דילוג לתוכן

חינוך פיננסי - שאלת אתגר: עם אילו מסרים פיננסיים כדאי שהילדים ייצאו לחיים?

כלכלת המשפחה
8 5 171 5

נושאים מוצעים


  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    94 צפיות
    מ
    [image: 1775170697997-49165541-1d43-4312-be55-ec92a0dbb34b-image.jpeg] אחרי שסידרנו את עצמנו, הגיע הזמן לדבר על היקר מכל – הילדים. כמו כל הורה למופת גם אני רוצה שהילדים יצאו ת"ח, בעלי מידות, ו.. אם אפשר בעלי תיק השקעות שיסדר אותם לכל החיים. חנוך לנער על אס אנד פו, גם כי יזקין לא ימכור... הנה כמה תובנות מהשבוע האחרון. 1. דמי כיס חיים (בן 9) ניגש אלי אתמול וביקש 5 שקלים לקנות קלפים של רבנים. הסתכלתי עליו במבט מחנך ואמרתי: "חיים, שב. בא נעשה חשבון. 5 שקלים היום, בריבית דריבית של 8% ל- 50 שנה – זה יוצא כמעט 500 שקלים! אתה באמת רוצה לבזבז 500 שקל על תמונה של רב?!" הילד יצא מבולבל. בסוף הוא ויתר על הקלפים, והלך ללמוד משניות לעילוי נשמתם. 2. האפיקומן. בליל הסדר האחרון כשהילדים מצאו את האפיקומן, ההתרגשות הייתה בשיאה. "מה אתם רוצים?" שאלתי ברוחב לב. "אופניים!" צעק הגדול. "רחפן!" צעק הקטן. חייכתי אליהם את החיוך של וורן באפט. "ילדים חמודים, אופניים זה נכס מתכלה, ורחפן זה נכס בסיכון. השנה אבא קונה לכם משהו שלא מאבד ערך... אני קונה לכם יחידות בקרן מחקה מדד!". הייתה דממה בבית. לא ראיתי אכזבה כזו מהשבת האחרונה שגילינו שאין קידוש. ניסיתי להסביר להם שבעוד 20 שנה הם יודו לי. בינתיים הם הודו לי בזה שהם החביאו לי את האפיקומן בחזרה... 3. שיחת טלפון מהמלמד. אתמול הרב'ה של חיים התקשר. הלב שלי דפק. "מה חיים עשה?" שאלתי, "דיבר בתפילה? הרביץ?" "יותר גרוע," נאנח המלמד. "בהפסקה הוא פתח 'גמ"ח הלוואות' לחברים שרוצים ארטיק. הוא לוקח להם עמלות, ומחתים אותם על היתר עסקה. והכי גרוע? הוא התחיל למכור 'אופציות' על המקום בתור למגלשה." התמלאתי גאווה. "נו, והוא מרוויח?" שאלתי. "הוא מושעה ליומיים," ענה המלמד. "אנחנו לא בוול סטריט פה". 4. קניות בסופר. אנחנו כבר עומדים בקופה. מיכל בוכה שהיא רוצה ביצת הפתעה. אני מרים את הביצה ומסביר בקול רם (שכל התור ישמע): "את מבינה שביצה עולה 5 שקלים, והשוקולד בפנים שווה אגורה וחצי? זה יחס P/E (מחיר לרווח) לא הגיוני! זו בועה! אנחנו לא משקיעים בבועות!". מאחוריי שמעתי אישה לוחשת לבעלה: "נראה לי המסכן קרא קצת טורים שלך..." רגע ברצינות: חינוך פיננסי לילדים הוא לא רק ללמד אותם מה זה ריבית דריבית, אלא ללמד אותם גם דחיית סיפוקים. הילד שמבין היום ש-5 שקלים זה לא סתם מטבע אלא פוטנציאל לערך עתידי, הוא המבוגר שלא ייקח הלוואה לטיול או לרכב שהוא לא צריך, ובע"ה יזכה לשקט שיאפשר לו לעסוק בעבודת ה'. כמובן שאנחנו רוצים לפנק את הילדים, ואפשר (וצריך!) לקנות להם אופניים, במבה וביצי הפתעה. השמחה שלהם היא ההשקעה הכי טובה שיש. אבל המטרה בטור הזה היא להזכיר ששנייה לפני ששולפים את האשראי, יש לנו הזדמנות פדגוגית - להסביר להם שכל בחירה היום היא ויתור על משהו אחר מחר.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    90 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    101 צפיות
    ס
    מליאת הכנסת אישרה סופית בקריאה שנייה ושלישית אמש את הצעת החוק של חבר הכנסת יעקב אשר וקבוצת חברי כנסת שקובעת להאריך את חופשת הלידה לאמהות לילדים עם מוגבלות מורכבת. לפי הצעת החוק, חופשת הלידה תוארך בחמישה שבועות נוספים ל-20 שבועות. הזכאות תחול על ילדים עם 112 אחוזי נכות ומעלה או 100 אחוזי נכות עם צורך בטיפול רפואי מיוחד.
  • דיונים על תהליך כלכלי עם משה חיים מאיר

