דילוג לתוכן

האם עדיף לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!

כלכלת המשפחה
7 4 340 4
  • שלום חברים!
    יש נקודה שחשבתי עליה שיכול להיות שבמקום לקחת חלק מההלוואה מגמ"ח ולחסוך ריביות, לפעמים עדיף לקחת את כל סכום ההלוואה מהבנק להגדיל החזר חודשי ולצמצם שנים ולחסוך יותר רביות...
    עשיתי חשבון במחשבון משכנתא והתוצאה שיצאה לי היא ככה:
    נניח שאדם צריך לקחת הלוואה בסה"כ של 800,000 ש"ח
    יש לו 2 אפשרויות: א. לקחת 600 מהבנק + 200 מגמ"ח. ב. לקחת את כל ה800 מהבנק.
    אופציה א': נגיד שהגמח יתן לו 200 אלף בפריסה ל10 שנים (יותר מידי לא?) הוא יצטרך להחזיר כל חודש 1785 ש"ח, מהבנק הוא יקח 600 בפריסה ל30 שנה עם ריבית של 4.5 וישלם כל חודש 3040 ש"ח, סה"כ החזר חודשי 4825 ש"ח, סה"כ ריביות על התקופה 494,440 ש"ח
    אופציה ב': לקחת את כל ה800 מהבנק עם אותן ריביות והחזר חודשי קצת נמוך יותר 4822 ש"ח בפריסה ל260 חודש, הוא ישלם ריבית בסה"כ של 453,779
    נמצא שבאופציה ב' הוא שילם 40,661 ש"ח פחות ריביות מאופציה א בשילוב גמ"חים.
    ונראה לי שהתנאים שהצבתי כאן מבחינת הגמ"ח הם חלום כי איזה גמח יתן 200 בפריסה ל 10 שנים אז במקרה אחא הוא יצטרך לקחת מ4 גמחים ולהחזיר לכ"א 1000 שח בחודש שאז בכלל ההחזר החודשי שלו קפץ...
    (אא"כ מדובר באדם שבאמת יכול להחזיר יותר כל חודש ואז הוא יכול גם לצמצם שנים בבנק וגם להחזיר את הגמ"ח)
    אשמח מאוד לשמוע את דעתכם האם החשיבה נכונה או שפספסתי כמה דברים בדרך...

  • שלום חברים!
    יש נקודה שחשבתי עליה שיכול להיות שבמקום לקחת חלק מההלוואה מגמ"ח ולחסוך ריביות, לפעמים עדיף לקחת את כל סכום ההלוואה מהבנק להגדיל החזר חודשי ולצמצם שנים ולחסוך יותר רביות...
    עשיתי חשבון במחשבון משכנתא והתוצאה שיצאה לי היא ככה:
    נניח שאדם צריך לקחת הלוואה בסה"כ של 800,000 ש"ח
    יש לו 2 אפשרויות: א. לקחת 600 מהבנק + 200 מגמ"ח. ב. לקחת את כל ה800 מהבנק.
    אופציה א': נגיד שהגמח יתן לו 200 אלף בפריסה ל10 שנים (יותר מידי לא?) הוא יצטרך להחזיר כל חודש 1785 ש"ח, מהבנק הוא יקח 600 בפריסה ל30 שנה עם ריבית של 4.5 וישלם כל חודש 3040 ש"ח, סה"כ החזר חודשי 4825 ש"ח, סה"כ ריביות על התקופה 494,440 ש"ח
    אופציה ב': לקחת את כל ה800 מהבנק עם אותן ריביות והחזר חודשי קצת נמוך יותר 4822 ש"ח בפריסה ל260 חודש, הוא ישלם ריבית בסה"כ של 453,779
    נמצא שבאופציה ב' הוא שילם 40,661 ש"ח פחות ריביות מאופציה א בשילוב גמ"חים.
    ונראה לי שהתנאים שהצבתי כאן מבחינת הגמ"ח הם חלום כי איזה גמח יתן 200 בפריסה ל 10 שנים אז במקרה אחא הוא יצטרך לקחת מ4 גמחים ולהחזיר לכ"א 1000 שח בחודש שאז בכלל ההחזר החודשי שלו קפץ...
    (אא"כ מדובר באדם שבאמת יכול להחזיר יותר כל חודש ואז הוא יכול גם לצמצם שנים בבנק וגם להחזיר את הגמ"ח)
    אשמח מאוד לשמוע את דעתכם האם החשיבה נכונה או שפספסתי כמה דברים בדרך...

