דילוג לתוכן

החוט השקוף שמושך לכם בפנסיה: למה כשהבורסה בניו יורק עולה – הדולר כאן נופל?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
4 4 289 4
  • שמתם לב פעם לקשר המוזר הזה? ה-S&P 500 (מדד המניות המרכזי בארה"ב) שובר שיאים, כולם חוגגים בוול-סטריט, ואצלנו? הדולר פתאום נחלש והשקל הופך ל"גיבור על".

    רבים חושבים שזה בגלל שהכלכלה שלנו כל כך חזקה, אבל האמת היא שיש כאן מנגנון טכני שנקרא "גידור מטבעי", והוא המנוע האמיתי מאחורי מה שאתם רואים במסך של בנק ישראל. בואו נפרק את זה רגע להגיון פשוט.

    המתמטיקה של מנהלי הפנסיות
    הכסף של כולנו – הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל – מושקע ברובו הגדול בחו"ל, בעיקר במניות בארה"ב. מנהלי ההשקעות (ה"מוסדיים") רוצים להרוויח מהעליות בבורסה, אבל הם לא רוצים לקחת סיכון שהדולר יתרסק ויאכל להם את הרווחים.

    כאן נכנס הגידור. נניח שקרן פנסיה מחליטה שהיא רוצה חשיפה של רק 20% לדולר.

    מה קורה כשהבורסה בארה"ב עולה ב-10%? פתאום, שווי המניות הדולריות של הקרן גדל. עכשיו, באופן אוטומטי, החשיפה של הקרן לדולר קפצה ל-22% (כי הנכסים הדולריים שווים יותר). כדי לחזור לרף ה-20% שהם קבעו לעצמם, מנהלי הקרן חייבים לעשות פעולה אחת פשוטה: למכור דולרים.

    מכירה ב"טייס אוטומטי"
    תחשבו על זה כעל מאזניים ענקיים. ככל שוול-סטריט עולה יותר, המוסדיים הישראלים חייבים למכור יותר דולרים כדי לשמור על האיזון.

    הם לא מוכרים כי הם חושבים שהדולר גרוע.

    הם לא מוכרים כי הם צריכים שקלים למכולת.

    הם מוכרים כי התקנון מחייב אותם לשמור על יחס מסוים בין הדולר לשקל.

    כשיש עליות חדות בחו"ל, נוצר "זרם" אדיר של מכירות דולרים בשוק המקומי שלנו. ומכיוון שהשוק הישראלי קטן יחסית, המכירות האלו פשוט "חונקות" את שער הדולר ומורידות אותו למטה, גם אם המצב הביטחוני או הכלכלי בארץ בכלל לא השתנה.

    למה זה חשוב לכם?
    הפנסיה שלכם: הגידור הזה הוא בעצם "ביטוח". הוא שומר עליכם מצב שבו הדולר צונח והורס לכם את התשואה על המניות.

    הזדמנות או מלכודת: כשאתם רואים את הדולר יורד בזמן שוול-סטריט בשיא, תדעו שזה כנראה לחץ טכני. ברגע שהבורסה בחו"ל תרד (חלילה), המוסדיים יעשו בדיוק את הפעולה ההפוכה – הם ירוצו לקנות דולרים כדי לאזן חזרה, והשער יקפוץ.

    בשורה התחתונה: הדולר והשקל נמצאים היום בריקוד שמוכתב על ידי הבורסות בחו"ל יותר מאשר על ידי מה שקורה אצלנו ברחוב. מי שמבין את המנגנון הזה, מפסיק להתרגש מכל תנודה יומית בשער החליפין.

  • שמתם לב פעם לקשר המוזר הזה? ה-S&P 500 (מדד המניות המרכזי בארה"ב) שובר שיאים, כולם חוגגים בוול-סטריט, ואצלנו? הדולר פתאום נחלש והשקל הופך ל"גיבור על".

    רבים חושבים שזה בגלל שהכלכלה שלנו כל כך חזקה, אבל האמת היא שיש כאן מנגנון טכני שנקרא "גידור מטבעי", והוא המנוע האמיתי מאחורי מה שאתם רואים במסך של בנק ישראל. בואו נפרק את זה רגע להגיון פשוט.

