דילוג לתוכן

החוט השקוף שמושך לכם בפנסיה: למה כשהבורסה בניו יורק עולה – הדולר כאן נופל?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
8 6 350 7
  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    שמתם לב פעם לקשר המוזר הזה? ה-S&P 500 (מדד המניות המרכזי בארה"ב) שובר שיאים, כולם חוגגים בוול-סטריט, ואצלנו? הדולר פתאום נחלש והשקל הופך ל"גיבור על".

    רבים חושבים שזה בגלל שהכלכלה שלנו כל כך חזקה, אבל האמת היא שיש כאן מנגנון טכני שנקרא "גידור מטבעי", והוא המנוע האמיתי מאחורי מה שאתם רואים במסך של בנק ישראל. בואו נפרק את זה רגע להגיון פשוט.

    המתמטיקה של מנהלי הפנסיות
    הכסף של כולנו – הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל – מושקע ברובו הגדול בחו"ל, בעיקר במניות בארה"ב. מנהלי ההשקעות (ה"מוסדיים") רוצים להרוויח מהעליות בבורסה, אבל הם לא רוצים לקחת סיכון שהדולר יתרסק ויאכל להם את הרווחים.

    כאן נכנס הגידור. נניח שקרן פנסיה מחליטה שהיא רוצה חשיפה של רק 20% לדולר.

    מה קורה כשהבורסה בארה"ב עולה ב-10%? פתאום, שווי המניות הדולריות של הקרן גדל. עכשיו, באופן אוטומטי, החשיפה של הקרן לדולר קפצה ל-22% (כי הנכסים הדולריים שווים יותר). כדי לחזור לרף ה-20% שהם קבעו לעצמם, מנהלי הקרן חייבים לעשות פעולה אחת פשוטה: למכור דולרים.

    מכירה ב"טייס אוטומטי"
    תחשבו על זה כעל מאזניים ענקיים. ככל שוול-סטריט עולה יותר, המוסדיים הישראלים חייבים למכור יותר דולרים כדי לשמור על האיזון.

    הם לא מוכרים כי הם חושבים שהדולר גרוע.

    הם לא מוכרים כי הם צריכים שקלים למכולת.

    הם מוכרים כי התקנון מחייב אותם לשמור על יחס מסוים בין הדולר לשקל.

    כשיש עליות חדות בחו"ל, נוצר "זרם" אדיר של מכירות דולרים בשוק המקומי שלנו. ומכיוון שהשוק הישראלי קטן יחסית, המכירות האלו פשוט "חונקות" את שער הדולר ומורידות אותו למטה, גם אם המצב הביטחוני או הכלכלי בארץ בכלל לא השתנה.

    למה זה חשוב לכם?
    הפנסיה שלכם: הגידור הזה הוא בעצם "ביטוח". הוא שומר עליכם מצב שבו הדולר צונח והורס לכם את התשואה על המניות.

    הזדמנות או מלכודת: כשאתם רואים את הדולר יורד בזמן שוול-סטריט בשיא, תדעו שזה כנראה לחץ טכני. ברגע שהבורסה בחו"ל תרד (חלילה), המוסדיים יעשו בדיוק את הפעולה ההפוכה – הם ירוצו לקנות דולרים כדי לאזן חזרה, והשער יקפוץ.

    בשורה התחתונה: הדולר והשקל נמצאים היום בריקוד שמוכתב על ידי הבורסות בחו"ל יותר מאשר על ידי מה שקורה אצלנו ברחוב. מי שמבין את המנגנון הזה, מפסיק להתרגש מכל תנודה יומית בשער החליפין.

  • שמתם לב פעם לקשר המוזר הזה? ה-S&P 500 (מדד המניות המרכזי בארה"ב) שובר שיאים, כולם חוגגים בוול-סטריט, ואצלנו? הדולר פתאום נחלש והשקל הופך ל"גיבור על".

    רבים חושבים שזה בגלל שהכלכלה שלנו כל כך חזקה, אבל האמת היא שיש כאן מנגנון טכני שנקרא "גידור מטבעי", והוא המנוע האמיתי מאחורי מה שאתם רואים במסך של בנק ישראל. בואו נפרק את זה רגע להגיון פשוט.

