דילוג לתוכן

כמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי

כלכלת המשפחה
6 6 439 6
  • לפני כמה שנים עברתי תקופה ארוכה שבה לא באמת ישבתי לבדוק את הוצאות האשראי שלי. דחיתי את זה שוב ושוב, תמיד אמרתי לעצמי שאעשה את זה מחר. ואז הגיע היום שבו החלטתי פשוט לפתוח את הדוח ולהתחיל לעבור עליו.
    ומה שמצאתי שם תפס אותי לא מוכן: חיוב חודשי קבוע של 960 שקלים עבור לימודי גרפיקה במכללה חרדית מוכרת.
    לימודי גרפיקה? אני? אין לי שום קשר לתחום הזה. התחיל להיות לי ברור שמשהו לא מסתדר.
    בדיקה מהירה אחורה גילתה שהחיוב ירד כבר עשרה חודשים ברציפות. כמעט עשרת אלפים שקלים של הוצאה שלא שייכת לי. הרמתי טלפון, הבהרתי את הטעות, וצריך לומר לזכותם שהם החזירו את כל הסכום בו ביום. אבל התחושה נשארה: איך זה קרה לי בכלל.
    מאז אותו אירוע אני מקפיד בהרצאות שלי להדגיש כמה חשוב להקדיש זמן קבוע לבדיקה חודשית של ההוצאות. בהרצאה אחת אפילו ביקשתי מהמשתתפים לבדוק בזמן אמת, ושניים ניגשו אליי לאחר מכן עם גילויים מטרידים על חיובים ישנים, מנויים נשכחים או טעויות שלא הבחינו בהן עד אותו רגע.
    ומה למדתי מכל זה? שלקונטרול אין גבול. גם מי שחושב שהוא מסודר עלול לפספס. כשלא עוברים על העו"ש ועל כרטיסי האשראי באופן קבוע, קל למשהו להיכנס פנימה בלי שנשים לב. זו לא רק שאלה של כסף, זו שאלה של שליטה. הידיעה שכל שקל שיוצא הוא שקל שאנחנו בחרנו בו.
    ועכשיו תורי להפנות את זה אליכם:

    פתחו את העו"ש והאשראי עכשיו. ממש עכשיו.
    עברו על החיובים, ודאו שהכל מוכר לכם.
    ואם תוך כדי אתם מגלים שקשה לכם להבין מה קורה כי יש לכם כמה כרטיסי אשראי, או כמה חשבונות בנק, ושכל אחד מהם מחייב אתכם בזמן אחר ובאופן אחר - אז תדעו שיש פה בעיה שמחייבת פתרון.
    קשה להחזיק קונטרול כשיש יותר מדי מקורות שמושכים כסף בלי סדר.
    תעברו על זה עכשיו, וביתר שאת תמשיכו להקפיד על זה באופן קבוע.
    ההרגל הקטן הזה יכול לחסוך לכם הרבה כסף, ובעיקר לתת לכם שקט וביטחון אמיתי בניהול הכסף שלכם.
    בהצלחה!

  • הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

  • הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

    @איציק-התותח הם לא מעונינים שתבדוק

  • הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

    @איציק-התותח כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי:

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך!

    כנראה שאחרי זה הוא החליט שהוא צריך ללמוד את הנושא, או שזה קרה בזכות הלמידה...

    @החושב כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי:

    הם לא מעונינים שתבדוק

    מדוע?

  • הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

    @איציק-התותח כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי:

    הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך!

    מה המטרה בלעקוץ בלי לחשוב לפני?
    נראה לי שמאוד ברור מהכתיבה של @שלום-פקשר שהוא בא לעורר את הקורא ולא לספר סתם סיפור, ולעורר את הקורא זה רק בדרך אחת, להציג לו מראה. וזה מה שהוא עשה בצורה רהוטה..

  • הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

    @איציק-התותח כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי:

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.

    אצלי זה עדיין מגיע בדואר. (אחרי הרבה זמן אבל בסוף מגיע).
    (אולי אם תבקש מהבנק/חברת אשראי יחזירו לך אני לא מבין בזה).

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    57 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • למה אין לי קרן בטחון?

