דילוג לתוכן

"היתר עיסקה" מי צריך ולמה?

שוק ההון והשקעות
11 5 81 5
  • דנו פה הרבה על היתר עיסקא העולמי ושל גלאט הון וכו' ורציתי לשאול שאלת תם האם כל אחד שיש לו פנסיה או קרן השתלמות באחד מקרנות הסל הכשרות צריך לחתום על היתר עיסקא ואם כן אז למה? ואם לא אז מי כן צריך אשמח אם מישהו יוכל לפשט את העניין לתועלת הציבור...

  • אני מכיר מעט רק את גלאט הון ואין לי הכירות עם מערכות כשרות אחרות

    והמדובר כאן הוא לחתום על היתר עיסקא במכון היתר עיסקא למהדרין שניתן להגיע איליו בכל מכשיר נדרים פלוס או באתר שענינו להחתים חברות על היתר עיסקא פרטני מול כל מי שיחתום כנגדם במכשיר זה (ואיני מביע עמדה האם לחתימה זו יש אכן מעמד כשל חוזה פרטני שנחתם בין צדדים פיזית אך זוהי מטרת המכון להבנתי)
    אז עניין זה מועיל לכל אשר יש לו ממשק בינו לבין אחת מהחברות החתומות שם שבמידה ויהיה שאלות של רבית אז יוגדר העניין כעיסקא וע"פ ההת"ע וככל הת"ע (במקום הנ"ל רשומות כל החברות החתומות בהיתר עיסק פרטי ויש שם גם חלק מהבנקים וחברות האשראי אשל זה נוגע לרבים מאוד ושם מצוי מאוד עניני רבית)
    ולעצם העניין אז בגלאט הון יש 2 סוגי מסלולים יש מסלולים שאינם מסתמכים על היתר עיסקא (לבד מאג"ח ממשלתי שהם נוקטים לעיקר שאין איסור רבית בזה ויש גם צירוף שיש ה"ע כללי שכל מיני שרי אוצר ודומיו חתמו עליו) הנמצאים במסלול זה לפי הידוע לי אין עניין מסיבה זו לחתום שם על היתר עיסקא וישנם מסלולים שכן מסתמכים על היתר עיסקא ושם כן מומלץ (ואולי יותר מכך) ע"י פוסקי גלאט הון לחתום על היתר עיסקא וכך מצויין בכל עדכון איזה מסלול כן ואיזה לא לדוגמא(גלאט הון - עדכון 18 אב תשפה.pdf כתובת קישור)

  • ברוב המקרים, אין משמעות לחתימה שלך על היתר עסקה.
    הסיבה - אם אג"ח מסוים או הלואה מסוימת במסלול הפנסיה לא נעשה על פי היתר עסקה, לא יעזור החתימה הלך להפוך את זה לעסקה, מכיון שאתה לא אחראי לקבוע התנאים של ההלואה.
    לכן, ברוב גופי הכשרות אין לזה משמעות.
    במסלולים של גלאט הון, (אלא ש"מסתמכים על הת"ע"), מקפידים שצד השני של ההלואה יחתום על הת"ע פרטי. כדי שזה יהיה תקף, צריך שגם מהצד שלך יחתום, כי "היתר עסקה פרטי" הכוונה הסכם בין שני הצדדים של ההלואה. ולכן, בלי חתימת שני הצדדים אין לזה תוקף.
    החתימה הזו מהצד שלך נעשה ע"י החברה המנהלת, שהם שליחים שלך לנהל הכספים, ויכולים ע"פ הלכה (ולהבדיל ע"פ חוק) לחתום במקומך, כמו שמנהלים כל שאר עניני ההשקעות.
    גלאט הון ממליצים לעמית לחתום בעצמו, אבל בעיקר סומכים על החתימה של החברה המנהלת.

  • ברוב המקרים, אין משמעות לחתימה שלך על היתר עסקה.
    הסיבה - אם אג"ח מסוים או הלואה מסוימת במסלול הפנסיה לא נעשה על פי היתר עסקה, לא יעזור החתימה הלך להפוך את זה לעסקה, מכיון שאתה לא אחראי לקבוע התנאים של ההלואה.
    לכן, ברוב גופי הכשרות אין לזה משמעות.
    במסלולים של גלאט הון, (אלא ש"מסתמכים על הת"ע"), מקפידים שצד השני של ההלואה יחתום על הת"ע פרטי. כדי שזה יהיה תקף, צריך שגם מהצד שלך יחתום, כי "היתר עסקה פרטי" הכוונה הסכם בין שני הצדדים של ההלואה. ולכן, בלי חתימת שני הצדדים אין לזה תוקף.
    החתימה הזו מהצד שלך נעשה ע"י החברה המנהלת, שהם שליחים שלך לנהל הכספים, ויכולים ע"פ הלכה (ולהבדיל ע"פ חוק) לחתום במקומך, כמו שמנהלים כל שאר עניני ההשקעות.
    גלאט הון ממליצים לעמית לחתום בעצמו, אבל בעיקר סומכים על החתימה של החברה המנהלת.

