???????????????????
אשמח מאוד לשמוע במיוחד מרואי חשבון / יועצי מס / מנהלי חשבונות —
@אסתר-קונינסקי @רחל-דיקמן @חוה-דייטש

חברים, נראה לי שאנחנו קצת סוטים מהנושא ונכנסים לכיוונים של פוליטיקה — וזה פחות מה שחיפשתי כאן.

אני כן רוצה למקד את הדיון לשאלה המקורית, בצורה עניינית:
מבחינה טכנית ומבחינה חוקית — האם הרעיון שהצעתי יכול לעבוד?

אפשר כמובן לחדד אותו, למשל בכיוון של שירות מוגדר יותר (כמו שיעורים, או כל שירות אחר שהוא אמיתי וניתן בפועל), כמו ש @יצירתי לדוגמא הציע.

מה שחשוב לי להבין זה:

• האם מודל כזה עומד בדרישות החוק?
• איך זה אמור לעבוד בפועל מול רשויות המס וביטוח לאומי?
• מה התנאים שצריך להקפיד עליהם כדי שזה יהיה תקין לחלוטין?

אשמח מאוד לשמוע במיוחד מרואי חשבון / יועצי מס / מנהלי חשבונות —
@אסתר-קונינסקי @רחל-דיקמן @חוה-דייטש
אם יש כאן מישהו מהתחום, אפילו תשובה קצרה או כיוון כללי יעזרו מאוד.
ובעיקר: איפה עובר הגבול מבחינת הרשויות בין פעילות עסקית לגיטימית לבין משהו שעלול להיחשב מלאכותי?

תודה רבה לכל מי שלוקח רגע ומאיר את העיניים מהצד המקצועי

"היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, קובעת כי יש לשלול הטבות מס בגין תרומות שמגיעות למוסדות תורניים שבהם לומדים חייבי גיוס, משום שזהו מימון עקיף המעודד השתמטות. עמדת היועצת בנושא תוגש בקרוב לבג"ץ. כך מדווח 'דה מרקר'.

אם המהלך יצא לפועל, מדובר בגזירה נוספת שעשויה לפגוע משמעותית בעולם הישיבות, שניזון כידוע מתרומות במידה רבה ומסתמך בין היתר על סעיף 46, המקנה לתורמים זיכוי במס הכנסה ומהווה תמריץ לתרומה.

לפי הערכות של גורמים ממשלתיים, המוסדות התורניים בישראל מקבלים תרומות של מיליארדי שקלים בשנה, ואם הטבת המס הזו תישלל, ייפגעו משמעותית ההכנסות שלהם - מכיוון שהתורמים לא ימהרו להעביר אליהן כספים. (כל רגע)"

אז אם בכל מקרה אין סעיף 46 אז לפחות מענק עבודה....

@יצירתי
אני חושב שבפועל זה לא בהכרח “קומבינה”, כי יש היום הרבה סוגי שירותים שהם לא משהו פיזי או מוחשי במיוחד, אבל מבחינת הלקוח הוא כן קיבל שירות אמיתי.

לדוגמה, אם אני פותח עסק שבו אני עושה עבור אנשים תהילים על ציון הרשב"י שהם לא יכולים לעשות בעצמם — כי זה דורש הגעה למקומות רחוקים כמו מירון, אז כל עוד באמת ניתן שירות אמיתי ויש מי שמוכן לשלם עליו, לכאורה זה עסק לכל דבר ועניין.

לכן מצד העיקרון, לפתוח עוסק פטור על שירות אמיתי נשמע לי דבר חוקי ולגיטימי...

אבל אתה כן מעלה נקודה נכונה מאוד לגבי נושא הקבלות מס שלא חשבתי עליה קודם אבל כמו שאמרת זה יכול לעבוד במקומות שבכל מקרה אין להם סעיף 46...

