דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • 0 לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
עיצובים
  • בהיר
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • כהה
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו אתר

הפורום הכלכלי החרדי הראשון

פלוספ

פלוס

@פלוס
הפסקת מעקב מעקב
אודות
פוסטים
171
נושאים
14
שיתופים
0
קבוצות
1
עוקבים
5
עוקב אחרי
0

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

  • טיפים מעשיים להוזלה בהוצאות!! 💸💳
    פלוספ פלוס
    צרכנות, סקירות והמלצות הוצאות כלכלה נבונה הוזלה חיסכון כספי ניהול תקציב

    כמדי סוף שנה, הבנק שולח לי דו"ח של הוצאות והכנסות כללים על פני שנה שלמה.
    והאמת היא? הופתעתי. הופתעתי מאוד.
    אולי לא תאמינו, אבל מדובר במאות אלפי שקלים שכולנו מכניסים, אבל גם... מוציאים...
    כשראיתי כך, אמרתי - לא עוד! חייבים לעשות פה שינוי.
    ובא נאמר, שאני חושב שדי הצלחתי להוריד משמעותית את ההוצאות שכולנו מוצאים על השגרה.
    אשתף אתכם במה שאני עשיתי, וממליץ גם לכם, לעשות בדיוק את אותו דבר, ובכך לתרום פחות לבנקים, למשכנתא, או לכל גוף כזה ו/או אחר...

    מה שעשיתי הוא כך:
    בניתי טבלה מסודרת, שם כתבתי על כל יום לועזי בחודש - כמה הולך להיות הוצאה, וממי ההוצאה... למשל, בראשון לחודש - 5000 אלף. 1000 לגן, 4000 משכנתא.
    ברביעי לחודש 1000 שקל, חשמל... וכן הלאה...
    וכך, לאחר רבע שעה, היה בידי טבלה מדוייקת של כל ההוצאות בכל ימי החודש.
    וכעת לשלב הבא...
    עברתי שורה שורה, ועשיתי על כל שורה הרבה השוואות מחירים, הרבה סבב וטלפונים.
    אבל התוצאות? אוהו... הם היו שווים את זה...
    אולי לא תאמינו, אבל קרה יותר מפעם אחת, שקיבלתי הצעת מחיר מחברה כלשהי, החברה השנייה נתנה לי עוד יותר הנחה, הראשונה הזילה עוד יותר והוסיפה מבצע, ככה לפחות שש - שבע פעמים, ומזה לבד חסכתי מאה שקל בחודש על הוצאה מיותרת!!!
    כעת, במבט לאחור, אני יכול לומר לכם, שחסכתי מאות שקלים בחודש!!
    ממליץ לכם בכל לב לעשות את זה: על העמלה (ה"קטנה") שמשלמים לבנק, ביטוח משכנתא, משכנתא, קופ"ח, חשמל, חברת טלפונים, קניות כלליות, ועוד ועוד...

    אז אולי עד היום כתבתי לכם פה איך להרוויח בקלות, הפעם, איך לא להפסיד בקלות.
    אקווה שעזרתי לכם.


  • אשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים
    פלוספ פלוס
    שוק ההון והשקעות הסבר למתחילים השקעות מניות

    אם אתם חדשים בעולם ההשקעות, בטח נתקלתם במצב הזה: אתם שואלים שאלה פשוטה, כמו "באיזה מדד כדאי להשקיע?" ומישהו עונה לכם "VOO". או שאתם שואלים על עמלות, ומקבלים תשובה מעורפלת על מינוף.

    עכשיו, נניח שאתם כבר מכירים את המונחים האלה, כי אתם מאזינים לעשרות פודקאסטים בשבוע. אבל יש רבים שלא יודעים אפילו איפה ללחוץ באתר, איך לחפש מדדים, או מה זה בכלל מינוף—לא בהגדרה מקצועית, אלא בהסבר של ילד בחיידר.

    הבעיה היא שאנשים שמבינים בתחום שוכחים שלמשקיע המתחיל אין עדיין את המפה הניווטית. כשהם עונים "SFJF294938", הם מצפים שתבינו לבד איך ואיפה לקנות, ורק תחזרו בעוד עשור להודות להם. אבל מה עם מי שלא יודע בכלל איך לבצע פעולה באתר? איזה כפתור ללחוץ? איך מוודאים שלא טעיתם בדרך?

    לכן אני פותח את האשכול הזה—מקום שבו אפשר לשאול כל שאלה, בלי להתבייש.

    ❓ מה זה מינוף? איך מבינים אותו אם אין לי רקע בבורסה?
    ❓ איך מבצעים רכישה של נייר ערך בפלטפורמה מסוימת, שלב אחרי שלב?
    ❓ ננעל לי החשבון ואין לי מושג מה זה אימולטור או תוכנה—מישהו יכול להסביר בפשטות?

    אני עצמי נתקלתי בשאלות כאלה, והייתי צריך לחפור עמוק כדי למצוא תשובות שמתאימות לי. בסוף הצלחתי, אבל יש כאלה שלא. הם שואלים שאלה, מקבלים תשובה "מובנת מאליה" לכל המומחים באשכול, ונשארים בלי מענה אמיתי. לפעמים, עם קצת סבלנות, אפשר לתת להם תשובה שתהיה הבסיס למדריך השקעות פאסיביות למתחילים.

    🔹 אז אם יש לכם שאלה – תשאלו. גם אם היא נשמעת בסיסית.
    🔹 אם התשובה לא ברורה – תשאלו שוב. ושוב. ושוב.
    🔹 אם אתם יודעים משהו שמתחילים לא מבינים – תסבירו, אבל בלי מילון המושגים של וול סטריט.

    כי אם אתם עושים טעות ב-200 ש"ח עכשיו, בלי להבין מה עשיתם, תעשו אותה גם במיליון הבא.

    כאן באשכול, אני אשתדל, יחד עם כל חברי הפורום, לענות על מה שיודעים, בעז"ה.


  • למה סירבתי לקבל 250,000 ש"ח במתנה? 🎁🎀
    פלוספ פלוס
    שוק ההון והשקעות שחיקת ערך הכסף אינפלציה

    תארו לעצמכם שאתם עומדים בפני הבחירה הבאה, ויש לכם בדיוק 10 שניות להחליט:

    • אפשרות א': לקבל במתנה, ישר לחשבון הבנק, 250,000 ש"ח במזומן. בלי תנאים, בלי אותיות קטנות. מתנה גמורה.
    • אפשרות ב': לקבל הלוואה של 1,000,000 ש"ח למשך 20 שנה. ללא ריבית, ללא הצמדה למדד, וללא תשלומים חודשיים. אתם פשוט מחזירים שקל בשקל, את כל המיליון, בבת אחת בעוד 20 שנה בדיוק.

    מה הייתם בוחרים?
    אם בחרתם במתנה של רבע מיליון ש"ח, ברכותיי – הרגע הפסדתם מרצון קרוב ל-140,000 ש"ח!!...

    איך זה הגיוני שהלוואה עדיפה על מתנה? התשובה טמונה בסוד הכלכלי הגדול ביותר שהבנקים לא רוצים שתבינו, והוא נקרא: שחיקת ערך הכסף.

    איך המתמטיקה הזו עובדת? (בלי להסתבך עם נוסחאות)
    בואו נתרגם את ה"מיליון שקל" האלה למוצר מוחשי – למשל, דירה קטנה או רכב יוקרה.

    תחשבו על זה ככה:
    • היום: אתם לוקחים את המיליון שקלים מההלוואה וקונים איתם דירה שלמה. אתם נהנים מהנכס, גרים בו או משכירים אותו במשך 20 שנה.
    • בעוד 20 שנה: הגיע הזמן להחזיר את המיליון שקלים. אבל בגלל שהמחירים במשק עלו לאורך השנים (בגלל האינפלציה), המיליון שקל האלה כבר לא קונים דירה. הם קונים אולי... חצי דירה (כוח הקנייה שלהם שווה רק כ-610 אלף ש"ח של היום).

    כאן קורה הקסם: אתם מחזירים לבנק סכום כסף ששווה ערך רק לחצי דירה, אבל אצלכם ביד נשארת דירה שלמה!
    הפער הזה – בין הדירה השלמה שקיבלתם לחצי הדירה שהחזרתם – הוא רווח נקי שלכם בשווי של כ-390,000 ש"ח.
    עכשיו תעשו את החשבון בעצמכם: מה עדיף? לקבל 250,000 ש"ח במתנה, או לתת לאינפלציה למחוק לכם חוב ולהרוויח 390,000 ש"ח?

    אז הבנתם נכון: הלוואה של מיליון ש"ח (בתנאים הנ"ל) עדיפה בהרבה ממתנה של רבע מיליון!
    בגלל ששני הכוחות הכי חזקים בכלכלה עובדים כאן יחד בשבילכם: שחיקת החוב מצד אחד, ופוטנציאל המינוף מצד שני.

    בזמן שהמתנה של ה-250,000 ש"ח הולכת ונשחקת בכל שנה בגלל עליות המחירים (האינפלציה), המיליון שקלים שקיבלתם מאפשרים לכם לקנות כבר היום נכס מניב, להשקיע אותו, וליהנות מהצמיחה שלו במשך 20 שנה – כשבסוף הדרך אתם מחזירים לבנק כסף "זול" וחלש בהרבה.


    💡 איך אתם מיישמים את זה בחיים האמיתיים שלכם?
    במציאות, אף בנק לא ייתן לכם מיליון ש"ח בלי ריבית. אבל ברגע שהבנתם את חוקי המשחק, אתם יכולים להפסיק להיות אלו שהאינפלציה "עוקצת" אותם, ולהפוך לאלו שמרוויחים ממנה.
    הנה 3 פעולות מעשיות שאתם חייבים לעשות כבר השבוע:

    1. המשכנתא: תקבעו את החוב שלכם!

    כשאתם לוקחים משכנתא במסלולים צמודים למדד, החוב שלכם גדל בכל פעם שהמחירים במשק עולים. המדד מנצח אתכם.

    • הצעד המעשי: כשאתם ממחזרים או לוקחים משכנתא, העדיפו [באם מתאפשר] מסלולים קבועים לא צמודים (קל"צ).
    ברגע שקיבעתם את ההחזר, ככל שהאינפלציה תעלה – השווי האמיתי של החוב שלכם לבנק יתכווץ, בדיוק כמו בחידה שלנו.

    1. העובר ושב: תפסיקו לתת לכסף לבנק שלכם.

    להשאיר כסף בחשבון העובר ושב, או בחיסכון בנקאי שמניב 0.5%, זו הדרך הבטוחה להפסיד כסף. האינפלציה אוכלת לכם את הכוח של השקל בכל יום מחדש.

    • הצעד המעשי: כסף שאינו מיועד לחירום (3-6 חודשי מחיה) חייב לצאת מהבנק. העבירו אותו לאפיקים שמנצחים את מדד המחירים לצרכן: קרן כספית, קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה, או מדדי מניות עולמיים (כמו S&P 500). [הכל בכפוף לשיקול דעת, טווח, וכדו'. לא הולך להרחיב ע"ז כאן].

    1. חובות "רעים": לחסל מיד.

    החוק של שחיקת החוב עובד לטובתכם רק כשהריבית נמוכה מאוד או אפסית. הלוואות לכל מטרה, מינוסים בבנק או פריסת תשלומים בכרטיסי אשראי מגיעים עם ריביות גבוהות ממש שגבוהות בהרבה מהאינפלציה.

    • הצעד המעשי: אל תחכו שהאינפלציה תשחק את החובות האלו. תרכזו מאמץ ותסגרו את המינוס וההלוואות הקטנות כמה שיותר מהר. הם ה"חורים בדלי" שלכם.


