דילוג לתוכן

ללא שום חשש ריבית

תורני
8 3 548 1
  • אני צריך בדחיפות למידע על אפשרות להשקיע לא בנדל"ן ושיהא נקי מכל חשש ריבית

  • אני צריך בדחיפות למידע על אפשרות להשקיע לא בנדל"ן ושיהא נקי מכל חשש ריבית

    @נפתלי
    מה השאלה?
    כל מסלול עם הכשר אין בו חשש ריבית.
    כוונתך בלי להסתמך על היתר עסקא?

  • אני צריך בדחיפות למידע על אפשרות להשקיע לא בנדל"ן ושיהא נקי מכל חשש ריבית

    @נפתלי
    מה1.1.25 החיסכון לכל ילד של הראל עובר למסלול הכי מהודר אפילו לר' ניסים קרליץ זצוק"ל שלא מצריך היתר עסקה... זה מה שידוע לי על משהו ללא היתר עסקה...
    אבל מן הסתם כוונתך על השקעה...
    אז אולי לעשות היתר עסקה אמיתי עם חברה ולקנות מניות או אחוזים וכל רווח שהם ירוויחו תרוויח גם...
    זה מה שר' ניסים מדבר עליו בחוט שני שהיתר עסקה מותר רק בעסקה אמיתית ולא "בהערמה"

  • @נפתלי
    מה השאלה?
    כל מסלול עם הכשר אין בו חשש ריבית.
    כוונתך בלי להסתמך על היתר עסקא?

    @סייעתא-דשמיא כן אני מתכוין בלי להסתמך על היתר עיסקה

  • @נפתלי
    מה1.1.25 החיסכון לכל ילד של הראל עובר למסלול הכי מהודר אפילו לר' ניסים קרליץ זצוק"ל שלא מצריך היתר עסקה... זה מה שידוע לי על משהו ללא היתר עסקה...
    אבל מן הסתם כוונתך על השקעה...
    אז אולי לעשות היתר עסקה אמיתי עם חברה ולקנות מניות או אחוזים וכל רווח שהם ירוויחו תרוויח גם...
    זה מה שר' ניסים מדבר עליו בחוט שני שהיתר עסקה מותר רק בעסקה אמיתית ולא "בהערמה"

    @i90990 מה הכוונה היתר עיסקה אמיתי?
    ואיך עושים את זה?
    והאם זה שייך גם בסכומים קטנים של 10,000 ש"ח

  • @i90990 מה הכוונה היתר עיסקה אמיתי?
    ואיך עושים את זה?
    והאם זה שייך גם בסכומים קטנים של 10,000 ש"ח

    @נפתלי
    כל קרן סל שמבצעות עקיבה סינתטית ע"י חוזים ואופציות אינה צריכה היתר עסקא כלל.

  • @i90990 מה הכוונה היתר עיסקה אמיתי?
    ואיך עושים את זה?
    והאם זה שייך גם בסכומים קטנים של 10,000 ש"ח

    @נפתלי
    לפי ר' ניסים קרליץ זצ"ל [וממש עכשיו ראיתי שגם הרב שטיינמן חשש לזה]
    היתר עיסקא הוא פשוטו כמשמעו עסקה דהיינו שיש לך עסק ואתה לוקח הלוואה שזה בשביל עסקים
    ואם אתה לוקח גם בשביל צרכים פרטיים זה מותר כי זה הולך בשביל העסק שלך
    ובעצם בסתם הלוואה זה לא עסקה אלא הלוואה וההיתר עסקה זה סוג של הערמה כזאתי כדי לקחת את ההלוואה ולתת להם ריבית בשבילה
    ככה כתוב בסוף חוט שני הלכות ריבית תראה שם
    [אם כתבתי לא כמו שנאמר שם אז פשוט לא הבנתי את הדברים טוב..]

