דילוג לתוכן

דוגמאות מחז"ל על לחיות רק ממה שיש לאדם

השתדלות
5 4 238 4
  • חברים יקרים, כאן חיים אהרן בוגרד
    הפעם הראשונה שהתחברתי לעיקרון שחייבים לחיות ממה שיש ולא מהלואות היה דווקא משליפה של רמב"ם.
    הייתי בהרצאה של מר... והוא ציטט מהרמב"םן שעני או דל שמביא קרבן של עשיר לא יוצא ידי חובה, שאלתי דיין והוא אישר את ההלכה.
    זה היה היום הראשון בחיי שהבנתי שמה שהיה לא מה שיהיה כי אם אפילו בהלכה יש לזה השלכות בוודאי זה נכון גם בהוצאות סטנדרטיות.
    אשמח לשמוע עוד דוגמאות .
    בהערצה לארגון בנקל ששינה את חיי הפיננסיים

  • חברים יקרים, כאן חיים אהרן בוגרד
    הפעם הראשונה שהתחברתי לעיקרון שחייבים לחיות ממה שיש ולא מהלואות היה דווקא משליפה של רמב"ם.
    הייתי בהרצאה של מר... והוא ציטט מהרמב"םן שעני או דל שמביא קרבן של עשיר לא יוצא ידי חובה, שאלתי דיין והוא אישר את ההלכה.
    זה היה היום הראשון בחיי שהבנתי שמה שהיה לא מה שיהיה כי אם אפילו בהלכה יש לזה השלכות בוודאי זה נכון גם בהוצאות סטנדרטיות.
    אשמח לשמוע עוד דוגמאות .
    בהערצה לארגון בנקל ששינה את חיי הפיננסיים

    @חיים-אהרן
    ספר החינוך מצוה קכג
    מדיני המצוה, שכל אחד מארבעה חטאים אלה מחייב עושהו להביא כשבה או שעירה כדין חטאת קבועה הידוע, ואינו נפטר בעוף או בקמח אלא אם כן הוא עני. ואם הוא עני והביא כשבה או שעירה לא יצא ידי חובתו, והטעם לפי שאחר שריחם הא-ל ברוך הוא עליו ופטרו בכך אינו בדין שידחוק עצמו להביא ביותר [מ]מה שתשיג ידו. ובזה יקנה כל מבין עצה לבלתי עשות הוצאות ביותר מן הראוי לו לפי ממונו, למען כי בו סבה לגזול את הבריות כשמבקש לימודו ואינו מוצא.

  • הגמ' בביצה (ט״ז.) "כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר״ה וכו".
    ופרש״י "כל מה שעתיד להשתכר בשנה שיהא נזון משם, קצוב לו כך וכך ישתכר בשנה זו, ויש לו ליזהר מלעשות יציאה מרובה, שלא יוסיפו לו שכר למזונות אלא
    מה שפסקו לו".

    רש״י כתב (בחולין פל:) על הפסוק "טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט" (תהיליס קיב, ה) " ... וטוב המכלכל דבריו במשפט, לפי יכולתו הוא עומד על צרכיו, ולא בכל תאות לבו".

    הרמב״ם (פ״ה מדיעות ס״י) כתב "תלמיד חכם מכלכל דבריו במשפט אוכל ושותה וזן את אנשי ביתו כפי ממונו והצלחתו"
    ובפ״ל מה׳ שבת (ס״ז) כתב "איזהו עונג וכו׳ הכל לפי ממונו של אדם"

    המאירי (שנת קמ:) כתב "ויצמצם בהוצאתו כפי ענינו אם הוא עני ישתדל לעשות דברים שמהם יביא לידי הסדר בהוצאה, ואם הוא עשיר אל יפחות עצמו בצמצום המאכלים, אלא בכדי הראוי לו".

    בסידור בית יעקב (ר' יעקב עמדין, היעב"ץ) כתב, "ועיין בהוצאה לעומת הכנסה וכו׳, וסדר הוצאה הוא חצי פרנסה" (הנהגת משה ומתן שאחרי תפלת שחרית עמוד ריח).