    📊 תוכנית פעולה: מאיפה מתחילים היום?
    כדי שלא תצאו מהמאמר הזה רק עם "חומר למחשבה", הנה המשימה שלכם ל-24 השעות הקרובות:

    1. שלב א': כנסו לדו"ח של החשבון שלכם בבנק. בדקו כמה כסף שוכב לכם בעובר ושב או בפיקדונות "נעולים" ללא תשואה.

    2. שלב ב': בדקו את תיק המשכנתא או ההלוואות שלכם – האם הן צמודות למדד? (אם כן, שבו עם יועץ לבדוק כדאיות מיחזור).

    3. שלב ג': פתחו הוראת קבע קטנה, אפילו של 200 ש"ח בחודש, להשקעה מניבה. ההרגל חשוב יותר מהסכום הראשוני.

    האינפלציה היא לא גזירת גורל – היא פשוט חוק טבע כלכלי. מי שלא מכיר אותו משלם עליו, ומי שמבין אותו גורם לו לעבוד בשבילו.
    הבחירה בידיים שלכם.

    בשורה התחתונה: אל תתנו לכסף שלכם להיעלם!

    המרחק בין האנשים שמפסידים כסף בכל חודש לאלו שרק הולכים ומתעשרים, לא קשור למזל. תאמינו או לא, הוא לא קשור בכלל לסכום המשכורת החודשית! הוא קשור להבנת חוקי המשחק של הכסף. עכשיו, כשאתם מבינים איך האינפלציה עובדת, הבחירה היא שלכם: להמשיך לתת לבנקים וליוקר המחיה לשחוק לכם את העובר ושב, או להתחיל להשתמש בחוקים האלו לטובתכם.

    נחזור לרגע לחידה מהפתיחה. אתם בטח חושבים לעצמכם: "נו באמת, אף אחד לא באמת יציע לי הלוואה של מיליון שקלים בלי ריבית והצמדה". לא קרה כלום שטעיתי בבחירה השגויה.
    אז הנה האמת המטלטלת: אתם כבר קיבלתם את ההחלטה הזו בדיוק.
    בכל פעם שהשארתם כסף משמעותי בעובר ושב, בכל פעם שפתחתם תוכנית חיסכון בנקאית "בטוחה" בריבית אפסית, ובכל פעם שפחדתם להשקיע – אתם בחרתם מרצונכם החופשי באופציה של המתנה הקטנה שנשחקת. למעשה, עשיתם משהו גרוע יותר: נתתם לבנק את המיליון שקל שלכם במתנה, כדי שהוא ישחק אותם על הגב שלכם.
    הבנק לוקח את הכסף שאתם מפחדים לגעת בו, נותן אותו כהלוואות קבועות ומרוויח בדיוק מהשחיקה שאתם מפסידים. המשחק הזה קורה עכשיו, בכל שנייה, בחשבון שלכם. השאלה היחידה היא מתי תפסיקו לממן את הבנק, ותתחילו להרוויח מהחוקים שלו בעצמכם?


    ⏱️ השעון מתקתק (והוא עולה לכם כסף)!

    בזמן שלקח לכם לקרוא את המאמר הזה – בערך 4 דקות – הכסף ששוכב לכם בחשבון הבנק איבד עוד חלקיק מכוח הקנייה שלו. האינפלציה לא לוקחת הפסקות. היא לא מחכה שתהיו "מוכנים" או שיהיה לכם "זמן לעבור על החשבונות". היא מנוע שקט שעובד 24/7 ומכווץ לכם את השווי של השקל.
    אם תסגרו את המאמר הזה ותגידו "נטפל בהשקעות ובמשכנתא בשבוע הבא", אתם פשוט בוחרים להמשיך לדמם כסף. מי שלא נעזר באינפלציה כדי לצמוח, נרמס תחתיה.
    אל תחכו שהכסף שלכם יהיה שווה חצי. קחו שליטה עכשיו.

    כי בעולם הפיננסי אין "וואקום". מי שלא נמצא בצד המרוויח, נמצא בהכרח בצד המפסיד. האינפלציה היא המס הסמוי הכי גדול בהיסטוריה האנושית: היא לא דורשת אישור מהכנסת, היא לא שולחת מכתבים הביתה, אבל היא לוקחת מכם נתח מכל משכורת, מכל חיסכון ומכל שקל.
    החידה שראינו בהתחלה מוכיחה שהכללים שנראים לנו "בטוחים" (כמו לשנוא חובות ולאהוב מזומן בבנק) הם בדיוק הכללים שמשאירים אותנו מאחור. ברגע שהבנתם את חוקי המשחק, אתם כבר לא יכולים להמשיך לשחק כאילו אתם לא יודעים. הבחירה אם להיות הקורבן של המערכת או המנהל שלה – היא לגמרי שלכם.

    image_b07ea5b.png


  • הפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות
    פלוספ פלוס
    שוק ההון והשקעות גניבה השקעה

