דילוג לתוכן

משל בקבוקי המים

כלכלת המשפחה
4 3 155 3
  • יוסי יוצא לטייל בשביל יפה בצפון.
    יום חמים, שמש נאה, והמטרה –
    כמה שעות של ניתוק ושלווה.

    בדרך מהבית הוא עובר ליד
    המכולת. אבל רגע לפני כן – הוא
    היה יכול למלא בקבוק מים בבית,
    ישר מהברז או מהמקרר, כמעט
    בחינם – כמה אגורות בלבד.
    עזוב, הוא אומר לעצמו, לא צריך
    עכשיו, אקנה אחר כך בתחנת
    הדלק.

    בדרך הוא עוצר בתחנה. הבקבוק
    כבר עולה 8 שקלים.
    " יקר מדי בשביל מים" הוא מהנהן
    לעצמו, אקנה כשאגיע לנקודת
    ההתחלה של המסלול.

    כשהוא מגיע לשם – אין סופר, רק
    קיוסק קטן ליד החניה. בקבוק מים
    אחד – 15 שקלים.
    הוא שוב מחליט לוותר. ”זה בסדר,
    אני לא צמא עכשיו“.

    אבל כמה שעות אחר כך, באמצע
    העלייה, השמש קופחת, הצמא
    בוער, ראשו מסוחרר.

    פתאום, הבקבוק ההוא מהמכולת
    – ואפילו זה שהיה יכול למלא בבית
    – נראה כמו עסקת חייו.

    אם היה יכול – היה משלם עכשיו
    מאות שקלים בשביל שלוק מים
    אחד.
    ובתרחיש הקיצון, כשמגיעים
    לחילוץ – המסוק כבר עולה עשרות
    אלפי שקלים.
    הרי כל ההבדל היה רק תכנון קטן
    בזמן.

    וזה, בעצם, הסיפור של רוב
    המשפחות הכלכליות.
    אנחנו דוחים החלטות קטנות –
    ביטוח, חסכון, קנייה מתוכננת,
    אפילו רשימת קניות – רק מפני
    ש"נראה לנו שיש זמן."

    אבל כשהצמא הכלכלי מגיע –
    זה כבר יקר מדי !!
    אז משלמים ריבית, משלמים לחץ,
    משלמים שקט נפשי.

    התכנון הוא לא עניין של חיסכון
    אגורות, אלא של חירות.
    מי שמתכנן – קונה את הבקבוק
    בזמן, במכולת.

    ומי שלא – מוצא את עצמו צמא
    באמצע המסלול, משלם פי עשרה
    על כל שלוק.

    החיים הכלכליים שלנו הם מסלול
    ארוך, מי שמכין מראש מים,
    תכנית ויעדים – לא רק שצמא
    פחות, הוא גם נהנה הרבה יותר
    מהדרך.

  • יוסי יוצא לטייל בשביל יפה בצפון.
    יום חמים, שמש נאה, והמטרה –
    כמה שעות של ניתוק ושלווה.

    בדרך מהבית הוא עובר ליד
    המכולת. אבל רגע לפני כן – הוא
    היה יכול למלא בקבוק מים בבית,
    ישר מהברז או מהמקרר, כמעט
    בחינם – כמה אגורות בלבד.
    עזוב, הוא אומר לעצמו, לא צריך
    עכשיו, אקנה אחר כך בתחנת
    הדלק.

    בדרך הוא עוצר בתחנה. הבקבוק
    כבר עולה 8 שקלים.
    " יקר מדי בשביל מים" הוא מהנהן
    לעצמו, אקנה כשאגיע לנקודת
    ההתחלה של המסלול.

    כשהוא מגיע לשם – אין סופר, רק
    קיוסק קטן ליד החניה. בקבוק מים
    אחד – 15 שקלים.
    הוא שוב מחליט לוותר. ”זה בסדר,
    אני לא צמא עכשיו“.

    אבל כמה שעות אחר כך, באמצע
    העלייה, השמש קופחת, הצמא
    בוער, ראשו מסוחרר.

    פתאום, הבקבוק ההוא מהמכולת
    – ואפילו זה שהיה יכול למלא בבית
    – נראה כמו עסקת חייו.

    אם היה יכול – היה משלם עכשיו
    מאות שקלים בשביל שלוק מים
    אחד.
    ובתרחיש הקיצון, כשמגיעים
    לחילוץ – המסוק כבר עולה עשרות
    אלפי שקלים.
    הרי כל ההבדל היה רק תכנון קטן
    בזמן.