    כלכלת המשפחה
    5
    1 הצבעות
    5 פוסטים
    198 צפיות
    מ
    ראש הישיבה שלי מספר, שכאשר הוא נוסע לחו"ל כדי לזכות את גבירי עמך בית ישראל להחזיק את לומדי התורה בארה"ק - הוא נתקל לא אחת בטענות מהסוג של 'אתם מגדלים דור של עניים!' כהשתדלות להגן על כבודם של עמליה, הוא נוהג להשיב (וכך דעתו באמת): 'אני לא אומר לכל אברך שמתחתן שיקבל על עצמו עכשיו להיות בכולל לכל החיים, אני רק מציע להשתדל לגבש תוכנית ל-5 שנים ראשונות, ואח"כ הוא יראה אם מצא ברכה בתלמודו, ואם מתאפשר לו להמשיך בכולל מבחינת כוחות הנפש, מצב הפרנסה וכו'...' פעם העיז אחד את פניו והתריס: 'נו; ובחמש השנים הראשונות - שהם יחיו עם דקדוקי עניות?!' שאלה כזו מראה על חוסר מוחלט בהערכה לעסק התוה"ק. וראש הישיבה מספר: 'אני זוכר בהיותי ילד צעיר לימים, אבי מורי שיחי' היה אז בלימודי רפואה למשך כמה וכמה שנים, כשבדעתו להפוך למנתח-מוח בכיר. השנים הללו שאבא היה עסוק בלימודים - חיינו בצמצום ובפשטות, אבל קיבלנו את זה בשמחה - מתוך ידיעה שכאשר הוא ייכנס בסוף לתחום הנ"ל, הצ'ק בסוף החודש מבית החולים יהיה מכובד בהחלט... כאשר זוג מתחיל בבניית הבית המיוחד שלהם, ההחלטה להקדיש כמה שנים ראשונות ללימוד יום שלם ויהי-מה; זו בעצם ההשקעה הטובה ביותר בבית שלהם, והדבר ישפיע להם על כל המשך החיים, על האיכות של חינוך הבנים.. ולדורי דורות!! אז כן - גם אם זה אומר לחיות קצת בצמצום לחמש שנים, העסקה משתלמת..!' במשל הזה השתמשתי בפגישה עם משפ' א., שההורים שלהם אנשים אמידים; והדבר גרם להם להתחיל את החיים בתוך כמין חלום כזה שהכל מותר והכל אפשרי--- אלא שבשנה החולפת הם התחילו לצבור חובות, והתברר שעל אף שהם מכניסים די יפה - ההוצאה החודשית שלהם היא בממוצע 4500 ש"ח מעבר להכנסה. כשהתקדמנו לחפש פתרון מעשי, הם העדיפו כמובן את הכיוון של - איך להרחיב את העסק ולהגדיל את ההכנסה באופן שיתאפשר להם להמשיך עם רמת החיים שהם מכירים, וגם להחזיר חובות + לחסוך בצד לנישואי הילדים. כיון שמדובר בשינוי של כ-6500 ש"ח בחודש, שאלתי אותם אם הם חושבים שבאופן מיידי הם יצליחו לקדם את העסק בצעד גדול כל כך, או שמא הם רוצים לשלב את המהלך של 'תקציב מהודק זמני'; דהיינו, לקחת חודשיים שלוש שבהם אנחנו קונים קצת פחות ברווחות - כדי להתאים את ההוצאה להכנסה עד שההכנסה תעלה בס"ד. [חשוב לציין, שהם מוציאים 290 ש"ח על מזון לכל נפש מדי שבוע!] האשה מאוד נהנתה מהרעיון, וכבר הכריזה במקום על קיצוצים זמניים! כאמור, הם גם נוקטים צעדים מעשיים להגדלת ההכנסות בכמה אופנים בע"ה, אך הם בחרו לשלב את הדרך הזו גם כן.
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    327 צפיות
    איש קישא
    @אמת-מארץ-תצמח מה שאני עשיתי זה נרשמתי והעברתי את כל ההוצאות רק לאשראי הזה (לפי הדרישות צריך 1000 בחודש) את האשראי השני שמרתי בצד( לא כל אחד מצליח כי נח ככה לכן אם אתה לא חזק אל תעשה את זה) כך לא היה לי פיזור הנפש וההוצאות ואחרי 3 חודשים פשוט שברתי אותו, בכל מקרה על שנה ראשונה לא גובים דמי כרטיס ואני במעקב על זה כדי לבטל כשהצטרך ויהיה לי כוח לזה, קצת כאב ראש אך שווה למי שאוחז ראש ולא מתפתה להשאיר שניים בסופו של דבר. אגב אתה יכול לעשות אחד עליך ואחד על אשתך לפי מה שהבנתי(אולי זה תלוי אם יש לך שתי חשבנות בנק שונים).