דילוג לתוכן

משכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?

נדל"ן ומשכנתאות
6 4 394 4
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    הרבה אנשים נתקלים בהצעה של הזכאות ממשרד הבינוי והשיכון:
    סכום של כ־80–100 אלף ש״ח (ולפעמים יותר), תלוי בפרמטרים כמו מצב משפחתי, מספר ילדים, אזור מגורים ועוד – בריבית אטרקטיבית לכאורה של כ־2.5%.

    על פניו זה נשמע מצוין. אבל כשנכנסים לפרטים, התמונה משתנה.

    🔹 הנקודה הקריטית: ההלוואה צמודת מדד
    הריבית הנמוכה של 2.5% היא נומינלית, אבל ההלוואה צמודה למדד המחירים לצרכן.
    בשנים האחרונות המדד בישראל עלה סביב 3%–4% בשנה (ובשנים מסוימות אף יותר).

    כלומר:

    בפועל, העלות האמיתית של ההלוואה מתקרבת ל־5.5%–6.5% בשנה

    הקרן עצמה גדלה עם הזמן, ולא רק הריבית
    זה בור שלא מתמלא – כל חודש אתם משלמים, אבל החוב, לא רק שהוא לא יורד, אלא אפילו קצת עולה

    אין ודאות – אם המדד ימשיך לעלות, ההחזר הכולל רק יתייקר

    🔹 השוואה למשכנתא רגילה (לא צמודה)
    כיום ניתן לקחת מסלולים לא צמודים בריבית קבועה של כ־5.5%–5.7%:

    ידוע מראש כמה משלמים

    הקרן לא גדלה

    אין הפתעות לאורך השנים

    קל יותר לתכנן תקציב משפחתי

    🔹 אז מה עדיף בפועל?
    לדעתי, במצב של אינפלציה מתמשכת:

    הזכאות נראית זולה רק על הנייר

    בפועל, היא עלולה לעלות כמו משכנתא רגילה ואף יותר

    הסיכון עובר כולו ללווה

    אלא אם כן מדובר בסכום קטן מאוד או בתכנון להחזר קצר במיוחד – לא בטוח שכדאי לקחת את הזכאות. לפעמים עדיף לשלם קצת יותר בריבית, ולקבל שקט, ודאות ויציבות.

    💬 אשמח לשמוע דעות נוספות:
    מי שלקח זכאות – האם זה באמת השתלם לכם לאורך זמן?
    ואיך אתם רואים את המדד בשנים הקרובות?
    @משכנתא-בקצב-שלך

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    לגבי הריביות
    בדקנו מחזור ומציעים קל"צ ב4.6-4.9
    מה שאנחנו בדקנו

  • הרבה אנשים נתקלים בהצעה של הזכאות ממשרד הבינוי והשיכון:
    סכום של כ־80–100 אלף ש״ח (ולפעמים יותר), תלוי בפרמטרים כמו מצב משפחתי, מספר ילדים, אזור מגורים ועוד – בריבית אטרקטיבית לכאורה של כ־2.5%.

    על פניו זה נשמע מצוין. אבל כשנכנסים לפרטים, התמונה משתנה.

    🔹 הנקודה הקריטית: ההלוואה צמודת מדד
    הריבית הנמוכה של 2.5% היא נומינלית, אבל ההלוואה צמודה למדד המחירים לצרכן.
    בשנים האחרונות המדד בישראל עלה סביב 3%–4% בשנה (ובשנים מסוימות אף יותר).

    כלומר:

    בפועל, העלות האמיתית של ההלוואה מתקרבת ל־5.5%–6.5% בשנה

    הקרן עצמה גדלה עם הזמן, ולא רק הריבית
    זה בור שלא מתמלא – כל חודש אתם משלמים, אבל החוב, לא רק שהוא לא יורד, אלא אפילו קצת עולה

    אין ודאות – אם המדד ימשיך לעלות, ההחזר הכולל רק יתייקר

    🔹 השוואה למשכנתא רגילה (לא צמודה)
    כיום ניתן לקחת מסלולים לא צמודים בריבית קבועה של כ־5.5%–5.7%:

    ידוע מראש כמה משלמים

    הקרן לא גדלה

    אין הפתעות לאורך השנים

    קל יותר לתכנן תקציב משפחתי

    🔹 אז מה עדיף בפועל?
    לדעתי, במצב של אינפלציה מתמשכת:

    הזכאות נראית זולה רק על הנייר

    בפועל, היא עלולה לעלות כמו משכנתא רגילה ואף יותר

    הסיכון עובר כולו ללווה

    אלא אם כן מדובר בסכום קטן מאוד או בתכנון להחזר קצר במיוחד – לא בטוח שכדאי לקחת את הזכאות. לפעמים עדיף לשלם קצת יותר בריבית, ולקבל שקט, ודאות ויציבות.

