דילוג לתוכן

השקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]

שוק ההון והשקעות
44 10 1.4k 9
  • כמה ידיעות-

    א'.
    לבני זוג אזרחי ארה"ב עד סכום של 97,600$ בשנה אין חובת מס מהכנסות הכולל גם רווחים בשוק ההון, לדוגמא- אם הכנסתך הרגילה בשנת מכירת המניות היתה בסך $40,000, והרווח ממכירת המניות הוא $40,000, לא תשלם מס רווח הון בכלל.
    אם הכנסתך הרגילה היתה בסך $70,000, והרווח מהמכירה הוא $70,000, תשלם 15% מס רק על החלק של הרווח שמעל $96,700, כלומר $43,300, מה שאומר שחובת המס שלך תסתכם ב$6,495.

    ב'.
    שיעור המס האמריקאי על רווחי הון ממכירת מניות אחרי החזקה בהן של יותר משנה הוא 15% (בדרך כלל). שיעור המס הישראלי הוא 25%. בעקבות זאת יש שמשקיעים ישירות בארה"ב ומשלמים רק את המס האמריקאי, בלי לדווח לרשויות בישראל [לא כתבתי ...].

    ג'.
    בארה"ב יש משהו דומה לקרן השתלמות בשם Roth IRA, הרווחים על ההשקעה בחשבון כזה פטורים ממס בתנאי שהמושך הוא מעל גיל 60 וההשקעה היא בת חמש שנים. את הקרן אפשר למשוך תמיד בלי לשלם מס, אבל הרווחים כפופים לתנאים הנ"ל.

    @אברהם-ק כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    כמה ידיעות-

    א'.
    לבני זוג אזרחי ארה"ב עד סכום של 97,600$ בשנה אין חובת מס מהכנסות הכולל גם רווחים בשוק ההון, לדוגמא- אם הכנסתך הרגילה בשנת מכירת המניות היתה בסך $40,000, והרווח ממכירת המניות הוא $40,000, לא תשלם מס רווח הון בכלל.
    אם הכנסתך הרגילה היתה בסך $70,000, והרווח מהמכירה הוא $70,000, תשלם 15% מס רק על החלק של הרווח שמעל $96,700, כלומר $43,300, מה שאומר שחובת המס שלך תסתכם ב$6,495.

    מעניין, אבל השקעות PFIC מוחרג מזה? לדוגמא אם אני קונה קרן כספית בסכומים נמוכים שכולל כל ההכנסות שלנו (בני זוג אמריקאיים) לא עולה על 97,600$ שנתי, זה עדיין ממוסה בצורה דרקונית?

  • ציטטתי לעיל את המדריך למשקיע האמריקאי בו נאמר שאין בעיה אם PFIC כאשר ההשקעה היא ב-
    בסימון: VOO – מחקה מדד S&P500, דמי ניהול 0.03%
    סימון: VT – מחקה מדד עולמי, דמי ניהול 0.07%
    סימון: QQQM – מחקה מדד נאסד”ק 100, דמי ניהול 0.15%

    כך שאם חסכון לכל ילד קרן השתלמות או מה שזה לא יהיה מושקע במדדים הנ"ל אין בעיה.
    לא מבין למה שוב ושוב כותבים כאן שיש בעיה עם PFIC בלי להציע את הפתרון הפשוט הזה?

  • @אברהם-ק כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    כמה ידיעות-

    א'.
    לבני זוג אזרחי ארה"ב עד סכום של 97,600$ בשנה אין חובת מס מהכנסות הכולל גם רווחים בשוק ההון, לדוגמא- אם הכנסתך הרגילה בשנת מכירת המניות היתה בסך $40,000, והרווח ממכירת המניות הוא $40,000, לא תשלם מס רווח הון בכלל.
    אם הכנסתך הרגילה היתה בסך $70,000, והרווח מהמכירה הוא $70,000, תשלם 15% מס רק על החלק של הרווח שמעל $96,700, כלומר $43,300, מה שאומר שחובת המס שלך תסתכם ב$6,495.

    מעניין, אבל השקעות PFIC מוחרג מזה? לדוגמא אם אני קונה קרן כספית בסכומים נמוכים שכולל כל ההכנסות שלנו (בני זוג אמריקאיים) לא עולה על 97,600$ שנתי, זה עדיין ממוסה בצורה דרקונית?

    @מפתח_בינה
    לא יודע.

  • ציטטתי לעיל את המדריך למשקיע האמריקאי בו נאמר שאין בעיה אם PFIC כאשר ההשקעה היא ב-
    בסימון: VOO – מחקה מדד S&P500, דמי ניהול 0.03%
    סימון: VT – מחקה מדד עולמי, דמי ניהול 0.07%
    סימון: QQQM – מחקה מדד נאסד”ק 100, דמי ניהול 0.15%

    כך שאם חסכון לכל ילד קרן השתלמות או מה שזה לא יהיה מושקע במדדים הנ"ל אין בעיה.
    לא מבין למה שוב ושוב כותבים כאן שיש בעיה עם PFIC בלי להציע את הפתרון הפשוט הזה?

    @אברהם-ק כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    ציטטתי לעיל את המדריך למשקיע האמריקאי בו נאמר שאין בעיה אם PFIC כאשר ההשקעה היא ב-
    בסימון: VOO – מחקה מדד S&P500, דמי ניהול 0.03%
    סימון: VT – מחקה מדד עולמי, דמי ניהול 0.07%
    סימון: QQQM – מחקה מדד נאסד”ק 100, דמי ניהול 0.15%

    כך שאם חסכון לכל ילד קרן השתלמות או מה שזה לא יהיה מושקע במדדים הנ"ל אין בעיה.
    לא מבין למה שוב ושוב כותבים כאן שיש בעיה עם PFIC בלי להציע את הפתרון הפשוט הזה?