    פיתחתי רעיון מהפכני. (סיפור ששלחו לי מהרב אריה ליבוביץ')
    כרגע הוא נשמר בסוד, שכן ייתכן שיום יבוא ואוכל להפיק ממנו רווחים נאים. מדובר במוצר פשוט להפליא, אך דווקא הפשטות הזו היא מקור גאוניותו. כשייצא לשוק, איש לא יאמין שפעם האנושות הסתדרה בלעדיו.
    זהו לא מוצר נישתי, אלא כזה שמיועד לכולם, ללא יוצא מן הכלל. גבולות גיאוגרפיים, תרבויות או אורח חיים – אף אחד מהם לא משנה. מיליארדי אנשים ברחבי העולם יוכלו למצוא בו תועלת.
    ככל שהתעמקתי ברעיון, הבנתי שמדובר במהפכה של ממש. אני, שגר בדירה קטנה וממש לא חי חיי מותרות, עומד אולי לחולל שינוי עולמי. אפילו כשהתייחסתי לחישובים שלי בגישה הכי שמרנית שיש, התוצאה הייתה מרשימה: רווחים שעלולים להתחיל במאות אלפי שקלים ולזנק למיליונים מדי שנה!
    ברור לי איך זה נשמע מבחוץ – דמיונות באוויר. אילו שמעתי על מישהו אחר שטוען טענות כאלו, אולי הייתי ממליץ לו לבדוק את שפיותו... אבל המספרים מדברים בעד עצמם. עשרות שעות של מחקר, ניתוח שוק מעמיק, טבלאות אקסל מפורטות – כל אלו מוכיחים שהרעיון אינו בגדר חלום באספמיה, אלא תכנית עסקית מבוססת.
    עם זאת, היה לי ברור שלא כדאי לפעול בפזיזות. לפני שאחשוף את הפטנט, עליי להבטיח את זכויותיי המשפטיות. לשתף אנשים אחרים זו סכנה – מה אם מישהו ינצל את המידע ויקדים אותי? מה אם ייקח את הרעיון וירשום אותו על שמו?
    מבדיקה שעשיתי, הבנתי שהצעד הראשון הוא רישום הפטנט. רק כך אוכל למנוע מצב שבו חברה אחרת תטען לבעלות עליו, ואולי אף תתבע אותי על הפרת זכויות יוצרים. לא מספיק לרשום אותו במדינה אחת – יש להגן עליו גם בארה"ב, האיחוד האירופי, ואפילו מדינות כמו סין, יפן והודו.
    לצורך כך פניתי לעורך דין מנוסה בתחום הפטנטים, נקרא לו דן (שם בדוי).
    כבר בפגישת הייעוץ הראשונה, שעלתה לי לא מעט, הרגשתי שמצאתי את האדם הנכון. מעבר לכך שהוא בקיא בתחום, הוא גם מציע שירות מקיף – בדיקות מקדימות, הכנת רישום, חיבור למשקיעים, ואפילו הפקת חומרים שיווקיים.
    נראה היה שאני בדרך הנכונה.
    רק מה, כגודל מקצועיותו, כך גודל תאבונו הכספי. כל שלב מתומחר בנפרד, ובסך הכל הסכומים נעים בין עשרות אלפי שקלים, ועד מאות אלפים.
    למרות זאת, החלטתי ללכת על זה וחתמתי איתו על הסכם. בשלב הראשון, התחייבתי לרישום זמני בלבד, שיבטיח לי בעלות ראשונית על הרעיון. רק לאחר מכן, כשיגיע הזמן לרישום המלא, אצטרך להוציא סכום נוסף.
    לפי הנהלים, אחרי שהפטנט נרשם באופן סופי, אי אפשר עוד לשנות או לשדרג אותו. כלומר, אם במהלך הדרך יעלה במוחי שיפור משמעותי, אצטרך להגיש בקשה חדשה לחלוטין. זו הסיבה שנהוג להתחיל עם רישום זמני, שמאפשר חלון זמן של שנה לשיפורים והתאמות לפני שהפטנט הופך לרשמי.
    חלק משמעותי נוסף בתהליך היה הסכם הסודיות. לפני שחשפתי בפניו את פרטי ההמצאה ואת החישובים הכלכליים שערכתי, הבטחתי משפטית שכל המידע יישאר חסוי.
    ואז, כשהסברתי לו את הרעיון, הבחנתי שהוא מופתע. מדובר באדם ששמע כבר אינספור המצאות בחייו, ובכל זאת – הוא נשען אחורה, עצם את עיניו, פלט שריקה ארוכה של התפעלות והקיש באצבעותיו על השולחן. "זה רעיון פורץ דרך," הוא אמר, "יש פה פוטנציאל אדיר."
    במקצועיות מופלאה הוא התחיל להזין נתונים לטבלאות, לחשב קהל יעד, עלויות פיתוח וייצור, תמחור ראשוני למפיצים, ולהוסיף מקדמי ביטחון. התוצאה הייתה ברורה – מדובר במוצר עם פוטנציאל לרווח של מיליונים בכל שנה.
    "עם נתונים כאלה," הוא אמר לי בביטחון, "נוכל למצוא בקלות משקיעים שיזרימו הון לפיתוח המוצר. אמנם הם ידרשו נתח מהרווחים, אבל זה שווה כל שקל. אף אחד לא עושה דברים לבד."
    הוקל לי. חששתי שאפול על אדם ספקן, כזה שלא מאמין ביזמות אלא רק במשרות מסודרות, אך לשמחתי הוא הבין את הפוטנציאל. הרגשתי שזהו רגע מכונן.
    לא רק שמצאתי מומחה שמכיר בערך הרעיון שלי, אלא שהוא גם האמין בי, חיזק אותי, והבטיח לחבר אותי למשקיעים.
    לראשונה, לא רק אני הייתי בטוח שזה רעיון גדול – גם המספרים בטבלאות, היבשים והאובייקטיביים, חייכו אליי ואישרו זאת.
    סימנתי לעצמי את ה"וי" הראשון בדרך לפסגה.
    נדרשתי לשלם לדן מקדמה של עשרת אלפים שקלים. כדי לעמוד בתשלום, לא הייתה לי ברירה אלא לקחת עוד הלוואה. בעודי עומד בתור בבנק, לא יכולתי שלא לגחך לעצמי – דמיינתי את הרגע שבו אהיה עשיר מופלג, יושב בראיון טלוויזיוני ומספר על הימים שבהם הייתי צריך להתחנן לעוד הלוואה עם ריבית מרקיעת שחקים. בתוך תוכי, ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שהכל יתהפך לטובתי.
    אשתי, מנגד, לא חלקה את ההתלהבות שלי. היא ניסתה לשכנע אותי לעצור לרגע ולשקול את צעדיי, אך לא הצליחה לערער את הביטחון שלי. לפחות על דבר אחד הצלחנו להסכים – שכדאי להתייעץ עם מומחה נוסף, אדם שאין לו אינטרס בקידום הפטנט עצמו. אני חשבתי שהשיחה עם דן מספיקה, אבל היא עמדה על כך שנפנה ליועץ נוסף.
    בדרך כלל, בוויכוחים כאלה, המנצח היה ה"צודק" – ומסיבה מסתורית, זה תמיד הייתי אני.
    ואז, לפתע, היא קיבלה חיזוק בלתי צפוי לטענותיה. דן התקשר לבשר לי בשמחה שהתקבלנו לחממה טכנולוגית בחסות המדען הראשי. לדבריו, מדובר בקרן ממשלתית שמסייעת ליזמים לפתח מוצרים חדשניים, אך כדי לקבל מימון, נצטרך להציג את ההמצאה בפני ועדה של מומחים בתחום הפטנטים. אם נצליח לשכנע אותם בפוטנציאל של המוצר, ייפתחו בפנינו מקורות מימון עצומים. המדינה רוצה לקדם חדשנות – ואנחנו עלולים להיות המרוויחים הגדולים.
    כחלק מהדרישות, היינו צריכים להגיש תוכנית עסקית מסודרת. זהו מסמך שמנתח את סיכויי ההצלחה של המוצר מכל היבט אפשרי – שוק, מתחרים, עלויות ורווחיות. לשם כך, היה עליי לשכור את שירותיו של יועץ עסקי מיומן.
    הופניתי אל יוסי (שם בדוי), מומחה בעל שם. נאמר לי שחברי הוועדה מייחסים משקל רב להמלצותיו – אם הוא חותם על התוכנית העסקית, הסיכוי לאישור כמעט מובטח.
    הבעיה הייתה שיוסי לא התעסק ב"קטנות", והיה קשה מאוד להשיג פגישה איתו. אבל כמו שאומרים – מי שבאמת רוצה, תמיד מוצא את הדרך.
    הגעתי אליו חדור ביטחון, מצויד בכל המסמכים: ההערכות הכלכליות של דן, טבלאות הנתונים, התרשימים – כל מה שיכול להוכיח את הפוטנציאל האדיר של הפטנט.
    הצגתי לו את הכל. סיפרתי על קהל היעד, עלויות הייצור, הרווחים הצפויים – הכל בצורה ברורה, מקצועית, ומלאת תשוקה.
    יוסי האזין בקשב רב, רשם לעצמו הערות, אך פניו נותרו חתומות. המתנתי לרגע שבו הוא יצטרף בהתלהבות להצלחה, יאמר לי שהוא בפנים – אבל זה לא קרה.
    בתום דבריי, הוא חייך אליי בנימוס, כחכך בגרונו ואמר: "הרעיון מבריק, אין ספק, אבל... אין סיכוי שתרוויח ממנו שקל."
    הרגשתי כאילו קיבלתי סטירת לחי.
    "אני אסביר," הוא המשיך. "הבעיה היא לא הרעיון עצמו, אלא המציאות העסקית. אתה תעבוד שנים על פיתוח, תשקיע הון ברישום הפטנט, תשלם משכורות לאנשי מקצוע – אבל אז, כשתגיע לשלב השיווק, תמצא את עצמך נלחם באוויר.
    יש בעולם תעשיות שלמות שמתמחות בהעתקה ושכפול. ברגע שהמוצר שלך יגיע לידיים הלא נכונות, תוך חודש יופיעו העתקים זולים מסין, שימכרו אותו במחיר רצפה. הם ידעו איך לעקוף את הפטנט – שינוי קטן בגודל או בעיצוב, וזה כבר ייחשב למוצר אחר. אף אחד לא יוכל לעצור אותם."
    הרגשתי שהקרקע נשמטת תחת רגליי.
    גם אם ייצרו העתק מדויק, המשיך יוסי בדבריו, תאלץ לשכור סוללה של עורכי דין שתפקידם לאתר מתוך שני מיליארד סינים מי הוא זה שגנב את זכויות היוצרים שלך. הם מקימים "חברת בת" של "חברת בת" של "חברת בת", עם כמה בעלים שקשה לדעת מי קשור להפרת הזכויות. וגם כשיאתרו, תמיד ימצאו שזה איש קש שאין לו כל נכס שיהיה ניתן לגבות ממנו את הקנסות.
    המחירים שהם יגבו על המוצר הזה יהיו כל כך נמוכים, שלא תוכל בשום אופן לעמוד בתחרות. הם ישווקו את זה ברבבות באתרי אינטרנט פופולריים, עד שתתארגן לנסות לאתר ספקים ואנשי מכירות, תמצא רשת שיווק מרושתת ומיומנת שעוקפת אותך בכל צומת שרק תתקרב.
    המוצר גדול – אבל מי שירוויח ממנו אלו יהיו הסינים. שמע לי – רד מזה. המשחק הזה לא בשבילך.
    חזרתי הביתה מטושטש לגמרי. כזו מקלחת צוננים לא תכננתי. לא יכולתי להתאפק, הרמתי טלפון לדן, סיפרתי לו על השיחה עם יוסי. לא ידעתי שדרכתי לו על יבלת. הוא כל כך נפגע. "למה הלכת ליוסי הזה? הוא לא נורמאלי, ידוע כחולה פראנויה. אם תשמע לאנשים האלו תישאר עני ואומלל כל החיים. אני אומר לך שמדובר ברעיון גאוני וצריך להפסיק לחשוש ולפחד. חייבים לקפוץ למים".
    הצעתי לו להיפגש עם יוסי. אמרתי לו: "אני לא יכול להסביר לך את מה שיוסי אמר כל כך טוב. דבר אתו ישירות".
    "מה פתאום שאני אלך ליוסי?! אולי שהוא יבוא אלי? מה הוא מבין בתחום של פטנטים? אני אמצא לך יועצים עסקיים שישמחו להכין לך תכנית עסקית מקצועית והגיונית, הם יציגו את הסטארטאפ שלך כראוי בועדה של החממה, אין לי ספק שיאשרו אותך. ואם הם לא יאשרו, יש עוד הרבה קרנות הון סיכון שודאי ישתכנעו מהמוצר".
    לא היה צריך להשקיע הרבה כוחות לשכנע אותי שוב. קיבלתי את דבריו שנאמרו בבטחון רב, וביקשתי ממנו שימצא עבורי את היועץ המתאים. נפגשתי עם מאיר. הצגתי את הרעיון, את הכדאיות, את קובץ האקסל של דן. ומה אומר לי מאיר?
    "אם אתה רוצה תכנית עסקית לחממות, אני מוכן להכין לך, אבל אני מתנה את זה בכך שתשתמש בה לצורך גיוס משקיעים פרטיים".
    והוא הסביר: "כל עוד מדובר בכספים ממשלתיים, אשר חברי הוועדה של החממות בוחנים זאת ומאשרים את ההשקעה, אני מוכן לחתום על הכדאיות הכלכלית של המיזם. אבל אני חושש שהם לא יאשרו. ואז תעשה מה שלצערי עושים רבים אחרים, משווקים את הסטארטאפ שלהם לציבור הרחב והתמים. לזה אני לא מוכן להיות שותף.
    מוצר סטארטאפ שלא קיבל את המימון מהמדען הראשי, זהו מוצר שאין לו סיכוי. כשם שלא תחפש יהלום באשפה, הגם שיתכן ואחד למיליארד חיפושים יימצא יהלום שהושלך בטעות, כך אל תשקיע ברעיונות ובפטנטים של פרטיים שלא אושרו וקודמו ע"י מומחים בתחום. הכסף לא נמצא שם.
    זה לא שהרעיון לא נכון, הוא פשוט לא יצליח בגלל תנאי השוק והתחרותיות הלא הגיונית. מי שכן מרוויחים מהפטנטים, ומרוויחים טוב, אלו הם רושמי הפטנטים. הם משדלים את הלקוחות התמימים כאילו אם רק יבצעו רישום יהפכו לאחד מעשירי תבל. אני רואה בזה סוג של רמאות בהיתר".
    מאיר כתב לי תכנית עסקית. תכנית סבירה והגיונית, פחות מרשימה מזו של דן, אבל בכל אופן כמה עשרות אלפי שקלים בחודש, מה רע? שילמתי עליה עוד 5,000 ₪. הגעתי לועדה של החממה, הצגתי את הפטנט שלי בפני הגורמים המומחים.
    ומה היתה התשובה? – לא התקבלת. אנחנו לא מוכנים להשקיע במוצר הזה.
    חזרתי לדן. והוא, שאני לא מקטלג אותו כנוכל, לאורך החודשים האחרונים עשה מאמצים גדולים שאתקבל לחממה ואצליח לקדם את הפטנט, אבל הוא כל כך בוטח בעצמו. מה הוא יעץ לי? – "תפרסם בעיתונות על הסטארטאפ שלך, תגייס משקיעים פרטיים. זו לא בעיה. מעצבים מודעה מרשימה, מציגים למשקיעים את המוצר, הם משתכנעים ומשקיעים. יש לי הרבה ניסיון בזה".
    זה כבר לא הייתי מסוגל לעשות. גם בגלל ההתניה של מאיר, אבל גם בגלל הישירות של עצמי.
    היה לי קשה לעצור. אחרי הכל, השקעתי כבר עשרות אלפי שקלים שהלכו לטמיון. שלא לדבר על השעות, שבחישוב מצטבר נראה לי כבר הגיעו לכמה חודשים מלאים שאבדו לטמיון. היה לי חשוב לנסות להציל משהו. אבל הבנתי שעדיף להיות עני קטן, מאשר עני עוד יותר גדול. צריך לעצור בזמן. אם הפסדתי כסף, לא אקנה כרטיס הגרלה בשביל לכסות על ההפסד. אלך ברגל במקום באוטובוס, אקח אוטובוס במקום במונית, אבל לא אשקיע עוד כספים לכסות את ההשקעה שאבדה.
    ההבנה הזו, של הצורך לדעת מתי לעצור, הייתה נקודת מפנה. החלטתי לחתוך, להבין את הגבולות, ולמנוע מעצמי להיכנס לשלולית נוספת של הפסדים.
    בתקופה שבה עסקתי סביב הפטנט, פגשתי והכרתי הרבה מפתחי פטנטים. קשרתי עמם לא מעט קשרים. לעיתים אני רואה פטנטים המתפרסמים בעיתונות, וכשאני יודע בוודאות שהם היו בוועדות ונדחו, אני מתפוצץ. התקשרתי לאחד המפרסמים לאחרונה, שאלתי אותו למה הוא פונה לציבור ולא לגורמי מימון מוסדיים, והוא ענה לי - "בגלל שאני רוצה לחסוך בעלויות. הקרנות גובות אחוזים גבוהים ואני נותן למשקיעים פחות." נשמע טוב, אבל ברור לי שהוא משקר. אף אחד לא פונה לפרטיים לפני שמיצה את המוסדיים.
    העלות לגייס משקיעים פרטיים, גבוהה יותר מאחוזי הרווח הכי גדולים שיבקשו המוסדיים. שלא לדבר על הקושי הטכני והאנרגיות האין-סופיות לשכנע עוד ועוד משקיעים קטנים.
    צריך שיהיה ברור. כשם שאף אדם לא ישקיע את כספו בפיתוח תרופה למחלת הסוכרת שהמציא איזה פועל בניין פשוט ללא הכשרה מתאימה, כך אל תשקיע במוצר חדשני שלא עבר את תהליכי הבקרה המקצועיים. צריך להכיר את השוק היטב בשביל לדעת היכן למצוא את הבאגים. אין בנק שנותן הלוואות לסטארטאפ. כי רוב הסטארטאפים לא מצליחים.
    אין לי ספק שכל הצעה להשקעה בסטארטאפ המשווקת בעיתונות עמדה קודם לכן במבחן של מומחים ואנשי מקצוע מעולים. אם הם היו מאמינים במוצר, היה בידם את היכולת לממן את כל ההשקעה הנדרשת, ולא היה נדרש הקמפיין הפרסומי לגייס פרטיים. אם המומחים לא מוכנים להניח על זה כסף, ודאי שאדם פרטי לא אמור להניח על זה כסף.
    שאלו עשיר אחד: "כיצד נהיית עשיר?" - הוא השיב: "בגלל ההחלטות הנכונות." שאלו בשנית: "אבל איך ידעת לקבל את ההחלטות הנכונות?" - הוא השיב: "מהנסיון של ההחלטות השגויות."