    @הון_כשר זה לא כ"כ נכון, כי אם גם החברה המנהלת חתמה, אז זה שאתה חתמת מכסה אותך מבחינת הריבית

  • רק הריבית בינך לחברה המנהלת, שהוא די נדיר.
    לשיטת רב אלישיב שצריך הת"ע בינך לחברה על כל נכסי המסלול, כי הכל נחשב הלואה, זה לא יעזור, כי הנוסח בד"כ לט כולל את זה

  • ברוב המקרים, אין משמעות לחתימה שלך על היתר עסקה.
    הסיבה - אם אג"ח מסוים או הלואה מסוימת במסלול הפנסיה לא נעשה על פי היתר עסקה, לא יעזור החתימה הלך להפוך את זה לעסקה, מכיון שאתה לא אחראי לקבוע התנאים של ההלואה.
    לכן, ברוב גופי הכשרות אין לזה משמעות.
    במסלולים של גלאט הון, (אלא ש"מסתמכים על הת"ע"), מקפידים שצד השני של ההלואה יחתום על הת"ע פרטי. כדי שזה יהיה תקף, צריך שגם מהצד שלך יחתום, כי "היתר עסקה פרטי" הכוונה הסכם בין שני הצדדים של ההלואה. ולכן, בלי חתימת שני הצדדים אין לזה תוקף.
    החתימה הזו מהצד שלך נעשה ע"י החברה המנהלת, שהם שליחים שלך לנהל הכספים, ויכולים ע"פ הלכה (ולהבדיל ע"פ חוק) לחתום במקומך, כמו שמנהלים כל שאר עניני ההשקעות.
    גלאט הון ממליצים לעמית לחתום בעצמו, אבל בעיקר סומכים על החתימה של החברה המנהלת.

    @הון_כשר כתב:

    ברוב המקרים, אין משמעות לחתימה שלך על היתר עסקה.
    הסיבה - אם אג"ח מסוים או הלואה מסוימת במסלול הפנסיה לא נעשה על פי היתר עסקה, לא יעזור החתימה הלך להפוך את זה לעסקה, מכיון שאתה לא אחראי לקבוע התנאים של ההלואה.
    לכן, ברוב גופי הכשרות אין לזה משמעות.

    הטענות של הרב וינד שכל אחד צריך התר עיסקא בגלל חברת חשמל ומים ובנק ואשראי וכדו' מקובלים עליך ?

    1. וגם האם בהתר עיסקא העולמי החדש אכן יצאו לכל הנ''ל ?
  • @הון_כשר כתב:

    ברוב המקרים, אין משמעות לחתימה שלך על היתר עסקה.
    הסיבה - אם אג"ח מסוים או הלואה מסוימת במסלול הפנסיה לא נעשה על פי היתר עסקה, לא יעזור החתימה הלך להפוך את זה לעסקה, מכיון שאתה לא אחראי לקבוע התנאים של ההלואה.
    לכן, ברוב גופי הכשרות אין לזה משמעות.

    הטענות של הרב וינד שכל אחד צריך התר עיסקא בגלל חברת חשמל ומים ובנק ואשראי וכדו' מקובלים עליך ?

    1. וגם האם בהתר עיסקא העולמי החדש אכן יצאו לכל הנ''ל ?

    @998877 כתב:

    הטענות של הרב וינד שכל אחד צריך התר עיסקא בגלל חברת חשמל ומים ובנק ואשראי וכדו' מקובלים עליך

    ודאי שכן, אבל השאלה

    @998877 כתב:

    האם בהתר עיסקא העולמי החדש אכן יצאו לכל הנ''ל

  • @998877 כתב:

    הטענות של הרב וינד שכל אחד צריך התר עיסקא בגלל חברת חשמל ומים ובנק ואשראי וכדו' מקובלים עליך

    ודאי שכן, אבל השאלה

    @998877 כתב:

    האם בהתר עיסקא העולמי החדש אכן יצאו לכל הנ''ל

    @הון_כשר כתב:

    אבל השאלה

    נו
    ולדעתך לא ?
    הנוסח המלא הובא לעיל

  • לא הבנתי אותך.
    סליחה
    התכוונתי שהשאלה האם באמת חברות אלו יחתמו

  • לא הבנתי אותך.
    סליחה
    התכוונתי שהשאלה האם באמת חברות אלו יחתמו

    @הון_כשר כתב:

