דילוג לתוכן

כמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות

כלכלת המשפחה
14 8 391 6
  • בעקבות שאלות שונות שאני נתקל בהם
    כמו עד כמה להרוויח כדי שלא אפסיד את המענק עבודה?
    האם עדיף לי להרוויח יותר כדי להגדיל את הדמי לידה והאבטלה, אבל אפסיד במענק עבודה והנחה בארנונה.

    אכתוב את דעתי כי מניסיון רב אוכל לומר כי נתקלתי במקרים רבים של כאלו שתכננו את ההכנסה שלהם כך שירוויחו בדיוק את המקסימום בכל הזכויות
    אבל כמעט תמיד היה משהו שלא נלקח בחשבון, פעם זה מענק עבודה פעם דמי לידה פעם הנחה בארנונה ופעם אבטלה או דרגה למעון.
    וזה עוד לפני שדיברנו על בלתי צפויים כמו מענקי קורונה/חרבות ברזל, יציאה לחל"ת, שינוי החוק של מענק עבודה שינוי אופן חישוב הנחה בארנונה (כולם דברים שקרו בשנים האחרונות והשאירו מאחור את אלו שניסו לתכנן הכל)

    לכן המסר שלי הוא, ברוב המקרים הדבר הנכון הוא פשוט להשתדל להגדיל את ההכנסות, ולא להכינס למילכוד שקשה לצאת ממנו של להרוויח רק קצת כדי לא להפסיד את ההטבות.

    אשמח לתגובתכם וחוות דעתכם

  • פעם ניסיתי לבנות טבלת אקסל לחישוב הנ"ל, אבל ירדתי מזה, נורא מסובך עבור עוד כמה גרושים, זה התגשמות דקדוקי עניות במלואם...

    תמיד כדאי להשאיר מרווח משחק עבור רבונו של עולם... (בפרט מענקי קורונה וחרבות ברזל וכו' כנזכר)

  • בעקבות שאלות שונות שאני נתקל בהם
    כמו עד כמה להרוויח כדי שלא אפסיד את המענק עבודה?
    האם עדיף לי להרוויח יותר כדי להגדיל את הדמי לידה והאבטלה, אבל אפסיד במענק עבודה והנחה בארנונה.

    אכתוב את דעתי כי מניסיון רב אוכל לומר כי נתקלתי במקרים רבים של כאלו שתכננו את ההכנסה שלהם כך שירוויחו בדיוק את המקסימום בכל הזכויות
    אבל כמעט תמיד היה משהו שלא נלקח בחשבון, פעם זה מענק עבודה פעם דמי לידה פעם הנחה בארנונה ופעם אבטלה או דרגה למעון.
    וזה עוד לפני שדיברנו על בלתי צפויים כמו מענקי קורונה/חרבות ברזל, יציאה לחל"ת, שינוי החוק של מענק עבודה שינוי אופן חישוב הנחה בארנונה (כולם דברים שקרו בשנים האחרונות והשאירו מאחור את אלו שניסו לתכנן הכל)

    לכן המסר שלי הוא, ברוב המקרים הדבר הנכון הוא פשוט להשתדל להגדיל את ההכנסות, ולא להכינס למילכוד שקשה לצאת ממנו של להרוויח רק קצת כדי לא להפסיד את ההטבות.

    אשמח לתגובתכם וחוות דעתכם

    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

    לכן המסר שלי הוא, ברוב המקרים הדבר הנכון הוא פשוט להשתדל להגדיל את ההכנסות, ולא להכינס למילכוד שקשה לצאת ממנו של להרוויח רק קצת כדי לא להפסיד את ההטבות.

    מסכים לגמרי, ולו בשביל מנוחת הנפש לחשבן הכל...

  • הבעיה העיקרית והמשמעותית מאוד בתוכנית חישוב כזה, היא בעיקר התנהגותית כלכלית.

    נניח שמספר הסודי שלי הוא 7650 ש"ח בחודש, כדי ליהנות ממקסימום הטבות וכו',

    במידה ואני לא מודע לזה, ומרוויח 8200 ש"ח בחודש, אמשיך לנסות להגדיל הכנסות ל-9000 ש"ח ואז שוב לשבור את התקרה, עד 12,000 ש"ח ומעלה...