    אני יעשה סדר.
    לכל קרן סל / נאמנות יש שני מאפיינים; הראשון מה הבית של הקרן, זאת אומרת היכן הקרן מונפקת, והשני אחרי איזה מדד הקרן עוקבת.
    ישנם קרנות שמונפקות באמריקה אך עוקבות אחרי מדדים באירופה לדוגמא, וישנם קרנות שמונפקות בארץ אך עוקבות אחר מדד אמריקאי. מקום ההנפקה ומדד העקיבה הם שני דברים שונים לחלוטין.
    עכשיו, מס PFIC חל על כל קרן שמונפקת מחוץ לארה"ב, ולא משנה אחרי איזה מדד היא עוקבת. זאת אומרת, קרן שמונפקת לצורך הענין בישראל אפילו שהיא עוקבת אחרי מדד S&P 500 ובעצם משקיעה בארה"ב היא עדיין בכלל מס PFIC כיון שהיא הונפקה מחוץ לארה"ב.
    וכן להיפך, קרן שהונפקה בארה"ב גם אם היא עוקבת אחרי מדד מחוץ לארה"ב היא לא בכלל מס PFIC, כמו קרן VT שהזכרת, שהיא עוקבת אחרי מדד לא אמריקאי ובכל זאת כיון שהיא מונפקת בארה"ב היא לא בכלל מס PFIC.
    בקיצור, לא המדד משנה לגבי מס PFIC אלא מקום ההנפקה. למה זה ככה? בגלל מס דיבידנדים, שקרנות שמונפקות בארה"ב הן מחלקות ולא צוברות וממילא המס משולם מיד, אבל זה כבר פחות משנה עכשיו.
    לכן, נכון שהקרנות שהזכרת - VOO, VT, ו-QQQM - הן לא בכלל מס PFIC, אבל הסיבה היא בגלל שהן מונפקות בארה"ב, משא"כ כל הקרנות השתלמות וחסכון לכל ילד הם קרנות נאמנות שהונפקו בישראל, ולפיכך הגם שהמדד הוא אותו מדד עליהם יהיה מס PFIC.
    דרך אגב, נקוט כלל זה בידך; קרן שהסימול שלה הוא במספרים בד"כ היא קרן שמונפקת מחוץ לארה"ב ובכלל מס PFIC, וקרן שהסימול שלה הוא באותיות היא קרן שמונפקת בארה"ב ולא בכלל PFIC. ככלל, כל הקרנות פנסיה / השתלמות/ גמל / חל"י הם קרנות נאמנות שמונפקות בישראל.

  • @אברהם-ק כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    ציטטתי לעיל את המדריך למשקיע האמריקאי בו נאמר שאין בעיה אם PFIC כאשר ההשקעה היא ב-
    בסימון: VOO – מחקה מדד S&P500, דמי ניהול 0.03%
    סימון: VT – מחקה מדד עולמי, דמי ניהול 0.07%
    סימון: QQQM – מחקה מדד נאסד”ק 100, דמי ניהול 0.15%

    כך שאם חסכון לכל ילד קרן השתלמות או מה שזה לא יהיה מושקע במדדים הנ"ל אין בעיה.
    לא מבין למה שוב ושוב כותבים כאן שיש בעיה עם PFIC בלי להציע את הפתרון הפשוט הזה?

    אני יעשה סדר.
    לכל קרן סל / נאמנות יש שני מאפיינים; הראשון מה הבית של הקרן, זאת אומרת היכן הקרן מונפקת, והשני אחרי איזה מדד הקרן עוקבת.
    ישנם קרנות שמונפקות באמריקה אך עוקבות אחרי מדדים באירופה לדוגמא, וישנם קרנות שמונפקות בארץ אך עוקבות אחר מדד אמריקאי. מקום ההנפקה ומדד העקיבה הם שני דברים שונים לחלוטין.
    עכשיו, מס PFIC חל על כל קרן שמונפקת מחוץ לארה"ב, ולא משנה אחרי איזה מדד היא עוקבת. זאת אומרת, קרן שמונפקת לצורך הענין בישראל אפילו שהיא עוקבת אחרי מדד S&P 500 ובעצם משקיעה בארה"ב היא עדיין בכלל מס PFIC כיון שהיא הונפקה מחוץ לארה"ב.
    וכן להיפך, קרן שהונפקה בארה"ב גם אם היא עוקבת אחרי מדד מחוץ לארה"ב היא לא בכלל מס PFIC, כמו קרן VT שהזכרת, שהיא עוקבת אחרי מדד לא אמריקאי ובכל זאת כיון שהיא מונפקת בארה"ב היא לא בכלל מס PFIC.
    בקיצור, לא המדד משנה לגבי מס PFIC אלא מקום ההנפקה. למה זה ככה? בגלל מס דיבידנדים, שקרנות שמונפקות בארה"ב הן מחלקות ולא צוברות וממילא המס משולם מיד, אבל זה כבר פחות משנה עכשיו.
    לכן, נכון שהקרנות שהזכרת - VOO, VT, ו-QQQM - הן לא בכלל מס PFIC, אבל הסיבה היא בגלל שהן מונפקות בארה"ב, משא"כ כל הקרנות השתלמות וחסכון לכל ילד הם קרנות נאמנות שהונפקו בישראל, ולפיכך הגם שהמדד הוא אותו מדד עליהם יהיה מס PFIC.
    דרך אגב, נקוט כלל זה בידך; קרן שהסימול שלה הוא במספרים בד"כ היא קרן שמונפקת מחוץ לארה"ב ובכלל מס PFIC, וקרן שהסימול שלה הוא באותיות היא קרן שמונפקת בארה"ב ולא בכלל PFIC. ככלל, כל הקרנות פנסיה / השתלמות/ גמל / חל"י הם קרנות נאמנות שמונפקות בישראל.