    המתמטיקה של מנהלי הפנסיות
    הכסף של כולנו – הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל – מושקע ברובו הגדול בחו"ל, בעיקר במניות בארה"ב. מנהלי ההשקעות (ה"מוסדיים") רוצים להרוויח מהעליות בבורסה, אבל הם לא רוצים לקחת סיכון שהדולר יתרסק ויאכל להם את הרווחים.

    כאן נכנס הגידור. נניח שקרן פנסיה מחליטה שהיא רוצה חשיפה של רק 20% לדולר.

    מה קורה כשהבורסה בארה"ב עולה ב-10%? פתאום, שווי המניות הדולריות של הקרן גדל. עכשיו, באופן אוטומטי, החשיפה של הקרן לדולר קפצה ל-22% (כי הנכסים הדולריים שווים יותר). כדי לחזור לרף ה-20% שהם קבעו לעצמם, מנהלי הקרן חייבים לעשות פעולה אחת פשוטה: למכור דולרים.

    מכירה ב"טייס אוטומטי"
    תחשבו על זה כעל מאזניים ענקיים. ככל שוול-סטריט עולה יותר, המוסדיים הישראלים חייבים למכור יותר דולרים כדי לשמור על האיזון.

    הם לא מוכרים כי הם חושבים שהדולר גרוע.

    הם לא מוכרים כי הם צריכים שקלים למכולת.

    הם מוכרים כי התקנון מחייב אותם לשמור על יחס מסוים בין הדולר לשקל.

    כשיש עליות חדות בחו"ל, נוצר "זרם" אדיר של מכירות דולרים בשוק המקומי שלנו. ומכיוון שהשוק הישראלי קטן יחסית, המכירות האלו פשוט "חונקות" את שער הדולר ומורידות אותו למטה, גם אם המצב הביטחוני או הכלכלי בארץ בכלל לא השתנה.

    למה זה חשוב לכם?
    הפנסיה שלכם: הגידור הזה הוא בעצם "ביטוח". הוא שומר עליכם מצב שבו הדולר צונח והורס לכם את התשואה על המניות.

    הזדמנות או מלכודת: כשאתם רואים את הדולר יורד בזמן שוול-סטריט בשיא, תדעו שזה כנראה לחץ טכני. ברגע שהבורסה בחו"ל תרד (חלילה), המוסדיים יעשו בדיוק את הפעולה ההפוכה – הם ירוצו לקנות דולרים כדי לאזן חזרה, והשער יקפוץ.

    בשורה התחתונה: הדולר והשקל נמצאים היום בריקוד שמוכתב על ידי הבורסות בחו"ל יותר מאשר על ידי מה שקורה אצלנו ברחוב. מי שמבין את המנגנון הזה, מפסיק להתרגש מכל תנודה יומית בשער החליפין.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    @דוד-גולדברג מה הם יעשו שיגמר להם הדולרים?

  • @דוד-גולדברג מה הם יעשו שיגמר להם הדולרים?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    @רואה-את-הנולד
    ייגמר למי?

  • שמתם לב פעם לקשר המוזר הזה? ה-S&P 500 (מדד המניות המרכזי בארה"ב) שובר שיאים, כולם חוגגים בוול-סטריט, ואצלנו? הדולר פתאום נחלש והשקל הופך ל"גיבור על".

    רבים חושבים שזה בגלל שהכלכלה שלנו כל כך חזקה, אבל האמת היא שיש כאן מנגנון טכני שנקרא "גידור מטבעי", והוא המנוע האמיתי מאחורי מה שאתם רואים במסך של בנק ישראל. בואו נפרק את זה רגע להגיון פשוט.

    המתמטיקה של מנהלי הפנסיות
    הכסף של כולנו – הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל – מושקע ברובו הגדול בחו"ל, בעיקר במניות בארה"ב. מנהלי ההשקעות (ה"מוסדיים") רוצים להרוויח מהעליות בבורסה, אבל הם לא רוצים לקחת סיכון שהדולר יתרסק ויאכל להם את הרווחים.

