התמכרות להשקעות בשוק ההון - מאמר מאריה ליבוביץ
מסחר עצמאי
28
פוסטים
17
כותבים
2.4k
צפיות
16
עוקבים
-
מאמר על התמכרות להשקעות בשוק ההון - מאמר שפרסם הרב אריה ליבוביץ בשבוע האחרון ביתד נאמןהתמכרות בעניבה.pdf
@קל-זכות
אתמול התקשר אלי מישהו להתייעץ,
הוא קרא את הכתבה, ודוקא התלהב,
אם אפשר להרויח בתוך זמן קצר מעל 3 מליון,
וכל הבעיה של בעל המעשה זה רק מינופים,
אז למה לא להשקיע בקריפטו בלי מינופים.
אז מה אתה ממליץ, איזה מטבע כדאי?תוך כדי השיחה התברר לי שהוא כבר חיתן 3 ילדים,
ויש עוד כמה בדרך בלע"ה,
ולא אכפת לו להפסיד 50,000 ש"ח בשביל הסיכוי להרויח כמה מליונים.
הייתי צריך גם להסביר לו, למה הוא לא יכול להרשות לעצמו להפסיד כזה סכום.בקיצור אני מתחיל לחשוב שהכתבה הזאת רק עושה הפוך.
וזו התגובה שכתב לי כותב המאמר
שלום וברכה
אכן חשש זה עלה טרם הוצאת הכתבה ובמחשבה והתייעצות עלה כי התועלת הצפויה רבה על החשש מנזק
וכן הכתבה לא עסקה במינוף המסוכן, אלא בתיאור החוסר שליטה הנגרמת מהעיסוק בזה.
כך שאדם האומר משפט כמו אעסוק בזה אבל בזהירות או רק בקנייה ומכירה, לענ"ד הוא כבר שם, ושייך בזה ומנסה להרגיע עצמו...
אולי אני טועה אך מריבוי התגובות וההזדהות עם זה נראה שכך פני הדברים..
יישר כח בכל אופן על ההערה.לפתיחת קרן השתלמות וקופת גמל להשקעה לחץ כאן
https://benakel.org/savings/?referrer_id=019f1897-025b-7299-aad6-b3e9d7b26092לקביעת פגישת הכוונה בשוק ההון ותכנון לנישואי הילדים, 0548592209 emeksicha@gmail.com
-
@קל-זכות
אתמול התקשר אלי מישהו להתייעץ,
הוא קרא את הכתבה, ודוקא התלהב,
אם אפשר להרויח בתוך זמן קצר מעל 3 מליון,
וכל הבעיה של בעל המעשה זה רק מינופים,
אז למה לא להשקיע בקריפטו בלי מינופים.
אז מה אתה ממליץ, איזה מטבע כדאי?תוך כדי השיחה התברר לי שהוא כבר חיתן 3 ילדים,
ויש עוד כמה בדרך בלע"ה,
ולא אכפת לו להפסיד 50,000 ש"ח בשביל הסיכוי להרויח כמה מליונים.
הייתי צריך גם להסביר לו, למה הוא לא יכול להרשות לעצמו להפסיד כזה סכום.בקיצור אני מתחיל לחשוב שהכתבה הזאת רק עושה הפוך.
וזו התגובה שכתב לי כותב המאמר
שלום וברכה
אכן חשש זה עלה טרם הוצאת הכתבה ובמחשבה והתייעצות עלה כי התועלת הצפויה רבה על החשש מנזק
וכן הכתבה לא עסקה במינוף המסוכן, אלא בתיאור החוסר שליטה הנגרמת מהעיסוק בזה.
כך שאדם האומר משפט כמו אעסוק בזה אבל בזהירות או רק בקנייה ומכירה, לענ"ד הוא כבר שם, ושייך בזה ומנסה להרגיע עצמו...
אולי אני טועה אך מריבוי התגובות וההזדהות עם זה נראה שכך פני הדברים..
יישר כח בכל אופן על ההערה.@צמיחה חבר בכולל הגיע אליי עם מסקנה דומה
-
מאמר על התמכרות להשקעות בשוק ההון - מאמר שפרסם הרב אריה ליבוביץ בשבוע האחרון ביתד נאמןהתמכרות בעניבה.pdf
@קל-זכות
מאמר מוצלח מאד.
כמה חבל שכשמגיעים לסוף פוגשים את המניע. את יד שמשון.
שבמקום להבהיר את הסכנות בהשקעות. קרפטו. ומינופים. משתייך מיד למקום של נגד השקעות באופן כללי. בכלל. כך שמי שבעד השקעות אוטומטית עלול למחוק את התוכן החשוב כ"עוד קמפיין".
מקוה שהובנתי... -
@קל-זכות
מאמר מוצלח מאד.
כמה חבל שכשמגיעים לסוף פוגשים את המניע. את יד שמשון.
שבמקום להבהיר את הסכנות בהשקעות. קרפטו. ומינופים. משתייך מיד למקום של נגד השקעות באופן כללי. בכלל. כך שמי שבעד השקעות אוטומטית עלול למחוק את התוכן החשוב כ"עוד קמפיין".
מקוה שהובנתי...@כותב-רק-מה-שיודע אז אי אפשר לבקר את המאמר?
-
@כותב-רק-מה-שיודע אז אי אפשר לבקר את המאמר?
@הקול-השפוי
לא הבנתי....
אני הבעתי את דעתי בעד המאמר מי שחושב שהוא לא. זכותו.
דיברתי על עניין אחר. שבגלל שהוא פורסם ע"י יד שמשון אוטומטית אנשים עלולים לשלול אותו בתור אנטי השקעות במקום לקבל את ההזהרות הנכונות הטמונות בו. לא קשור לעצם הזכות לבקר אותו. -
@הקול-השפוי
לא הבנתי....
אני הבעתי את דעתי בעד המאמר מי שחושב שהוא לא. זכותו.
דיברתי על עניין אחר. שבגלל שהוא פורסם ע"י יד שמשון אוטומטית אנשים עלולים לשלול אותו בתור אנטי השקעות במקום לקבל את ההזהרות הנכונות הטמונות בו. לא קשור לעצם הזכות לבקר אותו.@כותב-רק-מה-שיודע זה היה נראה שאתה שולל את הנכתב למעלה בגלל החשש מפסילה אוטומטית בעקבות זהותו של כותב המאמר.