    @סייעתא-דשמיא
    כתבת הכי ברור שיכול להיות,
    אין צורך להוסיף עליהם כלום.
    שכוייח

  • @המסייע
    חוקית יהיה להם בפשטות בעיה לפתוח קרן השתלמות רגילה [אא"כ הם יעשו את זה בניהול אישי], בפועל הרבה פותחים קרן השתלמות רגילה ונסמכים על כך שהסיכוי שיעלו עליהם הוא נמוך, מה גם שמדובר במוצר דומה לקרן השתלמות לשכירים שבה אין בה בעיה, אך צריל להבין שיש בזה נקודת סיכון וכל אחד יקח את זה לשיקוליו.

    @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    שהסיכוי שיעלו עליהם הוא נמוך

    איך זה נמוך הבנק רושם לך שהוא מדווח על כל הכנסה למס בחו"ל

  • @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    שהסיכוי שיעלו עליהם הוא נמוך

    איך זה נמוך הבנק רושם לך שהוא מדווח על כל הכנסה למס בחו"ל

    @המסייע
    לא כל תיק שנמצא אצל האמריקאים נבדק רק כאחוז או שתיים מתוכם נבדק
    גם בהנחה והתיק שלך יבדק יתכן ולא יבדילו בין קרן השתלמות לשכירים לבין עצמאיים ולכן הסיכוי קיים אך נמוך

  • @אברהם-ק כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    ציטטתי לעיל את המדריך למשקיע האמריקאי בו נאמר שאין בעיה אם PFIC כאשר ההשקעה היא ב-
    בסימון: VOO – מחקה מדד S&P500, דמי ניהול 0.03%
    סימון: VT – מחקה מדד עולמי, דמי ניהול 0.07%
    סימון: QQQM – מחקה מדד נאסד”ק 100, דמי ניהול 0.15%

    כך שאם חסכון לכל ילד קרן השתלמות או מה שזה לא יהיה מושקע במדדים הנ"ל אין בעיה.
    לא מבין למה שוב ושוב כותבים כאן שיש בעיה עם PFIC בלי להציע את הפתרון הפשוט הזה?

    אני יעשה סדר.
    לכל קרן סל / נאמנות יש שני מאפיינים; הראשון מה הבית של הקרן, זאת אומרת היכן הקרן מונפקת, והשני אחרי איזה מדד הקרן עוקבת.
    ישנם קרנות שמונפקות באמריקה אך עוקבות אחרי מדדים באירופה לדוגמא, וישנם קרנות שמונפקות בארץ אך עוקבות אחר מדד אמריקאי. מקום ההנפקה ומדד העקיבה הם שני דברים שונים לחלוטין.
    עכשיו, מס PFIC חל על כל קרן שמונפקת מחוץ לארה"ב, ולא משנה אחרי איזה מדד היא עוקבת. זאת אומרת, קרן שמונפקת לצורך הענין בישראל אפילו שהיא עוקבת אחרי מדד S&P 500 ובעצם משקיעה בארה"ב היא עדיין בכלל מס PFIC כיון שהיא הונפקה מחוץ לארה"ב.
    וכן להיפך, קרן שהונפקה בארה"ב גם אם היא עוקבת אחרי מדד מחוץ לארה"ב היא לא בכלל מס PFIC, כמו קרן VT שהזכרת, שהיא עוקבת אחרי מדד לא אמריקאי ובכל זאת כיון שהיא מונפקת בארה"ב היא לא בכלל מס PFIC.
    בקיצור, לא המדד משנה לגבי מס PFIC אלא מקום ההנפקה. למה זה ככה? בגלל מס דיבידנדים, שקרנות שמונפקות בארה"ב הן מחלקות ולא צוברות וממילא המס משולם מיד, אבל זה כבר פחות משנה עכשיו.
    לכן, נכון שהקרנות שהזכרת - VOO, VT, ו-QQQM - הן לא בכלל מס PFIC, אבל הסיבה היא בגלל שהן מונפקות בארה"ב, משא"כ כל הקרנות השתלמות וחסכון לכל ילד הם קרנות נאמנות שהונפקו בישראל, ולפיכך הגם שהמדד הוא אותו מדד עליהם יהיה מס PFIC.
    דרך אגב, נקוט כלל זה בידך; קרן שהסימול שלה הוא במספרים בד"כ היא קרן שמונפקת מחוץ לארה"ב ובכלל מס PFIC, וקרן שהסימול שלה הוא באותיות היא קרן שמונפקת בארה"ב ולא בכלל PFIC. ככלל, כל הקרנות פנסיה / השתלמות/ גמל / חל"י הם קרנות נאמנות שמונפקות בישראל.

