דילוג לתוכן

מבנה השכר היום והביטחון הכלכלי של מחר

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
1 1 154 1
  • לפני שאתם חותמים על העלאת שכר בדקו את מבנה ההעלאה

    כשמקבלים הצעה להעלאת שכר, רובנו שואלים מיד כמה ייכנס לחשבון בסוף החודש. זו שאלה טבעית, במיוחד בתחילת הקריירה.

    אבל השאלה החשובה יותר היא אחרת: איך השכר בנוי, ומה הוא ייצר עבורי בעתיד.

    בתלוש, לא כל שקל שווה אותו דבר. שכר בסיס שעליו מבוצעות הפרשות מלאות בונה חיסכון פנסיוני וקצבה עתידית. לעומת זאת, בונוסים או רכיבים זמניים שלא נכנסים לבסיס נראים טוב בהווה, אך אינם מצטברים ואינם מחזקים את הביטחון הכלכלי לאורך זמן.

    שני עובדים יכולים להרוויח אותו נטו היום, אך להגיע לפער משמעותי בגיל פרישה. ההבדל טמון במבנה השכר ובהפרשות שבוצעו לאורך השנים.

    לאחרונה בדקתי לקוח המועסק שמונה שנים אצל אותו מעסיק. על פניו השכר ברוטו היה תקין ומרשים, אך בבדיקה מעמיקה התברר שהבסיס לפנסיה נמוך מהברוטו בפועל. המשמעות הייתה שההפרשות בוצעו על סכום חלקי בלבד. בחישוב מהיר נמצא כי לאורך השנים נוצר פער מצטבר של כארבעים אלף שקלים שהמעסיק היה חייב להשלים בגין הפרשות שלא בוצעו כראוי. הלקוח כלל לא היה מודע לכך, משום שהנטו נראה תקין והברוטו הופיע במלואו בתלוש.

    זו בדיוק הסיבה שאני מדגישה שוב: משא ומתן על שכר הוא גם החלטה פנסיונית. לא די לבדוק כמה מרוויחים, אלא על איזה סכום מבוצעות ההפרשות בפועל.

    לפני אישור חוזה חדש או עדכון שכר, מומלץ לבדוק את מבנה השכר, להבין מה נחשב לבסיס, ועל אילו רכיבים מבוצעות הפרשות. בדיקה קצרה בזמן הנכון יכולה למנוע טעויות יקרות, ולבנות בסיס כלכלי יציב ושקט יותר לעתיד.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
    unnamed.png