    המסקנות שלי:

    1. לא להשקיע לפני שמתייעצים עם יועץ מקצועי שהוא נטול אינטרסים לעסקה.
    2. אם יש לך 100,000 ₪ להשקעה, עדיף להוציא 5,000 ₪ מתוכם לייעוץ ולהישאר בהשקעה של 95,000 ₪, מאשר להשקיע את כל המאה אלף ולהישאר בלי כלום.
    3. לא להתקרב להשקעה בסטארטאפ מכל סוג שהוא.
    4. מוצר סטארטאפ הוא כמו ילד קטן. צריך כל הזמן השקעה ותחזוק. זה לא מוצר מדף שאתה מייצר ופורש למנוחה. כל הזמן צריך שיפורים ועדכונים, לעדכן רישום פטנט ולשלם אגרות.
    5. גובה השכר בעולם ההייטק גבוה מאד. כך שאם אתה מחפש אנשי מקצוע טובים, העלויות הפעלה והתחזוק יעלו מאוד.
    6. גם אם מספרים לך על אדם שהשקיע בסטארטאפ והתעשר, אל תתפתה. חריגים יש תמיד. על כל הצלחה יש עשרות ואולי אף מאות כישלונות.
    7. כשהעסקה טובה, לא צריך לרדוף אחרי משקיעים. ודאי לא צריך לפרסם בעיתונות. הכסף מגיע בשיטת החבר מביא חבר. יש הרבה קרנות שמחפשות את ההשקעות הטובות.
    8. לא ליצור יחסי חברות עם שותף לעסקה. אני יצרתי סוג של יחסי חברות עם דן, וכמעט נפלתי רק בגלל שלא היה נעים לי לאכזב אותו.
    9. זכור: השוחד מעוור את החכמים. תאוות הממון, והחלום על העושר, יכולים לעוור את עינינו ולסמא את שכלנו.
    10. אם כבר נפלת בסכום של כסף, תכיל את הכישלון ותתקדם הלאה. אל תנסה להרוויח את מה שהפסדת. זה עלול להיות על חשבון אחרים.

  • אשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים
    פלוספ פלוס
    שוק ההון והשקעות הסבר למתחילים השקעות מניות

    מה זה ברוקר?

    ברוקר הוא המתווך בינך לבין שוק ההון.

    תחשוב על זה כמו לקנות ירקות – אתה לא הולך ישירות לשדה, אלא קונה מהירקן שמביא אותם מהחקלאים. בשוק ההון, אתה לא קונה מניות ישירות מהחברה, אלא דרך הברוקר, שמחבר אותך לבורסה.

    הברוקר יכול להיות חברה או פלטפורמה דיגיטלית, שדרכה אתה מבצע קנייה ומכירה של מניות, קרנות סל (ETF), אג"ח ועוד.

    🔹 איך הברוקר מרוויח?

    • הוא גובה עמלות (כמו עמלת קנייה/מכירה).
    • לפעמים הוא מרוויח מהפרשי מחירים בין קונים למוכרים.
    • יש ברוקרים שמציעים מינוף (מלווים לך כסף להשקעות) וגובים על זה ריבית.

    🔹 דוגמאות לברוקרים מוכרים:

    • אינטראקטיב ברוקרס (IBKR)
    • eToro
    • מיטב דש טרייד
    • אקסלנס טרייד

    🔹 איך בוחרים ברוקר?

    • עמלות – יש כאלה שזולים יותר.
    • ממשק משתמש – חשוב שתבין איך להשתמש בו.
    • אמינות ורגולציה – עדיף ברוקר מפוקח, שלא ייעלם עם הכסף שלך.

    בקיצור: הברוקר הוא השער שלך לשוק ההון, ואתה צריך לבחור אחד שמתאים לך.


  • זהירות!!! עקיצות!!! ⚠️⛔
    פלוספ פלוס
    שוק ההון והשקעות עקיצות

    השבוע פנה אלי אברך ידוע מב"ב, וסח לי בכאב את העקיצה שעקצו אותו.
    אימתתי את הדברים לעומקם, ואפרסם את זה לתועלת הכלל,
    למען ידעו על זה, ובע"ה אולי יועיל אחרים מליפול בזה, ח"ו.

    בתל אביב התפרסמה מודעה על אדם שמעוניין לעזור ללומדי תורה, היה שם א' מהבעלי בתים – שהתקשר לרב שלו שגר בבני ברק, ואמר לו על המודעה הזו, ושהוא דיבר עם אותו אחד, והוא מעוניין לעזור לאברך במעטפת שלמה.
    מפה לשם, הרב לוקח את המס' ומעביר אותו לא' מתלמידיו האברכים, אומר לו שהוא כנראה יוכל לעזור לו ממצוקתו.
    האברך הזה, שהוא סיפר לי את הסיפור, התקשר לאותו אחד, והיה נשמע להוט מאוד לעזור. "אני חוזר ממילואים", כך סיפר אותו 'תורם', ואני התחייבתי להביא מעשרות ללומדי תורה, אבל קצת התעכבתי עם זה, וכאשר הייתי בין חיים למוות באיזה תאונה, הבנתי שזה בגלל שאני לא מקיים את התחייבותי. אני מוכן לשלם לך את כל מה שתצטרך!!
    מכאן לשם, האברך והוא נפגשים ברחובה של עיר (פתח תקווה), והוא אומר לו, הנה, כבר כעת אני עושה לך העברה לחשבון בסך של 7 אלף, מתוכם נוציא אלפיים מהכספומט, נשלם את זה למס הכנסה פה ממול, זה כדי שאוכל לבצע לך העברה של 50 אלף כבר עכשיו (...)
    מיודעינו לא ידע ש'העברה' שהוא עשה, היה רק 'כאילו', הוא התחיל אמנם לתקתק את הפרטים במכשיר (הטמא) שלו, אבל בפועל לא אישר את הפעולה.
    וכך, האברך היה בטוח שיש לו 7 אלף בחשבון מהתורם, האמון גבר, ובקלות הוציא אלפיים מהכספומט, הביא לתורם שישלם את זה במס הכנסה,
    את ההמשך אתם כנראה מבינים לבד.
    התורם נעלם.
    הפל' שלו כבר לא זמין.
    אברכים ואנשים יקרים!! הזהרו על כספיכם!! כבדהו וחשדהו!! אל תתפתו להאמין בעיניים סגורות לכל דבר שנראה וואוו.


  • אשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים
    פלוספ פלוס
    שוק ההון והשקעות הסבר למתחילים השקעות מניות

    מה זה מינוף? איך מבינים אותו אם אין לי רקע בבורסה?

    דמיין שאתה רוצה לקנות דירה ב-1,000,000 ש"ח, אבל יש לך רק 100,000 ש"ח. מה אתה עושה? לוקח משכנתא מהבנק, שמלווה לך את שאר הכסף. זה בדיוק הרעיון של מינוף – להשתמש בכסף שאין לך כדי להשקיע.

    עכשיו, במקום דירה, תחשוב על מניות. אם יש לך 10,000 ש"ח, וברוקר (מה זה? על כך בהמשך...) מציע לך מינוף של פי 2, זה אומר שאתה יכול להשקיע 20,000 ש"ח – כי הוא מלווה לך את שאר הסכום. אם ההשקעה מצליחה ומחיר המניה עולה ב-10%, הרווחת 2,000 ש"ח במקום 1,000 ש"ח. נשמע טוב, נכון?

    אבל רגע… זה עובד גם הפוך. אם המניה יורדת ב-10%, אתה מפסיד 2,000 ש"ח – כלומר, חצי מהכסף שהשקעת באמת! ואם זה ממשיך לרדת, הברוקר עלול למכור את ההשקעה שלך כדי להחזיר לעצמו את הכסף שנתן לך.

    בקיצור: מינוף זה כמו להאיץ במכונית – אם הדרך ישרה, תגיע מהר יותר; אבל אם יש עיקול חד ואתה לא זהיר, אתה עלול להתרסק.

    לכן, אם אין לך ניסיון, עדיף להתחיל בלי מינוף וללמוד את השטח לפני שלוקחים הלוואות כדי להשקיע.


  • אשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים
    פלוספ פלוס
    שוק ההון והשקעות הסבר למתחילים השקעות מניות

    אם אתם רק מתחילים בעולם ההשקעות, הנה כמה דברים חשובים שכדאי לדעת מעבר למושגים של מינוף וברוקר:

    1️⃣ איך לבחור במה להשקיע?
    📌 מניות בודדות – השקעה ישירה בחברות (כמו אפל, גוגל, טבע).
    📌 קרנות סל (ETF) – קרנות שמשקיעות במגוון מניות לפי מדד מסוים (למשל, VOO עוקבת אחרי S&P 500).
    📌 אג"ח – הלוואות שאתה נותן לממשלה או לחברות בתמורה לריבית קבועה.
    📌 נדל"ן, סחורות, קריפטו – תחומים נוספים עם רמות סיכון שונות.

    💡 אם אתם לא רוצה לסחור באופן יומיומי – קרנות סל (ETF) הן דרך קלה לפיזור השקעה בלי צורך לבחור מניות ספציפיות.

    2️⃣ מה זה פיזור סיכונים ולמה זה חשוב?
    "לא שמים את כל הביצים בסל אחד."
    אם תשקיע רק במניה אחת והיא תיפול, כל ההשקעה שלך בסכנה. לכן, פיזור הכסף בין תחומים שונים עוזר להקטין סיכון.

    📊 דוגמא:
    ✅ השקעה מפוזרת – 40% קרנות סל, 30% אג"ח, 20% מניות טכנולוגיה, 10% מזומן.
    ❌ השקעה מסוכנת – 100% במניה אחת (כי "אמרו לי שהיא תעלה").

    3️⃣ מה זה סיכון ותשואה?
    💰 סיכון גבוה → פוטנציאל לרווח גבוה, אבל גם הפסד גדול.
    💰 סיכון נמוך → רווח יציב, אבל פחות כסף בטווח הקצר.

    🔹 מניות טכנולוגיה צעירות → סיכון גבוה (אבל אולי יכפילו את עצמן).
    🔹 מדדים גדולים כמו S&P 500 → סיכון בינוני (מגוון חברות, צומח לאורך זמן).
    🔹 אג"ח ממשלתיות → סיכון נמוך (כי הממשלה מחזירה את החוב עם ריבית).

    📌 השקעה חכמה היא איזון בין סיכון לתשואה שמתאים לך.

    4️⃣ איך לנהל תיק השקעות?
    📈 מעקב שוטף – לבדוק כל כמה חודשים, לא כל יום (לא להיכנס ללחץ מתנודות יומיות).
    📊 רווחים מול סיכונים – לשאול את עצמך: אם המניה תיפול 20%, אני ישן בלילה?
    🛠️ איזון מחדש – אם מניה מסוימת עלתה מאוד והיא כבר 70% מהתיק שלך, אולי הגיע הזמן למכור קצת ולהשקיע מחדש.

    5️⃣ פסיכולוגיה של משקיעים – לא להיבהל ולא להיות חמדן
    🚨 פחד וחמדנות הם האויבים הכי גדולים של משקיעים.