    המתמטיקה של מנהלי הפנסיות
    הכסף של כולנו – הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל – מושקע ברובו הגדול בחו"ל, בעיקר במניות בארה"ב. מנהלי ההשקעות (ה"מוסדיים") רוצים להרוויח מהעליות בבורסה, אבל הם לא רוצים לקחת סיכון שהדולר יתרסק ויאכל להם את הרווחים.

    כאן נכנס הגידור. נניח שקרן פנסיה מחליטה שהיא רוצה חשיפה של רק 20% לדולר.

    מה קורה כשהבורסה בארה"ב עולה ב-10%? פתאום, שווי המניות הדולריות של הקרן גדל. עכשיו, באופן אוטומטי, החשיפה של הקרן לדולר קפצה ל-22% (כי הנכסים הדולריים שווים יותר). כדי לחזור לרף ה-20% שהם קבעו לעצמם, מנהלי הקרן חייבים לעשות פעולה אחת פשוטה: למכור דולרים.

    מכירה ב"טייס אוטומטי"
    תחשבו על זה כעל מאזניים ענקיים. ככל שוול-סטריט עולה יותר, המוסדיים הישראלים חייבים למכור יותר דולרים כדי לשמור על האיזון.

    הם לא מוכרים כי הם חושבים שהדולר גרוע.

    הם לא מוכרים כי הם צריכים שקלים למכולת.

    הם מוכרים כי התקנון מחייב אותם לשמור על יחס מסוים בין הדולר לשקל.

    כשיש עליות חדות בחו"ל, נוצר "זרם" אדיר של מכירות דולרים בשוק המקומי שלנו. ומכיוון שהשוק הישראלי קטן יחסית, המכירות האלו פשוט "חונקות" את שער הדולר ומורידות אותו למטה, גם אם המצב הביטחוני או הכלכלי בארץ בכלל לא השתנה.

    למה זה חשוב לכם?
    הפנסיה שלכם: הגידור הזה הוא בעצם "ביטוח". הוא שומר עליכם מצב שבו הדולר צונח והורס לכם את התשואה על המניות.

    הזדמנות או מלכודת: כשאתם רואים את הדולר יורד בזמן שוול-סטריט בשיא, תדעו שזה כנראה לחץ טכני. ברגע שהבורסה בחו"ל תרד (חלילה), המוסדיים יעשו בדיוק את הפעולה ההפוכה – הם ירוצו לקנות דולרים כדי לאזן חזרה, והשער יקפוץ.

    בשורה התחתונה: הדולר והשקל נמצאים היום בריקוד שמוכתב על ידי הבורסות בחו"ל יותר מאשר על ידי מה שקורה אצלנו ברחוב. מי שמבין את המנגנון הזה, מפסיק להתרגש מכל תנודה יומית בשער החליפין.

    @דוד-גולדברג מה הם יעשו שיגמר להם הדולרים?

  • @דוד-גולדברג מה הם יעשו שיגמר להם הדולרים?

    @רואה-את-הנולד
    ייגמר למי?

  • שמתם לב פעם לקשר המוזר הזה? ה-S&P 500 (מדד המניות המרכזי בארה"ב) שובר שיאים, כולם חוגגים בוול-סטריט, ואצלנו? הדולר פתאום נחלש והשקל הופך ל"גיבור על".

    רבים חושבים שזה בגלל שהכלכלה שלנו כל כך חזקה, אבל האמת היא שיש כאן מנגנון טכני שנקרא "גידור מטבעי", והוא המנוע האמיתי מאחורי מה שאתם רואים במסך של בנק ישראל. בואו נפרק את זה רגע להגיון פשוט.

    המתמטיקה של מנהלי הפנסיות
    הכסף של כולנו – הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל – מושקע ברובו הגדול בחו"ל, בעיקר במניות בארה"ב. מנהלי ההשקעות (ה"מוסדיים") רוצים להרוויח מהעליות בבורסה, אבל הם לא רוצים לקחת סיכון שהדולר יתרסק ויאכל להם את הרווחים.

    כאן נכנס הגידור. נניח שקרן פנסיה מחליטה שהיא רוצה חשיפה של רק 20% לדולר.