לכן מעניין אותי להבין איפה בדיוק עובר הגבול בין עסק קטן וחוקי לבין מצב שעלול להיראות מלאכותי מבחינת הרשויות.

יש לי רעיון שרציתי לשמוע עליו את דעת המבינים כאן, בעיקר רו"ח / יועצי מס / מי שהתנסה בפועל.

לכאורה, אברך יכול לפתוח עוסק פטור בתחום חוקי ופשוט, שירותי לימוד עבור תורמים או לראש כולל עבור ו/או לעילוי נשמת תורמים וכדומה...
ואז להוציא קבלה לראש כולל על השירת שניתן ולא באופן של מילגה .
אם אכן יש פעילות אמיתית והכנסות מדווחות כחוק, ייתכן שהוא יוכל להיחשב כמי שיש לו הכנסה מעבודה/עסק, ואז אולי להיות זכאי למענק עבודה (“מס הכנסה שלילי”), במיוחד במשפחות עם ילדים קטנים.

לפי מה שבדקתי בצורה ראשונית, במקרים מסוימים (לדוגמא זוג פלוס 2 ילדים מתחת לגיל שלוש עם הכנסה ממוצעת חודשית לבעל באזור 4000 ש"ח) המענק יכול להגיע לסכומים משמעותיים בשנה (כ 19.000 ש"ח בשנה!!!!).

השאלות שמעניינות אותי:

האם זה אכן עובד בפועל מבחינת החוק?
האם שירות "רוחני" זה נקרא שירות לענין זה?
האם כולל יכול בכלל לשלם בצורה כזאת על שירות?
האם יש כאן בעיות מול ביטוח לאומי / רשות המיסים?
האם מישהו כאן עשה דבר דומה בצורה מסודרת וחוקית?

חשוב להדגיש — אני מדבר רק על פעילות אמיתית, חוקית ומדווחת, ולא על הוצאת קבלות פיקטיביות או משהו בעייתי.

אשמח לשמוע מה דעתכם והאם מישהו בדק את הנושא לעומק.

