הפורום הכלכלי החרדי הראשון

@elimg שים לב שלפי מה שהעתיקו באשכול על בתי ההשקעות, באלטשולר יש בחלק מהקרנות עמלה של 16 שקל לכל קנייה בהוראה מחזורית, ועל 500 בחודש זה יותר מ-3 אחוז. בסכומים כאלה הייתי מעביר כל חודש לקרן כספית, שלפי מה שכתבו שם היא בלי עמלות, וקונה את הקרן פעם בכמה חודשים בסכום גדול, ככה גם העמלה המינימלית נהיית זניחה וגם השארית.

@המחדש מגישים דוח שנתי 1301 באזור האישי, ממלאים את הרווחים בנספח רווחי הון 1322 ומצרפים את טופס 867 שהבנק שולח כל שנה, ואז נקודות הזיכוי יכולות לקזז את המס שנוכה. ואם האישה עובדת, כדאי לבדוק למי מכם הרווח נזקף בחישוב המשותף, כי זה קובע של מי הנקודות מקזזות.

@א.א.פ. אם באתר זה נתקע ברישום, הדרך בלי אינטרנט בכלל היא סניף דואר. הוא צריך להגיע בעצמו, כי אי אפשר בייפוי כוח, עם תעודת זהות ושיק מקורי של החשבון שאליו יעבור המענק או אישור מהבנק, והפקיד ממלא לו את התביעה במקום. בדואר מגישים רק על שנת 2025, עד 27.12.2026.

@יורם-חן עבודה יפה. שתי הערות להשוואה: הכסף שבגמח בדרך כלל לא צמוד ולא מרוויח, אז לאורך שנים האינפלציה שוחקת אותו, וזה מחיר שכדאי להכניס לאפשרות ב. ואם זה עוד לא בפנים, באפשרות א כדאי להניח שאת ה-3,000 שבאפשרות ב הולכים להחזר הגמח משקיעים בשוק, כדי ששתי האפשרויות יוציאו מהכיס את אותו סכום.

@סיכון-מחושב נכון, נקודה טובה. רוב החברות הגדולות שם מרוויחות מחוץ לשוויץ, אז הגידור הטבעי חלקי בלבד, וזה עוד סיבה שבהלוואה לחתונה שמחזירים בשקלים הכי פשוט להישאר בשקלים.

@הקול-השפוי אז לפי ההנחיות זה אמור להיות אפשרי, אולי נפלת על פקיד שלא מכיר. אפשר לנסות שוב עם טופס 116 והקבלות, או לבדוק עם המעסיק אם תוכנת השכר שלו מחוברת לתרומות ישראל, ואז זה נכנס לתלוש בלי תיאום. ובכל מקרה הזיכוי לא הולך לאיבוד, מקבלים אותו בהחזר מס אחרי סוף השנה.

@הקול-השפוי לפי כל זכות שכיר כן יכול לקבל את הזיכוי על תרומות במהלך השנה, בבקשה לתיאום מס או בטופס 116 לפקיד השומה, רק על תרומות שנתרמו אחרי התיאום הקודם. ויש גם דרך בלי תיאום, אם תוכנת השכר של המעסיק מחוברת למערכת תרומות ישראל ומאשרים באזור האישי שיתוף נתונים, הזיכוי נכנס ישר לתלוש. ואם לא הסתדר, מה שלא נכנס במהלך השנה מקבלים בהחזר מס אחרי סוף השנה.

@לייזרזון נכון, אם גם ההלוואה וגם ההשקעה בפרנקים, הסיכון של המטבע כמעט מתבטל ונשאר רק על הכסף שלך עצמך. אבל אז כל ההשקעה תלויה בבורסה של שוויץ, שהיא קטנה ונשענת על כמה חברות ענק, במקום מדד רחב. וסיכון המטבע שדיברנו עליו הוא אצל מי שלווה בפרנק ומשקיע בדולר או בשקל.

@בן-עליה זה נשמע קטן, אבל ההפרש בין 0.6 ל-0.4 אחוז מהצבירה הוא 200 שקל בשנה על כל 100 אלף, ולאורך 20 שנה זה מצטבר לבערך 4 אחוז פחות בסכום הסופי. אז אם אפשר לקבל 0.4, שווה לבקש.

@סתם-אחד אפשר. לפי כל זכות מגישים בקשה לתיקון דרגה בכתב, עם נימוקים ומסמכים, דרך המוקד כוכבית 2969, ולשנת הלימודים הזו אפשר להגיש עד סוף דצמבר 2027. ואם הדרגה מתוקנת, התיקון חל רטרואקטיבית על כל השנה.