בכל אופן בין כך ובין כך עדיף לדון לגופם של טענות ולא של אינטרסים. -
@כותב-רק-מה-שיודע זה היה נראה שאתה שולל את הנכתב למעלה בגלל החשש מפסילה אוטומטית בעקבות זהותו של כותב המאמר.
בכל אופן בין כך ובין כך עדיף לדון לגופם של טענות ולא של אינטרסים.@הקול-השפוי
אני לא עד כדי כך מתוחכם... -
אני מכיר באופן אישי אברך שלווה מהבנק 200,000 ש"ח
והצליח להרוויח בהתחלה 50,000
ולבסוף נשאר עם 0 ש"חבזכות המינופים
זה באמת מקום מסוכן.מאמן ויועץ לכלכת המשפחה.
-
אני מכיר באופן אישי אברך שלווה מהבנק 200,000 ש"ח
והצליח להרוויח בהתחלה 50,000
ולבסוף נשאר עם 0 ש"חבזכות המינופים
זה באמת מקום מסוכן.@נחמן-רוזנבלום לפעמים בא לך לתפוס אנשים ולנער אותם...
-
ההתמכרות להפחדה מהשקעות
כמה אני אוהב אירוניה מהודרת עטופה בעניבה.
ישנה קבוצה מעניינת מאוד במחוזותינו. אנשים בעלי לשון חלקלקה, קול סמכותי והבעה רצינית עד אימה, שגילו ייעוד חדש בחייהם: להילחם בכל כוחם נגד "ההתמכרות להשקעות בשוק ההון". לא סתם להזהיר – אלא להילחם, לזעוק, לעשות כנסים, לטלטל עולמות ולצייר את שוק ההון כמדורת אש וגופרית השורפת כל הבא בשעריה.הם כותבים מאמרים ארוכים, דרמטיים, רוויי סיפורי אימה, שכוללים גרפים מאיימים, מושגים חצי-מקצועיים וניחוחות של "אני הייתי שם וראיתי הכל". הם מתארים משקיעים אבודים, משפחות שקרסו, ילדים שנשארו בלי לחם ומים – וכל זה בשם מלחמת הקודש נגד ההשקעה.
אך יש פרט קטן, שולי כמעט, שאיש אינו שם לב אליו: אותם כותבים עצמם – מכורים.
לא לשוק ההון. לא למניות. לא לקריפטו. אלא לכתיבה נגד השקעות.
כן כן, התמכרות מסוג חדש: התמכרות להפחדה מהשקעות.ככל שהציבור מגלה יותר עניין בהתנהלות כלכלית נבונה, ככל שיותר אברכים מתחילים להבין מושגים כמו מדד פאסיבי, פיזור סיכונים, השקעה לטווח ארוך, כך גוברת החרדה אצל אותם "מזהירי הדור". הם חשים שהשליטה נלקחת מידיהם. ההפקדות מתמעטות, וציבור בני התורה מתחיל לחשוב. להבין. לשאול. לבדוק נתונים.
וזה מסוכן. מאוד מסוכן.
לא כי שוק ההון מסוכן – אלא כי פתאום הציבור כבר לא תלוי רק במילותיהם, ובקרוב גם לא יקחו מהם הלוואות וישלמו 2000 שקל על הזכות הזו.וכך הם מגייסים את כל כלי הנשק שברשותם: רגש, פחד, סיפורים מצמררים, מושגים תורניים נשגבים ורטוריקה חדה כתער.
"זה מדרון חלקלק!"
"זה ממכר!"
"זה קזינו מודרני בלב בית המדרש!"
"מי שנכנס – סופו שימכור את דירתו!".והציבור התמים שומע, נבהל, נסוג. עוצם עיניים. מעדיף להישאר בעוני מוכר מאשר שספסלי בית המדרש יתרבו בגילאים שמחתנים ילדים.
אבל יש כאן עיוות מהותי.
לא כל השקעה היא הימור, ולא כל משקיע הוא מכור.
יש הבדל תהומי בין סוחר יומי היושב מול מסכים מהבהבים לבין מי שמפקיד הוראת קבע חודשית להשקעה במדד פאסיבי, מפוזר, לטווח של עשרים שנה, בלי לגעת, בלי "לשחק", בלי מינופים ובלי פעלולים.
זו אינה התמכרות. זו אחריות.אך אותם מטיפים – אינם מבדילים. הם מערבבים הכל לסלט מפחיד אחד, כדי ליצור רושם אחיד: שוק ההון שווה סכנה.
והאבסורד זועק לשמים.
אותם אנשים, המזהירים מפני התמכרות, אינם מסוגלים לעבור שבוע בלי לפרסם מאמר חדש, נאום חדש, זעקה חדשה. הם עוקבים באובססיביות אחרי כל מי שמעז לדבר בצורה חיובית על השקעות, מגיבים בלהט, מנתחים, מתפלפלים, מתרגשים, נלחמים.
נסו לשאול אותם: הצלחת פעם להניח לנושא הזה חודש שלם? בלי לכתוב? בלי להזהיר? בלי לשכנע?
והתשובה ברורה: לא רבתי.
זה בוער בהם.
הם שואבים זהות, סטטוס, השפעה ותחושת שליחות מן המאבק הזה. יש מי שמוכר סדנאות גמילה, ייעוצים, ליווי רגשי, הרצאות אזהרה. הפחד – הפך למוצר.
וככל שהפחד גדול יותר – הרווח גדל.
אבל הציבור מתחיל להתעורר.
הוא שואל: רגע, האם באמת מי שמשקיע במדד עולמי מפוזר, לאורך עשרים שנה, פועל בפזיזות? האם זה פחות אחראי מלהשאיר כסף בעו"ש שנטחן באינפלציה? האם יותר הגיוני לחסוך כל חודש בדימיון שנקבל מענק כשהילדים יתחתנו ואז נגלה שמדובר על הלוואה שצריך להחזיר אותה בהחזרים הזויים? האם זה חוסר אמונה – או אולי השתדלות נבונה?
והתשובות לא תמיד נוחות לאותם מטיפים.
כי קל מאוד להילחם בדמות קיצונית של משקיע מכור למינופים. קשה הרבה יותר להתמודד עם אדם שקורא, לומד, מתייעץ ופועל מתוך תכנון.לא כל מי שמשקיע – מהמר.
לא כל מי שמתכנן עתיד כלכלי – זה פגיעה באמונה.
