דילוג לתוכן

מבנה השכר היום והביטחון הכלכלי של מחר

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
1 1 128 1
  • לפני שאתם חותמים על העלאת שכר בדקו את מבנה ההעלאה

    כשמקבלים הצעה להעלאת שכר, רובנו שואלים מיד כמה ייכנס לחשבון בסוף החודש. זו שאלה טבעית, במיוחד בתחילת הקריירה.

    אבל השאלה החשובה יותר היא אחרת: איך השכר בנוי, ומה הוא ייצר עבורי בעתיד.

    בתלוש, לא כל שקל שווה אותו דבר. שכר בסיס שעליו מבוצעות הפרשות מלאות בונה חיסכון פנסיוני וקצבה עתידית. לעומת זאת, בונוסים או רכיבים זמניים שלא נכנסים לבסיס נראים טוב בהווה, אך אינם מצטברים ואינם מחזקים את הביטחון הכלכלי לאורך זמן.

    שני עובדים יכולים להרוויח אותו נטו היום, אך להגיע לפער משמעותי בגיל פרישה. ההבדל טמון במבנה השכר ובהפרשות שבוצעו לאורך השנים.

    לאחרונה בדקתי לקוח המועסק שמונה שנים אצל אותו מעסיק. על פניו השכר ברוטו היה תקין ומרשים, אך בבדיקה מעמיקה התברר שהבסיס לפנסיה נמוך מהברוטו בפועל. המשמעות הייתה שההפרשות בוצעו על סכום חלקי בלבד. בחישוב מהיר נמצא כי לאורך השנים נוצר פער מצטבר של כארבעים אלף שקלים שהמעסיק היה חייב להשלים בגין הפרשות שלא בוצעו כראוי. הלקוח כלל לא היה מודע לכך, משום שהנטו נראה תקין והברוטו הופיע במלואו בתלוש.

    זו בדיוק הסיבה שאני מדגישה שוב: משא ומתן על שכר הוא גם החלטה פנסיונית. לא די לבדוק כמה מרוויחים, אלא על איזה סכום מבוצעות ההפרשות בפועל.

    לפני אישור חוזה חדש או עדכון שכר, מומלץ לבדוק את מבנה השכר, להבין מה נחשב לבסיס, ועל אילו רכיבים מבוצעות הפרשות. בדיקה קצרה בזמן הנכון יכולה למנוע טעויות יקרות, ולבנות בסיס כלכלי יציב ושקט יותר לעתיד.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
    unnamed.png