    כלכלת המשפחה קרן ביטחון בלתם בלתמ
    6
    2 הצבעות
    6 פוסטים
    111 צפיות
    ה
    @דוד-גולדברג צ"ב
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    105 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    בתרפ״ו, הסוכה נבנתה מקרשים פשוטים, סכך ירוק מהשדות וקישוטים שגזרו הילדים מנייר צבעוני. האיש מתרפ״ו עבד קשה מהזריחה ועד השקיעה, וכשהגיע החג – ישב עם משפחתו בסוכה רעועה, אכל פת חמה ושר זמירות, והרגיש מלך. בתשפ״ו, הטלפון לא מפסיק לצלצל: שלום וברכה, מדבר כספא מבנק כסף קל… מגיעה לך הלוואה לחג עם ריבית חגיגה! האיש מתשפ״ו מחייך, מוציא עוד כרטיס אשראי מהארנק, וממהר לקנות תאורת לד נוצצת, סט כלים חדש ובדים מהודרים לדפנות. האיש מתרפ״ו מרים גבה: תגיד, מה כל זה? אצלנו הסוכה הייתה פשוטה, והלב היה שמח. אתה רוצה שמחת בית השואבה או שישאב ממך כל השמחה? האיש מתשפ״ו עונה בביטחון: יהיה בסדר… סמוך על סמוך… תמיד יש עוד הלוואה שתכסה את הקודמת. האיש מתרפ״ו מהנהן: בסוכות אנחנו זוכרים שהכל ארעי – גם הבית, גם הכסף. מי שחי על חובות – חי תמיד בסוכה מתנדנדת. ואתה יודע מה? מי שרוצה להגיע לפסח בלי קריסה, צריך להתחיל עכשיו." האיש מתשפ״ו מתבלבל: עכשיו? אבל פסח עוד חצי שנה… האיש מתרפ״ו מחייך: כן, עכשיו. תשים בצד כל חודש סכום קטן – עד פסח זה נהיה הרבה. תכתוב רשימה סגורה, אל תרדוף אחרי אשראי, ותחפש שמחה בפשטות. ואז מוסיף בקול תקיף יותר: אל תטעה – אנחנו לא בתרפ״ו. אתה חי בתשפ״ו, וזה בסדר. תחיה עם הנוחות, השפע והברכה, עם מה שיש היום. אבל תחיה מהכנסות שלך – לא מהחובות שלך. זו כל התורה. האיש מתשפ״ו שותק רגע, מביט בסוכתו המפוארת ובחשבונות המתרבים, ומבין: האור הגדול ביותר בסוכה לא בא מהפנסים החשמליים – אלא מהשקט שבלב, כשחיים מתוכנן ונכון. טיפים כלכליים מסוכות עד פסח קופה קטנה לפסח – להפריש כבר עכשיו סכום בכל חודש. עד פסח זה מצטבר לאלפי שקלים. לחיות מהכנסות, לא מהלוואות – אם אין כסף זמין, לא קונים. כרטיס אשראי זה לא הכנסה. רשימת קניות סגורה – לכתוב מראש מה חייבים לחג ולעמוד בזה. בלי עוד משהו קטן. ביטול סמוך על סמוך – אל תבנה על הלוואה שתכסה הלוואה. כל הוצאה – רק מתוך מה שנכנס. התחלה קטנה עכשיו = רווח גדול אחר כך – כל שקל שנחסך היום מונע ריבית ודאגות יקרות מחר.
  • 6 הצבעות
    4 פוסטים
    207 צפיות
    אבי ר.א
    @משתמשת כתב באסור או מותר לקנות במבצעים? אסור או מותר לקחת הלוואות?: כשיש חגיגה ביש, אנחנו הולכים לאושר עד.... אותם מבצעים בלי להשתולל, בלי להתחייב, בלי להרגיש את שנאת ההפסד (טוב הגזמנו, לא אותם מבצעים בדיוק. אחרים.) בעבר באמת היה אותם מבצעים באושר עד, רק בפעם האחרונה היה רק חלק מועט, אלא שבד"כ גם בשפע ברכת השם יש אותם מבצעים. מה שחשוב לי בזה זה שגם מי שכן קונה במבצעים שידע שהוא לא צריך לעשות אשראי של יש בשביל החגיגות.