    כאן נכנס הגידור. נניח שקרן פנסיה מחליטה שהיא רוצה חשיפה של רק 20% לדולר.

    מה קורה כשהבורסה בארה"ב עולה ב-10%? פתאום, שווי המניות הדולריות של הקרן גדל. עכשיו, באופן אוטומטי, החשיפה של הקרן לדולר קפצה ל-22% (כי הנכסים הדולריים שווים יותר). כדי לחזור לרף ה-20% שהם קבעו לעצמם, מנהלי הקרן חייבים לעשות פעולה אחת פשוטה: למכור דולרים.

    מכירה ב"טייס אוטומטי"
    תחשבו על זה כעל מאזניים ענקיים. ככל שוול-סטריט עולה יותר, המוסדיים הישראלים חייבים למכור יותר דולרים כדי לשמור על האיזון.

    הם לא מוכרים כי הם חושבים שהדולר גרוע.

    הם לא מוכרים כי הם צריכים שקלים למכולת.

    הם מוכרים כי התקנון מחייב אותם לשמור על יחס מסוים בין הדולר לשקל.

    כשיש עליות חדות בחו"ל, נוצר "זרם" אדיר של מכירות דולרים בשוק המקומי שלנו. ומכיוון שהשוק הישראלי קטן יחסית, המכירות האלו פשוט "חונקות" את שער הדולר ומורידות אותו למטה, גם אם המצב הביטחוני או הכלכלי בארץ בכלל לא השתנה.

    למה זה חשוב לכם?
    הפנסיה שלכם: הגידור הזה הוא בעצם "ביטוח". הוא שומר עליכם מצב שבו הדולר צונח והורס לכם את התשואה על המניות.

    הזדמנות או מלכודת: כשאתם רואים את הדולר יורד בזמן שוול-סטריט בשיא, תדעו שזה כנראה לחץ טכני. ברגע שהבורסה בחו"ל תרד (חלילה), המוסדיים יעשו בדיוק את הפעולה ההפוכה – הם ירוצו לקנות דולרים כדי לאזן חזרה, והשער יקפוץ.

    בשורה התחתונה: הדולר והשקל נמצאים היום בריקוד שמוכתב על ידי הבורסות בחו"ל יותר מאשר על ידי מה שקורה אצלנו ברחוב. מי שמבין את המנגנון הזה, מפסיק להתרגש מכל תנודה יומית בשער החליפין.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    @דוד-גולדברג
    אבל לחץ זה גם יוצר אפקט של ירידות אמיתיות, הלא כן ?

  • @דוד-גולדברג
    אבל לחץ זה גם יוצר אפקט של ירידות אמיתיות, הלא כן ?

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    @ברכת-ה-תעשיר כן, ההשפעה על השער אמיתית לגמרי. כשהגופים המוסדיים מוכרים דולרים בכמויות כאלה הדולר באמת יורד, ולא רק על הנייר.

    מה שרציתי להראות זה שהסיבה טכנית, שמירה על יחס הגידור, ולא בהכרח שהכלכלה פה התחזקה. וזה עובד גם הפוך, כשהבורסות בחוץ יורדות הם צריכים לקנות דולרים, והשקל נחלש.

    סליחה על התשובה המאוחרת.

  • @ברכת-ה-תעשיר כן, ההשפעה על השער אמיתית לגמרי. כשהגופים המוסדיים מוכרים דולרים בכמויות כאלה הדולר באמת יורד, ולא רק על הנייר.

    מה שרציתי להראות זה שהסיבה טכנית, שמירה על יחס הגידור, ולא בהכרח שהכלכלה פה התחזקה. וזה עובד גם הפוך, כשהבורסות בחוץ יורדות הם צריכים לקנות דולרים, והשקל נחלש.

    סליחה על התשובה המאוחרת.

    כתב נערך לאחרונה על ידי הגיוני+
    #6

    @דוד-גולדב

    @דוד-גולדברג כתב:

    רבים חושבים שזה בגלל שהכלכלה שלנו כל כך חזקה, אבל האמת היא שיש כאן מנגנון טכני שנקרא "גידור מטבעי", והוא המנוע האמיתי מאחורי מה שאתם רואים במסך של בנק ישראל.