    אבל במידה ואני היטב מודע לזה, אנסה בכל מחיר לא לפרוץ ל-8200 ש"ח, וממילא גם לא אגיע במהשך ל-12,000 ש"ח,

    (או לחילופין לחכות לקפיצה ישירה מ-7650 אל 12,000, מה שבדרך כלל לא הילך הדברים...)

    כלומר, זה יוצר הגבלת הנכסות בצורה שקשה להשתחרר מזה !!

  • בעקבות שאלות שונות שאני נתקל בהם
    כמו עד כמה להרוויח כדי שלא אפסיד את המענק עבודה?
    האם עדיף לי להרוויח יותר כדי להגדיל את הדמי לידה והאבטלה, אבל אפסיד במענק עבודה והנחה בארנונה.

    אכתוב את דעתי כי מניסיון רב אוכל לומר כי נתקלתי במקרים רבים של כאלו שתכננו את ההכנסה שלהם כך שירוויחו בדיוק את המקסימום בכל הזכויות
    אבל כמעט תמיד היה משהו שלא נלקח בחשבון, פעם זה מענק עבודה פעם דמי לידה פעם הנחה בארנונה ופעם אבטלה או דרגה למעון.
    וזה עוד לפני שדיברנו על בלתי צפויים כמו מענקי קורונה/חרבות ברזל, יציאה לחל"ת, שינוי החוק של מענק עבודה שינוי אופן חישוב הנחה בארנונה (כולם דברים שקרו בשנים האחרונות והשאירו מאחור את אלו שניסו לתכנן הכל)

    לכן המסר שלי הוא, ברוב המקרים הדבר הנכון הוא פשוט להשתדל להגדיל את ההכנסות, ולא להכינס למילכוד שקשה לצאת ממנו של להרוויח רק קצת כדי לא להפסיד את ההטבות.

    אשמח לתגובתכם וחוות דעתכם

    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

    בעקבות שאלות שונות שאני נתקל בהם
    כמו עד כמה להרוויח כדי שלא אפסיד את המענק עבודה?
    האם עדיף לי להרוויח יותר כדי להגדיל את הדמי לידה והאבטלה, אבל אפסיד במענק עבודה והנחה בארנונה.

    אכתוב את דעתי כי מניסיון רב אוכל לומר כי נתקלתי במקרים רבים של כאלו שתכננו את ההכנסה שלהם כך שירוויחו בדיוק את המקסימום בכל הזכויות
    אבל כמעט תמיד היה משהו שלא נלקח בחשבון, פעם זה מענק עבודה פעם דמי לידה פעם הנחה בארנונה ופעם אבטלה או דרגה למעון.
    וזה עוד לפני שדיברנו על בלתי צפויים כמו מענקי קורונה/חרבות ברזל, יציאה לחל"ת, שינוי החוק של מענק עבודה שינוי אופן חישוב הנחה בארנונה (כולם דברים שקרו בשנים האחרונות והשאירו מאחור את אלו שניסו לתכנן הכל)

    לכן המסר שלי הוא, ברוב המקרים הדבר הנכון הוא פשוט להשתדל להגדיל את ההכנסות, ולא להכינס למילכוד שקשה לצאת ממנו של להרוויח רק קצת כדי לא להפסיד את ההטבות.

    אשמח לתגובתכם וחוות דעתכם

    מסכים איתך

  • שלום קל זכות:
    הגשתי בקשה למענק עבודה בלי לבקש מענק פעוטות
    מבירור שלי אין צורך להגיש בנפרד,
    אך הסכום שקבלתי נראה נמוך מדי האם יכול להיות שחל להם טעות? או שלא נתנו לי מענק פעוטות?
    תודה, אשמח אם תתייחס לדברים מניסיונך.

