נראה שיש כאן בלבול בין שתי נושאים שונים.
א) החזקה של מניות
נחלקו הפוסקים כבר כ180 שנה.
- בחלק מהאחרונים נראה שנהגו העם להקל
- בטעם הדבר אין שני פוסקים שמסכימים אחד עם השני, הטעמים שכתבו לתרץ מנהג העולם בד"כ קשים מאד להבנה.
- בעיקר סומכים היום על דעת ר' אלישיב והאג"מ, שהתירו להחזיק מניות אם אין השפעה.
- בתשובות שלהם דיברו רק על חברה עם גרעין שליטה, יש שטוענים שחברה בלי גרעין שליטה זה אחרת, תלמידי ר' אלישיב לא מחלקים (למרות שלא שמעו כן בהדיא ממנו, אבל מבינים שאין הבדל).
*כל הנושא הזה הוא רק לגבי מניות, לא לגבי אג"ח, ולא לגבי הלואות אחרות הקיימים בפנסיה וגמל!!
- המ"מ במאמר הנ"ל חלקם אינם קשורים לנושא (מדברים על התנהלות מול חברה, לא קניית מניות של החברה), וחלקם אינם ראיות, כמו ר' שלמה זלמן שכתב בהדיא במקום אחר שבעלי מניות נחשבים בעלים על החברה, ואכמ"ל.
ב) מסלול פנסיה/גמל/קרנות בלי פיקוח
- במסלולים האלו קיימים הרבה נכסים שונים, מעבר למניות.
- בחברות/מסלולים מסוימים יש נכסים האסורים לכל הדעות.
- ר' אלישיב סבר שאין צורך בכשרות, כי זה נחשב הלואה לחברה, ונכסים שלהם (נחלקו תלמידיו אם לפי זה צריך הת"ע, הרב דביר כנראה נוקט שזה לא מעכב, וצריך הסבר). הרב שפרן חלק עליו בתוקף בתשובה שלו, ולא ידוע לי על פוסקים אחרים שהסכימו אתו.
-טעמי הרב שפרן בתשובה שכתב, אינם תקפים במציאות של היום. (כתוב מפורש שאין חשש לדאו' של הלואת עמיתים, היום בחברות מסוימות יש. סברתו בנויה על זה שהמדינה חייבת לספק מסלולים כשרים, היום יש)
-עצת הרב שפרן להודיע לחברה שלא רוצים חלק בנכסים אסורים - אותם ת"ח בסקר הנ"ל כנראה לא עשו, וכבר תמהו עליו רבים בעצה הזו.
ולכן כרגע מי שנמצא במסלול בלי כשרות מסתמך על שיטת ר' אלישיב, שהוא ככל הנראה דעת יחיד.