  • אולי אפשר לפתוח אשכול גם על מקורות מחז"ל שאדם צריך לחסוך לצורך העתיד

  • אולי אפשר לפתוח אשכול גם על מקורות מחז"ל שאדם צריך לחסוך לצורך העתיד

    @אברהם-0
    בהחלט,
    מהרש"א נדה סה

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    11 פוסטים
    181 צפיות
    nigunN
    @שמיל-שמיל כתב בביטוח בריאות בנוסף על הקופה האם זה נצרך? ראוי?: אז הוא ענה לי שלסוכני ביטוח יש תשובה משלהם, אם נניח ביטחו אדם ביטוח חיים על מליון שקל והוא צריך למות אך מאידך גיסא נגזר על היורשים שלא יקבלו את הכסף אך אם הוא ימות הם יקבלו את הכסף של הביטוח שלו, לכן הקב"ה משאיר אותו בחיים ע"מ שהיורשים שלו לא יקבלו את הכסף.... זה לא המצאה שלהם https://www.dirshu.co.il/מדוע-ביטוח-חיים-הוא-סגולה-לאריכות-ימים/
  • 5 הצבעות
    2 פוסטים
    321 צפיות
    הקול השפויה
    המשך: "ר' דוב טען כמה וכמה פעמים שבדבר זה אין הוראה כללית ובעצם כל אחד צריך להתייעץ עם הרב שמכיר אותו אישית שידע לברר את הפרטים דלקמן: א. כמה כסף יש לו עכשיו וכמה זה ישגע אותו עכשיו להשיג כסף ב. כמה בנים ובנות יש לו ג. האיך ישאר יותר שקוע בלימוד אם ע"י השקעה בנדל"ן או במניות (דהיינו האם כל מאמר ביתד נאמן שמניה פלונית נפלנ יקפיץ אותו) ד. האם הינו אדם שחובות של 3 מליון ש"ח יכולים לגרום לו לעשות דברים שהם לא גלאט (שאז הוא צריך יותר להתאמץ וכו') מקווה שהובנו דבריו כראוי"
  • 9 הצבעות
    4 פוסטים
    672 צפיות
    ד
    @שמואל כתב ברבנו הגדול הגרמ"ה שליט"א בענין ההשתדלות הראויה לחתונות הילדים: @מונטיפיורי רק לציין, אין שום התייחסות לנושא של מעשרות. הוא ראש ישיבה הוא לא פוסק והשואל גם לא שאל על המעשרות
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    110 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!
  • לפני שמתחילים 'לשמוע הצעות'...