    @סייעתא-דשמיא
    תודה על הפירוט המורחב [ועל כל המידע שאתה מעביר, מדובר בעבודה יוצאת דופן!]
    אני רק לא מבין דבר אחד, בתי ההשקעות בקופ"ג וכדו' לא משקיעים במדדים עצמם אלא דרך אופציות ושלל מיני טריקים, איך כל זה קשור למיסוי דיבדינדים, לכאו' בזה לא אמור להיות בעיה של אי מיסוי דיבידנדים, לא?!

  • @סייעתא-דשמיא
    תודה על הפירוט המורחב [ועל כל המידע שאתה מעביר, מדובר בעבודה יוצאת דופן!]
    אני רק לא מבין דבר אחד, בתי ההשקעות בקופ"ג וכדו' לא משקיעים במדדים עצמם אלא דרך אופציות ושלל מיני טריקים, איך כל זה קשור למיסוי דיבדינדים, לכאו' בזה לא אמור להיות בעיה של אי מיסוי דיבידנדים, לא?!

    @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    תודה על הפירוט המורחב [ועל כל המידע שאתה מעביר, מדובר בעבודה יוצאת דופן!]

    תודה! שמח לשמוע😊

    @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    אני רק לא מבין דבר אחד, בתי ההשקעות בקופ"ג וכדו' לא משקיעים במדדים עצמם אלא דרך אופציות ושלל מיני טריקים, איך כל זה קשור למיסוי דיבדינדים, לכאו' בזה לא אמור להיות בעיה של אי מיסוי דיבידנדים, לא?!

    בגלל הטריקים הללו ארה"ב מפסידה בפועל מיסוי דיבידנדים, משא"כ אם תשקיע באופן ישיר בקרנות אמריקאית שהן מחלקות דיבידנדים ארה"ב תרוויח את המיסוי עליהם.
    במילים אחרות - אין הבדל מבחינם אם הסיבה שהם מפסידים את מיסוי הדיבידנדים הוא בגלל שהקרן צוברת או בגלל שצורת העקיבה היא סינטטית ואין בכלל דיבידנדים, בפועל הם מפסידים את המיסוי הזה.

  • @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    תודה על הפירוט המורחב [ועל כל המידע שאתה מעביר, מדובר בעבודה יוצאת דופן!]

    תודה! שמח לשמוע😊

    @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    אני רק לא מבין דבר אחד, בתי ההשקעות בקופ"ג וכדו' לא משקיעים במדדים עצמם אלא דרך אופציות ושלל מיני טריקים, איך כל זה קשור למיסוי דיבדינדים, לכאו' בזה לא אמור להיות בעיה של אי מיסוי דיבידנדים, לא?!

    בגלל הטריקים הללו ארה"ב מפסידה בפועל מיסוי דיבידנדים, משא"כ אם תשקיע באופן ישיר בקרנות אמריקאית שהן מחלקות דיבידנדים ארה"ב תרוויח את המיסוי עליהם.
    במילים אחרות - אין הבדל מבחינם אם הסיבה שהם מפסידים את מיסוי הדיבידנדים הוא בגלל שהקרן צוברת או בגלל שצורת העקיבה היא סינטטית ואין בכלל דיבידנדים, בפועל הם מפסידים את המיסוי הזה.

    @סייעתא-דשמיא
    עשקאות סוואפ למיטב ידיעתי עדיין לא סובלות ממיסוי האמריקאי למרות שהם מפסידים את הדיבידנדים, מדוע אופציות וכדו' שונים במהותן מזה

  • @סייעתא-דשמיא
    עשקאות סוואפ למיטב ידיעתי עדיין לא סובלות ממיסוי האמריקאי למרות שהם מפסידים את הדיבידנדים, מדוע אופציות וכדו' שונים במהותן מזה

    @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    @סייעתא-דשמיא
    עשקאות סוואפ למיטב ידיעתי עדיין לא סובלות ממיסוי האמריקאי למרות שהם מפסידים את הדיבידנדים, מדוע אופציות וכדו' שונים במהותן מזה

    קרנות בארה"ב מחוייבות לחלק דיבידנדים ולא משנה באיזה צורה הן משקיעות.
    כל קרן סל חיצונית, היא pfic גם אם היא מחלקת דיבידנדים.

  • @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    @סייעתא-דשמיא
    עשקאות סוואפ למיטב ידיעתי עדיין לא סובלות ממיסוי האמריקאי למרות שהם מפסידים את הדיבידנדים, מדוע אופציות וכדו' שונים במהותן מזה

    קרנות בארה"ב מחוייבות לחלק דיבידנדים ולא משנה באיזה צורה הן משקיעות.
    כל קרן סל חיצונית, היא pfic גם אם היא מחלקת דיבידנדים.

    @ה.-שלמה

    @ה.-שלמה כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    קרנות בארה"ב מחוייבות לחלק דיבידנדים ולא משנה באיזה צורה הן משקיעות.

    לא הבנתי אם הם משקיעים באגחים גם צריכים לחלק דיבידנדים?, אם אין דיבדינדים את מה הם יחלקו בדיוק?