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה ב

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    40 צפיות
    רחל עומסיר
    ההחלטות שמקבלים בתחילת הדרך עשויות לקבוע עם כמה אפשרויות נגיע לפרישה בפגישות עם פורשים אני רואה עד כמה שנות חיסכון חסרות יכולות להשפיע על החיים אחרי העבודה. חלקם התחילו לעבוד בגיל מאוחר. אחרים עבדו במשך שנים, אבל המעסיקים החלו להפקיד עבורם לפנסיה רק בעקבות פנסיית החובה. הם עבדו, התפרנסו והחזיקו את הבית. אבל היום, כשבודקים מה תהיה ההכנסה החודשית שלהם בפרישה, מתברר שהכסף שנצבר לא תמיד מספיק. לראות אדם אחרי שנות עבודה שמנסה להבין כיצד יממן את הוצאות המחיה שלו, זו מציאות קשה מאוד. לצעירים של היום יש הזדמנות להגיע למקום אחר. בשונה מחלק מהפורשים כיום, צעירים שמפקידים לפנסיה כבר בתחילת דרכם יכולים לצבור חיסכון לאורך עשרות שנים. אם ישמרו על רצף הפקדות, יימנעו ממשיכות שפוגעות בחיסכון ויקבלו החלטות שמתאימות לצרכים שלהם, יש להם פוטנציאל להגיע לפרישה עם חיסכון משמעותי יותר מזה שצברו רבים מהפורשים היום. לכן ההצעה של המועצה הלאומית לכלכלה לבטל את חובת ההפרשה של העובד לפנסיה עד גיל 40 מעוררת אצלי דאגה. חשוב לדייק: ההצעה אינה מבטלת את כל ההפקדות לפנסיה. היא עוסקת בחלקו של העובד, תוך השארת הפקדות המעסיק. הפרסום שעליו מבוסס הדיוור מציג הצעה לשינוי, ולא הוראה שמאפשרת להפסיק להפקיד. המטרה היא להגדיל את ההכנסה הפנויה של צעירים בשנים שבהן ההוצאות כבדות. והקושי הזה אמיתי. דיור, ילדים, חשבונות והוצאות בלתי צפויות, לפעמים כל תוספת לנטו יכולה לעזור. אבל דווקא בשנים האלה יש לחיסכון יתרון שקשה להשלים בהמשך: זמן. כסף שמופקד בגיל צעיר יכול להיות מושקע במשך עשרות שנים. כאשר נצברות תשואות, גם הן יכולות להמשיך לצבור תשואה וזהו אפקט הריבית דריבית. התשואה אינה מובטחת, אבל ככל שמתחילים מוקדם יותר, יש לכסף יותר זמן לצמוח. לכן, כשמוותרים על הפקדה היום, מוותרים גם על פוטנציאל הצמיחה שלה עד הפרישה. “נחסוך יותר בגיל 40” נשמע כמו פתרון פשוט. אלא שבגיל 40 לא בהכרח יהיו פחות הוצאות, והשלמת הפער עלולה לדרוש הפקדות גבוהות יותר. ומה יקרה לכסף שיישאר בנטו? אצל חלק מהמשפחות הוא יסייע לצרכים חיוניים. אצל אחרות הוא עלול להיבלע בהוצאות השוטפות או בשדרוג רמת החיים, בלי להיבנות כחיסכון חלופי. ההקלה תורגש מיד. הפער בחיסכון יתגלה הרבה יותר מאוחר. וזו בדיוק הנקודה שמעסיקה אותי כשאני פוגשת פורשים: בשלב הזה כבר קשה יותר לתקן. לא תמיד אפשר להמשיך לעבוד, להגדיל הכנסה או להשלים שנים של הפקדות חסרות. מה כדאי לצעירים לקחת מהניסיון של הדור הפורש? לא לחכות לגיל הפרישה כדי לבדוק את הפנסיה. כדאי לוודא שההפקדות מגיעות במלואן, להבין מה דמי הניהול, לבדוק שהכיסוי הביטוחי מתאים ולבחון את מסלול ההשקעה בהתאם למטרות ולטווח הזמן. גם לפני משיכת כספים או שינוי בהפקדות, כדאי להבין מה תהיה המשמעות לעתיד. המטרה היא לבנות איזון שמתאים לחיים היום, ושומר גם על האפשרויות שלנו מחר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 8 הצבעות
    8 פוסטים
    341 צפיות
    רחל עומסיר
    @998877 במקרה כזה כדאי לפצל, אבל זה רק בסכומים גבוהים מאוד. מניסיוני כמתכננת פרישה גם במגזר הכללי, ישנם בודדים המבינים את ערכה של קרן השתלמות ומגיעים עם יתרה של כ-1 מיליון ....
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    93 צפיות
    רחל עומסיר
    לא רק לפנסיה אלא גם להגנה בדרך האם גם לך הפנסיה מרגישה כמו משהו רחוק שלא באמת קשור אליך עכשיו? הרבה עובדים בגילאי העבודה מתייחסים לפנסיה כאל חיסכון רחוק, משהו שיטפלו בו בעתיד. אבל בפועל, קרן הפנסיה מלווה אותך כבר היום ונותנת לך הרבה יותר ממה שנדמה. הדבר הראשון והברור הוא הקצבה בגיל פרישה, כשמגיעים לשלב הזה השאלה היא איך נראים החיים אז. קצבה חודשית היא מה שמאפשר לשמור על רמת החיים שהתרגלת אליה גם כשמפסיקים לעבוד. מהניסיון שלי בליווי תהליכים של תכנון פרישה, אני רואה עד כמה הפער מורגש כשאין קצבה מסודרת. המעבר הופך להיות מורכב, והתלות בחסכונות או בהכנסות לא יציבות יוצרת חוסר שקט. אבל יש כאן נקודה חשובה שלא תמיד שמים אליה לב קרן הפנסיה היא לא רק חיסכון אלא גם הגנה ביטוחית, עם שני כיסויים מרכזיים. ביטוח חיים- אם קורה משהו, חס וחלילה, המשפחה לא נשארת בלי הכנסה, הקרן יודעת לתת קצבה חודשית שממשיכה לתמוך. כיסוי לנכות או אובדן כושר עבודה- אדם עובד, מרוויח, מתכנן קדימה ופתאום קורה משהו שלא תלוי בו, במצב כזה הקרן נכנסת לתמונה ונותנת קצבה שמחליפה את ההכנסה שנפגעה. אני פוגשת לא מעט אנשים שלא ידעו בכלל שיש להם את הכיסוי הזה עד שבדקנו יחד את התיק קרן הפנסיה היא לא רק כסף לעתיד היא גם רשת ביטחון להווה. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 5 הצבעות
    6 פוסטים
    301 צפיות
    ה
    @דוד-גולדברג מבלי להיכנס לוויכוח האם עדיף להכניס בבת אחת או מיצוע בסוף לא כדאי לעשות את אחת הפעולות כי עכשיו בעיני השוק ירד ומכאן הוא יעלה זה כבר לא פסיבי.
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    388 צפיות
    צ
    @משהמשה [image: unnamed.png]