    @בית-שמש אתה צודק בחישוב במאה אחוז
    ואגב המקס׳ ברוב הגמ״חים זה החזר אלף על 40-50 אלף
    חוץ מגמ״חים כמו הגמ״ח המרכזי ודומיו שזה אחד למאה (בחישוב שלך זה 1 על 120)

    הטעות שלך זה בנתוני השוואה
    השוואת משכנתא של 22 שנה בהחזר x
    עם משכנתא של 30 שנה + הלוואה לכמה שנים בודדות
    הבעיה היא שאחרי כמה שנים ההחזר יורד בגלל ההלוואת גמ״ח שהסתיימה!

    החישוב הנכון צריך לצאת מתוך נקודת הנחה ששומרים על גובה החזר קבוע לכל התקופה לכל ההלוואות
    ושמסיימים עם ההלוואת גמ״ח, לוקחים חדשה וממחזירים למשכנתא
    או ממחזרים את כל המשכנתא להחזר הגבוה

    הבעיה היא שיש קנס יציאה - עמלת היוון
    ולכן זה צריך להיות בתכנון מוקדם עם משכנתא שלפחות חלקית נוחה למיחזור חלקי או מלא

    אגב, יש שאלה מוסרית האם נכון להשתמש בגמ״ח בשביל לחסוך ריביות / להרוויח תשואה
    וכל אחד יעשה כדעת רבותיו

    לא יועץ לא ממליץ!

  • אני רק יוסיף על הדברים הנכונים של שמח לעזור, בהמחשות מעשיות,
    אם המדובר באחד שכשיסתיים התשלום לגמ"ח לא יגדיל את ההחזר אז בוודאי שלקיחת הגמ"ח זה הפסד והסיבות לכך הם או חוסר מודעות או שבסוף הצרכים מרובים ובאמצע החיים הרבה לא ילכו להגדיל החזרים אלא ישמחו על כך שהתפנה תזרים חודשי אלא שהם לא מודעים לממחיר הי'קר הגלום בכך ולכן למי שחושש מכך מומלץ לקחת כמה שיותר משכנתא במקסימום החזר חודשי אפשרי שככל והיא יותר גבוהה זה מוזיל דרמטית את גובה הרבית,
    (אך כמובן כל מקרה צריך להיבחן לגופו והוא תלוי בגובה הרבית המשולם לבנק והאם כרגע הוא גבוה יותר מההמשך ועוד ובפער שקיים בין תקופת ההלוואה מהגמ"ח לבין המשכנתא אבל הדברים אמורים על דרך הרוב אך בכל מקרה מעשי הכי פשוט זה לבחון מול אקסל את הדברים
    אבל במקרה ויש לאדם גמ"ח שהוא מעריך שגם שכשיסיים את ההחזר יוכל לקחת הלוואה נוספת מיד וחוזר חלילה אזי אופציה זו היא כן יותר חסכונית מאשר רק משכנתא
    ולגבי לקיחת הלוואה לצורך זו איני רואה שום פסול וזכורני שהרב גנוט כתב ביתד לפני תקופה שנכנס יחד עם מנהל גמ"ח כמדומני הרב ארלבוים מאלעד להגר"ח קניבסקי זצוק"ל ושאלו האם להלוות למטרת השקעה מכספי הגמ"ח והגר"ח ענה לו שעל מנהל גמ"ח לבחון אך ורק את יכולת ההחזר של הלווה ומעבר לכך אין זה בסמכותו (ומסתבר שלכל מכלל יש יוצא מן הכלל אבל באופן כללי וודאי שסבר שזו הגישה הבסיסית

  • אגב, ברור שאפשר אחרי שמסתיימת ההלוואת גמ״ח להפנות את הכסף להשקעה אחרת
    אבל
    א. מבחינת השוואת כדאיות זה לא רלוונטי באופן ישיר
    ב. כמו ש @משה-עוזיאל כתב התחייבות להלוואה תמיד יותר חזקה מחיסכון

  • @בית-שמש אתה צודק בחישוב במאה אחוז
    ואגב המקס׳ ברוב הגמ״חים זה החזר אלף על 40-50 אלף
    חוץ מגמ״חים כמו הגמ״ח המרכזי ודומיו שזה אחד למאה (בחישוב שלך זה 1 על 120)

    הטעות שלך זה בנתוני השוואה
    השוואת משכנתא של 22 שנה בהחזר x
    עם משכנתא של 30 שנה + הלוואה לכמה שנים בודדות
    הבעיה היא שאחרי כמה שנים ההחזר יורד בגלל ההלוואת גמ״ח שהסתיימה!

    החישוב הנכון צריך לצאת מתוך נקודת הנחה ששומרים על גובה החזר קבוע לכל התקופה לכל ההלוואות
    ושמסיימים עם ההלוואת גמ״ח, לוקחים חדשה וממחזירים למשכנתא
    או ממחזרים את כל המשכנתא להחזר הגבוה

    הבעיה היא שיש קנס יציאה - עמלת היוון
    ולכן זה צריך להיות בתכנון מוקדם עם משכנתא שלפחות חלקית נוחה למיחזור חלקי או מלא

    אגב, יש שאלה מוסרית האם נכון להשתמש בגמ״ח בשביל לחסוך ריביות / להרוויח תשואה
    וכל אחד יעשה כדעת רבותיו

    לא יועץ לא ממליץ!