ולא כל מי שמתנגד להשקעות – פועל לשם שמים.
אולי הגיע הזמן להכיר באמת הפשוטה:
יש התמכרות להשקעות מסוכנות.
ויש גם התמכרות להפחדת הציבור.
והשאלה הגדולה היא – מי באמת מסוכן יותר?לְבַד֙ רְאֵה־זֶ֣ה מָצָ֔אתִי אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה הָ' אֶת־הָאָדָ֖ם יָשָׁ֑ר וְהֵ֥מָּה בִקְשׁ֖וּ חִשְּׁבֹנ֥וֹת רַבִּֽים׃
-
ההתמכרות להפחדה מהשקעות
כמה אני אוהב אירוניה מהודרת עטופה בעניבה.
ישנה קבוצה מעניינת מאוד במחוזותינו. אנשים בעלי לשון חלקלקה, קול סמכותי והבעה רצינית עד אימה, שגילו ייעוד חדש בחייהם: להילחם בכל כוחם נגד "ההתמכרות להשקעות בשוק ההון". לא סתם להזהיר – אלא להילחם, לזעוק, לעשות כנסים, לטלטל עולמות ולצייר את שוק ההון כמדורת אש וגופרית השורפת כל הבא בשעריה.הם כותבים מאמרים ארוכים, דרמטיים, רוויי סיפורי אימה, שכוללים גרפים מאיימים, מושגים חצי-מקצועיים וניחוחות של "אני הייתי שם וראיתי הכל". הם מתארים משקיעים אבודים, משפחות שקרסו, ילדים שנשארו בלי לחם ומים – וכל זה בשם מלחמת הקודש נגד ההשקעה.
אך יש פרט קטן, שולי כמעט, שאיש אינו שם לב אליו: אותם כותבים עצמם – מכורים.
לא לשוק ההון. לא למניות. לא לקריפטו. אלא לכתיבה נגד השקעות.
כן כן, התמכרות מסוג חדש: התמכרות להפחדה מהשקעות.ככל שהציבור מגלה יותר עניין בהתנהלות כלכלית נבונה, ככל שיותר אברכים מתחילים להבין מושגים כמו מדד פאסיבי, פיזור סיכונים, השקעה לטווח ארוך, כך גוברת החרדה אצל אותם "מזהירי הדור". הם חשים שהשליטה נלקחת מידיהם. ההפקדות מתמעטות, וציבור בני התורה מתחיל לחשוב. להבין. לשאול. לבדוק נתונים.
וזה מסוכן. מאוד מסוכן.
לא כי שוק ההון מסוכן – אלא כי פתאום הציבור כבר לא תלוי רק במילותיהם, ובקרוב גם לא יקחו מהם הלוואות וישלמו 2000 שקל על הזכות הזו.וכך הם מגייסים את כל כלי הנשק שברשותם: רגש, פחד, סיפורים מצמררים, מושגים תורניים נשגבים ורטוריקה חדה כתער.
"זה מדרון חלקלק!"
"זה ממכר!"
"זה קזינו מודרני בלב בית המדרש!"
"מי שנכנס – סופו שימכור את דירתו!".והציבור התמים שומע, נבהל, נסוג. עוצם עיניים. מעדיף להישאר בעוני מוכר מאשר שספסלי בית המדרש יתרבו בגילאים שמחתנים ילדים.
אבל יש כאן עיוות מהותי.
לא כל השקעה היא הימור, ולא כל משקיע הוא מכור.
יש הבדל תהומי בין סוחר יומי היושב מול מסכים מהבהבים לבין מי שמפקיד הוראת קבע חודשית להשקעה במדד פאסיבי, מפוזר, לטווח של עשרים שנה, בלי לגעת, בלי "לשחק", בלי מינופים ובלי פעלולים.
זו אינה התמכרות. זו אחריות.אך אותם מטיפים – אינם מבדילים. הם מערבבים הכל לסלט מפחיד אחד, כדי ליצור רושם אחיד: שוק ההון שווה סכנה.
והאבסורד זועק לשמים.
אותם אנשים, המזהירים מפני התמכרות, אינם מסוגלים לעבור שבוע בלי לפרסם מאמר חדש, נאום חדש, זעקה חדשה. הם עוקבים באובססיביות אחרי כל מי שמעז לדבר בצורה חיובית על השקעות, מגיבים בלהט, מנתחים, מתפלפלים, מתרגשים, נלחמים.
נסו לשאול אותם: הצלחת פעם להניח לנושא הזה חודש שלם? בלי לכתוב? בלי להזהיר? בלי לשכנע?
והתשובה ברורה: לא רבתי.
זה בוער בהם.
הם שואבים זהות, סטטוס, השפעה ותחושת שליחות מן המאבק הזה. יש מי שמוכר סדנאות גמילה, ייעוצים, ליווי רגשי, הרצאות אזהרה. הפחד – הפך למוצר.
וככל שהפחד גדול יותר – הרווח גדל.
אבל הציבור מתחיל להתעורר.
הוא שואל: רגע, האם באמת מי שמשקיע במדד עולמי מפוזר, לאורך עשרים שנה, פועל בפזיזות? האם זה פחות אחראי מלהשאיר כסף בעו"ש שנטחן באינפלציה? האם יותר הגיוני לחסוך כל חודש בדימיון שנקבל מענק כשהילדים יתחתנו ואז נגלה שמדובר על הלוואה שצריך להחזיר אותה בהחזרים הזויים? האם זה חוסר אמונה – או אולי השתדלות נבונה?
והתשובות לא תמיד נוחות לאותם מטיפים.
כי קל מאוד להילחם בדמות קיצונית של משקיע מכור למינופים. קשה הרבה יותר להתמודד עם אדם שקורא, לומד, מתייעץ ופועל מתוך תכנון.לא כל מי שמשקיע – מהמר.
לא כל מי שמתכנן עתיד כלכלי – זה פגיעה באמונה.
ולא כל מי שמתנגד להשקעות – פועל לשם שמים.
אולי הגיע הזמן להכיר באמת הפשוטה:
יש התמכרות להשקעות מסוכנות.
ויש גם התמכרות להפחדת הציבור.