  • @נפתלי
    לפי ר' ניסים קרליץ זצ"ל [וממש עכשיו ראיתי שגם הרב שטיינמן חשש לזה]
    היתר עיסקא הוא פשוטו כמשמעו עסקה דהיינו שיש לך עסק ואתה לוקח הלוואה שזה בשביל עסקים
    ואם אתה לוקח גם בשביל צרכים פרטיים זה מותר כי זה הולך בשביל העסק שלך
    ובעצם בסתם הלוואה זה לא עסקה אלא הלוואה וההיתר עסקה זה סוג של הערמה כזאתי כדי לקחת את ההלוואה ולתת להם ריבית בשבילה
    ככה כתוב בסוף חוט שני הלכות ריבית תראה שם
    [אם כתבתי לא כמו שנאמר שם אז פשוט לא הבנתי את הדברים טוב..]

    @i90990
    בספר הזכרונות לגר"ח קנייבסקי זצ"ל
    בסימן נ' אותיות ט' וי' [עמוד תקיז']
    מביא בשם החזו"א להשתדל לא לסמוך על היתר עיסקא והטעם מובא בהערות משום שלא תמיד ההיתר עיסקא נעשה באופן כשר על פי דין

    [ודרך אגב מובא שר' חיים פתח חשבון בבנק הדואר כי אין שם הלוואה בריבית העיקר להתרחק מזה!]

    ובסעיף י' שלתת כסף לבנק שהם יעשו עם זה עסקאות והם ישלמו לך על זה ריבית [קצת דומה לקופות גמל לכאורה לענ"ד...]
    אמר החזו"א שלעשות היתר עיסקא על זה עם קנין
    [אגב סודר או בדרך התגרים לפי הזמן]
    ולכתוב על הפינקס של הבנק [דהיינו השטר הלוואה או חוזה וכו'] שזה על פי היתר עיסקא
    ומבואר שלקחת כסף מהבנק בהיתר עיסקא יש יותר חשש לאסור כי לא תמיד זה לצורך עיסקא
    אבל להלוות לבנק והם עושים עיסקא מותר

    ודרך אגב מפורש שם בהערה 22 ששאלו את ר' חיים האם להשים את הכסף בגמ"ח רגיל או להלוות לבנק בהיתר עיסקא לצורך חתונת הילדים
    והשיב לו ר' חיים שאם ההיתר נעשה כהוגן רשאי לעשות כרצונו

    ובסעיף ז' אמר ששמע בשם החזו"א שאותן הגמחי"ם שמחייבין את הלוה ליתן תרומה לגמ"ח יש בזה חשש ריבית קצוצה אע"פ שקוראים לזה דמי חבר או תרומה וכו'.. ]

