דילוג לתוכן

למה ה-7 באוקטובר קרה? ואיך זה קשור בכלל לוונצואלה?

שוק ההון והשקעות
4 3 170 3
  • unnamed.jpg הכל מתחיל במאבק בין שתי מעצמות: ארצות הברית, השולטת באמצעות צבא וכלכלה, מול סין, שמנסה להחליף אותה דרך השתלטות על נמלים וציי סחר עולמיים (למשל בוונצואלה).
    כדי לבלום את ההתפשטות הסינית, ארה"ב יזמה את "הסכמי אברהם" במטרה לייצר קו סחר חדש מהודו לאירופה דרך המזרח התיכון. רגע לפני ה-7 באוקטובר, היינו כפסע מחתימה היסטורית עם סעודיה – מהלך שהיה מבודד את איראן, מייבש אותה כלכלית ומחליש דרמטית את הציר הסיני באזור.
    חמאס הבין שברגע שההסכם נחתם, הצינור האיראני נסגר והוא נשאר ללא תמיכה. הוא יצא למתקפת הפתע בעיקר כדי לטרפד את הנורמליזציה ולהציל את הציר האיראני-סיני מקריסה.
    בפועל, למרות המחיר הכבד, ישראל הנחיתה מכה קשה על שלוחותיה של איראן. טראמפ שהתבשם מהנצחון של מדינתו במגרש המזרח התיכון פנה לטפל בוונצואלה שנשלטה בחשאי על ידי סין.
    כעת, הדילמה שעומדת בפני הממשל האמריקאי (וטראמפ בפרט) היא מורכבת: האם להפיל את המשטר באיראן ולרשום ניצחון מוחץ על סין? או להשאיר את האיום האיראני "על אש קטנה", כדי שמדינות מזרח התיכון הפוחדות מכוחה של איראן ימשיכו לרכוש נשק אמריקאי במיליארדים?
    ימים יגידו....
    סיכום: הבנו שהנקודות הקטנות כמו חטיפת נשיא וונצואלה התקיפה באיראן מתחברות לפאזל שהמעצמות מנסות להרכיב כבר כמה שנים. כל מהלך אפילו הקטן ביותר יש מאחוריו הגיון וחשיבה מתוכננת, הכח המניע הגדול ביותר של המעעצמות הוא ההיבט הכלכלי מה שגורם להם לצאת למתקפות ולהשקיע הון עתק.
    איך זה קשור אלינו ולכיס שלנו?
    המשוואה פשוטה: מעמדה של ארה"ב חזק, וצפוי להתעצם עוד יותר תחת כהונת טראמפ. למרות שאסור לזלזל בכוחה של סין, המהלכים הללו יעניקו רוח גבית לחברות האמריקאיות – מה שיגדיל את המכירות ויחזק את יציבותן הפיננסית. לכן, לפי הניתוח הזה, הכיוון של המדדים בארה"ב צפוי להמשיך להיות כלפי מעלה, כנגזרת ישירה מהזינוק ברווחי החברות.

  • מעניין
    צריך לזכור שטרמפ לא יהיה נשיא לנצח

  • בקיצור, לדעתך, מכלול השיקולים של 'ארצות הברית של אמריקה' סובב רק סביב ציר אחד, והוא הפולחן העתיק והמקודש לאליל הנצחי והנערץ - הכסף.
    (אגב, האמריקאים כותבים במפורש על השטרות של הכסף שלהם שהם בוטחים בכסף בתור האליל הלאומי...).

  • בקיצור, לדעתך, מכלול השיקולים של 'ארצות הברית של אמריקה' סובב רק סביב ציר אחד, והוא הפולחן העתיק והמקודש לאליל הנצחי והנערץ - הכסף.
    (אגב, האמריקאים כותבים במפורש על השטרות של הכסף שלהם שהם בוטחים בכסף בתור האליל הלאומי...).

    @חלמיש-צור לא רק המהלכים של ארצות הברית אלא של רוב המדינות בעולם מונעות בגלל כסף ומשאבים כמו נפט וכו

