דילוג לתוכן

האם עדיף לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!

כלכלת המשפחה
7 4 196 4
  • שלום חברים!
    יש נקודה שחשבתי עליה שיכול להיות שבמקום לקחת חלק מההלוואה מגמ"ח ולחסוך ריביות, לפעמים עדיף לקחת את כל סכום ההלוואה מהבנק להגדיל החזר חודשי ולצמצם שנים ולחסוך יותר רביות...
    עשיתי חשבון במחשבון משכנתא והתוצאה שיצאה לי היא ככה:
    נניח שאדם צריך לקחת הלוואה בסה"כ של 800,000 ש"ח
    יש לו 2 אפשרויות: א. לקחת 600 מהבנק + 200 מגמ"ח. ב. לקחת את כל ה800 מהבנק.
    אופציה א': נגיד שהגמח יתן לו 200 אלף בפריסה ל10 שנים (יותר מידי לא?) הוא יצטרך להחזיר כל חודש 1785 ש"ח, מהבנק הוא יקח 600 בפריסה ל30 שנה עם ריבית של 4.5 וישלם כל חודש 3040 ש"ח, סה"כ החזר חודשי 4825 ש"ח, סה"כ ריביות על התקופה 494,440 ש"ח
    אופציה ב': לקחת את כל ה800 מהבנק עם אותן ריביות והחזר חודשי קצת נמוך יותר 4822 ש"ח בפריסה ל260 חודש, הוא ישלם ריבית בסה"כ של 453,779
    נמצא שבאופציה ב' הוא שילם 40,661 ש"ח פחות ריביות מאופציה א בשילוב גמ"חים.
    ונראה לי שהתנאים שהצבתי כאן מבחינת הגמ"ח הם חלום כי איזה גמח יתן 200 בפריסה ל 10 שנים אז במקרה אחא הוא יצטרך לקחת מ4 גמחים ולהחזיר לכ"א 1000 שח בחודש שאז בכלל ההחזר החודשי שלו קפץ...
    (אא"כ מדובר באדם שבאמת יכול להחזיר יותר כל חודש ואז הוא יכול גם לצמצם שנים בבנק וגם להחזיר את הגמ"ח)
    אשמח מאוד לשמוע את דעתכם האם החשיבה נכונה או שפספסתי כמה דברים בדרך...

  • שלום חברים!
    יש נקודה שחשבתי עליה שיכול להיות שבמקום לקחת חלק מההלוואה מגמ"ח ולחסוך ריביות, לפעמים עדיף לקחת את כל סכום ההלוואה מהבנק להגדיל החזר חודשי ולצמצם שנים ולחסוך יותר רביות...
    עשיתי חשבון במחשבון משכנתא והתוצאה שיצאה לי היא ככה:
    נניח שאדם צריך לקחת הלוואה בסה"כ של 800,000 ש"ח
    יש לו 2 אפשרויות: א. לקחת 600 מהבנק + 200 מגמ"ח. ב. לקחת את כל ה800 מהבנק.
    אופציה א': נגיד שהגמח יתן לו 200 אלף בפריסה ל10 שנים (יותר מידי לא?) הוא יצטרך להחזיר כל חודש 1785 ש"ח, מהבנק הוא יקח 600 בפריסה ל30 שנה עם ריבית של 4.5 וישלם כל חודש 3040 ש"ח, סה"כ החזר חודשי 4825 ש"ח, סה"כ ריביות על התקופה 494,440 ש"ח
    אופציה ב': לקחת את כל ה800 מהבנק עם אותן ריביות והחזר חודשי קצת נמוך יותר 4822 ש"ח בפריסה ל260 חודש, הוא ישלם ריבית בסה"כ של 453,779
    נמצא שבאופציה ב' הוא שילם 40,661 ש"ח פחות ריביות מאופציה א בשילוב גמ"חים.
    ונראה לי שהתנאים שהצבתי כאן מבחינת הגמ"ח הם חלום כי איזה גמח יתן 200 בפריסה ל 10 שנים אז במקרה אחא הוא יצטרך לקחת מ4 גמחים ולהחזיר לכ"א 1000 שח בחודש שאז בכלל ההחזר החודשי שלו קפץ...
    (אא"כ מדובר באדם שבאמת יכול להחזיר יותר כל חודש ואז הוא יכול גם לצמצם שנים בבנק וגם להחזיר את הגמ"ח)
    אשמח מאוד לשמוע את דעתכם האם החשיבה נכונה או שפספסתי כמה דברים בדרך...

