דילוג לתוכן

חינוך פיננסי - שאלת אתגר: עם אילו מסרים פיננסיים כדאי שהילדים ייצאו לחיים?

כלכלת המשפחה
8 5 333 5

נושאים מוצעים


  • 11 הצבעות
    2 פוסטים
    334 צפיות
    פ
    דברים כדורבנות. אם כי יש לתת את הדעת על כך, שהשורש של אי החשיבה שדובר בו במאמר זה, מצמיח גם כן הוצאות שטותיות שאין שום בר דעת שמסכים אליהם, כמו ההוצאות על התזמורות בחתונה לזמרים כמעט בני עשרה, שמנגנים ושרים בצורה הפשוטה ביותר, וגובים הון תועפות, ועוד כהנה רבות, וכדי לממן את הבלים אלה, צריך לשבת בכולל כחצי שנה, או שתיים שלש משכורות של אשה שמתפרנסת בצורה סבירה וממוצעת.
  • 7 הצבעות
    3 פוסטים
    202 צפיות
    ב
    מסר יפה רק לא הייתי מספר את זה במסר הזה בשבת וכן לי אישית יותר נעים לקרוא בלי כל הציעצוע מסביב
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    155 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 5 הצבעות
    2 פוסטים
    212 צפיות
    שמיל שמילש
    @דוד-גולדברג הפתרון של שימוש במזומן לא באמת ישים הכלל השלישי ניחא [למרות שהסיפור עם הדופמין נשמע קצת מיסטי לשכנע אנשים] הכלל השני צריך לנסות על עצמי ולבדוק, אבל צריך לזה ככל הנראה 'סדר מוסר' כל יום של כמה דקות. לדעתי העצה הפשוטה ביותר היא לקחת מחברת לרשום כמה כסף יש לך לחודש הקרוב בכותרת למעלה, ולמטה בסוף כל יום לרשום את כל הווצאות שהיו, כשאתה רואה כל יום שמכסת הכספים האמיתית שקיימת לך נגמרת אתה תחשוב פעמיים בעתיד
  • 9 הצבעות
    7 פוסטים
    557 צפיות
    ב
    @טריידר אני חושב שההגרדה עוני היא לא נכונה ההגדרה היא לאלחיות בפזרנות ואם אה מחמיר אתה יכול לקרוא לזה לחיות בצמצום אבל זה לא עוני