  • שלום קל זכות:
    הגשתי בקשה למענק עבודה בלי לבקש מענק פעוטות
    מבירור שלי אין צורך להגיש בנפרד,
    אך הסכום שקבלתי נראה נמוך מדי האם יכול להיות שחל להם טעות? או שלא נתנו לי מענק פעוטות?
    תודה, אשמח אם תתייחס לדברים מניסיונך.

    @איש-קיש תכנס לאתר של רשות המיסים ותראה לפי איזה הכנסות חישוב את המענק ותראה האם זה תואם למציאות או לא

  • אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

  • אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    @קל-זכות
    ג"א מצטרף להסכמה
    בהקשר לזה
    אמרה ידועה אומרת
    כשעובדים מתחת לשולחן השולחן הוא הגבול
    וכשעובדים מעל השולחן השמיים הם הגבול...

  • לישון רגוע זה גם דבר שמוכנים לשלם עליו הרבה וד"ל...

  • אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

    אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    נכון, די עם הצמצום של "איך אני יכול להיות יותר מסכן ולקבל יותר"

  • אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

    אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

    מסכים עם כל מילה, ואפי' הכנתי מאמר ע"ז.
    יפורסם בימים הקרובים באחד הפלטפורמות.

  • הנה המאמר שידידנו @ה.-שלמה פרסם הבוקר בקבוצה של @ניסן-עציוני

    בבית הכנסת שלוימי מוקף באנשים, והוא מסייע להם בחפץ לב במילוי הדו"ח השנתי בצורה שהיא רק תועיל להם.

    הוא מרגיש גאון.

    "אני מרוויח מכל הכיוונים!"

    אבל בפנים, משהו התחיל להציק.

    כל פעם שנפלה הזדמנות – הוא היה צריך לבדוק:
    "זה לא יעלה לי בזכאות?"

    הוא שקל להרחיב את העסק - אך בראשו עלו טבלאות וגרפים של תנאי סף.

    היתה לו הזדמנות להשקיע בדירה מציאה, אך זה פשוט לא השתלם לו בגלל אובדן מענק עבודה.

    ואז, ערב אחד שקט, כשאשתו אמרה לו: "אולי תנסה את מה שדיברת עליו כבר שנתיים?"

    הוא ענה: "אבל נפסיד את ההנחה…"
    ושתק.

    ופתאום הבין:

    ההנחות חוסמות אותי. מנהלות אותי. משאירות אותי תקוע במשבצת.

    שלוימי נזכר בדברי הגמרא הקדושים במסכת נדרים 'אין עני אלא בדעה' וחבל שיישאר בצמצום הדעת.

    למעשה, קשה מאוד לשלוימי להשתחרר מלפיתת העוני.

    שלומי במצב, שכל שקל נוסף שהוא מרוויח, גורם לו להפסיד שקל או אף יותר.

    אבל שלוימי לא קפץ ראש לתוך הים.

    הוא התחיל בקטן: פרויקט קטן בצד, קצת יותר שעות, טיפה פחות פחד.

    ופתאום – לא קרה כלום.

    הפסיד קצת בארנונה, אך הרחיב משכורת.

    הפסיד עוד במענק עבודה, אך הוא לא זקוק למענקים.

    לאט־לאט – הוא גילה שאפשר להרוויח יותר, גם אם זה בא עם קצת פחות הטבות.

    והכי חשוב – להפסיק להרגיש תלוי כל הזמן.

    המסר?
    לא צריך לקפוץ בבת אחת.

    לא חייבים לוותר על הכל ביום אחד.

    אבל צריך להפסיק לתכנן את החיים לפי הגבולות של ביטוח לאומי.

    אם כל צעד נמדד לפי איך הוא משפיע על הנחה במעון – אתה תישאר בגן.

    אבל אם תתחיל לזוז, גם בזהירות – תגלה שאתה יכול לבנות הרבה יותר.

    שלוימי?

    שלוימי השתחרר.

    הוא כבר לא סופר חלקי לגו.

    הוא בונה קומה נוספת.

    ומתי אתה משתחרר?

    וזאת למודעי, המאמר לא מתאים לכל אחד, ויש לכל אחד להתייעץ במה שנוגע אליו. המאמר נועד לתת כיון חשיבה, כמו יתר מאמרי הכותב.