    @שמח-לעזור כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    אגב, יש שאלה מוסרית האם נכון להשתמש בגמ״ח בשביל לחסוך ריביות / להרוויח תשואה

    @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    ולגבי לקיחת הלוואה לצורך זו איני רואה שום פסול וזכורני שהרב גנוט כתב ביתד לפני תקופה שנכנס יחד עם מנהל גמ"ח כמדומני הרב ארלבוים מאלעד להגר"ח קניבסקי זצוק"ל ושאלו האם להלוות למטרת השקעה מכספי הגמ"ח והגר"ח ענה לו שעל מנהל גמ"ח לבחון אך ורק את יכולת ההחזר של הלווה ומעבר לכך אין זה בסמכותו

    לא ענית על השאלה.

    יש הבדל בין אם מנהל הגמ"ח אמור לבדוק למה הלווים לוקחים את ההלוואה, לבין אם זה מוסרי מצד הלווה.

  • @שמח-לעזור כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    אגב, יש שאלה מוסרית האם נכון להשתמש בגמ״ח בשביל לחסוך ריביות / להרוויח תשואה

    @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    ולגבי לקיחת הלוואה לצורך זו איני רואה שום פסול וזכורני שהרב גנוט כתב ביתד לפני תקופה שנכנס יחד עם מנהל גמ"ח כמדומני הרב ארלבוים מאלעד להגר"ח קניבסקי זצוק"ל ושאלו האם להלוות למטרת השקעה מכספי הגמ"ח והגר"ח ענה לו שעל מנהל גמ"ח לבחון אך ורק את יכולת ההחזר של הלווה ומעבר לכך אין זה בסמכותו

    לא ענית על השאלה.

    יש הבדל בין אם מנהל הגמ"ח אמור לבדוק למה הלווים לוקחים את ההלוואה, לבין אם זה מוסרי מצד הלווה.

    @אבי-ר.
    שלום רב

    אינני מובן מה הבעייתיות בלקיחת הלוואה לצורך חיסכון עלות למשכנתא/השגת תשואה
    ואם זה משום שיש צרכים דחופים יותר ואין הקומץ משביע את הארי אזי כמובן שזה תפקידו של בעל הגמ"ח לנהל זאת לפי סדרי הקדימה הראויים
    אך באופן עקרוני איני רואה שום פסול בעניין זה ואדרבה יש כאן והחזקת בו באופן המהודר שכפי שכתב הרמב"ם שהצדקה המהודרת היא להעמיד בן אדם באופן שיפרנס את עצמו
    ואם שמח לעזור ינמק מדוע לדעתו הוא רואה שאלה אני יוכל לענות או להסכים לדבריו
    וכמדומני שזה כן מוטל על בעל הגמ"ח לבחון/ להריח האם השגת התשואה היא באמצעים קונבנציונליים או שלא ובזה מאחריותו, עליו לא לסייע לדבר שבעיני רוב האנשים הוא מעשה טיפשי
    (גילוי נאות אני גם מופקד על גמ"ח קטנטן וגם לווה מגמחי"ם)

  • אני רק יוסיף על הדברים הנכונים של שמח לעזור, בהמחשות מעשיות,
    אם המדובר באחד שכשיסתיים התשלום לגמ"ח לא יגדיל את ההחזר אז בוודאי שלקיחת הגמ"ח זה הפסד והסיבות לכך הם או חוסר מודעות או שבסוף הצרכים מרובים ובאמצע החיים הרבה לא ילכו להגדיל החזרים אלא ישמחו על כך שהתפנה תזרים חודשי אלא שהם לא מודעים לממחיר הי'קר הגלום בכך ולכן למי שחושש מכך מומלץ לקחת כמה שיותר משכנתא במקסימום החזר חודשי אפשרי שככל והיא יותר גבוהה זה מוזיל דרמטית את גובה הרבית,
    (אך כמובן כל מקרה צריך להיבחן לגופו והוא תלוי בגובה הרבית המשולם לבנק והאם כרגע הוא גבוה יותר מההמשך ועוד ובפער שקיים בין תקופת ההלוואה מהגמ"ח לבין המשכנתא אבל הדברים אמורים על דרך הרוב אך בכל מקרה מעשי הכי פשוט זה לבחון מול אקסל את הדברים
    אבל במקרה ויש לאדם גמ"ח שהוא מעריך שגם שכשיסיים את ההחזר יוכל לקחת הלוואה נוספת מיד וחוזר חלילה אזי אופציה זו היא כן יותר חסכונית מאשר רק משכנתא
    ולגבי לקיחת הלוואה לצורך זו איני רואה שום פסול וזכורני שהרב גנוט כתב ביתד לפני תקופה שנכנס יחד עם מנהל גמ"ח כמדומני הרב ארלבוים מאלעד להגר"ח קניבסקי זצוק"ל ושאלו האם להלוות למטרת השקעה מכספי הגמ"ח והגר"ח ענה לו שעל מנהל גמ"ח לבחון אך ורק את יכולת ההחזר של הלווה ומעבר לכך אין זה בסמכותו (ומסתבר שלכל מכלל יש יוצא מן הכלל אבל באופן כללי וודאי שסבר שזו הגישה הבסיסית