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    207 צפיות
    מ
    ערכתי לאחרונה מחקר קצר - מהו באמת הכאב השורף שיש לאברך מן השורה בכל הנושא הכלכלי? (למה אני חוקר את זה..? כי אני מחפש לתת בע"ה מענה ופתרון לכאבים שלהם- לא סתם לדבר על איך שהעולם 'לא בסדר'...) אשתף אתכם במה ששמעתי בינתיים, ומה יש לי לומר, ואשמח לקבל עוד משוב בעניין החשוב הזה. אז הנה תיאור קלאסי של משפחת אברך תשפ"ה: יש קצת מחנק תמידי מכל ההוצאות בשוטף, סוג של 'גומרים בנס את החודש', דוחים חלק תשלומים למועד מאוחר יותר... ומבפנים מנקרת לה השאלה הגדולה - עם כל המידע שיש היום בנושא ההשקעות השונות; המקובלויות בחברה שדורשות סכומי עתק לנישואי הילדים, הסיפורים השונים על מגלגלי גמחי"ם מחד, על סיפורי הניסים מאידך, ועל כל אלו שיצאו לדרך והשקיעו בפועל כדי להכין להוצאות העתידיות במשפחה... אז איפה אני עומד? אני בסדר שלא קניתי דירה שניה להשקעה? נורמלי שאני ממשיך ללמוד בכולל ולא מוצא הכנסה פנויה של 2000 ש"ח כדי לפתוח קופת חיסכון ארוכת טווח בשוק ההון..? אז מבלי להיכנס כרגע לנושא ההשקפתי, אני רוצה לתת כאן את ההסתכלות הנכונה לגבי התזמון הנכון להשקעות בבית עם ילדים, כשהחודשי גם דורש את שלו... מבחינת הסדר הבריא, בודאי ראוי לנו קודם כל לראות שיש בבית את הצרכים של היום-יום, אח"כ לתכנן נכון להוצאות שנתיות ובלתי צפויות, ורק לאחר מכן להתעסק בסידור ההוצאות של העתיד; -גדולות ומאיימות ככל שיהיו. לפעמים הנטייה שלנו היא דווקא לעבוד בכיוון ההפוך. ולמה? מכיון שאנחנו מרגישים אתגר כלכלי ביום-יום, ואנחנו קצת זולגים מחוץ למסגרת וכו', אז יש מין פחד כזה של 'מה יהיה כשהדיון לא יהיה סביב אלפיים שקל, ולא עשרים אלף - אלא 200 אלף..?!' אז הבנאדם אומר לעצמו: 'עם החודשי והשנתי אני יכול עוד להמשיך ולסחוב איכשהו - אני כבר מתמקצע בזה... אבל בסכומי עתק--- איך אני מסתכל על זה בכלל..? אז אולי פשוט נעשה הוראת קבע של אלפיים ש"ח, או נקפוץ למים עם איזו דירה להשקעה בדימונה - והשם יעזור... אה, סליחה - השם עוזר!' הבעיה שזה לא עובד ככה... המושג של להכין מראש לנישואי הילדים, הוא שהאדם בוחר להוביל את החיים שלו בתבונה מתוך לקיחת אחריות וחשיבה איך לבוא למאורעות שונות בצורה מחושבת ומתוכננת, בסייעתא דשמיא. אם אני מתנהג בחוסר סדר ביום-יום, קונה 'מה שצריך' (-איך אני אוהב את המילים האלו...) ואח"כ מחפש איך להכניס מהר איזה סכום לחשבון כדי שיהיה כיסוי לאשראי שיורד מחר... -אז זאת אומרת שאני עוד לא מוביל את החיים; אלא עוסק בתגובתיות תמידית וכיבוי שריפות... איך אני מנסה אם כן לקפוץ ישר לעתיד, ולהרגיש טוב עם עצמי שאני ככה 'מכין מראש' לימים יבואו..?? ומבחינה פרקטית גם כן- בואו נחשוב איך נראית התקשורת בבית כשהאשה רוצה