  • א' האם זה בעייתי לקנות קרן כספית בחשבון משותף לאמריקאי וללא אמריקאי
    ב' האם מניות כמו סאנד פי זה כן בסדר?
    אשמח למידע

  • א' האם זה בעייתי לקנות קרן כספית בחשבון משותף לאמריקאי וללא אמריקאי
    ב' האם מניות כמו סאנד פי זה כן בסדר?
    אשמח למידע

    @התםםםםם
    א' כן
    ב' תלוי איזה קרן, אותו S&P יכול להיות טוב ויכול להיות רע
    @סייעתא-דשמיא פירט על זה, תחפש קצת

  • @התםםםםם
    א' כן
    ב' תלוי איזה קרן, אותו S&P יכול להיות טוב ויכול להיות רע
    @סייעתא-דשמיא פירט על זה, תחפש קצת

    @שמיל-שמיל תודה קראתי אבל אני לא מבין איך לדעת אם המניות של SPY שאני קונה ברתר שוק ההון בבנק הם מונפקות בארץ או בארה"ב

  • @שמיל-שמיל תודה קראתי אבל אני לא מבין איך לדעת אם המניות של SPY שאני קונה ברתר שוק ההון בבנק הם מונפקות בארץ או בארה"ב

    @התםםםםם כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    תודה קראתי אבל אני לא מבין איך לדעת אם המניות של SPY שאני קונה באתר שוק ההון בבנק הם מונפקות בארץ או בארה"ב

    דבר ראשון SPY היא קרן שמונפקת בארה"ב ואינה בכלל PFIC, דבר שני אם כבר תקנה את SPYM שהיא אות קרן בדיוק אבל זולה יותר משמעותית - רק 0.02% דמי ניהול בלבד במקום 0.0945% בקרן SPY וכפי שפירטתי כאן, ודבר שלישי הייתי ממליץ לפתוח חשבון בבית השקעות כמו מיטב או איביאי מאשר בבנק, זה פער ענק במחירים של העמלות, תוכל לראות הרחבה והשוואה בין בתי ההשקעות הרלוונטיים לאזרחים אמריקאים במאמרים שכתבתי כאן וכאן.

    ככלל, כשאתה רוצה לדעת מה בכלל PFIC ובמה אין חשש, אם אתה מחפש קרנות על מדדים רחבים ומוכרים - תראה בטבלה הנפלאה של אהרן זלץ תחת לשונית "אמריקאים", ואם אתה מחפש מדדים פחות מוכרים - תוכל להכנס לקישור https://etfdb.com/ ולחפש שם קרנות אמריקאיות לפי קריטריונים.

  • @ה.-שלמה

    @ה.-שלמה כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    קרנות בארה"ב מחוייבות לחלק דיבידנדים ולא משנה באיזה צורה הן משקיעות.

    לא הבנתי אם הם משקיעים באגחים גם צריכים לחלק דיבידנדים?, אם אין דיבדינדים את מה הם יחלקו בדיוק?

    @שמיל-שמיל כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    @ה.-שלמה

    @ה.-שלמה כתב בהשקעות לאזרחי ארה"ב סיכום [מקוה מועיל]:

    קרנות בארה"ב מחוייבות לחלק דיבידנדים ולא משנה באיזה צורה הן משקיעות.

    לא הבנתי אם הם משקיעים באגחים גם צריכים לחלק דיבידנדים?, אם אין דיבדינדים את מה הם יחלקו בדיוק?