והשאלה הגדולה היא – מי באמת מסוכן יותר?@רואה-את-הנולד בשביל לנער אנשים צריך לכתוב להם כאלה כתבות מפחידות
כיון שראינו אנשים שנפלו בהשקעות
ואח"כ אפשר לחשוב איך לעשות אבל דבר ראשון לכתוב כמה זה לא פשוט ואי אפשר לעשות כל דבר בלי לחשוב ולבדוק
אם זה היה מגיע בצורה של-מה כן לעשות היו הרבה נופלים בהשקעות אחרות -
@רואה-את-הנולד
חשוב להזכיר שהרב ליבוביץ לא מדבר רק נגד השקעות
בכנסים הכלכליים שהוא מקיים מדי שנה (שהם כינוסים פורצי דרך במגזר החרדי לדעתי) הוא מדבר גם על מה כן ולא רק על מה לא
הכנסים כולם נמצאים בקול הלשון וניתן לצפות בהרצאות של הרב ליבוביץ בהם
אני אישית זכיתי לדבר במסגרת הכינוסים של יד שמשון על נושא חשיבות הפנסיה ומסלולי ההשקעה בפנסיה, ודיברתי בעד השקעה במסלולי מניות, כאמור זה היה בכינוס של יד שמשון, כפי שתוכלו לראות את ההרצאות בקול הלשון.
בכינוס שנה לאחר מכן דיבר נחום ברוק, גם הוא דיבר בעד השקעות במניות.
רק בשנה האחרונה בעקבות התבהלה הוא שינה גישה,
וגם בשנה האחרונה הדיבורים בכינוס לפחות לדעתי כמי שהשתתף שם ושמע את ההרצאה של הרב קסלר הדיבור היה מאוד עניני לא סתם הפחדות אלא העלאת נקודות שאני מניח שרבים מאוד יסכימו איתםאז כמובן שיש לו גמ"ח וכו', אבל מכאן ועד להגיד שזה כל האינטרס שלו, רחוק מאוד
רוצים להפסיק לשרוף שטר של 200 ש"ח כל יום? קבלו את המדריך המלא לקבלת קצבת נכות
לעולם הידע של 'קל זכות' לחצו כאן
קל זכות - טלפון 02-642-80-80 דוא"ל: 6428080@gmail.com
להרצאות שו"ת וטיפים חייגו לקו התוכן שלנו 02-642-80-80 שלוחה 2 -
ההתמכרות להפחדה מהשקעות
כמה אני אוהב אירוניה מהודרת עטופה בעניבה.
ישנה קבוצה מעניינת מאוד במחוזותינו. אנשים בעלי לשון חלקלקה, קול סמכותי והבעה רצינית עד אימה, שגילו ייעוד חדש בחייהם: להילחם בכל כוחם נגד "ההתמכרות להשקעות בשוק ההון". לא סתם להזהיר – אלא להילחם, לזעוק, לעשות כנסים, לטלטל עולמות ולצייר את שוק ההון כמדורת אש וגופרית השורפת כל הבא בשעריה.הם כותבים מאמרים ארוכים, דרמטיים, רוויי סיפורי אימה, שכוללים גרפים מאיימים, מושגים חצי-מקצועיים וניחוחות של "אני הייתי שם וראיתי הכל". הם מתארים משקיעים אבודים, משפחות שקרסו, ילדים שנשארו בלי לחם ומים – וכל זה בשם מלחמת הקודש נגד ההשקעה.
אך יש פרט קטן, שולי כמעט, שאיש אינו שם לב אליו: אותם כותבים עצמם – מכורים.
לא לשוק ההון. לא למניות. לא לקריפטו. אלא לכתיבה נגד השקעות.
כן כן, התמכרות מסוג חדש: התמכרות להפחדה מהשקעות.ככל שהציבור מגלה יותר עניין בהתנהלות כלכלית נבונה, ככל שיותר אברכים מתחילים להבין מושגים כמו מדד פאסיבי, פיזור סיכונים, השקעה לטווח ארוך, כך גוברת החרדה אצל אותם "מזהירי הדור". הם חשים שהשליטה נלקחת מידיהם. ההפקדות מתמעטות, וציבור בני התורה מתחיל לחשוב. להבין. לשאול. לבדוק נתונים.
וזה מסוכן. מאוד מסוכן.
לא כי שוק ההון מסוכן – אלא כי פתאום הציבור כבר לא תלוי רק במילותיהם, ובקרוב גם לא יקחו מהם הלוואות וישלמו 2000 שקל על הזכות הזו.וכך הם מגייסים את כל כלי הנשק שברשותם: רגש, פחד, סיפורים מצמררים, מושגים תורניים נשגבים ורטוריקה חדה כתער.
"זה מדרון חלקלק!"
"זה ממכר!"
"זה קזינו מודרני בלב בית המדרש!"
"מי שנכנס – סופו שימכור את דירתו!".והציבור התמים שומע, נבהל, נסוג. עוצם עיניים. מעדיף להישאר בעוני מוכר מאשר שספסלי בית המדרש יתרבו בגילאים שמחתנים ילדים.
אבל יש כאן עיוות מהותי.
לא כל השקעה היא הימור, ולא כל משקיע הוא מכור.
יש הבדל תהומי בין סוחר יומי היושב מול מסכים מהבהבים לבין מי שמפקיד הוראת קבע חודשית להשקעה במדד פאסיבי, מפוזר, לטווח של עשרים שנה, בלי לגעת, בלי "לשחק", בלי מינופים ובלי פעלולים.
זו אינה התמכרות. זו אחריות.אך אותם מטיפים – אינם מבדילים. הם מערבבים הכל לסלט מפחיד אחד, כדי ליצור רושם אחיד: שוק ההון שווה סכנה.
והאבסורד זועק לשמים.
אותם אנשים, המזהירים מפני התמכרות, אינם מסוגלים לעבור שבוע בלי לפרסם מאמר חדש, נאום חדש, זעקה חדשה. הם עוקבים באובססיביות אחרי כל מי שמעז לדבר בצורה חיובית על השקעות, מגיבים בלהט, מנתחים, מתפלפלים, מתרגשים, נלחמים.
נסו לשאול אותם: הצלחת פעם להניח לנושא הזה חודש שלם? בלי לכתוב? בלי להזהיר? בלי לשכנע?
והתשובה ברורה: לא רבתי.
זה בוער בהם.
הם שואבים זהות, סטטוס, השפעה ותחושת שליחות מן המאבק הזה. יש מי שמוכר סדנאות גמילה, ייעוצים, ליווי רגשי, הרצאות אזהרה. הפחד – הפך למוצר.
