דילוג לתוכן

מבנה השכר היום והביטחון הכלכלי של מחר

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
1 1 128 1
  • לפני שאתם חותמים על העלאת שכר בדקו את מבנה ההעלאה

    כשמקבלים הצעה להעלאת שכר, רובנו שואלים מיד כמה ייכנס לחשבון בסוף החודש. זו שאלה טבעית, במיוחד בתחילת הקריירה.

    אבל השאלה החשובה יותר היא אחרת: איך השכר בנוי, ומה הוא ייצר עבורי בעתיד.

    בתלוש, לא כל שקל שווה אותו דבר. שכר בסיס שעליו מבוצעות הפרשות מלאות בונה חיסכון פנסיוני וקצבה עתידית. לעומת זאת, בונוסים או רכיבים זמניים שלא נכנסים לבסיס נראים טוב בהווה, אך אינם מצטברים ואינם מחזקים את הביטחון הכלכלי לאורך זמן.

    שני עובדים יכולים להרוויח אותו נטו היום, אך להגיע לפער משמעותי בגיל פרישה. ההבדל טמון במבנה השכר ובהפרשות שבוצעו לאורך השנים.

    לאחרונה בדקתי לקוח המועסק שמונה שנים אצל אותו מעסיק. על פניו השכר ברוטו היה תקין ומרשים, אך בבדיקה מעמיקה התברר שהבסיס לפנסיה נמוך מהברוטו בפועל. המשמעות הייתה שההפרשות בוצעו על סכום חלקי בלבד. בחישוב מהיר נמצא כי לאורך השנים נוצר פער מצטבר של כארבעים אלף שקלים שהמעסיק היה חייב להשלים בגין הפרשות שלא בוצעו כראוי. הלקוח כלל לא היה מודע לכך, משום שהנטו נראה תקין והברוטו הופיע במלואו בתלוש.

    זו בדיוק הסיבה שאני מדגישה שוב: משא ומתן על שכר הוא גם החלטה פנסיונית. לא די לבדוק כמה מרוויחים, אלא על איזה סכום מבוצעות ההפרשות בפועל.

    לפני אישור חוזה חדש או עדכון שכר, מומלץ לבדוק את מבנה השכר, להבין מה נחשב לבסיס, ועל אילו רכיבים מבוצעות הפרשות. בדיקה קצרה בזמן הנכון יכולה למנוע טעויות יקרות, ולבנות בסיס כלכלי יציב ושקט יותר לעתיד.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
    unnamed.png