    💬 אשמח לשמוע דעות נוספות:
    מי שלקח זכאות – האם זה באמת השתלם לכם לאורך זמן?
    ואיך אתם רואים את המדד בשנים הקרובות?
    @משכנתא-בקצב-שלך

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    @BRISKER
    ערב טוב
    אתה נוגע באמת בנקודה חשובה שנוגעת בעצם לכל זוג צעיר [או מבוגר...] שלוקח משכנתא בפעם הראשונה ושומע מהיועץ או מחבר בכולל שהוא יכול לקבל חלק מהמשכנתא במסלול שנקרא זכאות והוא מתלבט ולא יודע האם זה משתלם או לא.
    אז נרחיב על זה קצת---
    באמת כמו שכבר כתבת מסלול הזכאות יושב רק על מסלול קבוע צמוד למדד, וזה חיסרון גדול שגורם לאנשים לא להתקרב לזה, מצד שני הריבית עליו בעיקרון אמורה להיות זולה ולמעשה היא לא הרבה יותר זולה ממה שניתן לקבל במסלולים הרגילים הקבועים שצמודים למדד.
    למה לכאורה זה כן משתלם? כי המסלול הזה משפיע על כל המשכנתא לגבי העמלות היוון וגורם לכך שתהיה הנחה לאחר שנה שנתיים שלש וארבע, וכיום שאנו עם צפי של ירידת ריביות בחודשים הקרובים זה יכול להיות מאוד משמעותי [ניתן להגיע לעמלות היוון של עשרות אלפי ש"ח].
    אז מה למעשה עושים? כאן יש חילוקי דעות בין היועצים היום, רובם עדיין טוענים שמומלץ לקחת מהזכאות סכום מזערי [10,000 ש"ח] ואז יש את היתרון של ההנחות בעמלות היוון, ואילו החיסרון של ההצמדה למדד לא כ"כ משמעותית כי הסכום קטן, בנוסף מומלץ לצמצם שנים במסלול הזכאות וזה גם כן חוסך מהמדד, מצד שני יש יועצים שטוענים שכיון שהריביות עומדות לרדת ואז יהיו עמלות היוון גבוהות לכן מומלץ לקחת את כל הסכום שלו זכאים על מנת למחזר את זה בעוד תקופה כשבאמת ירדו הריביות למסלול קל"צ, ואז בעצם חוסכים את כל העמלות היוון כי על מסלול הזכאות עצמו אין כלל עמלות היוון, וגם מי שלוקח את כל הסכום צריך כמה שיכול לקצר תקופה כדי לגרום לכמה שפחות נזקים מההצמדה למדד.

    @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?:

    בשנים האחרונות המדד בישראל עלה סביב 3%–4% בשנה (ובשנים מסוימות אף יותר).

    היעד השנתי של בנק ישראל זה עליה של 2-3% במדד.

    @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?:

    כיום ניתן לקחת מסלולים לא צמודים בריבית קבועה של כ־5.5%–5.7%:

    לכאורה התכוונת 4.5-4.7%
    אך כמו שכבר כתבתי לא הכנסת לחשבון את עמלות ההיוון.