    @בית-שמש אתה צודק בחישוב במאה אחוז
    ואגב המקס׳ ברוב הגמ״חים זה החזר אלף על 40-50 אלף
    חוץ מגמ״חים כמו הגמ״ח המרכזי ודומיו שזה אחד למאה (בחישוב שלך זה 1 על 120)

    הטעות שלך זה בנתוני השוואה
    השוואת משכנתא של 22 שנה בהחזר x
    עם משכנתא של 30 שנה + הלוואה לכמה שנים בודדות
    הבעיה היא שאחרי כמה שנים ההחזר יורד בגלל ההלוואת גמ״ח שהסתיימה!

    החישוב הנכון צריך לצאת מתוך נקודת הנחה ששומרים על גובה החזר קבוע לכל התקופה לכל ההלוואות
    ושמסיימים עם ההלוואת גמ״ח, לוקחים חדשה וממחזירים למשכנתא
    או ממחזרים את כל המשכנתא להחזר הגבוה

    הבעיה היא שיש קנס יציאה - עמלת היוון
    ולכן זה צריך להיות בתכנון מוקדם עם משכנתא שלפחות חלקית נוחה למיחזור חלקי או מלא

    אגב, יש שאלה מוסרית האם נכון להשתמש בגמ״ח בשביל לחסוך ריביות / להרוויח תשואה
    וכל אחד יעשה כדעת רבותיו

    לא יועץ לא ממליץ!

  • אני רק יוסיף על הדברים הנכונים של שמח לעזור, בהמחשות מעשיות,
    אם המדובר באחד שכשיסתיים התשלום לגמ"ח לא יגדיל את ההחזר אז בוודאי שלקיחת הגמ"ח זה הפסד והסיבות לכך הם או חוסר מודעות או שבסוף הצרכים מרובים ובאמצע החיים הרבה לא ילכו להגדיל החזרים אלא ישמחו על כך שהתפנה תזרים חודשי אלא שהם לא מודעים לממחיר הי'קר הגלום בכך ולכן למי שחושש מכך מומלץ לקחת כמה שיותר משכנתא במקסימום החזר חודשי אפשרי שככל והיא יותר גבוהה זה מוזיל דרמטית את גובה הרבית,
    (אך כמובן כל מקרה צריך להיבחן לגופו והוא תלוי בגובה הרבית המשולם לבנק והאם כרגע הוא גבוה יותר מההמשך ועוד ובפער שקיים בין תקופת ההלוואה מהגמ"ח לבין המשכנתא אבל הדברים אמורים על דרך הרוב אך בכל מקרה מעשי הכי פשוט זה לבחון מול אקסל את הדברים
    אבל במקרה ויש לאדם גמ"ח שהוא מעריך שגם שכשיסיים את ההחזר יוכל לקחת הלוואה נוספת מיד וחוזר חלילה אזי אופציה זו היא כן יותר חסכונית מאשר רק משכנתא
    ולגבי לקיחת הלוואה לצורך זו איני רואה שום פסול וזכורני שהרב גנוט כתב ביתד לפני תקופה שנכנס יחד עם מנהל גמ"ח כמדומני הרב ארלבוים מאלעד להגר"ח קניבסקי זצוק"ל ושאלו האם להלוות למטרת השקעה מכספי הגמ"ח והגר"ח ענה לו שעל מנהל גמ"ח לבחון אך ורק את יכולת ההחזר של הלווה ומעבר לכך אין זה בסמכותו (ומסתבר שלכל מכלל יש יוצא מן הכלל אבל באופן כללי וודאי שסבר שזו הגישה הבסיסית

  • אגב, ברור שאפשר אחרי שמסתיימת ההלוואת גמ״ח להפנות את הכסף להשקעה אחרת
    אבל
    א. מבחינת השוואת כדאיות זה לא רלוונטי באופן ישיר
    ב. כמו ש @משה-עוזיאל כתב התחייבות להלוואה תמיד יותר חזקה מחיסכון

  • @בית-שמש אתה צודק בחישוב במאה אחוז
    ואגב המקס׳ ברוב הגמ״חים זה החזר אלף על 40-50 אלף
    חוץ מגמ״חים כמו הגמ״ח המרכזי ודומיו שזה אחד למאה (בחישוב שלך זה 1 על 120)

    הטעות שלך זה בנתוני השוואה
    השוואת משכנתא של 22 שנה בהחזר x
    עם משכנתא של 30 שנה + הלוואה לכמה שנים בודדות
    הבעיה היא שאחרי כמה שנים ההחזר יורד בגלל ההלוואת גמ״ח שהסתיימה!