    אם השוק נופל, אנשים מוכרים בפאניקה ומפסידים.
    אם השוק עולה, אנשים נהיים חמדנים ומשקיעים בלי מחשבה.
    📌 הכלל החשוב ביותר: השקעות הן משחק לטווח ארוך! אל תתן לרגשות לנהל אותך.

    לסיכום
    🔹 תבין את המטרה שלך – האם אתה רוצה רווח מהיר או הכנסה יציבה לעתיד?
    🔹 תבחר ברוקר מתאים ותוודא שהוא אמין וזול עבורך.
    🔹 תפזר את ההשקעה – אל תשקיע הכל במקום אחד.
    🔹 תחשוב על הטווח הארוך – הסבלניים מנצחים בסוף.

    🚀 שאלות? תרגישו חופשי לשאול! 😊


  • טיפים מעשיים להוזלה בהוצאות!! 💸💳
    פלוספ פלוס
    צרכנות, סקירות והמלצות הוצאות כלכלה נבונה הוזלה חיסכון כספי ניהול תקציב

    עוד משהו שטוב לדעת,
    אני באופן אישי די מתנגד לכרטיס אשראי, זה מאפשר כידוע להוצאות מיותרות, ללא הגבלה כמעט, ולמותרות שלא הורגלנו. (ממליץ על כספומט, או כרטיס דיירקט).
    אבל במהלך צמצום ההוצאות שעשיתי, גיליתי נתון שעוררה בי מחשבה.
    את הרפורמה בחשמל - שניתן לנייד לחברה אחרת עם הנחה של 4-7 אחוז, כמעט אצל כולם ניתן לעשות את זה עם אשראי רגיל. כמו"כ קנייה במכירות שכונתיות, מכירות שונות, מתאפשרת לרוב באשראי (ישנם שמאפשרים דיירקט), ומדובר בחיסכון די יפה שמתקרב למאה ש"ח בחודש!
    וכאן הבן שואל: לעשות אשראי או לא?
    אז זהו, שאני לא הולך להמליץ לכולם לעשות את מה שעשיתי, זה עניין אישי לכל אחד האם הוא מסוגל בעצמו (וכן אשתו...) לעשות את זה.
    מה שעשיתי, הזמנתי אשראי, לקחתי את המספרים שלו, ו... הכרטיס מונח במקום שיקשה עלי להגיע אליו.
    מה הרווחתי בזה? יכולת ואפשור להתנייד, לקנות ממכירות מוזלות המאופשרות באשראי בלבד, וכדו'.
    ולצד זאת, הכרטיס לא עלי, קשה להגיע אליו, והבזבוזים ממנו והלאה.
    מאמין שיש בזה עוד צדדים לכאן ולכאן, ועל כאו"א לראות את האמור באופן כללי בלבד, ולהבין את הרעיון הכיצד ניתן לחסוך בהוצאות מיותרות מבלי לעבוד קשה במיוחד.


  • תנו לכסף שלכם לעבוד – כי כשהוא נח, הבנק מרוויח! 🚀💰 (כל מה שצריך לדעת על קרן כספית!)
    פלוספ פלוס
    שוק ההון והשקעות קרן כספית השקעה בטוחה רווח ללא מאמץ

    הכסף שלך משתעמם – למה לא לתת לו לעבוד?

    דמיין שהכסף שלך יושב בעו"ש, משועמם עד דמעות, מתמתח לו בעייפות ושואל:
    "תגיד, כמה זמן אתה משאיר אותי ככה? כולם מסביבי עובדים, מרוויחים ריבית, ורק אני מעלה אבק!"

    והאמת? יש לו נקודה.
    בעוד הוא נח לו בחשבון הבנק שלך, יש מי שכן נהנה ממנו – וזה הבנק.
    הוא לוקח את הכסף הזה, משקיע אותו בריבית, ומרוויח יפה מאוד – בזמן שאתה לא רואה מזה שקל.
    אבל זה לא חייב להיות ככה.

    אז איך גורמים לכסף שלך לעבוד בשבילך?
    התשובה פשוטה: קרן כספית.

    📌 מה זו קרן כספית?
    זו קרן נאמנות שמשקיעה את הכסף שלך במכשירים סולידיים כמו פיקדונות בנקאיים, אג"ח ממשלתי, ומכשירים פיננסיים אחרים שמניבים ריבית.
    כלומר, במקום שהכסף שלך ישב חסר מעש, הוא יתחיל לייצר לך רווחים – כמעט בלי מאמץ מצידך.

    איך זה עובד בפועל?
    🔹 אתה קונה יחידות של קרן כספית דרך הבנק (קל ומהיר – חפשו "שוק ההון" או "טרייד" באתר הבנק).
    🔹 הקרן משקיעה עבורך במכשירים שנותנים ריבית קרובה לזו של בנק ישראל.
    🔹 הכסף שלך נשאר נזיל לחלוטין – רוצה למשוך? אין בעיה, פשוט תמכור את היחידות בכל רגע שתרצה.
    🔹 אין התחייבות לריבית מסוימת, אבל בפועל הקרן מספקת תשואה שדומה מאוד לריבית במשק.

    📌 למה זה כדאי?
    ✅ הרווחים שלך – לא של הבנק – במקום שהם יעבדו עם הכסף שלך, אתה עובד איתו!
    ✅ נזילות מלאה – הכסף שלך לא נעול, אפשר למשוך מתי שרוצים.
    ✅ מיסוי חכם – מס רווחי הון 25% רק על הרווח הריאלי (אם האינפלציה גבוהה, ייתכן שלא תשלם מס בכלל!).
    ✅ אין עמלות קנייה דרך הבנק – מה שמגדיל את הרווח הנקי שלך.
    ✅ מתאים לכל סכום – גם אם יש לך סכום קטן בצד, זה עדיף על לתת לו להתייבש בעו"ש.

    📌 מה החסרונות?
    ❌ אין הגנה מפני אינפלציה – אם האינפלציה גבוהה מהריבית, הכסף נשחק.
    ❌ אין תשואה מובטחת מראש – אבל היא כמעט תמיד צמודה לריבית בנק ישראל.
    ❌ יש דמי ניהול מסוימים – אבל נמוכים יחסית לפתרונות השקעה אחרים.

    📌 האם זה מסוכן?
    ברמה הכללית, קרן כספית נחשבת לסולידית מאוד.
    למה? כי היא משקיעה בנכסים בטוחים יחסית כמו פיקדונות בנקאיים ואג"ח ממשלתי.
    בהשוואה לפיקדון בנקאי, היא אפילו מפזרת את הסיכון טוב יותר.

    🚀 איך מתחילים?
    📌 קונים קרן כספית דרך חשבון הבנק (ללא עמלות קנייה).
    📌 בוחרים קרן עם כשרות שמתאימה לכם.
    📌 מתחילים להרוויח ריבית בלי מאמץ.

    💡 רוצים לראות איך זה עובד בפועל?
    ראו בפוטס הבא.

    אז תנו לכסף שלכם לעבוד – כי אם הוא ישכב בעו"ש, מישהו אחר ירוויח עליו! 💰🚀


  • להשקיע או לא?
    פלוספ פלוס
    שוק ההון והשקעות השקעה להשקיע חשש מהשקעה

    רבים מאיתנו מחזיקים כסף מזומן בצד – אולי מתחת לבלטות, אולי בעו"ש בבנק, או פשוט בכספת בבית. לכאורה, זה נותן תחושת ביטחון – יש כסף נזיל שאפשר להשתמש בו בכל רגע. אבל בפועל, הכסף הזה נשחק ויורד בערכו משנה לשנה, מה שאומר שבעתיד נוכל לקנות איתו פחות. הסיבה לכך היא האינפלציה – עליית המחירים הכללית במשק.
    מה זה אינפלציה?
    אינפלציה היא תהליך שבו המחירים של מוצרים ושירותים עולים בהדרגה, וכך כוח הקנייה של הכסף קטן. במילים פשוטות: באותו סכום כסף אפשר לקנות פחות דברים ממה שהיה אפשר לקנות קודם.

    למה זה קורה?
    האינפלציה נוצרת מכמה סיבות עיקריות:

    1. עלייה בעלויות הייצור – אם חומרי הגלם, החשמל או השכר של העובדים מתייקרים, המחירים עולים בהתאם.
    2. עודף ביקוש – אם הרבה אנשים רוצים לקנות מוצר מסוים, המחיר שלו יעלה (למשל מחירי הדיור).
    3. הדפסת כסף על ידי המדינה – אם הממשלה מדפיסה יותר מדי כסף, הוא מאבד מערכו, מה שמוביל לאינפלציה.
      איך האינפלציה פוגעת בכסף שלנו?
      האינפלציה גורמת למחירים לעלות בהדרגה, כך שהשטרות שמונחים אצלך היום יוכלו לקנות פחות בעתיד. הנה כמה דוגמאות פשוטות מהחיים:

    📌 המכולת השכונתית
    נניח שהיום אתה נכנס למכולת עם שטר של 100 ש"ח, וקונה איתו:
    • 2 לחמים – 20 ש"ח
    • גבינה – 30 ש"ח
    • חלב – 10 ש"ח
    • קפה – 40 ש"ח
    סה"כ: 100 ש"ח בדיוק.
    אבל אם נחזור למכולת בעוד 5 שנים, עם אותו שטר של 100 ש"ח, נגלה שהמחירים עלו:
    • 2 לחמים – 30 ש"ח
    • גבינה – 45 ש"ח
    • חלב – 15 ש"ח
    • קפה – 55 ש"ח
    סה"כ: 145 ₪! הכסף שהיה לנו כבר לא מספיק לאותה קנייה, כי ערכו נשחק.

    📌 מחיר נסיעה באוטובוס
    נניח שכיום כרטיס נסיעה עולה 6 ש"ח. אם תשמור 600 ש"ח במזומן, זה יספיק לך ל-100 נסיעות.
    אבל אם נחכה 10 שנים ונבדוק שוב, יכול להיות שכרטיס נסיעה יעלה 10 ש"ח. עכשיו, אותם 600 ש"ח יספיקו רק ל-60 נסיעות – הפסדת 40 נסיעות בלי שעשית כלום, רק כי ערך הכסף ירד.

    📌 קניית דירה
    נניח שהיום דירה ממוצעת עולה 1,000,000 ש"ח. אם יש לך 500,000 ש"ח במזומן, אתה חוסך כדי להשלים את הסכום בעוד כמה שנים.
    אבל כעבור 5 שנים, מחירי הדיור עלו ב-30%, ועכשיו אותה דירה עולה 1,300,000 ש"ח. הכסף שחסכת נשאר אותו דבר, אבל שווי הדירה עלה – כך שהיום כבר חסר לך יותר כסף מאשר קודם!
    איך לשמור על ערך הכסף?
    כדי שהכסף לא יישחק, צריך להשקיע אותו בצורה חכמה.
    ✔ פיקדון בבנק עם ריבית – אמנם לא רווח גדול, אבל לפחות הכסף צובר ערך ולא רק יושב.
    ✔ השקעה באג"ח – אפשר להשקיע באגרות חוב שנותנות ריבית קבועה ומגנות על הכסף מהתייקרויות.
    ✔ נדל"ן – אם במקום להשאיר את הכסף בבנק תקנה דירה להשקעה, הערך שלה יעלה עם הזמן, והכסף שלך לא יאבד מערכו.
    ✔ השקעה בשוק ההון – מניות או קרנות מחקות שוק יכולות לעלות בערכן ולשמור על כוח הקנייה של הכסף.
    מי ששומר כסף מזומן לאורך זמן בלי להשקיע אותו, מפסיד כוח קנייה. מה שאפשר היה לקנות היום ב-100 ש"ח, ידרוש בעוד כמה שנים 120 או 150 ש"ח. כדי לשמור על הערך, צריך לתת לכסף לעבוד ולא פשוט לשכב בלי מטרה.

