דילוג לתוכן

ירידה נוספת של הריבית

נעול נדל"ן ומשכנתאות
5 4 193 4

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    30 פוסטים
    865 צפיות
    אבי ר.א
    @המסייע כתב בתחילתו של גל ? יותר מאלף עסקאות לרכישת דירות חדשות בוטלו: זה לא מדויק כי תמיד אנשים רוצים את המרכז כמה שהפריפריות יצליחו יהא יותר ביקוש למרכז ברור שהמחיר במרכז יהיה גדול בפער משמעותי מהפריפריות, (אחרת אף אחד לא ילך לשם) אלא ששם תהיה יותר עליה בעתיד ביחס למרכז.
  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    233 צפיות
    צ
    @כהנים האמת שזה נושא רחב, בעצם זו הלוואה בריבית, אלא שאתה מסתמך על ההיתר עיסקא שיש לחברה, הרי כמעט לכל החברות יש הכשר על חלק מהמסלולים, וא"כ יש להם יש היתר עיסקא. אלא שהנידון מי המלוה, בעצם הם מלוים מכספי העמיתים ולא מכספי החברה. זאת אומרת שחלק מכספי העמיתים שמפקידים כסף, הולך להלוואות לעמיתים אחרים. וא"כ המלוה לא חתם על היתר עיסקא, ומה עוזר ההיתר עיסקא של החברה. אלא שאנו אומרים שהחברה היא שלוחו של המלוה, וההיתר עיסקא שיש לחברה עוזר גם בשבילו. וכאן באו חלק מהפוסקים וטענו שאם יש חילוני שלא מעניין אותו היתר עיסקא ואין לו שום בעיה להלוות בריבית, איך עוזר ההיתר עיסקא של החברה לאדם שלא רוצה את ההיתר עיסקא. וא"כ יש כאן הלוואה בריבית בלי היתר עיסקא. רק שזה לא מוחלט כי סו"ס העמיתים לא יודעים מה בדיוק החברה עושה, והם סומכים עליהם, ומה אכפת לחילוני להלוות לחרדי שמסכים לשלם ריבית רק אם יש היתר עיסקא. נראה לי שכבר דיברו כאן על הנושא הזה. אבל אני אעלה שוב את תשובות גופי הכשרות בעניין. תשואה כהלכה הלואות עמיתים הלכה ומעשה.pdf הלוואה מחברת הביטוח תשובת בד''ץ העד''ח.pdf התכתבות עם גלאט הון על הלוואה מחברת ביטוח.pdf מכון כת_ר - מאמרים - היתר עסקא במינוף השקעות.pdf תשובות לשאלות נפוצות בכשרות גלאט הון.pdf
  • 0 הצבעות
    30 פוסטים
    1k צפיות
    chavy7032C
    בהמשך למה שלמדנו עד עכשיו דיברנו על ריבית פריים, ריבית קבועה וריבית משתנה, והבנו שבמסלולים המשתנים יש שני מרכיבים מרכזיים: עוגן – המנגנון שעל פיו הריבית משתנה מרווח – התוספת שהבנק מוסיף מעל העוגן עד כאן הכול ברור ️ אבל עכשיו מגיע שלב חשוב אחד קדימה בלמידה שלנו יש הוראה של בנק ישראל שקובעת משהו קריטי: העוגן לא יכול להיות בשליטת הבנק. כלומר – הבנק לא מחליט איך העוגן נקבע, והוא גם לא יכול "לשחק" איתו. העוגן חייב להיות מבוסס על גורם: חיצוני אובייקטיבי שלא תלוי בבנק לשון ההוראה – נב"ת 451, סעיף 16א.(א): "הבסיס לקביעת שיעור הריבית בהלוואה, במועד שינויו, יהיה אובייקטיבי חיצוני (היינו, שלתאגיד לא תהיה השפעה ישירה בקביעתו), כגון: שיעור הריבית הממוצעת כהגדרתה בצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002, ריבית פריים או עקום האפס שמפרסם בנק ישראל." אז מה כן נשאר למשא ומתן? המרווח זה החלק היחיד שבו הבנק כן קובע — ועליו בדיוק אתם יכולים להשפיע. ולכן, כשאתם מקבלים הצעת משכנתא: אל תסתכלו רק על הריבית הכוללת. תפרקו אותה: מה העוגן מה המרווח כי מי שמבין את ההבדל — מתחיל לשלוט במשכנתא שלו, ולא להפך ️
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    686 צפיות
    צ
    @שקיעות לכאורה אחרי שהמינהל נכנס חזק בתוך העיר, וכל המחלקה בעירייה היו בחקירות, זה נהיה קצת יותר מורכב לעגל פינות. זה באמת נכון לשאול את זילברברג.
  • ערעורים על דוח העוני של ביטוח לאומי

    נדל"ן ומשכנתאות
    13
    1 הצבעות
    13 פוסטים
    560 צפיות
    ה
    @טריידר כתב בערעורים על דוח העוני של ביטוח לאומי: בציבור החילוני, גם אלו החיים בדימונה, פריסת משכנתא עומדת על בין 10 לבין 20 שנה גג, ואינה עולה על 30% מההכנסה בשום אופן, ולהערכתי יותר סביב 20%. נמצא שהציבור החרדי מזרים יחסית הרבה יותר כסף למשכנתא מהציבור הכללי. לדעתי זה ממש לא נכון אני מדבר על פריסת המשכנתא (לא על אחוזי ההחזר ביחס לשכר שבזה מסתבר מה שאתה אומר ולו מהסיבה הפשוטה שהם משתכרים יותר כי שני בני הזוג עובדים). @טריידר כתב בערעורים על דוח העוני של ביטוח לאומי: אך ממה שאני שומע כסדר מחילונים ודתיים, וכך גם עושה רושם בפורום הסולידית, שבציבור הכללי פריסת משכנתא חכמה עומד על 15 שנה ו20 שנה גג. מי שעושה את זה בד"כ זה מי שלא מבין כלום בפיננסים ורק רוצה להסיר מעליו את המשכנתא ולסיים אותה כמה שיותר מהר. כל המומחים והמבינים בפיננסים דוגלים בפריסה לכמה שיותר זמן (והרבה פעמים גם לקחת כמה שיותר כסף) ולמנף (או לאו דווקא)בכל מה שרק אפשר. וכל זה אפי' עכשיו שהרביות גבוהות, וכשהרביות היו נמוכות מאן דכר שמיה פשוט וברור לפרוס לכמה שיותר. לסיכום: ההבדל בין מי שפורס למי שמצמצם הוא לרוב מי שמבין בפיננסים ומי שלא (וברור שהציבור החילוני יותר מודע מהציבור שלנו). ובמקביל מי שיש לו אפשרות להחזיר הרבה בחודש וקשה לו עם ההרגשה של המשכנתא הכבידה מקצר את השנים- אך לא לתועלת פיננסית אלא לתועלת פסיכולוגית בלבד (שלא בהכרח פחות חשובה:) ).