    וזה, בעצם, הסיפור של רוב
    המשפחות הכלכליות.
    אנחנו דוחים החלטות קטנות –
    ביטוח, חסכון, קנייה מתוכננת,
    אפילו רשימת קניות – רק מפני
    ש"נראה לנו שיש זמן."

    אבל כשהצמא הכלכלי מגיע –
    זה כבר יקר מדי !!
    אז משלמים ריבית, משלמים לחץ,
    משלמים שקט נפשי.

    התכנון הוא לא עניין של חיסכון
    אגורות, אלא של חירות.
    מי שמתכנן – קונה את הבקבוק
    בזמן, במכולת.

    ומי שלא – מוצא את עצמו צמא
    באמצע המסלול, משלם פי עשרה
    על כל שלוק.

    החיים הכלכליים שלנו הם מסלול
    ארוך, מי שמכין מראש מים,
    תכנית ויעדים – לא רק שצמא
    פחות, הוא גם נהנה הרבה יותר
    מהדרך.

    @יצחק-שקל-דעת
    יש מצב שתשתף אותנו על אנשים שעשו אצל שינוי, איזה מצב היו, יצרו שינוי, וכמה הרויחו לאחמ"כ בפוסט הזה ?

  • יוסי יוצא לטייל בשביל יפה בצפון.
    יום חמים, שמש נאה, והמטרה –
    כמה שעות של ניתוק ושלווה.

    בדרך מהבית הוא עובר ליד
    המכולת. אבל רגע לפני כן – הוא
    היה יכול למלא בקבוק מים בבית,
    ישר מהברז או מהמקרר, כמעט
    בחינם – כמה אגורות בלבד.
    עזוב, הוא אומר לעצמו, לא צריך
    עכשיו, אקנה אחר כך בתחנת
    הדלק.

    בדרך הוא עוצר בתחנה. הבקבוק
    כבר עולה 8 שקלים.
    " יקר מדי בשביל מים" הוא מהנהן
    לעצמו, אקנה כשאגיע לנקודת
    ההתחלה של המסלול.

    כשהוא מגיע לשם – אין סופר, רק
    קיוסק קטן ליד החניה. בקבוק מים
    אחד – 15 שקלים.
    הוא שוב מחליט לוותר. ”זה בסדר,
    אני לא צמא עכשיו“.

    אבל כמה שעות אחר כך, באמצע
    העלייה, השמש קופחת, הצמא
    בוער, ראשו מסוחרר.

    פתאום, הבקבוק ההוא מהמכולת
    – ואפילו זה שהיה יכול למלא בבית
    – נראה כמו עסקת חייו.

    אם היה יכול – היה משלם עכשיו
    מאות שקלים בשביל שלוק מים
    אחד.
    ובתרחיש הקיצון, כשמגיעים
    לחילוץ – המסוק כבר עולה עשרות
    אלפי שקלים.
    הרי כל ההבדל היה רק תכנון קטן
    בזמן.

    וזה, בעצם, הסיפור של רוב
    המשפחות הכלכליות.
    אנחנו דוחים החלטות קטנות –
    ביטוח, חסכון, קנייה מתוכננת,
    אפילו רשימת קניות – רק מפני
    ש"נראה לנו שיש זמן."

    אבל כשהצמא הכלכלי מגיע –
    זה כבר יקר מדי !!
    אז משלמים ריבית, משלמים לחץ,
    משלמים שקט נפשי.

    התכנון הוא לא עניין של חיסכון
    אגורות, אלא של חירות.
    מי שמתכנן – קונה את הבקבוק
    בזמן, במכולת.

    ומי שלא – מוצא את עצמו צמא
    באמצע המסלול, משלם פי עשרה
    על כל שלוק.

    החיים הכלכליים שלנו הם מסלול
    ארוך, מי שמכין מראש מים,
    תכנית ויעדים – לא רק שצמא
    פחות, הוא גם נהנה הרבה יותר
    מהדרך.

    פוסט זה נמחק!
  • @יצחק-שקל-דעת
    יש מצב שתשתף אותנו על אנשים שעשו אצל שינוי, איזה מצב היו, יצרו שינוי, וכמה הרויחו לאחמ"כ בפוסט הזה ?

