דילוג לתוכן

כמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי

כלכלת המשפחה
6 6 674 6
  • לפני כמה שנים עברתי תקופה ארוכה שבה לא באמת ישבתי לבדוק את הוצאות האשראי שלי. דחיתי את זה שוב ושוב, תמיד אמרתי לעצמי שאעשה את זה מחר. ואז הגיע היום שבו החלטתי פשוט לפתוח את הדוח ולהתחיל לעבור עליו.
    ומה שמצאתי שם תפס אותי לא מוכן: חיוב חודשי קבוע של 960 שקלים עבור לימודי גרפיקה במכללה חרדית מוכרת.
    לימודי גרפיקה? אני? אין לי שום קשר לתחום הזה. התחיל להיות לי ברור שמשהו לא מסתדר.
    בדיקה מהירה אחורה גילתה שהחיוב ירד כבר עשרה חודשים ברציפות. כמעט עשרת אלפים שקלים של הוצאה שלא שייכת לי. הרמתי טלפון, הבהרתי את הטעות, וצריך לומר לזכותם שהם החזירו את כל הסכום בו ביום. אבל התחושה נשארה: איך זה קרה לי בכלל.
    מאז אותו אירוע אני מקפיד בהרצאות שלי להדגיש כמה חשוב להקדיש זמן קבוע לבדיקה חודשית של ההוצאות. בהרצאה אחת אפילו ביקשתי מהמשתתפים לבדוק בזמן אמת, ושניים ניגשו אליי לאחר מכן עם גילויים מטרידים על חיובים ישנים, מנויים נשכחים או טעויות שלא הבחינו בהן עד אותו רגע.
    ומה למדתי מכל זה? שלקונטרול אין גבול. גם מי שחושב שהוא מסודר עלול לפספס. כשלא עוברים על העו"ש ועל כרטיסי האשראי באופן קבוע, קל למשהו להיכנס פנימה בלי שנשים לב. זו לא רק שאלה של כסף, זו שאלה של שליטה. הידיעה שכל שקל שיוצא הוא שקל שאנחנו בחרנו בו.
    ועכשיו תורי להפנות את זה אליכם:

    פתחו את העו"ש והאשראי עכשיו. ממש עכשיו.
    עברו על החיובים, ודאו שהכל מוכר לכם.
    ואם תוך כדי אתם מגלים שקשה לכם להבין מה קורה כי יש לכם כמה כרטיסי אשראי, או כמה חשבונות בנק, ושכל אחד מהם מחייב אתכם בזמן אחר ובאופן אחר - אז תדעו שיש פה בעיה שמחייבת פתרון.
    קשה להחזיק קונטרול כשיש יותר מדי מקורות שמושכים כסף בלי סדר.
    תעברו על זה עכשיו, וביתר שאת תמשיכו להקפיד על זה באופן קבוע.
    ההרגל הקטן הזה יכול לחסוך לכם הרבה כסף, ובעיקר לתת לכם שקט וביטחון אמיתי בניהול הכסף שלכם.
    בהצלחה!

  • הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

  • הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

    @איציק-התותח הם לא מעונינים שתבדוק

  • הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

    @איציק-התותח כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי:

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך!

    כנראה שאחרי זה הוא החליט שהוא צריך ללמוד את הנושא, או שזה קרה בזכות הלמידה...

    @החושב כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי:

    הם לא מעונינים שתבדוק

    מדוע?

  • הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

    @איציק-התותח כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי:

    הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך!

    מה המטרה בלעקוץ בלי לחשוב לפני?
    נראה לי שמאוד ברור מהכתיבה של @שלום-פקשר שהוא בא לעורר את הקורא ולא לספר סתם סיפור, ולעורר את הקורא זה רק בדרך אחת, להציג לו מראה. וזה מה שהוא עשה בצורה רהוטה..

  • הדחיינות הזו תמיד יודעת להזכיר את עצמה ביוקר.

    אבל אתה כמלווה ומאמן כלכלי למשפחות, לומר "דחיתי את זה שוב ושוב" זה קצת כמו ששף מקצועי שכח לכבות את הגז!
    אל תשכח, אתה צריך להיות הלקוח הכי קפדן של עצמך! 😉 😊

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.
    כיום, הפירוט מגיע בצורה מאובטחת למייל, וכדי לפתוח אותו צריך לעשות אימות. אנשים דוחים את זה.

    שלחתי כמה פניות לגורמים הרלוונטיים, והסברתי בצורה יפה: כשזה היה מגיע בדואר, כל מי שיש לו מטרה עוינת יכול היה לשלוף לי את הפירוט מהתיבה ולעבור על זה.
    כיום, שזה מגיע למייל הפרטי שלי שהוא מאוד מאובטח, למה צריך לשים עוד אבטחה ולבצע אימות?