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה ב

נושאים מוצעים


  • 9 הצבעות
    12 פוסטים
    214 צפיות
    רחל עומסיר
    תודה רבה על ההערה והחידוד! הדיוק במונחים חשוב מאוד. הסיבה שבחרתי להשתמש במונח הרחב "פיצויי פיטורים" ולא רק ב"השלמת פיצויים" נובעת מכך שבשטח פוגשים גם מצבים שבהם לא מדובר בהשלמה בלבד: תשלום פיצויים מלא מאפס (100%): למשל אצל עובדים צעירים מתחת לגיל חובת ההפקדה (20 לנשים / 21 לגברים), או במקרים שבהם המעסיק לא הפקיד כספים כלל. במצבים אלו הזכאות היא לכל סכום הפיצויים ישירות מהמעסיק. השלמת פיצויים: במקרים השכיחים שבהם הופקדו 6% בלבד, השאלה הנבחנת היא אכן הזכאות ל-2.33% הנותרים. כדי לתת מענה שלם גם למקרים הפחות שכיחים ולא להטעות עובדים, העדפתי להשתמש במונח הכולל. עם זאת, ההערה שלך לגבי הכספים שכבר נצברו בקרן חשובה מאוד ועושה סדר מצוין לקוראים! תיקנתי וחידדתי בכמה מקומות. מעריכה מאוד את הקריאה המעמיקה והדיון המפרה.
  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    86 צפיות
    רחל עומסיר
    שלום וברכה, לאחר משלוח הדיוור בנושא הפקדות לקרן השתלמות מעל התקרה, חשוב לי לדייק נקודה אחת. בדיוור נכתב כי: "כל משיכה מאפסת את הוותק על ההפקדות שנותרו." הניסוח המדויק הוא: משיכת כספים אינה מאפסת את הוותק שנצבר על הכספים הקיימים בקרן. עם זאת, הפקדות חדשות שיבוצעו לאחר המשיכה יתחילו לצבור ותק חדש משלהן לצורך הפטור ממס. תודה לקוראים הערניים שהסבו את תשומת ליבי לנקודה זו. שאלת קורא "מה קורה כאשר מושכים כספים מקרן השתלמות שהופקדו מעל התקרה וכבר שולם עליהם מס? האם יש מס נוסף מלבד מס רווחי הון?" זו שאלה מצוינת. כאשר מדובר בהפקדות מעל התקרה שעליהן כבר שולם מס באמצעות זקיפת שכר, לא משלמים שוב מס על סכום ההפקדה עצמו בעת המשיכה. עם זאת, הרווחים שנצברו על אותם כספים אינם נהנים מהפטור ממס רווחי הון הקיים בקרן השתלמות, ולכן יחול עליהם מס רווחי הון בהתאם להוראות החוק. חשוב לדעת שבאותה קרן יכולים להימצא במקביל כספים פטורים וכספים חייבים במס, ולכן אופן החישוב בעת המשיכה מורכב יותר ממה שנראה במבט ראשון. כיצד ניתן לדעת כמה מהכספים בקרן חייבים במס? קרן ההשתלמות מנהלת רישום של הכספים הפטורים והחייבים במס, ולכן ברוב המקרים הגוף המנהל יודע לבצע את חישוב המס באופן אוטומטי בעת המשיכה. האם יש צורך באישורים מיוחדים בעת המשיכה? בדרך כלל לא. כאשר מדובר במשיכה רגילה לאחר שהקרן הפכה לנזילה, הגוף המנהל מבצע את חישוב המס בהתאם לנתונים הקיימים אצלו. עם זאת, במקרים חריגים או כאשר קיים ספק לגבי סיווג הכספים, ייתכן שיהיה צורך בהצגת מסמכים או בפנייה לבירור מול הגוף המנהל. כיצד מחושב מס רווחי ההון בפועל? המס חל רק על הרווח שנצבר על הכספים החייבים במס, לאחר נטרול רכיב האינפלציה (ירידת הערך של הכסף) בהתאם לכללי מס רווחי הון. האם קיימים מקרים שבהם נגבה מס ביתר? כן. לעיתים קיימות טעויות ברישום הנתונים או במעקב אחר רכיבי הקרן לאורך השנים. במקרים כאלה עלול להיגבות מס גבוה מהנדרש, ולכן כאשר מדובר בסכומים משמעותיים כדאי לבדוק את פירוט המשיכה ואת אופן חישוב המס. לסיכום הפקדות מעל התקרה אינן נהנות מכל יתרונות המס של קרן השתלמות רגילה, אך אין משמעות הדבר שמשלמים מס פעמיים. ההפקדה עצמה כבר מוסתה בעת קבלתה, ובמועד המשיכה המס חל בדרך כלל רק על הרווחים שנצברו על החלק החייב. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    99 צפיות
    רחל עומסיר
    האם כל פעם שהשקל מתחזק צריך לשנות מסלול השקעה? אני פוגשת לאחרונה לא מעט המוטרדים מהירידה בתשואות בעקבות התחזקות השקל, ושואלים אם לא עדיף לעבור למסלול מנוטרל מטח. בואו נעשה סדר. כשאנחנו משקיעים במסלולים בחו"ל, ברוב המקרים מדובר בהשקעה לטווח ארוך מאוד. בטווח כזה, שערי מטבע עולים ויורדים שוב ושוב. בטווח הארוך תנודות המטבע נוטות להתאזן, ולכן תנועה של השקל אינה סיבה מספקת לשינוי אסטרטגיה. חשוב להבין גם את הצד השני. לנטרול מטח יש עלות, ולעיתים היא אינה זניחה. מעבר לכך, כאשר מנטרלים מטח אנחנו גם מוותרים על האפשרות ליהנות מתנועה חיובית של המטבע בעתיד. ולכן לפני שממהרים לשנות מסלול, כדאי לשאול: האם רמת הסיכון שלי מתאימה לגיל שלי האם הפיזור הגלובלי תואם את היעדים שלי והאם אני פועל מתוך תכנון או מתוך לחץ רגעי תנודתיות היא חלק טבעי משוק ההון. מי שמשקיע לטווח ארוך צריך לדעת להכיל אותה כחלק מהדרך. המסקנה ברורה: לא להיבהל מתנודות השוק, ולא למהר לשנות מסלול בגלל התחזקות זמנית של השקל. אם יש ספק, בודקים לעומק ובוחנים את התמונה המלאה. החלטות גדולות לא מקבלים מתוך רגש רגעי אלא מתוך תכנון מסודר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1777905164115-unnamed-resized.png]