  • הנה המאמר שידידנו @ה.-שלמה פרסם הבוקר בקבוצה של @ניסן-עציוני

    בבית הכנסת שלוימי מוקף באנשים, והוא מסייע להם בחפץ לב במילוי הדו"ח השנתי בצורה שהיא רק תועיל להם.

    הוא מרגיש גאון.

    "אני מרוויח מכל הכיוונים!"

    אבל בפנים, משהו התחיל להציק.

    כל פעם שנפלה הזדמנות – הוא היה צריך לבדוק:
    "זה לא יעלה לי בזכאות?"

    הוא שקל להרחיב את העסק - אך בראשו עלו טבלאות וגרפים של תנאי סף.

    היתה לו הזדמנות להשקיע בדירה מציאה, אך זה פשוט לא השתלם לו בגלל אובדן מענק עבודה.

    ואז, ערב אחד שקט, כשאשתו אמרה לו: "אולי תנסה את מה שדיברת עליו כבר שנתיים?"

    הוא ענה: "אבל נפסיד את ההנחה…"
    ושתק.

    ופתאום הבין:

    ההנחות חוסמות אותי. מנהלות אותי. משאירות אותי תקוע במשבצת.

    שלוימי נזכר בדברי הגמרא הקדושים במסכת נדרים 'אין עני אלא בדעה' וחבל שיישאר בצמצום הדעת.

    למעשה, קשה מאוד לשלוימי להשתחרר מלפיתת העוני.

    שלומי במצב, שכל שקל נוסף שהוא מרוויח, גורם לו להפסיד שקל או אף יותר.

    אבל שלוימי לא קפץ ראש לתוך הים.

    הוא התחיל בקטן: פרויקט קטן בצד, קצת יותר שעות, טיפה פחות פחד.

    ופתאום – לא קרה כלום.

    הפסיד קצת בארנונה, אך הרחיב משכורת.

    הפסיד עוד במענק עבודה, אך הוא לא זקוק למענקים.

    לאט־לאט – הוא גילה שאפשר להרוויח יותר, גם אם זה בא עם קצת פחות הטבות.

    והכי חשוב – להפסיק להרגיש תלוי כל הזמן.

    המסר?
    לא צריך לקפוץ בבת אחת.

    לא חייבים לוותר על הכל ביום אחד.

    אבל צריך להפסיק לתכנן את החיים לפי הגבולות של ביטוח לאומי.

    אם כל צעד נמדד לפי איך הוא משפיע על הנחה במעון – אתה תישאר בגן.

    אבל אם תתחיל לזוז, גם בזהירות – תגלה שאתה יכול לבנות הרבה יותר.

    שלוימי?

    שלוימי השתחרר.

    הוא כבר לא סופר חלקי לגו.

    הוא בונה קומה נוספת.

    ומתי אתה משתחרר?

    וזאת למודעי, המאמר לא מתאים לכל אחד, ויש לכל אחד להתייעץ במה שנוגע אליו. המאמר נועד לתת כיון חשיבה, כמו יתר מאמרי הכותב.

    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

    הנה המאמר שידידנו @ה.-שלמה פרסם הבוקר בקבוצה של @ניסן-עציוני

    בבית הכנסת שלוימי מוקף באנשים, והוא מסייע להם בחפץ לב במילוי הדו"ח השנתי בצורה שהיא רק תועיל להם.

    הוא מרגיש גאון.

    "אני מרוויח מכל הכיוונים!"

    אבל בפנים, משהו התחיל להציק.

    כל פעם שנפלה הזדמנות – הוא היה צריך לבדוק:
    "זה לא יעלה לי בזכאות?"

    הוא שקל להרחיב את העסק - אך בראשו עלו טבלאות וגרפים של תנאי סף.

    היתה לו הזדמנות להשקיע בדירה מציאה, אך זה פשוט לא השתלם לו בגלל אובדן מענק עבודה.

    ואז, ערב אחד שקט, כשאשתו אמרה לו: "אולי תנסה את מה שדיברת עליו כבר שנתיים?"

