דילוג לתוכן

השוואה בין "המכירה השכונתית" ל"משנת יוסף"

כלכלת המשפחה
11 5 1.6k 4
  • מחירים, נוחות, שירות ומגוון מוצרים
    הייתי שמח מאוד לקבל מידע ממי שיש לו ניסיון או ידע בנושא.

    מעניין אותי בעיקר להבין:

    מחירים: האם יש הבדלים משמעותיים במחירים בין "מכירה שכונתית" ל"משניות יוסף" עבור מוצרים דומים? אם כן, היכן לרוב המחירים אטרקטיביים יותר?

    שירות: האם יש הבדל ברמת השירות (לדוגמה, יחס אישי, מענה לשאלות, טיפול בתקלות).

    כמות ומגוון מוצרים: האם אחד מהם מציע מגוון רחב יותר של מוצרים או כמות גדולה יותר של פריטים?

    תודה רבה מראש!

  • זו טריפה וזו נבילה
    שניהם עם אפס שירות מינוס מאה
    מתעשרים על חשבוננו וצוחקים כל הדרך אל הבנק
    ואנחנו עוד חושבים שהם עושים איתנו חסד

  • זו טריפה וזו נבילה
    שניהם עם אפס שירות מינוס מאה
    מתעשרים על חשבוננו וצוחקים כל הדרך אל הבנק
    ואנחנו עוד חושבים שהם עושים איתנו חסד

    @א-מייבין כתב בהשוואה בין "המכירה השכונתית" ל"משנת יוסף":

    זו טריפה וזו נבילה
    שניהם עם אפס שירות מינוס מאה
    מתעשרים על חשבוננו וצוחקים כל הדרך אל הבנק
    ואנחנו עוד חושבים שהם עושים איתנו חסד

    אני לא חושב שנכון להתבטאות כך.
    רוב הציבור יודע שזה לא ארגון חסד אלא עסק לכל דבר
    אולי זה נכון שהם מתעשרים, אבל ממש לא על חשבונינו.
    הם בהחלט זולים מאוד ומועילים הרבה לציבור.

  • @א-מייבין כתב בהשוואה בין "המכירה השכונתית" ל"משנת יוסף":

    זו טריפה וזו נבילה
    שניהם עם אפס שירות מינוס מאה
    מתעשרים על חשבוננו וצוחקים כל הדרך אל הבנק
    ואנחנו עוד חושבים שהם עושים איתנו חסד

    אני לא חושב שנכון להתבטאות כך.
    רוב הציבור יודע שזה לא ארגון חסד אלא עסק לכל דבר
    אולי זה נכון שהם מתעשרים, אבל ממש לא על חשבונינו.
    הם בהחלט זולים מאוד ומועילים הרבה לציבור.

    @הקול-השפוי
    צורת ההתבטאות לא נכונה,
    אבל אני יכול להבין למה כותבים עליהם כך, כשהם עסק לכל דבר ונוהגים בלקוחות כאילו הם עושים איתם חסד.
    היום עברתי ליד המכירה השכונתית וגיליתי 2 דברים שאין במשנת יוסף.
    א. יש שם שקיות, כן ממש שקיות אמיתיות לאיסוף המוצרים, ולא צריך לריב על הארגזים הריקים במשנת יוסף, וילדים לא מרוקנים ארגזים בשביל לקחת דברים וזורקים את המוצרים לרצפה, כי יש שקיות - וואו איזה שירות... בחלוקת חסד גם יש כאלו שנותנים שקיות.....
    ב. הזיכויים גם שם נעשים על ידי כתיבה ידנית ולא יודע אם אפשר לעדכן גם באתר או במייל, אבל יש שם חידוש, ליד הדפים של הזיכויים יש עט, ממש עט אמיתי מטעם המכירה ולא צריך לחפש אחרי האברך התורן שיש לו עט שישאיל לכל העומדים בתור כמו במשנת יוסף.
    ממש שירות וואו.

  • @הקול-השפוי
    צורת ההתבטאות לא נכונה,
    אבל אני יכול להבין למה כותבים עליהם כך, כשהם עסק לכל דבר ונוהגים בלקוחות כאילו הם עושים איתם חסד.
    היום עברתי ליד המכירה השכונתית וגיליתי 2 דברים שאין במשנת יוסף.
    א. יש שם שקיות, כן ממש שקיות אמיתיות לאיסוף המוצרים, ולא צריך לריב על הארגזים הריקים במשנת יוסף, וילדים לא מרוקנים ארגזים בשביל לקחת דברים וזורקים את המוצרים לרצפה, כי יש שקיות - וואו איזה שירות... בחלוקת חסד גם יש כאלו שנותנים שקיות.....
    ב. הזיכויים גם שם נעשים על ידי כתיבה ידנית ולא יודע אם אפשר לעדכן גם באתר או במייל, אבל יש שם חידוש, ליד הדפים של הזיכויים יש עט, ממש עט אמיתי מטעם המכירה ולא צריך לחפש אחרי האברך התורן שיש לו עט שישאיל לכל העומדים בתור כמו במשנת יוסף.
    ממש שירות וואו.

    האמת שכשעברתי ליד המכירה השכונתית, וראיתי שיש שם הרבה פחות אנשים ממשנת יוסף, אמרתי לעצמי בטח הם יותר יקרים תסמוך על חכמת ההמון שביררו את העניין.
    אבל חשבתי על זה היום שוב, והבנתי שהאנשים לא בודקים בהכרח מחירים מי יותר זול, הם הולכים לאיפה שנראה להם יותר זול.
    חכמת ההמון בנויה לא רק על המחירים אלא גם על הנראות.
    ובמשנת יוסף כולם רואים את הריצות והחטיפות והארגזים המתעופפים וכו' וכו'.
    ואם כולם רצים לכזה בלגן בטח זה הכי זול.
    והמכירה השכונתית שקצת יותר מסודרת, ועוד הם נותנים שקיות..
    בטח הם לוקחים יקר ולכן הם נותנים לך שירות שתרגיש טוב עם המחיר ששילמת.............

  • האמת שכשעברתי ליד המכירה השכונתית, וראיתי שיש שם הרבה פחות אנשים ממשנת יוסף, אמרתי לעצמי בטח הם יותר יקרים תסמוך על חכמת ההמון שביררו את העניין.
    אבל חשבתי על זה היום שוב, והבנתי שהאנשים לא בודקים בהכרח מחירים מי יותר זול, הם הולכים לאיפה שנראה להם יותר זול.
    חכמת ההמון בנויה לא רק על המחירים אלא גם על הנראות.
    ובמשנת יוסף כולם רואים את הריצות והחטיפות והארגזים המתעופפים וכו' וכו'.
    ואם כולם רצים לכזה בלגן בטח זה הכי זול.
    והמכירה השכונתית שקצת יותר מסודרת, ועוד הם נותנים שקיות..
    בטח הם לוקחים יקר ולכן הם נותנים לך שירות שתרגיש טוב עם המחיר ששילמת.............

    חידוש גדול :
    חבר שלח לי את הקטלוג של המכירה של גור, ולטענתו הם פתחו את המכירה לקהל הרחב....
    זו בשורה ממש כי הגרערעס יודעים לעשות באמת מחירים טובים, בעיקר כשהם מוכרים לאנ"ש, ואם הם צריכים אותנו בשביל כח הקניה הגדול כולם מרוויחים.
    אין להם הרבה סניפים
    מצורף הקטלוג.
    קטלוג.pdf

  • חידוש גדול :
    חבר שלח לי את הקטלוג של המכירה של גור, ולטענתו הם פתחו את המכירה לקהל הרחב....
    זו בשורה ממש כי הגרערעס יודעים לעשות באמת מחירים טובים, בעיקר כשהם מוכרים לאנ"ש, ואם הם צריכים אותנו בשביל כח הקניה הגדול כולם מרוויחים.
    אין להם הרבה סניפים
    מצורף הקטלוג.
    קטלוג.pdf

    קטלוג חגי תשרי תשפ''ו - עטרת שלמה.pdf
    המכירה פתוחה לכל מי שקשור איכשהו למוסדות והיה רישום גם לתושבי מודיעין עילית
    הרשב סורוצקין מספר שהתוכנית שלו להתרחב לכל הארץ ולפתוח לכולם

  • @משהמשה אולי במקום תאוריות תעשה לנו השוואת מחירים?

  • במכירה של גור המחיר הוא באמת זול די משמעותית

  • במכירה של גור המחיר הוא באמת זול די משמעותית

    @החושב כתב בהשוואה בין "המכירה השכונתית" ל"משנת יוסף":

    במכירה של גור המחיר הוא באמת זול די משמעותית

    ביחס למשנת יוסף?
    אתה יכול לתת דוגמאות?

  • מה ההפרש בין המכירה של גור למכירה של סורוצקין?

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    62 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    115 צפיות
    צ
    @BRISKER עברתי לבזק, לא ראיתי בעיות, הכל הלך טוב, חוץ מפעם אחת שהם הפיקו קבלה על סכום כפול, זה קרה לכל הלקוחות שלהם, והם תיקנו את זה לפני הגבייה בפועל. וזה הנחה של 7%. ואני כמובן עם טלפון כשר, ובלי מונה חכם.
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    290 צפיות
    צ
    @שמואל לכאורה לא
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    116 צפיות
    א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • פכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    8
    6 הצבעות
    8 פוסטים
    385 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @זבדיאל כתב בפכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?": האמת שאף פעם זה לא 15 שקל זה 25 בעמלות לנבק 15 באשראי כפול 2 10 בטלפון 20 בחשמל 15 בללכת שת דקות לסופר במקום במכולת 15 בלעבור חברת גז וכו' וכו' בסוף זה מגיע ל100/150 שקל בחודש בדוק אצלי ואצל אחרים מסכים איתך לגמרי רק אוסיף ואומר שמניסיוני זה מגיע למאות ואלפי ש''ח לחודש! כן זו האמת!