    החישוב הנכון צריך לצאת מתוך נקודת הנחה ששומרים על גובה החזר קבוע לכל התקופה לכל ההלוואות
    ושמסיימים עם ההלוואת גמ״ח, לוקחים חדשה וממחזירים למשכנתא
    או ממחזרים את כל המשכנתא להחזר הגבוה

    הבעיה היא שיש קנס יציאה - עמלת היוון
    ולכן זה צריך להיות בתכנון מוקדם עם משכנתא שלפחות חלקית נוחה למיחזור חלקי או מלא

    אגב, יש שאלה מוסרית האם נכון להשתמש בגמ״ח בשביל לחסוך ריביות / להרוויח תשואה
    וכל אחד יעשה כדעת רבותיו

    לא יועץ לא ממליץ!

    @שמח-לעזור כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    אגב, יש שאלה מוסרית האם נכון להשתמש בגמ״ח בשביל לחסוך ריביות / להרוויח תשואה

    @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    ולגבי לקיחת הלוואה לצורך זו איני רואה שום פסול וזכורני שהרב גנוט כתב ביתד לפני תקופה שנכנס יחד עם מנהל גמ"ח כמדומני הרב ארלבוים מאלעד להגר"ח קניבסקי זצוק"ל ושאלו האם להלוות למטרת השקעה מכספי הגמ"ח והגר"ח ענה לו שעל מנהל גמ"ח לבחון אך ורק את יכולת ההחזר של הלווה ומעבר לכך אין זה בסמכותו

    לא ענית על השאלה.

    יש הבדל בין אם מנהל הגמ"ח אמור לבדוק למה הלווים לוקחים את ההלוואה, לבין אם זה מוסרי מצד הלווה.

  • @שמח-לעזור כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    אגב, יש שאלה מוסרית האם נכון להשתמש בגמ״ח בשביל לחסוך ריביות / להרוויח תשואה

    @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    ולגבי לקיחת הלוואה לצורך זו איני רואה שום פסול וזכורני שהרב גנוט כתב ביתד לפני תקופה שנכנס יחד עם מנהל גמ"ח כמדומני הרב ארלבוים מאלעד להגר"ח קניבסקי זצוק"ל ושאלו האם להלוות למטרת השקעה מכספי הגמ"ח והגר"ח ענה לו שעל מנהל גמ"ח לבחון אך ורק את יכולת ההחזר של הלווה ומעבר לכך אין זה בסמכותו

    לא ענית על השאלה.

    יש הבדל בין אם מנהל הגמ"ח אמור לבדוק למה הלווים לוקחים את ההלוואה, לבין אם זה מוסרי מצד הלווה.

    @אבי-ר.
    שלום רב

    אינני מובן מה הבעייתיות בלקיחת הלוואה לצורך חיסכון עלות למשכנתא/השגת תשואה
    ואם זה משום שיש צרכים דחופים יותר ואין הקומץ משביע את הארי אזי כמובן שזה תפקידו של בעל הגמ"ח לנהל זאת לפי סדרי הקדימה הראויים
    אך באופן עקרוני איני רואה שום פסול בעניין זה ואדרבה יש כאן והחזקת בו באופן המהודר שכפי שכתב הרמב"ם שהצדקה המהודרת היא להעמיד בן אדם באופן שיפרנס את עצמו
    ואם שמח לעזור ינמק מדוע לדעתו הוא רואה שאלה אני יוכל לענות או להסכים לדבריו
    וכמדומני שזה כן מוטל על בעל הגמ"ח לבחון/ להריח האם השגת התשואה היא באמצעים קונבנציונליים או שלא ובזה מאחריותו, עליו לא לסייע לדבר שבעיני רוב האנשים הוא מעשה טיפשי
    (גילוי נאות אני גם מופקד על גמ"ח קטנטן וגם לווה מגמחי"ם)