    מה קורה כשהבורסה בארה"ב עולה ב-10%? פתאום, שווי המניות הדולריות של הקרן גדל. עכשיו, באופן אוטומטי, החשיפה של הקרן לדולר קפצה ל-22% (כי הנכסים הדולריים שווים יותר). כדי לחזור לרף ה-20% שהם קבעו לעצמם, מנהלי הקרן חייבים לעשות פעולה אחת פשוטה: למכור דולרים.

    מכירה ב"טייס אוטומטי"
    תחשבו על זה כעל מאזניים ענקיים. ככל שוול-סטריט עולה יותר, המוסדיים הישראלים חייבים למכור יותר דולרים כדי לשמור על האיזון.

    הם לא מוכרים כי הם חושבים שהדולר גרוע.

    הם לא מוכרים כי הם צריכים שקלים למכולת.

    הם מוכרים כי התקנון מחייב אותם לשמור על יחס מסוים בין הדולר לשקל.

    כשיש עליות חדות בחו"ל, נוצר "זרם" אדיר של מכירות דולרים בשוק המקומי שלנו. ומכיוון שהשוק הישראלי קטן יחסית, המכירות האלו פשוט "חונקות" את שער הדולר ומורידות אותו למטה, גם אם המצב הביטחוני או הכלכלי בארץ בכלל לא השתנה.

    למה זה חשוב לכם?
    הפנסיה שלכם: הגידור הזה הוא בעצם "ביטוח". הוא שומר עליכם מצב שבו הדולר צונח והורס לכם את התשואה על המניות.

    הזדמנות או מלכודת: כשאתם רואים את הדולר יורד בזמן שוול-סטריט בשיא, תדעו שזה כנראה לחץ טכני. ברגע שהבורסה בחו"ל תרד (חלילה), המוסדיים יעשו בדיוק את הפעולה ההפוכה – הם ירוצו לקנות דולרים כדי לאזן חזרה, והשער יקפוץ.

    בשורה התחתונה: הדולר והשקל נמצאים היום בריקוד שמוכתב על ידי הבורסות בחו"ל יותר מאשר על ידי מה שקורה אצלנו ברחוב. מי שמבין את המנגנון הזה, מפסיק להתרגש מכל תנודה יומית בשער החליפין.

    @דוד-גולדברג
    אבל לחץ זה גם יוצר אפקט של ירידות אמיתיות, הלא כן ?