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה ב

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    22 פוסטים
    773 צפיות
    רחל עומסיר
    ודאי שהמס וזקיפת השכר לא צריכים להיות שיקול כאן. השיקול היחיד הינו האם את מורה הזכאית לתמריצים (ואם את לא יודעת מה זה, זה אומר שאת לא זכאית) והאם את מתכננת לצאת לשבתון- אם התשובה היא לא, אז כדאי קרן השתלמות רגילה. בקרן של מורים אל תשכחו שמקוזז ה-11% במשיכה לפני גיל פרישה וכאן לא מקוזז...
  • 4 הצבעות
    10 פוסטים
    304 צפיות
    הון_כשרה
    @רחל-עומסי לצערי, מה שכתבתי נכון גם לגבי בעלי רשיון. יש מעלות מסויימות לבעל רשיון, אבל זה לא אחד מהם. בעלי רשיון אין להם גישה ליותר מידע על תמהיל המסלולים מאשר כלל הציבור. חלק מהמידע נמצא באתרים של החברה - בהצהרת מדיניות, אבל לא הכל. אין חובה לחברה לפרט עד הסוף, בהרבה מקרים מצהירים רק על "מדד יחוס" ולא על המדד שבו משקיעים. יש גם הבדלים (לעיתים רחוקות) בין מה שקורה בפועל ומה שהחברות אומרות. אני מסכים שבעל רשיון אמור להשקיע מאמץ להכיר תמהיל ומדיניות ההשקעה, אבל יש מעט מאד בעלי רשיון שידעו באמת ההבדלים בין המסלולים. ואני לא מאשים אותם, כי באמת המידע אינו מספיק נגיש, וגם אחרי מאמץ גדול לא מגיעים לכל הפרטים.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    99 צפיות
    רחל עומסיר
    האם כל פעם שהשקל מתחזק צריך לשנות מסלול השקעה? אני פוגשת לאחרונה לא מעט המוטרדים מהירידה בתשואות בעקבות התחזקות השקל, ושואלים אם לא עדיף לעבור למסלול מנוטרל מטח. בואו נעשה סדר. כשאנחנו משקיעים במסלולים בחו"ל, ברוב המקרים מדובר בהשקעה לטווח ארוך מאוד. בטווח כזה, שערי מטבע עולים ויורדים שוב ושוב. בטווח הארוך תנודות המטבע נוטות להתאזן, ולכן תנועה של השקל אינה סיבה מספקת לשינוי אסטרטגיה. חשוב להבין גם את הצד השני. לנטרול מטח יש עלות, ולעיתים היא אינה זניחה. מעבר לכך, כאשר מנטרלים מטח אנחנו גם מוותרים על האפשרות ליהנות מתנועה חיובית של המטבע בעתיד. ולכן לפני שממהרים לשנות מסלול, כדאי לשאול: האם רמת הסיכון שלי מתאימה לגיל שלי האם הפיזור הגלובלי תואם את היעדים שלי והאם אני פועל מתוך תכנון או מתוך לחץ רגעי תנודתיות היא חלק טבעי משוק ההון. מי שמשקיע לטווח ארוך צריך לדעת להכיל אותה כחלק מהדרך. המסקנה ברורה: לא להיבהל מתנודות השוק, ולא למהר לשנות מסלול בגלל התחזקות זמנית של השקל. אם יש ספק, בודקים לעומק ובוחנים את התמונה המלאה. החלטות גדולות לא מקבלים מתוך רגש רגעי אלא מתוך תכנון מסודר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1777905164115-unnamed-resized.png]
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    128 צפיות
    רחל עומסיר
    כשהמציאות משתנה האחריות הכלכלית לא יכולה להידחות האם עצרתם לשאול את עצמכם כיצד ישפיע המצב הנוכחי על ההכנסה שלכם בחודש הקרוב? הימים האחרונים מזכירים לכולנו עד כמה השגרה עלולה להשתנות במהירות. גם בלי לדעת כמה זמן המצב יימשך, אי הוודאות הכלכלית כבר מורגשת. שכיר עשוי לשאול את עצמו האם ואם כן מתי יקבל פיצוי בגין היעדרות. עצמאי תוהה האם תהיה הכנסה סדירה והאם הלקוחות ימשיכו כרגיל. אי ודאות תעסוקתית הופכת בקלות לאי ודאות תזרימית. בדיוק ברגעים כאלה מתחדדת החשיבות של קרן חירום. לא כהשקעה לטווח ארוך ולא כמנוע רווח, אלא ככרית ביטחון שמאפשרת להתמודד עם ירידה זמנית בהכנסה בלי להיכנס ללחץ ובלי לפגוע בחסכונות ארוכי טווח. אני ממליצה לנהל קרן חירום בקרן כספית, אפיק סולידי ונזיל, שמטרתו לשמור על ערך הכסף ולאפשר זמינות מיידית בעת הצורך. המטרה כאן איננה תשואה גבוהה אלא יציבות. מי שמחזיק כרית ביטחון כלכלית מקבל החלטות ממקום שקול ולא ממקום של דחיפות. ואם עדיין אין קרן חירום, זה הזמן לנהוג באחריות. בתקופה של אי ודאות נכון לצמצם הוצאות שאינן חיוניות, לדחות רכישות גדולות ולהבחין בין צורך אמיתי לבין רצון רגעי. זו אינה בהלה אלא ניהול סיכונים נכון. רבים נוטים לחשוב שהעתיד עוד רחוק ושיהיה זמן להסדיר, אך דווקא אירועים בלתי צפויים מזכירים לנו שתכנון אינו מותרות אלא בסיס ליציבות. אם אינכם בטוחים מה מצבכם התזרימי, אם אין לכם עדיין כרית ביטחון או שאינכם יודעים היכן נכון לנהל אותה, זה הזמן לעצור ולבחון את התמונה. סדר ובהירות היום יאפשרו לכם להתמודד עם התקופה הקרובה בשקט גדול יותר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1772443671248-unnamed.png]
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    301 צפיות
    רחל עומסיר
    המדד האחרון שפורסם השבוע ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לא משאיר מקום לספק: מדד המחירים לצרכן עלה באפריל ב 1.1% העליה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות. האינפלציה השנתית טיפסה ל  3.6% מעל גבול היעד של בנק ישראל. מדוע זה רלוונטי לנו? במילים פשוטות: הכסף שלנו קונה פחות ולא מדובר בתופעה חולפת, כי מדינה מתוקנת תשאף לשמור על אינפלציה מתונה לאורך זמן. ולכן אם הכסף שלכם "יושב בצד" באפיקים סולידיים מדי- או גרוע מכך, שוכב בעו"ש או פיקדון - הוא נשחק בשקט ובמהירות. כסף שלא עובד מאבד ערך! אז מה עושים? בודקים את מסלולי ההשקעה בחסכונות הקיימים (פנסיה, גמל, השתלמות ועוד) משאירים ביתרת העו"ש רק כספים שאנו צריכים לשימוש שוטף. מתאימים את רמת הסיכון למצב האישי- כדי לשמור על איזון בין יציבות לצמיחה שוקלים השקעה חכמה בשוק ההון דרך קופות מפוקחות. דוגמא אישית מהשבוע השבוע סיימתי ללוות זוג מקסים – האישה בשנות ה-30 לחייה, עובדת בשכר גבוה, עם הפרשות מסודרות לפנסיה כבר משנת 2012. כשעברתי על הנתונים כהכנה לפגישה, נתקלתי בפרט שכאב לי במיוחד: כל הכסף שהופרש עבור הפנסיה הושקע במסלול "אג"ח ממשלות"– עם תשואה ממוצעת שלילית של 0.37%- בחמש השנים האחרונות. כן, קראתם נכון – במקום לצבור רווחים, היא רק הפסידה ערך כל שנה. למרות התסכול, התעודדתי מהתחושה שזו בדיוק הסיבה שאני כאן – כדי להחזיר שליטה, ולתקן עיוותים שקטים כאלה. במהלך הפגישה עברנו יחד למסלול השקעה המתאים לגיל ולמצב הכלכלי שלהם – מסלול בסיכון גבוה יותר, שמאפשר שמירה על ערך הכסף לאורך זמן ואפילו צמיחה אמיתית. והם? הופתעו. אולי אפילו נבהלו לרגע – אבל הודו לי על כך שלא הנחתי להם להמשיך כרגיל מבלי לדעת. [image: 1747646026933-0a2663162a52a66d22bdb18e815985b2.png] הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1747646229479-%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C-resized.png]