כל כך עצוב? כי הוא איבד את השלטון… הוא הורגל להיות מלך, וחשב להוריד את המלוכה לבנו אחריו בבוא העת, ובמקום זאת הוא הודח בבושת פנים, ונשלח לבלות את שארית ימיו על אדמת ניכר. ** עכשיו ננסה לדמיין לנו אדם אחר, פקיד פשוט בחברה המייצרת כרטיסי זיכרון למצלמות. הוא קם בבוקר, אוכל משהו והולך לעבודה כדי לענות לטלפון, לסגור הזמנות, לרכז עסקאות, ולהרוויח משכורת סבירה של כמה אלפי דולרים בחודש. פתאום, בלי הודעה מוקדמת, שולפים אותו מהעבודה האפרורית והמשעממת, ומעבירים אותו לדירת פאר, בדיוק כמו זאת שבה מתגורר נשיא סוריה המודח, בשאר אל אסד. אותם נתונים, אותם תנאים, יש לו משרתים שעושים את רצונו, בית רחב ידיים, חצר עם בריכה פרטית, פירות, ירקות חטיפים ופיצוחים, כל חפצו וכל מאווייו, ועוד כסף לבזבוזים וטיולים. כיצד ייראה אותו אדם? סביר להניח שהוא יהיה מאושר מאוד, שש ושמח על המתנה הנפלאה שקיבל. אז למה בשאר אל אסד עצוב ומדוכא מתנאי המחייה שלו, כשכל אחד אחר ישמח לקבל את מה שיש לו??? התשובה נעוצה כמובן בהרגלים ושאיפות. מי שהתרגל להיות שליט כמעט כל יכול, לחיות בארמונות פאר ולהחזיק בצי של רכבי יוקרה במרתף ביתו. מי שהתרגל שעל פיו ישק דבר, ובכל מקום שהוא עובד אנשים נעמדים דום מפניו ביראת כבוד. מי שהתרגל שכל מילה שלו מצוטטת בכלי התקשורת, וכל החלטה שלו משפיעה על חייהם של מיליוני בני אדם – יתקשה להסתפק בדירת פאר עם תנאי מחייה מפנקים. הוא רגיל להרבה הרבה יותר מזה. לעומתו, מי שחי בתנאים פשוטים יחסית, ובבת אחת עבר לחיות בדירת פאר עם תנאים טובים פי כמה וכמה, ירגיש מאושר. כלומר, הנוחות וההישגים שאנחנו משיגים בחיים, הם עניין יחסי. חשוב שנזכור את זה כשאנחנו מתלוננים שחם, או קר, או כשיוקר המחייה מאלץ אותנו לוותר על חלק מהתנאים אליהם הורגלנו במשך שנים. כדאי שנזכור שכל אחד ואחד מאתנו היום, ואפילו האנשים העניים ביותר, חי בתנאים הרבה יותר טובים ומפנקים מתנאי המחייה של העשיר הגדול ביותר בוורשה לפני 200 שנה. ולכן, במקום להתעצב ולהתבכיין על מה שאין – כדאי שנתרגל לשמוח ולהודות על מה שיש… דרשו
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    156 צפיות
    אלחנן זליקוביץ'א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • פכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    8
    6 הצבעות
    8 פוסטים
    544 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @זבדיאל כתב בפכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?": האמת שאף פעם זה לא 15 שקל זה 25 בעמלות לנבק 15 באשראי כפול 2 10 בטלפון 20 בחשמל 15 בללכת שת דקות לסופר במקום במכולת 15 בלעבור חברת גז וכו' וכו' בסוף זה מגיע ל100/150 שקל בחודש בדוק אצלי ואצל אחרים מסכים איתך לגמרי רק אוסיף ואומר שמניסיוני זה מגיע למאות ואלפי ש''ח לחודש! כן זו האמת!