שגעון שוק ההון

מבט משפטי // עו"ד נתן רוזנבלט

גילוי נאות: ההיכרות שלי עם ר' יוסלה
מינצברג היא כבר עשרות שנים, מאז שעבד
במשרד שלנו ועד שהפך למלך שוק ההון החרדי.
אנחנו בני-דודים ואף כתבתי אתו את אחד
מהפרקים בספרי "בית פלוני לפלוני" )הסיבה
שראיתם את זה השבוע בבתי הכנסת היא כי הוא
יצא לאור במהדורה שלישית – 6,000 עותקים
ברוך השם בלי להופיע באף חנות ובלי שקל אחד
בפרסום ויח"צ, כן ירבו(.
גילוי נאות :2 לעומת זאת ההיכרות שלי
עם שוק ההון היא כמו כל אברך ממוצע, בעצם
אברך ממוצע יודע הרבה יותר ממני. בכל חדרי
הקפה של הכוללים מסתובבים גאונים פיננסיים
שיודעים הכל על ההבדל שבין מדד תל אביב
מאה לאותו מדד עשרים וחמש וכמה בדיוק הניב
האסאנפיחמשמאות.
ובכן, העסקנים החשובים מפרסמים אודות
פתרון כולל לקושי להשאת ילדים, עיקרה של
התוכנית: תשקיעו כךוכך, אנחנו נשקיע את הכסף
ונמקסם את רווחיו, ועוד עשרים שנה תוכלו לחתן
את ילדיכם בכבוד ובלי שום חובות. מושלם. ותודה
לרב מינצברג ועוד כמה עסקנים בתחום, כמו
אייזנטל מהמודיע ועוד, שהביאונו עד הלום.
אחרי שני הגילויים הללו ברצוני לגשת
לנקודה: התוכניות החדשות מגיעות ממקום טוב
של רצון לעזור לנו לפצח סוף סוף את החידה: איך
אפשר לחיות כל החיים כאברכים ולחתן כגבירים?
לצורך פתרון בעיה זו הגיעו הרעיונות הללו וכל
הכבוד לממציאים והמשווקים ויועציהם.
אך כמו כל שיחה עם המלמד באסיפת הורים,
שכשהיא מתחילה עם מחמאות אתה יודע שבסוף
יגיע ה"אבל" אזגם כאן יש "אבל". ההסתייגות שלי
מהתוכנית החדשה היא כפולה, גם ברוחניות וגם
בגשמיות.
יהודיתמידמתחילעםרוחניות.נכוןשמצחיק
שעורך דין כותב השקפה, אבל מה לעשות במקום
שאין איש אשתדל חיש.
למה אנחנו בכלל משקיעים? בעיקרון הציבור
שלנו בנוי על הפרנציפ שהתורה תצא דווקא מבני
עניים. נכון, ראיתי עשירים תלמידי חכמים והם
מועטים ביותר, וכמעט תמיד מדובר בכאלו שירשו
את הכסף ולא שקועים בהשקעות. בדרך כלל
מי שעוסק בהשקעות זה מוציא אותו מהלימוד
ולעיתים קרובות גם מהאווירה התורנית. אין שום
פסול בלהיות עשיר, אך ברור שזו מדריגה פחותה
מאשר בן תורה )עו"ד נמצא הרבה מתחת לשניהם(.
אלא מאי? יש לנו מחויבות להשיא את
הילדים ומה לעשות שזה כרוך בכסף, אז עושים
מה שצריך כדי להגיע לזה וזהו. לכן, למשל, אם
אברך ליטאי שצבר כמה לירות קונה דירה בירוחם
בשביל להשיא לבתו תלמיד חכם, הוא לא מחפש
כסף אלא מחפש תורה, גם אם הבת עדיין בתוך
עגלת תינוקות.
הוא קונה היום דירה נניח ב400,000- ,₪
משכיר ב1500- ומוסיף עוד קצת כל חודש,
המשכנתא מתכסה במהירות והוא יכול להתפנות
שוב להבין את הקושיא של התוס' על דררא
דממונא. עם השנים הוא יכול להמשיך לקנות גם
לבת שאחר כך ולבן וכו'. עוד 15 שנים כל דירה