נושאים מוצעים


  • ראיון חדש עם הרב ארז סלע - אוצר החכמה

    תורני ראיונות
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    47 צפיות
    ב
    בניוזלטר של נקודה הוצאה לאור יש ראיון יפה מאד עם הרב ארז סלע אני מעלה את זה כאן לתועלת משתתפי הפורום הרב ארז סלע – "אוצר החכמה" בעקבות הסקר אותו ניתחנו בהרחבה במדור הקודם, ביקשנו לשמוע כיצד רואים ב"אוצר החכמה" את היחס בין ספר מודפס – למאגר דיגיטלי. פנינו אפוא לרב ארז סלע, מייסד אוצר החכמה, והוא נענה לבקשתנו לערוך ריאיון במשרדי החברה. לאחר הקדמה קצרה אנו ניגשים היישר לשאלה שהעלינו בסקר. נדמה לי, אומר הרב סלע, שאחת הטעויות היא להציג את השאלה כבחירה בין הספר המודפס לבין המאגר הדיגיטלי. אנחנו אוהבים ספרים, ו"אוצר החכמה" עצמו נבנה מלכתחילה סביב צילום הספר המקורי. אך אין סתירה בין הדברים. אפשר לשבת מול גמרא פתוחה, ולצידה להשתמש באוצר כדי לפתוח בתוך רגע עשרות ספרים הנוגעים לסוגיא. החידוש הגדול של המאגר איננו שהספר הפך למסך. החידוש הוא שאלפי מדפי ספרים נעשו נגישים ללומד, ולמצוא בתוכם בקלות את מה שהוא מחפש. מה לדעתך אחוז המשתמשים בציבור החרדי? קשה לתת אחוז מדויק, משום שאין בידינו נתונים שמאפשרים למדוד איזה חלק מכלל הציבור משתמש במאגרים תורניים. מה שאנחנו בהחלט רואים, שהשימוש הולך ומתרחב משנה לשנה. בעבר מאגר תורני ממוחשב היה בעיקר כלי עבור חוקרים, מחברי ספרים ואנשים שעסקו בחיפוש מקורות. היום הוא נעשה כלי עבודה רגיל אצל ציבור רחב הרבה יותר של תלמידי חכמים, רבנים, דיינים, מורי הוראה, בני ישיבות, וגם הרבה מאד יהודים פשוטים אוהבי ספר. האם אפשר לאפיין מי משתמש יותר? מטבע הדברים השימוש הכבד ביותר הוא אצל מי שזקוק למגוון גדול של ספרים וליכולת לאתר מקורות במהירות: מחברי ספרים, עורכים תורניים, רבנים, דיינים, מורי הוראה וחוקרים. אבל עם השנים אנחנו רואים שהגבול הזה מיטשטש. ככל שהמאגרים נעשים פשוטים ונוחים יותר, גם מי שאינו "חוקר" משתמש בהם כחלק מסדר הלימוד הרגיל שלו. יש מי שנכנס לאוצר כדי לחפש, ויש מי שנכנס אליו כדי ללמוד. כיצד אתם בוחרים אלו ספרים נכנסים למאגר ואלו לא? השאיפה הבסיסית של "אוצר החכמה" היא לשקף בצורה רחבה ככל האפשר את ארון הספרים היהודי והתורני לדורותיו. לכן איננו בונים את המאגר רק לפי רשימה מצומצמת של "ספרים חשובים", אלא משתדלים לכלול גם ספרים נדירים, ספרים של מחברים פחות מוכרים וספרים שעשויים להיות חשובים דווקא לחוקר או ללומד בתחום מסוים. כמובן יש שיקולים של זכויות יוצרים, קבלת רשות מבעלי הזכויות, איכות החומר וההתאמה לאופיו של המאגר. כמדומני שכאן המקום לשאול: מה יש לך לומר למחברי הספרים בדורנו אנו? אני סבור, כי הכנסת ספר למאגר אינה רק עוד דרך להפיץ אותו, היא מאפשרת לספר להיות חלק מבית המדרש הגדול. ספר שנמצא במאגר ונגיש לחיפוש, עשוי להגיע ללומדים שלא היו יודעים על קיומו ולא היו מגיעים אליו בדרך אחרת. פעמים רבות אדם מחפש עניין מסוים ומגיע מתוך כך לספר שלא הכיר ו/או למחבר שלא שמע אודותיו קודם לכן. מעבר לעדכון במספר הספרים משנה לשנה, אילו תכונות וחידושים צפויים לנו? אחד התחומים שבהם משקיעים כיום ב"אוצר החכמה" מאמצים רבים, הוא שיפור פענוח הטקסט של הספרים הסרוקים (OCR). דבר שיביא לשיפור משמעותי של החיפוש ושל צורת הצגת התוצאות. וכיצד משתלבת הבינה המלאכותית? אני מנסה לאתגר את הרב סלע. נראה שהתפרצתי לדלת פתוחה, גיוס הבינה המלאכותית לטובת עולם התורה, אכן עומד בחזית הפיתוח. אנחנו עורכים פיענוח חוזר של כל הספרים