    @איציק-התותח כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי:

    בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו.

    אצלי זה עדיין מגיע בדואר. (אחרי הרבה זמן אבל בסוף מגיע).
    (אולי אם תבקש מהבנק/חברת אשראי יחזירו לך אני לא מבין בזה).

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    168 צפיות
    פלוספ
    במסגרת עבודתי ופגישותיי עם אברכים יקרים, יצא לי לשבת לא מעט על דפי חשבון הבנק. עברנו שורה אחר שורה, סעיף אחר סעיף. המטרה הייתה פשוטה: להבין לאן הכסף הולך, ואיך אפשר לחסוך. התובנה שעולה שוב ושוב מהמפגשים הללו היא כואבת אך פשוטה: אנשים פשוט לא שמים לב כמה הוצאות מיותרות מצטברות בשנה על דברים של מה בכך. "שקל לשקל מצטרף לחשבון גדול", וההוצאות הקטנות הללו מפעפעות ומרוקנות את החשבון בלי שנרגיש. כדי לעשות סדר בבלגן ולמנוע את זליגת הכספים הזו, יש כלל ברזל אחד שמנחה אותי בכל הוצאה משמעותית. זהו מבחן פשוט בן שלוש מילים שכל אחד חייב לשאול את עצמו לפני שהוא מוציא כרטיס אשראי (או המזומן...): נטל או נכס? העולם הכלכלי שלנו מתחלק בגדול לשני סוגי רכישות: • נכס: משהו שאתה קונה, והוא מכניס לך כסף או מייצר לך ערך כלכלי עתידי (משיא תשואה). • נטל: משהו שאתה קונה, ומאותו רגע הוא רק מוציא ממך כסף באופן קבוע. ניקח דוגמה נפוצה מאוד: רכישת רכב. מדובר בצורך לגיטימי לחלוטין. אבל לפני שרצים למגרש המכוניות, צריך לפרק את המניע. מאיפה נובע הרצון? אם הרצון מגיע מתוך רצון לנוחות, פינוק או "כיף" – זו זכותו של אדם, בתנאי שיש לו מקור מימון ברור ויציב לזה. למה? כי רכב הוא נטל מובהק. מעבר להוצאה הראשונית והכבדה על הקנייה, הרכב לא מפסיק "לאכול": ביטוחים, טסט, דלק, טיפולים, ירידת ערך ותיקונים בלתי צפויים. הוא שואב כסף מהעו"ש בכל חודש מחדש. אבל, אם אותו אדם בא ואומר: "אני חייב רכב כי אני מתפרנס איתו (עובד כסוכן, משלוחים, או שהרכב מאפשר לי להגיע למשרה שמכניסה לי משמעותית יותר)", כאן התמונה משתנה. הרכב הופך לנכס. הוא כלי שמביא איתו תשואה ומגדיל את ההכנסה. הכלל הזה נכון להכל. החל ממוצרי חשמל, דרך שדרוג של הבית, ועד למנויים חודשיים קטנים. כמעט כל דבר שאנחנו רוכשים הוא או נטל או נכס. בפעם הבאה שאתם עוברים על העו"ש, או עומדים בפני רכישה, תעצרו רגע. אל תסתכלו רק על המחיר שכתוב על התוויות. תשאלו את עצמכם: האם הדבר הזה הולך לעבוד בשבילי, או שאני הולך לעבוד בשבילו? החסכונות הגדולים באמת שלכם נמצאים בדיוק במקום שבו תגידו "לא" לנטל, ו"כן" לנכס. החוכמה האמיתית אינה רק להימנע מנטלים, אלא לדעת כיצד לנתב את המשאבים שלנו כך שהכסף יתחיל לעבוד עבורנו. אנו מכירים היטב את המושג "הקרן קיימת לו לעולם הבא והפירות בעולם הזה". להבדיל, גם בכלכלה – המטרה שלנו היא ליצור "קרן" (נכס) שתניב לנו "פירות" (הכנסה או חיסכון). כשמשפחה מחליטה לוותר על הוצאה שהיא נטל – נניח, ביטול מנוי מיותר, צמצום קניות ספונטניות, או דחיית רכישה של מכשיר יקר שלא באמת נחוץ – היא לא רק "חוסכת". היא מייצרת הון פנוי. אם לוקחים את אותם מאות שקלים שנחסכו בכל חודש ומפנים אותם לטובת חיסכון מניב, השקעה נכונה, או אפילו סגירת חובות מעיקים (שכן חוב הוא הנטל הכבד מכולם, באם יש שם ריבית) – הפכתם במו ידיכם זרם של "נטל" פוטנציאלי ל"נכס" ממשי. סיכום למעשה: אז איך