    @שמיל-שמיל כן בשמחה רבה

נושאים מוצעים


  • 7 הצבעות
    3 פוסטים
    74 צפיות
    א
    @שששששש כתב באשליית המלאי והשפע: הכל נכון במוצרים שמתכלים, אבל יש מוצרים שאין בעיה שיהיה עוד הרבה למשל אבקת כביסה, אין מה לעשות עם 40 ק"ג ואם יש מבצע שבעתיד יחסוך עשרות שקלים למה לא, או שמן למאור ועוד ועוד אבל העיקרון מובן ונכון נכון אבל השאלה גם כמה מקום יש בבית, (השטח של הדירה עולה הרבה...) וגם בזה צריך שלא יבוא למצב של וכשבאתי לסדר מחדש, גיליתי שלושה סוגי שמפו, שתי קופסאות קקאו סגורות, ושקית סוכר ששכחתי שקניתי בכלל. נ.ב. אני חושב שעיקר המסר הוא לגבי האשראי והמסגרת בבנק.
  • 1 הצבעות
    51 פוסטים
    1k צפיות
    בית שמשב
    @איש-קיש כתב ברכישת רכב הכי כלכלי - מהניילון/ליסינג/יד שניה/גרוטאה/דלק/חשמלי ?: אינסייד שורה תחתונה מנסיון אישי פחות חסכוני מגאז שהיא מאד מאד חסכונית מבחינת החברה בתנאי מעבדה אינסייט יותר חסכוני מג'אז, מה גם שיש לו מנוע 88 כ"ס לעומת 102 של הג'אז וצורה שטוחה שפחות מתנגדת לרוח מה שמביא לחיסכון. @טריידר מניסיוני האישי ושל עוד כמה אנשים בסביבתי אני מצטרף בחום להמלצה של @הקול-השפוי אני מחזיק הונדה אינסייט ומאוד מרוצה ב"ה התיקונים שלו בדר"כ זה רק בלאי סביר שיש בכל רכב והוא חסכוני (אצלי 1 ל16) בסביבות ה25 אל"ש אתה יכול למצוא משהו טוב בס"ד הזכירו כאן את הפריוס (שהיא בעיקרון קצת יותר חסכונית) אבל צריך לשים לב לסוללה שהולכת בדר"כ אחרי 250,000 ק"מ או 12 שנה המוקדם מבניהם ואז הפסדת את כל הדלק שחסכת... חוץ מזה שהמחיר הממוצע שלה יותר יקר בקצת מההונדה.
  • 5 הצבעות
    4 פוסטים
    196 צפיות
    I
    @טריידר במשפחה של אשתי הם ידעו עליות ומורדות בכלכלת המשפחה - כמו אצל כל משפחה אבל מעולם הם לא העלו על דעתם שהם "עניים" או ש"חסר לנו" , אלא להפך אנחנו "עשירים" ו"יש לנו הכל" ואיך זה קרה..? חמותי דאגה לא משנה מה למלאות את הבית באוכל , כדי שהילדים ירגישו חום של בית וכיף וככה גם שהיה קשיים הם מעולם לא העלו על דעתם את זה.. אין הכוונה שכל המקרר חטיפים ומאכלים.. אלא היא היתה לוקחת מאותה חלוקה ירקות, ועושה המון סוגי מאכלים, וריבות מפירות, וככה היה שפע של דברים ולא היה מעולם הרגשה שחסר.. [את הדברים היא למדה מאמא שלה ז"ל שבזמנו {תקופת הצנע} עשתה להם המון מאכלים וריבות מקליפות של מאכלים...] ועובדה שאשתי ואחיותיה למדו בתפרח , ואשתי אמרה לי באופן גורף שהמשפחות שם שהראו חמימות בבית עם הילדים , הן מבחינת שיש "אוכל" בבית , וגם אם אין אוכל אבל יש "לב חם" של ההורים שמחליף את האוכל - אז הילדים הלכו בדרך ההורים לעומת זאת המון משפחות שם שחינכו על חיי צער תחיה - הוי אומר לא צימצום אלא עוני רוב ילדיהם כבר לא המשיכו הדרך של ההורים... כי בשביל מה לסבול מבחירה..? ור' משה הלל אומר כל פעם ששואלים על זה ,שבדור שלנו אברך צריך לקחת הלוואות בשביל שיהיה אוכל בבית.. כדי שיהיה חום בבית ואז אם הילד יזדמן לו ניסיון שיכול להוציא אותו החוצה הוא יחשוב פעמיים..
