דילוג לתוכן

כסיף: עיר חרדית חדשה בקנה מידה של בני ברק - יוצאת לדרך

נדל"ן ומשכנתאות
53 12 2.1k 13

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    47 פוסטים
    4k צפיות
    י
    אני לא יודע ולא מכיר שמעתי את יעקב ריינץ הבוקר וכמדומני שהוא אמר שזה בסמיכות לפריוקט הנ"ל
  • 2 הצבעות
    10 פוסטים
    345 צפיות
    ש
    @בוטח-בה בהחלט צעד חכם וצודק אני מדבר על כאלה שלא קנו דירה ובינתיים אין להם כ"כ אופק שיש להם עוד תקוה
  • 3 הצבעות
    20 פוסטים
    1k צפיות
    בית שמשב
    @משהמשה אז עשיתי כהוראתך ושאלתי את הai ולהלן תשובתו: ההשפעה של שדה תעופה על הסביבה הקרובה היא כמעט תמיד דרמטית, וזה מתחלק לשניים: 1. השפעה על מחירי הנדל"ן (הפיתוח הנדל"ני) עליית ביקוש למגורים והשכרה: כשמגיעים אלפי עובדים חדשים לאזור (מהרשות לשדות התעופה, מחברות הלוגיסטיקה, ועובדי משנה), נוצר ביקוש מיידי לפתרונות מגורים. אנשים צריכים איפה לגור קרוב לעבודה. לגבי מגורים:* מחירי השכירות והמכירה של דירות בנתיבות, רהט והיישובים הסמוכים צפויים לעלות, כי האזור הופך מ"פריפריה" רחוקה ל"מרכז תעסוקתי" חדש. עסקים:* גם מחירי השכירות למשרדים, חנויות ושירותים (מספרות, בתי קפה, מוסכים) יעלו בגלל הגידול בכוח הקנייה המקומי. השפעה שלילית (אזורים קרובים מדי): אם כי זה פחות כלכלי ויותר איכות חיים (שמשפיעה גם על המחיר), אזורים הצמודים ישירות למסלולי ההמראה או הנחיתה עלולים לסבול מרעש מטוסים חזק. במקרה כזה, ערך הנכסים הצמודים ממש למתחם עלול דווקא לרדת, והפיתוח יתרכז קצת יותר רחוק או באזורים שמיועדים לתעשייה. 2. פיתוח התשתיות הציבוריות שדה תעופה גדול מחייב חיזוק דרמטי של כל התשתיות סביבו, וזהו יתרון עצום לתושבים הקיימים: כבישים וגישה: כדי לתמוך בתנועת עובדים ונוסעים, הממשלה והרשויות המקומיות חייבות להשקיע בשיפור דרכי הגישה: הרחבת כבישים, בניית מחלפים חדשים (כמו המחלף שיהיה לשדה עצמו), וחיבור לכבישים ראשיים (כביש 6, כביש 40 וכדומה).
  • 9 הצבעות
    1 פוסטים
    276 צפיות
    מונטיפיורימ
    לאחר מחשבה מרובה הוחלט כדלהלן: סדרת המאמרים שעל ידי ועדת דיור בצפון וכן הדיונים שבעקבותיהם נועדו לתת סקירה מקיפה על המצב בפריפריות אלו. מכיוון שמטבע הדברים לעיתים הדיונים נגררים למקומות שאינם ענייניים או חזרה על טענות בלופים, הוחלט שלתועלת העניין המנהלים יפעלו באשכולות אלו באופן משמעותי על מנת לשמור על הדיון ענייני ומתומצת ככל האפשר. במידה ואתם חוששים שדעתכם לא נשמעה כראוי אתם מוזמנים לכתוב ב"רשות הרבים" או לפתוח על זה אשכול נפרד. יודגש: אין תוכנית להגביל טענות או דעות מסויימות אלא רק לשמור על שיח ענייני ומתומצת, יתכן ויהיו כאלו שיחושו שמחמת כך טענותיהם לא מובעות כראוי ועל כן לא נמנע מהם לדון על כך באשכולות אחרים.
  • ערעורים על דוח העוני של ביטוח לאומי

    נדל"ן ומשכנתאות
    13
    1 הצבעות
    13 פוסטים
    558 צפיות
    ה
    @טריידר כתב בערעורים על דוח העוני של ביטוח לאומי: בציבור החילוני, גם אלו החיים בדימונה, פריסת משכנתא עומדת על בין 10 לבין 20 שנה גג, ואינה עולה על 30% מההכנסה בשום אופן, ולהערכתי יותר סביב 20%. נמצא שהציבור החרדי מזרים יחסית הרבה יותר כסף למשכנתא מהציבור הכללי. לדעתי זה ממש לא נכון אני מדבר על פריסת המשכנתא (לא על אחוזי ההחזר ביחס לשכר שבזה מסתבר מה שאתה אומר ולו מהסיבה הפשוטה שהם משתכרים יותר כי שני בני הזוג עובדים). @טריידר כתב בערעורים על דוח העוני של ביטוח לאומי: אך ממה שאני שומע כסדר מחילונים ודתיים, וכך גם עושה רושם בפורום הסולידית, שבציבור הכללי פריסת משכנתא חכמה עומד על 15 שנה ו20 שנה גג. מי שעושה את זה בד"כ זה מי שלא מבין כלום בפיננסים ורק רוצה להסיר מעליו את המשכנתא ולסיים אותה כמה שיותר מהר. כל המומחים והמבינים בפיננסים דוגלים בפריסה לכמה שיותר זמן (והרבה פעמים גם לקחת כמה שיותר כסף) ולמנף (או לאו דווקא)בכל מה שרק אפשר. וכל זה אפי' עכשיו שהרביות גבוהות, וכשהרביות היו נמוכות מאן דכר שמיה פשוט וברור לפרוס לכמה שיותר. לסיכום: ההבדל בין מי שפורס למי שמצמצם הוא לרוב מי שמבין בפיננסים ומי שלא (וברור שהציבור החילוני יותר מודע מהציבור שלנו). ובמקביל מי שיש לו אפשרות להחזיר הרבה בחודש וקשה לו עם ההרגשה של המשכנתא הכבידה מקצר את השנים- אך לא לתועלת פיננסית אלא לתועלת פסיכולוגית בלבד (שלא בהכרח פחות חשובה:) ).