    מדובר בקרנות פאסיביות, הוי אומר בנכסים שמכניסים דיבידנדים לפחות ב50% מהקרן.
    אג"חים מכניסים תשלומי ריבית, שנחשבים אף הם דיבידנדים.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    22 צפיות
    ה
    [image: 1776419224541-0c0035f7-1b62-4e41-b47b-7ae07a2fffef-image.jpeg] בכל יום בשעות המסחר בוול סטריט מתרחש ניסוי כלכלי עצום. מיליוני אנשים — משקיעים פרטיים, קרנות ענק, אנליסטים, ויותר ויותר גם אלגוריתמים — מנסים כולם לעשות דבר אחד: למצוא מניה שהשוק מתמחר לא נכון. ההיגיון פשוט. אם תמצא חברה ששווה 100 דולר אבל נסחרת ב-80, תוכל לקנות אותה ולהרוויח כשהמחיר יתיישר עם הערך האמיתי. ומי לא רוצה להשים את היד במקום הנכון בזמן הנכון?! אבל כאן עולה שאלה מעניינת. אם כל כך הרבה אנשים חכמים מחפשים כל הזמן טעויות במחירים — למה בכלל אמורות להישאר טעויות? זו השאלה שעומדת במרכז אחד הוויכוחים הגדולים ביותר בכלכלה המודרנית. רעיון די מוזר מתחילת המאה ה-20 כדי להבין מאיפה הוויכוח הזה התחיל, צריך לחזור יותר ממאה שנה אחורה. בשנת 1900 מתמטיקאי צרפתי בשם לואי באשלייה כתב עבודת דוקטורט בשם The Theory of Speculation. הוא הציע רעיון שהיה חריג מאוד לאותה תקופה: ייתכן שתנועות מחירי המניות מתנהגות כמו תהליך אקראי. במילים אחרות — אם מניה עלתה אתמול, זה לא אומר כמעט כלום על מה שתעשה מחר. הרעיון הזה נשמע אינטואיטיבית קצת מוזר. הרי משקיעים מנסים לנתח חברות, לקרוא דוחות, להבין מגמות. אז איך ייתכן שהמחירים מתנהגים כמעט כמו הטלת מטבע? במשך שנים רבות העבודה של באשלייה כמעט נשכחה. רק בשנות ה-60 כלכלן אמריקאי בשם יוג'ין פאמה החזיר את הרעיון הזה למרכז הבמה — והפך אותו למה שנקרא היום תיאוריית השוק היעיל. השוק אולי נראה אקראי — דווקא בגלל שהוא יעיל. הטענה של פאמה הייתה מעניינת: הסיבה שמחירי מניות נראים אקראיים היא לא שהשוק כאוטי, אלא להפך — שהוא יעיל מאוד. תחשוב מה קורה כשמתפרסם מידע חדש על חברה. דוח רווחים, החלטת ריבית, שמועה על מיזוג. בתוך שניות אלפי משקיעים מנתחים את המידע הזה ופועלים בהתאם. קונים. מוכרים. משנים פוזיציות. המחיר מתעדכן. אם כך, המחיר שאנחנו רואים עכשיו כבר משקף את כל המידע הידוע (זה מה שנקרא - מגולם). לכן השינוי הבא במחיר יקרה רק כאשר יופיע מידע חדש — ומידע חדש הוא בהגדרה בלתי צפוי. זו הסיבה שהמחירים נראים אקראיים. פאמה גם ניסה לדייק את הרעיון הזה וחילק אותו לשלוש רמות. הגרסה הבסיסית ביותר נקראת היעילות החלשה. לפי הגישה הזו, כל המידע ההיסטורי על מחירי מניות כבר מגולם במחיר הנוכחי. לכן ניתוח גרפים או תבניות טכניות לא אמור לתת יתרון קבוע למשקיע. הרמה השנייה — היעילות החצי-חזקה — מרחיבה את הטענה. כאן ההנחה היא שהמחיר משקף את כל המידע הציבורי: דוחות כספיים, נתוני מאקרו, תחזיות אנליסטים. אם זה נכון, גם ניתוח עמוק לא אמור לאפשר למשקיע להכות את השוק לאורך זמן. יש גם גרסה שלישית, קיצונית יותר, שטוענת שהמחירים משקפים אפילו מידע פנים. רוב הכלכלנים לא באמת מאמינים שזה מתקיים במציאות, אבל היא משמשת כגבול תיאורטי. ואז מגיעה טענת הנגד המבוססת על המציאות האנושית ההתהנהגותית זו שאנו מכירים מעצמנו ע"פ רוב. והיא טוענת שהתיאוריה הזו אלגנטית מאוד. אבל יש בה הנחה בעייתית אחת: שהיא מניחה שמשקיעים פועלים בצורה רציונלית. בפועל, בני אדם רחוקים מלהיות רציונליים לחלוטין — במיוחד כשמדובר בכסף. מחקרים של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי הראו שהמוח האנושי מלא בהטיות פסיכולוגיות. למשל, אנשים חווים הפסד בצורה חזקה יותר מאשר רווח באותו גודל. התוצאה היא שהם לעיתים מחזיקים מניות מפסידות זמן רב מדי. יש גם את אפקט העדר. כאשר השוק עולה, יותר ויותר אנשים רוצים להצטרף לחגיגה. כאשר הוא יורד, רבים ממהרים למכור (ע"ע מדד ת"א לאחרונה, ונאסד"ק). במצבים כאלה המחירים יכולים להתרחק מהערך הכלכלי של החברות, שכן הקונים פעלו מרגש ולא משכל, אם אכן ההטיות הללו הם שדחפו אותם לקנייה. לפעמים זה נגמר בבועה. דוגמה קלאסית לכך היא בועת הדוט-קום של סוף שנות ה-90. באותן שנים חברות אינטרנט רבות נסחרו בשווי עצום למרות שלא היו להן כמעט הכנסות. האווירה הייתה אופטימית מאוד — אולי אופטימית מדי. כאשר הבועה התפוצצה בשנת 2000, רבים מהחברות האלו נעלמו לחלוטין. גם משבר הסאב-פריים בשנת 2008 העלה שאלות דומות לגבי מידת היעילות של השווקים. הייתי אולי אומר שעיקר הוויכוח ביניהם הוא האם השווי המתומחר