וככל שהפחד גדול יותר – הרווח גדל.
אבל הציבור מתחיל להתעורר.
הוא שואל: רגע, האם באמת מי שמשקיע במדד עולמי מפוזר, לאורך עשרים שנה, פועל בפזיזות? האם זה פחות אחראי מלהשאיר כסף בעו"ש שנטחן באינפלציה? האם יותר הגיוני לחסוך כל חודש בדימיון שנקבל מענק כשהילדים יתחתנו ואז נגלה שמדובר על הלוואה שצריך להחזיר אותה בהחזרים הזויים? האם זה חוסר אמונה – או אולי השתדלות נבונה?
והתשובות לא תמיד נוחות לאותם מטיפים.
כי קל מאוד להילחם בדמות קיצונית של משקיע מכור למינופים. קשה הרבה יותר להתמודד עם אדם שקורא, לומד, מתייעץ ופועל מתוך תכנון.לא כל מי שמשקיע – מהמר.
לא כל מי שמתכנן עתיד כלכלי – זה פגיעה באמונה.
ולא כל מי שמתנגד להשקעות – פועל לשם שמים.
אולי הגיע הזמן להכיר באמת הפשוטה:
יש התמכרות להשקעות מסוכנות.
ויש גם התמכרות להפחדת הציבור.
והשאלה הגדולה היא – מי באמת מסוכן יותר?צודק לגמרי - מאמר יפה,
אני כשפתחתי חשבון מסחר עצמאי,
עשיתי לעצמי חוק,
מבחינתי יש רק פעולת קניה של מדדים S&P, נאסדאק , CHAT וכ"ו
אבל בשום אופן לא נוגע בפקודת מכירה!!!
לעשור הקרוב מבחינתי אין פעולה כזאת מכירה
לכן אני מרשה לעצמי להיכנס לצפות כי במכירה אני לא נוגע -
ההתמכרות להפחדה מהשקעות
כמה אני אוהב אירוניה מהודרת עטופה בעניבה.
ישנה קבוצה מעניינת מאוד במחוזותינו. אנשים בעלי לשון חלקלקה, קול סמכותי והבעה רצינית עד אימה, שגילו ייעוד חדש בחייהם: להילחם בכל כוחם נגד "ההתמכרות להשקעות בשוק ההון". לא סתם להזהיר – אלא להילחם, לזעוק, לעשות כנסים, לטלטל עולמות ולצייר את שוק ההון כמדורת אש וגופרית השורפת כל הבא בשעריה.הם כותבים מאמרים ארוכים, דרמטיים, רוויי סיפורי אימה, שכוללים גרפים מאיימים, מושגים חצי-מקצועיים וניחוחות של "אני הייתי שם וראיתי הכל". הם מתארים משקיעים אבודים, משפחות שקרסו, ילדים שנשארו בלי לחם ומים – וכל זה בשם מלחמת הקודש נגד ההשקעה.
אך יש פרט קטן, שולי כמעט, שאיש אינו שם לב אליו: אותם כותבים עצמם – מכורים.
לא לשוק ההון. לא למניות. לא לקריפטו. אלא לכתיבה נגד השקעות.
כן כן, התמכרות מסוג חדש: התמכרות להפחדה מהשקעות.ככל שהציבור מגלה יותר עניין בהתנהלות כלכלית נבונה, ככל שיותר אברכים מתחילים להבין מושגים כמו מדד פאסיבי, פיזור סיכונים, השקעה לטווח ארוך, כך גוברת החרדה אצל אותם "מזהירי הדור". הם חשים שהשליטה נלקחת מידיהם. ההפקדות מתמעטות, וציבור בני התורה מתחיל לחשוב. להבין. לשאול. לבדוק נתונים.
וזה מסוכן. מאוד מסוכן.
לא כי שוק ההון מסוכן – אלא כי פתאום הציבור כבר לא תלוי רק במילותיהם, ובקרוב גם לא יקחו מהם הלוואות וישלמו 2000 שקל על הזכות הזו.וכך הם מגייסים את כל כלי הנשק שברשותם: רגש, פחד, סיפורים מצמררים, מושגים תורניים נשגבים ורטוריקה חדה כתער.
"זה מדרון חלקלק!"
"זה ממכר!"
"זה קזינו מודרני בלב בית המדרש!"
"מי שנכנס – סופו שימכור את דירתו!".והציבור התמים שומע, נבהל, נסוג. עוצם עיניים. מעדיף להישאר בעוני מוכר מאשר שספסלי בית המדרש יתרבו בגילאים שמחתנים ילדים.
אבל יש כאן עיוות מהותי.
לא כל השקעה היא הימור, ולא כל משקיע הוא מכור.
יש הבדל תהומי בין סוחר יומי היושב מול מסכים מהבהבים לבין מי שמפקיד הוראת קבע חודשית להשקעה במדד פאסיבי, מפוזר, לטווח של עשרים שנה, בלי לגעת, בלי "לשחק", בלי מינופים ובלי פעלולים.
זו אינה התמכרות. זו אחריות.אך אותם מטיפים – אינם מבדילים. הם מערבבים הכל לסלט מפחיד אחד, כדי ליצור רושם אחיד: שוק ההון שווה סכנה.
והאבסורד זועק לשמים.
אותם אנשים, המזהירים מפני התמכרות, אינם מסוגלים לעבור שבוע בלי לפרסם מאמר חדש, נאום חדש, זעקה חדשה. הם עוקבים באובססיביות אחרי כל מי שמעז לדבר בצורה חיובית על השקעות, מגיבים בלהט, מנתחים, מתפלפלים, מתרגשים, נלחמים.
נסו לשאול אותם: הצלחת פעם להניח לנושא הזה חודש שלם? בלי לכתוב? בלי להזהיר? בלי לשכנע?
והתשובה ברורה: לא רבתי.
זה בוער בהם.
הם שואבים זהות, סטטוס, השפעה ותחושת שליחות מן המאבק הזה. יש מי שמוכר סדנאות גמילה, ייעוצים, ליווי רגשי, הרצאות אזהרה. הפחד – הפך למוצר.
וככל שהפחד גדול יותר – הרווח גדל.
אבל הציבור מתחיל להתעורר.