מתרגמים את המאמר הזה לחיים עצמם? הנה שלוש פעולות פשוטות שאתם יכולים לעשות כבר בתחילת השבוע הקרוב: מבחן המרקר (שורה-שורה): הדפיסו את תדפיס העו"ש וחיוב האשראי של החודש האחרון. קחו שני טושים בצבעים שונים. צבע אחד לנכסים (הוצאות שמביאות ערך, בריאות, או פרנסה) וצבע שני לנטלים (הוצאות קבועות או משתנות שרק שואבות כסף ללא תועלת אמיתית). התוצאה מול העיניים תפתיע אתכם. חוק 24 השעות: לפני כל רכישה גדולה שאינה קיומית, קחו נשימה של 24 שעות. בזמן הזה, תשאלו את עצמכם את שאלת המפתח: האם המוצר הזה הולך לשרת אותי, או שאני הולך להשתעבד לתחזוקה ולתשלומים שלו? הגדרת "תקציב נוחות" מראש: מותר ליהנות ומותר שיהיו נטלים בחיים (כמו רכב לנוחות) – אבל רק אחרי שהגדרתם להם תקציב מוגדר מראש שלא פוגע בנכסים או בחיסכון שלכם. העו"ש שלנו הוא שיקוף של הבחירות שלנו. ברגע שנפסיק לקנות "נטלים" במסווה של "נכסים", נגלה שהדרך לרווחה כלכלית ולשקט נפשי קרובה הרבה יותר משחשבנו. אבל... רגע לפני שאתם רצים למחוק כל שורה בעו"ש, חשוב להבהיר נקודה קריטית: לא כל דבר בחיים נמדד רק במשקפיים של נכס או נטל כלכלי. לחם, חלב, גבינה, תרופות או בגד בסיסי לילד לחורף – אלו אינם נטלים. אלו צרכי חיים קיומיים. התורה מצווה עלינו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ומשפחה צריכה לחיות, לאכול ולהיות בריאה בנפש ובגוף. נכס או נטל נמדדים במרחב של הבחירה – במקום שבו אנחנו קונים מעבר לצורך האמיתי, במקום של המותרות, הפינוק או ה"מה יגידו". אל תצמצמו בלחם ובחלב של הילדים שלכם. תצמצמו בנטלים האמיתיים – אלו שיושבים בעו"ש, לא נותנים לכם שום ערך קיומי או רוחני, ורק לוקחים מכם את השקט הנפשי. ️ השורה התחתונה הכסף שלנו הוא משאב יקר שניתן לנו מאת השם כדי שנוכל לחיות ברווחה, ללמוד תורה ולגדל משפחה בנחת. כשאתם מנהלים אותו נכון, ומבחינים בין צורך אמיתי לבין נטל מיותר – אתם לא רק חוסכים כסף. אתם קונים לעצמכם את הנכס הכי גדול שיש: יישוב הדעת. [image: image_c3692084.jpg]
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    305 צפיות
    צ
    @איציק-התותח said: @א-יידישע-קאפ said: האם עדיף לשנות את האשראי לעשירי? כן בודאי באם אתה רואה את המשכורת של אשתך כבר בעשרי בבנק בשלב הזה שעדיין אין סדר ויש לפעמים מינוס, אני לא ממליץ לשנות. יותר טוב שאחרי שהמשכורת נכנסה יש אפשרות לבדוק כמה הולך לרדת באשראי, ויש כמה ימים להתארגן עם עוד כסף במקרה הצורך.
  • 7 הצבעות
    3 פוסטים
    253 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    @חופש-כלכלי בהחלט כל אדם יכול להתקדם בזכות תהליך. וכל שכן אם הוא לא בדיוק סוגר את החודש
  • 5 הצבעות
    2 פוסטים
    222 צפיות
    בוטח בה'ב
    @יצחק-שקל-דעת כתב בשנאת ההפסד: האחד קם עם מחשבה: ”היום אני הולך להרוויח 200 שקל.“ השני קם עם מחשבה: ”אם אני לא אצא לעבוד – אפסיד היום 200 שקל.“ רק הפתיח של הפוסט זה סיבה להיפטר מחרדת ההפסד ואימוץ שיטת המצליחנות של הנאה וסיפוק מהישגים כי בעצם העמדת כאן שני אנשים שיוצאים לעבוד אחד נהנה מעצמו ומהחיים ואחד נמצא בחרדה שאם הוא לא יעשה 1 2 3 הוא יפסיד 4 5 6
  • 10 הצבעות
    17 פוסטים
    1k צפיות
    קל זכותק
    @998877 כתב: @קל-זכות מה עם דוד אירנשטיין ? הנואם בחסד עליון כמדומני שהוא נמצא בקובץ