דילוג לתוכן

חינוך פיננסי - שאלת אתגר: עם אילו מסרים פיננסיים כדאי שהילדים ייצאו לחיים?

כלכלת המשפחה
8 5 410 5

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    33 פוסטים
    2k צפיות
    ש
    אפשר לחלק את העצות לשני חלקים. א. ליישם את ההמלצות לגבי צריכת החשמל. להוריד את השלטר ולבדוק אם המונה מטפס, לבדוק אם המס' שעל המונה תואם את קריאת חברת החשמל, לבדוק אם יש תקלה במונה עצמו, להזמין חשמלאי. ב. לגבי אופן הפנייה לחברת חשמל. להגיש תלונה ל: מבקר המדינה, פניות הציבור בכנסת.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    182 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 0 הצבעות
    17 פוסטים
    1k צפיות
    צ
    @ia90990 למיטב ידיעתי כן
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    610 צפיות
    איש קישא
    @אמת-מארץ-תצמח מה שאני עשיתי זה נרשמתי והעברתי את כל ההוצאות רק לאשראי הזה (לפי הדרישות צריך 1000 בחודש) את האשראי השני שמרתי בצד( לא כל אחד מצליח כי נח ככה לכן אם אתה לא חזק אל תעשה את זה) כך לא היה לי פיזור הנפש וההוצאות ואחרי 3 חודשים פשוט שברתי אותו, בכל מקרה על שנה ראשונה לא גובים דמי כרטיס ואני במעקב על זה כדי לבטל כשהצטרך ויהיה לי כוח לזה, קצת כאב ראש אך שווה למי שאוחז ראש ולא מתפתה להשאיר שניים בסופו של דבר. אגב אתה יכול לעשות אחד עליך ואחד על אשתך לפי מה שהבנתי(אולי זה תלוי אם יש לך שתי חשבנות בנק שונים).
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    804 צפיות
    אבי ר.א
    קישורים לטורים שנכתבו ע"י מחשב מסלול מחדש