• ולא משנה איפה תקנו - תהיה שווה לפחות פי
  שניים וכנראה אף יותר, וזה לא מבוסס על רוח
  הקודש שאין לי ועל בינה מלאכותית שהנטפרי
  לא מאפשר, אלא על היגיון בריא וברור, שכן עלות
  הבנייה של הדירות עולה כל הזמן מטעמים שקשה
  לצפותם נסוגים אחור.
  המגמה הזו שמכניסים לתוכנו את השאיפה
  להיות גביר היא חלק מהניסיון "לאמרק" )מלשון
  אמריקה( אותנו ולהפוך אותנו לאמריקאים. זה
  מצטרף לאקספו של שבוע שעבר, שגם הוא נעשה
  בידי צדיקים שכוונתם לעזור לנו. אין שום פסול
  בשיטת התורה עם דרך ארץ של האמריקאים,
  אך השיטה שלנו שבה אברכים יושבים ולומדים
  עשרות שנים בכולל טובה בהרבה. אמי ע"ה נטשה
  את חיי המותרות בארץ הזהב ועלתה לכאן בשביל
  מה שאנחנו ולא כדי שנהיה אמריקה .2
  נכון, יש לפעמים הוראה קונקרטית שמקבל
  יהודי מרבו ללכת ללמוד מקצוע או לעסוק במסחר
  כשלהו בשל נסיבות אישיות ייחודיות, אך אי
  אפשר להפוך את הכלל לרודפי בצע שכל שיחם
  ושיגם סביב הכסף והגדלתו.
  איני מאמין שאברך שיש לו מאות אלפי
  שקלים מושקעים בשוק ההון אינו להוט אחריו על
  מנת להגדיל הונו. לעומת זאת, האברך שהשקיע
  את הדירה בירוחם אין לו שום דבר שהוא יכול
  לעשות על מנת להגדיל את הונו, הוא רק יושב
  וממתין שהזמן יעשה את שלו, והזמן אכן עושה
  את שלו והקב"ה שולח ברכה במעשי ידיו ואח"כ
  שואלים איך אברך ליטאי מחתן חמש בנות ומעניק
  להן דירות – הנה התשובה.
  לעומתו, כאשר אברך, בעצם כל אחד בכל
  גיל, אלא שדיבר בכתוב בהווה, יודע שיש לו מאות
  אלפי ש"ח הוא אינו יכול להימנע מלחשוב כל הזמן
  איך הוא מעביר מפה לשם ושם לכאן - ומכאן הדרך
  קצרה להפסד כספי ורוחני כאחד.
  התירוץ שצריך כסף לחתונה הוא לא מדויק,
  משום שהרי איש לא חושב על ההוצאות של
  האולם והצלם, אלא מתכוונים לדירה שזו ההוצאה
  הגדולה בכל חתונה, כל היתר מתגמד לידו )בפרט
  שהם פטורים מעונשו של שטריימל בשני רבבות(
  ולמרות שהוא גם קשה הוא עדיין אפשרי בעזר
  השם ומאן דיהיב חיי יהיב חתונה. אנחנו מדברים
  כמובן על חתונות נורמליות, מי שנכנס לחובות
  כדי לנקר עיניים צריך סיוע מסוג אחר שניתן חינם
  בקופת חולים...
  אמנם התוכנית החדשה אינה מדברת על כך
  שכל אברך ישקיע בעצמו וינהל את הונו, אלא
  וועדה מיוחדת תעשה זאת עבורו, וכאן אנו מגיעים
  לחלק השני והפחות נעים, תאמינו לי אצבעותיי
  רועדות – פיזית – בעת הכתיבה אך אוי לי אם לא
  אומר.
  רבותי, ההבדל ביני לבין העסקנים הצעירים
  הוא בדבר אחד: אמנם הם מבינים טוב ממני
  בכספים ושוק ההון, אך לי יש יותר ניסיון חיים,
  פשוט עניין של גיל. הדור שלי למשל זוכר היטיב
  את הקריסה של בנק צפון אמריקה )תשאלו את
  אבא( וכמה יהודים משלנו הלכו לכלא אז. אנחנו
  זוכרים גם את עמנואל וחריש וערים נוספות,
  שהחלו בקול רעש גדול בידי וועדות עסקנים
  וסיימו במקום שסיימו.
  הצעירים שבינינו מכירים עשרות קבוצות
  רכישה, מוסדות שקרסו ועוד שורה ארוכה של
  מעשים שגרמו לכך שאברכים תמימים איבדו את
  כל או רוב כספם. הצד השווהשבכולם הייתה וועדה
  של עסקנים שכולם סמכו עליהם והתבררה במקרה
  הטוב שהם לא יודעים מה הם עושים ובמקרה
  הפחות טוב שהם כן יודעים מה הם עושים...
  וכל זה במקרים שאפשר היה לדון ולראות
  ולפקח כל דקה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר
  בנושא שאנחנו לא יכולים לעקוב אחריו כלל. אם
  משום שאיננו מבינים בשוק ההון והן משום לעולם
  לא תדע מדוע העסקן העדיף להשקיע בחברה
  פלונית.
  כמובן, 99% מהעסקנים מתכוונים )לפחות
  בהתחלה( רק לשם שמים והם שונאי בצע וחפים
  מטעויות, אך בשביל האחוז האחד הבודד )נכד של
  הברדיטשובר, מה לעשות( כדאי לחשוש קצת.
  באופן טבעישעת המבחןשל דברים מעין אלו
  היא לא מהיום למחר אלא עוד עשרותשנים קדימה
  ולכן אין אפשרות לעקוב באמת על התוצאות אלא
  להאמין ולהשליש כל חודש את הלחם מהפה רק
  כדי לגלות עוד עשרים שנה שסליחה, אופס, היה
  משהו שנכשל.
  והמשהו הזה יכול להופיע באלף סוגים,
  ממעילות מכוונות ועד איזה טעות קטנה בחישוב
  שער הדולר או לא יודע מה. כל דבר קטן יכול
  לגרום לאיפוס הכסף, מה שאגב לא יכול לעולם
  להתרחש ברכישת דירה להשקעה.
  נכון, ישרבנים חשוביםשמברכים על המהלך,
  אך גם הם מדברים עקרונית על הצורך במהלך
  חכם, ולא זכיתי לראות תעודת כשרות שהרב
  לוקח אחריות על כל שקל כמו שהוא לוקח אחריות
  על כל עוף שתחת פיקוחו. עד שאראה תעודה
  כזו אמשיך להיות סקפטי לגבי העניין ולהתפלל
  שבשנת תשצ"ו אהיה ללעג וקלס כאשר מישהו
  יעלה את הטור הזה להוכחה איך הפסימיים טועים
  תמיד ואיך בדיוק הפעם זה כן הצליח. יש לי משום
  מה תחושה שהטור יועלה עם הכיתוב שאומר כי
  לפעמים דווקא מישהו שלא מבין בשוק ההון צפה
  את הסוף המר מראש ---
  --- הלוואי ואתבדה.