    מקווה שיצאתי ברור...
    בהצלחה

  • @BRISKER
    ערב טוב
    אתה נוגע באמת בנקודה חשובה שנוגעת בעצם לכל זוג צעיר [או מבוגר...] שלוקח משכנתא בפעם הראשונה ושומע מהיועץ או מחבר בכולל שהוא יכול לקבל חלק מהמשכנתא במסלול שנקרא זכאות והוא מתלבט ולא יודע האם זה משתלם או לא.
    אז נרחיב על זה קצת---
    באמת כמו שכבר כתבת מסלול הזכאות יושב רק על מסלול קבוע צמוד למדד, וזה חיסרון גדול שגורם לאנשים לא להתקרב לזה, מצד שני הריבית עליו בעיקרון אמורה להיות זולה ולמעשה היא לא הרבה יותר זולה ממה שניתן לקבל במסלולים הרגילים הקבועים שצמודים למדד.
    למה לכאורה זה כן משתלם? כי המסלול הזה משפיע על כל המשכנתא לגבי העמלות היוון וגורם לכך שתהיה הנחה לאחר שנה שנתיים שלש וארבע, וכיום שאנו עם צפי של ירידת ריביות בחודשים הקרובים זה יכול להיות מאוד משמעותי [ניתן להגיע לעמלות היוון של עשרות אלפי ש"ח].
    אז מה למעשה עושים? כאן יש חילוקי דעות בין היועצים היום, רובם עדיין טוענים שמומלץ לקחת מהזכאות סכום מזערי [10,000 ש"ח] ואז יש את היתרון של ההנחות בעמלות היוון, ואילו החיסרון של ההצמדה למדד לא כ"כ משמעותית כי הסכום קטן, בנוסף מומלץ לצמצם שנים במסלול הזכאות וזה גם כן חוסך מהמדד, מצד שני יש יועצים שטוענים שכיון שהריביות עומדות לרדת ואז יהיו עמלות היוון גבוהות לכן מומלץ לקחת את כל הסכום שלו זכאים על מנת למחזר את זה בעוד תקופה כשבאמת ירדו הריביות למסלול קל"צ, ואז בעצם חוסכים את כל העמלות היוון כי על מסלול הזכאות עצמו אין כלל עמלות היוון, וגם מי שלוקח את כל הסכום צריך כמה שיכול לקצר תקופה כדי לגרום לכמה שפחות נזקים מההצמדה למדד.

    @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?:

    בשנים האחרונות המדד בישראל עלה סביב 3%–4% בשנה (ובשנים מסוימות אף יותר).

    היעד השנתי של בנק ישראל זה עליה של 2-3% במדד.

    @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?:

    כיום ניתן לקחת מסלולים לא צמודים בריבית קבועה של כ־5.5%–5.7%:

    לכאורה התכוונת 4.5-4.7%
    אך כמו שכבר כתבתי לא הכנסת לחשבון את עמלות ההיוון.

    מקווה שיצאתי ברור...
    בהצלחה

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    @משכנתא-בקצב-שלך כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?:

    לכאורה התכוונת 4.5-4.7%

    לא התכוונתי על משתנה לא צמוד

  • @משכנתא-בקצב-שלך כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?:

    לכאורה התכוונת 4.5-4.7%

    לא התכוונתי על משתנה לא צמוד

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?:

    @משכנתא-בקצב-שלך כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?:

    לכאורה התכוונת 4.5-4.7%

    לא התכוונתי על משתנה לא צמוד

    גם בקל"צ וגם במל"צ ניתן לקבל היום בין 4.5% ל-4.7%

  • הרבה אנשים נתקלים בהצעה של הזכאות ממשרד הבינוי והשיכון:
    סכום של כ־80–100 אלף ש״ח (ולפעמים יותר), תלוי בפרמטרים כמו מצב משפחתי, מספר ילדים, אזור מגורים ועוד – בריבית אטרקטיבית לכאורה של כ־2.5%.

    על פניו זה נשמע מצוין. אבל כשנכנסים לפרטים, התמונה משתנה.

    🔹 הנקודה הקריטית: ההלוואה צמודת מדד
    הריבית הנמוכה של 2.5% היא נומינלית, אבל ההלוואה צמודה למדד המחירים לצרכן.
    בשנים האחרונות המדד בישראל עלה סביב 3%–4% בשנה (ובשנים מסוימות אף יותר).

    כלומר:

    בפועל, העלות האמיתית של ההלוואה מתקרבת ל־5.5%–6.5% בשנה

    הקרן עצמה גדלה עם הזמן, ולא רק הריבית
    זה בור שלא מתמלא – כל חודש אתם משלמים, אבל החוב, לא רק שהוא לא יורד, אלא אפילו קצת עולה

    אין ודאות – אם המדד ימשיך לעלות, ההחזר הכולל רק יתייקר

    🔹 השוואה למשכנתא רגילה (לא צמודה)
    כיום ניתן לקחת מסלולים לא צמודים בריבית קבועה של כ־5.5%–5.7%:

    ידוע מראש כמה משלמים

    הקרן לא גדלה

    אין הפתעות לאורך השנים

    קל יותר לתכנן תקציב משפחתי

    🔹 אז מה עדיף בפועל?
    לדעתי, במצב של אינפלציה מתמשכת:

    הזכאות נראית זולה רק על הנייר

    בפועל, היא עלולה לעלות כמו משכנתא רגילה ואף יותר

    הסיכון עובר כולו ללווה

    אלא אם כן מדובר בסכום קטן מאוד או בתכנון להחזר קצר במיוחד – לא בטוח שכדאי לקחת את הזכאות. לפעמים עדיף לשלם קצת יותר בריבית, ולקבל שקט, ודאות ויציבות.