הוא שואל: רגע, האם באמת מי שמשקיע במדד עולמי מפוזר, לאורך עשרים שנה, פועל בפזיזות? האם זה פחות אחראי מלהשאיר כסף בעו"ש שנטחן באינפלציה? האם יותר הגיוני לחסוך כל חודש בדימיון שנקבל מענק כשהילדים יתחתנו ואז נגלה שמדובר על הלוואה שצריך להחזיר אותה בהחזרים הזויים? האם זה חוסר אמונה – או אולי השתדלות נבונה?
והתשובות לא תמיד נוחות לאותם מטיפים.
כי קל מאוד להילחם בדמות קיצונית של משקיע מכור למינופים. קשה הרבה יותר להתמודד עם אדם שקורא, לומד, מתייעץ ופועל מתוך תכנון.לא כל מי שמשקיע – מהמר.
לא כל מי שמתכנן עתיד כלכלי – זה פגיעה באמונה.
ולא כל מי שמתנגד להשקעות – פועל לשם שמים.
אולי הגיע הזמן להכיר באמת הפשוטה:
יש התמכרות להשקעות מסוכנות.
ויש גם התמכרות להפחדת הציבור.
והשאלה הגדולה היא – מי באמת מסוכן יותר?@רואה-את-הנולד
אתה כ"כ צודק!
אבל נראה לי שדווקא בכזה מאמר נחרץ חשוב לייצר הבדלה בין מטרות הכותב.
לבין עצם תוכן המאמר שהוא תוכן חשוב ונכון. וחשוב שלא למסמס אותו רק בגלל האינטרסים הזרים שסביבו... -
@רואה-את-הנולד
אתה כ"כ צודק!
אבל נראה לי שדווקא בכזה מאמר נחרץ חשוב לייצר הבדלה בין מטרות הכותב.
לבין עצם תוכן המאמר שהוא תוכן חשוב ונכון. וחשוב שלא למסמס אותו רק בגלל האינטרסים הזרים שסביבו...שימו לב שכותב המאמר התייחס לבורסות קריפטו, שם אפשרויות המינוף הם דמיוניות.
בבורסות רגילות אין אפשרויות מינוף כל כך גבוהות.
אני מחכה לכתבה הבאה שתעסוק על אותו אברך שנפל ממסחר באופציות. -
אני מחכה למאמר פשוט וברור שבו ייכתב משהו בעד שוק ההון
-
ההתמכרות להפחדה מהשקעות
כמה אני אוהב אירוניה מהודרת עטופה בעניבה.
ישנה קבוצה מעניינת מאוד במחוזותינו. אנשים בעלי לשון חלקלקה, קול סמכותי והבעה רצינית עד אימה, שגילו ייעוד חדש בחייהם: להילחם בכל כוחם נגד "ההתמכרות להשקעות בשוק ההון". לא סתם להזהיר – אלא להילחם, לזעוק, לעשות כנסים, לטלטל עולמות ולצייר את שוק ההון כמדורת אש וגופרית השורפת כל הבא בשעריה.הם כותבים מאמרים ארוכים, דרמטיים, רוויי סיפורי אימה, שכוללים גרפים מאיימים, מושגים חצי-מקצועיים וניחוחות של "אני הייתי שם וראיתי הכל". הם מתארים משקיעים אבודים, משפחות שקרסו, ילדים שנשארו בלי לחם ומים – וכל זה בשם מלחמת הקודש נגד ההשקעה.
אך יש פרט קטן, שולי כמעט, שאיש אינו שם לב אליו: אותם כותבים עצמם – מכורים.
לא לשוק ההון. לא למניות. לא לקריפטו. אלא לכתיבה נגד השקעות.
כן כן, התמכרות מסוג חדש: התמכרות להפחדה מהשקעות.ככל שהציבור מגלה יותר עניין בהתנהלות כלכלית נבונה, ככל שיותר אברכים מתחילים להבין מושגים כמו מדד פאסיבי, פיזור סיכונים, השקעה לטווח ארוך, כך גוברת החרדה אצל אותם "מזהירי הדור". הם חשים שהשליטה נלקחת מידיהם. ההפקדות מתמעטות, וציבור בני התורה מתחיל לחשוב. להבין. לשאול. לבדוק נתונים.
וזה מסוכן. מאוד מסוכן.
לא כי שוק ההון מסוכן – אלא כי פתאום הציבור כבר לא תלוי רק במילותיהם, ובקרוב גם לא יקחו מהם הלוואות וישלמו 2000 שקל על הזכות הזו.וכך הם מגייסים את כל כלי הנשק שברשותם: רגש, פחד, סיפורים מצמררים, מושגים תורניים נשגבים ורטוריקה חדה כתער.
"זה מדרון חלקלק!"
"זה ממכר!"
"זה קזינו מודרני בלב בית המדרש!"
"מי שנכנס – סופו שימכור את דירתו!".והציבור התמים שומע, נבהל, נסוג. עוצם עיניים. מעדיף להישאר בעוני מוכר מאשר שספסלי בית המדרש יתרבו בגילאים שמחתנים ילדים.
אבל יש כאן עיוות מהותי.
לא כל השקעה היא הימור, ולא כל משקיע הוא מכור.
יש הבדל תהומי בין סוחר יומי היושב מול מסכים מהבהבים לבין מי שמפקיד הוראת קבע חודשית להשקעה במדד פאסיבי, מפוזר, לטווח של עשרים שנה, בלי לגעת, בלי "לשחק", בלי מינופים ובלי פעלולים.
זו אינה התמכרות. זו אחריות.אך אותם מטיפים – אינם מבדילים. הם מערבבים הכל לסלט מפחיד אחד, כדי ליצור רושם אחיד: שוק ההון שווה סכנה.
והאבסורד זועק לשמים.
אותם אנשים, המזהירים מפני התמכרות, אינם מסוגלים לעבור שבוע בלי לפרסם מאמר חדש, נאום חדש, זעקה חדשה. הם עוקבים באובססיביות אחרי כל מי שמעז לדבר בצורה חיובית על השקעות, מגיבים בלהט, מנתחים, מתפלפלים, מתרגשים, נלחמים.
נסו לשאול אותם: הצלחת פעם להניח לנושא הזה חודש שלם? בלי לכתוב? בלי להזהיר? בלי לשכנע?
והתשובה ברורה: לא רבתי.
זה בוער בהם.
הם שואבים זהות, סטטוס, השפעה ותחושת שליחות מן המאבק הזה. יש מי שמוכר סדנאות גמילה, ייעוצים, ליווי רגשי, הרצאות אזהרה. הפחד – הפך למוצר.