    לא צריך להגזים.
    ברור שיש תמסורת בין הדולר שקל לבין המדדים האמריקאים- בעיקר סנופי, וזה בגלל המוסדיים כפי שציינת.
    אבל לומר שזו הסיבה, ולא משום שישראל חזקה או סיבות אחרות?!
    קודם כל התמסורת הזאת פועלת בעיקר בטווח הקצר, אח"כ זה מתאזן.
    ובנוסף, זה ממש לא המנוע היחיד של הדולר שקל.
    מה גם שכתבת את המאמר בדיוק בתקופה שהתמסורת הזאת לא כ"כ עובדת,
    (לא שהסיבה נעלמה, הסיבה קיימת, אלא שיש עוד מניעים שמעוותים את התמסורת הזאת)
    תבדוק תשואה של סנופי ב12 חודשים האחרונים ותבדוק דולר שקל ב12 חודשים האחרונים.
    אתה רואה שהוא מונע בעיקר מסיבות אחרות.
    אם היית כותב את זה לפני חצי שנה זה היה בא יותר בזמן.
    בכל זאת חייב לציין:
    עצם המאמר כתוב יפה ומסודר.

  • @ברכת-ה-תעשיר כן, ההשפעה על השער אמיתית לגמרי. כשהגופים המוסדיים מוכרים דולרים בכמויות כאלה הדולר באמת יורד, ולא רק על הנייר.

    מה שרציתי להראות זה שהסיבה טכנית, שמירה על יחס הגידור, ולא בהכרח שהכלכלה פה התחזקה. וזה עובד גם הפוך, כשהבורסות בחוץ יורדות הם צריכים לקנות דולרים, והשקל נחלש.

    סליחה על התשובה המאוחרת.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    @דוד-גולדברג
    הטיאוריה נכונה להשקעות אקטיביות.
    אבל אחוזים גדולים מאד של ההשקעות שלהם במדדים בחו"ל, ובארץ לא קונים המניות בעצמם, אלא דרך עסקאות החלף, שכמעט ולא מיצרת חשיפה דולרית.
    הפוך - אם רוצים חשיפה לדולר צריכים ליצר חשיפה דרך "גידור הפוך".
    תעשה חישוב כמה כסף נמצאת בקרנות הישראליות על מדדי מניות כמו S&P(ה"לא מגודרות"). בכל עליה הם צריכים להשקיע דוקא ב... שקלים!

  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #8

    תודה לשניכם, יש פה צדק.
    @הגיוני נכון, הניסוח במאמר שזה המנוע האמיתי היה חזק מדי. המנגנון מסביר בעיקר את התנועה הקצרה, ובדיון על שער הדולר שהיה באוניברסיטת תל אביב במאי כמה מהמשתתפים ייחסו חלק גדול מהירידה של התקופה האחרונה לגורמים אחרים, בעיקר המעבר של הציבור מקרנות על מדדי חוץ להשקעות בישראל. ותודה על המילים הטובות.
    @הון_כשר נקודה חשובה. גם בנק ישראל תיאר שהרבה מהחשיפה של המוסדיים למדדים בחוץ היא דרך נגזרים, שבהם רק חלק קטן מהכסף מוחזק בדולרים. אז המודל הפשוט שתיארתי מתאים יותר להחזקה ישירה במניות, ובפועל התמונה מורכבת יותר.