    💬 אשמח לשמוע דעות נוספות:
    מי שלקח זכאות – האם זה באמת השתלם לכם לאורך זמן?
    ואיך אתם רואים את המדד בשנים הקרובות?
    @משכנתא-בקצב-שלך

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #6

    באופן כללי אתה צודק בדבריך.

    @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?:

    בשנים האחרונות המדד בישראל עלה סביב 3%–4% בשנה (ובשנים מסוימות אף יותר).

    לא מסתכלים בזה לפי השנים האחרונות שספציפית היה בהם קורונה ומלחמה, אלא לאורך השנים שהממוצע הוא מתחת ל2% אינפלציה בשנה, וכך גם הציפיות לשנים הקרובות. (אם לא יקרה עוד משהו לא צפוי)

    @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?:

    כיום ניתן לקחת מסלולים לא צמודים בריבית קבועה של כ־5.5%–5.7%:

    כמו שכבר תיקנו אותך.

    ולמעשה כמו שכתב @משכנתא-בקצב-שלך ההמלצה בד"כ היא לקחת מזה סכום נמוך, כך שאין השפעה רצינית מהאינפלציה,
    ויש מקרים שכן כדאי לשקול לקחת מזה סכומים גדולים יותר.

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    110 צפיות
    ד
    בשנים האחרונות הזהב שוב עולה לכותרות. העליות והירידות החדות שלו יצרו עניין מחודש, מצד אחד לאורך השנים הזהב הוכיח את עצמו כנכס מגן , מצד שני ישנם תקופות שהוא נורא תנודתי ודווקא לא מייצר שקט . כדי לעשות סדר, אני פותח היום בסדרה של שלושה מאמרים. במאמר היום נתחיל מהבסיס: ההיסטוריה שלו, מה מעניק לו ערך, ואיך נראית חלוקת ההחזקות שלו בעולם. במאמר השני ניגע ביתרונות ובחסרונות ובאחרון נרד לפרקטיקה איך ואיפה קונים זהב ומה היתרונות והחסרונות בכל אחת מהאפשרויות . השורשים בהיסטוריה. המעמד של הזהב הולך רחוק אחורה. כבר בתקופת הגמרא אנחנו מוצאים התייחסויות מפורשות למסחר בזהב, למעמד שלו מול מטבעות כסף ולשימוש בו . לאורך מאות שנים סוחרים, ממשלות ומדינות החזיקו זהב מתוך מטרה ברורה: לשמר כוח קנייה. שלטונות התחלפו ומטבעות מקומיים נמחקו, אבל תמיד זהב המשיך לקנות מוצרים ושירותים בכל דור, ונחשב לנכס יציב ששומר על עצמו. מה בעצם הופך את הזהב לבעל ערך? כדי שנכס יהפוך להיות בעל ערך הוא צריך לענות על שלושה תנאים בסיסיים . 1.שימושיות וסחירות בכל מקום. אם תיקחו מטבע או מטיל זהב לכל מדינה בעולם, יזהו אותו מיד. אין צורך להסביר לאף אחד מה מחזיקים ביד, ותמיד אפשר להמיר אותו לכסף מקומי או לסחורות. 2.עמידות פיזית. זהב אינו מחליד, אינו נרקב ואינו מושפע ממגע עם מים או אוויר. מטבע ששכב באדמה מאות שנים יוצא ממנה שלם, נקי ובאותו משקל בדיוק. נדירות . בעולם קיימת כמות מוגבלת של זהב. לפי ההערכות, כבר נכרו לאורך ההיסטוריה יותר מ־220 אלף טון זהב, וכמעט כל הזהב שנכרה עדיין קיים בצורה כזו או אחרת. לצד הזהב שכבר נמצא בידי בני אדם, קיימות גם עתודות זהב שעדיין לא נכרו. חשוב להבין, זהב הוא מתכת נדירה, והפקה של זהב חדש דורשת חיפוש, השקעות ותהליך כרייה מורכב. זהב ואינפלציה. בעבר המדינות פעלו לפי "תקן הזהב". המשמעות הייתה פשוטה: המטבע היה קשור לכמות מסוימת של זהב שהוחזקה על ידי המדינה או הבנק המרכזי. עם השנים המדינות ניתקו את הגיבוי הזה ועברו למטבעות שמבוססים על אמון בלבד. ברגע שאין קשר לכמות פיזית של