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    3 הצבעות
    1 פוסטים
    184 צפיות
    מ
    פנתה אלי משפחה שהילדה הגדולה בת 17 - והשאלה מה עושים... אז קודם כל, יפה שהם שואלים עכשיו ולא אחרי שכבר סגרו שידוך והתחייבו לסכומי עתק שאינם ברשותם..! מה שאני אוהב לעשות במקרים כאלו, זה דבר ראשון - להוציא אותם מהפוקוס. מה זאת אומרת? כל מה שהם חושבים כרגע, זה איך מתחילים להשיג המון כסף..? הרי אנחנו כבר שומעים את השדכנית איך שהיא אומרת שיש לבחור כבר כמה הצעות שנותנים 500+ לדירה, ואם אתם רוצים בחור מוצלח אז כדאי ש... כידוע, כל ההבדל בין האנשים שמצליחים בחיים (בכלכלה, בלימוד התורה, בריאות הגוף וכו') ובין אלו שלא... שורש הדבר תלוי בהאם הם בוחרים להיות יוזמים מובילים ומתכננים של חייהם, או שמעדיפים 'לזרום' ולתת לדברים לקרות לבד עד שנאלץ להגיב אליהם... אז בואו נאמר שאנחנו נמצאים כרגע 3 שנים לפני החתונה של הבת. יש כאן שלושה נושאים: א. דאגה לילדה שלנו (ולחתן שלה העתידי בע"ה) שיהיו להם חיים שלווים בהקמת בית של תורה, ולהקל במעט את המצב הכלכלי - שלא יעיק עליהם חלילה. בנקודה הזאת, פשוט וברור שעוד מאתיים אלף לדירה לא יהיה מה שיציל אותם..! עיקר ההשתדלות לכאורה צריכה להיות בכך שנבדוק איזו הכשרה \ עבודה נוכל לסדר לבת שלנו כדי שתהיה להם האפשרות להכנסה חודשית מספקת בס"ד. כמו"כ החינוך שנעניק לה לחיות עם חשבון ולהוציא רק מה שנכנס (או שנשלח את הזו"צ למאמן כלכלי שיתן להם הקדמה לחיי כלכלת הבית), הוא יהיה המתנה הגדולה ביותר עבור הבית שלהם - הרבה מעבר לסכום כסף מכובד לדירה... ב. למנוע לחץ מההורים כשמגיעות ההוצאות הגדולות. ג. מה לומר לשדכן \ למחותנים. בנושא הזה, הנקודות החשובות ביותר הן התכנון והאסרטיביות. לפני שמתחילים לשמוע הצעות, כדאי לנו לבדוק עם עצמנו מה הם המשאבים העומדים לרשותנו. אולי הם מורכבים מחסכונות, עזרה מההורים קצת, הלוואות מקרן פנסיה, זכות ליחידה בגמ"ח, גיוס כספים בחו"ל, הכשרה לגלגול גמחי"ם וכו'... לא חשוב כעת איזו אסטרטגיה יש למשפחה, העיקר לבדוק מהי היכולת שלנו באמת. כדאי להכין מראש את הרשימה של כל ההוצאות שישנם סביב החתונה החל מהאירוסין עד אחרי השבת שבע-ברכות. יש לנו 120 אלף ש"ח - הנה כל הרשימה של ההוצאות השונות, בואו נחליט כמה מוציאים על ביגוד, על מתנות, כמה על פרחים וכסא כלה, צלם ב-4000 ש"ח או ב-10,000? כמה ישאר אח"כ לריהוט - חדש או יד 2? מומלץ להתייעץ עם האנשים הנכונים, דהיינו - אותם אלו שחיים ברמת חיים וערכים דומים לשלנו, למצוא את האנשים המחושבים והמסודרים - ולשאול אותם מה מקובל, מה עושים, ואיך משיגים את הצרכים תוך כדי חסכון בעלויות. בשלב הבירורים כדאי לחקור קצת על המשפחה המוצעת - מהי הרמה שלהם? לשאול את המחותנים איפה הם חתנו בעבר? מה הרמה של שבת שבע-ברכות? האם קנו דירות לילדים? בירושלים או בצפון? האם הם עמדו בהתחייבויות שלהם? וכו'... (לא תמיד מורידים על זה שידוך, אבל לפעמים יש בזה קצת רמזים מלמעלה...) והכי חשוב להגיע לכל שיחה עם 'הכללים שלנו'. דהיינו, לקבוע מתוך היכולות שלנו והערכים שלנו - איך אנחנו נוהגים בכל קטגוריה: 'אצלנו נהוג שלא לוקחים מנות יותר מ-69 ש"ח' 'לנו חשוב שיהיה ריהוט חדש לזוג הצעיר ולכן הצלם והתזמורת לא יעלה על מחיר כך וכך'... כמובן שיהיו קצת חילוקי דעות בין הצדדים - וזה בסדר! כדאי להתפשר ולבוא לקראתם בדברים הזולים יותר, ולעמוד על שלנו בסעיפים שיגרמו לנו לחרוג מהתקציב באופן משמעותי. גם בנוגע לנושא הדיור, כדאי להיות ברורים עם עצמנו כמה אנחנו באמת יכולים להתחייב ולתת, ולא לפחד שאנחנו 'מאבדים כאן שידוך' כאשר הנתונים של המציאות נקבעים ע"י הבורא יתברך. אם יש לנו תכנון מעשי איך להביא סכום מסוים - כדאי להדגיש זאת לשדכן, כיון שפעמים רבות אנשים מבטיחים וקצת קשה לקיים... אז אם אנחנו אומרים שאמנם יש לנו קצת פחות להציע לעומת האחרים, אבל הכסף נמצא מוכן למסירה - יתכן מאוד שזו תהיה סיבה להקדים אותנו על פני ההבטחות של השאר... שירבו שמחות בלב שמח!