דילוג לתוכן

לא לעולם חוסן- רשות המיסים מודיעה כי יצאה לגל מעצרים נגד "הדרייברים"

כלכלת המשפחה
7 4 423 3

נושאים מוצעים


  • אתה לא הלקוח...

    כלכלת המשפחה סוכן ביטוח מסעדה לקוח
    3
    8 הצבעות
    3 פוסטים
    237 צפיות
    יוסף מינצברגי
    יפה, קשה מאוד לעמוד בפיתויים שמציעים לנו מכיוונים אינסופיים. במשיאים הקפדנו לתת אפשרות להתחבר דרך כלל חברות הביטוח ובתי ההשקעות בארץ, בכדי שלא יהיה אינטרס. שיתוף הפעולה הראשון היה עם בית ההשקעות מיטב, שהרבה סוכני ביטוח בפרט בציבור שלנו לא נותנים את האפשרות של בתי השקעות משיקולים שלהם. מיטב הגיעו למקום ראשון במסלול המעקב אחרי ה-S&P 500, ויש להם את המגוון הרחב ביותר של מסלולים כשרים, גם העדה וגם גלאט הון. כמו״כ בעסק הפרטי..
  • 1 הצבעות
    3 פוסטים
    127 צפיות
    מ
    @בן-עליה זה? מתווה פיצוי לשכירים - מבצע "שאגת הארי" סוג: הודעות לעיתונות נושא: שאגת הארי תאריך פרסום: 08.03.2026 משרד האוצר מציג את כללי המסגרת למתווה פיצוי לשכירים, שגובש בהתאם למדיניות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ועל פי המתווים שנהגו בעבר; בתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' ובמבצע 'עם כלביא'. מתווה לעסקים יפורסם בהמשך, לאחר שיגובש בשותפות עם ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי. מתווה הפיצוי לשכירים יפעל באופן הבא: מעסיק, בהסכמת העובד, יוכל להוציא עובד לחל"ת, ובגין תקופת החל"ת יקבל העובד דמי אבטלה מהמדינה כתלות בעמידה בתנאי הזכאות. המתווה כולל מספר הקלות מרכזיות בתנאי הזכאות לדמי אבטלה, כפי שיושם במערכות קודמות, לרבות קיצור תקופת החל"ת שמקנה זכאות לדמי אבטלה מ-30 יום ל-14 יום רצופים. הקלות נוספות כוללות קיצור תקופת האכשרה הנדרשת (תקופת העבודה של העובד עד היום), אי ניכוי ימי החופשה של העובד וביטול ימי ההמתנה הקבועים בחוק. פרטים מלאים יפורסמו בהמשך. שימו לב, במקרה של סתירה או אי התאמה בין המידע המופיע בדף המידע לבין הוראות הדין הרלוונטיות יגברו הוראות הדין
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    186 צפיות
    ל
    מהנסיון בשטח, בביטוח לאומי על פי רוב כל עוד שלא תוגש בקשה להחזר ביטוח לאומי לא יקרה שום דבר. אין באמור לעיל המלצה לדווח משהו שאינו נכון וכאן המקום להזהיר את כל מי שרוצה להגיש בקשה להחזר ביטוח לאומי רטרואקטיבי, שיבדוק היטב האם מגיע לו החזר או לא. מכיוון וההגשה הינה פשוטה וקלה ללא מסמכים וכו', רבים מגישים על 7 שנים רטרואקטיבי בלי לבדוק האם אכן הם שילמו דמי ביטוח ביתר. הכרתי מישהו שהגיש החזר עברו 280 ₪ שגבו לו, וקיבל חיוב של 35,000 ₪. אחת הסיבות היא שבביטוח לאומי (בשונה ממס הכנסה) בודקים פר חודש ולא בממוצע שנתי, ואין אפשרות לקבל החזר על תרומות, נקודות זיכוי, מגורים בפריפריה וכד' להלן שיעורי דמי הביטוח של השנים האחרונות 2022 | נמוך עד 6,331 ₪ | שיעור דמי הביטוח | נמוך 3.5% | גבוה 12% 2023 | נמוך עד 7,122 ₪ | שיעור דמי הביטוח | נמוך 3.5% | גבוה 12% (סיבת הקפיצה - הקפאת המדד עקב הקורונה) 2024 + 2025 | נמוך עד 7,522 ₪ | שיעור דמי הביטוח השתנו | נמוך 4.27% | גבוה 12.17% 2026 | נמוך עד 7,703 ₪ | שיעור דמי הביטוח ללא שינוי
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    421 צפיות
    פרנסה משמיםפ
    אני שמעתי על ''זול'' 100 לחודש ועל ''יקר'' 200 לחודש
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    146 צפיות
    אלחנן זליקוביץ'א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.