    האם כדאי להשקיע או לא?

    התשובה הקצרה: בהחלט כן, אבל בתבונה ובזהירות.

    התשובה הארוכה:
    השקעה היא הדרך היחידה להפוך כסף נזיל לכסף שמייצר ערך לאורך זמן. אם נשאיר את הכסף בעובר ושב או נשמור מזומנים בכספת, הם יאבדו מערכם בגלל האינפלציה. לעומת זאת, אם נשקיע אותם בצורה חכמה – נוכל לא רק לשמור על הערך שלהם אלא גם להגדיל אותם.

    ✔ למה כדאי להשקיע?

    🔹 שמירה על ערך הכסף
    כאמור לעיל, האינפלציה גורמת לכסף שלנו להישחק עם השנים. אם נשאיר כסף נזיל לאורך זמן בלי להשקיע, נוכל לקנות איתו פחות ופחות. השקעות טובות שומרות על כוח הקנייה של הכסף.

    🔹 הזדמנות לרווחים
    כאשר משקיעים את הכסף באפיקים חכמים, הוא יכול לצמוח ולייצר רווחים. לדוגמה, השקעה בשוק ההון לאורך 10-20 שנה עשויה להניב תשואה הרבה יותר גבוהה מהריבית שתקבל בבנק.

    🔹 יצירת הכנסה פסיבית
    יש השקעות שיכולות להניב הכנסה קבועה בלי שתצטרך לעבוד עבורן. למשל:
    ✔ השקעה בנדל"ן – השכרת נכס מספקת הכנסה חודשית.
    ✔ השקעה במניות שמשלמות דיבידנדים – חברות מסוימות מחלקות רווחים לבעלי המניות שלהן באופן קבוע.

    🔹 הזדמנות להגדיל את ההון
    השקעה חכמה מאפשרת לך להגדיל את ההון שלך לאורך זמן. מי שהשקיע בנדל"ן או בשוק ההון לפני 10-20 שנה, רואה היום את הנכסים שלו שווים הרבה יותר.


    ❌ מתי לא כדאי להשקיע?

    🚨 אם אין לך קרן חירום
    לפני שמתחילים להשקיע, צריך לוודא שיש כסף זמין למצבי חירום (כגון תיקון רכב, הוצאות רפואיות וכו'). מומלץ להחזיק לפחות 3-6 חודשי מחיה בכסף נזיל לפני שמשקיעים.

    🚨 אם אתה לא מבין את ההשקעה
    אחד הכללים החשובים ביותר הוא לא להשקיע במה שלא מבינים. אם אתה לא מבין איך ההשקעה עובדת, איך היא מניבה רווחים ומה הסיכונים – עדיף להתרחק או ללמוד עליה לעומק לפני שנכנסים.

    🚨 אם אתה נגרר אחרי "הבטחות לרווח מהיר"
    רוב ההשקעות שמבטיחות "תשואה מובטחת" או "רווחים בטוחים" הן מפוקפקות. אין ארוחות חינם – השקעה טובה דורשת מחשבה, סבלנות ולפעמים גם סיכונים מחושבים.

    🚨 אם ההשקעה מסכנת את כל ההון שלך
    השקעה תמיד מגיעה עם סיכון מסוים, ולכן לא משקיעים את כל הכסף במקום אחד. חשוב לפזר את ההשקעות כדי להקטין את הסיכון.


    📍 איפה אפשר להשקיע? (מעלות וחסרונות)

    💰 פיקדון בבנק
    ✔ בטוח מאוד
    ✔ אבל הריבית נמוכה מאוד, ולכן הכסף עדיין מאבד מערכו בגלל האינפלציה

    🏠 נדל"ן (דירות להשקעה)
    ✔ ערך הנכסים נוטה לעלות עם השנים
    ✔ מספק הכנסה משכירות
    ❌ דורש הון התחלתי גדול

    📈 שוק ההון (מניות, [קרנות נאמנות], אג"ח)
    ✔ פוטנציאל לרווחים גבוהים לאורך זמן
    ✔ ניתן להתחיל גם עם סכומים קטנים
    ❌ דורש סבלנות – השוק עולה ויורד בטווח הקצר

    📊 השקעות סולידיות (אג"ח ממשלתי, קרנות מחקות מדדים)
    ✔ מסוכן פחות ממניות
    ✔ מניב תשואה טובה יותר מחסכון בנקאי
    ❌ הרווחים נמוכים יותר מהשקעה במניות

    🪙 השקעה בזהב או סחורות אחרות
    ✔ נחשב "מקלט בטוח" בתקופות משבר
    ✔ שומר על ערכו לטווח ארוך
    ❌ לא מניב הכנסה פסיבית


    💡 לכן!
    ✅ השקעה היא חיונית כדי לשמור על הערך של הכסף ולהגדיל אותו עם הזמן.
    ✅ הכלל הכי חשוב – להשקיע רק במה שמבינים, ורק אחרי שלומדים היטב את האפשרויות.
    ✅ צריך לפזר סיכונים – לא להשקיע את כל הכסף במקום אחד.
    ✅ סבלנות היא המפתח – השקעות טובות מניבות רווחים לאורך זמן, לא בן לילה.

    🔹 בשורה התחתונה: אם לא תשקיע, הכסף שלך יאבד מערכו עם הזמן. אם תשקיע בחוכמה, תוכל להגדיל את ההון שלך ולדאוג לעתיד הכלכלי שלך. 🚀


  • אשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים
    פלוספ פלוס
    שוק ההון והשקעות הסבר למתחילים השקעות מניות

    מה זה VOO ואיך היא עוקבת אחרי S&P 500?

    📌 VOO היא קרן סל (ETF) שמנהלת חברת Vanguard.
    📌 היא עוקבת אחרי מדד S&P 500, שמשקף את ביצועי 500 החברות הגדולות בארה"ב.
    📌 במקום לקנות 500 מניות בנפרד, אפשר פשוט לקנות VOO, שמחזיקה אותן עבורך.

    מה היתרון של VOO?
    ✅ פיזור רחב – אתה מושקע ב-500 חברות ענק בבת אחת.
    ✅ עמלות נמוכות – הקרן זולה יחסית לניהול (דמי ניהול של 0.03% בלבד).
    ✅ תשואה יציבה – S&P 500 צמח בממוצע כ-8%-10% בשנה לאורך זמן.

    איך זה עובד בפועל?
    נניח שקנית יחידה אחת של VOO. זה אומר שבעצם קנית "חתיכה קטנה" מכל 500 החברות שבמדד. אם אפל, מיקרוסופט, גוגל ושאר החברות עולות, גם VOO עולה.

    📌 בקיצור: VOO היא דרך קלה להשקיע בכלכלת ארה"ב בלי לבחור מניות ספציפיות.


  • אשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים
    פלוספ פלוס
    שוק ההון והשקעות הסבר למתחילים השקעות מניות

    מה עוד אתה צריך לדעת לפני שאתם מתחילים להשקיע?

    אם אתם רוצה להיות משקיעים חכמים ולא רק לקנות מניות כי "אמרו שזה טוב", הנה כמה עקרונות בסיסיים שיעזרו לכם לקבל החלטות טובות:


    1️⃣ קודם כל – למה אתה משקיע?
    💡 לפני שקונים מניה או קרן, צריך להבין מה המטרה שלך.
    📌 האם אתה רוצה לחסוך לפנסיה בעוד 30 שנה?
    📌 האם אתה רוצה להרוויח תוך כמה חודשים?
    📌 האם אתה בונה תיק שייתן לך הכנסה קבועה?

    🔹 השקעה ארוכת טווח – מתאימה לקרנות סל (ETF) ומניות יציבות.
    🔹 השקעה לטווח קצר – דורשת יותר ידע וניהול סיכונים (ולא בטוח שכדאי להתחיל איתה).


    2️⃣ איך לנהל סיכונים?
    📉 הפסדים הם חלק מהמשחק – איך מונעים נפילה כואבת?

    ✅ פיזור השקעות – לא משקיעים את כל הכסף במקום אחד.
    ✅ השקעה בסכומים שמתאימים לך – לא מסכנים כסף שאתה לא יכול להרשות לעצמך להפסיד.
    ✅ לא להתפתות להבטחות של "כסף קל" – שוק ההון זה לא הימורים.

    🔹 דוגמא לטעות נפוצה:
    מישהו משקיע 100% מהכסף במניה אחת כי "היא תכפיל את עצמה". אם היא נופלת ב-50%, חצי מהכסף שלו נעלם.


    3️⃣ איך להשקיע חכם בלי להיות מומחה?
    אם אין לך זמן או ידע לבחור מניות, יש דרך קלה:

    📌 קרנות סל (ETF) על מדדים – למשל VOO (S&P 500) או VT (שוק עולמי).
    📌 השקעה חודשית קבועה (DCA) – קונים סכום קבוע כל חודש, בלי לנסות "לתזמן את השוק".
    📌 סבלנות – לא מוכרים כל פעם שהשוק יורד. השקעות טובות גדלות עם הזמן.

    🔹 דוגמא למי שעשה את זה נכון:
    מישהו שקנה קרן S&P 500 (כמו VOO) והשקיע בה קבוע מאז 2000 – הכפיל את הכסף כמה פעמים.


    4️⃣ הפסיכולוגיה של משקיעים – למה רוב האנשים מפסידים?
    🧠 משקיעים נכשלים כי הם נותנים לרגשות לנהל אותם:
    ❌ פחד – כשהשוק יורד, הם מוכרים בהפסד במקום להמתין.
    ❌ חמדנות – כשהשוק עולה, הם לוקחים סיכונים מוגזמים.
    ❌ FOMO (פחד מהחמצה) – רצים לקנות מניות ש"הולכות להתפוצץ" בלי לבדוק אם זה באמת נכון.

    ✅ מה עושים במקום?
    🔹 משקיעים בצורה מסודרת, לפי אסטרטגיה.
    🔹 לא מקבלים החלטות מהבטן – לומדים ומבינים את השוק.


    5️⃣ מושגים חשובים שכדאי להכיר
    📌 תשואה שנתית ממוצעת – כמה ההשקעה שלך גדלה בממוצע כל שנה.
    📌 דמי ניהול – הכסף שגובים ממך על ניהול קרנות השקעה.
    📌 מדדי שוק – קבוצות של מניות שמודדות את ביצועי השוק (למשל, S&P 500, דאו ג'ונס, נאסד"ק).
    📌 ריבית דריבית – הכוח של השקעות לאורך זמן – הרווחים שלך צוברים רווחים נוספים.


    לסיכום – איך מתחילים בצורה חכמה?
    1️⃣ לומדים לפני שמשקיעים – לא רצים לקנות משהו בלי להבין.
    2️⃣ מתחילים בקטן – לא משקיעים את כל הכסף ביום הראשון.
    3️⃣ נשארים סבלניים – לא מתרגשים מעליות וירידות רגעיות.
    4️⃣ מפזרים סיכונים – לא שמים הכל במניה אחת.
    5️⃣ זוכרים שהשקעות זה מרתון, לא ספרינט – מי שמתמיד לטווח ארוך, לרוב מרוויח.


  • מישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?
    פלוספ פלוס
    שוק ההון והשקעות איצה דזלובסקי השקעה במכרות מכרות זהב איצה קו המידע

    כאחד שלראשונה נחשף לשרשור ולטענות כאן,
    יש כאן יותר מדי דברים מוזרים שמתרחשים באשכול,
    נשמע שיש כאן המון מידע שנכתב מאינטרסים שונים.
    באמת אני לא מצליח להבין למה ללכת לעסקאות כאלו המוטלות בספק,
    לא חסר בלי סוף דברים שיכולים להניב רווח.