לקנות בגדי חורף לילדים או תיק לבית הספר ומחברות, רישום לצהרון וחוגים וכו'; והבעל בחכמתו הרבה משיב ש'לא נראה לי שיש לנו כסף לזה עכשיו...' כשהיא מתפלאת לעומתו 'ואיך יש לנו אלף ש"ח לחיסכון...?' (ומה לעשות שהיא צודקת...) ומצד שני: לפעמים פתיחת הוראת קבע קטנה עבור העתיד, מייצרת תשדיר חיובי בראש שלנו, ש'הנה תראה איזה אחראי אתה..! אתה כבר לוקח אחריות על העתיד של המשפחה! אתה פועל מתוך בחירה כדי לייצר מצב תקין ובריא לתקופת נישואי הילדים..! אז אולי ר' ייד אתה יכול גם לעשות סדר בחודשי, וללמוד איך לחיות מתוך ההכנסות שלכם בכיף ובשמחה..?' ההמלצה שלי: אם אתם ניגשים לחיסכון לפני איזון בחודשי - אז בסכום צנוע בלבד. אתן לכם משל לסיום - חשבתי עליו בשעה האחרונה: נגיד אני שוקל מאה ועשר ק"ג, והגיע זמן לטפל בזה... אז חשבתי על תמריץ גאוני! כבר תקופה ארוכה שאני חולם 'לפנק את עצמי' בחליפה יוקרתית כזאת של 1300 ש"ח.. ככה אני - עוד אוהב בגדים איכותיים כמו השנים בישיבה גדולה... אז אני הולך להיכנס לליבוביץ, ולקנות מידה אחת קטנה יותר ממה שאני צריך... ככה אני אהיה מוכרח להיכנס לתלם - התעמלות יומית וארוחות מסודרות ומזינות. ואז אני אומר לעצמי; 'מה, לא חבל לבזבז את ההזדמנות הנפלאה הזאת..? בוא תבקש מהמוכר שיתן לך חלפיה במידה 48, וככה אתה הולך להרביץ דיאטת רצח - רק מים!!!' נו; איזה מהלך אתם חושבים יביא ביצועים טובים יותר..? (אולי זה משתנה קצת לפי האופי של האדם, אבל להישאר בפורפורציה הנכונה...) קחו המחשה אחרונה לרעיון שאני מנסה להעביר כאן - אני מקבל מיילים בסגנון הזה: 'שלום, אנחנו ראינו באתר של בנקל שאתה מבין בהשקעות. תראה, יש לנו אמנם איזה גירעון של כמה אלפים בחודש כעת, (סגרתי עסק כושל, וגם עזבתי את העבודה כשכירה... פותחים עכשיו עסק חדש של הדרכת כלות...) אז אנחנו לא מוכנים באמת לאיזו הדרכה יקרה עכשיו... רק רצינו לדעת - יש לנו דירה בירושלים שבעצם אפשר להוציא עליה עוד משכנתא של איזה מיליון ש"ח, והגיסות שלי כבר אומרות לי - את משוגעת הילדים שלך כבר בגיל 10, את חייבת לעשות משהו... ואמרתי לעצמי - די, הן צודקות... אז תכל'ס אנחנו מחפשים רעיון איפה הכי כדאי להשקיע סכום כזה, זאת אומרת מה יכניס לנו הכי הרבה; שוק ההון או נדל"ן... ואיך זה בדיוק עובד... למי פונים לייעוץ... כמה אתה לוקח על פגישה חד-פעמית..? אתה יכול גם בזום..?' הבנתם את הנוסחה. אל תעשו את זה! אני עשיתי את זה - נכנסתי לחובות של מעל מיליון ש"ח בתור אברך יום שלם, אני עדיין מתאושש מזה ( הקב"ה ברחמיו עוזר גם לטיפשים לצאת מהבוץ...). אז אני מתחנן שוב - אל תגזימו. אל תקפצו מדרגות. תפעלו נכון. תלמדו איך לסדר את החודשי שנתי בטוב, תכירו את היכולות שלכם, תתייעצו, תתקדמו... וה' ברחמיו יפתח לכם שערי ברכה, שפע, וכל מילי דמיטב! צריכים עזרה? דברו איתי! 0583282028