זהב, ניתן להגדיל את היצע הכסף, וכאשר היצע הכסף גדל מהר יותר מהיכולת של הכלכלה לייצר סחורות ושירותים, כוח הקנייה של המטבע עלול להישחק וליצור אינפלציה . וזה חלק מהסיבות שהופכות את הזהב בימינו לנכס שאנשים רואים בו דרך לשמור על ערך לאורך זמן. למה הזהב משמש ? כ־45 אחוז מהזהב שנמצא מעל פני הקרקע משמש לתעשיית התכשיטים. כ-40 אחוז משמש לצורכי השקעה על ידי משקיעים ובנקים מרכזיים. והיתרה משמשת בין היתר לתעשייה, טכנולוגיה ושימושים נוספים. למשל ארצות הברית מחזיקה את הזהב במקום בשם "פורט נוקס" . נכס שלא מפרה את עצמו . זהב הוא נכס שאינו מפרה את עצמו. אם תשימו מטיל זהב בכספת לעשרים שנה, בעוד עשרים שנה תפתחו את הדלת ותמצאו שם בדיוק את אותו מטיל. הוא לא מייצר תזרים, לא מחלק רווחים ולא צומח. השקעה במניות של חברה, לעומת זאת, היא שותפות בעסק פעיל: יש לו עובדים, מוצרים, מכירות ורווחים שיכולים לגדול. במילים אחרות השקעה בזהב היא השקעה בנכס שאנו מעריכים שכנראה הביקוש אליו יגדל עם הזמן ולא כי הוא נכס שיש לו יכולת לייצר עוד . מסיבה זו גם רכישת מניה של חברת כריית זהב אינה זהה להחזקת זהב פיזי. הדבר דומה להשקעה בחנות תכשיטים, שהרווח שלה נובע מעיצוב, ניהול עלויות, תפעול ומכירה, ולא רק מעליית מחיר המתכת עצמה. התנודתיות והתשואות בזהב. בין השנים 2000 ל-2010 הזהב חווה עליות חזקות, אך בעשור שלאחר מכן, בין 2010 ל-2020, הוא עבר תקופה קשה עם ירידות חדות באמצע העשור ולאחר מכן התאוששות. החל משנת 2024 ראינו שוב עליות משמעותיות, לצד תקופות של תיקונים ותנודתיות. ישנה תפיסה מסורתית וכנראה גם נכונה מאוד שבזמן ירידות בבורסה הזהב עולה אוטומטית כאי של יציבות. אלא שבשנים 2024 ו-2025 ראינו תופעה מעניינת: גם מניות זינקו בחדות בחדות, ובמקביל גם הזהב זינק. ב־2025 הביקוש להשקעה בזהב הגיע לשיא ואז ב- 2026 הוא תיקן בצורה מאוד משמעותית והגיע לשפל של כמעט 30 אחוז מהשיא וזהו האזור בו הוא נסחר כרגע . במאמר הבא נפרק את היתרונות והחסרונות של ההחזקה בזהב ומה הסיבה שבנק ישראל לא מחזיק כמעט זהב בעתודות שלו . מעוניינים להתקדם ולהבין טוב יותר את תיק ההשקעות שלכם??? אתם מוזמנים ליצור איתי קשר. a053311311@gmail.com אפשר גם במספר: 05331137800
  • 2 הצבעות
    5 פוסטים
    341 צפיות
    י
    זה שיווקי ותו לא פשוט מאד 99% מהאלו שקונים דירה במיוחד בפריפריה הם עריקים המבוגרים יותר כבר קנו ובעלי מוגבלות שיש להם פטור משירות, דרך כלל יש להם זכאות לדירה [במרכז] או לפחות תקציבים חודשיים
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    403 צפיות
    ש
    @אבי-ר. או שהיה לו ויכוח עם מישהו או שהוא רוצה לשמוע אם יש לערער על מה שהוא אומר (אולי אחיסמך זה לא 'שמור' כמו שהוא חושב, או שבית שמש לא כזאת 'עיר' כמו שהוא חושב וכדו')
  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    261 צפיות
    ש
    תלוי אלו מסלולים לקחת ובאיזה בנק במסלול הפריים העדכון הוא מיידי במסלולים שמשתנים לפי האג״ח תלוי מתי הבנק מעדכן והאם האג״ח ירדה
  • 2 הצבעות
    280 פוסטים
    32k צפיות
    ל
    @משהמשה said: מי שמתעניין יכול לפנות אלי למייל ‫A054840548@gmail.com‬ הוא לא מגיב במייל הזה?