    מן הצד אכתוב @איצ-ה-דז-אלובסקי ידוע מאוד כאחד שניתן ומומלץ לשמוע את דעתו, וקחו לעצמכם חשבון אדם כזה - מול שאר אנשים אנונימיים, על מי הייתם מוכנים להסתמך כשמדובר על כספכם?

    באמת, קצת מחשבה, קצת שיקול דעת, לא מאמין לסיפורים שאני נחשף פעם אחר פעם על תמימות של אברכים צדיקים וישרי דרך.
    אהבתי ונהנתי מהחתימה של @משקיע-זהיר-מידי שכתב:
    אני מאמין שעדיף להיות משקיע זהיר מידי - מאשר להיות משקיע פזיז מידי.
    הפלא השמיני בפלאי תבל הוא ריבית דריבית (בשם אלברט איינשטיין). הפלא התשיעי יהיה כשיום אחד אנשים יאבדו את כל הקרן שלהם כי הם ניסו לתפוס את הפלא השמיני (המציאות העגומה).
    אח... כמה שזה מדוייק וקולע!


  • תנו לכסף שלכם לעבוד – כי כשהוא נח, הבנק מרוויח! 🚀💰 (כל מה שצריך לדעת על קרן כספית!)
    פלוספ פלוס
    שוק ההון והשקעות קרן כספית השקעה בטוחה רווח ללא מאמץ

    דוגמה לרווח מקרן כספית 📊

    נניח שיש לך 100,000 ש"ח שיושבים בעו"ש בלי לעשות כלום.
    אתה מחליט להעביר אותם לקרן כספית, שהתשואה שלה דומה לריבית בנק ישראל.

    הנחות בסיס:

    📌 ריבית בנק ישראל: 4% שנתי
    📌 דמי ניהול הקרן: 0.1% שנתי
    📌 אינפלציה שנתית: 2%

    חישוב הרווח השנתי:

    ✅ תשואה ברוטו: 4% מתוך 100,000 ש"ח = 4,000 ש"ח
    ✅ דמי ניהול: 0.1% מתוך 100,000 ש"ח = 100 ש"ח
    ✅ תשואה נטו לפני מס: 3,900 ש"ח

    כמה מס נשלם?

    📌 מאחר שהאינפלציה הייתה 2%, המס יוטל רק על הרווח הריאלי:
    ✔️ רווח ריאלי = 3,900 ש"ח - 2,000 ש"ח (האינפלציה) = 1,900 ש"ח
    ✔️ מס של 25% על הרווח הריאלי: 25% × 1,900 = 475 ש"ח

    הרווח הסופי אחרי מס:

    💰 3,900 ש"ח – 475 ש"ח = 3,425 ש"ח


    השוואה לפיקדון בנקאי בריבית דומה (4%)

    ✅ בפיקדון רגיל היית משלם מס של 15% על כל הרווח, ללא ניכוי אינפלציה:
    🔹 4,000 ש"ח × 15% = 600 ש"ח מס
    🔹 רווח סופי מפיקדון רגיל: 3,400 ש"ח

    🔹 רווח נקי מקרן כספית: 3,700 ש"ח
    🔹 רווח נקי מפיקדון רגיל: 3,400 ש"ח

    🔻 הפרש לטובת קרן כספית: +300 ש"ח

    💡 למה?
    כי בקרן כספית המס מחושב רק על הרווח הריאלי, לאחר הפחתת האינפלציה!


    מה למעיישה?

    📌 אם הריבית במשק גבוהה מהאינפלציה, קרן כספית עדיפה כי משלמים פחות מס.
    📌 הכסף נזיל – אפשר למשוך מתי שרוצים, בניגוד לפיקדון עם התחייבות.
    📌 כל זה בלי לקחת סיכונים גבוהים – כי הקרן משקיעה באג"ח ממשלתי, פיקדונות וכו'.


  • קרן כספית | עד מתי? 🪙💹
    פלוספ פלוס
    שוק ההון והשקעות קרן כספית ריבית בנק ישראל

    בעקבות הירידות של ריבית בנק ישראל - שמשפיעות באופן ישיר על הקרן כספית,
    השאלה נשאלת בפי כל,
    קרן כספית עדיין כדאית?
    אנסה לענות עליה ברמת הכלל, כי לכל כלל, כידוע, יש יוצא מן הכלל.
    ריבית בנק ישראל כיום עומדת ב: 3.5 ,
    נלך לתרחיש בו הריבית יורדת ל3 אחוז, כאן כבר השאלה זועקת.
    ניתן בהחלט למצוא פקמי"ם בבנק של 3 אחוז (בהתאם כמה כסף, ולכמה זמן סגירה),
    למרות זאת, עדיין כספית טובה יותר, מבחינת המס.
    בעוד שבפק"מ משלמים 15 אחוז מס מהשקל הראשון של הרווח, בכספית אמנם משלמים 25 אחוז מס, אבל זה לא מהשקל הראשון של הרווח, אלא החל מהשקל של אחרי הורדת האינפלציה (זוכרים את האינפלציה ושאר ירקות? הרחבתי ע"ז במאמרים רבים המפוזרים כאן).
    שורה תחתונה מי נשאר ביד עם יותר ש"ח?
    כמובן, מי שלא תרם למס כסף מיותר - מי ששם בכספית.

    השאלה נשאלת, מתי פק"ם כן ישתלם? נניח בנק x הציע לי פק"ם בתשואות עודפות.
    כאן אנחנו נצטרך לשבת ולחשבן בהחלט.
    כלל יהיה בידכם: הפק"ם חייב להציע לפחות 0.2% עד 0.4% מעל הקרן הכספית (כלומר, כיום - ריבית ברוטו של 3.7%–3.9% ומעלה) כדי שבכלל יהיה שווה לשקול אותו.
    בוא נאמר את זה כך, ככל שמדובר על כסף גדול וכל שמינית האחוז משפיעה על אלפים, כדאי לשבת ברצינות על המספרים, לשכלל הצעות, ולראות מה הכי רווחי.
    ועוד משהו לעכשיו, כספית קסם כיום עדיפה מכל חברותיה הוותיקות, מפני שיש לה דמי ניהול מהנמוכים בשוק. (למה? כי היא חדשה ומנסה לקרוץ לכל האחרים. מאמין שבהמשך היא תעלה את העמלות. כדאי לעקוב!)
    וממש לסיום: בחצי שנה האחרונה פנה אלי אברך, שבעקבות המאמרים כאן אמר לי, שבעת מכירת דירתו הקודמת, הוא נשאר עם 2 מליון ש"ח ביד למשך כמה חודשים עד לרכישה לדירה השנייה שלו, ובזכות כך הפקיד הכל בכספית, והרוויח בסביבות 14 אלף ש"ח רווח נקי! אני מתרגש כל פעם מחדש לשמוע שאברכים (ולא רק), נהנים מהמאמרים שלי, במקום להביא להם דגים הביתה, מביאים להם חכות. דגים יהיה להם בשפע...


  • מיתוס ה"סנופי": האם ברירת המחדל של החסכונות שלנו עומדת להתפוצץ?
    פלוספ פלוס
    שוק ההון והשקעות פאסיבי סנופי מדד עולמי

    בשנים האחרונות התבססה בציבור שלנו 'דת' פיננסית חדשה. השם שלה הוא "סנופי" – הלא הוא מדד ה-S&P 500, המייצג את 500 החברות הגדולות ביותר בארה"ב. פודקאסטים, קבוצות וואטסאפ, מומחים מטעם עצמם וסוכני ביטוח חזרו על המנטרה הזו כל כך הרבה פעמים, עד שהיא הפכה לאקסיומה: "שים את הכסף בסנופי לטווח ארוך, תעצום עיניים, ותהיה מיליונר. זה בטוח, זה פסיבי, וההיסטוריה מוכיחה שזה תמיד עולה".

    המגמה הזו קיבלה דחיפה אדירה גם מצד המדינה, שקבעה כי ברירות המחדל של חסכונות הצעירים בקרנות הפנסיה, בקרנות ההשתלמות ובתוכנית "חיסכון לכל ילד" יהיו במסלולים מנייתיים ברמת סיכון גבוהה, שלרוב מנותבים ישירות למדד האמריקאי. לכך הצטרפה ה"מהפכה ההלכתית": גופי הכשרות גילו כי קל בהרבה להעניק השגחה הלכתית לקרנות מחקות מדד מאשר לקרנות אקטיביות שקונות מניות ישירות. התוצאה? מאות מיליארדי שקלים של הציבור החרדי זרמו בבת אחת לסל אחד ויחיד.

    אלא שלאחרונה החלו להישמע קולות מזהירים. שמציגים עמדה ביקורתית חריפה נגד הקונצנזוס. אחד מהם, הלא הוא טופורוביץ', המגובה באנליסטים הבכירים ביותר בוול-סטריט, הוא טוען כי החוקים השתנו, וכי מי שמשקיע כיום בסנופי בצורה עיוורת – מניח את כספו על פצצת זמן.

    אז מי צודק? האם באמת יש ממה לחשוש, או שמדובר בהפחדות שווא? בואו נפרק את המנגנון הכלכלי ללא משוא פנים וללא חנפנות.


    ⚠️ ממה באמת יש לחשוש?

    מבקרי המדד מצביעים על שלוש בעיות חריפות בתמחור הנוכחי של השוק:

    1. אשליית הפיזור ובועת הריכוזיות: המשקיע הקטן בטוח שהוא קונה פיזור רחב של 500 חברות ("אם חברה אחת תיפול, יש עוד 499"). המציאות היא שזה כבר פשוט לא נכון. בשל שיטת השווי-שוק, מדד ה-S&P 500 הפך לריכוזי בצורה היסטורית: נכון לשנת 2026, כ-41% מהמדד מרוכזים ב-10 חברות ענק בלבד, רובן המוחלט מתחום הטכנולוגיה והבינה המלאכותית (כמו אפל, מיקרוסופט, אנבידיה וגוגל). בפועל, הסנופי הפך לקרן הייטק בתחפושת. אם מגזר ה-AI יחווה האטה, המדד כולו ישקע איתו.

    2. עיוות המחירים הפסיבי: בכל חודש, ללא קשר למצב הכלכלה, זורם נהר אדיר של מיליארדי שקלים "עיוורים" מחסכונות הציבור לקרנות המחקות. הקרנות הללו אינן מפעילות שיקול דעת; הן מחויבות על פי חוק לקנות עוד ועוד ממניות החברות הגדולות ביותר פשוט כי הן גדולות. הדבר מייצר "כדור שלג טכני" שמנפח את מחירי המניות ומנתק אותם מהערך הכלכלי האמיתי שלהן.

    3. מלכודת הנזילות והיעדר היסטוריה: תומכי המדד אומרים "השוק שרד עשרות שנים". זו טעות עובדתית. שוק המניות אכן קיים זמן רב, אך התופעה שבה הציבור הרחב משקיע כברירת מחדל אוטומטית במסלול פסיבי אחד היא ניסוי כלכלי חדש לחלוטין בן פחות מעשור. הזרמת הכספים האוטומטית הזו מעולם לא עמדה למבחן של מיתון עמוק וממושך. החשש הגדול הוא שכאשר הציבור ייבהל ויתחיל למשוך כספים, יתרחש אפקט הפוך של מכירות אוטומטיות, שיגרור את השוק ל"עשור אבוד" – בדומה למדד הניקיי היפני של שנת 1989, שלקח לו 34 שנים רק כדי לחזור לנקודת האפס.


    📈 מדוע הקונצנזוס הכלכלי עדיין רגוע?