  • אני רק יוסיף על הדברים הנכונים של שמח לעזור, בהמחשות מעשיות,
    אם המדובר באחד שכשיסתיים התשלום לגמ"ח לא יגדיל את ההחזר אז בוודאי שלקיחת הגמ"ח זה הפסד והסיבות לכך הם או חוסר מודעות או שבסוף הצרכים מרובים ובאמצע החיים הרבה לא ילכו להגדיל החזרים אלא ישמחו על כך שהתפנה תזרים חודשי אלא שהם לא מודעים לממחיר הי'קר הגלום בכך ולכן למי שחושש מכך מומלץ לקחת כמה שיותר משכנתא במקסימום החזר חודשי אפשרי שככל והיא יותר גבוהה זה מוזיל דרמטית את גובה הרבית,
    (אך כמובן כל מקרה צריך להיבחן לגופו והוא תלוי בגובה הרבית המשולם לבנק והאם כרגע הוא גבוה יותר מההמשך ועוד ובפער שקיים בין תקופת ההלוואה מהגמ"ח לבין המשכנתא אבל הדברים אמורים על דרך הרוב אך בכל מקרה מעשי הכי פשוט זה לבחון מול אקסל את הדברים
    אבל במקרה ויש לאדם גמ"ח שהוא מעריך שגם שכשיסיים את ההחזר יוכל לקחת הלוואה נוספת מיד וחוזר חלילה אזי אופציה זו היא כן יותר חסכונית מאשר רק משכנתא
    ולגבי לקיחת הלוואה לצורך זו איני רואה שום פסול וזכורני שהרב גנוט כתב ביתד לפני תקופה שנכנס יחד עם מנהל גמ"ח כמדומני הרב ארלבוים מאלעד להגר"ח קניבסקי זצוק"ל ושאלו האם להלוות למטרת השקעה מכספי הגמ"ח והגר"ח ענה לו שעל מנהל גמ"ח לבחון אך ורק את יכולת ההחזר של הלווה ומעבר לכך אין זה בסמכותו (ומסתבר שלכל מכלל יש יוצא מן הכלל אבל באופן כללי וודאי שסבר שזו הגישה הבסיסית

    @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    והגר"ח ענה לו שעל מנהל גמ"ח לבחון אך ורק את יכולת ההחזר של הלווה ומעבר לכך אין זה בסמכותו

    @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    וכמדומני שזה כן מוטל על בעל הגמ"ח לבחון/ להריח האם השגת התשואה היא באמצעים קונבנציונליים או שלא ובזה מאחריותו, עליו לא לסייע לדבר שבעיני רוב האנשים הוא מעשה טיפשי

    קצת סתירה.

    @משה-עוזיאל כתב בהאם עדיך לקחת הלוואה מגמ"ח או מהבנק?!:

    אינני מובן מה הבעייתיות בלקיחת הלוואה לצורך חיסכון עלות למשכנתא/השגת תשואה

    כנראה שעיקר הנושא הוא על תשואה, ובזה יכול להיות שיש קדימה לאדם שצריך את זה לכדי חייו,
    וודאי שאדם שצריך להעמיד אותו עכשיו עדיף על להעמיד אחר לעוד 20 שנה.

נושאים מוצעים


  • 9 הצבעות
    18 פוסטים
    688 צפיות
    ס
    @שמעון כתב בהדור שמשלם פעמיים: הקריסה הכלכלית של מענקי החתנים: וקונה דירות ונשאר בכולל [יחסית לפחות בשנים הראשונות] השאלה היא מתי הוא קונה את הדירה. והאם יש אפשרות לקנות ולהישאר בכולל עוד כמה שנים. ואם אכן יש כזאת אולי תפרט אותה כאן
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    328 צפיות
    הקול השפויה
    @שבתי-בבית-ה כתב בלא לעולם חוסן- רשות המיסים מודיעה כי יצאה לגל מעצרים נגד "הדרייברים": @הקול-השפוי כתב בלא לעולם חוסן- רשות המיסים מודיעה כי יצאה לגל מעצרים נגד "הדרייברים": מדובר בשוק המגלגל מאות מיליונים בשנה וכולו בשחור, נראה לי מה שחריג זה ההתעלמות שהיתה עד היום, לא האכיפה. גם אם יש דברים לא טובים באנ"ש, לא צריך 'למרקר' את החרדים. לא דנתי אם טוב או לא טוב, אני חושב שאין מה לבוא בטענות על רשות המיסים על האכיפה הזאת.
  • מאמר נפלא ואקטואלי שפורסם ב"דרשו"