וככל שהפחד גדול יותר – הרווח גדל.
אבל הציבור מתחיל להתעורר.
הוא שואל: רגע, האם באמת מי שמשקיע במדד עולמי מפוזר, לאורך עשרים שנה, פועל בפזיזות? האם זה פחות אחראי מלהשאיר כסף בעו"ש שנטחן באינפלציה? האם יותר הגיוני לחסוך כל חודש בדימיון שנקבל מענק כשהילדים יתחתנו ואז נגלה שמדובר על הלוואה שצריך להחזיר אותה בהחזרים הזויים? האם זה חוסר אמונה – או אולי השתדלות נבונה?
והתשובות לא תמיד נוחות לאותם מטיפים.
כי קל מאוד להילחם בדמות קיצונית של משקיע מכור למינופים. קשה הרבה יותר להתמודד עם אדם שקורא, לומד, מתייעץ ופועל מתוך תכנון.לא כל מי שמשקיע – מהמר.
לא כל מי שמתכנן עתיד כלכלי – זה פגיעה באמונה.
ולא כל מי שמתנגד להשקעות – פועל לשם שמים.
אולי הגיע הזמן להכיר באמת הפשוטה:
יש התמכרות להשקעות מסוכנות.
ויש גם התמכרות להפחדת הציבור.
והשאלה הגדולה היא – מי באמת מסוכן יותר?@רואה-את-הנולד
אני כבר מתחיל לחשוב שאתה כותב יותר יפה,
אולי ניתן לך לכתוב את הטור...ו @שששששש @קל-זכות @כותב-רק-מה-שיודע @שואף-ליותר @הקול-השפוי
אני חושב שאם הוא רוצה באמת להואיל לאותם מכורים
שיכתוב ברור מה כן צריך לעשות ומה לא
כמו לא למנף או לא בקריפטו וכדו'
ולא להתחיל בסיפורים מפחידים על אדם שהתחיל בהשקעה רגילה ואיכשהו הגיע לכל זה,
(ואגב לגלות לאותם טיפשים איך הם יכולים לנסות להרוויח)
כי כשכותבים כך זה לא רק שלא עוזר לאף אחד אלא גם מזיק
כי אותו מכור אומר הוא סתם נגד השקעות,
ושאר הציבור שעוד לא משקיע מפחד להשקיע כי "אולי גם אני יתמכר ויפסיד את כל כספי" -
@רואה-את-הנולד
אני כבר מתחיל לחשוב שאתה כותב יותר יפה,
אולי ניתן לך לכתוב את הטור...ו @שששששש @קל-זכות @כותב-רק-מה-שיודע @שואף-ליותר @הקול-השפוי
אני חושב שאם הוא רוצה באמת להואיל לאותם מכורים
שיכתוב ברור מה כן צריך לעשות ומה לא
כמו לא למנף או לא בקריפטו וכדו'
ולא להתחיל בסיפורים מפחידים על אדם שהתחיל בהשקעה רגילה ואיכשהו הגיע לכל זה,
(ואגב לגלות לאותם טיפשים איך הם יכולים לנסות להרוויח)
כי כשכותבים כך זה לא רק שלא עוזר לאף אחד אלא גם מזיק
כי אותו מכור אומר הוא סתם נגד השקעות,
ושאר הציבור שעוד לא משקיע מפחד להשקיע כי "אולי גם אני יתמכר ויפסיד את כל כספי"@אבי-ר. אכן אני חושב להציע אות @רואה-את-הנולד כ'כותב' עבור ארגון בנקל.. כתיבה נהדרת!
חסר לי (לא באמת) בסוף המאמר 'מייל אישי ליצירת קשר עם בעל הסיפור' שגם נהיה פסיכולוג לעת מצוא ויוכל לעזור למתמכר התורן.
מי שיודע מה זו התמכרות, יודע שזהו תהליך ארוך שאם הוא נעשה ללא ליווי של איש מקצוע, חלילה וחס זה מקצין את מצבו. -
@רואה-את-הנולד
חשוב להזכיר שהרב ליבוביץ לא מדבר רק נגד השקעות
בכנסים הכלכליים שהוא מקיים מדי שנה (שהם כינוסים פורצי דרך במגזר החרדי לדעתי) הוא מדבר גם על מה כן ולא רק על מה לא
הכנסים כולם נמצאים בקול הלשון וניתן לצפות בהרצאות של הרב ליבוביץ בהם
אני אישית זכיתי לדבר במסגרת הכינוסים של יד שמשון על נושא חשיבות הפנסיה ומסלולי ההשקעה בפנסיה, ודיברתי בעד השקעה במסלולי מניות, כאמור זה היה בכינוס של יד שמשון, כפי שתוכלו לראות את ההרצאות בקול הלשון.
בכינוס שנה לאחר מכן דיבר נחום ברוק, גם הוא דיבר בעד השקעות במניות.
רק בשנה האחרונה בעקבות התבהלה הוא שינה גישה,
וגם בשנה האחרונה הדיבורים בכינוס לפחות לדעתי כמי שהשתתף שם ושמע את ההרצאה של הרב קסלר הדיבור היה מאוד עניני לא סתם הפחדות אלא העלאת נקודות שאני מניח שרבים מאוד יסכימו איתםאז כמובן שיש לו גמ"ח וכו', אבל מכאן ועד להגיד שזה כל האינטרס שלו, רחוק מאוד
@קל-זכות
זהירות צריכים בכל השקעה גם בנדל"ן, מצער בעיני שלא ראיתי טורים על זהירות גם בנשא הזה.@קל-זכות כתב בהתמכרות להשקעות בשוק ההון - מאמר מאריה ליבוביץ:
אז כמובן שיש לו גמ"ח וכו', אבל מכאן ועד להגיד שזה כל האינטרס שלו, רחוק מאוד
אני לא חושב שהוא פועל מאינטרסים, אך משהו במאמרים האלו מעלה בי תהיה איך הוא תופס את שוק ההון מול השקעות נדל"ן וכדו'.
-
ההתמכרות להפחדה מהשקעות
כמה אני אוהב אירוניה מהודרת עטופה בעניבה.