נושאים מוצעים


  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    102 צפיות
    רחל עומסיר
    האוצר שוקל להפחית את ההפקדות לפנסיה. האם זה באמת משתלם לכם? בשבוע האחרון פורסם כי במשרד האוצר בוחנים אפשרות לצמצם את שיעור ההפקדות לפנסיה ברכיב העובד. לכאורה, יש בכך יתרון ברור לעובדים: אם יופקד פחות כסף לפנסיה, יישאר מעט יותר כסף בנטו בכל חודש. אבל חשוב להבין גם את הצד השני של המטבע. נכון, הנטו יגדל מעט, אך אצל רוב העובדים התוספת תיטמע בהוצאות השוטפות ולא תשפיע באופן מהותי על ההתנהלות היומיומית. לעומת זאת, אותו סכום שלא יופקד היום לא יחסך ויצבור תשואה לאורך השנים, ולכן עלול להשפיע באופן משמעותי על גובה החיסכון ועל ההכנסה החודשית לאחר הפרישה. במילים אחרות, תוספת קטנה היום עלולה להפוך לקצבה קטנה יותר בעתיד. ואם כבר מדברים על שיעור ההפקדות... כיום רוב העובדים מפרישים 6% מהשכר לחלק העובד. במקרים רבים ניתן להגדיל את ההפקדה ל־7%. האם כדאי? אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. עוד 1% מהשכר לעיתים כמעט שלא מורגש בנטו החודשי, אבל יכול להיות מורגש מאוד בהכנסה החודשית בפרישה. מצד שני, גם להיבטי המס בפרישה יש השפעה, ולכן ההחלטה הנכונה אינה אחידה לכולם, אלא צריכה להתקבל לאחר בחינת כלל הנתונים. לעיתים הגדלת ההפקדה היא צעד נכון מאוד, ולעיתים קיימים שיקולים אחרים שעדיפים באותו שלב. לכן חשוב לבחון את התמונה המלאה ולא לקבל החלטה רק על סמך השינוי בנטו. הערה חשובה: אם המעסיק שלכם מפקיד לפנסיה מעבר לשיעורי החובה, למשל במסגרת הסכם שכר מסוים, הסכם אישי או הסכם קיבוצי (כפי שקיים אצל חלק מעובדי ההוראה), בדרך כלל אין כדאיות לוותר על הפקדה מוגדלת הממומנת על ידי המעסיק, שכן מדובר בהטבה כספית משמעותית. בסופו של דבר, ההבדל בין פרישה שמחייבת להצטמצם בכל הוצאה לבין פרישה שמאפשרת לחיות בכבוד, בביטחון ובשקט כלכלי, נבנה מהחלטות שמתקבלות לאורך כל שנות העבודה. לכן, גם אם בעתיד יתאפשר להקטין את שיעור ההפקדות, אין פירוש הדבר שזהו בהכרח הצעד הנכון עבורכם. דווקא החלטות שנראות קטנות היום, עשויות להיות מהמשמעותיות ביותר בעוד עשרים או שלושים שנה. מעבר לכך, חשוב לזכור שתוחלת החיים עלתה. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, המשמעות היא שאצל רבים תקופת הפרישה עשויה להימשך עשרות שנים, ולכן החשיבות של חיסכון פנסיוני מספק גדולה היום יותר מאי פעם. דווקא משום כך, החלטה שמגדילה מעט את הנטו היום, אך מקטינה את החיסכון לעתיד, עלולה להשפיע על איכות החיים במשך שנים רבות לאחר הפרישה. החלטה על הגדלת או הקטנת ההפקדות לפנסיה אינה צריכה להתקבל רק לפי גובה הנטו בתלוש. כדאי לבחון את ההשפעה על החיסכון העתידי, על הקצבה הצפויה, על הטבות המס כיום ועל המיסוי הצפוי בפרישה. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    141 צפיות
    ד