    מנגד, רוב הכלכלנים וגופי הענק (כמו BlackRock ו-Vanguard) מסבירים מדוע הגישה הפסימית מפספסת את התמונה הגדולה, ומצביעים על הטעויות הלוגיות של המזהירים:

    1. מניה היא נכס מניב, לא תרומה לחברה: הטענה ש"לחברות אין מה לעשות עם כל הכסף שהציבור מזרים אליהן" מבוססת על טעות בהבנת הבורסה. כשאנחנו קונים מניה של אפל, הכסף לא נכנס לחשבון הבנק של אפל, אלא הולך למשקיע הקודם שמכר לנו אותה. מניה היא שטר בעלות על נכס מניב. החברות המובילות את הסנופי כיום אינן חברות קש (כמו בבועת שנת 2000); הן המונופולים החזקים בהיסטוריה האנושית, המייצרות מאות מיליארדי דולרים של רווח נקי ומזומן בעולם האמיתי מלקוחות קשיחים בכל רגע נתון.

    2. ה"נעילה" של החסכונות היא חבל ההצלה: המבקרים מתלוננים שהכסף של הציבור נעול ללא יכולת יציאה, אך מבחינה כלכלית זהו בדיוק המנגנון שמונע קריסה. בהיסטוריה, משברים הפכו לאסון בגלל פאניקה של הציבור שרץ למכור. העובדה שהפנסיות ותוכניות הילדים נעולות, מונעת מהציבור לעשות שטויות רגשיות. יתרה מכך, ההפקדות החודשיות שממשיכות לזרום על פי חוק בזמן משבר, מאלצות את התיק לקנות מניות במחירי רצפה – וזהו בדיוק הטורבו שמזניק את השוק חזרה למעלה ברגע שהמשבר מסתיים.

    3. מנגנון הניקוי העצמי: מדד ה-S&P 500 אינו חברה בודדת אלא אורגניזם חי. לאורך 30 שנה, חברות כושלות נפלטות ממנו באופן אוטומטי וחברות צומחות תופסות את מקומן. כדי שהמדד יימחק לחלוטין, כל 500 החברות הגדולות בארה"ב צריכות לפשוט רגל יחד – תרחיש שמשמעותו קריסה טוטאלית של הציביליזציה המודרנית, מצב שבו גם כסף מזומן מתחת למזרן לא יעזור לאיש.


    💡 השורה התחתונה: איך פועלים בחוכמה?

    לטווח ארוך של 20–30 שנה, הנתונים ההיסטוריים חד-משמעיים: הוצאת הכסף משוק ההון היא הדרך הבטוחה להפסיד, שכן האינפלציה תשחק את ערכו לחלוטין. הציפייה הריאלית המקובלת בשוק היא לתשואה ממוצעת של 5% עד 7% בשנה (לאחר ניכוי אינפלציה). [מקווה בזמן הקרוב לעשות ע"ז מאמר ייחודי בע"ה].

    הפתרון הנכון ביותר אינו בריחה מבוהלת, אלא ניהול סיכונים מתוחכם שמבוסס על "חוק ברזל" פשוט:

    • בכסף שכבר מושקע – לא נוגעים: השארתו בסנופי שומרת על אפקט הריבית דריבית שכבר החל לעבוד וממלאת את תפקידה במנוע הצמיחה האמריקאי.

    • את ההפקדות הבאות – מגוונים: כדי לנטרל את סיכון הריכוזיות של 7 ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב, מומלץ להפנות את זרם הכספים החדש (ההפקדות החודשיות הבאות) למדד מניות עולמי וכדו'.

    שוק ההון הוא מנוע עוצמתי, אך השקעה חכמה דורשת מאיתנו לא ללכת שבי אחרי טרנדים עיוורים, אלא לדעת לפזר את הסיכונים בצורה מקצועית ומחושבת.

    תכל'ס, לא חידשתי כלום. גם הפאסיבים מודים שסנופי לבד לא מהווה פיזור. כן ניסיתי להביא קו מחשבה , שלא ללכת על הסנופי בעיניים עוורות ולהניח שם המון אחוזים מתיק ההשקעה.
    כמובן, הכל הם נקודות ואבן ציון למחשבה, ולא מהווה, לא מנסה להוות, שום ייעוץ ושום הדרכה מכל סוג שהוא.
    נקודה למחשבה גרידא.


  • תצביעו בעד !
    פלוספ פלוס
    על הפורום טכני

    @טריידר
    האמת שחיפשתי כל הזמן איך עושים לייק,
    חשבתי שאין כזו אפשרות,
    עד שקראתי את ההודעה שלך,
    ואז הבנתי שהחץ זה כפתור הלייק.
    נראה לי שעדיף לשנות את הסמל הלא מובן הזה.
    אני לא רגיל בפורומים שזה סמל ללייק.
    מסכימים איתי?


  • אשכול למשקיעים המתחילים – שאלות ותשובות בגובה העיניים
    פלוספ פלוס
    שוק ההון והשקעות הסבר למתחילים השקעות מניות

    מה זה דיבידנד?

    📌 דיבידנד הוא כסף שחברה מחלקת למשקיעים שלה, מתוך הרווחים שלה.

    איך זה עובד?
    נניח שיש לך מניה של חברה מסוימת (למשל, אפל).
    אם החברה מרוויחה כסף ורוצה לחלק אותו למשקיעים, היא יכולה להכריז על דיבידנד, כלומר – לתת לך סכום כסף לכל מניה שאתה מחזיק.

    דוגמא:
    🔹 חברת X מחליטה לחלק דיבידנד של 2 דולר למניה.
    🔹 אם יש לך 50 מניות של החברה, תקבל 100 דולר (50 × 2) לחשבון שלך.


    למה חברות מחלקות דיבידנד?
    1️⃣ לתגמל את המשקיעים – לתת להם רווח נוסף על החזקת המניה.
    2️⃣ להראות יציבות – חברות שמחלקות דיבידנד קבוע נחשבות לרוב ליציבות ורווחיות.
    3️⃣ למשוך משקיעים – משקיעים שמחפשים הכנסה פסיבית יעדיפו מניות שמחלקות דיבידנדים.


    לא כל החברות מחלקות דיבידנדים!
    📌 חברות טכנולוגיה צעירות (כמו טסלה או אמזון) מעדיפות להשקיע מחדש את הרווחים שלהן במקום לחלק אותם.
    📌 חברות מבוססות (כמו קוקה-קולה או ג'ונסון & ג'ונסון) נוטות לחלק דיבידנדים קבועים.


    איך יודעים כמה דיבידנד מניה נותנת?
    🔹 יש מושג שנקרא תשואת דיבידנד (Dividend Yield).
    🔹 זה בעצם אחוז הדיבידנד ביחס למחיר המניה.

    דוגמא:
    📌 אם מניה עולה 100 דולר והחברה מחלקת דיבידנד של 4 דולר בשנה, אז:
    🔹 תשואת הדיבידנד = 4% (כי 4/100).
    🔹 זה אומר שעל כל 100 דולר שתשקיע במניה, תקבל 4 דולר בשנה כדיבידנד.


    מה אפשר לעשות עם דיבידנדים?
    1️⃣ לקבל את הכסף לחשבון ולמשוך אותו.
    2️⃣ להשקיע מחדש את הדיבידנד – יש אפשרות אוטומטית שבה הכסף חוזר להשקעה וקונה לך עוד מניות (מה שמגדיל את הרווחים בטווח הארוך).


    דיבידנד זה טוב או לא?
    ✅ יתרונות:
    ✔ הכנסה פסיבית קבועה.
    ✔ מתאים למשקיעים שרוצים תזרים מזומנים.
    ✔ לרוב מגיע מחברות יציבות ורווחיות.

    ❌ חסרונות:
    ✘ לא כל החברות מחלקות דיבידנד.
    ✘ אם חברה מחלקת יותר מדי, זה יכול לבוא על חשבון הצמיחה שלה.
    ✘ תשואות דיבידנד גבוהות מאוד (10% ומעלה) עלולות להיות סימן לסיכון.

    📌 משקיעים רבים בונים תיק שמורכב ממניות דיבידנד כדי לקבל הכנסה פסיבית לאורך זמן.


  • תנו לכסף שלכם לעבוד – כי כשהוא נח, הבנק מרוויח! 🚀💰 (כל מה שצריך לדעת על קרן כספית!)
    פלוספ פלוס
    שוק ההון והשקעות קרן כספית השקעה בטוחה רווח ללא מאמץ

    איך משקיעים בקרן כספית – מדריך מעשי שלב אחרי שלב

    אם הגעת עד לכאן, כנראה שאתה רוצה לגרום לכסף שלך לעבוד בשבילך. מעולה!
    עכשיו נלמד איך בפועל קונים קרן כספית דרך הבנק בצורה פשוטה ונוחה.


    שלב 1: כניסה לחשבון הבנק

    🔹 היכנס לאתר הבנק או לאפליקציה.
    🔹 חפש את האזור שמוקדש לשוק ההון. לרוב זה נקרא "שוק ההון", "השקעות", "טרייד", או משהו בסגנון.
    🔹 אם אין לך הרשאות מסחר בניירות ערך, ייתכן שתצטרך לאשר זאת מול הבנק (ניתן לעשות זאת טלפונית או דרך האתר).


    שלב 2: חיפוש קרן כספית

    🔹 ברגע שנכנסת לאזור שוק ההון, חפש "קרן כספית".
    🔹 בדרך כלל, הבנקים מציעים רשימה של קרנות שונות – חלקן עם כשרות, חלקן ללא.
    🔹 תוכל לבדוק את דמי הניהול והכשרות של כל קרן לפני הבחירה.
    🔹 מחפשים קרנות כשרות, תוכל לבדוק אותן ברשימה כאן.


    שלב 3: ביצוע רכישה

    🔹 לאחר שבחרת את הקרן שמתאימה לך, לחץ על "קנייה".
    🔹 הזן את סכום ההשקעה שלך (אפשר להשקיע כל סכום, אין מינימום).
    🔹 אשר את הפקודה – הרכישה תתבצע בשעות אחר הצהריים לפי שער הקרן באותו יום.


    שלב 4: מעקב וניהול ההשקעה

    🔹 ניתן לבדוק את מצב הקרן שלך דרך חשבון הבנק בכל עת.
    🔹 אם תרצה למכור – פשוט היכנס שוב לאזור שוק ההון, מצא את הקרן ולחץ "מכירה".
    🔹 הכסף מהמכירה יועבר לחשבונך תוך כמה ימים.


    שאלות נפוצות

    ❓ מתי הכסף שלי מתחיל לעבוד?
    ✔️ הקרן רוכשת נכסים מדי יום בשעות אחר הצהריים, אז הרכישה תיכנס לתוקף לפי שער הקרן באותו יום מסחר.

    ❓ מה קורה אם אני רוצה למשוך את הכסף?
    ✔️ הקרן נזילה לחלוטין – אתה יכול למכור את היחידות שלך בכל עת, והכסף יחזור לחשבון תוך מספר ימים.

    ❓ האם אפשר להפקיד ולהוסיף כסף לקרן מתי שרוצים?
    ✔️ כן! אפשר לקנות יחידות נוספות בכל שלב, בדיוק כמו שביצעת את הרכישה הראשונית.

    ❓ מה קורה אם הקרן מפסידה?
    ✔️ קרן כספית משקיעה בנכסים מאוד סולידיים, ולכן התנודות בה קטנות. עם זאת, אין הבטחה לתשואה חיובית בכל זמן נתון.


    🚀 לסיכום:
    קניית קרן כספית היא תהליך פשוט של כמה קליקים דרך חשבון הבנק, ללא עמלות קנייה, וללא התחייבות.
    במקום לתת לכסף לשכב חסר מעש, תן לו לעבוד בשבילך – כי כשהוא נח, הבנק מרוויח! 💰🔥

  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • דף הבית
  • לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום