דילוג לתוכן

השוואה בין "המכירה השכונתית" ל"משנת יוסף"

כלכלת המשפחה
11 5 815 4
  • מחירים, נוחות, שירות ומגוון מוצרים
    הייתי שמח מאוד לקבל מידע ממי שיש לו ניסיון או ידע בנושא.

    מעניין אותי בעיקר להבין:

    מחירים: האם יש הבדלים משמעותיים במחירים בין "מכירה שכונתית" ל"משניות יוסף" עבור מוצרים דומים? אם כן, היכן לרוב המחירים אטרקטיביים יותר?

    שירות: האם יש הבדל ברמת השירות (לדוגמה, יחס אישי, מענה לשאלות, טיפול בתקלות).

    כמות ומגוון מוצרים: האם אחד מהם מציע מגוון רחב יותר של מוצרים או כמות גדולה יותר של פריטים?

    תודה רבה מראש!

  • זו טריפה וזו נבילה
    שניהם עם אפס שירות מינוס מאה
    מתעשרים על חשבוננו וצוחקים כל הדרך אל הבנק
    ואנחנו עוד חושבים שהם עושים איתנו חסד

  • זו טריפה וזו נבילה
    שניהם עם אפס שירות מינוס מאה
    מתעשרים על חשבוננו וצוחקים כל הדרך אל הבנק
    ואנחנו עוד חושבים שהם עושים איתנו חסד

    @א-מייבין כתב בהשוואה בין "המכירה השכונתית" ל"משנת יוסף":

    זו טריפה וזו נבילה
    שניהם עם אפס שירות מינוס מאה
    מתעשרים על חשבוננו וצוחקים כל הדרך אל הבנק
    ואנחנו עוד חושבים שהם עושים איתנו חסד

    אני לא חושב שנכון להתבטאות כך.
    רוב הציבור יודע שזה לא ארגון חסד אלא עסק לכל דבר
    אולי זה נכון שהם מתעשרים, אבל ממש לא על חשבונינו.
    הם בהחלט זולים מאוד ומועילים הרבה לציבור.

  • @א-מייבין כתב בהשוואה בין "המכירה השכונתית" ל"משנת יוסף":

    זו טריפה וזו נבילה
    שניהם עם אפס שירות מינוס מאה
    מתעשרים על חשבוננו וצוחקים כל הדרך אל הבנק
    ואנחנו עוד חושבים שהם עושים איתנו חסד

    אני לא חושב שנכון להתבטאות כך.
    רוב הציבור יודע שזה לא ארגון חסד אלא עסק לכל דבר
    אולי זה נכון שהם מתעשרים, אבל ממש לא על חשבונינו.
    הם בהחלט זולים מאוד ומועילים הרבה לציבור.

    @הקול-השפוי
    צורת ההתבטאות לא נכונה,
    אבל אני יכול להבין למה כותבים עליהם כך, כשהם עסק לכל דבר ונוהגים בלקוחות כאילו הם עושים איתם חסד.
    היום עברתי ליד המכירה השכונתית וגיליתי 2 דברים שאין במשנת יוסף.
    א. יש שם שקיות, כן ממש שקיות אמיתיות לאיסוף המוצרים, ולא צריך לריב על הארגזים הריקים במשנת יוסף, וילדים לא מרוקנים ארגזים בשביל לקחת דברים וזורקים את המוצרים לרצפה, כי יש שקיות - וואו איזה שירות... בחלוקת חסד גם יש כאלו שנותנים שקיות.....
    ב. הזיכויים גם שם נעשים על ידי כתיבה ידנית ולא יודע אם אפשר לעדכן גם באתר או במייל, אבל יש שם חידוש, ליד הדפים של הזיכויים יש עט, ממש עט אמיתי מטעם המכירה ולא צריך לחפש אחרי האברך התורן שיש לו עט שישאיל לכל העומדים בתור כמו במשנת יוסף.
    ממש שירות וואו.

  • @הקול-השפוי
    צורת ההתבטאות לא נכונה,
    אבל אני יכול להבין למה כותבים עליהם כך, כשהם עסק לכל דבר ונוהגים בלקוחות כאילו הם עושים איתם חסד.
    היום עברתי ליד המכירה השכונתית וגיליתי 2 דברים שאין במשנת יוסף.
    א. יש שם שקיות, כן ממש שקיות אמיתיות לאיסוף המוצרים, ולא צריך לריב על הארגזים הריקים במשנת יוסף, וילדים לא מרוקנים ארגזים בשביל לקחת דברים וזורקים את המוצרים לרצפה, כי יש שקיות - וואו איזה שירות... בחלוקת חסד גם יש כאלו שנותנים שקיות.....
    ב. הזיכויים גם שם נעשים על ידי כתיבה ידנית ולא יודע אם אפשר לעדכן גם באתר או במייל, אבל יש שם חידוש, ליד הדפים של הזיכויים יש עט, ממש עט אמיתי מטעם המכירה ולא צריך לחפש אחרי האברך התורן שיש לו עט שישאיל לכל העומדים בתור כמו במשנת יוסף.
    ממש שירות וואו.

    האמת שכשעברתי ליד המכירה השכונתית, וראיתי שיש שם הרבה פחות אנשים ממשנת יוסף, אמרתי לעצמי בטח הם יותר יקרים תסמוך על חכמת ההמון שביררו את העניין.
    אבל חשבתי על זה היום שוב, והבנתי שהאנשים לא בודקים בהכרח מחירים מי יותר זול, הם הולכים לאיפה שנראה להם יותר זול.
    חכמת ההמון בנויה לא רק על המחירים אלא גם על הנראות.
    ובמשנת יוסף כולם רואים את הריצות והחטיפות והארגזים המתעופפים וכו' וכו'.
    ואם כולם רצים לכזה בלגן בטח זה הכי זול.
    והמכירה השכונתית שקצת יותר מסודרת, ועוד הם נותנים שקיות..
    בטח הם לוקחים יקר ולכן הם נותנים לך שירות שתרגיש טוב עם המחיר ששילמת.............

  • האמת שכשעברתי ליד המכירה השכונתית, וראיתי שיש שם הרבה פחות אנשים ממשנת יוסף, אמרתי לעצמי בטח הם יותר יקרים תסמוך על חכמת ההמון שביררו את העניין.
    אבל חשבתי על זה היום שוב, והבנתי שהאנשים לא בודקים בהכרח מחירים מי יותר זול, הם הולכים לאיפה שנראה להם יותר זול.
    חכמת ההמון בנויה לא רק על המחירים אלא גם על הנראות.
    ובמשנת יוסף כולם רואים את הריצות והחטיפות והארגזים המתעופפים וכו' וכו'.
    ואם כולם רצים לכזה בלגן בטח זה הכי זול.
    והמכירה השכונתית שקצת יותר מסודרת, ועוד הם נותנים שקיות..
    בטח הם לוקחים יקר ולכן הם נותנים לך שירות שתרגיש טוב עם המחיר ששילמת.............

    חידוש גדול :
    חבר שלח לי את הקטלוג של המכירה של גור, ולטענתו הם פתחו את המכירה לקהל הרחב....
    זו בשורה ממש כי הגרערעס יודעים לעשות באמת מחירים טובים, בעיקר כשהם מוכרים לאנ"ש, ואם הם צריכים אותנו בשביל כח הקניה הגדול כולם מרוויחים.
    אין להם הרבה סניפים
    מצורף הקטלוג.
    קטלוג.pdf

  • חידוש גדול :
    חבר שלח לי את הקטלוג של המכירה של גור, ולטענתו הם פתחו את המכירה לקהל הרחב....
    זו בשורה ממש כי הגרערעס יודעים לעשות באמת מחירים טובים, בעיקר כשהם מוכרים לאנ"ש, ואם הם צריכים אותנו בשביל כח הקניה הגדול כולם מרוויחים.
    אין להם הרבה סניפים
    מצורף הקטלוג.
    קטלוג.pdf

    קטלוג חגי תשרי תשפ''ו - עטרת שלמה.pdf
    המכירה פתוחה לכל מי שקשור איכשהו למוסדות והיה רישום גם לתושבי מודיעין עילית
    הרשב סורוצקין מספר שהתוכנית שלו להתרחב לכל הארץ ולפתוח לכולם

  • @משהמשה אולי במקום תאוריות תעשה לנו השוואת מחירים?

  • במכירה של גור המחיר הוא באמת זול די משמעותית

  • במכירה של גור המחיר הוא באמת זול די משמעותית

    @החושב כתב בהשוואה בין "המכירה השכונתית" ל"משנת יוסף":

    במכירה של גור המחיר הוא באמת זול די משמעותית

    ביחס למשנת יוסף?
    אתה יכול לתת דוגמאות?

  • מה ההפרש בין המכירה של גור למכירה של סורוצקין?

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    7 פוסטים
    209 צפיות
    פרנסה משמיםפ
    @דוד-גולדברג אני אחרי ששמעתי את המושג הזה זה שינה לי בהרבה את המאזן. (אמנם לא לכזה סיפור התכוונת אבל בטוח שזה גם מוסיף)
  • מאמר נפלא ואקטואלי שפורסם ב"דרשו"

    כלכלת המשפחה
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    117 צפיות
    נ.ר.א.נ
    תובנות מהחיים // יוחנן וסרמן אחד האנשים הכי אומללים על פני היקום, הוא אדם מאוד מפורסם, המתגורר בדירת פאר, מוקף באנשים שמשרתים אותו, ומחזיק בסכומי כסף שיספיקו לו ולנכדיו לחיות בטוב ובנעימים עוד שנים רבות. האיש הזה, לא מסוגל להעלות חיוך על שפתיו. רוב שעות היממה הוא ישן, מתוך דיכאון כבד, וכשהוא כן ער, הוא יושב באפס מעש, מסתכל מהחלון או סתם בוהה בחלל. לאיש הזה קוראים בשאר אל אסד, מי שעד לא מכבר היה נשיא סוריה. במשך קרוב לחצי יובל שנים הוא היה שליט מדינה, מעין מלך אשר על פיו יישק דבר. הרבה מאוד אנשים שילמו בחייהם משום שהעזו להמרות את פיו, מיליוני בני אדם עבדו אצלו וטרחו יומם ולילה כדי שרצונו יתמלא ושהחלטותיו יתקיימו. הוא גדל עם כפית של זהב בפה, ובמשך למעלה מיובל שנים התגורר בארמון פאר. שום דבר לא חסר לו וגם היום הוא מתגורר בדירה מפוארת ומאובזרת היטב. אז למה הוא כל כך עצוב? כי הוא איבד את השלטון… הוא הורגל להיות מלך, וחשב להוריד את המלוכה לבנו אחריו בבוא העת, ובמקום זאת הוא הודח בבושת פנים, ונשלח לבלות את שארית ימיו על אדמת ניכר. ** עכשיו ננסה לדמיין לנו אדם אחר, פקיד פשוט בחברה המייצרת כרטיסי זיכרון למצלמות. הוא קם בבוקר, אוכל משהו והולך לעבודה כדי לענות לטלפון, לסגור הזמנות, לרכז עסקאות, ולהרוויח משכורת סבירה של כמה אלפי דולרים בחודש. פתאום, בלי הודעה מוקדמת, שולפים אותו מהעבודה האפרורית והמשעממת, ומעבירים אותו לדירת פאר, בדיוק כמו זאת שבה מתגורר נשיא סוריה המודח, בשאר אל אסד. אותם נתונים, אותם תנאים, יש לו משרתים שעושים את רצונו, בית רחב ידיים, חצר עם בריכה פרטית, פירות, ירקות חטיפים ופיצוחים, כל חפצו וכל מאווייו, ועוד כסף לבזבוזים וטיולים. כיצד ייראה אותו אדם? סביר להניח שהוא יהיה מאושר מאוד, שש ושמח על המתנה הנפלאה שקיבל. אז למה בשאר אל אסד עצוב ומדוכא מתנאי המחייה שלו, כשכל אחד אחר ישמח לקבל את מה שיש לו??? התשובה נעוצה כמובן בהרגלים ושאיפות. מי שהתרגל להיות שליט כמעט כל יכול, לחיות בארמונות פאר ולהחזיק בצי של רכבי יוקרה במרתף ביתו. מי שהתרגל שעל פיו ישק דבר, ובכל מקום שהוא עובד אנשים נעמדים דום מפניו ביראת כבוד. מי שהתרגל שכל מילה שלו מצוטטת בכלי התקשורת, וכל החלטה שלו משפיעה על חייהם של מיליוני בני אדם – יתקשה להסתפק בדירת פאר עם תנאי מחייה מפנקים. הוא רגיל להרבה הרבה יותר מזה. לעומתו, מי שחי בתנאים פשוטים יחסית, ובבת אחת עבר לחיות בדירת פאר עם תנאים טובים פי כמה וכמה, ירגיש מאושר. כלומר, הנוחות וההישגים שאנחנו משיגים בחיים, הם עניין יחסי. חשוב שנזכור את זה כשאנחנו מתלוננים שחם, או קר, או כשיוקר המחייה מאלץ אותנו לוותר על חלק מהתנאים אליהם הורגלנו במשך שנים. כדאי שנזכור שכל אחד ואחד מאתנו היום, ואפילו האנשים העניים ביותר, חי בתנאים הרבה יותר טובים ומפנקים מתנאי המחייה של העשיר הגדול ביותר בוורשה לפני 200 שנה. ולכן, במקום להתעצב ולהתבכיין על מה שאין – כדאי שנתרגל לשמוח ולהודות על מה שיש… דרשו
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    102 צפיות
    א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • "קום ועשה"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    10 הצבעות
    3 פוסטים
    233 צפיות
    ד
    @ביזנייעס ישבתי עם מנהל גמ"ח גדול ודיברתי אתו על בנקל והוא אמר לי אם רק היה לי מאה אלף שקל לחתונה של הבת שלי הכול היה נראה אחרת זה אומנם לא היה מספיק אבל היה לי מאיפה להתחיל... קם דור חדש
  • 4 הצבעות
    2 פוסטים
    222 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    אהבתי את ההגדרה הפלא ”תשיעי בתבל” עד לפני שנה הכרתי שבע ומאז ועד היום הכרתי שמונה היום היא השתנתה ל9!