    התכוונתי שהשאלה האם באמת חברות אלו יחתמו

    הבנתי שבוודאי כן בדיוק ע''ז הוא עובד
    יש גם תמונות באתר מחתימת חברות

  • שמח לשמוע

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    411 צפיות
    הקול השפויה
    [image: 796be7d5-ed13-4636-a510-0d0012ce0c7b-image.jpeg]
  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    275 צפיות
    צ
    @כהנים האמת שזה נושא רחב, בעצם זו הלוואה בריבית, אלא שאתה מסתמך על ההיתר עיסקא שיש לחברה, הרי כמעט לכל החברות יש הכשר על חלק מהמסלולים, וא"כ יש להם יש היתר עיסקא. אלא שהנידון מי המלוה, בעצם הם מלוים מכספי העמיתים ולא מכספי החברה. זאת אומרת שחלק מכספי העמיתים שמפקידים כסף, הולך להלוואות לעמיתים אחרים. וא"כ המלוה לא חתם על היתר עיסקא, ומה עוזר ההיתר עיסקא של החברה. אלא שאנו אומרים שהחברה היא שלוחו של המלוה, וההיתר עיסקא שיש לחברה עוזר גם בשבילו. וכאן באו חלק מהפוסקים וטענו שאם יש חילוני שלא מעניין אותו היתר עיסקא ואין לו שום בעיה להלוות בריבית, איך עוזר ההיתר עיסקא של החברה לאדם שלא רוצה את ההיתר עיסקא. וא"כ יש כאן הלוואה בריבית בלי היתר עיסקא. רק שזה לא מוחלט כי סו"ס העמיתים לא יודעים מה בדיוק החברה עושה, והם סומכים עליהם, ומה אכפת לחילוני להלוות לחרדי שמסכים לשלם ריבית רק אם יש היתר עיסקא. נראה לי שכבר דיברו כאן על הנושא הזה. אבל אני אעלה שוב את תשובות גופי הכשרות בעניין. תשואה כהלכה הלואות עמיתים הלכה ומעשה.pdf הלוואה מחברת הביטוח תשובת בד''ץ העד''ח.pdf התכתבות עם גלאט הון על הלוואה מחברת ביטוח.pdf מכון כת_ר - מאמרים - היתר עסקא במינוף השקעות.pdf תשובות לשאלות נפוצות בכשרות גלאט הון.pdf
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    348 צפיות
    רואה את הנולדר
    תמיד חשבתי שהבנק עצמו מרוויח שהפריים גבוה וסה"כ הבנק לאומי החליט להרוויח קצת פחות לפי מה שאתה אומר @ניסן-עציוני זה נראה שטעיתי במשהו.
  • 0 הצבעות
    30 פוסטים
    2k צפיות
    chavy7032C
    בהמשך למה שלמדנו עד עכשיו דיברנו על ריבית פריים, ריבית קבועה וריבית משתנה, והבנו שבמסלולים המשתנים יש שני מרכיבים מרכזיים: עוגן – המנגנון שעל פיו הריבית משתנה מרווח – התוספת שהבנק מוסיף מעל העוגן עד כאן הכול ברור ️ אבל עכשיו מגיע שלב חשוב אחד קדימה בלמידה שלנו יש הוראה של בנק ישראל שקובעת משהו קריטי: העוגן לא יכול להיות בשליטת הבנק. כלומר – הבנק לא מחליט איך העוגן נקבע, והוא גם לא יכול "לשחק" איתו. העוגן חייב להיות מבוסס על גורם: חיצוני אובייקטיבי שלא תלוי בבנק לשון ההוראה – נב"ת 451, סעיף 16א.(א): "הבסיס לקביעת שיעור הריבית בהלוואה, במועד שינויו, יהיה אובייקטיבי חיצוני (היינו, שלתאגיד לא תהיה השפעה ישירה בקביעתו), כגון: שיעור הריבית הממוצעת כהגדרתה בצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002, ריבית פריים או עקום האפס שמפרסם בנק ישראל." אז מה כן נשאר למשא ומתן? המרווח זה החלק היחיד שבו הבנק כן קובע — ועליו בדיוק אתם יכולים להשפיע. ולכן, כשאתם מקבלים הצעת משכנתא: אל תסתכלו רק על הריבית הכוללת. תפרקו אותה: מה העוגן מה המרווח כי מי שמבין את ההבדל — מתחיל לשלוט במשכנתא שלו, ולא להפך ️
  • 4 הצבעות
    17 פוסטים
    1k צפיות
    מתעניין 1מ
    @מתכנן-פיננסי כתב במדיניות ההלכה של גופי הכשרות בהשקעות במסלול S&P 500: אתה מדבר כנראה בהלוואות בנקאיות או בעסקאות חוץ בנקאיות, ואני דיברתי על הלוואה באג"ח קונצרני שם **הנורמה ** היא שלא לשעבד את בעל השליטה. 0 לפני 8 ימים מי החייב ע"פ ההלכה האם האוויר או בעל החברה ע"פ ההלכה צריך שיהיה מישהו חייב כדי שיהיה חוב וכאן נחלקו הרבנים איך לדון האם לדון שבאמת אין חוב כלל כי אין מי שיהיה חייב או להכיר שהחברה זה סוג בעלות מסוימת כמו נכסי עניים וכדו' או לדון שבעלי החברה חייבים והם הגבילו שלא יהיה להם שעבוד הגוף ורק בחוקי המדינה קוראים לזה שהחברה חייבת ועכשיו לפ"ז יש לדון האם יש אסור להלוות למדינה ברבית גם אם אסור לגזול אותה האם יש כאן רעהו שחייב כסף ואסור להלוות לו ברבית