@דסוסו לגבי מענק עבודה, הוא מגיע גם לעצמאי שהגיש דוח שנתי בזמן, אבל ההכנסה מהמשכורת ומהעסק נספרת יחד, וגם ההכנסה של האישה נכנסת לחישוב ויכולה להקטין את המענק. כך שזה לא בלי קשר למשכורת שלה.

@הקול-השפוי אין הגבלה, אפשר לעשות תיאום חוזר באמצע השנה כל פעם שמשהו משתנה. רק שים לב שהבקשה המקוונת הרגילה מיועדת לתיאום הראשון בשנה, ותיאום חוזר מגישים דרך מערכת הפניות של רשות המסים. ומה שלא הספקת לתאם, אפשר לקבל בהחזר מס אחרי סוף השנה.

@בית-שמש כן, זו הלוואה מסחרית רגילה שהחברה המנהלת נותנת כנגד הכסף שלך בקרן. מגישים לה בקשה, ובדרך כלל אפשר לקבל עד 30 אחוז מהצבירה בלי כספי הפיצויים, ולתקופה של עד 7 שנים. הריבית לרוב לפי פריים, אז כדאי להשוות לבנק לפני שלוקחים.

@ציון. אם המטרה גם להם 250 אלף, אז לפי הנחה של בערך 7 אחוז בשנה, שזו הנחה ולא הבטחה, לבן 9 בעוד 12 שנה זה בערך 1,100 בחודש, ולבת 6, אם זה בעוד 13 שנה, בערך 1,000. רואים כמה כל שנה של התחלה מוקדמת מורידה את ההפקדה החודשית.

@חיסכון-לחתונה 84 תשלומים זה בעצם המקסימום הרגיל, הלוואה מקרן פנסיה ניתנת בדרך כלל לעד 7 שנים ועד 30 אחוז מהצבירה, לא כולל פיצויים. על הריבית עצמה שווה לנסות להתמקח, ולבדוק מה הבנק מציע באותו סכום.

@בן-עליה המטרה היא לא להוזיל אלא לעצור את ההנחות שנעלמות. היום נותנים הנחה גדולה בשנים הראשונות שהולכת ויורדת, ומי שבינתיים חלה כבר לא יכול לעבור לפוליסה אחרת ונשאר עם המחיר המלא. לפי הטיוטה ההנחה שנקבעת לא תוכל לרדת עד סוף תקופת הביטוח, אז בהתחלה זה כנראה יהיה יקר יותר אבל המחיר יהיה צפוי, ולפי מה שפורסם החוזר הסופי עוד לא יצא.

@בן-עליה זה מושג ממס הכנסה, בן זוג שעובד בעסק של השני לפחות 24 שעות בשבוע ולפחות 9 חודשים בשנה, ואז בחישוב המשותף בעל העסק מקבל עליו נקודה וחצי זיכוי. זה לא עסק נפרד ולא משכורת, כך שאין תלוש, וגם לא נוספת תקרה של עוסק פטור, כל המחזור נשאר של העסק האחד.

@סיכון-מחושב מסכים שבכל השקעה בחוץ לארץ יש סיכון מטבע, רק שבהלוואה בפרנק הוא עובד נגדך פעמיים, כי הפרנק נוטה להתחזק דווקא כשהשווקים נופלים, ואז ההלוואה גדלה בדיוק כשהתיק שמשמש בטוחה יורד. וגם על הבנק המרכזי שם קשה לסמוך, בינואר 2015 הוא ביטל בבת אחת את שער המינימום מול האירו והפרנק קפץ ביום אחד ביותר מ-15 אחוז, זה מוחק בערך חמש שנים של פער ריביות.

@השומר בגידור משלמים בערך את פער הריביות בין המדינות, אז כספית או אגרות חוב ממשלתיות בחוץ אחרי גידור יוצאות בערך כמו בארץ. באגרות חוב של חברות נשארת התוספת על הסיכון של החברה עצמה, כך שהרווח הנוסף שם בא מהסיכון של החברות ולא מהריבית הגבוהה שם.

@השומר אפשר לגדר, אבל זה בדיוק העניין, עלות הגידור יוצאת בערך כמו פער הריביות בין השקל לפרנק. כלומר הלוואה בפרנק עם גידור מלא עולה בסוף בערך כמו הלוואה בשקלים, והחיסכון בריבית קיים רק כל עוד לוקחים את סיכון המטבע.