    @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    והגר"ח ענה לו שעל מנהל גמ"ח לבחון אך ורק את יכולת ההחזר של הלווה ומעבר לכך אין זה בסמכותו

    @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    וכמדומני שזה כן מוטל על בעל הגמ"ח לבחון/ להריח האם השגת התשואה היא באמצעים קונבנציונליים או שלא ובזה מאחריותו, עליו לא לסייע לדבר שבעיני רוב האנשים הוא מעשה טיפשי

    קצת סתירה.

    @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    אינני מובן מה הבעייתיות בלקיחת הלוואה לצורך חיסכון עלות למשכנתא/השגת תשואה

    כנראה שעיקר הנושא הוא על תשואה, ובזה יכול להיות שיש קדימה לאדם שצריך את זה לכדי חייו,
    וודאי שאדם שצריך להעמיד אותו עכשיו עדיף על להעמיד אחר לעוד 20 שנה.

נושאים מוצעים


  • 11 הצבעות
    2 פוסטים
    164 צפיות
    איציק התותחא
    השקל שמעבר ל"פתיחת הדלת" בטור הקודם שברנו את האשליה המסוכנת של ה"חודשיים עבודה". עכשיו נגיע ישר לעיקר כי כאן נמצא ההבדל בין מי שרק שורד לבין מי שבאמת בונה חיים כלכליים. אני תמיד אומר ללקוחותי גם העסקיים וגם הפרטיים ברגע שסגרת את פתיחת הדלת של החודש, כל שקל נוסף הוא שלך. נקי. אמיתי. בלי מיסים סמויים של החיים. תיקחו את הדוגמא מהטור הקודם, הכנסה 5,000 ₪, הוצאות מחיה 4,500 ₪. עד 4,500 ₪ אתה עבדת רק כדי לא ליפול. כל השקלים האלה הם עבודה בשביל הבנק, המשכיר, החשמל ועבור יש חסד/אשר עד/רמי לוי. אבל מהשקל ה 4,501 זה השקל הראשון שלך. זה הכסף שיכול להתחיל לבנות לך עתיד. ועכשיו תעבירו את זה לעסק, אתה גאה במחזור של 50,000 ₪ בחודש. אבל אם שכירות, ארנונה, חשמל, משכורות, ספקים, פרסום וכל ההוצאות הקבועות אוכלות 48,000 ₪ =לא הרווחת כלום. עבדת חודש שלם רק כדי שהעסק יישאר פתוח. רק השקלים שמעבר ל 48,000 ₪ הם רווח נקי. רק הם נספרים באמת. השקל הזה, השקל שמעבר לפתיחת הדלת, הוא השקל החשוב, החזק והיקר ביותר בכל חודש. רוב האנשים מתמכרים למספר הגדול, להכנסה הגולמית, למחזור, ל"וואו". המצליחנים האמיתיים מתמקדים אך ורק בשקלים שנותרים אחרי שסגרו את הדלת. הלקח שכדאי לקחת הביתה, תדע בדיוק מהו סף פתיחת הדלת שלך. ואז תשנה את כל השאלות שלך, לא "איך אני מגדיל הכנסה?" אלא "איך אני מגדיל כמה שיותר את השקלים שמעבר לקו הזה?" כי שם ורק שם מתחיל החופש והשקט הנפשי.
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    204 צפיות
    מרים-הורביץ נכסיםמ
    ויש דברים ששווה לעשות עם יועץ ולשלם לו כדי להרוויח הרבה יותר
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    277 צפיות
    רואה את הנולדר
    תמיד חשבתי שהבנק עצמו מרוויח שהפריים גבוה וסה"כ הבנק לאומי החליט להרוויח קצת פחות לפי מה שאתה אומר @ניסן-עציוני זה נראה שטעיתי במשהו.
  • 1 הצבעות
    10 פוסטים
    526 צפיות
    משכנתא בקצב שלךמ
    @יוסי-אוסטר יוסי אם אתה כותב את זה כבר ניתן לסמוך על זה!
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    150 צפיות
    אלחנן זליקוביץ'א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.