    כולנו אוהבים לחשוב שאנחנו משקיעים רציונליים. אנחנו בוחנים גרפים, בודקים נתונים כלכליים ומקשיבים למומחים. אבל האמת היא שבזמן אמת, המוח שלנו פועל לפי יצרים עתיקים שנועדו להציל אותנו מסכנות בטבע, ולא לעזור לנו לקבל החלטות פיננסיות נבונות. הנה שלוש תופעות פסיכולוגיות מרתקות (ומסוכנות) שכל משקיע חייב להכיר כדי לא ליפול בפח של עצמו: 1. הטיית האישור – "אל תבלבלו אותי עם עובדות" שמתם לב שכשאתם ננעלים על השקעה מסוימת, אתם פתאום נחשפים רק לכתבות חיוביות עליה? המוח שלנו מסנן באופן אוטומטי מידע שסותר את דעתנו ומחפש חיזוקים למה שכבר החלטנו. התוצאה: אנחנו נשארים עם השקעות פחות טובות רק כי "קראנו פוסט אחד שחיזק את מה שרצינו לשמוע". 2. הטיית הזיכרון הקרוב – "מה שהיה הוא שיהיה" המוח האנושי נוטה לתת משקל יתר לאירועים שקרו ממש עכשיו. אם השוק עלה בחודשים האחרונים, אנחנו בטוחים שהוא ימשיך לעלות לנצח. אם הוא ירד – אנחנו בטוחים שסוף העולם הגיע. הטעות: זה גורם לנו לקנות ביוקר (כשיש התלהבות כללית) ולמכור בזול (כשכולם בלחץ). 3. כאב ההפסד מול עונג הרווח מחקרים פסיכולוגיים הוכיחו שהכאב שאנחנו חשים מהפסד כספי מסוים, צורב וחזק פי כמה מהשמחה שנרגיש אם נרוויח את אותו הסכום בדיוק. איך זה פוגע בנו? הפחד מהפסד גורם לנו לברוח מהשוק בדיוק ברגעים שבהם נוצרות ההזדמנויות הגדולות ביותר, או לחילופין – להחזיק נכס יורד "עד שיעלה חזרה" רק כדי לא להודות בהפסד. איך עוקפים את המוח של עצמנו? (הפתרון המעשי) כדי לנצח את הפסיכולוגיה, צריך להפסיק לנסות להיות "חכמים" בכל רגע נתון ולעבור לעבודה מתוכננת מראש: קביעת סכום קבוע: הפקדה חודשית קבועה בלי קשר למצב השוק. בשיטה הזו, כשהמחירים נמוכים אנחנו קונים יותר יחידות, וכשהם גבוהים אנחנו קונים פחות – באופן אוטומטי. כלל ההמתנה: לעולם לא לבצע פעולת קנייה או מכירה ברגע שקראתם חדשות מרעישות. חכו יום שלם כדי שהסערה הרגשית תשקע. תיעוד ההחלטות: תכתבו לעצמכם למה בחרתם בהשקעה מסוימת. כשיגיעו ימים של ירידות (והם תמיד מגיעים), תקראו את מה שכתבתם כדי להיזכר בתכנית המקורית ולא לפעול מתוך דחף רגעי.
  • 4 הצבעות
    38 פוסטים
    3k צפיות
    כרמיאליכ
    @בן-עליה כתב בככה לא מתכננים מס: שניתן לקזז מס רווחי הון מנקודות זיכוי תודה 0 ב בן עליה אפשר קישור ללשון החוק שניתן לקזז מס רווחי הון מנקודות זיכוי תודה חישוב המס ייעשה בהתחשב בשיעורי המס הקבועים בסעיף קטן (ב1) או בסעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין, לפי הענין, וכן בהתחשב בשיעורי המס החלים על כלל הכנסתו החייבת של הנישום וביתרת נקודות הזיכוי שלהן הוא זכאי, כאמור בפסקה (1); קישור מלא כאן
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    348 צפיות
    רחל עומסיר
    כמו שנרשם, זה הכיסוי הביטוחי הסטנדרטי והמומלץ בגדר השתדלות מינימלית.
  • 5 הצבעות
    3 פוסטים
    346 צפיות
    רחל עומסיר
    @אסתר-קונינסקי קרן השתלמות לעצמאיים היא בהחלט מהלך חכם – גם חיסכון לטווח בינוני-ארוך (מומלץ ארוך) וגם הטבת מס משמעותית- מוכר כהוצאה וללא מס רווחי הון. היכן כדאי לפתוח? זה תלוי בעיקר בדמי ניהול, במסלול ההשקעה שמתאים לך ובשירות שתקבלי. אצלי ניתן להשיג דמי ניהול מוזלים במיוחד ולהתאים את המסלול באופן אישי. השירות כרוך בתשלום, אך בסופו של דבר החיסכון עבורך הוא גדול ומשתלם.