דילוג לתוכן

דיסקונט מביאים כסף על העו"ש

כלכלת המשפחה
15 8 109 7

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    9 פוסטים
    192 צפיות
    ניסן עציונינ
    @שמיל-שמיל כתב באיך כולנו משלמים מס על מס, ואז מס הכנסה על המס על המס.: @ניסן-עציוני בא נשאל כך חוץ ממס הבלו יש מדינה בעולם שלא פועלת בצורה דומה? אין לי מושג למען האמת אני לא מתעסק בכלל במיסים ואני בספק כמה הטורים האלו נחוצים יש דעה שאומרת שהידע הזה הוא חשוב כדי להסתכל על התמונה הרחבה, אבל יש גם דעה שאומרת לא להטריח עם הפרטים הקטנים, שאלה.
  • 9 הצבעות
    11 פוסטים
    306 צפיות
    שמיל שמילש
    @משכנתא-בקצב-שלך @משכנתא-בקצב-שלך כתב בבנק לאומי מוריד את ריבית הפריים ללקוחותיו בשיעור של 0.25%: השאלה היא האם יש ללאומי צד להשאיר את ההוזלה גם אם ב"י יכריז על ירידה של 0.25%, שמעתי ממישהו [לא מאומת] שדיבר עם אחד מלאומי שאמר לו שהם שוקלים את זה... זה בדיוק מה שחשבתי כשהם הודיעו ע"כ התחושה שלי היא שה'נגיד' שלנו עם כל השיקלולים ושארי בישין שהוא מוציא כל חודש לא יוריד כלום עד שפאוול יבצע את ההורדה הבאה פאוול נראה כבר שהוא לא כ"כ הרמטי על השארת הריבית כך שאם המצב ימשך כמו שהוא כנראה נצפה במהלך החודשים הקרובים להורדה ואח"כ כנראה שגם ה'נגיד' שלנו יתעורר , אחרי כמה חודשים אני רואה בקלות את בנק לאומי אומר שההטבה נגמרה, זה בדיוק הזמן להפסיק את ההטבה, לא יתכן והם יתנו את ההטבה הזאת לזמן ארוך מדי [בכל אופן הבנק צריך להרוויח כמה שקלים ], ימים יגידו...
  • ריבית בנק ישראל וריבית הפריים

    נדל"ן נדלן בנקים ריבית כלכלה
    25
    2 הצבעות
    25 פוסטים
    368 צפיות
    כ
    @שמיל-שמיל רק בשביל ההקבלה. באופן קלאסי במשכנתא זה מינוס 0.5
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    269 צפיות
    א. מבני ברקא
    אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    100 צפיות
    א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.