שבמאגר באמצעות בינה מלאכותית, אומר הרב סלע, והוא מציג בפניי "צילומי מסך" של כתב רש"י ישן שבור ומטושטש שהבינה הצליחה לפענח ממנו מילים רבות. אך איננו מסתפקים בכך, השאיפה היא להגיע לדיוק מקסימאלי. לשם כך יזמו ב"אוצר החכמה" גיוס חכמת ההמונים לאימון המודל. המיזם עלה כמה ימים לאחר שיחתנו, "אוצר החכמה" השיק אתר ייעודי בו התבקשו המשתמשים לבחון את הפיענוח של התוכנה ולדייק אותו. כאשר הפיענוח יהיה מדויק יותר, גם בספרים עם טקסט קשה לקריאה, תוצאות החיפושים תהיינה טובות יותר. אגב, את היכולות הללו מנגישים באוצר החכמה לציבור גם במסגרת שירות נפרד לפענוח כתבי יד וסריקות. מדהים. כמה פעמים חיפשתי מונח שידעתי בוודאות שהוא קיים בספר מסוים, אבל המונח לא עלה בתוצאות החיפוש. אין ספק, שישנם עוד ספרים רבים שהיה אפשר לדלות מהם חידושים, אך מחמת ליקויי הפיענוח אנחנו מפסידים תורה. אבל זה לא הכל, מוסיף הרב סלע, בין השאר, הכוונה היא שתוצאות החיפוש לא יוצגו רק באמצעות סימון המקום בדף הצילום כפי שהיה עד היום, אלא גם בצורה טקסטואלית. הלומד יוכל לראות כבר ברשימת התוצאות את הטקסט שסביב המילים שחיפש, וכך להבין במהירות אם התוצאה נוגעת לעניינו עוד לפני פתיחת הספר. במקביל אנחנו עובדים על פרויקט גדול נוסף, שהוא במידה רבה המשך והשלמה ל"מפרשי האוצר". הפרויקט החדש מבקש להרחיב את אותו רעיון גם לעולם ההפניות שבין ספר לספר. אבל עוד חזון למועד. נשאיר קצת הפתעות לעדכון 25... הרב סלע, אולי תנסה לשרטט לנו את החזון: היכן לדעתך יהיה "אוצר החכמה" בעוד עשר שנים? החזון שלנו הוא, ש"אוצר החכמה" יהיה לא רק המקום שבו נמצא ארון הספרים התורני הגדול ביותר, אלא גם הדרך הטובה ביותר להתמצא בתוכו. ככל שכמות הספרים גדלה, האתגר כבר איננו רק להעמיד עוד ספרים לרשות הלומד, אלא לעזור לו למצוא בתוך האוצר העצום הזה בדיוק את מה שהוא מבקש. בעוד עשר שנים היינו רוצים שלומד העוסק בסוגיא יוכל להגיע בצורה פשוטה ומהירה למכלול הספרים והמקומות הנוגעים לעניין – ובה בעת להמשיך לראות את הספר עצמו, את צורת הדף ואת המקור כפי שנדפס. מבחינתנו, חותם הרב סלע, הטכנולוגיה איננה המטרה, אלא רק כלי שמאפשר לשרת את לומדי התורה!
  • 5 הצבעות
    2 פוסטים
    113 צפיות
    9988779
    @א.א.פ. לא יודע מה מצאת פה האזנה לשיעורים של @הון_כשר יביאו אותך הרבה יותר רחוק ועוצמתי 0777-912-190
  • 0 הצבעות
    12 פוסטים
    955 צפיות
    ב
    יפה מאוד! ברצוני להוסיף כמי ששומע את קו המידע, שאנשים לא תמימים וקונים כל מה שאיצה אומר, אלא יש להם שכל ישר ואיצה פשוט מעביר את הנתונים וההקלטות כמו שהם, רוב הפעמים אפילו ללא פרשנות, והציבור כשמביאים לו את הנתונים מבין לבד. [מה שלצערינו לא קורה בעיתונות החרדית ע"ע בסדנו]. והאזהרה שהוא אומר לא לחתום על שום עסקה אף פעם מיד, אלא רק לאחר התייעצות עם מומחה מטעמכם היא לא אמירה נגד אף אדם ישר, היחיד שמפחד מאמירה כזאת הם כנראה נוכלים...
  • הלוואות או תמיכה

    תורני השקפה
    8
    1 הצבעות
    8 פוסטים
    301 צפיות
    אבי ר.א
    @מרים-הורביץ-נכסים said: רק קריטי שגם ייעוץ כלכלי הם לא יקבלו בתרומה אלא בתשלום מסוים ובמאמץ כלשהוא מצידם. כמובן. רק באתי לחדד שהם חייבים יעוץ כלכלי.
  • 0 הצבעות
    34 פוסטים
    2k צפיות
    Y
    אני שאלתי את הרב אברהם צבי הכהן בעבר והוא התיר לי אפילו אם מישהו עשה את זה בכוונה תחילה אבל זה היה לפני כמה שנים והכי חשוב שצריך שכל אחד ישאל את הרב שלו בפניו במיוחד משהו שלא חייבים עליו תשובה מיידית