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    301 צפיות
    רחל עומסיר
    המדד האחרון שפורסם השבוע ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לא משאיר מקום לספק: מדד המחירים לצרכן עלה באפריל ב 1.1% העליה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות. האינפלציה השנתית טיפסה ל  3.6% מעל גבול היעד של בנק ישראל. מדוע זה רלוונטי לנו? במילים פשוטות: הכסף שלנו קונה פחות ולא מדובר בתופעה חולפת, כי מדינה מתוקנת תשאף לשמור על אינפלציה מתונה לאורך זמן. ולכן אם הכסף שלכם "יושב בצד" באפיקים סולידיים מדי- או גרוע מכך, שוכב בעו"ש או פיקדון - הוא נשחק בשקט ובמהירות. כסף שלא עובד מאבד ערך! אז מה עושים? בודקים את מסלולי ההשקעה בחסכונות הקיימים (פנסיה, גמל, השתלמות ועוד) משאירים ביתרת העו"ש רק כספים שאנו צריכים לשימוש שוטף. מתאימים את רמת הסיכון למצב האישי- כדי לשמור על איזון בין יציבות לצמיחה שוקלים השקעה חכמה בשוק ההון דרך קופות מפוקחות. דוגמא אישית מהשבוע השבוע סיימתי ללוות זוג מקסים – האישה בשנות ה-30 לחייה, עובדת בשכר גבוה, עם הפרשות מסודרות לפנסיה כבר משנת 2012. כשעברתי על הנתונים כהכנה לפגישה, נתקלתי בפרט שכאב לי במיוחד: כל הכסף שהופרש עבור הפנסיה הושקע במסלול "אג"ח ממשלות"– עם תשואה ממוצעת שלילית של 0.37%- בחמש השנים האחרונות. כן, קראתם נכון – במקום לצבור רווחים, היא רק הפסידה ערך כל שנה. למרות התסכול, התעודדתי מהתחושה שזו בדיוק הסיבה שאני כאן – כדי להחזיר שליטה, ולתקן עיוותים שקטים כאלה. במהלך הפגישה עברנו יחד למסלול השקעה המתאים לגיל ולמצב הכלכלי שלהם – מסלול בסיכון גבוה יותר, שמאפשר שמירה על ערך הכסף לאורך זמן ואפילו צמיחה אמיתית. והם? הופתעו. אולי אפילו נבהלו לרגע – אבל הודו לי על כך שלא הנחתי להם להמשיך כרגיל מבלי לדעת. [image: 1747646026933-0a2663162a52a66d22bdb18e815985b2.png] הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1747646229479-%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C-resized.png]
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    213 צפיות
    רחל עומסיר
    קצת היסטוריה... הרעיון של חיסכון פנסיוני הומצא לראשונה ב־1889 על ידי הקנצלר הגרמני אוטו פון ביסמרק. גיל הפרישה שנקבע אז היה 70. אבל שימו לב: תוחלת החיים באותה תקופה הייתה רק כ־45 שנים, כך שרוב האנשים כלל לא הגיעו לגיל שבו יקבלו קצבה. מאז, תוחלת החיים קפצה משמעותית, אך גיל הפרישה כמעט לא השתנה, והתוצאה: פערים כלכליים משמעותיים שדורשים מאיתנו תכנון אישי מדויק. מהי בכלל הפנסיה? פנסיה היא קצבה חודשית שמחליפה את ההכנסה מעבודה לאחר גיל פרישה. לאורך שנות העבודה, אנחנו מפרישים כספים לקרן פנסיה – והיא מצידה צוברת עבורנו חיסכון שישמש אותנו בפרישה. הרעיון פשוט: ליצור רצף הכנסה גם כשכבר לא עובדים. ומהו גיל הפרישה כיום? בישראל גיל הפרישה החוקי עומד על: גברים:67 נשים: 63 (ועולה בהדרגה ל-65) אבל שימו לב- ניתן לפורש גם לפני או אחרי, ולכן חשוב להבין איך ההחלטה תשפיע על גובה הקצבה שלכם. ולמה נשים פורשות מוקדם יותר? הפער בגיל הפרישה נובע משילוב סיבות היסטוריות: נשים עבדו פחות, השתכרו פחות, וחיו יותר – ולכן הוצע להן לפרוש מוקדם יותר. בנוסף, ההבדל המקובל בגיל בין בני זוג חיזק את התפיסה שנשים צריכות לפרוש מוקדם – כדי ששני בני הזוג יפרשו בסמוך. אך כיום, כשהמציאות השתנתה, חשוב להתאים את החיסכון למציאות הכלכלית של כל אחת ואחד מאיתנו. תכנון פנסיוני זה לא רק לחכות לגיל 67 זה להבין איך החיסכון שלך מתנהל, כמה יישאר לך ממנו, ואיך אפשר לשפר את התנאים כבר עכשיו. עולם הפנסיה משתנה, אבל האחריות שלנו לדאוג שנגיע לגיל פרישה עם חיסכון מספיק, מותאם אישית ויעיל ככל האפשר. [image: 1746691545710-%D7%95%D7%95%D7%98%D7%A1%D7%90%D7%A4.png] הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1746691574194-%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C-resized.png]