    הוא ענה: "אבל נפסיד את ההנחה…"
    ושתק.

    ופתאום הבין:

    ההנחות חוסמות אותי. מנהלות אותי. משאירות אותי תקוע במשבצת.

    שלוימי נזכר בדברי הגמרא הקדושים במסכת נדרים 'אין עני אלא בדעה' וחבל שיישאר בצמצום הדעת.

    למעשה, קשה מאוד לשלוימי להשתחרר מלפיתת העוני.

    שלומי במצב, שכל שקל נוסף שהוא מרוויח, גורם לו להפסיד שקל או אף יותר.

    אבל שלוימי לא קפץ ראש לתוך הים.

    הוא התחיל בקטן: פרויקט קטן בצד, קצת יותר שעות, טיפה פחות פחד.

    ופתאום – לא קרה כלום.

    הפסיד קצת בארנונה, אך הרחיב משכורת.

    הפסיד עוד במענק עבודה, אך הוא לא זקוק למענקים.

    לאט־לאט – הוא גילה שאפשר להרוויח יותר, גם אם זה בא עם קצת פחות הטבות.

    והכי חשוב – להפסיק להרגיש תלוי כל הזמן.

    המסר?
    לא צריך לקפוץ בבת אחת.

    לא חייבים לוותר על הכל ביום אחד.

    אבל צריך להפסיק לתכנן את החיים לפי הגבולות של ביטוח לאומי.

    אם כל צעד נמדד לפי איך הוא משפיע על הנחה במעון – אתה תישאר בגן.

    אבל אם תתחיל לזוז, גם בזהירות – תגלה שאתה יכול לבנות הרבה יותר.

    שלוימי?

    שלוימי השתחרר.

    הוא כבר לא סופר חלקי לגו.

    הוא בונה קומה נוספת.

    ומתי אתה משתחרר?

    וזאת למודעי, המאמר לא מתאים לכל אחד, ויש לכל אחד להתייעץ במה שנוגע אליו. המאמר נועד לתת כיון חשיבה, כמו יתר מאמרי הכותב.

    ייש"כ

    החלק הראשון:

    להשתחרר

    מענק עבודה | הנחה במעון | הנחה בארנונה.
    האם זה באמת מועיל לך? או כובל אותך?

    שלוימי היה עילוי – עוד מהגן.
    בעוד שאר הילדים בחרו לגו לפי צבע, שלוימי שקל עלות-תועלת:
    "אם אקח שני חלקים גדולים – זה ייראה מרשים, אבל ייגמר מהר.
    אבל אם אקח שמונה חלקים קטנים – אקבל יותר זמן משחק וגם יותר שטח שליטה בגן!"

    בקיצור – הוא נולד עם מחשבון בראש.

    כשהתבגר, שלוימי הפך למומחה בזכויות.

    הוא לא למד באוניברסיטה – הוא למד את מדריך הזכאויות של ביטוח לאומי בעל פה.

    ידע בדיוק כמה מותר לו להרוויח כדי לקבל מענק עבודה.
    כמה אחוזי משרה אשתו יכולה לעבוד כדי לשמור על הנחה במעון.
    איך צריך התלוש להיראות בסוף שנה בשביל הארנונה, ואיך זה צריך להיראות בעת חישוב דמי לידה.

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    21 פוסטים
    205 צפיות
    א
    @אנונימי2 כתב בסקר: הוצאות חודשיות לנפש: מסתבר שרוב העונים כנראה ליטאים שרק אחד עובד.... אל תהיה בטוח...
  • דיסקונט מביאים כסף על העו"ש