של החברות, שמשקיעים וסוחרים מתמחרים את החברות, הינו שווי אמיתי? אבל יש בעיה קטנה עם הביקורת הזו וטענת הנגד הטוענת שאפשר למצוא חברות שמתומחרות בזול ולא לפי שווין האמיתי. למרות כל הדוגמאות לבועות, יש נתון אחד שמקשה מאוד על מי שטוען שקל לנצח את השוק. חברת S&P (כן זאת שייצרה את מדד הS&P500 המפורסם כל כך) מפרסמת כבר שנים דוחו"ת מחקריים בשם SPIVA, שמשווים בין קרנות השקעה אקטיביות לבין המדדים שהן מנסות לנצח. והנתונים… לא מאוד מחמיאים למנהלי הקרנות. בטווח קצר חלקם מצליחים להכות את המדד. אבל כאשר מסתכלים על תקופות של 10 או 15 שנים — יותר מ-90% מהם מפגרים אחריו!. תקראו את השורה הזאת שוב! זה לא אומר שאי אפשר להצליח. יש משקיעים יוצאי דופן כמו וורן באפט (ע"ע קרן פימי). אבל מבחינה סטטיסטית, להכות את השוק לאורך זמן זו משימה קשה מאוד. ולמצוא את הקרן האקטיבית הזו, זה כנראה קשה עד בלתי אפשרי... אז איפה האמת בין התאוריות? כנראה איפשהו באמצע. השווקים אינם מושלמים. בני אדם עושים טעויות, ולפעמים נוצרים מחירים מופרזים — למעלה או למטה. אבל מצד שני, השוק גם יעיל מספיק כדי להפוך את מציאת הטעויות האלו למשימה לא פשוטה בכלל. וזו כנראה הסיבה לכך שמשקיעים רבים הגיעו למסקנה די פרקטית: במקום לנסות לבחור את המניה שתנצח — פשוט להחזיק חלק גדול מהשוק כולו ע"י קרנות סל רחבות המחקות מדדים. זה אולי לא נשמע מרגש במיוחד, ומאוד משמעמם לעיתים. אבל עבור לא מעט אנשים, זו דווקא אסטרטגיה שעובדת די טוב לאורך זמן. ואם אתם רוצים לעשות משהו מרגש עם כספכם תנו אותו לעניים, זה מרגש פי 100! אהבתם? אשמח לשמוע... כי זה עלה לי בשעות, טיוטות, מחיקות, וכתיבות! בשבילכם... המאמר הינו חומר למידה בלבד! ואין בדברים משום ייעוץ או המלצה.​
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    282 צפיות
    אבי ה-נערהא
    @שבתי-בבית-ה ביקשתי מGPT בשבילך למרות ירי טילים ומצב בטחוני רגיש, הבורסה בת"א ממשיכה לעלות, כשהמשקיעים מתעלמים מהסיכונים ומתמקדים בתרחישים אופטימיים. הכסף המוסדי שזורם לשוק תורם לעליות, אך קיימת אזהרה: תרחישים שליליים רבים, כמו מלחמות, פגיעה בתשתיות, וגירעון תקציבי - אינם מתומחרים כראוי. תוספת שלי: כולם אוהבים ווינרים, כשנתחיל לדשדש או להנזק מעבר לסטנדרט הבורסה תגיב אחרת.
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    249 צפיות
    מ
    ערכתי לאחרונה מחקר קצר - מהו באמת הכאב השורף שיש לאברך מן השורה בכל הנושא הכלכלי? (למה אני חוקר את זה..? כי אני מחפש לתת בע"ה מענה ופתרון לכאבים שלהם- לא סתם לדבר על איך שהעולם 'לא בסדר'...) אשתף אתכם במה ששמעתי בינתיים, ומה יש לי לומר, ואשמח לקבל עוד משוב בעניין החשוב הזה. אז הנה תיאור קלאסי של משפחת אברך תשפ"ה: יש קצת מחנק תמידי מכל ההוצאות בשוטף, סוג של 'גומרים בנס את החודש', דוחים חלק תשלומים למועד מאוחר יותר... ומבפנים מנקרת לה השאלה הגדולה - עם כל המידע שיש היום בנושא ההשקעות השונות; המקובלויות בחברה שדורשות סכומי עתק לנישואי הילדים, הסיפורים השונים על מגלגלי גמחי"ם מחד, על סיפורי הניסים מאידך, ועל כל אלו שיצאו לדרך והשקיעו בפועל כדי להכין להוצאות העתידיות במשפחה... אז איפה אני עומד? אני בסדר שלא קניתי דירה שניה להשקעה? נורמלי שאני ממשיך ללמוד בכולל ולא מוצא הכנסה פנויה של 2000 ש"ח כדי לפתוח קופת חיסכון ארוכת טווח בשוק ההון..? אז מבלי להיכנס כרגע לנושא ההשקפתי, אני רוצה לתת כאן את ההסתכלות הנכונה לגבי התזמון הנכון להשקעות בבית עם ילדים, כשהחודשי גם דורש את שלו... מבחינת הסדר הבריא, בודאי ראוי לנו קודם כל לראות שיש בבית את הצרכים של היום-יום, אח"כ לתכנן נכון להוצאות שנתיות ובלתי צפויות, ורק לאחר מכן להתעסק בסידור ההוצאות של העתיד; -גדולות ומאיימות ככל שיהיו. לפעמים הנטייה שלנו היא דווקא לעבוד בכיוון ההפוך. ולמה? מכיון שאנחנו מרגישים אתגר כלכלי ביום-יום, ואנחנו קצת זולגים מחוץ למסגרת וכו', אז יש מין פחד כזה של 'מה יהיה כשהדיון לא יהיה סביב אלפיים שקל, ולא עשרים אלף - אלא 200 אלף..?!' אז הבנאדם אומר לעצמו: 'עם החודשי והשנתי אני יכול עוד להמשיך ולסחוב איכשהו - אני כבר מתמקצע בזה... אבל בסכומי עתק--- איך אני מסתכל על זה בכלל..? אז אולי פשוט נעשה הוראת קבע של אלפיים ש"ח, או נקפוץ למים עם איזו דירה להשקעה בדימונה - והשם יעזור... אה, סליחה - השם עוזר!' הבעיה שזה לא עובד ככה... המושג של להכין מראש לנישואי הילדים, הוא שהאדם בוחר