  • 2 הצבעות
    7 פוסטים
    208 צפיות
    פרנסה משמיםפ
    @דוד-גולדברג אני אחרי ששמעתי את המושג הזה זה שינה לי בהרבה את המאזן. (אמנם לא לכזה סיפור התכוונת אבל בטוח שזה גם מוסיף)
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    174 צפיות
    מ
    ערכתי לאחרונה מחקר קצר - מהו באמת הכאב השורף שיש לאברך מן השורה בכל הנושא הכלכלי? (למה אני חוקר את זה..? כי אני מחפש לתת בע"ה מענה ופתרון לכאבים שלהם- לא סתם לדבר על איך שהעולם 'לא בסדר'...) אשתף אתכם במה ששמעתי בינתיים, ומה יש לי לומר, ואשמח לקבל עוד משוב בעניין החשוב הזה. אז הנה תיאור קלאסי של משפחת אברך תשפ"ה: יש קצת מחנק תמידי מכל ההוצאות בשוטף, סוג של 'גומרים בנס את החודש', דוחים חלק תשלומים למועד מאוחר יותר... ומבפנים מנקרת לה השאלה הגדולה - עם כל המידע שיש היום בנושא ההשקעות השונות; המקובלויות בחברה שדורשות סכומי עתק לנישואי הילדים, הסיפורים השונים על מגלגלי גמחי"ם מחד, על סיפורי הניסים מאידך, ועל כל אלו שיצאו לדרך והשקיעו בפועל כדי להכין להוצאות העתידיות במשפחה... אז איפה אני עומד? אני בסדר שלא קניתי דירה שניה להשקעה? נורמלי שאני ממשיך ללמוד בכולל ולא מוצא הכנסה פנויה של 2000 ש"ח כדי לפתוח קופת חיסכון ארוכת טווח בשוק ההון..? אז מבלי להיכנס כרגע לנושא ההשקפתי, אני רוצה לתת כאן את ההסתכלות הנכונה לגבי התזמון הנכון להשקעות בבית עם ילדים, כשהחודשי גם דורש את שלו... מבחינת הסדר הבריא, בודאי ראוי לנו קודם כל לראות שיש בבית את הצרכים של היום-יום, אח"כ לתכנן נכון להוצאות שנתיות ובלתי צפויות, ורק לאחר מכן להתעסק בסידור ההוצאות של העתיד; -גדולות ומאיימות ככל שיהיו. לפעמים הנטייה שלנו היא דווקא לעבוד בכיוון ההפוך. ולמה? מכיון שאנחנו מרגישים אתגר כלכלי ביום-יום, ואנחנו קצת זולגים מחוץ למסגרת וכו', אז יש מין פחד כזה של 'מה יהיה כשהדיון לא יהיה סביב אלפיים שקל, ולא עשרים אלף - אלא 200 אלף..?!' אז הבנאדם אומר לעצמו: 'עם החודשי והשנתי אני יכול עוד להמשיך ולסחוב איכשהו - אני כבר מתמקצע בזה... אבל בסכומי עתק--- איך אני מסתכל על זה בכלל..? אז אולי פשוט נעשה הוראת קבע של אלפיים ש"ח, או נקפוץ למים עם איזו דירה להשקעה בדימונה - והשם יעזור... אה, סליחה - השם עוזר!' הבעיה שזה לא עובד ככה... המושג של להכין מראש לנישואי הילדים, הוא שהאדם בוחר להוביל את החיים שלו בתבונה מתוך לקיחת אחריות וחשיבה איך לבוא למאורעות שונות בצורה מחושבת ומתוכננת, בסייעתא דשמיא. אם אני מתנהג בחוסר סדר ביום-יום, קונה 'מה שצריך' (-איך אני אוהב את המילים האלו...) ואח"כ מחפש איך להכניס מהר איזה סכום לחשבון כדי שיהיה כיסוי לאשראי שיורד מחר... -אז זאת אומרת שאני עוד לא מוביל את החיים; אלא עוסק בתגובתיות תמידית וכיבוי שריפות... איך אני מנסה אם כן לקפוץ ישר לעתיד, ולהרגיש טוב עם עצמי שאני