ישנה קבוצה מעניינת מאוד במחוזותינו. אנשים בעלי לשון חלקלקה, קול סמכותי והבעה רצינית עד אימה, שגילו ייעוד חדש בחייהם: להילחם בכל כוחם נגד "ההתמכרות להשקעות בשוק ההון". לא סתם להזהיר – אלא להילחם, לזעוק, לעשות כנסים, לטלטל עולמות ולצייר את שוק ההון כמדורת אש וגופרית השורפת כל הבא בשעריה.הם כותבים מאמרים ארוכים, דרמטיים, רוויי סיפורי אימה, שכוללים גרפים מאיימים, מושגים חצי-מקצועיים וניחוחות של "אני הייתי שם וראיתי הכל". הם מתארים משקיעים אבודים, משפחות שקרסו, ילדים שנשארו בלי לחם ומים – וכל זה בשם מלחמת הקודש נגד ההשקעה.
אך יש פרט קטן, שולי כמעט, שאיש אינו שם לב אליו: אותם כותבים עצמם – מכורים.
לא לשוק ההון. לא למניות. לא לקריפטו. אלא לכתיבה נגד השקעות.
כן כן, התמכרות מסוג חדש: התמכרות להפחדה מהשקעות.ככל שהציבור מגלה יותר עניין בהתנהלות כלכלית נבונה, ככל שיותר אברכים מתחילים להבין מושגים כמו מדד פאסיבי, פיזור סיכונים, השקעה לטווח ארוך, כך גוברת החרדה אצל אותם "מזהירי הדור". הם חשים שהשליטה נלקחת מידיהם. ההפקדות מתמעטות, וציבור בני התורה מתחיל לחשוב. להבין. לשאול. לבדוק נתונים.
וזה מסוכן. מאוד מסוכן.
לא כי שוק ההון מסוכן – אלא כי פתאום הציבור כבר לא תלוי רק במילותיהם, ובקרוב גם לא יקחו מהם הלוואות וישלמו 2000 שקל על הזכות הזו.וכך הם מגייסים את כל כלי הנשק שברשותם: רגש, פחד, סיפורים מצמררים, מושגים תורניים נשגבים ורטוריקה חדה כתער.
"זה מדרון חלקלק!"
"זה ממכר!"
"זה קזינו מודרני בלב בית המדרש!"
"מי שנכנס – סופו שימכור את דירתו!".והציבור התמים שומע, נבהל, נסוג. עוצם עיניים. מעדיף להישאר בעוני מוכר מאשר שספסלי בית המדרש יתרבו בגילאים שמחתנים ילדים.
אבל יש כאן עיוות מהותי.
לא כל השקעה היא הימור, ולא כל משקיע הוא מכור.
יש הבדל תהומי בין סוחר יומי היושב מול מסכים מהבהבים לבין מי שמפקיד הוראת קבע חודשית להשקעה במדד פאסיבי, מפוזר, לטווח של עשרים שנה, בלי לגעת, בלי "לשחק", בלי מינופים ובלי פעלולים.
זו אינה התמכרות. זו אחריות.אך אותם מטיפים – אינם מבדילים. הם מערבבים הכל לסלט מפחיד אחד, כדי ליצור רושם אחיד: שוק ההון שווה סכנה.
והאבסורד זועק לשמים.
אותם אנשים, המזהירים מפני התמכרות, אינם מסוגלים לעבור שבוע בלי לפרסם מאמר חדש, נאום חדש, זעקה חדשה. הם עוקבים באובססיביות אחרי כל מי שמעז לדבר בצורה חיובית על השקעות, מגיבים בלהט, מנתחים, מתפלפלים, מתרגשים, נלחמים.
נסו לשאול אותם: הצלחת פעם להניח לנושא הזה חודש שלם? בלי לכתוב? בלי להזהיר? בלי לשכנע?
והתשובה ברורה: לא רבתי.
זה בוער בהם.
הם שואבים זהות, סטטוס, השפעה ותחושת שליחות מן המאבק הזה. יש מי שמוכר סדנאות גמילה, ייעוצים, ליווי רגשי, הרצאות אזהרה. הפחד – הפך למוצר.
וככל שהפחד גדול יותר – הרווח גדל.
אבל הציבור מתחיל להתעורר.
הוא שואל: רגע, האם באמת מי שמשקיע במדד עולמי מפוזר, לאורך עשרים שנה, פועל בפזיזות? האם זה פחות אחראי מלהשאיר כסף בעו"ש שנטחן באינפלציה? האם יותר הגיוני לחסוך כל חודש בדימיון שנקבל מענק כשהילדים יתחתנו ואז נגלה שמדובר על הלוואה שצריך להחזיר אותה בהחזרים הזויים? האם זה חוסר אמונה – או אולי השתדלות נבונה?
והתשובות לא תמיד נוחות לאותם מטיפים.
כי קל מאוד להילחם בדמות קיצונית של משקיע מכור למינופים. קשה הרבה יותר להתמודד עם אדם שקורא, לומד, מתייעץ ופועל מתוך תכנון.לא כל מי שמשקיע – מהמר.
לא כל מי שמתכנן עתיד כלכלי – זה פגיעה באמונה.
ולא כל מי שמתנגד להשקעות – פועל לשם שמים.
אולי הגיע הזמן להכיר באמת הפשוטה:
יש התמכרות להשקעות מסוכנות.
ויש גם התמכרות להפחדת הציבור.
והשאלה הגדולה היא – מי באמת מסוכן יותר?
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות
 { const baseUrl = 'https://www.google.co.il/search?q=site:forum.benakel.org'; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = '') { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, '_blank'); } } const buttons = {}; buttons.searchAll = { id: 'bb-search-all', label: `חיפוש ${type ? 'בכל הפורום' : ''}`, className: type ? 'btn-secondary' : 'btn-primary', callback: () => search() }; if (type === 'topic') { buttons.searchTopic = { label: 'חיפוש בנושא זה', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/topic/${id}`) }; } else if (type === 'category') { buttons.searchCategory = { label: 'חיפוש בקטגוריה זו', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/category/${id}`) }; } buttons.cancel = { label: 'ביטול', className: 'btn-default', 'data-bs-dismiss': 'modal' }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/system/site-logo.svg" width="80" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on('shown.bs.modal', function () { searchInput = document.getElementById('bb-inp'); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener('keydown', function (e) { if (e.key === 'Enter') { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal('hide'); } } else if (e.key === 'Escape') { e.preventDefault(); dialog.modal('hide'); } }); } const searchAllButton = document.getElementById('bb-search-all'); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = 'לחצו על אנטר כדי לחפש'; } }); })(); void 0;){kind=link}