    כלכלת המשפחה בנקים
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    157 צפיות
    אבי ר.א
    @יעקב-בן-אשר כתב בדיסקונט מביאים כסף על העו"ש: המענק מיועד עבור כל ילד שנולד החל מה7 באוקטובר 23 ועד סוף שנת 2025 לבעלי חשבון במזרחי ולמצטרפים חדשים מצטרפים חדשים יכולים לקבל גם על ילד שנולד לפני שהצטרפו? @יעקב-בן-אשר כתב בדיסקונט מביאים כסף על העו"ש: המענק יופקד לפיקדון עבור הילד באיזה תנאים?
  • 5 הצבעות
    2 פוסטים
    86 צפיות
    בוטח בה'ב
    @יצחק-שקל-דעת כתב בשנאת ההפסד: האחד קם עם מחשבה: ”היום אני הולך להרוויח 200 שקל.“ השני קם עם מחשבה: ”אם אני לא אצא לעבוד – אפסיד היום 200 שקל.“ רק הפתיח של הפוסט זה סיבה להיפטר מחרדת ההפסד ואימוץ שיטת המצליחנות של הנאה וסיפוק מהישגים כי בעצם העמדת כאן שני אנשים שיוצאים לעבוד אחד נהנה מעצמו ומהחיים ואחד נמצא בחרדה שאם הוא לא יעשה 1 2 3 הוא יפסיד 4 5 6
  • 1 הצבעות
    12 פוסטים
    445 צפיות
    שמיל שמילש
    תודה רבה ל@קל-זכות ל זכות על ההעלאה אני מצטט נרגעתי, התאוששתי, אך יש משהו שמייסר את מצפוני, וטורד את מנוחתי. אני שואל את עצמי שוב ושוב, במבט לאחור, במה טעיתי. מה עשיתי לא בסדר. האם היה נדרש ממני להישאר בבית של ה-80 מטר. האם לעבור לפריפריה. אולי לגור באוהל. ככל שאני מתבונן, ואני אומר זאת גם לאחר התייעצות עם מורי ורבי, ועם היועץ הכלכלי, נדמה לי שזוהי גזירה משמים. משהו שלא בבחירתי. נגזר עלי הצער ועוגמת הנפש, ולא יכולתי לעשות השתדלות אחרת למנוע ממני. בדיוק כמו מי שנקלע שלא באשמתו לתאונה או פיגוע, או מי שנחלה במחלה מסוכנת. עשיתי השתדלויות רבות לעמוד במסגרת התקציב המקורית. לא שדרגנו, לא התבלבלנו, לא עפנו על עצמינו. הכל במינימום הכי בסיסי והכרחי, הסכמתי לגור בטאבו משותף, רכשתי מטבח הכי בסיסי שרק ניתן. והכל נעשה לאחר התייעצות עם מומחים שונים בכל שלב. אני מודה להקב"ה שלא עזב חסדו מאיתי. ולכל השותפים במגבית החירום שנערכה לטובתי. לא נעיםלי. אני עדיין מתבייש שנזקקתי לבריות. מצטער על הצער שגרמתי. קיימתם מצוות צדקה המהודרת ביותר, ויחד עמה, הצלתם את חיי. אשרי משכיל אל דל. וכעת לאחר הסיפור הבאמת מרגש [כתיבה מצוינת חייב לציין], אני מסכים עם הקביעה שככל הנראה זה מה שנגזר עליו ואין אדם נוקף אצבע מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה. אך אדם שמגיע לאותה סיטואציה בדיוק, האם באמת אין לו מה לעשות? נשאל את השאלה בצורה שונה קצת, אם אותו אדם אחר הנסיון שעבר היה מגיע אליו חבר עם סיפור דומה אחת לאחת, יש לו דירת שלושה חדרים, המשפחה גדלה אין מספיק מקום לכולם, יש לו כמה אפשרויות למכור ולרכוש דירה גדולה יותר, או לעשות טאבו משותף וכו', האם אותו אדם ימליץ לו על אותו מסלול? ושאלת אחרונה אם העסק של אשתן צמח ככל הנראה היה פוטנציאל עיסקי להרוי יותר בתוך אותה מסגרת של עבודה, מדוע בתוך שלל הרעיונות לא עלה הרעיון לשבת עם יועץ עיסקי איך ניתן להגדיל ולמקסם את הרווחים בעסק של אשתו?