להוביל את החיים שלו בתבונה מתוך לקיחת אחריות וחשיבה איך לבוא למאורעות שונות בצורה מחושבת ומתוכננת, בסייעתא דשמיא. אם אני מתנהג בחוסר סדר ביום-יום, קונה 'מה שצריך' (-איך אני אוהב את המילים האלו...) ואח"כ מחפש איך להכניס מהר איזה סכום לחשבון כדי שיהיה כיסוי לאשראי שיורד מחר... -אז זאת אומרת שאני עוד לא מוביל את החיים; אלא עוסק בתגובתיות תמידית וכיבוי שריפות... איך אני מנסה אם כן לקפוץ ישר לעתיד, ולהרגיש טוב עם עצמי שאני ככה 'מכין מראש' לימים יבואו..?? ומבחינה פרקטית גם כן- בואו נחשוב איך נראית התקשורת בבית כשהאשה רוצה לקנות בגדי חורף לילדים או תיק לבית הספר ומחברות, רישום לצהרון וחוגים וכו'; והבעל בחכמתו הרבה משיב ש'לא נראה לי שיש לנו כסף לזה עכשיו...' כשהיא מתפלאת לעומתו 'ואיך יש לנו אלף ש"ח לחיסכון...?' (ומה לעשות שהיא צודקת...) ומצד שני: לפעמים פתיחת הוראת קבע קטנה עבור העתיד, מייצרת תשדיר חיובי בראש שלנו, ש'הנה תראה איזה אחראי אתה..! אתה כבר לוקח אחריות על העתיד של המשפחה! אתה פועל מתוך בחירה כדי לייצר מצב תקין ובריא לתקופת נישואי הילדים..! אז אולי ר' ייד אתה יכול גם לעשות סדר בחודשי, וללמוד איך לחיות מתוך ההכנסות שלכם בכיף ובשמחה..?' ההמלצה שלי: אם אתם ניגשים לחיסכון לפני איזון בחודשי - אז בסכום צנוע בלבד. אתן לכם משל לסיום - חשבתי עליו בשעה האחרונה: נגיד אני שוקל מאה ועשר ק"ג, והגיע זמן לטפל בזה... אז חשבתי על תמריץ גאוני! כבר תקופה ארוכה שאני חולם 'לפנק את עצמי' בחליפה יוקרתית כזאת של 1300 ש"ח.. ככה אני - עוד אוהב בגדים איכותיים כמו השנים בישיבה גדולה... אז אני הולך להיכנס לליבוביץ, ולקנות מידה אחת קטנה יותר ממה שאני צריך... ככה אני אהיה מוכרח להיכנס לתלם - התעמלות יומית וארוחות מסודרות ומזינות. ואז אני אומר לעצמי; 'מה, לא חבל לבזבז את ההזדמנות הנפלאה הזאת..? בוא תבקש מהמוכר שיתן לך חלפיה במידה 48, וככה אתה הולך להרביץ דיאטת רצח - רק מים!!!' נו; איזה מהלך אתם חושבים יביא ביצועים טובים יותר..? (אולי זה משתנה קצת לפי האופי של האדם, אבל להישאר בפורפורציה הנכונה...) קחו המחשה אחרונה לרעיון שאני מנסה להעביר כאן - אני מקבל מיילים בסגנון הזה: 'שלום, אנחנו ראינו באתר של בנקל שאתה מבין בהשקעות. תראה, יש לנו אמנם איזה גירעון של כמה אלפים בחודש כעת, (סגרתי עסק כושל, וגם עזבתי את העבודה כשכירה... פותחים עכשיו עסק חדש של הדרכת כלות...) אז אנחנו לא מוכנים באמת לאיזו הדרכה יקרה עכשיו... רק רצינו לדעת - יש לנו דירה בירושלים שבעצם אפשר להוציא עליה עוד משכנתא של איזה מיליון ש"ח, והגיסות שלי כבר אומרות לי - את משוגעת הילדים שלך כבר בגיל 10, את חייבת לעשות משהו... ואמרתי לעצמי - די, הן צודקות... אז תכל'ס אנחנו מחפשים רעיון איפה הכי כדאי להשקיע סכום כזה, זאת אומרת מה יכניס לנו הכי הרבה; שוק ההון או נדל"ן... ואיך זה בדיוק עובד... למי פונים לייעוץ... כמה אתה לוקח על פגישה חד-פעמית..? אתה יכול גם בזום..?' הבנתם את הנוסחה. אל תעשו את זה! אני עשיתי את זה - נכנסתי לחובות של מעל מיליון ש"ח בתור אברך יום שלם, אני עדיין מתאושש מזה ( הקב"ה ברחמיו עוזר גם לטיפשים לצאת מהבוץ...). אז אני מתחנן שוב - אל תגזימו. אל תקפצו מדרגות. תפעלו נכון. תלמדו איך לסדר את החודשי שנתי בטוב, תכירו את היכולות שלכם, תתייעצו, תתקדמו... וה' ברחמיו יפתח לכם שערי ברכה, שפע, וכל מילי דמיטב! צריכים עזרה? דברו איתי! 0583282028
  • 2 הצבעות
    11 פוסטים
    445 צפיות
    צ
    @טריידר הרעיון נכון, אבל אם זה נמצא באג"ח אז זה לא מיועד לטווח הארוך, וכפי הנראה שאם יש משכנתא שהריבית עליה יותר גבוהה מהתשואה של ההשקעה לטווח הבינוני, לכאורה המשקיע עשה את הדברים לבד בלי להתייעץ...
  • הערה כללית בנושא תכנון השקעות

    שוק ההון והשקעות
    3
    1 הצבעות
    3 פוסטים
    225 צפיות
    טריידרט
    @משה-חיים כתב בהערה כללית בנושא תכנון השקעות: במחיר למשתכן יש אפשרות לעיתים לקבל מחיר נמוך ממחיר שוק ב-500 אלף עד מיליון ש"ח. ואיך אומרים..? - נשמע לי טוב..!! אז אולי עבור הספק הזה, שווה לי להתחיל לעשות מאמצים מסוימים..? אציין, כמדומני עו"ד נתן רוזנבלט כתב שתקופה זו התסיימה, תקציב השתתפות משרד השיכון בהנחות אלו השתנה, ונדיר מאוד (עד בלתי קיים) לזכות כיום בהנחה מעל 600 אש"ח במחיר למשתכן / למטרה. (אכן פעם זה היה כדאי עד כדאי מאוד, חבר שלי זכה בתחנת שידור בי-ם במחיר של 2.8 מליון ש"ח מתחת למחיר השוק!)