הערב תיפתח הרשמה בישיבת עטרת שלמה לפרויקט בעיר רמלה. לאוֹף דה רקורד נודע שדמי ההרשמה עומדים על 500 שקל.
בפרויקט שמיועד לבוגרי הישיבה צפויות להיות בשלב הראשון 1200 דירות - ההון העצמי הנדרש 400 אלף שקל. עלות דירת 4 חדרים מיליון ארבע מאות.(צאט...)

@משכנתא-בקצב-שלך כתב בדרמה!!! הגמ"ח המרכזי הולך לשלב בתוכנית הפקדות בשוק ההון?:

בסימולציה שמינצברג הראה שהרצאות פרטיות זה היה לפי דמי ניהול 0.7% הם רוצים להגיע ליותר זול

ומה עם קרן השתלמות??

הנה מה שקיבלתי במייל

**שלום וברכה,
.............

אנו מודים לך על התעניינותך ב"משיאים" ועל הפנייה שהשארת באתר שלנו‏. עקב רישום של אלפי פונים והצטרפות מאסיבית למיזם, נוצר עומס רב המעכב את היכולת שלנו לחזור לכל פונה באופן אישי‏.

מיזם "משיאים" ושיטת Lovest יש בו בשורה אמיתית לנישואי ילדים בנחת וברוגע, תוך שמירה ואף העצמה של פוטנציאל הריווחיות של שוק ההון לצד רוגע ושלווה ושלל היתרונות הרבים של הגמ"חים‏.

צירפנו עבורך את הפרוספקט

בו עקרונות המודל של "משיאים" מבוסס על שילוב ייחודי בין עוצמת שוק ההון לבין יציבות מוסדית, במטרה לייצר פתרון כלכלי מובנה וארוך טווח למימון הוצאות הנישואין‏.

הקובץ מצורף בתחתית המייל כ-PDF

הסימולטור המשוכלל בדרך אליך

בימים הקרובים נשיק את הסימולטור המשוכלל של "משיאים"‏. מערכת זו תאפשר לך להזין נתונים אישיים ולקבל תוכנית עבודה מותאמת‏.

חבר בגמ"ח המרכזי?

בקרוב יושק סימולטור ייעודי עבור חברי הגמ"ח המשקף את מצב התרומות והזכויות הקיימות שלך‏.