נושאים מוצעים


  • 10 הצבעות
    4 פוסטים
    147 צפיות
    דוד משה 1ד
    @דוד-בן-זיקרי מסכים עם כל מילה ,חשבתי להוסיף שבאמת יש את הירידות והעליות שברור לכל מי ששואל שהם זמניות. לדוגמה לקנות מניות של אל-על ביום שנפל טיל חות'י בנתב"ג זה בזבוז כסף, ואילו לקנות מנייה של OPENAI ביום שגוגל הוציאה מודל חדש (אם היא ירדה) זה מחיר מבצע. (כל זה כמובן לא אומר שאין סיכוי סביר שOPENAI תקרוס יום אחד) כל אלו הם תגובות של המשקיעים הטיפשים שמגיבים מיד כשהם רואים משהו וחותכים הפסד, או משקיעים במשהו בלי לחשוב מספיק מה משמעות האירוע לגבי הטווח הארוך. בשונה מזה יש את המגמות והשינויים שנוצרים מחששות אמיתיים שהם כבר סיכון יותר משמעותי מצד אחד, אבל אם בסוף המשבר עובר הם יכולות להיות רווחיות מאוד באמת. לדוגמה חברה גדולה כמו מוטורולה אם הייתה מצליחה להרים את הראש ולקום סביר להניח שהיא הייתה מביאה תוצאות טובות ....
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    112 צפיות
    ד
    @החושב זה בדיוק מה שכתבתי שאילון מאסק טוען שלא יהיה בסיס לכסף
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    60 צפיות
    ד
    כדי להיות משקיעים רציונליים בשוק ההון של 2026, אנחנו צריכים להבין לא רק אילו חברות נמצאות במדדים, אלא איך הכסף עצמו זורם פנימה. ה-S&P 500 הוא כבר מזמן לא רק רשימה של חברות; הוא הפך למערכת שפועלת לפי כללים חדשים, וחשוב להבין את המכניקה שמאחוריהם. נקודת המוצא להבנה הזו נמצאת במחקר של הכלכלנים קסבייה גאביי וראלף קוין, שמצביע על תופעה מרתקת נראה שבמבנה השוק הנוכחי, על כל דולר אחד שנכנס למדד באופן פסיבי, השווי שלו נוטה לעלות בערך ב-5 דולרים. חשוב להדגיש שלא מדובר במדע מדויק או בחוק טבע קבוע, אלא בתיאור של הדרך שבה השוק נוטה להתנהג ברוב הזמן תחת התנאים של היום. הסיבה לכך שכל דולר נוטה להקפיץ את השוק בעוצמה כזו קשורה לשינוי במאזן הכוחות בבורסה. בשוק מאוזן יותר, המחירים אמורים להיקבע לפי היגיון כלכלי. אם המחיר עולה יותר מדי, אמורים להגיע משקיעים שבודקים את המספרים ומחליטים למכור כי זה כבר לא משתלם. המכירה שלהם יוצרת היצע ומאזנת את השוק. אבל היום, חלק עצום מהכסף שנכנס לבורסה הוא כסף פסיבי שזורם באופן אוטומטי מהפנסיות והחסכונות של כולנו. הכסף הזה פועל לעיתים כ"קונה עיוור" – הוא לא תמיד עוצר לבדוק אם המניה יקרה או זולה, הוא פשוט מושקע בה כי היא חלק מהמדד. מכיוון שיש היום פחות משקיעים אקטיביים שיעמדו בצד השני וימכרו מול הביקוש הזה, נוצר מצב של חוסר איזון. כשיש הרבה יותר ביקוש מאשר אנשים שמוכנים למכור, כל דולר חדש שנכנס לוחץ על הדוושה ומקפיץ את השוק בצורה משמעותית. זהו מצב שבו הכסף זורם פנימה לאו דווקא בגלל ערך חדש שנוצר בחברה, אלא בגלל המבנה הטכני של זרימת הכספים. ההבנה הזו מעמידה אותנו מול שני צדדים מרכזיים שחשוב להכיר כדי לנהל את ההשקעות שלנו בצורה מפוכחת. מצד אחד, המנגנון הזה מייצר רצפה של עוצמה. כל עוד מיליוני אנשים בעולם ממשיכים להפריש כסף לחיסכון החודשי שלהם, נוצר זרם קבוע של ביקוש שדוחף את התשואות שלנו למעלה. כשאנחנו משקיעים ב-S&P 500, אנחנו נהנים מהעובדה שהעולם כולו נותן אמון בחברות הללו. זה נותן צמיחה וביטחון לאורך זמן, כי אנחנו מושקעים בלב הכלכלה האמריקאית, וזה אינטרס משותף של המערכת כולה שהמנוע הזה ימשיך לעבוד. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהסיכון שזה מייצר. כשהביקוש הוא אוטומטי ברובו, המחיר של המניות יכול להתנתק מהשווי הכלכלי האמיתי שלהן בשטח. זה הופך את השוק לרגיש יותר לתנודות, כי העליות לא תמיד נובעות מזה שהחברות הפכו ליותר רווחיות באותו רגע. כמובן שחשוב לזכור שאלו לא הצדדים היחידים בסיפור. שוק ההון הוא מערכת מורכבת שמושפעת מעוד אינספור גורמים – מהחלטות ריבית ועד אירועים גיאופוליטיים – שלא נוכל להקיף במאמר אחד. בשורה התחתונה, להבין את "אפקט ה-5 דולר" זה לא אומר שצריך לחשוש מהשוק, אלא פשוט לדעת מה מניע את הכסף שלכם. רציונליות בשוק ההון מתחילה בידיעה שאנחנו משקיעים בכלכלה מצוינת, אבל עושים את זה בתוך מערכת שיש לה כללים משלה. ככל שנבין טוב יותר את המכניקה הזו, נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר ולשמור על קור רוח גם כשהשוק משתנה. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא .
  • 5 הצבעות
    69 פוסטים
    698 צפיות
    ש
    כתב בסקר: מה דורש יותר טרחה שוק ההון או נדל"ן?: @משהמשה חושב שהאסטרטגיה היחידה היא לחסוך כל חודש סכום יפה @אפ_על_פי_כן נראה שזה נכון גם במקרה שלך… בעז״ה שתצליח בזה
  • מה זה אפקט 'ריבית דריבית'

    הועבר שוק ההון והשקעות מאמר מאתר בנקל
    3
    5 הצבעות
    3 פוסטים
    402 צפיות
    ש
    @אבי-ה-נערה חשוב להדגיש גם את המשפט המפורסם: ''תשואות קודמות אינן הבטחת תשואה לתקופה הבאה''.