ככה 'מכין מראש' לימים יבואו..?? ומבחינה פרקטית גם כן- בואו נחשוב איך נראית התקשורת בבית כשהאשה רוצה לקנות בגדי חורף לילדים או תיק לבית הספר ומחברות, רישום לצהרון וחוגים וכו'; והבעל בחכמתו הרבה משיב ש'לא נראה לי שיש לנו כסף לזה עכשיו...' כשהיא מתפלאת לעומתו 'ואיך יש לנו אלף ש"ח לחיסכון...?' (ומה לעשות שהיא צודקת...) ומצד שני: לפעמים פתיחת הוראת קבע קטנה עבור העתיד, מייצרת תשדיר חיובי בראש שלנו, ש'הנה תראה איזה אחראי אתה..! אתה כבר לוקח אחריות על העתיד של המשפחה! אתה פועל מתוך בחירה כדי לייצר מצב תקין ובריא לתקופת נישואי הילדים..! אז אולי ר' ייד אתה יכול גם לעשות סדר בחודשי, וללמוד איך לחיות מתוך ההכנסות שלכם בכיף ובשמחה..?' ההמלצה שלי: אם אתם ניגשים לחיסכון לפני איזון בחודשי - אז בסכום צנוע בלבד. אתן לכם משל לסיום - חשבתי עליו בשעה האחרונה: נגיד אני שוקל מאה ועשר ק"ג, והגיע זמן לטפל בזה... אז חשבתי על תמריץ גאוני! כבר תקופה ארוכה שאני חולם 'לפנק את עצמי' בחליפה יוקרתית כזאת של 1300 ש"ח.. ככה אני - עוד אוהב בגדים איכותיים כמו השנים בישיבה גדולה... אז אני הולך להיכנס לליבוביץ, ולקנות מידה אחת קטנה יותר ממה שאני צריך... ככה אני אהיה מוכרח להיכנס לתלם - התעמלות יומית וארוחות מסודרות ומזינות. ואז אני אומר לעצמי; 'מה, לא חבל לבזבז את ההזדמנות הנפלאה הזאת..? בוא תבקש מהמוכר שיתן לך חלפיה במידה 48, וככה אתה הולך להרביץ דיאטת רצח - רק מים!!!' נו; איזה מהלך אתם חושבים יביא ביצועים טובים יותר..? (אולי זה משתנה קצת לפי האופי של האדם, אבל להישאר בפורפורציה הנכונה...) קחו המחשה אחרונה לרעיון שאני מנסה להעביר כאן - אני מקבל מיילים בסגנון הזה: 'שלום, אנחנו ראינו באתר של בנקל שאתה מבין בהשקעות. תראה, יש לנו אמנם איזה גירעון של כמה אלפים בחודש כעת, (סגרתי עסק כושל, וגם עזבתי את העבודה כשכירה... פותחים עכשיו עסק חדש של הדרכת כלות...) אז אנחנו לא מוכנים באמת לאיזו הדרכה יקרה עכשיו... רק רצינו לדעת - יש לנו דירה בירושלים שבעצם אפשר להוציא עליה עוד משכנתא של איזה מיליון ש"ח, והגיסות שלי כבר אומרות לי - את משוגעת הילדים שלך כבר בגיל 10, את חייבת לעשות משהו... ואמרתי לעצמי - די, הן צודקות... אז תכל'ס אנחנו מחפשים רעיון איפה הכי כדאי להשקיע סכום כזה, זאת אומרת מה יכניס לנו הכי הרבה; שוק ההון או נדל"ן... ואיך זה בדיוק עובד... למי פונים לייעוץ... כמה אתה לוקח על פגישה חד-פעמית..? אתה יכול גם בזום..?' הבנתם את הנוסחה. אל תעשו את זה! אני עשיתי את זה - נכנסתי לחובות של מעל מיליון ש"ח בתור אברך יום שלם, אני עדיין מתאושש מזה ( הקב"ה ברחמיו עוזר גם לטיפשים לצאת מהבוץ...). אז אני מתחנן שוב - אל תגזימו. אל תקפצו מדרגות. תפעלו נכון. תלמדו איך לסדר את החודשי שנתי בטוב, תכירו את היכולות שלכם, תתייעצו, תתקדמו... וה' ברחמיו יפתח לכם שערי ברכה, שפע, וכל מילי דמיטב! צריכים עזרה? דברו איתי! 0583282028