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    182 צפיות
    מ
    ערכתי לאחרונה מחקר קצר - מהו באמת הכאב השורף שיש לאברך מן השורה בכל הנושא הכלכלי? (למה אני חוקר את זה..? כי אני מחפש לתת בע"ה מענה ופתרון לכאבים שלהם- לא סתם לדבר על איך שהעולם 'לא בסדר'...) אשתף אתכם במה ששמעתי בינתיים, ומה יש לי לומר, ואשמח לקבל עוד משוב בעניין החשוב הזה. אז הנה תיאור קלאסי של משפחת אברך תשפ"ה: יש קצת מחנק תמידי מכל ההוצאות בשוטף, סוג של 'גומרים בנס את החודש', דוחים חלק תשלומים למועד מאוחר יותר... ומבפנים מנקרת לה השאלה הגדולה - עם כל המידע שיש היום בנושא ההשקעות השונות; המקובלויות בחברה שדורשות סכומי עתק לנישואי הילדים, הסיפורים השונים על מגלגלי גמחי"ם מחד, על סיפורי הניסים מאידך, ועל כל אלו שיצאו לדרך והשקיעו בפועל כדי להכין להוצאות העתידיות במשפחה... אז איפה אני עומד? אני בסדר שלא קניתי דירה שניה להשקעה? נורמלי שאני ממשיך ללמוד בכולל ולא מוצא הכנסה פנויה של 2000 ש"ח כדי לפתוח קופת חיסכון ארוכת טווח בשוק ההון..? אז מבלי להיכנס כרגע לנושא ההשקפתי, אני רוצה לתת כאן את ההסתכלות הנכונה לגבי התזמון הנכון להשקעות בבית עם ילדים, כשהחודשי גם דורש את שלו... מבחינת הסדר הבריא, בודאי ראוי לנו קודם כל לראות שיש בבית את הצרכים של היום-יום, אח"כ לתכנן נכון להוצאות שנתיות ובלתי צפויות, ורק לאחר מכן להתעסק בסידור ההוצאות של העתיד; -גדולות ומאיימות ככל שיהיו. לפעמים הנטייה שלנו היא דווקא לעבוד בכיוון ההפוך. ולמה? מכיון שאנחנו מרגישים אתגר כלכלי ביום-יום, ואנחנו קצת זולגים מחוץ למסגרת וכו', אז יש מין פחד כזה של 'מה יהיה כשהדיון לא יהיה סביב אלפיים שקל, ולא עשרים אלף - אלא 200 אלף..?!' אז הבנאדם אומר לעצמו: 'עם החודשי והשנתי אני יכול עוד להמשיך ולסחוב איכשהו - אני כבר מתמקצע בזה... אבל בסכומי עתק--- איך אני מסתכל על זה בכלל..? אז אולי פשוט נעשה הוראת קבע של אלפיים ש"ח, או נקפוץ למים עם איזו דירה להשקעה בדימונה - והשם יעזור... אה, סליחה - השם עוזר!' הבעיה שזה לא עובד ככה... המושג של להכין מראש לנישואי הילדים, הוא שהאדם בוחר להוביל את החיים שלו בתבונה מתוך לקיחת אחריות וחשיבה איך לבוא למאורעות שונות בצורה מחושבת ומתוכננת, בסייעתא דשמיא. אם אני מתנהג בחוסר סדר ביום-יום, קונה 'מה שצריך' (-איך אני אוהב את המילים האלו...) ואח"כ מחפש איך להכניס מהר איזה סכום לחשבון כדי שיהיה כיסוי לאשראי שיורד מחר... -אז זאת אומרת שאני עוד לא מוביל את החיים; אלא עוסק בתגובתיות תמידית וכיבוי שריפות... איך אני מנסה אם כן לקפוץ ישר לעתיד, ולהרגיש טוב עם עצמי שאני ככה 'מכין מראש' לימים יבואו..?? ומבחינה פרקטית גם כן- בואו נחשוב