    כלכלת המשפחה
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    153 צפיות
    נ.ר.א.נ
    תובנות מהחיים // יוחנן וסרמן אחד האנשים הכי אומללים על פני היקום, הוא אדם מאוד מפורסם, המתגורר בדירת פאר, מוקף באנשים שמשרתים אותו, ומחזיק בסכומי כסף שיספיקו לו ולנכדיו לחיות בטוב ובנעימים עוד שנים רבות. האיש הזה, לא מסוגל להעלות חיוך על שפתיו. רוב שעות היממה הוא ישן, מתוך דיכאון כבד, וכשהוא כן ער, הוא יושב באפס מעש, מסתכל מהחלון או סתם בוהה בחלל. לאיש הזה קוראים בשאר אל אסד, מי שעד לא מכבר היה נשיא סוריה. במשך קרוב לחצי יובל שנים הוא היה שליט מדינה, מעין מלך אשר על פיו יישק דבר. הרבה מאוד אנשים שילמו בחייהם משום שהעזו להמרות את פיו, מיליוני בני אדם עבדו אצלו וטרחו יומם ולילה כדי שרצונו יתמלא ושהחלטותיו יתקיימו. הוא גדל עם כפית של זהב בפה, ובמשך למעלה מיובל שנים התגורר בארמון פאר. שום דבר לא חסר לו וגם היום הוא מתגורר בדירה מפוארת ומאובזרת היטב. אז למה הוא כל כך עצוב? כי הוא איבד את השלטון… הוא הורגל להיות מלך, וחשב להוריד את המלוכה לבנו אחריו בבוא העת, ובמקום זאת הוא הודח בבושת פנים, ונשלח לבלות את שארית ימיו על אדמת ניכר. ** עכשיו ננסה לדמיין לנו אדם אחר, פקיד פשוט בחברה המייצרת כרטיסי זיכרון למצלמות. הוא קם בבוקר, אוכל משהו והולך לעבודה כדי לענות לטלפון, לסגור הזמנות, לרכז עסקאות, ולהרוויח משכורת סבירה של כמה אלפי דולרים בחודש. פתאום, בלי הודעה מוקדמת, שולפים אותו מהעבודה האפרורית והמשעממת, ומעבירים אותו לדירת פאר, בדיוק כמו זאת שבה מתגורר נשיא סוריה המודח, בשאר אל אסד. אותם נתונים, אותם תנאים, יש לו משרתים שעושים את רצונו, בית רחב ידיים, חצר עם בריכה פרטית, פירות, ירקות חטיפים ופיצוחים, כל חפצו וכל מאווייו, ועוד כסף לבזבוזים וטיולים. כיצד ייראה אותו אדם? סביר להניח שהוא יהיה מאושר מאוד, שש ושמח על המתנה הנפלאה שקיבל. אז למה בשאר אל אסד עצוב ומדוכא מתנאי המחייה שלו, כשכל אחד אחר ישמח לקבל את מה שיש לו??? התשובה נעוצה כמובן בהרגלים ושאיפות. מי שהתרגל להיות שליט כמעט כל יכול, לחיות בארמונות פאר ולהחזיק בצי של רכבי יוקרה במרתף ביתו. מי שהתרגל שעל פיו ישק דבר, ובכל מקום שהוא עובד אנשים נעמדים דום מפניו ביראת כבוד. מי שהתרגל שכל מילה שלו מצוטטת בכלי התקשורת, וכל החלטה שלו משפיעה על חייהם של מיליוני בני אדם – יתקשה להסתפק בדירת פאר עם תנאי מחייה מפנקים. הוא רגיל להרבה הרבה יותר מזה. לעומתו, מי שחי בתנאים פשוטים יחסית, ובבת אחת עבר לחיות בדירת פאר עם תנאים טובים פי כמה וכמה, ירגיש מאושר. כלומר, הנוחות וההישגים שאנחנו משיגים בחיים, הם עניין יחסי. חשוב שנזכור את זה כשאנחנו מתלוננים שחם, או קר, או כשיוקר המחייה מאלץ אותנו לוותר על חלק מהתנאים אליהם הורגלנו במשך שנים. כדאי שנזכור שכל אחד ואחד מאתנו היום, ואפילו האנשים העניים ביותר, חי בתנאים הרבה יותר טובים ומפנקים מתנאי המחייה של העשיר הגדול ביותר בוורשה לפני 200 שנה. ולכן, במקום להתעצב ולהתבכיין על מה שאין – כדאי שנתרגל לשמוח ולהודות על מה שיש… דרשו
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    123 צפיות
    א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • "קום ועשה"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    10 הצבעות
    3 פוסטים
    260 צפיות
    ד
    @ביזנייעס ישבתי עם מנהל גמ"ח גדול ודיברתי אתו על בנקל והוא אמר לי אם רק היה לי מאה אלף שקל לחתונה של הבת שלי הכול היה נראה אחרת זה אומנם לא היה מספיק אבל היה לי מאיפה להתחיל... קם דור חדש