מיד עם הפצת המערכות, נשלח אליך אימייל נוסף עם גישה ישירה‏.

בכבוד רב,

צוות משיאים**

יש למישהו את הנספח בבקשה?

אים הבנתי טוב הגמ״ח המרכזי ה"חדשה" עובד ככה – שלב אחר שלב:

הלוואה התחלתית – ברגע שאתה מצטרף, הגמ״ח נותן לך הלוואה ראשונית (לדוגמה 20,000 ש״ח).

תשלום חודשי – כל חודש אתה משלם סכום קבוע (לדוגמה 1,000 ש״ח), שמתחלק לשלושה חלקים:

• החזר הלוואה – חלק מהתשלום מחזיר את ההלוואה הראשונית.

• השקעה בשוק ההון – חלק מהתשלום מושקע בשוק ההון, כך שהכסף “עובד” לאורך זמן.

• הגמ״ח עצמו – חלק מהתשלום נשאר בקופה של הגמ״ח, לטובת חברים אחרים.

השקעה חוזרת – ההלוואה הראשונית וגם ההלוואות הבאות מושקעות בשוק ההון, וכך הכסף ממשיך לצבור תשואה לאורך כל התקופה.

מימון חתונות – כשמגיעים לחתונות ילדים, אתה לא מושך את כל הכסף מהחסכון או מההשקעה. במקום זה, מבקשים הלוואה מהגמ״ח על סמך ההשקעות והחסכונות הקיימים. ההחזרים החודשיים נעשים מתוך מה שהשקעת בשוק ההון, בלי שתצטרך להוציא כסף מהכיס שלך.

סוף התהליך – לאחר סיום כל החתונות, נשאר לך עוד כמה מאות אלפי שקלים.

מי המציא את הרעיון הזה? – לדעתי, הקרדיט מגיע לפישל רוזנפלד, שכבר בספרו פלוס מינוס הציע רעיון כמעט זהה: הפקדה קבועה בקרן השתלמות למשך מספר שנים (לדוגמה 3,500 ש״ח למשפחה בחודש). הכסף צובר תשואה לאורך הזמן, ובזמן החתונות לא מושכים את הקרן. במקום זה, משתמשים בהלוואות על סמך מה שיש לך בקרן, משלמים רק את הריביות, ובסוף משלמים את הקרן בבת אחת.

ההבדל המרכזי – ברוזנפלד מדובר יותר בתיאוריה שמתאימה לעשירים עם יכולת חסכון גדולה. הגמ״ח המרכזי מנסה לקחת את אותו רעיון בסיסי – להשאיר את הכסף “עובד” לאורך זמן במקום למשוך אותו בבת אחת – ולהחיל אותו במודל שמתאים למשפחות במציאות, עם מסגרת הלוואות מתמשכת והשקעות בשוק ההון.

@צמיחה כתב בהתייעצות לגבי השקעה בקרן כספית – היכן הכי משתלם לפתוח חשבון?:

אפשר לשלב אג"ח ומדדי מניות

אבל אני צריך משהו סולידי ונזיל המטרה היא להגיע לכ 100 אלף ש"ח לצורך מסוים אני לא יכול לספוג ירידות

@פשוט-יהודי
רק אם אתה זקנה בדירת חדר בלי מזגן ומכנת כביסה ומשתמש עד 149 שח

@בואו-חשבון. כתב בהתייעצות לגבי השקעה בקרן כספית – היכן הכי משתלם לפתוח חשבון?:

לטווח של 3-6 שנים אולי אפשר לשקול דברים אחרים.

איזה דברים??

@בואו-חשבון.
תודה רבה
אבל לטווח של כ-3 עד 6 שנים זה הכי טוב?
והאם יש הבדל בין הבנקים מבחינת נוחות וכדו?