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    352 צפיות
    מ
    @צמיחה בדיוק זה מה ששאלתי, אם אף אחד אין לו מידע בעניין, אולי מומלץ לעבור בכלל לחברה אחרת שכן אכפת לה כל העניין של ההכשרים והיא מתחזקת אותם? תודה.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    194 צפיות
    אבי ר.א
    @חיסכון-לחתונה כתב בלמה להעביר את הפנסיה למסלול "סיכון מוגבר" זה לא באמת מסוכן? ועוד שאלה: ב. למה במסלול S&P יש הבדלים בתשואה בין החברות? עיין כאן
  • 8 הצבעות
    4 פוסטים
    365 צפיות
    בנימין 26ב
    @בית-שמש כתב ב בדחיפות לעובדי הוראה: האם אתם מקבלים את קרן ההשתלמות המגיעה לכם?: איך עושים את זה? אפשר דרך ארגון בנקל
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    182 צפיות
    מתכנן פיננסימ
    מבוא שכירים בעלי שליטה נהנים מגמישות רבה בבניית החיסכון הפנסיוני שלהם. האפשרות לפצל את ההפקדות בין מסלול עצמאי למסלול שכיר פותחת מגוון אפשרויות תכנון מס וצבירת חיסכון. במאמר זה נבחן את המורכבות של פיצול זה, נפרט על ההטבות המס הקיימות בכל מסלול ונציג את השיקולים שיש לקחת בחשבון בבחירת האסטרטגיה המתאימה ביותר. הפקדות לפנסיה כשכיר בעל שליטה: הסבר כללי שכיר בעל שליטה יכול להפקיד לפנסיה בשני מסלולים עיקריים: הפקדות באופן עצמאי: מאפיינים: ההפקדות מתבצעות על ידי בעל השליטה באופן אישי, כאילו הוא עצמאי. יתרונות: זכות להטבות מס משמעותיות, שמחולקות בין הטבת מס מסוג זיכוי (כמו תרומה רגילה) לבין הטבה מסוג ניכוי שמקטינה את סכום ההכנסה ממשכורת לצורך חישוב תשלום למס הכנסה (ההטבה היא עד מדרגת מס שולי של 35% וכדלהלן) 2. הפקדות כשכיר: מאפיינים: ההפקדות מתבצעות על ידי החברה, בדומה להפקדות של שכיר רגיל. יתרונות: הפקדות של העובד מקנות זיכוי של 35% (כמו כל תרומה) עד סכום של 679 בחודש, והפקדות מעסיק מוכרות לחברה כהוצאה מוכרת. הטבות מס בפיצול ההפקדות שכיר בעל שליטה שיפצל את המשכורת שלו בין תשלום שכר רגיל שכוללת הפקדות לפנסיה, לבין תשלום שכר של 9,700 ש"ח כבונוס שלא כוללת הפרשה לפנסיה כשכיר, ואז הפרשה לפנסיה של 16% על חלק הבונוס באופן עצמאי יגלה שהוא מקבל כפל הטבות מס: על חלק שהוא הפקיד כשכיר זה יחשב כהוצאה מוכרת לחברה, ובנוסף זיכוי ממס על 679 ש"ח. על החלק ההפקדה בתור עצמאי הוא יקבל הטבה מסוג ניכוי והטבה מסוג זיכוי וכלהלן: 11% יקנו למפקיד הטבה מסוג ניכוי שתכליתו להוריד את חישוב גבוה המשכורת לצורך מס הכנסה. 5% יקנו למפקיד הטבה מסוג זיכוי כמו בתרומה רגילה. תכלס איך הכי כדאי להפקיד במספרים? פה כל אחד צריך לעשות את החישוב שלו, אבל נקח לצורך הדוגמא שכיר בעל שליטה רגיל שנמנע מלמשוך משכורת מעל 22,400 כיון שמעל סכום זה גובה המס השולי שלו יעלה ל35%, במקרה שבעל השליטה הפקיד באופן עצמאי כדלעיל, שווה לו למשוך עוד 1,067 (11% מ 9,700) מעל 22,400 וביחד 23,467 מכיון שממילא חלק השכר שהוספנו לא מחושב לצורך מס הכנסה, כיוון ש1,067 מתוך מה שבעל השליטה הפקיד כעצמאי מוכרים כניכוי לצורך חישוב מס הכנסה. ולכן בעל שליטה יפקיד על חלק השכר שעד 13,367 6% לעובד 7.5% מעביד ועל עוד 9,700 הוא יפריש כעצמאי 16% שהם 1,552. לגבי פיצויים בעל השליטה צריך להחליט האם הוא רוצה להפריש על כל השכר או עד התקרה שמוכרת כהוצאה מוכרת. הערה חשובה: כל החישוב והסכומים דלעיל הינם רק לבעל שליטה שאינו מושך משכורת מעל 24,250 בחודש, מעל סכום המשיכה הזה בעל השליטה יהיה זכאי רק להטבה מסוג זיכוי על הפקדה של 5% מתוך 9,700, אבל הוא לא יהיה זכאי להטבה מסוג ניכוי. דיסקליימר: כותב המאמר אינו רואה חשבון או יועץ השקעות, ולכן אין לראות פה המלצת ויעוץ השקעה או המלצה ויעוץ למיסוי, בכל סתירה בין הנכתב לעיל לבין הוראות החוק הרי שדינם של האחרונים על העליונה. בכל שאלה הערה וכו' ניתן לפנות לכתובת המייל r0556783731@gmail.com
  • 2 הצבעות
    2 פוסטים
    286 צפיות
    צופה ומביטצ
    בדיוק שאלתי את זה את @גימפל והוא הפנה אותי למאמר שלכם. ממש תיק זהה של אחותי ושלי ושלה עשה יותר בממוצע השנתי ב1.5%. וההסבר שלו היה לפי דבריכים שהיא התחילה עם סכום גבוה והיא הושפעה מהנפילות שהיו יותר ממני שחסכתי כל חודש