איך נראית התקשורת בבית כשהאשה רוצה לקנות בגדי חורף לילדים או תיק לבית הספר ומחברות, רישום לצהרון וחוגים וכו'; והבעל בחכמתו הרבה משיב ש'לא נראה לי שיש לנו כסף לזה עכשיו...' כשהיא מתפלאת לעומתו 'ואיך יש לנו אלף ש"ח לחיסכון...?' (ומה לעשות שהיא צודקת...) ומצד שני: לפעמים פתיחת הוראת קבע קטנה עבור העתיד, מייצרת תשדיר חיובי בראש שלנו, ש'הנה תראה איזה אחראי אתה..! אתה כבר לוקח אחריות על העתיד של המשפחה! אתה פועל מתוך בחירה כדי לייצר מצב תקין ובריא לתקופת נישואי הילדים..! אז אולי ר' ייד אתה יכול גם לעשות סדר בחודשי, וללמוד איך לחיות מתוך ההכנסות שלכם בכיף ובשמחה..?' ההמלצה שלי: אם אתם ניגשים לחיסכון לפני איזון בחודשי - אז בסכום צנוע בלבד. אתן לכם משל לסיום - חשבתי עליו בשעה האחרונה: נגיד אני שוקל מאה ועשר ק"ג, והגיע זמן לטפל בזה... אז חשבתי על תמריץ גאוני! כבר תקופה ארוכה שאני חולם 'לפנק את עצמי' בחליפה יוקרתית כזאת של 1300 ש"ח.. ככה אני - עוד אוהב בגדים איכותיים כמו השנים בישיבה גדולה... אז אני הולך להיכנס לליבוביץ, ולקנות מידה אחת קטנה יותר ממה שאני צריך... ככה אני אהיה מוכרח להיכנס לתלם - התעמלות יומית וארוחות מסודרות ומזינות. ואז אני אומר לעצמי; 'מה, לא חבל לבזבז את ההזדמנות הנפלאה הזאת..? בוא תבקש מהמוכר שיתן לך חלפיה במידה 48, וככה אתה הולך להרביץ דיאטת רצח - רק מים!!!' נו; איזה מהלך אתם חושבים יביא ביצועים טובים יותר..? (אולי זה משתנה קצת לפי האופי של האדם, אבל להישאר בפורפורציה הנכונה...) קחו המחשה אחרונה לרעיון שאני מנסה להעביר כאן - אני מקבל מיילים בסגנון הזה: 'שלום, אנחנו ראינו באתר של בנקל שאתה מבין בהשקעות. תראה, יש לנו אמנם איזה גירעון של כמה אלפים בחודש כעת, (סגרתי עסק כושל, וגם עזבתי את העבודה כשכירה... פותחים עכשיו עסק חדש של הדרכת כלות...) אז אנחנו לא מוכנים באמת לאיזו הדרכה יקרה עכשיו... רק רצינו לדעת - יש לנו דירה בירושלים שבעצם אפשר להוציא עליה עוד משכנתא של איזה מיליון ש"ח, והגיסות שלי כבר אומרות לי - את משוגעת הילדים שלך כבר בגיל 10, את חייבת לעשות משהו... ואמרתי לעצמי - די, הן צודקות... אז תכל'ס אנחנו מחפשים רעיון איפה הכי כדאי להשקיע סכום כזה, זאת אומרת מה יכניס לנו הכי הרבה; שוק ההון או נדל"ן... ואיך זה בדיוק עובד... למי פונים לייעוץ... כמה אתה לוקח על פגישה חד-פעמית..? אתה יכול גם בזום..?' הבנתם את הנוסחה. אל תעשו את זה! אני עשיתי את זה - נכנסתי לחובות של מעל מיליון ש"ח בתור אברך יום שלם, אני עדיין מתאושש מזה ( הקב"ה ברחמיו עוזר גם לטיפשים לצאת מהבוץ...). אז אני מתחנן שוב - אל תגזימו. אל תקפצו מדרגות. תפעלו נכון. תלמדו איך לסדר את החודשי שנתי בטוב, תכירו את היכולות שלכם, תתייעצו, תתקדמו... וה' ברחמיו יפתח לכם שערי ברכה, שפע, וכל מילי דמיטב! צריכים עזרה? דברו איתי! 0583282028