שלום לכולם,

אני מעוניין להתחיל חיסכון לטווח של כ-3 עד 6 שנים. כרגע יש לי סכום ראשוני של כ-10,000 עד 15,000 ש"ח להפקדה, ובהמשך התכנון הוא להוסיף מדי פעם עוד כמה אלפי שקלים (פעם בחודש או כמה חודשים, תלוי ביכולת).

מבדיקה ראשונית שעשיתי, נראה לי שקרן כספית היא האופציה המתאימה ביותר עבורי כרגע מבחינת רמת הסיכון והנזילות.

ההתלבטות העיקרית שלי היא היכן לנהל את הכסף, בדגש על עמלות קנייה/מכירה ונוחות תפעולית בהפקדות חוזרות:

דרך הבנק: האם זה בכלל רלוונטי בסכומים כאלו או שהעמלות "יאכלו" את התשואה? (אשמח לשמוע אם מישהו הצליח לקבל פטור מעמלות קנייה/מכירה ודמי משמרת על קרנות כספיות).

דרך ברוקר מקומי (כמו מיטב, IBI וכו'): האם יש יתרון לפתיחת חשבון עצמאי עבור סכומים של 10k-15k עם הפקדות חודשיות? האם יש שם דמי טיפול חודשיים שיכולים להפוך את העסק ללא משתלם?

אשמח לשמוע מבעלי ניסיון:

• איפה אתם מנהלים את הקרן הכספית שלכם?

• האם יש ברוקר שנוח במיוחד לעבודה במיוחדבהפקדות מזדמנות?

• האם יש אפיקי חיסכון דומים (סולידיים ונזילים) שלדעתכם כדאי לי לבחון במקום או בנוסף?

תודה רבה לעוזרים!
נ.ב. כמובן שחשוב לי שיהיה עם כשרות!

@חשמל-שבת כתב בהכל על חשמל כשר וזול לשבת (מצברים + קולטים):

המהפכה הסולארית בביתכם חלום החשמל הכשר והזול לשבת
לאתר לחץ כאן

זה לא עובד האתר!!!

בשבועות האחרונים רץ פרסום על “קריה חרדית חדשה במרכז”.
לא ק״ג מערב, ולא המשך של שכונה מוכרת – אלא „אבני חושן“ / חרדים מערב – רמלה.

העובדות:

תכנון כולל: כ־1,100 יח״ד

בפועל כרגע: כ־600–700 יח״ד בלבד

מיקום: מערב רמלה

יתרון גדול: יציאה ישירה לכביש 431 + ציר 200

המחיר – נקודת המחלוקת המרכזית:

3 חדרים החל מ־1,950,000 ₪

כ־25,000 ₪ למ״ר

מחיר ברמה של בית שמש / בני ברק

ההשוואה הבלתי נמנעת:

אחיסמך – לוד: זולה יותר, חרדית קיימת, קהילה ומוסדות

בית שמש: מעט יקר יותר בחלק מהמקרים – אבל עם ודאות קהילתית

נקודות שחייבים לדעת:

• צמודה ל־ג׳ואריש – לא תמיד מודגש בפרסומים

• אין ודאות שהשכונה אכן תהיה חרדית לאורך זמן

• הכמות המשווקת כיום קטנה → אין מסה קריטית

• במכרזי הקרקע המחיר היה נמוך בהרבה → סימני שאלה על התמחור

שורה תחתונה:
המיקום מצוין – המחיר והוודאות פחות.
כרגע קשה לראות כאן בשורה אמיתית ביחס לחלופות הקרובות והזולות יותר.

מעניין לשמוע:

מי כן שוקל ברצינות?

האם יש קבוצת רוכשים איכותית שכבר בפנים?

לדעתכם נראה כאן ירידת מחירים או שהשוק יבלע את זה?

@אב-מאושר כתב בלמה לשלם יותר על אותו דבר? המהפכה שתוריד לך את חשבון החשמל+קישורים:

העלית משהו בחכתך?
אני באותו מצב

עדיין לא